שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך תכנן צ'ארלס בבג' מכונות חישוב גאוניות שלא נבנו?
המדען הבריטי צ'רלס באבאג' תכנן בשנת 1820 מכונת חישוב, שמעולם לא נבנתה. באבג' קרא לה "מנוע ההבדל".
מכונה זו תוכננה לפתור בעיות חישוב מורכבות ומסובכות במיוחד. היא הייתה אמורה לפעול בשילוב של מנופים וגלגלי שיניים ולהניב תוצאות לבעיות מתמטיות שונות.
אך משלא הצליח לבנות את "מנוע ההבדל" זנח באבאג' את הביצוע שלה והחל לתכנן מכונה מתוחכמת עוד יותר - "מנוע אנליטי" הוא יקרא לה. "המנוע האנליטי" אמור היה להיות מסוגל להתמודד עם כל בעיות החישוב המוכרות, ממש כמו המחשבים של היום. אבל גם כאן לא הצליח באבאג' להשיג מימון לבניית המכונה והיא לא נבנתה.
למזלו סייעה לבאבאג' הרוזנת הבריטית אדה ביירון (או עדה ביירון). אדה למדה אצל באבאג' והייתה לידידה אישית שלו. בהיותה בתו של המשורר הבריטי הידוע לורד ביירון, היא הייתה אשת ספר וכתיבה. אדה לקחה על עצמה את התיעוד של כל התכניות והטיוטות של באבאג' והשאירה פירוט מדהים בהיקפו ובדיוקו של התכנון למכונת החישוב שלו. אגב, שפת המחשב ADA קיבלה את שמה של אדה ביירון ובכך הונצח חלקה החשוב בתולדות המיחשוב.
על אף שמעולם לא נבנה, הרעיונות העיקריים שתוכננו ל"מנוע האנליטי" יושמו כמאה שנים אחר-כך, במחשבים המודרניים. שיטות שהגה באבאג', כמו שמירה של פקודות בזיכרון, הדפסת הפלט והתוצאות של החישובים ושימוש בכרטיסי ניקוב לשימור נתונים - כל אלה הפכו לאבני יסוד במחשוב המודרני.
הנה התשובה לגבי ממציא המחשב:
https://youtu.be/OdhukLhoouo
סרטון מומחז על מכונת החישוב שתכנן צ'ארלס בבג' בסיוע עדה ביירון אבל לא נבנתה מעולם:
http://youtu.be/4kueyMImxhY
וסיפור חייו של צ'ארלס בבג' ורעיון מכונת החישוב שלו:
http://youtu.be/_mldLwKvT-M?t=6s
מי הייתה עדה לאבלייס, המתכנת הראשון בהיסטוריה?
כן, זו לא טעות... היא הייתה המתכנת הראשון של עולם המיחשוב. ולא סתם מתכנת אלא מתכנת שהקדים את זמנו - את התוכנה שכתבה, היא יצרה באמצע המאה ה-19, בערך 100 שנה לפני המצאת המחשב האלקטרוני...
כן, הסיפור מתחיל הרבה לפני שנולד המחשב הראשון. עדה לאבלייס (Ada Lovelace) האנגליה, או אדה לאבלייס, הייתה מתכנתת מחשבים מבלי שראתה מעודה מחשב. למעשה, "קוסמת המספרים" הזו כתבה את תוכנית המחשב הראשונה בהיסטוריה.
איך זה קורה? - ובכן, לאבלייס, או עדה ביירון, הייתה בתו של המשורר האנגלי הרומנטיקן וההולל לורד ביירון. היא הייתה מתמטיקאית צעירה ומבריקה, שהייתה האדם הנכון ובזמן המדויק לסייע לגאון אחר. בכך היא זכתה להיחשב לחלוצה בריטית בעולם המחשבים ולממציאת התכנות של מחשבים.
הכל מתחיל אצלה מלימוד מתמטיקה. את העידוד ללמוד מתמטיקה ומדעים היא קיבלה מאימה. האם גידלה אותה בחברה הגבוהה של לונדון והאמינה שפיתוח הכישורים המתמטיים של ביתה, ימנע ממנה להיות משוררת כמו אביה, איש שעזב את הבית עם לידתה.
ואכן, לאבלייס הוקסמה ממספרים ופיתחה חושים וכישרון מתמטי מדהים, תכונה יוצאת דופן לנשים ועוד פחות נפוץ אצל נערות באותה תקופה. מגיל צעיר למדה עדה בביתה מתמטיקה, עם מורים פרטיים שהזמינה אימה. המורים הללו חיבבו עליה את עולם המתמטיקה והיא ממש שיחקה במספרים.
