שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הובילה פרשת דרייפוס לציונות?
פרשת דרייפוס היתה עלילה אנטישמית כנגד קצין תותחנים יהודי בצבא הצרפתי. תחילתה במאמר בעיתון אנטישמי וסופה במשפט משפיל ועונש קשה לקצין צרפתי שכל חטאו היה היותו יהודי.
הכל החל בתבוסה המוחצת שהנחיל הצבא הפרוסי לצבא צרפת. ההשפלה הקשה שחוותה המדינה שזה מכבר הונהגה על ידי נפוליאון בונפרטה והייתה הכוח האירופי החזק והמאיים מכולם, לא נתנה לה מנוח. הטראומה שסבלו הגנרלים הצרפתים הביאה לחיפוש אחרי סיבות. לאחר שהתגלה שמרגל פעל במטה הכללי הצרפתי חיפשו אשמים ולא ממש מצאו. אבל האנטישמיות שרווחה אז שאירופה בכלל וגם בצרפת, הביאה אותם לכך שהם יטילו את האשמה בבגידה על היהודי היחיד ששרת בו.
קראו לו אלפרד דרייפוס והמשפט שלו יהפוך לאחת הפרשיות החשובות בהיסטוריה היהודית. בעיקר משום שהוא אחת הסיבות ללידתה של הציונות ובעקבותיה, של מדינת ישראל.
אבל כיצד קרה שמשפט של צרפתי גורם לתהליך שבסופו תוקם מדינה ליהודים?
פסק הדין הרשיע את דרייפוס בבגידה. בטקס צבאי משפיל בכיכר העיר, נשללו דרגותיו כשהמוני אדם קוראים מסביבו קריאות אנטישמיות, כנגד היהודים. הוא נשלח למאסר עולם ב"אי השדים" שמול חופי גיאנה הצרפתית.
אבל מי שיקרא על הפרשה ויעקוב אחריה בעיון יהיה עיתונאי יהודי מווינה. קראו לו הרצל ולא מעטט בעקבות גילויי האנטישמיות שהתגלו בפרשה הזו, הוא יחליט לעשות מעשה. הרצל הבין ששנאת היהודים חייבת להוביל את היהודים למדינה משלהם. מכאן הוא יחל את מסעו ליסוד מדינה ליהודים, מסע שגם אם יהיה קשה וארוך, הוא יוכתר לבסוף בהצלחה. אנחנו כאן, גם קצת בזכות פרשת דרייפוס.
על פרשת דרייפוס:
https://youtu.be/E212ggKqKt0
הפרשת והשפעתה על הרצל (עברית):
http://youtu.be/UmhynKCzLgs
התפנית במסע הציוני שעוררה פרשת דרייפוס (עברית):
https://youtu.be/KEDK61TknUM?t=1m11s&end=3m20s
והקשר המדהים בו הביאה פרשת דרייפוס להקמת מדינת ישראל (מתורגם):
https://youtu.be/yC8aMb2fI9s?long=yes
על מה כתב אמיל זולא את מאמרו "אני מאשים"?
הוא היה עיתונאי נודע בצרפת של המאה ה-19. הוא סיכן את כל המוניטין והיוקרה שלו ונלחם למען זיכויו של דרייפוס, קצין יהודי שלא הכיר ונתפס באותם ימים כמרגל ובוגד בצרפת. נתחיל בסוף: זולא ניצח ודרייפוס זוכה ושוחרר מאשמה.
אבל רגע להתחלה האמיצה. שמו היה אמיל זולא (Emile Zola). בן אדם. עיתונאי נחשב.
סיפורו מתחיל כשהוא מפרסם את המאמר "אני מאשים...". הנושא הוא פרשת דרייפוס. זו עדיין לא כל כך פרשה אלא יותר משפט, שהסתיים בהרשעה משפילה בבגידה של הקצין היהודי. המורשע הוא קצין נאמן לאומה הצרפתית ולערכיה, אבל בעת שהמאמר מתפרסם הוא מושמץ ונחשב בוגד. על המשפט תוכלו לקרוא בתגית "משפט דרייפוס".
