שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היה הפריק שואו?
היו זמנים, בטרם היות הטלוויזיה והאינטרנט, שבידור היה עניין יקר. היום אנו רואים בלחיצת כפתור כל תופעה מוזרה, מכל פינה בעולם ומכל סוג שהוא. אבל פעם היינו צריכים לחפש את הדברים המופלאים, האקזוטיים, המוזרים והמפחידים ולשלם עליהם בכסף טוב.
ולכך נועד ה"פריק שאו" (Freak show), יריד המוזרים שהוצג בעבר במקומות שונים בעולם ובמסגרות שונות. בקרקסים, בקרנבלים ובירידים הציגו בעבר את יריד המוזרויות הזה.
מופעי מוזרויות הוצגו בדרך כלל בתור סוג של מופע משני או מופע שוליים (Sideshow) להתרחשות העיקרית - של הקרנבל, מופע הקרקס, מתקני הלונה הפארק או היריד העממי המקומי.
בפריק שאו נהגו להציג מגוון אנשים משונים ושלל תופעות מוזרות. היו בהם למשל "חריגים שלא מלידה" - נערות גומי, בולעי אש וחרבות, אנשים ששוכבים על מיטת מסמרים, משליכי סכינים ומי שמטפסים על סולם עשוי חרבות. אלה הוצגו לצד "מוזרויות אנוש", כמו אנשים מקועקעים, ענקים, גמדים או אנשים בעלי לקויות, מומים ועיוותים גופניים שונים, כדוגמת התאומים הסיאמיים או האנשים עם האיברים המיותרים או החסרים - בקיצור, אנשים שהוגדרו כ"חריגים מלידה".
היו שם אנשים בעלי חזות קיצונית. החל ממי שהשלט כינה אז "שלדים אנושיים", גברים רזים במיוחד, שלא פעם, אגב, היו "נשואים" לנשים בעלות שומן קיצוני, או כביכול נשואים להן, לאחר שזוג אמיתי זכה להצלחה ולשלל חיקויים...
אותם אמנים חריגים נהגו לבצע שלל הופעות ראווה ולהטוטים, שלא פעם הגחיכו אותם. כדי להשלים הכנסות נמכרו ב"פריק שואו" גם קלפים עם תמונות החריגים וסיפור חייהם, לצד מזכרות בנוסח "טבעות לענקים" או כובע של ננס.
לא פעם הציגו בסוף מופעי השוליים הללו גם מחזות קיצוניים למעוניינים ששילמו עוד יותר, כמו עוברים בתוך צנצנת (pickled punks), פוחלצי חיות מעוותות וכלי נשק ורכב שהוצגו ככאלה ששימשו רוצחים מפורסמים וסיקרנו אז מאוד את קהל המבקרים.
היסטורית, בין ה"פריקים" שהשתתפו בהופעות ראווה הללו בקרקס היו אנשים בעלי מומים וחריגויות גופניות שונות, שזכו לפרסום רב והפכו במאה ה-19 ל"כוכבי פריק שואו".
ביניהם מוזכרים מירטל קורבין בת ה-13, שהוגדרה כ"ילדה בעלת ארבע הרגליים מטקסס", פיט רובינסון, שעבד כאמן קרקס תחת שם הבמה "השלד האנושי" וג'וזף מריק, שסבל מעיוות גופני קשה ונודע בכינויו "איש הפיל".
הנה עולם הפריק שואוז:
https://youtu.be/26uiMJAC0ec
פריק שואו בלונה פארק בקוני איילנד:
https://youtu.be/-K9STCgY4sY
מגברת פני החזיר ועד איש הפיל - הנה כמה מפורסמים מהפריק פיפל של העבר:
https://youtu.be/A0Xqsf6-KEI
ועשרת כוכבי הפריק שיאו המוכרים ביותר:
https://youtu.be/JVqygcDH-Bw?long=yes
מהו סיפורו של איש הפיל?
סיפורו הוא אחת הדוגמאות הקשות לאכזריות האנושית והלעג לחלשים ולמוכי הגורל. כל חייו היה ג'וזף מריק מושא ללעג וכינויים מעליבים. האיש בעל הגוף המפלצתי היה ידוע בכינוי "איש הפיל" וכל רואיו הוכו בתדהמה.
אבל מריק היה נשמה טובה ששכנה בגוף מעוות. למזלו גברו איכויותיו האנושיות על מראהו המפחיד ובהדרגה הוא שינה את התפיסה כלפיו.
