שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו מרחץ הדמים של ה-AI?
מרחץ הדמים של ה-AI, או אמבטיית הדמים של הבינה המלאכותית (AI bloodbath) הוא כינוי שניתן לתופעה חדשה, בה מאיימת הקידמה האדירה של הבינה המלאכותית כיום על מקצועות ומשרות רבות במשק, בעוד האנושות לא עושה דבר.
הדימוי התעסוקתי המרוכך שכנראה ידבר אליכם הוא פחות או יותר של סרט אימה בו נכנס ומתפרץ למקום העבודה שלך מחסל-על, טרמינטור אכזרי שעובר שולחן שולחן, משרד משרד, ומחסל בירי מקרוב ובלי להשאיר פצועים את כל בעלי התפקידים ונושאי המשרות. רק בחדר הישיבות של ההנהלה יושבים המנהלים, כשהם מוגנים מההרג וממתינים שיסתיים.
האם זה גורלנו?
כנראה שכן. כי האזהרה שזעזעה את עולם הטכנולוגיה הגיעה ממקום בלתי צפוי ובכנות מפתיעה. היה זה דריו אמודיי (Dario Amodei), מנכ"ל חברת אנתרופיק (Anthropic), שמפתחת את הצ'טבוט המעולה קלוד (Claude) ולידו מערכות בינה מלאכותית מתקדמות. אמודיי הזהיר בראיון לאקסיוס (Axios) בסוף מאי 2025 שהבינה המלאכותית עלולה לחסל מיליוני משרות במשק. הוא גם מנבא שיחוסלו עד מחצית מהמשרות הזוטרות בתחומים של הצווארון הלבן וששיעור האבטלה יעלה ל-10 עד 20 אחוזים במהלך השנים הקרובות.
שנבין, 10% אבטלה במשק כלכלי הוא דבר נורא ואם היא רק המינימום ורק בשנים הקרובות, כל אחד יכול להבין עד כמה האזהרה הזו משמעותית. המונח "מרחץ הדמים של הבינה המלאכותית" או בתרגום מילולי "אמבטיית הדמים של ה-AI" (רמז לזה שאנו מתאבדים תעסוקתית) נטבע בעקבותיה, כשאמודיי קרא לתעשייה להפסיק להמתיק את המציאות ולהתחיל להתמודד עם האיום האמיתי. הדבר המפתיע באזהרה הוא המקור שלה - מנכ"ל של אחת החברות המובילות בפיתוח הטכנולוגיה שמפניה הוא עצמו מזהיר.
התעשייה הגיבה בצורה מעורבת לאזהרה. חלק ממומחי הכלכלה והטכנולוגיה תמכו בחומרת הניבוי, בעוד אחרים הביעו ספקנות לגבי לוח הזמנים והיקף ההשפעה החזויה. איש מהם, אגב, לא הקל ראש במגמה ובכיוון, אם כי יש קולות שרואים בכל העניין חלק ממאמץ של תעשיית הבינה המלאכותית להגדיל את האימפקט שלה ולהציג עצמה כמשפיעה וחשובה יותר ממה שהיא באמת.
אבל עדיין - שימו לב שוב לפרדוקס שכאן - בדיוק החברות שמפתחות את הטכנולוגיה הן שמזהירות מפני השלכותיה החברתיות. הבה נשים לב לניגוד הזה סזמן שאנו עוסקים בשאלה אם מדובר באזהרה אמיתית ומבוססת נתונים או בטקטיקת יחסי ציבור מתוחכמת מצד אותן חברות, זהן לפני הכל חברות עסקיות, עם משקיעים, מניות ושווי שוק שמרוויח מהבהלה.
הנה מרחץ הדמים של ה-AI:
https://youtu.be/nVT9V9FgFnk
מרחץ הדמים של AI מעולם לא פגש כל כך הרבה מקצועות ומקצועות של צווארון לבן:
https://youtu.be/70uNJpSHLBo
האיום על עורכי הדין:
https://youtu.be/WoqcSIcdx-Y
רגע, מה אמרת?
https://youtu.be/jDR0AwE7hAg
הנה המקצועות שייעלמו לנו לטובת AI (עברית):
https://youtu.be/87zaX-0yRdE?long=yes
האם מרחץ הדמים הזה אכן מתרחש?
https://youtu.be/yWON02X8tB0?long=yes
כך ה-AI מאיים דווקא על מקצועות הצווארון הלבן:
https://youtu.be/lxvIuoD-nOs?long=yes
מהם קבצי מרקדאון בעולם התוכנה?
קובץ מרקדאון (Markdown) הוא סוג של קובץ שימושי ופשוט במקצועות הטכנולוגיה, המיועד לפשט את הכתיבה ושיתוף הידע ומאפשר כתיבה וקריאה מהירים.
מרבים להשתמש בקובץ המרקדאון לכתיבת תיעוד טכני, קבצי הסבר (README), מסמכי API docs, ניהול גרסאות ב-Git ופרויקטי גיטהאב (GitHub), ליצירת אתרים סטטיים וכדומה.
הקבצים הללו משתמשים בשפת סימון קלה לטקסט שבאמצעותה מעבירים תוכן מובנה. בבסיס מדובר בטקסט עם מילים רגילות ובו סימנים פשוטים, כמו # לכותרת גדולה או * לטקסט מודגש, כשהכל הופך את הטקסט מיידית ליפה ומסודר כמו באתר אינטרנט.
#מומחיות במקום סוכן
אם בעבר הוא היה אידיאלי למפתחים, מדעני נתונים (data science) או יוצרי תוכן (content creation), בעולם ה-AI החדש המרקדאון פייל משמש היום כמעין מדריך או ספר הדרכה שמוגש למודל AI ומאפשר לו לרכוש מיומנות חדשה.
באמצעות קובץ מרקדאון פשוט, הכולל מידע והוראות, רוכש המודל מומחיות כלשהי (Skill) שתאפשר לו לבצע במומחיות ותסביר לו איך עושים דברים ברמה סוכנית (Agentic) גבוהה, מה השלבים שבהם יש לעשות אותם, למה לשים לב כשעושים זאת וכך הלאה.
