שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איפה צומחת הרקפת וכיצד נולד השיר עליה?
רקפת (Cyclamen) היא אחד הצמחים החינניים שפורחים באזורנו. לפרח שלה יש צבע ורוד-סגול, יפה להפליא ויש לה עלים בצורת לב. על שום הפרח שלה, הרוכן כלפי מטה, הרקפת נדמית לא פעם לסמל של ענווה.
הרקפת פורחת בחורף. בטבע גדלה הרקפת בעיקר בצל סלעים, נחבאת מתחת להם, תופעה שאין לה הסבר מלא. יש חוקרים הסבורים שזהו אמצעי הסתגלות של הרקפות, כנגד נזקים מבעלי חיים כמו החולד או הדרבן.
מה שמזכיר את השיר שמתחיל במילים "מתחת לסלע צומחת לפלא, רקפת נחמדת מאוד". כתב אותו המשורר לוין קיפניס, לאחר ששהה במטולה בשנות ה-20. הוא זכה אז שבת-שבע גרודניאנסקי, אחת הנערות המקומיות, תיקח אותו בשבילים ותראה לו את הדרך הנסתרת אל מפל התנור. בדרך היא הראתה לו גם פרחים רבים, כולל הפרח הקסום. לנערה הוא הקדיש את השיר ואת השורות:
"יצאה עם הרוח, בת שבע לשוח
היה אז הבוקר בהיר.
כל צמח, כל פרח אוספת בדרך
ופיה אך זמר ושיר."
הנה הרקפת:
https://youtu.be/JTT728A4U40
השיר היפה כמו הפרח:
https://youtu.be/jSyIEPBUsZo
ויש מי שמגדלים אותן בבית:
https://youtu.be/KtdQGVD5gT8
מהו השעון של פרח השעונית?
אתם מכירים אותו בכינוי העממי כפסיפלורה, אותו פרי חמצמץ-מתוק, טעים כל כך, בריא ללב, נוגד סרטן ומלא ויטמינים A ו-C. אבל "השְעוֹנִית הנאכלת" המוכרת לרובנו כפסיפלורה (Passiflora) הוא צמח שגם פרחיו היפים הם מרשימים ביותר.
פרחים סגולים אלו מפורסמים בין חובבי הפרחים בזכות צורתם המורכבת, שמזכירה שעון עם מחוגים. מכאן, אם תהיתם, השם שעונית.
הפסיפלורה ופרחי השעון שלה באים במקור מאמריקה הלטינית, ליתר דיוק מהג'ונגלים של האמזונס שבאמריקה הדרומית, באזור של ברזיל, פרגוואי וצפון ארגנטינה של ימינו.
שמו הלטיני של הצמח, פסיפלורה, "פרי הפסיון" (Passion Fruit), ניתן לו אז, אך בניגוד למה שרבים חושבים, משמעותו היא "פרי הסבל והייסורים" ולא "פרי התאווה". פרטים בתגית "פסיפלורה, שמות".
הצמח הועבר אל העולם הישן שבאירופה, עם ספינות הקונקיסטדורים, מגלי וכובשי אמריקה הדרומית. במהרה הוא הפך לפרי נפוץ ומשמעותי גם במטבחי האזורים הטרופיים והסוב-טרופיים של דרום מזרח אסיה וגם באפריקה. כיום מגדלים זנים מסחריים של הפסיפלורה גם בהודו, בארצות הברית, בסין, אוסטרליה, דרום אפריקה ואפילו בישראל.
בזכות היותו צמח מטפס, מגדלים אותו כיום במדינות רבות, כולל בישראל שבה הוא מופיע כצמח מפריד וגדר חיה הגדלה במהירות רבה, בגינות פרטיות רבות.
את פרי הפסיפלורה לא כדאי לאכול כשהוא מלא ויפה. הוא הכי טעים, כשמחכים עד שהקליפה שלו מתחילה להתקמט. אבל גם אז - לא טוב לתת לו להתקמט לגמרי, כי אז הפרי החמצמץ והנפלא הזה מתייבש בפנים לגמרי.
ואכן, בשיאו יש לפרי הפסיפלורה הבשל טעם מתוק-חמצמץ, עם ארומה חזקה. כדי לאכול אותו כל שצריך לעשות הוא לחצות אותו בכפית ולאכול את תוכנו, על הגרעינים הקטנים שלו. ניתן גם להוסיף אותו לשייק חלב או יוגורט, או ליצור ממנו סירופ לקינוחים, רטבים, קוקטיילים, ציפוי לעוגות או מרק פירות קר.