זה היה במחצית השנייה של המאה ה-19, התקופה הוויקטוריאנית. מריק נולד כתינוק נורמלי בעיר האנגלית לסטר. העיוותים החלו על פניו וגופו בסביבות גיל חמש.
הסתבר שהוא לקה במחלה שעיוותה את גופו ואת פניו באופן קיצוני. בגיל 11 מתה אימו.
אימו החורגת, שעימה התחתן אביו, דחתה אותו.
בשל עיוותו הוא התקשה למצוא ולהתמיד בעבודה. מתעשייה ועד רוכלות, בכל תחום שבו עבד נרתעו ממנו האנשים והוא נאלץ לעזוב. משם הוא החליט, בלית ברירה, להיות מוצג כאטרקציה לקהל בפריק שואו. הוא משמש כמוצג נלעג במעין קרקס של מוזרים ונכים, על תקן "איש הפיל".
במשך הזמן הפך האיש המעוות לידוען בחברה הגבוהה של אנגליה הוויקטוריאנית. השיא היה כשהמלכה ויקטוריה בכבודה ובעצמה הפכה אותו לידידה האישי.
כיום יודעים החוקרים לספר שסינדרום רפואי שנקרא פרותיאוס פגע בו אנושות והפך אותו למפלץ אומלל. מריק התגורר וזכה לטיפולים בבית החולים בלונדון.
מצבו הרפואי של גוף המפלצת שנשא אותו הלך והתדרדר. השינה הלא בריאה שכפתה עליו הגדילה ההולכת ומחמירה של ראשו, רק החמירה את מצבו, עד שנחנק ממנה ומת.
על מריק נעשה "איש הפיל", סרט המופת של גאון הפנטזיה המסתורית דיוויד לינץ'. בסרט שצולם בשחור לבן משחק אנתוני הופקינס את הרופא המנתח שנחשף וחוקר אותו בבית החולים. להפתעתו הוא מגלה שמאחורי החזות המפלצתית של "איש הפיל" מסתתר אדם נבון, רגיש ומכמיר לב. מריק שבסרט חווה, לראשונה בחייו, נדיבות לב וחום אנושי.
הנה סצנת הרכבת מהסרט על ג'וזף מריק "איש הפיל":
https://youtu.be/sF19L00KbAI
ניסיון מודרני לשחזר את קולו על סמך מחקר פיזיולוגי:
http://youtu.be/CejyfdIaCQ0
קדימון הסרט "איש הפיל" משנת 1980:
https://youtu.be/AF9gNKJi79g?t=20s
וחקר מותו בגיל 27 בלבד:
https://youtu.be/HKiRlZEbnxg
מי היה האיש עם שני הפנים?
איש לא יודע אם זו אמת או אגדה מגובה בצילומים מעובדים ושלל עדויות מצוצות מהאצבע. אבל מי שמכיר את סיפור איש הפיל יודע שדברים יכולים להשתבש קשות בהריון ובלידה.
אדוארד מורדק (Edward Mordake), שלעיתים מכונה אדוארד מורדרק, היה צעיר ממשפחת אצולה אנגלית שחי במאה ה-19. אבל פניו היפות היו רק חלק מהסיפור. מורדק היה איש בעל שני פרצופים. לא שני ראשים אלא שני פרצופים על אותו הראש.
מצדו הקדמי היה לו פרצוף יפה של איש רגיל. בגב הראש היו פנים נוספות, שלא יכלו לדבר או לאכול מהפה אבל כן חייכו וצחקו. יש המספרים שהפנים האחוריות שלו צחקו דווקא כשהוא בכה מייאוש על העיוות הזה, שכה הקשה על חייו.
הוא היה כל כך מיואש שביקש מרופאים רבים שיינתחו אותו ויסירו את פניו האחרות. אבל הרפואה והכירורגיה של אותם הימים לא היו בעלות יכולות כאלה וכולם סרבו. לבסוף הוא נטל את חייו בגיל 23 ומת.
האם הביטוי דו-פרצופי נולד מהסיפור שלו? - בימינו, בעידן הפוטושופ, היינו מאמינים שזו שטות שמישהו יצר כדי לשתף באינטרנט ולהדהד עוד מיתוס בדוי. אבל עדויות על המקרה שלו עלו בעיתונות כבר בתחילת המאה ה-20.