בעולם התכנות החדש הקובץ הזה נכנס לתיקייה המכילה בדרך כלל מסמכים וקבצים נוספים שמאפשרים לסוכן AI למלא את משימותיו.
#אונבורדינג למודל AI
ממש כמו שעובד חדש בחברת הייטק מקבל מעין ספר הדרכה שמאפשר לו ללמוד את מה שצריך כדי לעבוד בצורה מיטבית בחברה החדשה (בהייטק מכנים את זה "אונבורדינג"), באמצעות קובץ מארקדאון ניתן להטמיע יכולות והבנה מהירה במערכות בינה מלאכותית המבוססות על למידת מכונה.
מודלים, כמו קלוד קוד למשל, יודעים לבדוק ולבחור את הסקילים הטובים ביותר לצורך דבר מסוים שהוא מתבקש לבצע. במקום להעמיס המון תוכן לפרומפט כמו שעושים מול צ'טבוט, הם יוצרים את המרקדאון והמודל יודע לבחור אותו ולהשתמש במה שצריך, כשצריך.
#שימושים
בצורה כזו יכולים אנשי פיננסים (CFO) ללמד את מודל ה-AI להפיק דוחות כמו שהם מוציאים בארגון, מגייסי עובדים (HR) יזינו אליו את השאלות שהם שואלים בראיונות גיוס, עורכי דין ילמדו אותו כיצד לבדוק את החוזים והמסמכים שהם צריכים לאשר או להתאים למיוצגים שלהם וכך הלאה.
יש עוד יתרון ענקי במערכת של קבצי Markdown כאלו, שיושבים כולם בתיקייה אחת (שאנו מכנים "ה-Vault", הכספת). מערכת כזו מאפשרת ל-AI ללמוד מהניסיון, לעדכן קבצים במקום אחד ולייצר לעצמו אפשרות ללמוד מהצלחות או כישלונות מסשן אחד למשנהו ובכך לשפר את המערכת.
לולאת השיפור המתמדת, העקביות בין המסמכים בקבצי ה-md (קבצי מרקדאון) ותהליכי עבודה שונים שכולם עובדים באופן עקבי ומותאם - כל אלה הופכים את המודל למפלצת של תפקוד, זיכרון והקשר (Context) ברמת המערכת כולה.
הנה הסבר של קבצים כאלה:
https://youtu.be/wqH1hTkA6qg
סקילים משתמשים בקבצי md (עברית)
https://youtu.be/JLLm_YeW-7o
מהי השעיית חוסר האמונה?
"השעיית חוסר האמונה" (Suspension of Disbelief) היא מושג המתייחס ליכולתו של אדם להשעות מרצון את הביקורת שלו ולהאמין בדבר בדוי, שאינו אמיתי, בכדי ליהנות באופן מלא מיצירה בדיונית.
השעיית חוסר האמונה, המכונה לא פעם גם "סספונד", היא מונח שבא מתחום הפסיכולוגיה ומשמש לתיאור קבלה זמנית שמקבל הקורא או הקהל, של אירועים ומרכיבים בדיוניים בסיפור או ביצירת אמנות, כאילו הם אמיתיים או סבירים.
חוסר האמונה קשור בהרבה מרכיבים. הרי ברור לנו שלאונרדו דה קפריו, שלא מזמן היה הנער מהטיטאניק, לא יכול להיות גם הטייס המפורסם הווארד יוז. למה שנאמין לסרט הזה, או לכל סרט עלילתי או רומן שכזה?
ככל שיצירה אמנותית סיפורית היא מרחיקת לכת יותר ופונה לעולמות הדמיון והפנטזיה, כך גדלים הדרישה מהקהל והצורך המשמעותי כל כך להשעות את חוסר האמונה שלו.
כמובן שהתהליך הזה הוא ברובו לא מודע. כשאנו צופים בסרט מדע בדיוני, למשל, או קוראים סיפור מז'אנר הפנטזיה, ברור לנו שמה שאנו צופים בו או קוראים אינו אמיתי. אבל רובנו מסוגלים ו"מצליחים לשכוח" כלומר להניח בצד, באופן זמני, את חוסר האמונה שלנו ונותנים לעצמנו לשקוע בסיפור.
במהלך המצב הזה של ה"סספונד", אנחנו מוכנים להתמסר ולהאמין בקיומם של מרכיבים בדויים לחלוטין, כמו חייזרים, יצורים מופלאים כמו חדי קרן, בנות ים, גיבורי-על, פיות ומרכיבים פנטסטיים נוספים - כי רק כך נוכל באמת ליהנות מהסיפור ולחוות את הרגשות שהוא מעורר.
#למה זה חשוב ואיך זה עובד?
הסיבה שהשעיית אי האמונה היא מושג כה חשוב בספרות, בתיאטרון ובקולנוע, נעוצה בכך שבזכותו יכולים יוצרי אמנות לשלב ביצירותיהם מרכיבים דמיוניים או בלתי סבירים, מבלי לאבד את הכבוד ותשומת הלב שרוחש להם הקהל.
השעיית חוסר האמון בנויה על אמון במספר הסיפור או לפחות בדמויות שבו. פעמים רבות כשאנו נותנים אמון ביוצר, האמון הזה מבוסס על ההיכרות איתו, עם יצירותיו והאמון אליו שפיתחנו בעבר. אם מדובר ביצירה של יוצר שלא היכרנו בעבר, היצירה היא שצריכה לעורר את האמון הזה בזכות האמינות שלה והדמויות כפי שהן מוצגות.
רוב סרטי האקשן וספרי המתח והפעולה מסתמכים גם הם ומאוד על ההשעיה של חוסר האמון. סרטי האקשן משתדלים לסחוף אותנו לעלילה המהירה והנועזת, כך שנשקע בהם ונניח את חוסר האמונה שלנו בצד. בסרטי מתח או בספרים כאלו העניין בתעלומה לוקח אותנו פנימה לקשב רב ולעיסוק בפתרון, כך שבמקביל ומבלי לשים לב לכך אנו משעים את חוסר האמון שלנו בפרטים האחרים שבה.