בהיותה נערה, מורתה הפגישה אותם עם החוקר צ'ארלס באבג' (Babbage), מי שהיה פרופסור למתמטיקה וממציא. האיש פיתח כמה מכונות חישוב ועבודתו בתחום מכונות החישוב נחשבת למשפיעה מאד על התכנון של המחשבים המודרניים.
על המנוע האנליטי, אחת המכונות הללו שתכנן באבג', יצרה לאבלייס המסוקרנת, למרות גילה הצעיר, אלגוריתם שנועד לחשב מספרי ברנולי. האלגוריתם הזה נחשב לאלגוריתם הראשון, שפותח בכוונה לפעול על ידי מכונה. זה היה, כאמור, 100 שנה לפני המצאת המחשב האלקטרוני.
המדהים הוא שעל אף שבאבג’ לא הצליח להשלים את בניית המנוע האנליטי מעולם, עדה הבינה שהמכונה הזו היא סוג של מחשב. וזה עוד לפני שאחרים הבינו מהו מחשב.
בחזונה של לאבלייס, כשהמחשב הזה יפותח, הוא לא רק יחשב חישובים מתמטיים, אלא גם ילחין מוסיקה ויצייר. כבר אז היא כתבה שהמכונה של באבג' דומה לנול האריגה שהמציא ז'וזף מארי ז'קאר (Jacquard). הערכתה הייתה שכמו שהנול של ז'קרד יכול לארוג דוגמאות של עלים ופרחים, יארוג המנוע האנליטי של באבג' דגמים מתמטיים מרהיבים.
כמה שהיא צדקה.
לאבלייס שקדה על תרגום של מסמך שביקש ממנה באבג' לתרגם לאנגלית. בין ההסברים וההערות שהיא תרמה על המכונה של באבג', נוסף שם גם אותו אלגוריתם לחישוב מספרי ברנולי, שזוכה היום להיחשב לתכנית המחשב הראשונה בהיסטוריה.
משום כך רבים רואים בה את מתכנתת המחשבים הראשונה בעולם ולממציאת התכנות. ואגב, את כל זה היא עשתה עד גיל 36, בו הלכה עדה לעולמה ממחלת הסרטן.
בשנת 1979 ובאקט לא שובניסטי של פרגון גברי, קראו בפנטגון האמריקאי על שמה של עדה לאבלייס את שפת התכנות ADA, שפת מחשב המשמשת בעיקר תוכנות ומערכות הפעלה צבאיות.
הנה סיפורה של עדה לאבלייס (עברית):
https://youtu.be/td_5svpezpY?t=3m18s&end=5m32s
תולדות חייה:
https://youtu.be/U5VIiykV0LQ
ועדה לאבלייס הציעה בחייה את מה שנקרא היום מבחן לאבלייס לבינה מלאכותית (מתורגם):
https://youtu.be/Rh9vBczqMk0
מי המציא את המחשב או מיהם ממציאי המחשב?
המחשב הומצא בידי... טוב, זה מורכב אז נתחיל ממש מהתחלה.
בראשית היו אלה הסינים שהמציאו את החשבוניה. המתמטיקאי והמדען הצרפתי בלייז פסקל שכלל את החשבונייה הזו והפך אותה למכונת חישוב מתקדמת יחסית, שהיום מכנים אותה "מכונת פסקל". בני התקופה התייחסו אליה כאל גימיק משעשע והיא לא הגיעה לכדי שימיש מעשי. המתימטיקאי הגרמני גוטפריד לייבניץ ישכלל אותה בהמשך אותה מאה (ה-17) ויוסיף לה את היכולת להכפיל מספרים.
בתחילת המאה ה-19 מפתח הצרפתי ז'וזף מארי ז'אקארד מכשיר מתקדם מאוד - נול אריגה שיבצע באופן אוטומטי דוגמאות משתנות של אריגת שטיחים, רק על ידי שינוי של כרטיסי נייר מנוקב. לפי הנקבים היחודיים שבכל כרטיס, הנול "ידע" לשחזר באופן אוטומטי את התבנית הרצויה ולייצר את דוגמת האריגה על הבד.
ב-1820 מפתח הבריטי צ'ארלס בבג' את "מנוע ההבדל" שלו - קונספט למנוע אנליטי או סוג של מכונת חישוב משוכללת שהוא לא הגיע לכדי בנייתה בפועל, אבל ניסח אותה בדייקנות מדהימה. כשבנו אותה בימינו על פי הוראותיו, היא עבדה נהדר.