כבר אז, אגב, זה היה סיפור ישן, כי העדות הראשונה שהופיעה עליו הייתה בעיתון "בוסטון פוסט" בשנת 1895. אבל המרחק בין בוסטון לאי הבריטי היה בכל זאת משמעותי ואיש לא טרח כנראה לברר ולכתוב במקומות אחרים האם זה אכן נכון. לכן זו נשארה תעלומה. האמת מאחוריה יתכן שלא נדע לעולם.
הנה סיפורו של אדוארד מורדייק:
https://youtu.be/GBJHOEi4BPw
סברת הבדייה של האיש:
https://youtu.be/6I6zUBiZy_k
נסיון קולנועי טורקי מהעבר להציג אותו:
https://youtu.be/aUO6mT7D_WI
המיתוס ונסיון לא רציני לברר אם הוא אמיתי:
http://youtu.be/HgH8V_knpME
וסרטון תיעודי על פניו הדו-פרצופיות של אדוארד מורדייק:
https://youtu.be/GD7NxDimeKA?t=24s
מה היו גני החיות האנושיים?
בשנת 1889, בתערוכה העולמית של פריז שהתקיימה בפארק "שאן דה מארס" (Champ de Marsׂ) שבפריז, הוצג מיצג אמנותי בצורת גן חיות אנושי. זה היה מיצג מעניין במיוחד, אבל מעט מטריד. הסיבה - בגן החיות הזה הוצגו בני אדם.
המחזה הזה לא היה יוצא דופן באותם ימים. קשה אולי להאמין אבל במאה ה-19 פעלו באירופה גני חיות אנושיים (Human zoo). כמו בגן חיות של ימינו, הוצגו לעיני הקהל בני אדם. בתצוגה מפוארת, לחללים המזכירים כלובים ובדומה למתחמי דובים או גורילות של ימינו, הוכנסו כל מי שלא היו אירופאים או בעלי מראה לבן.
אחת האטרקציות המרכזיות בגן החיות האנושי של פריז הייתה אז מה שמנהליו כינו "הכפר הכושי". הוא מנה 400 ילידים מאפריקה, שהציגו לפני קהל המבקרים את חייהם האותנטיים. באטרקציה הזו לבדה ביקרו כ-28 מיליון איש.
לא רק ילידים אפריקאים הוצגו באותם ימים בגני החיות האנושיים. גם אם רוב הילידים היו ממוצא אפריקאי, בגן חיות אנושי הוצגו אז גם אינדיאנים מאמריקה, אבוריג'ינים מאוסטרליה, אינואיטים מהקוטב ובני תרבויות אסייתיות שונות.
לראווה הוצגו אז כל מי שניתן היה להגדיר כ"ילידים", בני קבוצות אתניות שהוגדרו כאוכלוסיות טבעיות וראשוניות במקום מסוים על פני כדור הארץ.
באותה תקופה היו גני החיות האנושיים אטרקציה לאירופים הלבנים והגזענים, שראו במי שלא בא מקרבם אדם נחות ופרימיטיבי. זה היה חלק מהקולוניאליזם שראה את עצמו כמי שמביא את התרבות לשבטים נבערים שחיים כמו חיות בג'ונגלים.
מטרת התצוגות הללו, שנמשכו עד אמצע המאה ה-20, הייתה כמובן בידורית. אבל ממש כמו מופעי ה"פריק שואו" שהקרקסים הנודדים הרבו אז להציג, גם כאן הודגש האופי "הנחות" של הילידים הללו והשוני בינם לבין בני התרבות המערבית.
גני החיות האתנוגרפיים בדרך כלל התבססו על גזענות מדעית ודארוויניזם חברתי. הילידים הללו היו הניגוד לקדמה האנושית ולכן נחשבו כסוג של, אם תרצו," בני אדם מוקדמים". הביקור בגני החיות הללו היה עבור בני התקופה מעין ביקור במוזיאון או במכון מדעי ביזארי...
הנה סיפור הקמתם של גני חיות אנושיים:
https://youtu.be/hal8sxg0fvE?t=16s
עוד על גני החיות האנושיים:
https://youtu.be/i0VOb8HNlJo
בחיוך, אולי כולנו קצת חיות, בקטע טוב כמובן:
https://youtu.be/9fSgRKujZSo
סרטון תיעודי על הצד הזה של הקולוניאליזם:
https://youtu.be/_WFTSM8JppE?long=yes
גני החיות האנושיים בבירות אירופה:
https://youtu.be/JjU3Bob8IFA?long=yes
וגם באמריקה באו לראות שחורים בכלובים:
https://youtu.be/nY6Zrol5QEk?long=yes
פריק שואו
היו זמנים, בטרם היות הטלוויזיה והאינטרנט, שבידור היה עניין יקר. היום אנו רואים בלחיצת כפתור כל תופעה מוזרה, מכל פינה בעולם ומכל סוג שהוא. אבל פעם היינו צריכים לחפש את הדברים המופלאים, האקזוטיים, המוזרים והמפחידים ולשלם עליהם בכסף טוב.
