שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו מקדש הלוטוס של דלהי?
מקדש הלוטוס (Lotus temple) שנבנה בעיר ההודית ניו דלהי (New Delhi) הוא דוגמה נהדרת לאסתטיקה, לסימטריה ולהרמוניה שכל כך חשובים בדת הבהאית.
את מקדש הלוטוס, שזכה בכמה וכמה פרסים אדריכליים, תיכנן האדריכל פריבורז צהבא. האיש היה אחד המתכננים של הגנים הבהאים המפורסמים, חלק מהמרכז הבהאי שבעיר חיפה.
כמו הגנים והמקדשים שלהם בישראל ובכל העולם, מקדש הלוטוס של הבהאים פתוח לבני כל הדתות.
למה דווקא פרח הלוטוס? - כי הלוטוס, הפרח הלאומי של הודו וצמח מים שנחשב יפה במיוחד, מייצג שלום, טוהר, ניקיון, אהבה, יופי, כוח אלוהי וחיי נצח.
את המקדש מרכיבים משטחים שמזכירים את עלי הכותרת של פרח הלוטוס. בכל אחת מ-9 הצלעות שלו, ניתן לראות שלושה עלי כותרת. העלים הללו, המצופים בשיש לבן, עשויים בטון. כדי ליצור למבנה מראה של פרח שעומד להיפתח, מתנשאים העלים הללו לשלושה גבהים שונים.
את התמונה ההרמונית של המקדש משלימים תשעה פתחיו, כל אחד בצלע אחרת שלו. מכל פתח יוצא שביל ובין השבילים משתרעות 9 בריכות נוי שמעוצבות בצורת עלי הגביע של צמח הלוטוס.
הנה יופיו של מקדש הלוטוס של הבהאים:
https://youtu.be/u0ejW1j75t0
כמה עובדות מעניינות על המקדש המרהיב:
https://youtu.be/8VAJNSXzvNw
מהאוויר:
https://youtu.be/BWiaj8-kAI0
תמונות מקדש הלוטוס:
https://youtu.be/-8xbzlLesO0
וביקור במקום:
https://youtu.be/JdiIZ9woXkI
מה לימד פרח הלוטוס הטהור את המדע?
דמיינו צמח שגדל בביצה מעופשת אבל שומר על המראה האצילי והמושלם שלו. זהו פרח הלוטוס (Lotus), שהוא סמל מבשר מזל ורב-משמעות בדתות שונות במזרח הרחוק. הלוטוס גדל בביצות כהות מזוהמה אבל מגיח מעל פני המים בפריחה מרהיבה ומיוחדת.
בדתות שונות במזרח הרחוק הפך הלוטוס לסמל להתפתחות אישית ורוחנית והתגברות על קשיי היום-יום. בבודהיזם הוא נחשב כפרח הנותן השראה לאנשים שרוצים להגיע ממעמקי החיים, מהמקומות הפחות טובים והקשים בחייהם - אל שיאים של מודעות, רוחניות, ידע, אמונה וחשיבה, שיובילו אותם אל חיים טובים מאי-פעם. ההינדואיזם רואה בו סמל ליכולת של המאמין להתעלם מהנאות ארציות וכך להגיע לתודעה טהורה ושלמות הרוחנית.
ואכן, פרח הלוטוס צומח משורשים הנמצאים עמוק בבוץ, דרך מי הביצות, עם גבעולים ארוכים, כך שפרחיו הריחניים יצוצו בשלווה אל מעל פני המים, אל מול אור השמש. לעיתים הוא גדל עם גבעולים באורך של רבע מטר מעל המים.
דרך זו של צמיחת הלוטוס היא אולי הסמל המיוחד ביותר שרואים המיסטיקנים והמאמינים, דרך שבה צומחת הנשמה האנושית של המאמין, הישר מהבוץ של החומרנות, אל הרוחניות הגבוהה ביותר, או ההארה.