לנשיא צרפת זולא כותב במאמר בין השאר את המשפט (בתרגום חופשי) "התדמית של צרפת כולה מוכתמת בזוהמה זאת ובדפי ההיסטוריה עוד יירשם שפשע זה נגד החברה קרה בתקופתך כנשיא."
חשוב לשים לב לניסוח שלו. זה אינו פשע נגד יהודי או נגד היהודים - זה "פשע נגד החברה".
וכך, במכתב גלוי לנשיא צרפת, שהתפרסם בעיתון המכובד "ל'אורור", מאשים זולא את המאשימה, את ממשלת צרפת. הוא מוקיע את המשפט כולו וטוען, בלי סימני שאלה כלשהם, לחפותו של הקצין היהודי המורשע.
לא מחמת הספק ולא בהיעדר מספיק הוכחות, אלא מהיותו זכאי לחלוטין, מאשים זולא, טפלו על דרייפוס אשמה והמרגל האמיתי מסתובב חופשי!
זו הייתה רעידת אדמה של ממש. צרפת של אותם ימים היא אנטישמית והדעות כלפי היהודים הן שליליות ביותר. כחובבי היסטוריה או כיהודים אנו מכירים את התעמולה האנטישמית של הממשל הנאצי כחצי מאה אחר כך. אבל לא כולנו מודעים לכך שגם את ההשראה וגם את החומרים האיומים לתעמולה הארסית והמקוממת שלהם נגד היהודים, יכולים היו גבלס והיטלר לקחת מהתקשורת הצרפתית של ימי משפט דרייפוס.
אגב נאציזם, זולא הצביע מבלי לדעת על הקשר ההיסטורי בין העבר ובין מה שעתיד לקרות בעוד כמה עשורים. הוא ראה את האנטישמיות כתוצאה של כמעט אלפיים שנה של מה שכינה "רדיפה טיפשית ודעות קדומות על היהודים מצד אומות העולם".
אז הנה בא עיתונאי סופר נחשב, אובייקטיבי, מלב האליטה הצרפתית, בשר מבשרה של הבורגנות הסולדת מיהודי הרפובליקה, וטוען שהקצין היהודי חף מפשע.
אצלו האומה עצמה היא הנאשמת.
הסערה הציבורית שמאמרו חולל הייתה עצומה. כמו בסרט טוב (ובאמת עשו על זה סרט), הגלגל התהפך וזולה עצמו הואשם עתה בהוצאת דיבה. בעצת ידידיו הוא מיהר ונמלט לאנגליה. אפילו זו הצהרה מתריסה כי השנאה בין צרפת ואנגליה של אותם ימים גם היא לא קטנה.
לקח זמן וזיכוי שלם של דרייפוס, עד שזולא ינצח וישוב לצרפת. הוא עתיד להתקבל כגיבור לאומי. אבל חורשי הרע והנוקמים לא שכחו את הקטגוריה הקשה שלימד על הממשלה הצרפתית. האם ישיבו לו כגמולו?
נראה שכן. בשנת 1902 מת אמיל זולא במפתיע ולא ממחלה. הסיבה הייתה הרעלת פחמן חד-חמצני, מעשן תנור העצים שבדירתו. צריך להבין שמוות כזה הוא נדיר ביותר. ארובות לא נחסמות, ודאי לא בפריז, בה מגיע מנקה ארובות ומסיר אחת לזמן את הפחם שמצטבר בארובה. מישהו, נסו לחשוב מאיזה צד של המתרס האנטישמי, עלה על גג הבניין שלו וחסם את ארובת דירתו. החסימה בארובה הובילה לחנק של העיתונאי הישן ומותו מהעשן היה רצח פוליטי לכל דבר.
