טׂפֶר (Claw), או ברבים טְפָרִים, הם מעין ציפורניים חדות ומעוקלות המצויות בקצות האצבעות של רבים מהיונקים, העופות והזוחלים.

אבל מדוע יש לטורפים כמו חתולים גדולים ולטופות דורסים כמו העיט טפרים כה חדים וכפופים? - הסיבה היא שבאמצעות הטפרים שלהם מרבית הדורסים והטורפים תופסים ואף הורגים את טרפם. חיה שנלכדת בטפרים הללו, לרוב לא יהיה לה מפלט.

העיט, למשל, כשהוא לוכד בטפריו ארנבון, נועץ את הטפרים שלו עמוק בגופו של הטרף והורג אותו כך במהירות. ההריגה המהירה של הטרף תמנע מהעיט נזקים אפשריים מפרפוריו של טרפו.

כמו הציפורניים השטוחות שלנו, הטופר הזה עשוי מקרטין, שהוא חלבון נוקשה וסיבי.

בנוסף לאחיזה וללכידה של הטרף בידי הטורפים, הטפרים משמשים גם לטיפוס, לחפירה ולפעילויות נוספות במינים שונים.

לפרוקי-רגליים, למשל, יש טפרים דומים אך הם משמשים לאחיזה במשטחים שונים ואינם מורכבים מחומר קרני. הם, אגב, נקראים צבתות וביחיד צבת.


מה ההבדל בין טפרים לציפורניים (מתורגם):

https://youtu.be/7w2gCBL1MCg


טפרים אצל העופות הדורסים:

https://youtu.be/XqzTxLEkvAA


הטפר חבוי אצל החתולים הגדולים ויוצא רק כשצריך:

https://youtu.be/LYBzdf_9drI


הטפרים החזקים כל כך של האריה:

https://youtu.be/0_MXzx-Anf8


ומעולם הקומיקס - על הטפרים של באטמן:

https://youtu.be/HC7KmVna1MQ?long=yes

האימפריה הפרסית התקיימה במאות ה6-5 לפני הספירה. לשיאה היא הגיעה בשלטונו של כורש השני, הוא כורש הגדול (Cyrus the Great). הוא היה שליט מוכשר ומוצלח ביותר, אחד היחידים בהיסטוריה שראוי לשם "הגדול".

כורש הגדול גם היה הראשון שדאג לזכויות הפרט של נתיניו. אגב, הוא זה שפרסם את הצהרת כורש, שבה הרשה ליהודים הגולים לשוב מהגולה לארצם ולבנות את בית המקדש מחדש.

כיבושיו של כורש הם מהידועים בתולדות פרס. כך למשל בשנת 539 לפני הספירה כבש כורש מלך פרס את ממלכת בבל. לפניה הוא כבש מעצמות אחרות כמו ממלכת מדי, ששלטה לפני כן בפרס, ואת ממלכת לידיה.

בנו של כורש ויורשו, כנבוזי השני, היה אכזר. לאחר שהשפיל את המצרים בניצחון שם, הוא נכשל ואיבד את צבאו במדבר מצרים, כשהיה בדרך לכיבוש לוב וארצות אחרות. יורשו שלו, דריווש הראשון, היה מלך כובש ומצליח וניהל אימפריה סובלנית אך חזקה מאד. יורשו של דרייבש אגב, היה לפי חלק מהחוקרים לא אחר מאשר המלך אחשוורוש...


הנה כורש המנהיג ומייסד האימפריה של פרס (עברית):

https://youtu.be/T8z4STIbT8M


עליו ועל האימפריה הפרסית שגדלה תחתיו וזכויות הפרט שהוא היה הראשון לתת:

https://youtu.be/f2FfzJMZrVQ


זכויות האדם שהנהיג כורש וכיצד השפיע בכך על ההיסטוריה היהודית:

https://youtu.be/NBOydtfJfWk


הצילינדר של כורש, ממצא מדהים שעליו "הצהרת כורש" לאחר כיבוש בבל:

https://youtu.be/NTAgTCXja4Q


כיבושיו ומלחמותיו של כורש מדהימים:

https://youtu.be/4MpTM5WyoRs


סצנות מרשימות מסרטי הקרבות של כורש והאימפריה שהקים:

https://youtu.be/64YQ8_ZhYs0


ציטטות של דברים שאמר ונכתבו על ממצאים ארכיאולוגיים:

https://youtu.be/R30Pi8qhvCw

"הכרזת כורש", המוכרת גם בתור "הצהרת כורש", היא הכרזה בה התיר הכובש הפרסי המפורסם לכל העמים שבהם שלטה האימפריה הפרסית תחת מלכותו לחזור לפולחן האלילים שלהם.