אבל לא רק למאמינים מסייע הלוטוס. למעשה יכול כל אדם לקבל השראה מהצמח המופלא הזה. בהשראתו הוא יצליח לשלוט על גורלו ולבנות את עתידו במו-ידיו ואמונתו. גם כשהסביבה מעיקה ומקשה, נוכל גם אנחנו לצאת משם, וממש כמו הלוטוס נצליח להתגבר על הקשיים ולהגיע למקום בו נרצה. ממעמקי החיים נטפס אל מקום שבו נממש את החלומות והמשמעות של חיינו, מרום שבו נראה לעולם את החלק הכי טוב ויפה שיש בנו.
אגב, פרח הלוטוס הוא דוגמה מצוינת לביומימיקרי, למידה מהטבע. חברות מסחריות בתחום האופנה למדו מפרח הלוטוס כיצד לשפר את הבגדים שהם מייצרים, בכדי שיהיו עמידים במים. הלמידה הזו מהטבע, שנקראת ביומימטיקה, או ביומימיקרי, החלה כשהמדענים הבחינו שצמח הלוטוס נשאר תמיד נקי, על אף שהוא חי וגדל בסביבה בוצית. הם כינו את זה "אפקט הלוטוס" וחקרו את האופן שבו הצמח שומר על נקיונו בסביבה כה מזוהמת.
הנה עלי הכותרת של פרח הלוטוס נפתחים לאט:
https://youtu.be/JbeRRAvaEOw
פרחי לוטוס בקיוטו שביפאן:
https://youtu.be/qVRuOZwWUYE
סיפורו של פרח הלוטוס, שמוסר השכל יש בצידו:
https://youtu.be/vOk4hvpfDzM
מקדש בניו דלהי שבנוי בצורת הלוטוס:
https://youtu.be/ThrIh9OVKaU
ומצגת וידאו של פרח הלוטוס:
https://youtu.be/z9CJ6mkRb0I
איך ביומימיקרי משמש באדריכלות?
הביומימימטיקה (biomimetics), או בשמה הנוסף ביומימיקרי, היא חדשנות בהשראת הטבע. המושגים הללו נטבעו במהלך המאה ה-20.
כשמפתחים דברים כמו מכונות, מתקנים, חומרים מלאכותיים או מוצרי טכנולוגיה בהשראת הטבע, זוהי ביומימטיקה.
כך גם באדריכלות, בהנדסה ובתכנון של מבנים ובתים שונים. באמצעות גישה זו ניתן לתכנן מבנים חכמים, חסכוניים ונעימים יותר למגורים וליצור ולבנות בתים עם פתרונות לבעיות שונות שהטבע פיתח כבר, במהלך מיליוני שנות אבולוציה.
כי הטבע מתכנן כבר מיליארדי שנים. כל עלה, כל עצם, כל כנף עברו אין-ספור מחזורי ניסוי וטעייה. בסוף נותר רק מה שעובד. ביומימיקרי (Biomimicry) היא הגישה שאומרת: למה להמציא מחדש את הגלגל, כשהטבע כבר המציא גלגלים הרבה יותר טובים?
באדריכלות, הגישה הזאת עוברת מהמטאפורה אל הבטון. מתכננים לומדים מבנים ביולוגיים ומיישמים את העקרונות שלהם בבניינים אמיתיים. האדריכל הספרדי הנודע גאודי היה איש דתי ואמר שאם הטבע הוא פרי יצירתו של האל ואדריכלות היא תוצר של הטבע, הרי שהכי טוב לכבד ולהוקיר את עבודת האל בתכנון של בניינים בהשראתו.
בכנסיית "לה סגרדה פמיליה" (la Sagrada Familia) המפורסמת שתכנן גאודי דומה חלוקת משקל העמודים לזו שבעצים, החלונות תוכננו כמו מבנה של כוורת הדבורים והמדרגות מחקות את המבנה הספירלי שבטבע.