הנה השעונית הנאכלת ופרחיה (עברית):
http://youtu.be/RCmvWmNIjN8
על הפסיפלורה בכלל:
http://youtu.be/ko7p6lk1xjc
האבקה של הפרח על ידי דבורה:
https://youtu.be/fzYcE2Z9l-k
והפרח מזוויות שונות:
http://youtu.be/yRwGDgSGXlM
איזה פרח לוכד חרקים ואז אוכל אותם?
יש כמה פרחים "טורפים" בעולם, אבל הדיונאה הוא הפופולארי שבהם. הדיונאה, "דיונאת הזבובים" או "מלכודת ונוס", הוא צמח טורף שמלכודתו נסגרת על חרק שנוגע בשערותיו. מיד עם הנגיעה בשערות הפרח, הוא סוגר את ה"מלתעות" שלו, כך שהחרק לא יכול להימלט ממנו.
גם הנאדיד פועל כך והוא אפילו שואב את החרק וסוגר עליו. אבל יש גם פרחים בעלי מלכודות הדבקה, כמו הטללית והחמאית ופרחים שמפילים את החרקים אל תוכם, כגון השופרית והכדנית.
אבל למה לצמחים "לאכול" חרקים? - הסיבה היא פשוטה, אכילת החרקים והעיכול שלהם, משמשים לצמח מזון עשיר מאד בחלבונים.
הנה סרטון על הדיונאה הטורף:
https://youtu.be/Hzk1bM2vVFU
דיונאה שלוכד חרק:
http://youtu.be/ZxDp-UQvON8
הלכידה של "מלכודת ונוס" מקרוב:
https://youtu.be/O7eQKSf0LmY
סרטון ארוך יותר, שמתחיל בכדנית:
http://youtu.be/51SDt31SEbE?t=1m25s
והרצאת טד נהדרת על האינטליגנציה של הדיונאה ויכולתה לספור ולתקשר (מתורגם):
https://youtu.be/pvBlSFVmoaw?long=yes
מה בין סחלב דרקולה לדרקונים ועטלפים?
סחלב ערפדי או סחלב דרקולה (Dracula orchis) הוא מין של סחלב בעל ריח די דוחה. הוא מזכיר במראהו פה פעור לרווחה של דרקולה או משהו דומה. אבל גם הריח וגם צורתו נועדו בסך הכל לפתות זבובים, כדי שיבואו להאביק את אבקני הערפד, מה שמסייע לו להתפשט ולהתרבות.
מקור שמו של הסחלב הערפדי הוא בצורת הפה דמוי העטלף שלו.
הנה סחלב דרקולה:
https://youtu.be/K13sYzVo6Sw?t=10s
על הטיפול בו:
https://youtu.be/HqhbZvKY35Q
מצגת וידאו של תמונותיו:
https://youtu.be/zVC8bhyYYqU
והוא לא היחיד שנראה כמו דבר אחר:
https://youtu.be/hyk9dRXKKbg
מדוע צמחים מסוימים טורפים חרקים?
אמנם הצמחים הם בתחתית שרשרת המזון. הם אינם טורפים שום יצור אחר, אלא יוצרים לעצמם את המזון בתהליך הפוטוסינטזה. אך שונים משאר הצמחים הם הצמחים הטורפים, שחוץ מהפוטוסינזטה יודעים גם להזין את עצמם מחרקים שהם לוכדים. יש לא פחות מ-600 זנים טהורים של צמחים טורפים כאלה.
למה הם טורפים? - ובכן, ביערות הגשם, שבהם חיים צמחים כאלו, האור לא תמיד מספיק כדי לאפשר את הפוטוסינטזה הרצויה. גם הקרקע דלה במינרלים הנחוצים להם ובחנקן. לכן הצמחים הטורפים משיגים מזון ומינרלים מהטרף שלהם, חרקים שנלכדים בהם.
לעיתים לוכדים הצמחים הטורפים בתוך הפרחים שלהם, כמו הכדנית ולעיתים באמצעות עלים דביקים, כמו אצל החמאית והטללית. בצמח הדיונאה מדובר במנגנון מתוחכם עוד יותר. לדיונאה יש שש שערות קטנות. אם נוגע משהו בשתי שערות שונות או נוגע פעמיים בשערה אחת, הדיונאה נסגרת וסוגרת עליו. לצמח בשם נדיד, שחי בתוך המים, יש מלכודת יניקה. על פתח השלפוחית שלו, יש לו שערות קטנות, מלכודת של ממש. כשהשערות הללו מרגישות תזוזה, נשאב החרק בתוך שבריר שנייה, לתוך השלפוחית. הפרשי לחצים הם ששואבים אותו.