ולכך נועד ה"פריק שאו" (Freak show), יריד המוזרים שהוצג בעבר במקומות שונים בעולם ובמסגרות שונות. בקרקסים, בקרנבלים ובירידים הציגו בעבר את יריד המוזרויות הזה.
מופעי מוזרויות הוצגו בדרך כלל בתור סוג של מופע משני או מופע שוליים (Sideshow) להתרחשות העיקרית - של הקרנבל, מופע הקרקס, מתקני הלונה הפארק או היריד העממי המקומי.
בפריק שאו נהגו להציג מגוון אנשים משונים ושלל תופעות מוזרות. היו בהם למשל "חריגים שלא מלידה" - נערות גומי, בולעי אש וחרבות, אנשים ששוכבים על מיטת מסמרים, משליכי סכינים ומי שמטפסים על סולם עשוי חרבות. אלה הוצגו לצד "מוזרויות אנוש", כמו אנשים מקועקעים, ענקים, גמדים או אנשים בעלי לקויות, מומים ועיוותים גופניים שונים, כדוגמת התאומים הסיאמיים או האנשים עם האיברים המיותרים או החסרים - בקיצור, אנשים שהוגדרו כ"חריגים מלידה".
היו שם אנשים בעלי חזות קיצונית. החל ממי שהשלט כינה אז "שלדים אנושיים", גברים רזים במיוחד, שלא פעם, אגב, היו "נשואים" לנשים בעלות שומן קיצוני, או כביכול נשואים להן, לאחר שזוג אמיתי זכה להצלחה ולשלל חיקויים...
אותם אמנים חריגים נהגו לבצע שלל הופעות ראווה ולהטוטים, שלא פעם הגחיכו אותם. כדי להשלים הכנסות נמכרו ב"פריק שואו" גם קלפים עם תמונות החריגים וסיפור חייהם, לצד מזכרות בנוסח "טבעות לענקים" או כובע של ננס.
לא פעם הציגו בסוף מופעי השוליים הללו גם מחזות קיצוניים למעוניינים ששילמו עוד יותר, כמו עוברים בתוך צנצנת (pickled punks), פוחלצי חיות מעוותות וכלי נשק ורכב שהוצגו ככאלה ששימשו רוצחים מפורסמים וסיקרנו אז מאוד את קהל המבקרים.
היסטורית, בין ה"פריקים" שהשתתפו בהופעות ראווה הללו בקרקס היו אנשים בעלי מומים וחריגויות גופניות שונות, שזכו לפרסום רב והפכו במאה ה-19 ל"כוכבי פריק שואו".
ביניהם מוזכרים מירטל קורבין בת ה-13, שהוגדרה כ"ילדה בעלת ארבע הרגליים מטקסס", פיט רובינסון, שעבד כאמן קרקס תחת שם הבמה "השלד האנושי" וג'וזף מריק, שסבל מעיוות גופני קשה ונודע בכינויו "איש הפיל".
הנה עולם הפריק שואוז:
https://youtu.be/26uiMJAC0ec
פריק שואו בלונה פארק בקוני איילנד:
https://youtu.be/-K9STCgY4sY
מגברת פני החזיר ועד איש הפיל - הנה כמה מפורסמים מהפריק פיפל של העבר:
https://youtu.be/A0Xqsf6-KEI
ועשרת כוכבי הפריק שיאו המוכרים ביותר:
https://youtu.be/JVqygcDH-Bw?long=yes
סיפורו הוא אחת הדוגמאות הקשות לאכזריות האנושית והלעג לחלשים ולמוכי הגורל. כל חייו היה ג'וזף מריק מושא ללעג וכינויים מעליבים. האיש בעל הגוף המפלצתי היה ידוע בכינוי "איש הפיל" וכל רואיו הוכו בתדהמה.
אבל מריק היה נשמה טובה ששכנה בגוף מעוות. למזלו גברו איכויותיו האנושיות על מראהו המפחיד ובהדרגה הוא שינה את התפיסה כלפיו.