דוגמה מפורסמות מצוינת היא מרכז איסטגייט (Eastgate Centre) שנבנה ב-1996 בזימבבואה. האדריכל מיק פירס (Mick Pearce) שם לב לכך שקיני הטרמיטים שומרים על טמפרטורה פנימית יציבה יחסית, גם כשבחוץ הטמפרטורה קופצת בין 3 ל-42 מעלות ביממה אחת.
היישום האדריכלי של פירס הוא מערכת תעלות אוורור מורכבת שמסיעה אוויר ומפזרת חום בדיוק כשצריך. האיש בנה את המרכז המסחרי לפי אותו עיקרון. לפיכך המבנה צורך כ-90 אחוז פחות אנרגיה לקירור מאשר בניינים קונבנציונליים באותו גודל.
דוגמה אחרת מגיעה מהעולם הימי. עורו של הכריש מכוסה בדנטיקולים דרמליים (Dermal Denticles), שיניים זעירות שמפחיתות גרר, או חיכוך. הן מאפשרות לו לחתוך את המים ביעילות יוצאת דופן. בתחום האדריכלות, הרעיון מיושם על ציפויים חיצוניים לבניינים, שמפחיתים הצטברות של לכלוך ומשפרים זרימת אוויר על פני קירות.
לפעמים ההשראה מגיעה ממקום פשוט יותר. העלים של עץ האלון מסודרים כך שכל עלה מקבל אור שמש מרבי עם הצללה מינימלית מהעלים שמעליו. אדריכלים ניצלו את העיקרון הזה לתכנון של חזיתות זכוכית עם לוחות פוטו-וולטאיים (Photovoltaic Panels), שממוקמים בזוויות שממקסמות קליטת אנרגיה סולארית לאורך היום.
השראה מפתיעה נוספת מגיעה מחיפושית המדבר הנמיבית (Namib Beetle). החרק הקטן הזה שורד באחד המדבריות היבשים בעולם בזכות גבו המחוספס. טיפות ערפל נדבקות לבליטות הידרופיליות (Hydrophilic) שעל גבו, מחליקות לאורך משטחים הידרופוביים (Hydrophobic) ומתגלגלות ישר אל פיו. אדריכלים בנמיביה ובישראל כבר בוחנים שילוב של ציפויים בהשראת החיפושית על גגות ומשטחים ציבוריים, כדי לאסוף מי ערפל לשימוש מקומי.
מגדל התקשורת קולומבו (Colombo Lotus Tower) בסרי לנקה שאב השראה מתכונה ייחודית של פרח הלוטוס (Lotus): המשטח שעליו דוחה מים ולכלוך בצורה מושלמת, תופעה הידועה כאפקט הלוטוס (Lotus Effect). חזית המגדל מצופה בחומרים שמחקים את המבנה הננומטרי של עלה הלוטוס, כך שגשם שוטף את פניו ללא צורך בניקיון ידני.
בזכות מבנה שכבות מיקרוסקופיות שמונעות התפשטות סדקים, מייצרות צדפות אבלון (Abalone) קונכייה קשה פי 3,000 מהגביש הפשוט שממנו היא עשויה. חוקרי חומרים ואדריכלים לומדים את המבנה הזה לצורך פיתוח של זכוכית ובטון עמידים יותר לרעידות אדמה.
כך גם עם עצמות ציפורים שהן עצמות חלולות, עם תמיכות פנימיות דקות המשלבות קלילות מרבית עם חוזק מבני גבוה. עקרון זה עומד בבסיס תכנון מסגרות פלדה וקורות תקרה מודרניות, שבהן חלל פנימי מחליף מסה מוצקה מבלי לפגוע ביציבות.