גם בסרטים מצחיקים, מסייע ההומור בעיצוב של דמויות כאלה. הצחוק וההומור, שבנויים לא פעם על הגזמה, מצליחים לרוב להשכיח מאיתנו את הביקורת המובנית בנו, שהייתה אמורה להיות על הדמויות והטקסטים שלהן ועל המציאות שבה הן פועלות. במילים פשוטות, אנחנו כל כך עסוקים בלצחוק שאנחנו לא מתעסקים בשטויות שלפנינו ובמצבים שבעולם אמיתי הם אינם הגיוניים.
"השעיית חוסר האמונה" היא גם זו שמסייעת לנו לשוחח עם צ'טבוטים ולהאמין להם, אף שהיינו יודעים שמדובר בבינה מלאכותית. רבים נוטים אף להתאהב במערכות כאלה ולייחס להן רגשות של ממש.
הנה הסבר המושג "השעיית חוסר האמונה":
https://youtu.be/zdGM7QzFJhM
השעיית חוסר האמונה מול מערכות AI:
https://youtu.be/hUyj3d-BSh8?long=yes
והסכנות גדולות במיוחד לילדים:
https://youtu.be/nArJwD__aE8?long=yes
מה בין צ'אטבוט, LLM וסוכן AI שמבצע משימות?
צ'אטבוט (Chatbot) הוא סוג של סייען חכם וממוחשב, שניתן לשוחח איתו בהתכתבות צ'אט, או במקרה של צ'אטבוט מתקדם יותר גם שיחה מבוססת דיבור.
כמובן שהצ'אטבוט הוא מערכת מבוססת AI (בינה מלאכותית, או אינטליגנציה מלאכותית) שמייצרת שיחה מלאכותית עם המשתמש - מבלי שבצד השני נמצא אדם אמיתי.
בעשור השני של המאה ה-21 הצ'אטבוט הלך ותפס את מקומו ברשת ובאפליקציות שונות והפך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. לקוחות מצאו את עצמם מנהלים התכתבות בצ'אט או שיחה אוטומטיות עם בוט, שנתן מענה מותאם אישית ושיפר את עצמו עם הזמן.
הצ'טבוט הבטיח לספק שירות לאורך כל שעות היממה, 24/7. הוא סימן הפחתה של המון מהעומס של שירות הלקוחות האנושי, חסך זמן למתעניינים וללקוחות שביקשו שירות וחסך לעסקים הרבה כסף.
התגלה שבוט AI ממוקד ואיכותי מסוגל להציע תגובות מהירות ומדויקות, מה שהוביל לשיפור ניכר בחוויית הלקוח ולעלייה בשביעות הרצון, אף שהיו לקוחות שהתעקשו לשוחח עם בן אדם, שהיה עמוס עכשיו פחות ולכן גם זמין להם הרבה יותר.
היתרונות של הצ'טבוט בטיפול אישי במשתמש ובלקוח היו עצומים. שולבו בו טכנולוגיות פרסונליזציה מתקדמות שהלכו והתפתחו, תוך גיוס הבינה המלאכותית לצרכי השיווק, המכירות והתמיכה.
רבים חזו שצ'אטבוטים עשויים להחליף חלק ניכר מהשימוש באתרי שירותים שונים ולייתר אותם בעתיד, מה שהתממש אבל חלקית.
בזמנו החליטה פייסבוק להשתמש בצ'אטבוטים בתוך שירות המסרים שלה מסנג'ר. היא אפשרה למפתחים חיצוניים לפתח צ'אטבוטים שיתנו שירותים ומידע מאתרים אחרים. ההכרזה על פלטפורמת הצ'אט בוט של פייסבוק מסנג'ר קדמה את רעיון הצ'אטבוטים המקוונים באופן משמעותי, במיוחד למשתמש הנייד בסמארטפונים ושעונים חכמים, אם כי הזינוק הטרנדי שנוצר עם ההשקה הלך ונרגע עם הזמן.
ההבשלה של אותם צ'אטבוטים באה בעשור הבא דווקא. זה קרה עם הגעתו של ChatGPT, מודל השפה הגדול הראשון (LLM), שאחריו הגיעו נוספים, כמו Gemini או Claude. מודל השפה הזה הוא בעיקרון מנוע בינה מלאכותית גדול ורחב-אופקים, המצויד ביכולת להבין שפה טבעית, אנושית, ויכול לעשות המון דברים, כלומר להתמודד עם מגוון ענקי של משימות ושהיכולות שלו הולכות וגדלות מיום ליום. ראו בתגית "LLM".
ממודלי השפה הגדולים התפתחו גם מנועי היצירה של הבינה הג'נרטיבית (Generative AI), המייצרים תמונות, שירים, וידאו ועוד. הכירו בתגית "GenAI".
אחריו נולדו סוכני ה-AI, צ'אטבוטים שממלאים משימות עבורך, על ידי שילוב בין היכולת הבינתית של מודל השפה הגדול כמו ChatGPT, עם היכולת של רכיב תוכנה שיכול לפעול באופן עצמאי וממוקד, למילוי של משימה ספציפית עבורנו, כמו לתכנן טיול, לקנות מוצרים אונליין, לטפל בדואר האלקטרוני שלנו וכדומה.
אותם סוכני AI הם רכיבי תוכנה אוטונומיים, יישומים מבוססי בינה מלאכותית, המסוגלים לתפוס את סביבתם, לקבל החלטות ולפעול לביצוע או השגת מטרות ממוקדות בשירות המשתמש. הכירו אותם בתגית "סוכני AI".
כלומר, אם הצ'טבוט של העשור שהחל ב-2010 היה עובד חרוץ אך לא חכם מדי, הצ'טבוט הבינתי של מודל השפה הגדול בעשור שאחריו רכש השכלה ופיתח את יכולותיו האינטליגנטיות באופן שהפך אותו למומחה ואז מגיע הסוכן הבינתי, AI agent והוא כבר עובד שמתמחה במשימה מסוימת ועושה אותה בצורה מיומנת וחרוצה.
עסקה טובה לרובנו.
פעילות נחמדה
============
בקישורים שלמטה יש לינק לצ'ט בוט נהדר. נסו לשוחח איתה (באנגלית) ולהכיר קצת את חוויית השיחה עם צ'ט בוט אופייני.