ליהודים שהוגלו לבבל עם חורבן בית ראשון, התיר בהכרזה זו כורש, שזה עתה כבש את האימפריה הבבלית, לשוב ולנהל אוטונומיה יהודית בארץ ישראל, לקיים שלטון עברי תחת שליטה פרסית.

בהצהרתו הכריז אז כורש מלך פרס: "כל ממלכות הארץ נתן לי אלוהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים. מי בכם מכל עמו יהי ה' אלוהיו עמו ויעל לירושלים" (עזרא א', ב-ג).

זו הייתה הפתעה אדירה ליהודים. לאחר עשורים שלמים של חיים בממלכת בבל הקשוחה כלפיהם, הם מקבלים את ההצהרה הנדירה והמפתיעה של מלך פרס, שמרשה להם לחזור לירושלים ולשקם את בית המקדש החרב.

זה גם היה מעשה נדיר חדשני במונחים של התקופה והיחסים הבינלאומיים בה. באותם זמנים נהגו כובשים ושליטים לא רק להגלות אלא גם להתייחס באכזריות או לפחות במעט מאוד חמלה לעמים שנכבשו על ידם.

הכרזת כורש הייתה יוצאת דופן ולעם היהודי הוא יצר עידן חדש. ההכרזה הייתה הסימן, לפחות עבור חלק מבני העם היהודי, לשוב לארצם. הם עלו בכמה גלים של שיבה לארץ, שממנה הוגלו אבותיהם 70 שנה לפני כן. במהלך כמה עליות שונות הם גם מינפו את רוח ההכרזה והסובלנות הפרסית של כורש והקימו את בית המקדש השני.

אגב, כורש לא היה רק סובלני אלא גם חכם. גם עבור האימפריה הפרסית עצמה ההכרזה עשתה שירות מצוין. בזכותה רכש המנהיג הפרסי את אהדתם של העמים שכבש והצליח לשפר בכך את הכלכלה והיחסים המדיניים של האימפריה הפרסית. זה היה צעד בעל משמעות אסטרטגית עמוקה להמשך בנייתה של האימפריה האזורית הטובה והנאורה של התקופה, אימפריית פרס של אותם ימים.

אם הוא זכה בתואר "כורש הגדול" (Cyrus the Great), הרי שההצהרה הזו שלו היא אחת ההצדקות לכך. הוא חשב קדימה - הרבה יותר קדימה ממרבית המנהיגים באותה תקופה והאמת שגם בתקופות רבות אחרות, כולל בימינו.


הנה הצילינדר של כורש, ממצא ארכיאולוגי לא רגיל שכולל גם את "הצהרת כורש" לאחר כיבוש בבל:

https://youtu.be/NTAgTCXja4Q


זכויות האדם שהנהיג כורש וכיצד השפיע בהן גם על ההיסטוריה היהודית:

https://youtu.be/NBOydtfJfWk


וציטטות של דברים שאמר ונכתבו על ממצאים ארכיאולוגיים:

https://youtu.be/R30Pi8qhvCw

איש לא יודע בוודאות כיצד התגלה היין. העדויות הראשונות על ייצור יין, נמצאו על ידי ארכיאולוגים בדרום הקווקז וארמניה והעלו שעוד בתקופה הניאוליטית באלף השישי לפני הספירה ייצרו שם יין. הירוגליפים מאוחרים יותר משנת 2500 לפני הספירה, שנמצאו באזור מסופוטמיה ובעמק הנילוס, הציגו גם הם ייצור של יין.

כד היין העתיק ביותר שהתגלה בעולם נמצא בגיאורגיה שגם היא בסביבה.

