כשראו מדינות העולם את העובדות לגבי התחממות כדור הארץ והנזק שגלום בה לאנושות, הן החליטו לעשות מעשה ולעצור את האסון.

פרוטוקול קיוטו שעליו חתמו האומות בשנת 1997 בעיר קיוטו שביפאן הקציב לכל מדינה מכסה מותרת לפליטה של גזי חממה. כך הוכרחו המדינות המפותחות להפחית את היקף הפליטה של גזים הגורמים להתחממות כדור הארץ ולאפקט החממה.

הסכם קיוטו הוליד תופעה כלכלית מדהימה של סחר בגזי חממה. לפיה מפעלים במדינות מפותחות שחייבים בהפחתה של פליטת גזי חממה ולא מצליחים לעמוד במכסה שהוקצבה להם לפליטת גזי חממה, יכולים עדיין לרכוש זכויות פליטה ממפעלים שחסכו בפליטה וקיבלו זיכוי מהאו"ם. זיכוי זה מאפשר להם למכור את הזכויות שחסכו לאותם מפעלים במדינות המפותחות שלא עמדו בהפחתה הנדרשת ולא הצליחו לעמוד במכסה שהוקצבה להם ולפיכך הם בחריגה. כך יש מוטיבציה לכל הצדדים לחסוך בפליטת גזי חממה והיתרות שנשארות יכולות לעבור תמורת תשלום, מהחסכנים שבמזהמים אל ה"בזבזנים" שבהם, שנאלצים לשלם עבורן בכסף.


הנה הסבר על פרוטוקול קיוטו:

http://youtu.be/aXdmqXG3ITU


תיאור מצויר של התנהלות מדינות העולם אחרי החתימה על פרוטוקול קיוטו:

http://youtu.be/B11kASPfYxY


הסבר למסחר בפליטות גזי חממה:

http://youtu.be/ReOj12UAus4


וסרטון נוסף שממחיש את המסחר בזיהום שנובע מההתחייבויות שנטלו על עצמן המדינות:

http://youtu.be/fJrFSLfaeeE