הנה תקציר ה"אני מאשים" ופרשת דרייפוס (מתורגם):
https://youtu.be/GUjmcWogX7Q
על פרשת דרייפוס ומאמר ה"אני מאשים" (מתורגם):
https://youtu.be/BrGhIzH-kgg
קדימון לסרט שנעשה עליו:
https://youtu.be/tPhH_7WfTiQ
דיוקנו כפי שיצר אותו הצייר מאנה:
https://youtu.be/znKX9WcowfY
ופודקסט עם פרופסור הרסגור מ"שעה היסטורית" על האיש וה"אני מאשים" שלו (עברית):
https://youtu.be/QD04R79Bt88?long=yes
מה הייתה פרשת דרייפוס והריגול שלא היה?
פרשת דרייפוס היתה עלילה אנטישמית כנגד קצין תותחנים יהודי בצבא הצרפתי. היא החלה בעת שהואשם סרן אלפרד דרייפוס, שבגד במדינתו וריגל לטובת האויבת גרמניה.
הפרשה מתרחשת בתקופה שלאחר תבוסת צרפת לגרמנים, במלחמת צרפת פרוסיה ב-1870. העם הצרפתי ביקש לנקום והעיתון האנטישמי "המילה החופשית" מפרסם את הידיעה על דרייפוס לראשונה ובעקבותיו החל משפט דרייפוס.
דרייפוס, הקצין היהודי היחידי במטה הכללי של צבא צרפת, נחשד בשליחת מידע סודי שנשלח לשגרירות גרמניה. הוא נשפט בבית דין צבאי ומכיוון שלא היו נגדו ראיות של ממש, הציגה התביעה ראיות מזויפות, שפרקליטו של דרייפוס לא קיבל רשות לעיין בהן.
פסק הדין קבע שדרייפוס אשם בבגידה והוא נידון למאסר עולם באי השדים שמול חופי גיאנה הצרפתית.
גם הדרגות הצבאיות של דרייפוס נשללו ממנו, בטקס צבאי משפיל בכיכר העיר, כשמסביב המון אדם הקורא קריאות אנטישמיות נגד היהודים.
שנים אחר כך, בעקבות מאמר בשם "אני מאשים" ("J'accuse") של הסופר הצרפתי אמיל זולא, מאמר שבו האשים את ראשי הצבא בזיוף הראיות להרשעתו של דרייפוס, הפכה הפרשה לסיפור עולמי. לאחר סדרת משפטים, אחד כנגד זולא ועוד שני משפטים חוזרים לדרייפוס, זוכה הקצין היהודי ב-1906 מכל אשמה.
לאחר ששמו של דרייפוס טוהר לחלוטין והוא הוחזר לצבא ואף זכה לאות לגיון הכבוד הצרפתי, הכל חזר לכאורה לשגרה. אבל השפעתה של הפרשה הקשה והאנטישמיות האיומה שהתגלתה בה, השפיעה מאד על עיתונאי יהודי בשם הרצל, שהבין שהאנטישמיות באירופה חייבת להוביל את העם היהודי אל מדינה משלו ולעצמאות בארצו.
הרצל החל לפעול למימוש החזון הזה והתנועה הציונית יצאה לדרך. כך הפך משפט ראווה אנטישמי לגורם שיניע את הציונות ואת שיבת היהודים לארצם, ארץ האבות ובהמשך ההיסטוריה להקמת המדינה היהודית היא מדינת ישראל.
הנה פרשת דרייפוס (עברית):
http://youtu.be/UmhynKCzLgs
על הפרשה שהציתה את הציונות (עברית):
https://youtu.be/HnLpTqVLRnQ
טקס הסרת הדרגות המשפיל מתוך סרט (מתורגם):
https://youtu.be/VOB3D3crVfw
מותר לחייך, גם אם היה אז עצוב (עברית):
https://youtu.be/mxw8hDV1nWs
והשתלשלות פרשת דרייפוס שתהווה נקודת מפנה לרעיון הציוני (מתורגם):
https://youtu.be/yC8aMb2fI9s?long=yes
פרשת דרייפוס
פרשת דרייפוס היתה עלילה אנטישמית כנגד קצין תותחנים יהודי בצבא הצרפתי. תחילתה במאמר בעיתון אנטישמי וסופה במשפט משפיל ועונש קשה לקצין צרפתי שכל חטאו היה היותו יהודי.