הנה עולם הצ'אטבוט:
http://youtu.be/iE9LtfQAYYU
עוד על השימוש בצ'אטבוטים ברשת:
http://youtu.be/G8z--x5tFOI
ההכרזה על הצ'אט בוט במסנג'ר של פייסבוק:
http://youtu.be/EOYnFUJyOlQ
מנגד - כשהושק הצ'אטבוט של מיקרוסופט הוא "הסתבך" עם ביטויי גזענות קשים:
http://youtu.be/LA49GBcbudg
ומלחמת המודלים הגדולים באוגוסט 26:
https://youtu.be/A-2WKQxhI_8?long=yes
מה הייתה תוכנת השיחה אלייזה?
"אלייזה" (Eliza), או אליזה, הייתה תוכנת שיחה שנולדה בשנת 1966 וחיקתה שיחה עם פסיכולוג. היא הייתה מעין צ'טבוט, אולי הצ'טבוט הראשון בהיסטוריה, אף שלא הייתה מצוידת בבינה של ממש.
אלייזה נכתבה על ידי ג'וזף וייצנבאום, מדען מחשב וחוקר מ-MIT, כסוג של פרודיה על טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיה בשיטת קרל רוג'רס, שיטה שנחשבה בשנות ה-60 להצלחה גדולה. וייצנבאום ואנשיו באוניברסיטת MIT שבבוסטון הופתעו אז לגלות שרבים הגיבו אל 'אלייזה' ממש כאילו הייתה מטפל אמיתי ולא תוכנת מחשב פשוטה.
אך למרות ששיחה עם אליזה הרגישה לא פעם כשיחה עם דובר אינטליגנטי והיא הגיבה ותקשרה באופן שנראה הגיוני, בפועל אלייזה לא הייתה חכמה. היא הייתה אז רק סימולציה לשיחה עם פסיכולוג ועל אף שרבים קיוו שהיא תבונית, טענת המפתח הייתה חד-משמעית - אלייזה אינה מצוידת בבינה מלאכותית של ממש.
הטריק של וייצנבאום ואנשי MIT שפיתחו אותה היה לגרום לתוכנה לזהות מילות מפתח בדברי המשוחח עמה ולהשתמש בהן בתשובותיה, באופן מתוכנת.
דוגמאות לזיהוי מילות מפתח בתחום הטיפולי ולשימוש בהן לקידום השיחה, לא חסרות. נניח שהדובר אמר לאלייזה שהוא עצוב, התוכנה הייתה מגלה את מילת המפתח "עצוב" ושואלת אותו בצ'אט "למה אתה חושב שאתה עצוב?". אם הוא אמר שהוא שמח אז התגובה יכולה להיות כמו "ואיך ההרגשה להיות שמח?"
על שאלות ללא מילות מפתח אלייזה נהגה לשאול אז "האם שאלה זו מעניינת אותך?" או "מה מעניין אותך בשאלה זו?"
באופן כזה הולכת ונוצרת נוצרת שיחה משעשעת שכמעט יכולה להביא למחשבה שמדובר במטפל מבין ונבון. בשנות המחקר התגלה שאנשים ייחסו למילים של אלייזה משמעות רבה והתייחסו אליה לא פעם באופן רגשי, ממש כמו אל פסיכולוג אנושי.
באותה תקופה היו שדיברו על יכולותיה של אלייזה כתוכנה חכמה, שאולי תוכל לעמוד ב"מבחן טיורינג" אפשרי. אבל היא לא עשתה זאת, כפי שהצהירו מראש המפתחים. בכל זאת נרשמה אז אכזבה ברורה מכך שאלייזה לא באמת התגלתה כבעלת בינה מלאכותית.
מדובר היה בשנות ה-60, עידן שבו כל המחשוב מבוסס המסוף (מקלדת ומסך המתחברים למחשב מרכזי) היה חדשני מאד והציפיות היו גבוהות מהיכולות האמיתיות של עולם המחשבים. רק 15 שנה אחר כך יגיעו המחשבים האישיים, ועוד 30 שנה יעברו, בטרם יתחילו לפעול מנועי חיפוש כמו "אסק ג'יבס", שהתבססו על עיבוד שפה טבעית, כשלצידן פועלות גם תוכנות ומערכות עזרה ממוחשבות "חכמות" מהסוג של "קליפי", שצורף אז ל-Windows.
הכישלון של אלייזה, עד כמה שהוא היה צפוי, היה אחת הסיבות לפתיחתו של העידן שנקרא אז "החורף של הבינה המלאכותית", תקופה שתימשך עד אמצע שנות ה-2000 ותתאפיין באכזבה מהבטחת האינטליגנציה המלאכותית המוקדמת.
גם היום אלייזה מסוגלת לגרום לדוברים עימה לשכוח שהיא מכונה ולעבור למצב של "השעיית חוסר האמונה" (אנחנו יודעים שזו מכונה אבל מניחים את זה בצד ונוטים להאמין בתכונות האנושיות שלה).
את אלייזה ממשיכות כיום תוכנות הצ'אטבוט (Chatbot) כמו ChatGPT או Claude. מדובר בסוגים של סוכנים חכמים, סוכני AI או סייענים חכמים, שהולכים ותופסים את מקומם בחיינו. הם כבר הפכו לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט, במיוחד מכיוון שאנשים מאמינים להן ובהן.
כך נוצר מעין "אלייזה אפקט", שמתאר את האמונה שלנו כבני אדם ב"אנושיות" של מערכת שמתנהגת כאילו היא מבינה אותנו. בעצם, אנחנו "משליכים" תכונות אנושיות על מערכת שיכולה לייצר שפה ולכן אנחנו משוחחים איתה ומאמינים לה.
האפקט הזה, אגב, הוא גם ההסבר לעובדה שאנשים מתאהבים בצ'אטבוטים מבוססי מודל AI שלא פעם גם הופכים ל"חברת AI"(מה שזכה לכינוי AI girlfriend) או ל"חבר AI" (ידוע כ-AI boyfriend).
ואגב, מקור השם "אלייזה" הוא בשמה של גיבורת "פיגמליון", המחזה הנודע של ג'ורג' ברנרד שו.