בשלהי המאה ה-19 מפתח המדען האמריקאי הרמן הולרית' מכונת ניקוב כרטיסים. מעתה לא ינוקבו כרטיסי הניקוב שהמציא גו'זף-מארי ז'אקארד באופן ידני, אלא באופן מיכני. ואכן, בשנת 1887 יהפוך הכרטיס המנוקב של הרמן הולרית' לאמצעי המוביל לעיבוד נתונים ולשימור מידע. החברה שהוא מקים עתידה לעבור מיזוגים ורכישות ועתידה להיות לחברת IBM, לימים חברת המחשבים הגדולה בעולם והמשפיעה ביותר על תעשיית המחשבים של מרבית המאה ה-20.
אחרי מלחמת העולם השנייה ממציא אלן טיורינג, מפצח קוד האניגמה שהכניע במוחו את הנאצים, את מדעי המחשב ולמעשה ממציא את המחשב הראשון. כמו מוצרט במוסיקה, הוא לא זקוק לבניית המחשב באמת כדי לנסח את כל מה שצריך להיות בו וזה הופך אותו לקרוב ביותר לממציא המחשב. אבל יש עוד...
לתכניות המפורטות מצטרף גאון נוסף, הגאון ההונגרי ג'ון פון נוימן, שמנסח כללים נוספים לגבי המחשב ובראשם - שהמחשב עתיד לכלול את התוכנות שלו. הוא מפתח לבסוף את מחשב ה-EDVAC שעושה בדיוק את זה ומקדם את המחשב עוד שלב באבולוציה.
בסוף מלחמת העולם השנייה מפתחים מצד אחד את מחשב ה"הרווארד סימן 1" שתכנן הווארד אייקון ונחשב למחשב החשמלי הראשון בהיסטוריה.
אחריו פיתח צמד מהנדסים באוניברסיטת פנסילבניה שבארה"ב את מחשב ה-ENIAC, מחשב ענק במשקל 27 טון שהיה כבר מחשב, אמנם מסורבל וענקי וללא זיכרון משלו, אבל בכל זאת מחשב אלקטרוני של ממש. אניאק נחשב למחשב הראשון, כי הוא הראשון בהיסטוריה שיכול לבצע משימות שונות ומגוונות ולא כמו כל קודמיו שפותחו למשימה ספציפית - כל אחד למטרה אחת מסוימת.
מחשב היוניווק (UNIVAC), שיפתח אותו צמד לאחר שהוא פורש מהאוניברסיטה ומקים חברה משלהם, כבר שקל "רק" 8 טון והיה לראשונה בעל זיכרון, עוד שלב באבולוציה הממוחשבת. ההישג האמיתי של ה-UNIVAC הושג בהיותו המחשב הראשון שניצח מומחים אנושיים - היוניווק הצליח לנבא את נצחונו של אייזנהאואר, במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב ובניגוד לדעתם של הסוקרים. כשהוא ניצח בניבוי תוצאות הבחירות, התגלה לראשונה לעולם שהמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים מובחרים. בינגו!
מכאן מתחילים הדברים לרוץ. בשנות ה-50 נולד הטרנזיסטור שמאפשר למחשבים לקטון לממדים של ארון. עם זמן יפותחו השבבים שיקטינו אותו לגודל של מזוודה ויגיע עידן המחשבים האישיים.
המחשב האישי הראשון הוא מחשב Apple, תוצאת העבודה של שני ה"סטיבים" - סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, מייסדי חברת אפל. בשלהי שנות ה-70 הם מוציאים את מחשב האפל האישי שהופך להצלחה מסחרית.
אבל מי שתהפוך את המחשבים האישיים להצלחה עולמית היא דווקא IBM, אותה חברה שהוקמה לייצור של כרטיסי ניקוב, כמעט 100 שנה לפני כן. ב-1981 יבמ מוציאה את ה-PC, המחשב האישי הפופולרי בעולם. שלל מתחרות שלה, מטאיוון ועד יפן, מתחילות להוציא מחשבים אישיים "תואמי IBM", שהיו זולים מהאפל 2 של חברת Apple ומה-PC של IBM. התחרות שמתפתחת בתחום הופכת את המחשבים האישיים לנפוצים בכל העולם.
אז מי המציא, אם כן, את המחשב? - זה היו כולם. המחשב נולד משרשרת ארוכה ובת מאות שנים של המצאות ופיתוחים, ניסיונות וכישלונות, לא מעט דגמים שלא הוזכרו כאן, שלל טכנולוגיות וארגונים שהשקיעו ממון בפיתוחים יקרים להחריד.