ואגב, יש מי שקונים צמחים כאלה כדי להיפטר מיתושים וזבובים ושאר מזיקים בסביבתם.
הנה הסבר על הצמחים שטורפים חרקים (מתורגם):
https://youtu.be/ee7muQ_qKU0
כמה צמחים טורפים בפעולה:
https://youtu.be/UoL1dg3SzOI
הסבר על שיטות שונות של צמחים לטרוף (עברית):
http://youtu.be/abQWIsPTJCA
מסתבר שצמחים טורפים יכולים לטרוף גם בעלי חיים גדולים יותר:
http://youtu.be/wcmKT5uHgL0
צמח טורף סוגר על דבורה:
http://youtu.be/4Uv-4tCcYcM
צמח טורף להדברה ירוקה:
https://youtu.be/eseneo2FelI
וזו כבר מתיחה:
http://youtu.be/n2NN3TNNNiI
איך הכדנית לוכדת חרקים?
הכדנית (Pitcher plant) הוא צמח טרופי שחי באזורים בעלי קרקע שאין בה הרבה חומרי מזון שדרושים לה. לכן פיתחו הכדניות במשך השנים מלכודות מתוחכמות לחרקים - פרח בצורת כד.
לפרחי הכדנית יש צורה של כדים שמלאים בנקטר. הנקטר, אותו נוזל הצוף החלקלק שבשולי הכד מושך אליו חרקים. הם נוחתים על שולי הכד ואז נופלים וטובעים בנוזל שבתוכו. החרקים שנלכדו בכד ישמשו כמזון לצמחי הכדנית. לעתים לוכדת אפילו מכרסמים קטנים למאכל ופעמים נדירות גם ציפורים.
הנה הכדנית בפעולה:
https://youtu.be/vqkrT_yyAIE
כך היא לוכדת חשופית:
https://youtu.be/BjWtAjdl4a0
כדנית שלכדה ציפור:
https://youtu.be/D_Hgjrh8Ybo
עוד מצמח הכד:
https://youtu.be/WmecgSsSpD4
וכך תוכלו לראותם בארץ (עברית):
https://youtu.be/uCsg95Y08u8
רקפת (Cyclamen) היא אחד הצמחים החינניים שפורחים באזורנו. לפרח שלה יש צבע ורוד-סגול, יפה להפליא ויש לה עלים בצורת לב. על שום הפרח שלה, הרוכן כלפי מטה, הרקפת נדמית לא פעם לסמל של ענווה.
הרקפת פורחת בחורף. בטבע גדלה הרקפת בעיקר בצל סלעים, נחבאת מתחת להם, תופעה שאין לה הסבר מלא. יש חוקרים הסבורים שזהו אמצעי הסתגלות של הרקפות, כנגד נזקים מבעלי חיים כמו החולד או הדרבן.
מה שמזכיר את השיר שמתחיל במילים "מתחת לסלע צומחת לפלא, רקפת נחמדת מאוד". כתב אותו המשורר לוין קיפניס, לאחר ששהה במטולה בשנות ה-20. הוא זכה אז שבת-שבע גרודניאנסקי, אחת הנערות המקומיות, תיקח אותו בשבילים ותראה לו את הדרך הנסתרת אל מפל התנור. בדרך היא הראתה לו גם פרחים רבים, כולל הפרח הקסום. לנערה הוא הקדיש את השיר ואת השורות:
"יצאה עם הרוח, בת שבע לשוח
היה אז הבוקר בהיר.
כל צמח, כל פרח אוספת בדרך
ופיה אך זמר ושיר."
הנה הרקפת:
https://youtu.be/JTT728A4U40
השיר היפה כמו הפרח:
https://youtu.be/jSyIEPBUsZo
ויש מי שמגדלים אותן בבית:
https://youtu.be/KtdQGVD5gT8
אתם מכירים אותו בכינוי העממי כפסיפלורה, אותו פרי חמצמץ-מתוק, טעים כל כך, בריא ללב, נוגד סרטן ומלא ויטמינים A ו-C. אבל "השְעוֹנִית הנאכלת" המוכרת לרובנו כפסיפלורה (Passiflora) הוא צמח שגם פרחיו היפים הם מרשימים ביותר.