הנה סיפורן של השיחות עם תוכנת אלייזה ההיסטורית:
https://youtu.be/itYWwMJr1X4
שיחה עם תוכנה דמויית אלייזה על מחשב הקומודור:
https://youtu.be/4sngIh0YJtk
השיחות עם אלייזה:
https://youtu.be/CJWOOTMt4ko
מפגש בין צ'אטבוטים - בין העוזרת הווירטואלית של האייפון, סירי, לתוכנת אלייזה:
https://youtu.be/uTiLverShyc
וממשיכיה של אלייזה בעולם הצ'אטבוט:
http://youtu.be/iE9LtfQAYYU
איך הופך הצ'אטבוט לרובוט האינטרנט החדש?
בעשור האחרון אנו הולכים ונחשפים לשירותים, כמו פייסבוק שפתחה את שירות ההודעות שלה, Messenger, לצ'ט-בוטים (Chatbots) או ל-OpenAI שמנפיקה בוט חכם במיוחד כמו ChatGPT ומאפשרת לאלפי שירותים של צ'אט בוטים כאלה להיווצר תוך זמן קצר, תוך התבססות על GPT, הבינה המלאכותית שהיא פיתחה.
הן לא היחידות כמובן.
צ'אט בוטים הם רכיבי תוכנה קטנים, מעין תוכנות זעירות, שחוסכות לנו זמן ומאמץ. למעשה, הצ'אט-בוט הוא מעין רובוט תוכנה שמקבל מאיתנו הוראות ורץ לבצע.
יש בוטים אינטליגנטיים, המצוידים ביכולות של "עיבוד שפה טבעית" (NLP). כלומר, ניתן להתכתב עם בוטים שכאלה, ממש כאילו היו בני אנוש - כותבים להם בשפה יומיומית, שפה אנושית, והם "מבינים" אותנו. היכולת של NLP לחסוך לנו כתיבה טכנית, בתחביר שמיועד להפעלת מכונה אבל לא באמצעות קוד, היא נפלאה.
מאז סוף שנת 2022 היכולת הזו מתפתחת במהירות אדירה ועתידה להתפתח עוד ולהקל את התקשורת מולם, עם בוטים חכמים שמבינים גם דיבור אנושי ומנהלים שיחה קולית, באמצעות Speech To Text.
כמה מהר עברנו מבוטים שהתבססו על בחירה מתוך תפריטי אפשרויות מוכנים מראש לשיחה חופשית בכתיבה ודיבור בלשון יומיומית, כלומר שפה טבעית.
מסתבר שאת רוב הפעולות בעולם יכולים צ'ט-בוטים לבצע בלי למצמץ ולחסוך לנו זמן רב ואף שגיאות ששוות לא פעם להמון כסף. צ'אטבוט שמאפשר הזמנת פיצה, למשל, יחליף את איש הפיצריה שעונה לטלפון. לבקשתכם הוא יציג את התפריט, יאפשר להזמין, לבקש תוספות מתפריט או לבחור את מידת החריפות ולשלם בקלות ובמהירות. אחרי שהבוט מטפל בכל שלבי ההזמנה ומוציא הוראת הכנה למטבח הפיצריה, נותר ללקוח רק להמתין לפיצה המהבילה שתגיע אליו.
כלומר, כל מה שהיום עושים החבר'ה המותשים בסניף הפיצריה, יכול הבוט לבצע בנינוחות ממוחשבת ובדייקנות מביכה, אם מהמסנג'ר של פייסבוק או מאפליקציות כמו ווטסאפ וטלגרם.
כמובן שמטרתה של פייסבוק הייתה ונשארה שהמשתמשים יעשו הכל בפלטפורמה של החברה, מבלי להשתמש בתוכנות, אפליקציות או כלים חיצוניים. כמה שיותר נקבל אצלה בבית - נישאר עוד יותר זמן, נחזק את שביעות הרצון מהרשת החברתית שלה ובעיקר נכניס לה כסף.
על הדרך היא חוסכת לנו הורדה והתקנת של אפליקציה נפרדת לכל עסק, לימוד של הממשק של כל אפליקציה כזו (כלומר של הדרך שבה היא מתקשרת עם המשתמש) וכדומה.
צ'ט-בוטים הם לא דבר חדש. כבר בימי ה-IRC, עידן הדינוזאורים של הרשת, פעלו בוטים שונים שאפשרו ביצוע פעולות פשוטות מול תוכנה. היום יכולים גופים עסקיים ואתרים שונים לבצע פעולות דרך הצ'אט-בוטים, אבל הרעיון נשאר כשהיה - אדם מצ'טט עם תוכנה, שמבצעת בשבילו משימות, במהירות ויעילות ובקרוב גם בלי שיהיה הבדל לעומת שיחה עם נציג אנושי.
הנה הסבר של הצ'ט בוטים החדשים:
https://youtu.be/mmmaLe8KM-o
מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק מציג את הצ'אטבוטים ומדגים:
https://youtu.be/EOYnFUJyOlQ
הסבר איך הצ'ט-בוט עובד:
https://youtu.be/MT4JWtm5n5M
ובפינת ההומור שלנו - זה מה שקורה כשמדענים נותנים לשני בוטים אינטליגנטיים לשוחח זה עם זה:
https://youtu.be/WnzlbyTZsQY
מרחץ הדמים של ה-AI, או אמבטיית הדמים של הבינה המלאכותית (AI bloodbath) הוא כינוי שניתן לתופעה חדשה, בה מאיימת הקידמה האדירה של הבינה המלאכותית כיום על מקצועות ומשרות רבות במשק, בעוד האנושות לא עושה דבר.
הדימוי התעסוקתי המרוכך שכנראה ידבר אליכם הוא פחות או יותר של סרט אימה בו נכנס ומתפרץ למקום העבודה שלך מחסל-על, טרמינטור אכזרי שעובר שולחן שולחן, משרד משרד, ומחסל בירי מקרוב ובלי להשאיר פצועים את כל בעלי התפקידים ונושאי המשרות. רק בחדר הישיבות של ההנהלה יושבים המנהלים, כשהם מוגנים מההרג וממתינים שיסתיים.
האם זה גורלנו?