ההיסטוריה הפרסית מספרת על ג'משיד, שליט שציווה לאחסן ענבים לימי החורף. כשהודיעו לו עבדיו לאחר זמן שהענבים התקלקלו, הוא הורה לסגור אותם בחבית כדי להרעיל פושעים בהוצאות להורג. נערה בארמונו שסבלה מדיכאון, נטלה מהענבים הללו במחשבה שתמות, אבל היא חשה נפלא ושבה לאיתנה. כשראה השליט את התוצאות הנהדרות של הענבים התוססים הוא הורה להכין עוד מהיין הזה ולחלק לחייליו, כדי לחזקם ולהקשיח אותם לקראת הקרב.

הזואולוג הידוע דזמונד מוריס טוען שהאדם הקדמון ראה את פילי בר משתכרים לעתים לאחר שאכלו מפירות מותססים. כשחקרו הקדמונים מדוע הם מתנודדים על רגליהם הענקיות ומאבדים מיציבות, הם החליטו לטעום וגילו את היין ואת האלכוהול, שמאז גורם לאובדן היציבות גם לאדם.


כך התגלה או הומצא האלכוהול (מתורגם):

https://youtu.be/y5XEwTDlriE


לידתו של היין וההכנה שלו בצורה העתיקה ביותר:

http://youtu.be/TJnHLdGxhlc?t=1m00s


אולי כך התגלה האלכוהול:

http://youtu.be/1XMrW7lPH4U


וסרט ארוך על היין בעולם העתיק:

http://youtu.be/4UJmB3EqhU0?long=yes

לאחר שאלכסנדר הגדול (Alexander the Great) ניצח את הפרסים שוב ושוב וכבש את מוצביהם הגדולים שעל חופי הים התיכון, הגיע העת לקרב אל מול מלך פרס, דרייבש. הקרב הזה יתרחש בגאוגמלה, שבצפון עיראק של ימינו.

אל הקרב הזה, בשנת 331 לפני הספירה, גייס מלך פרס רבע מיליון חיילים, מספר בלתי נתפס, באותם ימים. לאלכסנדר מוקדון היו חמישית מזה חיילים, אבל הוא בנה על הטקטיקות הגאוניות שהוא ידע להמציא, אלה שעד היום, גם במאה ה-21, לומדים באקדמיות צבאיות מובחרות.

כך יצר אלכסנדר מבנה צבאי של חיילי רגלים, המבוסס על חניתות הסריסה. הוא יצר מבנה פלנגה של חיילים האוחזים בחניתות ונלחמים, כך שמבנה בצורת קיפוד שהם יצרו מחפה על היותם מעטים אל מול רבים.

במבנה ה"קיפוד" היו חניתות הסריסה הארוכות מופנות אל חיילי פרס והורגות בהם, בטרם הם מצליחים להגיע אל חיילי מוקדון. במבנה זה לא רק הראשונים נלחמו אלא כל השורות שבקבוצה, כשכולם אוחזים חניתות באורך של כמעט 6 מטרים. זאת לעומת חניתות קצרות יותר אצל הפרסים.

גם הפרשים הופעלו בחוכמה ובטקטיקה מצוינת של המצביא הצעיר. הוא עצמו היה הלוחם שהובילם אל הקרב, בהיותו הראשון במבנה. מטרתו הייתה "לחורר" את מבנה ההתקפה של הפרסים.

הוא הצליח.

אם היה למישהו ספק, שוב הוכיח הגאון הבלתי מעורער ומלך הטקטיקה הצבאית של העולם העתיק, שהוא לא מנוצח. התבוסה שהנחיל לצבאו של מלך האימפריה הפרסית הפכה את אלכסנדר מוקדון לאיש החזק ביותר בעולם בתקופתו ולאחד המצביאים הגדולים בהיסטוריה.


כך ניצח אלכסנדר הגדול את הפרסים:

https://youtu.be/Kc2FfktkFWs


נצחון גדול:

https://youtu.be/9lqsbdUE5zw


וסרט תיעודי קצר על נצחונו:

https://youtu.be/vY3z3yh7a24?long=yes

כבר שנים רבות שהשטיחים הפרסיים (Persian rugs) ידועים בכל העולם ומהלכים קסם על אוהבי השטיחים באשר הם. הם נחשבים לשטיחים איכותיים ובעלי סגנון מסורתי בן מאות שנים, המבוסס על צירופי צבעים מקובלים וצורות עתיקות.