הביומימיקרי או ביומימטיקה באדריכלות היא לא רק עניין של עיצוב יפה. זוהי שיטה הנדסית שמניבה מבנים יעילים, חסכוניים ועמידים יותר. הטבע כבר פתר את רוב הבעיות שאדריכלים מתמודדים איתן ולא פעם כל שהאדריכלים צריכים לעשות הוא למצוא את הפתרון הטבעי לבעיות התכנון שלהם.
כך לומדת הביומימטיקה מהטבע:
https://youtu.be/FBUpnG1G4yQ
למידה על תכנון מבנים ובנייה מהטבע:
https://youtu.be/DGY1d1w81xU
למידה על מיזוג אוויר טבעי מטרמיטים:
https://youtu.be/620omdSZzBs
כמה מבנים מפורסמים שלמדו מהטבע ביומימימטיקה מבנית:
https://youtu.be/-PCl9Q2G2vc
ביומימיקרי באדריכלות:
https://youtu.be/SZC2vDnUPHg?long=yes
גם אדריכלות נוף לומדת לא מעט מהטבע:
https://youtu.be/NlrodpEsRpU?long=yes
והרצאת טד מתורגמת שמציגה את היופי של התכנון והבנייה של הטבע (מתורגם):
https://youtu.be/k_GFq12w5WU?long=yes
ממי למדו ליצור בדים דוחי כתמים ומים?
בד דוחה כתמים (Hydrophobic fabric) הוא בד שדוחה נוזלים ומכאן שגם מונע כתמים וגם מצריך פחות כביסה.
השיטה היא של בד בעל תכונות הידרופוביות, בד דוחה מים, שכשמו כן הוא - עמיד בפני מים. בדים הידרופוביים הם בדים שצופו בציפוי נאנו המאפשר להם את דחיית המים.
חוץ מדחיית נוזלים ובהסתמך עליו יכולים ציפויי הנאנו להקנות למוצרי טקסטיל ובד תכונות נוספות, כמו דחיית כתמים או מניעת קמטים.
אגב, מי שנתן את ההשראה והפתקון לייצור בדים דוחי נוזלים וכתמים הוא פרח הלוטוס המפורסם מהמזרח הרחוק. הצמח הזה, על פרחיו הנפלאים, הוא דוגמה מצוינת ליכולת לדחיית לכלוך ובוץ בטבע.
בדרך שנקראת "ביומימיקרי", כלומר למידה מהטבע, למדו מצמח הלוטוס חברות מסחריות בתחום האופנה כיצד לשפר את הבגדים שהם מייצרים, כך שיהיו עמידים במים.
הלמידה הזו מהטבע, שנקראת גם ביומימטיקה, האה כאן לידי ביטוי כשהמדענים הבחינו במה שהם כינו "אפקט הלוטוס". זוהי תכונה טבעית המאפשרת לצמח הלוטוס להשאר תמיד נקי, על אף שהוא חי וגדל בסביבה בוצית ומלוכלכת.
כשהם חקרו את האופן בו הצמח שומר על נקיונו בסביבה כה מזוהמת החוקרים הבינו שיש לו ציפוי מיוחד המאפשר זאת. את הציפוי הזה הם למדו לחקות ולייצר בדים דוחי נוזלים וקמטים כאלה.
כך למד האדם מצמח הלוטוס דוחה הלכלוך:
https://youtu.be/9bLp4ayM6L0
מצגת וידאו על הלוטוס אפקט:
https://youtu.be/o6hrPp4DL_E
הלמידה מצמח הלוטוס על יצירת משטחים סופר הידרופוביים מלאכותיים ובדים דוחי מים:
https://youtu.be/SIiv-hkRvZE
חולצות לוטוס שנתפרו מבדים דוחי נוזלים וכתמים, בהשראת צמח הלוטוס:
https://youtu.be/AdFkg_0LZ6Y
והדגמת היכולת לדחות כתמים:
https://youtu.be/Dh26kAmCzTI
והסבר מדעי על הלמידה מהטבע כיצד לייצר את הבדים ההידרופוביים הללו:
https://youtu.be/YR4uCvy7wOA
פרח הלוטוס
מקדש הלוטוס (Lotus temple) שנבנה בעיר ההודית ניו דלהי (New Delhi) הוא דוגמה נהדרת לאסתטיקה, לסימטריה ולהרמוניה שכל כך חשובים בדת הבהאית.