כנראה שכן. כי האזהרה שזעזעה את עולם הטכנולוגיה הגיעה ממקום בלתי צפוי ובכנות מפתיעה. היה זה דריו אמודיי (Dario Amodei), מנכ"ל חברת אנתרופיק (Anthropic), שמפתחת את הצ'טבוט המעולה קלוד (Claude) ולידו מערכות בינה מלאכותית מתקדמות. אמודיי הזהיר בראיון לאקסיוס (Axios) בסוף מאי 2025 שהבינה המלאכותית עלולה לחסל מיליוני משרות במשק. הוא גם מנבא שיחוסלו עד מחצית מהמשרות הזוטרות בתחומים של הצווארון הלבן וששיעור האבטלה יעלה ל-10 עד 20 אחוזים במהלך השנים הקרובות.
שנבין, 10% אבטלה במשק כלכלי הוא דבר נורא ואם היא רק המינימום ורק בשנים הקרובות, כל אחד יכול להבין עד כמה האזהרה הזו משמעותית. המונח "מרחץ הדמים של הבינה המלאכותית" או בתרגום מילולי "אמבטיית הדמים של ה-AI" (רמז לזה שאנו מתאבדים תעסוקתית) נטבע בעקבותיה, כשאמודיי קרא לתעשייה להפסיק להמתיק את המציאות ולהתחיל להתמודד עם האיום האמיתי. הדבר המפתיע באזהרה הוא המקור שלה - מנכ"ל של אחת החברות המובילות בפיתוח הטכנולוגיה שמפניה הוא עצמו מזהיר.
התעשייה הגיבה בצורה מעורבת לאזהרה. חלק ממומחי הכלכלה והטכנולוגיה תמכו בחומרת הניבוי, בעוד אחרים הביעו ספקנות לגבי לוח הזמנים והיקף ההשפעה החזויה. איש מהם, אגב, לא הקל ראש במגמה ובכיוון, אם כי יש קולות שרואים בכל העניין חלק ממאמץ של תעשיית הבינה המלאכותית להגדיל את האימפקט שלה ולהציג עצמה כמשפיעה וחשובה יותר ממה שהיא באמת.
אבל עדיין - שימו לב שוב לפרדוקס שכאן - בדיוק החברות שמפתחות את הטכנולוגיה הן שמזהירות מפני השלכותיה החברתיות. הבה נשים לב לניגוד הזה סזמן שאנו עוסקים בשאלה אם מדובר באזהרה אמיתית ומבוססת נתונים או בטקטיקת יחסי ציבור מתוחכמת מצד אותן חברות, זהן לפני הכל חברות עסקיות, עם משקיעים, מניות ושווי שוק שמרוויח מהבהלה.
הנה מרחץ הדמים של ה-AI:
https://youtu.be/nVT9V9FgFnk
מרחץ הדמים של AI מעולם לא פגש כל כך הרבה מקצועות ומקצועות של צווארון לבן:
https://youtu.be/70uNJpSHLBo
האיום על עורכי הדין:
https://youtu.be/WoqcSIcdx-Y
רגע, מה אמרת?
https://youtu.be/jDR0AwE7hAg
הנה המקצועות שייעלמו לנו לטובת AI (עברית):
https://youtu.be/87zaX-0yRdE?long=yes
האם מרחץ הדמים הזה אכן מתרחש?
https://youtu.be/yWON02X8tB0?long=yes
כך ה-AI מאיים דווקא על מקצועות הצווארון הלבן:
https://youtu.be/lxvIuoD-nOs?long=yes
קובץ מרקדאון (Markdown) הוא סוג של קובץ שימושי ופשוט במקצועות הטכנולוגיה, המיועד לפשט את הכתיבה ושיתוף הידע ומאפשר כתיבה וקריאה מהירים.
מרבים להשתמש בקובץ המרקדאון לכתיבת תיעוד טכני, קבצי הסבר (README), מסמכי API docs, ניהול גרסאות ב-Git ופרויקטי גיטהאב (GitHub), ליצירת אתרים סטטיים וכדומה.
הקבצים הללו משתמשים בשפת סימון קלה לטקסט שבאמצעותה מעבירים תוכן מובנה. בבסיס מדובר בטקסט עם מילים רגילות ובו סימנים פשוטים, כמו # לכותרת גדולה או * לטקסט מודגש, כשהכל הופך את הטקסט מיידית ליפה ומסודר כמו באתר אינטרנט.
#מומחיות במקום סוכן
אם בעבר הוא היה אידיאלי למפתחים, מדעני נתונים (data science) או יוצרי תוכן (content creation), בעולם ה-AI החדש המרקדאון פייל משמש היום כמעין מדריך או ספר הדרכה שמוגש למודל AI ומאפשר לו לרכוש מיומנות חדשה.
באמצעות קובץ מרקדאון פשוט, הכולל מידע והוראות, רוכש המודל מומחיות כלשהי (Skill) שתאפשר לו לבצע במומחיות ותסביר לו איך עושים דברים ברמה סוכנית (Agentic) גבוהה, מה השלבים שבהם יש לעשות אותם, למה לשים לב כשעושים זאת וכך הלאה.
בעולם התכנות החדש הקובץ הזה נכנס לתיקייה המכילה בדרך כלל מסמכים וקבצים נוספים שמאפשרים לסוכן AI למלא את משימותיו.
#אונבורדינג למודל AI
ממש כמו שעובד חדש בחברת הייטק מקבל מעין ספר הדרכה שמאפשר לו ללמוד את מה שצריך כדי לעבוד בצורה מיטבית בחברה החדשה (בהייטק מכנים את זה "אונבורדינג"), באמצעות קובץ מארקדאון ניתן להטמיע יכולות והבנה מהירה במערכות בינה מלאכותית המבוססות על למידת מכונה.
מודלים, כמו קלוד קוד למשל, יודעים לבדוק ולבחור את הסקילים הטובים ביותר לצורך דבר מסוים שהוא מתבקש לבצע. במקום להעמיס המון תוכן לפרומפט כמו שעושים מול צ'טבוט, הם יוצרים את המרקדאון והמודל יודע לבחור אותו ולהשתמש במה שצריך, כשצריך.
#שימושים
בצורה כזו יכולים אנשי פיננסים (CFO) ללמד את מודל ה-AI להפיק דוחות כמו שהם מוציאים בארגון, מגייסי עובדים (HR) יזינו אליו את השאלות שהם שואלים בראיונות גיוס, עורכי דין ילמדו אותו כיצד לבדוק את החוזים והמסמכים שהם צריכים לאשר או להתאים למיוצגים שלהם וכך הלאה.