הכל החל בתבוסה המוחצת שהנחיל הצבא הפרוסי לצבא צרפת. ההשפלה הקשה שחוותה המדינה שזה מכבר הונהגה על ידי נפוליאון בונפרטה והייתה הכוח האירופי החזק והמאיים מכולם, לא נתנה לה מנוח. הטראומה שסבלו הגנרלים הצרפתים הביאה לחיפוש אחרי סיבות. לאחר שהתגלה שמרגל פעל במטה הכללי הצרפתי חיפשו אשמים ולא ממש מצאו. אבל האנטישמיות שרווחה אז שאירופה בכלל וגם בצרפת, הביאה אותם לכך שהם יטילו את האשמה בבגידה על היהודי היחיד ששרת בו.
קראו לו אלפרד דרייפוס והמשפט שלו יהפוך לאחת הפרשיות החשובות בהיסטוריה היהודית. בעיקר משום שהוא אחת הסיבות ללידתה של הציונות ובעקבותיה, של מדינת ישראל.
אבל כיצד קרה שמשפט של צרפתי גורם לתהליך שבסופו תוקם מדינה ליהודים?
פסק הדין הרשיע את דרייפוס בבגידה. בטקס צבאי משפיל בכיכר העיר, נשללו דרגותיו כשהמוני אדם קוראים מסביבו קריאות אנטישמיות, כנגד היהודים. הוא נשלח למאסר עולם ב"אי השדים" שמול חופי גיאנה הצרפתית.
אבל מי שיקרא על הפרשה ויעקוב אחריה בעיון יהיה עיתונאי יהודי מווינה. קראו לו הרצל ולא מעטט בעקבות גילויי האנטישמיות שהתגלו בפרשה הזו, הוא יחליט לעשות מעשה. הרצל הבין ששנאת היהודים חייבת להוביל את היהודים למדינה משלהם. מכאן הוא יחל את מסעו ליסוד מדינה ליהודים, מסע שגם אם יהיה קשה וארוך, הוא יוכתר לבסוף בהצלחה. אנחנו כאן, גם קצת בזכות פרשת דרייפוס.
על פרשת דרייפוס:
https://youtu.be/E212ggKqKt0
הפרשת והשפעתה על הרצל (עברית):
http://youtu.be/UmhynKCzLgs
התפנית במסע הציוני שעוררה פרשת דרייפוס (עברית):
https://youtu.be/KEDK61TknUM?t=1m11s&end=3m20s
והקשר המדהים בו הביאה פרשת דרייפוס להקמת מדינת ישראל (מתורגם):
https://youtu.be/yC8aMb2fI9s?long=yes
הוא היה עיתונאי נודע בצרפת של המאה ה-19. הוא סיכן את כל המוניטין והיוקרה שלו ונלחם למען זיכויו של דרייפוס, קצין יהודי שלא הכיר ונתפס באותם ימים כמרגל ובוגד בצרפת. נתחיל בסוף: זולא ניצח ודרייפוס זוכה ושוחרר מאשמה.
אבל רגע להתחלה האמיצה. שמו היה אמיל זולא (Emile Zola). בן אדם. עיתונאי נחשב.
סיפורו מתחיל כשהוא מפרסם את המאמר "אני מאשים...". הנושא הוא פרשת דרייפוס. זו עדיין לא כל כך פרשה אלא יותר משפט, שהסתיים בהרשעה משפילה בבגידה של הקצין היהודי. המורשע הוא קצין נאמן לאומה הצרפתית ולערכיה, אבל בעת שהמאמר מתפרסם הוא מושמץ ונחשב בוגד. על המשפט תוכלו לקרוא בתגית "משפט דרייפוס".