את מקדש הלוטוס, שזכה בכמה וכמה פרסים אדריכליים, תיכנן האדריכל פריבורז צהבא. האיש היה אחד המתכננים של הגנים הבהאים המפורסמים, חלק מהמרכז הבהאי שבעיר חיפה.
כמו הגנים והמקדשים שלהם בישראל ובכל העולם, מקדש הלוטוס של הבהאים פתוח לבני כל הדתות.
למה דווקא פרח הלוטוס? - כי הלוטוס, הפרח הלאומי של הודו וצמח מים שנחשב יפה במיוחד, מייצג שלום, טוהר, ניקיון, אהבה, יופי, כוח אלוהי וחיי נצח.
את המקדש מרכיבים משטחים שמזכירים את עלי הכותרת של פרח הלוטוס. בכל אחת מ-9 הצלעות שלו, ניתן לראות שלושה עלי כותרת. העלים הללו, המצופים בשיש לבן, עשויים בטון. כדי ליצור למבנה מראה של פרח שעומד להיפתח, מתנשאים העלים הללו לשלושה גבהים שונים.
את התמונה ההרמונית של המקדש משלימים תשעה פתחיו, כל אחד בצלע אחרת שלו. מכל פתח יוצא שביל ובין השבילים משתרעות 9 בריכות נוי שמעוצבות בצורת עלי הגביע של צמח הלוטוס.
הנה יופיו של מקדש הלוטוס של הבהאים:
https://youtu.be/u0ejW1j75t0
כמה עובדות מעניינות על המקדש המרהיב:
https://youtu.be/8VAJNSXzvNw
מהאוויר:
https://youtu.be/BWiaj8-kAI0
תמונות מקדש הלוטוס:
https://youtu.be/-8xbzlLesO0
וביקור במקום:
https://youtu.be/JdiIZ9woXkI
דמיינו צמח שגדל בביצה מעופשת אבל שומר על המראה האצילי והמושלם שלו. זהו פרח הלוטוס (Lotus), שהוא סמל מבשר מזל ורב-משמעות בדתות שונות במזרח הרחוק. הלוטוס גדל בביצות כהות מזוהמה אבל מגיח מעל פני המים בפריחה מרהיבה ומיוחדת.
בדתות שונות במזרח הרחוק הפך הלוטוס לסמל להתפתחות אישית ורוחנית והתגברות על קשיי היום-יום. בבודהיזם הוא נחשב כפרח הנותן השראה לאנשים שרוצים להגיע ממעמקי החיים, מהמקומות הפחות טובים והקשים בחייהם - אל שיאים של מודעות, רוחניות, ידע, אמונה וחשיבה, שיובילו אותם אל חיים טובים מאי-פעם. ההינדואיזם רואה בו סמל ליכולת של המאמין להתעלם מהנאות ארציות וכך להגיע לתודעה טהורה ושלמות הרוחנית.
ואכן, פרח הלוטוס צומח משורשים הנמצאים עמוק בבוץ, דרך מי הביצות, עם גבעולים ארוכים, כך שפרחיו הריחניים יצוצו בשלווה אל מעל פני המים, אל מול אור השמש. לעיתים הוא גדל עם גבעולים באורך של רבע מטר מעל המים.
דרך זו של צמיחת הלוטוס היא אולי הסמל המיוחד ביותר שרואים המיסטיקנים והמאמינים, דרך שבה צומחת הנשמה האנושית של המאמין, הישר מהבוץ של החומרנות, אל הרוחניות הגבוהה ביותר, או ההארה.