יש עוד יתרון ענקי במערכת של קבצי Markdown כאלו, שיושבים כולם בתיקייה אחת (שאנו מכנים "ה-Vault", הכספת). מערכת כזו מאפשרת ל-AI ללמוד מהניסיון, לעדכן קבצים במקום אחד ולייצר לעצמו אפשרות ללמוד מהצלחות או כישלונות מסשן אחד למשנהו ובכך לשפר את המערכת.
לולאת השיפור המתמדת, העקביות בין המסמכים בקבצי ה-md (קבצי מרקדאון) ותהליכי עבודה שונים שכולם עובדים באופן עקבי ומותאם - כל אלה הופכים את המודל למפלצת של תפקוד, זיכרון והקשר (Context) ברמת המערכת כולה.
הנה הסבר של קבצים כאלה:
https://youtu.be/wqH1hTkA6qg
סקילים משתמשים בקבצי md (עברית)
https://youtu.be/JLLm_YeW-7o
"השעיית חוסר האמונה" (Suspension of Disbelief) היא מושג המתייחס ליכולתו של אדם להשעות מרצון את הביקורת שלו ולהאמין בדבר בדוי, שאינו אמיתי, בכדי ליהנות באופן מלא מיצירה בדיונית.
השעיית חוסר האמונה, המכונה לא פעם גם "סספונד", היא מונח שבא מתחום הפסיכולוגיה ומשמש לתיאור קבלה זמנית שמקבל הקורא או הקהל, של אירועים ומרכיבים בדיוניים בסיפור או ביצירת אמנות, כאילו הם אמיתיים או סבירים.
חוסר האמונה קשור בהרבה מרכיבים. הרי ברור לנו שלאונרדו דה קפריו, שלא מזמן היה הנער מהטיטאניק, לא יכול להיות גם הטייס המפורסם הווארד יוז. למה שנאמין לסרט הזה, או לכל סרט עלילתי או רומן שכזה?
ככל שיצירה אמנותית סיפורית היא מרחיקת לכת יותר ופונה לעולמות הדמיון והפנטזיה, כך גדלים הדרישה מהקהל והצורך המשמעותי כל כך להשעות את חוסר האמונה שלו.
כמובן שהתהליך הזה הוא ברובו לא מודע. כשאנו צופים בסרט מדע בדיוני, למשל, או קוראים סיפור מז'אנר הפנטזיה, ברור לנו שמה שאנו צופים בו או קוראים אינו אמיתי. אבל רובנו מסוגלים ו"מצליחים לשכוח" כלומר להניח בצד, באופן זמני, את חוסר האמונה שלנו ונותנים לעצמנו לשקוע בסיפור.
במהלך המצב הזה של ה"סספונד", אנחנו מוכנים להתמסר ולהאמין בקיומם של מרכיבים בדויים לחלוטין, כמו חייזרים, יצורים מופלאים כמו חדי קרן, בנות ים, גיבורי-על, פיות ומרכיבים פנטסטיים נוספים - כי רק כך נוכל באמת ליהנות מהסיפור ולחוות את הרגשות שהוא מעורר.
#למה זה חשוב ואיך זה עובד?
הסיבה שהשעיית אי האמונה היא מושג כה חשוב בספרות, בתיאטרון ובקולנוע, נעוצה בכך שבזכותו יכולים יוצרי אמנות לשלב ביצירותיהם מרכיבים דמיוניים או בלתי סבירים, מבלי לאבד את הכבוד ותשומת הלב שרוחש להם הקהל.
השעיית חוסר האמון בנויה על אמון במספר הסיפור או לפחות בדמויות שבו. פעמים רבות כשאנו נותנים אמון ביוצר, האמון הזה מבוסס על ההיכרות איתו, עם יצירותיו והאמון אליו שפיתחנו בעבר. אם מדובר ביצירה של יוצר שלא היכרנו בעבר, היצירה היא שצריכה לעורר את האמון הזה בזכות האמינות שלה והדמויות כפי שהן מוצגות.
רוב סרטי האקשן וספרי המתח והפעולה מסתמכים גם הם ומאוד על ההשעיה של חוסר האמון. סרטי האקשן משתדלים לסחוף אותנו לעלילה המהירה והנועזת, כך שנשקע בהם ונניח את חוסר האמונה שלנו בצד. בסרטי מתח או בספרים כאלו העניין בתעלומה לוקח אותנו פנימה לקשב רב ולעיסוק בפתרון, כך שבמקביל ומבלי לשים לב לכך אנו משעים את חוסר האמון שלנו בפרטים האחרים שבה.
גם בסרטים מצחיקים, מסייע ההומור בעיצוב של דמויות כאלה. הצחוק וההומור, שבנויים לא פעם על הגזמה, מצליחים לרוב להשכיח מאיתנו את הביקורת המובנית בנו, שהייתה אמורה להיות על הדמויות והטקסטים שלהן ועל המציאות שבה הן פועלות. במילים פשוטות, אנחנו כל כך עסוקים בלצחוק שאנחנו לא מתעסקים בשטויות שלפנינו ובמצבים שבעולם אמיתי הם אינם הגיוניים.
"השעיית חוסר האמונה" היא גם זו שמסייעת לנו לשוחח עם צ'טבוטים ולהאמין להם, אף שהיינו יודעים שמדובר בבינה מלאכותית. רבים נוטים אף להתאהב במערכות כאלה ולייחס להן רגשות של ממש.
הנה הסבר המושג "השעיית חוסר האמונה":
https://youtu.be/zdGM7QzFJhM
השעיית חוסר האמונה מול מערכות AI:
https://youtu.be/hUyj3d-BSh8?long=yes
והסכנות גדולות במיוחד לילדים:
https://youtu.be/nArJwD__aE8?long=yes
צ'אטבוט (Chatbot) הוא סוג של סייען חכם וממוחשב, שניתן לשוחח איתו בהתכתבות צ'אט, או במקרה של צ'אטבוט מתקדם יותר גם שיחה מבוססת דיבור.
כמובן שהצ'אטבוט הוא מערכת מבוססת AI (בינה מלאכותית, או אינטליגנציה מלאכותית) שמייצרת שיחה מלאכותית עם המשתמש - מבלי שבצד השני נמצא אדם אמיתי.