שטיחים האירניים הקלאסיים נחשבים חזקים מאד ויוקרתיים במיוחד. האיראנים טוענים שהשטיח העתיק ביותר בעולם, שטיח בן 2800 שנה הנמצא במוזיאון ההרמיטאג' שברוסיה, הוא שטיח פרסי.

איראן, לשעבר פרס, תפסה את מקומה כאחת מיצרניות השטיחים המובילות בעולם. לזכותה עומדים חומרי הגלם האיכותיים שמהם עשויים השטיחים שלה, טכניקות האריגה המעניינות והדמיון העשיר שאפשר לפרסים בעבר, ליצור את מגוון המוטיבים המסורתיים והדוגמאות היחודיות שבשטיח הפרסי.

כל אלו עוברים בירושה מדור לדור. מקורם מחבלי הארץ השונים שבאיראן, מהערים ומהכפרים. הדוגמאות בחלקן הן תוצאות של חסרונם של פרחים ונאות מדבר שם. כל אלו יצרו כמיהה למוטיבים של צמחיה ופרחים - מהדוגמאות העיצוביות הבולטות כל כך בשטיחים פרסיים.

את השטיחים הפרסיים טוות בדרך כלל נשים באיראן, בעבודת יד מיומנת. הן גם מי שצובעות את האריגים והחוטים לטוויה, בצבעים שהכינו מחומרים טבעיים. אבל באיראן יש יותר מ-7 מיליוני איש ואשה, האורגים שטיחים פרסיים שעשויים מצמר, משי או משניהם.


כך מייצרים שטיחים פרסיים בעבודת יד:

https://youtu.be/dqdENHMjwDw


מצגת וידאו על תהליך הכנת שטיחים פרסיים עממיים:

https://youtu.be/yIuWw4jDfII


כך צובעים את החוטים שישמשו לטוויית השטיחים:

https://youtu.be/45ADuN7n5fA


סרט תיעודי על השטיח הפרסי:

https://youtu.be/iNiUeQyQGn8?long=yes


והסברים על השטיחים הפרסיים ששורדים מאות ואף אלפי שנים:

https://youtu.be/_zwnl6sypE4?long=yes

מהו קרב תרמופילאי?


קרב תרמופילאי (Battle of Thermopylae) הוא אחד הקרבות מעוררי ההשראה בצבאות העולם, קרב של אומץ ונחישות עד הסוף.

הסוף המר, יש לציין, שכן הקרב בתרמופילאי היה קרב ביחסי כוחות לא שווים, שניהלו כוחות יווניים מצבא ספרטה, כנגד האימפריה הפרסית בעת העתיקה. הקרב היה קרב של מעטים כנגד רבים. במהלכו הצליחו 7,000 לוחמים ספרטנים לבלום צבא פרסי עצום של רבע מיליון לוחמים במשך שבוע ימים. אך אז השתנתה התמונה כשהסגיר בוגד יווני לפרסים את סודו של מעבר נסתר אל מעבר לקווי הכוח הספרטני המגן. מהמעבר הזה עברו חיילי הצבא הפרסי ואגפו את צבא ספרטה, בדרך להשמידו כמעט לחלוטין.

כשראה המפקד לאונידס את המצב הקשה, הוא שחרר רבים מהלוחמים והורה להם לסגת כדי להיערך להגנה בפני הפרסים. הוא עצמו נותר עם 300 הלוחמים הספרטנים האחרונים ועוד 700 טספיאנים. ביחד הם המשיכו להילחם בצבא הפרסי קרב אמיץ ומלא השראה עד מוות. בקרב, שהיה לסמל האומץ וההקרבה, עמדו הלוחמים על משמרתם ולא ברחו או נכנעו, גם כשלא היה להם כל סיכוי לנצח.