פרחים סגולים אלו מפורסמים בין חובבי הפרחים בזכות צורתם המורכבת, שמזכירה שעון עם מחוגים. מכאן, אם תהיתם, השם שעונית.
הפסיפלורה ופרחי השעון שלה באים במקור מאמריקה הלטינית, ליתר דיוק מהג'ונגלים של האמזונס שבאמריקה הדרומית, באזור של ברזיל, פרגוואי וצפון ארגנטינה של ימינו.
שמו הלטיני של הצמח, פסיפלורה, "פרי הפסיון" (Passion Fruit), ניתן לו אז, אך בניגוד למה שרבים חושבים, משמעותו היא "פרי הסבל והייסורים" ולא "פרי התאווה". פרטים בתגית "פסיפלורה, שמות".
הצמח הועבר אל העולם הישן שבאירופה, עם ספינות הקונקיסטדורים, מגלי וכובשי אמריקה הדרומית. במהרה הוא הפך לפרי נפוץ ומשמעותי גם במטבחי האזורים הטרופיים והסוב-טרופיים של דרום מזרח אסיה וגם באפריקה. כיום מגדלים זנים מסחריים של הפסיפלורה גם בהודו, בארצות הברית, בסין, אוסטרליה, דרום אפריקה ואפילו בישראל.
בזכות היותו צמח מטפס, מגדלים אותו כיום במדינות רבות, כולל בישראל שבה הוא מופיע כצמח מפריד וגדר חיה הגדלה במהירות רבה, בגינות פרטיות רבות.
את פרי הפסיפלורה לא כדאי לאכול כשהוא מלא ויפה. הוא הכי טעים, כשמחכים עד שהקליפה שלו מתחילה להתקמט. אבל גם אז - לא טוב לתת לו להתקמט לגמרי, כי אז הפרי החמצמץ והנפלא הזה מתייבש בפנים לגמרי.
ואכן, בשיאו יש לפרי הפסיפלורה הבשל טעם מתוק-חמצמץ, עם ארומה חזקה. כדי לאכול אותו כל שצריך לעשות הוא לחצות אותו בכפית ולאכול את תוכנו, על הגרעינים הקטנים שלו. ניתן גם להוסיף אותו לשייק חלב או יוגורט, או ליצור ממנו סירופ לקינוחים, רטבים, קוקטיילים, ציפוי לעוגות או מרק פירות קר.
הנה השעונית הנאכלת ופרחיה (עברית):
http://youtu.be/RCmvWmNIjN8
על הפסיפלורה בכלל:
http://youtu.be/ko7p6lk1xjc
האבקה של הפרח על ידי דבורה:
https://youtu.be/fzYcE2Z9l-k
והפרח מזוויות שונות:
http://youtu.be/yRwGDgSGXlM
יש כמה פרחים "טורפים" בעולם, אבל הדיונאה הוא הפופולארי שבהם. הדיונאה, "דיונאת הזבובים" או "מלכודת ונוס", הוא צמח טורף שמלכודתו נסגרת על חרק שנוגע בשערותיו. מיד עם הנגיעה בשערות הפרח, הוא סוגר את ה"מלתעות" שלו, כך שהחרק לא יכול להימלט ממנו.
גם הנאדיד פועל כך והוא אפילו שואב את החרק וסוגר עליו. אבל יש גם פרחים בעלי מלכודות הדבקה, כמו הטללית והחמאית ופרחים שמפילים את החרקים אל תוכם, כגון השופרית והכדנית.
אבל למה לצמחים "לאכול" חרקים? - הסיבה היא פשוטה, אכילת החרקים והעיכול שלהם, משמשים לצמח מזון עשיר מאד בחלבונים.
הנה סרטון על הדיונאה הטורף:
https://youtu.be/Hzk1bM2vVFU
דיונאה שלוכד חרק:
http://youtu.be/ZxDp-UQvON8
הלכידה של "מלכודת ונוס" מקרוב:
https://youtu.be/O7eQKSf0LmY
סרטון ארוך יותר, שמתחיל בכדנית:
http://youtu.be/51SDt31SEbE?t=1m25s
והרצאת טד נהדרת על האינטליגנציה של הדיונאה ויכולתה לספור ולתקשר (מתורגם):
https://youtu.be/pvBlSFVmoaw?long=yes
סחלב ערפדי או סחלב דרקולה (Dracula orchis) הוא מין של סחלב בעל ריח די דוחה. הוא מזכיר במראהו פה פעור לרווחה של דרקולה או משהו דומה. אבל גם הריח וגם צורתו נועדו בסך הכל לפתות זבובים, כדי שיבואו להאביק את אבקני הערפד, מה שמסייע לו להתפשט ולהתרבות.