אבל לא רק למאמינים מסייע הלוטוס. למעשה יכול כל אדם לקבל השראה מהצמח המופלא הזה. בהשראתו הוא יצליח לשלוט על גורלו ולבנות את עתידו במו-ידיו ואמונתו. גם כשהסביבה מעיקה ומקשה, נוכל גם אנחנו לצאת משם, וממש כמו הלוטוס נצליח להתגבר על הקשיים ולהגיע למקום בו נרצה. ממעמקי החיים נטפס אל מקום שבו נממש את החלומות והמשמעות של חיינו, מרום שבו נראה לעולם את החלק הכי טוב ויפה שיש בנו.
אגב, פרח הלוטוס הוא דוגמה מצוינת לביומימיקרי, למידה מהטבע. חברות מסחריות בתחום האופנה למדו מפרח הלוטוס כיצד לשפר את הבגדים שהם מייצרים, בכדי שיהיו עמידים במים. הלמידה הזו מהטבע, שנקראת ביומימטיקה, או ביומימיקרי, החלה כשהמדענים הבחינו שצמח הלוטוס נשאר תמיד נקי, על אף שהוא חי וגדל בסביבה בוצית. הם כינו את זה "אפקט הלוטוס" וחקרו את האופן שבו הצמח שומר על נקיונו בסביבה כה מזוהמת.
הנה עלי הכותרת של פרח הלוטוס נפתחים לאט:
https://youtu.be/JbeRRAvaEOw
פרחי לוטוס בקיוטו שביפאן:
https://youtu.be/qVRuOZwWUYE
סיפורו של פרח הלוטוס, שמוסר השכל יש בצידו:
https://youtu.be/vOk4hvpfDzM
מקדש בניו דלהי שבנוי בצורת הלוטוס:
https://youtu.be/ThrIh9OVKaU
ומצגת וידאו של פרח הלוטוס:
https://youtu.be/z9CJ6mkRb0I
הביומימימטיקה (biomimetics), או בשמה הנוסף ביומימיקרי, היא חדשנות בהשראת הטבע. המושגים הללו נטבעו במהלך המאה ה-20.
כשמפתחים דברים כמו מכונות, מתקנים, חומרים מלאכותיים או מוצרי טכנולוגיה בהשראת הטבע, זוהי ביומימטיקה.
כך גם באדריכלות, בהנדסה ובתכנון של מבנים ובתים שונים. באמצעות גישה זו ניתן לתכנן מבנים חכמים, חסכוניים ונעימים יותר למגורים וליצור ולבנות בתים עם פתרונות לבעיות שונות שהטבע פיתח כבר, במהלך מיליוני שנות אבולוציה.
כי הטבע מתכנן כבר מיליארדי שנים. כל עלה, כל עצם, כל כנף עברו אין-ספור מחזורי ניסוי וטעייה. בסוף נותר רק מה שעובד. ביומימיקרי (Biomimicry) היא הגישה שאומרת: למה להמציא מחדש את הגלגל, כשהטבע כבר המציא גלגלים הרבה יותר טובים?
באדריכלות, הגישה הזאת עוברת מהמטאפורה אל הבטון. מתכננים לומדים מבנים ביולוגיים ומיישמים את העקרונות שלהם בבניינים אמיתיים. האדריכל הספרדי הנודע גאודי היה איש דתי ואמר שאם הטבע הוא פרי יצירתו של האל ואדריכלות היא תוצר של הטבע, הרי שהכי טוב לכבד ולהוקיר את עבודת האל בתכנון של בניינים בהשראתו.
בכנסיית "לה סגרדה פמיליה" (la Sagrada Familia) המפורסמת שתכנן גאודי דומה חלוקת משקל העמודים לזו שבעצים, החלונות תוכננו כמו מבנה של כוורת הדבורים והמדרגות מחקות את המבנה הספירלי שבטבע.