היו גם המון אנשים, מאוד חכמים, שתרמו להיווצרותו של המחשב. כל אחד מהם תרם שלב בסולם שהוביל אל המחשב שאנו מכירים. האמת שזה לא נגמר כאן כי גם הטלפונים החכמים, הטאבלטים ואפילו הכספומטים של הבנק הם סוגים של מחשבים, אבל על כך תקראו בערכים שמוקדשים להם.
הנה תולדות המצאת המחשב וממציא המחשב האמיתי:
https://youtu.be/d1pvc9Zh7Tg
המחשב האוטומטי הרווארד סימן 1 שתכנן הווארד אייקן (מתורגם):
https://youtu.be/4ObouwCHk8w
המחשב הראשון שפיתח טיורינג:
http://youtu.be/36Ykw1l_KWs
מחשב UNIVAC, המחשב שהביס לראשונה מומחים אנושיים, בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות:
https://youtu.be/nHov1Atrjzk
ותולדות המחשבים או ההיסטוריה של המחשב שהחלו ממנו (עברית):
https://youtu.be/KtK-ZwxfX90?long=yes
מי המציא את הנול החכם ומה הקשר למחשבים?
אריגת בדים מתועשת נעשית כיום באמצעות מכונות אריגה מכניות, או ממוחשבות, שפוטרות את האורג מהעבודה המורכבת של תכנון ותפעול המכונה כך שהיא תבצע את האריגה בדוגמאות הרצויות לו.
אבל השינוי הזה, מהנול (Loom) של ימי קדם אל הנול המודרני, לא נעשה מעצמו. את השינוי הגדול יצר בשנת 1801 גאון צרפתי בשם ז'וזף מארי ז'אקאר (Joseph Marie Jacquard) או כמו שמבטאים את שמו באמריקה גו'זף-מארי ז'אקארד.
האיש פיתח ב-1803 את הנול החכם, שנודע עם השנים בתור "הנול של ז'אקאר" או "ז'אקאר נול" (Jacquard loom). הנול החכם שלו איפשר לארוג בקלות דוגמאות שונות של בד. זה לא דרש מומחיות מיוחדת מהאורג, כי הכל נעשה באמצעות כרטיסים מנוקבים ושונים זה מזה.
על כל כרטיס מנוקב שכזה היו חורים שסודרו באופן מסוים על גבי הכרטיס. הסידור של החורים תוכנן כך שעל ידי תחיבתו לשקע מיוחד בנול האוטומטי הוא איפשר לשחזר את הדוגמה שיצרו מומחי אריגה. הכרטיסים שוכפל והופצו לבעלי "נולים חכמים" מתוצרת ז'אקאר.
שיטת האריגה הזו נקראה גם היא על שמו "אריגת ג'קארד". היא אפשרה לשלוט באופן אוטומטי על אריגת החוטים, על פי תבנית החורים הייחודית שבכל כרטיס ניקוב.
כדי לשנות את הדגם או הדוגמה של הבד, כל שנדרש מהאורג היה להחליף את הכרטיסים והנול עצמו ממילא שינה את הדוגמת האריג, עם הכנסת הכרטיס המנוקב.
החידוש הטכנולוגי הזה היה אבן דרך בתולדות התכנות. כל תעשיית המחשבים ירשה את החידוש של הכרטיסים המנוקבים ממכונות ז'אקאר והתבססה על תכניות מחשב שנשמרו על גבי כרטיסים, לשימוש חוזר או המשכי.
הכרטיסים המנוקבים הללו היו סוג של אמצעי אחסון קדום. משהו כמו כונן קשיח או דיסק און קי מוקדם.
כך הניח פורץ דרך בשם ז'אקאר את הבסיס לטכנולוגיית המחשוב כפי שתתפתח במאתיים השנה שאחריו.
וסיפורו של גאון האריגה הזה לא הסתיים כאן. בשנת 1833 התבסס על המצאתו גאון אחר, צ'ארלס בבג'. באמצעות שיטתו של ז'אקאר, הוא הסב את מנוע ההפרשים למנוע האנליטי שלו, "מנוע ההבדל" שהתבסס על כרטיסי הניקוב, הפיתוח העיקרי והחכם כל כך של ז'אקאר.
הנה הנול החדשני של ז'וזף מארי ז'אקר, שיהפוך למכשיר המתוכנת הראשון בעולם:
https://youtu.be/MQzpLLhN0fY
למעשה הנול שלו, עם כרטיסי הניקוב, הוא הסבא של המחשב בן ימינו:
https://youtu.be/cF7KpwbF4Lk
כך אורגים בד בתעשייה המודרנית:
https://youtu.be/qS0BIZN3kws
וסרט ארוך על אריגה מודרנית של בדים:
https://youtu.be/nZ3Q9aiKmE4?long=yes
צ'ארלס בבג'
המדען הבריטי צ'רלס באבאג' תכנן בשנת 1820 מכונת חישוב, שמעולם לא נבנתה. באבג' קרא לה "מנוע ההבדל".