זה היה במחצית השנייה של המאה ה-19, התקופה הוויקטוריאנית. מריק נולד כתינוק נורמלי בעיר האנגלית לסטר. העיוותים החלו על פניו וגופו בסביבות גיל חמש.
הסתבר שהוא לקה במחלה שעיוותה את גופו ואת פניו באופן קיצוני. בגיל 11 מתה אימו.
אימו החורגת, שעימה התחתן אביו, דחתה אותו.
בשל עיוותו הוא התקשה למצוא ולהתמיד בעבודה. מתעשייה ועד רוכלות, בכל תחום שבו עבד נרתעו ממנו האנשים והוא נאלץ לעזוב. משם הוא החליט, בלית ברירה, להיות מוצג כאטרקציה לקהל בפריק שואו. הוא משמש כמוצג נלעג במעין קרקס של מוזרים ונכים, על תקן "איש הפיל".
במשך הזמן הפך האיש המעוות לידוען בחברה הגבוהה של אנגליה הוויקטוריאנית. השיא היה כשהמלכה ויקטוריה בכבודה ובעצמה הפכה אותו לידידה האישי.
כיום יודעים החוקרים לספר שסינדרום רפואי שנקרא פרותיאוס פגע בו אנושות והפך אותו למפלץ אומלל. מריק התגורר וזכה לטיפולים בבית החולים בלונדון.
מצבו הרפואי של גוף המפלצת שנשא אותו הלך והתדרדר. השינה הלא בריאה שכפתה עליו הגדילה ההולכת ומחמירה של ראשו, רק החמירה את מצבו, עד שנחנק ממנה ומת.
על מריק נעשה "איש הפיל", סרט המופת של גאון הפנטזיה המסתורית דיוויד לינץ'. בסרט שצולם בשחור לבן משחק אנתוני הופקינס את הרופא המנתח שנחשף וחוקר אותו בבית החולים. להפתעתו הוא מגלה שמאחורי החזות המפלצתית של "איש הפיל" מסתתר אדם נבון, רגיש ומכמיר לב. מריק שבסרט חווה, לראשונה בחייו, נדיבות לב וחום אנושי.
הנה סצנת הרכבת מהסרט על ג'וזף מריק "איש הפיל":
https://youtu.be/sF19L00KbAI
ניסיון מודרני לשחזר את קולו על סמך מחקר פיזיולוגי:
http://youtu.be/CejyfdIaCQ0
קדימון הסרט "איש הפיל" משנת 1980:
https://youtu.be/AF9gNKJi79g?t=20s
וחקר מותו בגיל 27 בלבד:
https://youtu.be/HKiRlZEbnxg
איש לא יודע אם זו אמת או אגדה מגובה בצילומים מעובדים ושלל עדויות מצוצות מהאצבע. אבל מי שמכיר את סיפור איש הפיל יודע שדברים יכולים להשתבש קשות בהריון ובלידה.
אדוארד מורדק (Edward Mordake), שלעיתים מכונה אדוארד מורדרק, היה צעיר ממשפחת אצולה אנגלית שחי במאה ה-19. אבל פניו היפות היו רק חלק מהסיפור. מורדק היה איש בעל שני פרצופים. לא שני ראשים אלא שני פרצופים על אותו הראש.
מצדו הקדמי היה לו פרצוף יפה של איש רגיל. בגב הראש היו פנים נוספות, שלא יכלו לדבר או לאכול מהפה אבל כן חייכו וצחקו. יש המספרים שהפנים האחוריות שלו צחקו דווקא כשהוא בכה מייאוש על העיוות הזה, שכה הקשה על חייו.
הוא היה כל כך מיואש שביקש מרופאים רבים שיינתחו אותו ויסירו את פניו האחרות. אבל הרפואה והכירורגיה של אותם הימים לא היו בעלות יכולות כאלה וכולם סרבו. לבסוף הוא נטל את חייו בגיל 23 ומת.
האם הביטוי דו-פרצופי נולד מהסיפור שלו? - בימינו, בעידן הפוטושופ, היינו מאמינים שזו שטות שמישהו יצר כדי לשתף באינטרנט ולהדהד עוד מיתוס בדוי. אבל עדויות על המקרה שלו עלו בעיתונות כבר בתחילת המאה ה-20.