לנשיא צרפת זולא כותב במאמר בין השאר את המשפט (בתרגום חופשי) "התדמית של צרפת כולה מוכתמת בזוהמה זאת ובדפי ההיסטוריה עוד יירשם שפשע זה נגד החברה קרה בתקופתך כנשיא."
חשוב לשים לב לניסוח שלו. זה אינו פשע נגד יהודי או נגד היהודים - זה "פשע נגד החברה".
וכך, במכתב גלוי לנשיא צרפת, שהתפרסם בעיתון המכובד "ל'אורור", מאשים זולא את המאשימה, את ממשלת צרפת. הוא מוקיע את המשפט כולו וטוען, בלי סימני שאלה כלשהם, לחפותו של הקצין היהודי המורשע.
לא מחמת הספק ולא בהיעדר מספיק הוכחות, אלא מהיותו זכאי לחלוטין, מאשים זולא, טפלו על דרייפוס אשמה והמרגל האמיתי מסתובב חופשי!
זו הייתה רעידת אדמה של ממש. צרפת של אותם ימים היא אנטישמית והדעות כלפי היהודים הן שליליות ביותר. כחובבי היסטוריה או כיהודים אנו מכירים את התעמולה האנטישמית של הממשל הנאצי כחצי מאה אחר כך. אבל לא כולנו מודעים לכך שגם את ההשראה וגם את החומרים האיומים לתעמולה הארסית והמקוממת שלהם נגד היהודים, יכולים היו גבלס והיטלר לקחת מהתקשורת הצרפתית של ימי משפט דרייפוס.
אגב נאציזם, זולא הצביע מבלי לדעת על הקשר ההיסטורי בין העבר ובין מה שעתיד לקרות בעוד כמה עשורים. הוא ראה את האנטישמיות כתוצאה של כמעט אלפיים שנה של מה שכינה "רדיפה טיפשית ודעות קדומות על היהודים מצד אומות העולם".
אז הנה בא עיתונאי סופר נחשב, אובייקטיבי, מלב האליטה הצרפתית, בשר מבשרה של הבורגנות הסולדת מיהודי הרפובליקה, וטוען שהקצין היהודי חף מפשע.
אצלו האומה עצמה היא הנאשמת.
הסערה הציבורית שמאמרו חולל הייתה עצומה. כמו בסרט טוב (ובאמת עשו על זה סרט), הגלגל התהפך וזולה עצמו הואשם עתה בהוצאת דיבה. בעצת ידידיו הוא מיהר ונמלט לאנגליה. אפילו זו הצהרה מתריסה כי השנאה בין צרפת ואנגליה של אותם ימים גם היא לא קטנה.
לקח זמן וזיכוי שלם של דרייפוס, עד שזולא ינצח וישוב לצרפת. הוא עתיד להתקבל כגיבור לאומי. אבל חורשי הרע והנוקמים לא שכחו את הקטגוריה הקשה שלימד על הממשלה הצרפתית. האם ישיבו לו כגמולו?
נראה שכן. בשנת 1902 מת אמיל זולא במפתיע ולא ממחלה. הסיבה הייתה הרעלת פחמן חד-חמצני, מעשן תנור העצים שבדירתו. צריך להבין שמוות כזה הוא נדיר ביותר. ארובות לא נחסמות, ודאי לא בפריז, בה מגיע מנקה ארובות ומסיר אחת לזמן את הפחם שמצטבר בארובה. מישהו, נסו לחשוב מאיזה צד של המתרס האנטישמי, עלה על גג הבניין שלו וחסם את ארובת דירתו. החסימה בארובה הובילה לחנק של העיתונאי הישן ומותו מהעשן היה רצח פוליטי לכל דבר.