מכונה זו תוכננה לפתור בעיות חישוב מורכבות ומסובכות במיוחד. היא הייתה אמורה לפעול בשילוב של מנופים וגלגלי שיניים ולהניב תוצאות לבעיות מתמטיות שונות.
אך משלא הצליח לבנות את "מנוע ההבדל" זנח באבאג' את הביצוע שלה והחל לתכנן מכונה מתוחכמת עוד יותר - "מנוע אנליטי" הוא יקרא לה. "המנוע האנליטי" אמור היה להיות מסוגל להתמודד עם כל בעיות החישוב המוכרות, ממש כמו המחשבים של היום. אבל גם כאן לא הצליח באבאג' להשיג מימון לבניית המכונה והיא לא נבנתה.
למזלו סייעה לבאבאג' הרוזנת הבריטית אדה ביירון (או עדה ביירון). אדה למדה אצל באבאג' והייתה לידידה אישית שלו. בהיותה בתו של המשורר הבריטי הידוע לורד ביירון, היא הייתה אשת ספר וכתיבה. אדה לקחה על עצמה את התיעוד של כל התכניות והטיוטות של באבאג' והשאירה פירוט מדהים בהיקפו ובדיוקו של התכנון למכונת החישוב שלו. אגב, שפת המחשב ADA קיבלה את שמה של אדה ביירון ובכך הונצח חלקה החשוב בתולדות המיחשוב.
על אף שמעולם לא נבנה, הרעיונות העיקריים שתוכננו ל"מנוע האנליטי" יושמו כמאה שנים אחר-כך, במחשבים המודרניים. שיטות שהגה באבאג', כמו שמירה של פקודות בזיכרון, הדפסת הפלט והתוצאות של החישובים ושימוש בכרטיסי ניקוב לשימור נתונים - כל אלה הפכו לאבני יסוד במחשוב המודרני.
הנה התשובה לגבי ממציא המחשב:
https://youtu.be/OdhukLhoouo
סרטון מומחז על מכונת החישוב שתכנן צ'ארלס בבג' בסיוע עדה ביירון אבל לא נבנתה מעולם:
http://youtu.be/4kueyMImxhY
וסיפור חייו של צ'ארלס בבג' ורעיון מכונת החישוב שלו:
http://youtu.be/_mldLwKvT-M?t=6s
כן, זו לא טעות... היא הייתה המתכנת הראשון של עולם המיחשוב. ולא סתם מתכנת אלא מתכנת שהקדים את זמנו - את התוכנה שכתבה, היא יצרה באמצע המאה ה-19, בערך 100 שנה לפני המצאת המחשב האלקטרוני...
כן, הסיפור מתחיל הרבה לפני שנולד המחשב הראשון. עדה לאבלייס (Ada Lovelace) האנגליה, או אדה לאבלייס, הייתה מתכנתת מחשבים מבלי שראתה מעודה מחשב. למעשה, "קוסמת המספרים" הזו כתבה את תוכנית המחשב הראשונה בהיסטוריה.
איך זה קורה? - ובכן, לאבלייס, או עדה ביירון, הייתה בתו של המשורר האנגלי הרומנטיקן וההולל לורד ביירון. היא הייתה מתמטיקאית צעירה ומבריקה, שהייתה האדם הנכון ובזמן המדויק לסייע לגאון אחר. בכך היא זכתה להיחשב לחלוצה בריטית בעולם המחשבים ולממציאת התכנות של מחשבים.
הכל מתחיל אצלה מלימוד מתמטיקה. את העידוד ללמוד מתמטיקה ומדעים היא קיבלה מאימה. האם גידלה אותה בחברה הגבוהה של לונדון והאמינה שפיתוח הכישורים המתמטיים של ביתה, ימנע ממנה להיות משוררת כמו אביה, איש שעזב את הבית עם לידתה.
ואכן, לאבלייס הוקסמה ממספרים ופיתחה חושים וכישרון מתמטי מדהים, תכונה יוצאת דופן לנשים ועוד פחות נפוץ אצל נערות באותה תקופה. מגיל צעיר למדה עדה בביתה מתמטיקה, עם מורים פרטיים שהזמינה אימה. המורים הללו חיבבו עליה את עולם המתמטיקה והיא ממש שיחקה במספרים.