עמידתם של הלוחמים הספרטנים בקרב תרמופילאי הייתה לסמל לדורות של מפקדים מכל צבאות העולם והשראה לדורות של מפקדים ולוחמים לעמידה ולא לבריחה, למיצוי כל סיכוי אל מול האויב, למשמעת ברזל והקרבה ואומץ לב לנוכח האויב. גם צה"ל למד רבות והנחיל ללוחמיו הרבה מהערכים שהתגלו כבר אז אצל ליאונידס ולוחמיו האמיצים, ברוח הלוחמה של "מעטים כנגד רבים".


כך התנהל הקרב:

http://youtu.be/wyBHMW11nSU


והנה אזור הקרב היום:

http://youtu.be/cl6oEeTeHbw


מבט אווירי על זירת הקרב המפורסם:

http://youtu.be/3cdcSDHJlP8


נאום ליאונידס המפקד של 300 הלוחמים בסרט על הקרב:

http://youtu.be/Qsma7OGcp6A


וכך הוא לוחם בפרסים במשחק מחשב:

http://youtu.be/YqqLyiKwUsI


הנה סרט תיעודי על קרב תרמופילאי:

http://youtu.be/NX62Jizz4LE?long=yes

קליגרפיה (Calligraphy), או כתיבה תמה, היא אמנות הכתיבה ובדרך כלל היא מתייחסת לכתיבה מסוגננת. זוהי אמנות הכתיבה הקישוטית.

מקורה של אמנות הקליגרפיה הוא באמנות קדומה של סין ומזרח אסיה במאה ה-4 לספירה. משם היא התפתחה והתפשטה לפרס ולארצות האיסלאם, שבה תופס הכתב המסוגנן מקום מקודש והתפתחה מסורת קליגרפית עשירה. גם ביהדות התייחסו לסופרי הסת"ם, מי שכתבו את ספרי התורה, בכבוד רב. בצד מעמדם הדתי, הם נחשבו גם בעלי סגנון אישי ואמנותי.

גם בעולם המערבי התפתחה הקליגרפיה, בתוך המעבר מאותיות יווניות לאותיות לטיניות וכתיבה של כתבי-דת לטיניים מעוטרים ומאוירים. בימי הביניים פותחו סגנונות כתיבה, כמו האותיות האוּנקִייליוֹת שהיו נהוגות באי האנגלי, המינוסקול הקרולינגי והכתב הגותי שפותחו בגרמניה והכתב הנטוי שפותח באיטליה.

במאה ה-19, לאחר שמאז המצאת הדפוס ירדה קרנה של הקליגרפיה, חזרו אמני קליגרפיה לפעול. במאה ה-20 חזרה הקליגרפיה לפרוח בציורי גרפיטי ובעולם המחשבים. זה קרה בעיקר מאז המצאת המחשב האישי ומעבדי התמלילים, על מגוון הגופנים (פונטים) שפותחו בשבילם.

דמות מרכזית בקידום הנושא היה סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל האגדי, שבצעירותו קיבל קורס קליגרפיה באוניברסיטה והושפע מהיופי של עולם האותיות והעיצוב. כשפיתח ג'ובס את מחשב המקינטוש, הוא הפך אותו למחשב גרפי שגופנים מעוצבים ומעוררי השראה ויופי תפסו בו מקום מרכזי.

קליגרפיה נקראת לעיתים בעברית "כתיבה תמה". מקור המילה בשפה היוונית: המלה "קאלוס" פירושה ביוונית "יופי" ו"גראפוס" היא ביוונית "כתיבה".


הנה הקליגרפיה הסינית הקדומה:

https://youtu.be/ppZWIwZsRdU


על קליגרף סיני שעשה לו שם בעולם (עברית):

https://youtu.be/d68TIY2_4H4


אוסף קליגרפיות מרהיבות:

https://youtu.be/zg7QLW0KrQw


קליגרפיה במחשב המקינטוש - הראשון שהעמיד במרכז את העיצוב הגרפי והקליגרפיה:

http://youtu.be/2B-XwPjn9YY?t=1m15s


יופייה של הקליגרפיה ביפאן (עברית):

http://youtu.be/cUI9PPeUCmI


והדגמה של הקליגרפיה היפנית (עברית):

http://youtu.be/geQtLi66W-A