דוגמה מפורסמות מצוינת היא מרכז איסטגייט (Eastgate Centre) שנבנה ב-1996 בזימבבואה. האדריכל מיק פירס (Mick Pearce) שם לב לכך שקיני הטרמיטים שומרים על טמפרטורה פנימית יציבה יחסית, גם כשבחוץ הטמפרטורה קופצת בין 3 ל-42 מעלות ביממה אחת.
היישום האדריכלי של פירס הוא מערכת תעלות אוורור מורכבת שמסיעה אוויר ומפזרת חום בדיוק כשצריך. האיש בנה את המרכז המסחרי לפי אותו עיקרון. לפיכך המבנה צורך כ-90 אחוז פחות אנרגיה לקירור מאשר בניינים קונבנציונליים באותו גודל.
דוגמה אחרת מגיעה מהעולם הימי. עורו של הכריש מכוסה בדנטיקולים דרמליים (Dermal Denticles), שיניים זעירות שמפחיתות גרר, או חיכוך. הן מאפשרות לו לחתוך את המים ביעילות יוצאת דופן. בתחום האדריכלות, הרעיון מיושם על ציפויים חיצוניים לבניינים, שמפחיתים הצטברות של לכלוך ומשפרים זרימת אוויר על פני קירות.
לפעמים ההשראה מגיעה ממקום פשוט יותר. העלים של עץ האלון מסודרים כך שכל עלה מקבל אור שמש מרבי עם הצללה מינימלית מהעלים שמעליו. אדריכלים ניצלו את העיקרון הזה לתכנון של חזיתות זכוכית עם לוחות פוטו-וולטאיים (Photovoltaic Panels), שממוקמים בזוויות שממקסמות קליטת אנרגיה סולארית לאורך היום.
השראה מפתיעה נוספת מגיעה מחיפושית המדבר הנמיבית (Namib Beetle). החרק הקטן הזה שורד באחד המדבריות היבשים בעולם בזכות גבו המחוספס. טיפות ערפל נדבקות לבליטות הידרופיליות (Hydrophilic) שעל גבו, מחליקות לאורך משטחים הידרופוביים (Hydrophobic) ומתגלגלות ישר אל פיו. אדריכלים בנמיביה ובישראל כבר בוחנים שילוב של ציפויים בהשראת החיפושית על גגות ומשטחים ציבוריים, כדי לאסוף מי ערפל לשימוש מקומי.
מגדל התקשורת קולומבו (Colombo Lotus Tower) בסרי לנקה שאב השראה מתכונה ייחודית של פרח הלוטוס (Lotus): המשטח שעליו דוחה מים ולכלוך בצורה מושלמת, תופעה הידועה כאפקט הלוטוס (Lotus Effect). חזית המגדל מצופה בחומרים שמחקים את המבנה הננומטרי של עלה הלוטוס, כך שגשם שוטף את פניו ללא צורך בניקיון ידני.
בזכות מבנה שכבות מיקרוסקופיות שמונעות התפשטות סדקים, מייצרות צדפות אבלון (Abalone) קונכייה קשה פי 3,000 מהגביש הפשוט שממנו היא עשויה. חוקרי חומרים ואדריכלים לומדים את המבנה הזה לצורך פיתוח של זכוכית ובטון עמידים יותר לרעידות אדמה.
כך גם עם עצמות ציפורים שהן עצמות חלולות, עם תמיכות פנימיות דקות המשלבות קלילות מרבית עם חוזק מבני גבוה. עקרון זה עומד בבסיס תכנון מסגרות פלדה וקורות תקרה מודרניות, שבהן חלל פנימי מחליף מסה מוצקה מבלי לפגוע ביציבות.