בהיותה נערה, מורתה הפגישה אותם עם החוקר צ'ארלס באבג' (Babbage), מי שהיה פרופסור למתמטיקה וממציא. האיש פיתח כמה מכונות חישוב ועבודתו בתחום מכונות החישוב נחשבת למשפיעה מאד על התכנון של המחשבים המודרניים.
על המנוע האנליטי, אחת המכונות הללו שתכנן באבג', יצרה לאבלייס המסוקרנת, למרות גילה הצעיר, אלגוריתם שנועד לחשב מספרי ברנולי. האלגוריתם הזה נחשב לאלגוריתם הראשון, שפותח בכוונה לפעול על ידי מכונה. זה היה, כאמור, 100 שנה לפני המצאת המחשב האלקטרוני.
המדהים הוא שעל אף שבאבג’ לא הצליח להשלים את בניית המנוע האנליטי מעולם, עדה הבינה שהמכונה הזו היא סוג של מחשב. וזה עוד לפני שאחרים הבינו מהו מחשב.
בחזונה של לאבלייס, כשהמחשב הזה יפותח, הוא לא רק יחשב חישובים מתמטיים, אלא גם ילחין מוסיקה ויצייר. כבר אז היא כתבה שהמכונה של באבג' דומה לנול האריגה שהמציא ז'וזף מארי ז'קאר (Jacquard). הערכתה הייתה שכמו שהנול של ז'קרד יכול לארוג דוגמאות של עלים ופרחים, יארוג המנוע האנליטי של באבג' דגמים מתמטיים מרהיבים.
כמה שהיא צדקה.
לאבלייס שקדה על תרגום של מסמך שביקש ממנה באבג' לתרגם לאנגלית. בין ההסברים וההערות שהיא תרמה על המכונה של באבג', נוסף שם גם אותו אלגוריתם לחישוב מספרי ברנולי, שזוכה היום להיחשב לתכנית המחשב הראשונה בהיסטוריה.
משום כך רבים רואים בה את מתכנתת המחשבים הראשונה בעולם ולממציאת התכנות. ואגב, את כל זה היא עשתה עד גיל 36, בו הלכה עדה לעולמה ממחלת הסרטן.
בשנת 1979 ובאקט לא שובניסטי של פרגון גברי, קראו בפנטגון האמריקאי על שמה של עדה לאבלייס את שפת התכנות ADA, שפת מחשב המשמשת בעיקר תוכנות ומערכות הפעלה צבאיות.
הנה סיפורה של עדה לאבלייס (עברית):
https://youtu.be/td_5svpezpY?t=3m18s&end=5m32s
תולדות חייה:
https://youtu.be/U5VIiykV0LQ
ועדה לאבלייס הציעה בחייה את מה שנקרא היום מבחן לאבלייס לבינה מלאכותית (מתורגם):
https://youtu.be/Rh9vBczqMk0
המחשב הומצא בידי... טוב, זה מורכב אז נתחיל ממש מהתחלה.
בראשית היו אלה הסינים שהמציאו את החשבוניה. המתמטיקאי והמדען הצרפתי בלייז פסקל שכלל את החשבונייה הזו והפך אותה למכונת חישוב מתקדמת יחסית, שהיום מכנים אותה "מכונת פסקל". בני התקופה התייחסו אליה כאל גימיק משעשע והיא לא הגיעה לכדי שימיש מעשי. המתימטיקאי הגרמני גוטפריד לייבניץ ישכלל אותה בהמשך אותה מאה (ה-17) ויוסיף לה את היכולת להכפיל מספרים.
בתחילת המאה ה-19 מפתח הצרפתי ז'וזף מארי ז'אקארד מכשיר מתקדם מאוד - נול אריגה שיבצע באופן אוטומטי דוגמאות משתנות של אריגת שטיחים, רק על ידי שינוי של כרטיסי נייר מנוקב. לפי הנקבים היחודיים שבכל כרטיס, הנול "ידע" לשחזר באופן אוטומטי את התבנית הרצויה ולייצר את דוגמת האריגה על הבד.
ב-1820 מפתח הבריטי צ'ארלס בבג' את "מנוע ההבדל" שלו - קונספט למנוע אנליטי או סוג של מכונת חישוב משוכללת שהוא לא הגיע לכדי בנייתה בפועל, אבל ניסח אותה בדייקנות מדהימה. כשבנו אותה בימינו על פי הוראותיו, היא עבדה נהדר.