הנה תקציר ה"אני מאשים" ופרשת דרייפוס (מתורגם):
https://youtu.be/GUjmcWogX7Q
על פרשת דרייפוס ומאמר ה"אני מאשים" (מתורגם):
https://youtu.be/BrGhIzH-kgg
קדימון לסרט שנעשה עליו:
https://youtu.be/tPhH_7WfTiQ
דיוקנו כפי שיצר אותו הצייר מאנה:
https://youtu.be/znKX9WcowfY
ופודקסט עם פרופסור הרסגור מ"שעה היסטורית" על האיש וה"אני מאשים" שלו (עברית):
https://youtu.be/QD04R79Bt88?long=yes
פרשת דרייפוס היתה עלילה אנטישמית כנגד קצין תותחנים יהודי בצבא הצרפתי. היא החלה בעת שהואשם סרן אלפרד דרייפוס, שבגד במדינתו וריגל לטובת האויבת גרמניה.
הפרשה מתרחשת בתקופה שלאחר תבוסת צרפת לגרמנים, במלחמת צרפת פרוסיה ב-1870. העם הצרפתי ביקש לנקום והעיתון האנטישמי "המילה החופשית" מפרסם את הידיעה על דרייפוס לראשונה ובעקבותיו החל משפט דרייפוס.
דרייפוס, הקצין היהודי היחידי במטה הכללי של צבא צרפת, נחשד בשליחת מידע סודי שנשלח לשגרירות גרמניה. הוא נשפט בבית דין צבאי ומכיוון שלא היו נגדו ראיות של ממש, הציגה התביעה ראיות מזויפות, שפרקליטו של דרייפוס לא קיבל רשות לעיין בהן.
פסק הדין קבע שדרייפוס אשם בבגידה והוא נידון למאסר עולם באי השדים שמול חופי גיאנה הצרפתית.
גם הדרגות הצבאיות של דרייפוס נשללו ממנו, בטקס צבאי משפיל בכיכר העיר, כשמסביב המון אדם הקורא קריאות אנטישמיות נגד היהודים.
שנים אחר כך, בעקבות מאמר בשם "אני מאשים" ("J'accuse") של הסופר הצרפתי אמיל זולא, מאמר שבו האשים את ראשי הצבא בזיוף הראיות להרשעתו של דרייפוס, הפכה הפרשה לסיפור עולמי. לאחר סדרת משפטים, אחד כנגד זולא ועוד שני משפטים חוזרים לדרייפוס, זוכה הקצין היהודי ב-1906 מכל אשמה.
לאחר ששמו של דרייפוס טוהר לחלוטין והוא הוחזר לצבא ואף זכה לאות לגיון הכבוד הצרפתי, הכל חזר לכאורה לשגרה. אבל השפעתה של הפרשה הקשה והאנטישמיות האיומה שהתגלתה בה, השפיעה מאד על עיתונאי יהודי בשם הרצל, שהבין שהאנטישמיות באירופה חייבת להוביל את העם היהודי אל מדינה משלו ולעצמאות בארצו.
הרצל החל לפעול למימוש החזון הזה והתנועה הציונית יצאה לדרך. כך הפך משפט ראווה אנטישמי לגורם שיניע את הציונות ואת שיבת היהודים לארצם, ארץ האבות ובהמשך ההיסטוריה להקמת המדינה היהודית היא מדינת ישראל.
הנה פרשת דרייפוס (עברית):
http://youtu.be/UmhynKCzLgs
על הפרשה שהציתה את הציונות (עברית):
https://youtu.be/HnLpTqVLRnQ
טקס הסרת הדרגות המשפיל מתוך סרט (מתורגם):
https://youtu.be/VOB3D3crVfw
מותר לחייך, גם אם היה אז עצוב (עברית):
https://youtu.be/mxw8hDV1nWs
והשתלשלות פרשת דרייפוס שתהווה נקודת מפנה לרעיון הציוני (מתורגם):
https://youtu.be/yC8aMb2fI9s?long=yes