הביומימיקרי או ביומימטיקה באדריכלות היא לא רק עניין של עיצוב יפה. זוהי שיטה הנדסית שמניבה מבנים יעילים, חסכוניים ועמידים יותר. הטבע כבר פתר את רוב הבעיות שאדריכלים מתמודדים איתן ולא פעם כל שהאדריכלים צריכים לעשות הוא למצוא את הפתרון הטבעי לבעיות התכנון שלהם.
כך לומדת הביומימטיקה מהטבע:
https://youtu.be/FBUpnG1G4yQ
למידה על תכנון מבנים ובנייה מהטבע:
https://youtu.be/DGY1d1w81xU
למידה על מיזוג אוויר טבעי מטרמיטים:
https://youtu.be/620omdSZzBs
כמה מבנים מפורסמים שלמדו מהטבע ביומימימטיקה מבנית:
https://youtu.be/-PCl9Q2G2vc
ביומימיקרי באדריכלות:
https://youtu.be/SZC2vDnUPHg?long=yes
גם אדריכלות נוף לומדת לא מעט מהטבע:
https://youtu.be/NlrodpEsRpU?long=yes
והרצאת טד מתורגמת שמציגה את היופי של התכנון והבנייה של הטבע (מתורגם):
https://youtu.be/k_GFq12w5WU?long=yes
בד דוחה כתמים (Hydrophobic fabric) הוא בד שדוחה נוזלים ומכאן שגם מונע כתמים וגם מצריך פחות כביסה.
השיטה היא של בד בעל תכונות הידרופוביות, בד דוחה מים, שכשמו כן הוא - עמיד בפני מים. בדים הידרופוביים הם בדים שצופו בציפוי נאנו המאפשר להם את דחיית המים.
חוץ מדחיית נוזלים ובהסתמך עליו יכולים ציפויי הנאנו להקנות למוצרי טקסטיל ובד תכונות נוספות, כמו דחיית כתמים או מניעת קמטים.
אגב, מי שנתן את ההשראה והפתקון לייצור בדים דוחי נוזלים וכתמים הוא פרח הלוטוס המפורסם מהמזרח הרחוק. הצמח הזה, על פרחיו הנפלאים, הוא דוגמה מצוינת ליכולת לדחיית לכלוך ובוץ בטבע.
בדרך שנקראת "ביומימיקרי", כלומר למידה מהטבע, למדו מצמח הלוטוס חברות מסחריות בתחום האופנה כיצד לשפר את הבגדים שהם מייצרים, כך שיהיו עמידים במים.
הלמידה הזו מהטבע, שנקראת גם ביומימטיקה, האה כאן לידי ביטוי כשהמדענים הבחינו במה שהם כינו "אפקט הלוטוס". זוהי תכונה טבעית המאפשרת לצמח הלוטוס להשאר תמיד נקי, על אף שהוא חי וגדל בסביבה בוצית ומלוכלכת.
כשהם חקרו את האופן בו הצמח שומר על נקיונו בסביבה כה מזוהמת החוקרים הבינו שיש לו ציפוי מיוחד המאפשר זאת. את הציפוי הזה הם למדו לחקות ולייצר בדים דוחי נוזלים וקמטים כאלה.
כך למד האדם מצמח הלוטוס דוחה הלכלוך:
https://youtu.be/9bLp4ayM6L0
מצגת וידאו על הלוטוס אפקט:
https://youtu.be/o6hrPp4DL_E
הלמידה מצמח הלוטוס על יצירת משטחים סופר הידרופוביים מלאכותיים ובדים דוחי מים:
https://youtu.be/SIiv-hkRvZE
חולצות לוטוס שנתפרו מבדים דוחי נוזלים וכתמים, בהשראת צמח הלוטוס:
https://youtu.be/AdFkg_0LZ6Y
והדגמת היכולת לדחות כתמים:
https://youtu.be/Dh26kAmCzTI
והסבר מדעי על הלמידה מהטבע כיצד לייצר את הבדים ההידרופוביים הללו:
https://youtu.be/YR4uCvy7wOA