בשלהי המאה ה-19 מפתח המדען האמריקאי הרמן הולרית' מכונת ניקוב כרטיסים. מעתה לא ינוקבו כרטיסי הניקוב שהמציא גו'זף-מארי ז'אקארד באופן ידני, אלא באופן מיכני. ואכן, בשנת 1887 יהפוך הכרטיס המנוקב של הרמן הולרית' לאמצעי המוביל לעיבוד נתונים ולשימור מידע. החברה שהוא מקים עתידה לעבור מיזוגים ורכישות ועתידה להיות לחברת IBM, לימים חברת המחשבים הגדולה בעולם והמשפיעה ביותר על תעשיית המחשבים של מרבית המאה ה-20.
אחרי מלחמת העולם השנייה ממציא אלן טיורינג, מפצח קוד האניגמה שהכניע במוחו את הנאצים, את מדעי המחשב ולמעשה ממציא את המחשב הראשון. כמו מוצרט במוסיקה, הוא לא זקוק לבניית המחשב באמת כדי לנסח את כל מה שצריך להיות בו וזה הופך אותו לקרוב ביותר לממציא המחשב. אבל יש עוד...
לתכניות המפורטות מצטרף גאון נוסף, הגאון ההונגרי ג'ון פון נוימן, שמנסח כללים נוספים לגבי המחשב ובראשם - שהמחשב עתיד לכלול את התוכנות שלו. הוא מפתח לבסוף את מחשב ה-EDVAC שעושה בדיוק את זה ומקדם את המחשב עוד שלב באבולוציה.
בסוף מלחמת העולם השנייה מפתחים מצד אחד את מחשב ה"הרווארד סימן 1" שתכנן הווארד אייקון ונחשב למחשב החשמלי הראשון בהיסטוריה.
אחריו פיתח צמד מהנדסים באוניברסיטת פנסילבניה שבארה"ב את מחשב ה-ENIAC, מחשב ענק במשקל 27 טון שהיה כבר מחשב, אמנם מסורבל וענקי וללא זיכרון משלו, אבל בכל זאת מחשב אלקטרוני של ממש. אניאק נחשב למחשב הראשון, כי הוא הראשון בהיסטוריה שיכול לבצע משימות שונות ומגוונות ולא כמו כל קודמיו שפותחו למשימה ספציפית - כל אחד למטרה אחת מסוימת.
מחשב היוניווק (UNIVAC), שיפתח אותו צמד לאחר שהוא פורש מהאוניברסיטה ומקים חברה משלהם, כבר שקל "רק" 8 טון והיה לראשונה בעל זיכרון, עוד שלב באבולוציה הממוחשבת. ההישג האמיתי של ה-UNIVAC הושג בהיותו המחשב הראשון שניצח מומחים אנושיים - היוניווק הצליח לנבא את נצחונו של אייזנהאואר, במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב ובניגוד לדעתם של הסוקרים. כשהוא ניצח בניבוי תוצאות הבחירות, התגלה לראשונה לעולם שהמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים מובחרים. בינגו!
מכאן מתחילים הדברים לרוץ. בשנות ה-50 נולד הטרנזיסטור שמאפשר למחשבים לקטון לממדים של ארון. עם זמן יפותחו השבבים שיקטינו אותו לגודל של מזוודה ויגיע עידן המחשבים האישיים.
המחשב האישי הראשון הוא מחשב Apple, תוצאת העבודה של שני ה"סטיבים" - סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, מייסדי חברת אפל. בשלהי שנות ה-70 הם מוציאים את מחשב האפל האישי שהופך להצלחה מסחרית.
אבל מי שתהפוך את המחשבים האישיים להצלחה עולמית היא דווקא IBM, אותה חברה שהוקמה לייצור של כרטיסי ניקוב, כמעט 100 שנה לפני כן. ב-1981 יבמ מוציאה את ה-PC, המחשב האישי הפופולרי בעולם. שלל מתחרות שלה, מטאיוון ועד יפן, מתחילות להוציא מחשבים אישיים "תואמי IBM", שהיו זולים מהאפל 2 של חברת Apple ומה-PC של IBM. התחרות שמתפתחת בתחום הופכת את המחשבים האישיים לנפוצים בכל העולם.
אז מי המציא, אם כן, את המחשב? - זה היו כולם. המחשב נולד משרשרת ארוכה ובת מאות שנים של המצאות ופיתוחים, ניסיונות וכישלונות, לא מעט דגמים שלא הוזכרו כאן, שלל טכנולוגיות וארגונים שהשקיעו ממון בפיתוחים יקרים להחריד.