מקור שמו של הסחלב הערפדי הוא בצורת הפה דמוי העטלף שלו.
הנה סחלב דרקולה:
https://youtu.be/K13sYzVo6Sw?t=10s
על הטיפול בו:
https://youtu.be/HqhbZvKY35Q
מצגת וידאו של תמונותיו:
https://youtu.be/zVC8bhyYYqU
והוא לא היחיד שנראה כמו דבר אחר:
https://youtu.be/hyk9dRXKKbg
פרחים טורפים
אמנם הצמחים הם בתחתית שרשרת המזון. הם אינם טורפים שום יצור אחר, אלא יוצרים לעצמם את המזון בתהליך הפוטוסינטזה. אך שונים משאר הצמחים הם הצמחים הטורפים, שחוץ מהפוטוסינזטה יודעים גם להזין את עצמם מחרקים שהם לוכדים. יש לא פחות מ-600 זנים טהורים של צמחים טורפים כאלה.
למה הם טורפים? - ובכן, ביערות הגשם, שבהם חיים צמחים כאלו, האור לא תמיד מספיק כדי לאפשר את הפוטוסינטזה הרצויה. גם הקרקע דלה במינרלים הנחוצים להם ובחנקן. לכן הצמחים הטורפים משיגים מזון ומינרלים מהטרף שלהם, חרקים שנלכדים בהם.
לעיתים לוכדים הצמחים הטורפים בתוך הפרחים שלהם, כמו הכדנית ולעיתים באמצעות עלים דביקים, כמו אצל החמאית והטללית. בצמח הדיונאה מדובר במנגנון מתוחכם עוד יותר. לדיונאה יש שש שערות קטנות. אם נוגע משהו בשתי שערות שונות או נוגע פעמיים בשערה אחת, הדיונאה נסגרת וסוגרת עליו. לצמח בשם נדיד, שחי בתוך המים, יש מלכודת יניקה. על פתח השלפוחית שלו, יש לו שערות קטנות, מלכודת של ממש. כשהשערות הללו מרגישות תזוזה, נשאב החרק בתוך שבריר שנייה, לתוך השלפוחית. הפרשי לחצים הם ששואבים אותו.
ואגב, יש מי שקונים צמחים כאלה כדי להיפטר מיתושים וזבובים ושאר מזיקים בסביבתם.
הנה הסבר על הצמחים שטורפים חרקים (מתורגם):
https://youtu.be/ee7muQ_qKU0
כמה צמחים טורפים בפעולה:
https://youtu.be/UoL1dg3SzOI
הסבר על שיטות שונות של צמחים לטרוף (עברית):
http://youtu.be/abQWIsPTJCA
מסתבר שצמחים טורפים יכולים לטרוף גם בעלי חיים גדולים יותר:
http://youtu.be/wcmKT5uHgL0
צמח טורף סוגר על דבורה:
http://youtu.be/4Uv-4tCcYcM
צמח טורף להדברה ירוקה:
https://youtu.be/eseneo2FelI
וזו כבר מתיחה:
http://youtu.be/n2NN3TNNNiI
הכדנית (Pitcher plant) הוא צמח טרופי שחי באזורים בעלי קרקע שאין בה הרבה חומרי מזון שדרושים לה. לכן פיתחו הכדניות במשך השנים מלכודות מתוחכמות לחרקים - פרח בצורת כד.
לפרחי הכדנית יש צורה של כדים שמלאים בנקטר. הנקטר, אותו נוזל הצוף החלקלק שבשולי הכד מושך אליו חרקים. הם נוחתים על שולי הכד ואז נופלים וטובעים בנוזל שבתוכו. החרקים שנלכדו בכד ישמשו כמזון לצמחי הכדנית. לעתים לוכדת אפילו מכרסמים קטנים למאכל ופעמים נדירות גם ציפורים.
הנה הכדנית בפעולה:
https://youtu.be/vqkrT_yyAIE
כך היא לוכדת חשופית:
https://youtu.be/BjWtAjdl4a0
כדנית שלכדה ציפור:
https://youtu.be/D_Hgjrh8Ybo
עוד מצמח הכד:
https://youtu.be/WmecgSsSpD4
וכך תוכלו לראותם בארץ (עברית):
https://youtu.be/uCsg95Y08u8