כבר אז, אגב, זה היה סיפור ישן, כי העדות הראשונה שהופיעה עליו הייתה בעיתון "בוסטון פוסט" בשנת 1895. אבל המרחק בין בוסטון לאי הבריטי היה בכל זאת משמעותי ואיש לא טרח כנראה לברר ולכתוב במקומות אחרים האם זה אכן נכון. לכן זו נשארה תעלומה. האמת מאחוריה יתכן שלא נדע לעולם.
הנה סיפורו של אדוארד מורדייק:
https://youtu.be/GBJHOEi4BPw
סברת הבדייה של האיש:
https://youtu.be/6I6zUBiZy_k
נסיון קולנועי טורקי מהעבר להציג אותו:
https://youtu.be/aUO6mT7D_WI
המיתוס ונסיון לא רציני לברר אם הוא אמיתי:
http://youtu.be/HgH8V_knpME
וסרטון תיעודי על פניו הדו-פרצופיות של אדוארד מורדייק:
https://youtu.be/GD7NxDimeKA?t=24s
בשנת 1889, בתערוכה העולמית של פריז שהתקיימה בפארק "שאן דה מארס" (Champ de Marsׂ) שבפריז, הוצג מיצג אמנותי בצורת גן חיות אנושי. זה היה מיצג מעניין במיוחד, אבל מעט מטריד. הסיבה - בגן החיות הזה הוצגו בני אדם.
המחזה הזה לא היה יוצא דופן באותם ימים. קשה אולי להאמין אבל במאה ה-19 פעלו באירופה גני חיות אנושיים (Human zoo). כמו בגן חיות של ימינו, הוצגו לעיני הקהל בני אדם. בתצוגה מפוארת, לחללים המזכירים כלובים ובדומה למתחמי דובים או גורילות של ימינו, הוכנסו כל מי שלא היו אירופאים או בעלי מראה לבן.
אחת האטרקציות המרכזיות בגן החיות האנושי של פריז הייתה אז מה שמנהליו כינו "הכפר הכושי". הוא מנה 400 ילידים מאפריקה, שהציגו לפני קהל המבקרים את חייהם האותנטיים. באטרקציה הזו לבדה ביקרו כ-28 מיליון איש.
לא רק ילידים אפריקאים הוצגו באותם ימים בגני החיות האנושיים. גם אם רוב הילידים היו ממוצא אפריקאי, בגן חיות אנושי הוצגו אז גם אינדיאנים מאמריקה, אבוריג'ינים מאוסטרליה, אינואיטים מהקוטב ובני תרבויות אסייתיות שונות.
לראווה הוצגו אז כל מי שניתן היה להגדיר כ"ילידים", בני קבוצות אתניות שהוגדרו כאוכלוסיות טבעיות וראשוניות במקום מסוים על פני כדור הארץ.
באותה תקופה היו גני החיות האנושיים אטרקציה לאירופים הלבנים והגזענים, שראו במי שלא בא מקרבם אדם נחות ופרימיטיבי. זה היה חלק מהקולוניאליזם שראה את עצמו כמי שמביא את התרבות לשבטים נבערים שחיים כמו חיות בג'ונגלים.
מטרת התצוגות הללו, שנמשכו עד אמצע המאה ה-20, הייתה כמובן בידורית. אבל ממש כמו מופעי ה"פריק שואו" שהקרקסים הנודדים הרבו אז להציג, גם כאן הודגש האופי "הנחות" של הילידים הללו והשוני בינם לבין בני התרבות המערבית.
גני החיות האתנוגרפיים בדרך כלל התבססו על גזענות מדעית ודארוויניזם חברתי. הילידים הללו היו הניגוד לקדמה האנושית ולכן נחשבו כסוג של, אם תרצו," בני אדם מוקדמים". הביקור בגני החיות הללו היה עבור בני התקופה מעין ביקור במוזיאון או במכון מדעי ביזארי...
הנה סיפור הקמתם של גני חיות אנושיים:
https://youtu.be/hal8sxg0fvE?t=16s
עוד על גני החיות האנושיים:
https://youtu.be/i0VOb8HNlJo
בחיוך, אולי כולנו קצת חיות, בקטע טוב כמובן:
https://youtu.be/9fSgRKujZSo
סרטון תיעודי על הצד הזה של הקולוניאליזם:
https://youtu.be/_WFTSM8JppE?long=yes
גני החיות האנושיים בבירות אירופה:
https://youtu.be/JjU3Bob8IFA?long=yes
וגם באמריקה באו לראות שחורים בכלובים:
https://youtu.be/nY6Zrol5QEk?long=yes