היו גם המון אנשים, מאוד חכמים, שתרמו להיווצרותו של המחשב. כל אחד מהם תרם שלב בסולם שהוביל אל המחשב שאנו מכירים. האמת שזה לא נגמר כאן כי גם הטלפונים החכמים, הטאבלטים ואפילו הכספומטים של הבנק הם סוגים של מחשבים, אבל על כך תקראו בערכים שמוקדשים להם.
הנה תולדות המצאת המחשב וממציא המחשב האמיתי:
https://youtu.be/d1pvc9Zh7Tg
המחשב האוטומטי הרווארד סימן 1 שתכנן הווארד אייקן (מתורגם):
https://youtu.be/4ObouwCHk8w
המחשב הראשון שפיתח טיורינג:
http://youtu.be/36Ykw1l_KWs
מחשב UNIVAC, המחשב שהביס לראשונה מומחים אנושיים, בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות:
https://youtu.be/nHov1Atrjzk
ותולדות המחשבים או ההיסטוריה של המחשב שהחלו ממנו (עברית):
https://youtu.be/KtK-ZwxfX90?long=yes
אריגת בדים מתועשת נעשית כיום באמצעות מכונות אריגה מכניות, או ממוחשבות, שפוטרות את האורג מהעבודה המורכבת של תכנון ותפעול המכונה כך שהיא תבצע את האריגה בדוגמאות הרצויות לו.
אבל השינוי הזה, מהנול (Loom) של ימי קדם אל הנול המודרני, לא נעשה מעצמו. את השינוי הגדול יצר בשנת 1801 גאון צרפתי בשם ז'וזף מארי ז'אקאר (Joseph Marie Jacquard) או כמו שמבטאים את שמו באמריקה גו'זף-מארי ז'אקארד.
האיש פיתח ב-1803 את הנול החכם, שנודע עם השנים בתור "הנול של ז'אקאר" או "ז'אקאר נול" (Jacquard loom). הנול החכם שלו איפשר לארוג בקלות דוגמאות שונות של בד. זה לא דרש מומחיות מיוחדת מהאורג, כי הכל נעשה באמצעות כרטיסים מנוקבים ושונים זה מזה.
על כל כרטיס מנוקב שכזה היו חורים שסודרו באופן מסוים על גבי הכרטיס. הסידור של החורים תוכנן כך שעל ידי תחיבתו לשקע מיוחד בנול האוטומטי הוא איפשר לשחזר את הדוגמה שיצרו מומחי אריגה. הכרטיסים שוכפל והופצו לבעלי "נולים חכמים" מתוצרת ז'אקאר.
שיטת האריגה הזו נקראה גם היא על שמו "אריגת ג'קארד". היא אפשרה לשלוט באופן אוטומטי על אריגת החוטים, על פי תבנית החורים הייחודית שבכל כרטיס ניקוב.
כדי לשנות את הדגם או הדוגמה של הבד, כל שנדרש מהאורג היה להחליף את הכרטיסים והנול עצמו ממילא שינה את הדוגמת האריג, עם הכנסת הכרטיס המנוקב.
החידוש הטכנולוגי הזה היה אבן דרך בתולדות התכנות. כל תעשיית המחשבים ירשה את החידוש של הכרטיסים המנוקבים ממכונות ז'אקאר והתבססה על תכניות מחשב שנשמרו על גבי כרטיסים, לשימוש חוזר או המשכי.
הכרטיסים המנוקבים הללו היו סוג של אמצעי אחסון קדום. משהו כמו כונן קשיח או דיסק און קי מוקדם.
כך הניח פורץ דרך בשם ז'אקאר את הבסיס לטכנולוגיית המחשוב כפי שתתפתח במאתיים השנה שאחריו.
וסיפורו של גאון האריגה הזה לא הסתיים כאן. בשנת 1833 התבסס על המצאתו גאון אחר, צ'ארלס בבג'. באמצעות שיטתו של ז'אקאר, הוא הסב את מנוע ההפרשים למנוע האנליטי שלו, "מנוע ההבדל" שהתבסס על כרטיסי הניקוב, הפיתוח העיקרי והחכם כל כך של ז'אקאר.
הנה הנול החדשני של ז'וזף מארי ז'אקר, שיהפוך למכשיר המתוכנת הראשון בעולם:
https://youtu.be/MQzpLLhN0fY
למעשה הנול שלו, עם כרטיסי הניקוב, הוא הסבא של המחשב בן ימינו:
https://youtu.be/cF7KpwbF4Lk
כך אורגים בד בתעשייה המודרנית:
https://youtu.be/qS0BIZN3kws
וסרט ארוך על אריגה מודרנית של בדים:
https://youtu.be/nZ3Q9aiKmE4?long=yes