בעשור השני של המאה ה-21 הצ'אטבוט הלך ותפס את מקומו ברשת ובאפליקציות שונות והפך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. לקוחות מצאו את עצמם מנהלים התכתבות בצ'אט או שיחה אוטומטיות עם בוט, שנתן מענה מותאם אישית ושיפר את עצמו עם הזמן.
הצ'טבוט הבטיח לספק שירות לאורך כל שעות היממה, 24/7. הוא סימן הפחתה של המון מהעומס של שירות הלקוחות האנושי, חסך זמן למתעניינים וללקוחות שביקשו שירות וחסך לעסקים הרבה כסף.
התגלה שבוט AI ממוקד ואיכותי מסוגל להציע תגובות מהירות ומדויקות, מה שהוביל לשיפור ניכר בחוויית הלקוח ולעלייה בשביעות הרצון, אף שהיו לקוחות שהתעקשו לשוחח עם בן אדם, שהיה עמוס עכשיו פחות ולכן גם זמין להם הרבה יותר.
היתרונות של הצ'טבוט בטיפול אישי במשתמש ובלקוח היו עצומים. שולבו בו טכנולוגיות פרסונליזציה מתקדמות שהלכו והתפתחו, תוך גיוס הבינה המלאכותית לצרכי השיווק, המכירות והתמיכה.
רבים חזו שצ'אטבוטים עשויים להחליף חלק ניכר מהשימוש באתרי שירותים שונים ולייתר אותם בעתיד, מה שהתממש אבל חלקית.
בזמנו החליטה פייסבוק להשתמש בצ'אטבוטים בתוך שירות המסרים שלה מסנג'ר. היא אפשרה למפתחים חיצוניים לפתח צ'אטבוטים שיתנו שירותים ומידע מאתרים אחרים. ההכרזה על פלטפורמת הצ'אט בוט של פייסבוק מסנג'ר קדמה את רעיון הצ'אטבוטים המקוונים באופן משמעותי, במיוחד למשתמש הנייד בסמארטפונים ושעונים חכמים, אם כי הזינוק הטרנדי שנוצר עם ההשקה הלך ונרגע עם הזמן.
ההבשלה של אותם צ'אטבוטים באה בעשור הבא דווקא. זה קרה עם הגעתו של ChatGPT, מודל השפה הגדול הראשון (LLM), שאחריו הגיעו נוספים, כמו Gemini או Claude. מודל השפה הזה הוא בעיקרון מנוע בינה מלאכותית גדול ורחב-אופקים, המצויד ביכולת להבין שפה טבעית, אנושית, ויכול לעשות המון דברים, כלומר להתמודד עם מגוון ענקי של משימות ושהיכולות שלו הולכות וגדלות מיום ליום. ראו בתגית "LLM".
ממודלי השפה הגדולים התפתחו גם מנועי היצירה של הבינה הג'נרטיבית (Generative AI), המייצרים תמונות, שירים, וידאו ועוד. הכירו בתגית "GenAI".
אחריו נולדו סוכני ה-AI, צ'אטבוטים שממלאים משימות עבורך, על ידי שילוב בין היכולת הבינתית של מודל השפה הגדול כמו ChatGPT, עם היכולת של רכיב תוכנה שיכול לפעול באופן עצמאי וממוקד, למילוי של משימה ספציפית עבורנו, כמו לתכנן טיול, לקנות מוצרים אונליין, לטפל בדואר האלקטרוני שלנו וכדומה.
אותם סוכני AI הם רכיבי תוכנה אוטונומיים, יישומים מבוססי בינה מלאכותית, המסוגלים לתפוס את סביבתם, לקבל החלטות ולפעול לביצוע או השגת מטרות ממוקדות בשירות המשתמש. הכירו אותם בתגית "סוכני AI".
כלומר, אם הצ'טבוט של העשור שהחל ב-2010 היה עובד חרוץ אך לא חכם מדי, הצ'טבוט הבינתי של מודל השפה הגדול בעשור שאחריו רכש השכלה ופיתח את יכולותיו האינטליגנטיות באופן שהפך אותו למומחה ואז מגיע הסוכן הבינתי, AI agent והוא כבר עובד שמתמחה במשימה מסוימת ועושה אותה בצורה מיומנת וחרוצה.
עסקה טובה לרובנו.
פעילות נחמדה
============
בקישורים שלמטה יש לינק לצ'ט בוט נהדר. נסו לשוחח איתה (באנגלית) ולהכיר קצת את חוויית השיחה עם צ'ט בוט אופייני.
הנה עולם הצ'אטבוט:
http://youtu.be/iE9LtfQAYYU
עוד על השימוש בצ'אטבוטים ברשת:
http://youtu.be/G8z--x5tFOI
ההכרזה על הצ'אט בוט במסנג'ר של פייסבוק:
http://youtu.be/EOYnFUJyOlQ
מנגד - כשהושק הצ'אטבוט של מיקרוסופט הוא "הסתבך" עם ביטויי גזענות קשים:
http://youtu.be/LA49GBcbudg
ומלחמת המודלים הגדולים באוגוסט 26:
https://youtu.be/A-2WKQxhI_8?long=yes
צ'טבוט
"אלייזה" (Eliza), או אליזה, הייתה תוכנת שיחה שנולדה בשנת 1966 וחיקתה שיחה עם פסיכולוג. היא הייתה מעין צ'טבוט, אולי הצ'טבוט הראשון בהיסטוריה, אף שלא הייתה מצוידת בבינה של ממש.
אלייזה נכתבה על ידי ג'וזף וייצנבאום, מדען מחשב וחוקר מ-MIT, כסוג של פרודיה על טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיה בשיטת קרל רוג'רס, שיטה שנחשבה בשנות ה-60 להצלחה גדולה. וייצנבאום ואנשיו באוניברסיטת MIT שבבוסטון הופתעו אז לגלות שרבים הגיבו אל 'אלייזה' ממש כאילו הייתה מטפל אמיתי ולא תוכנת מחשב פשוטה.
אך למרות ששיחה עם אליזה הרגישה לא פעם כשיחה עם דובר אינטליגנטי והיא הגיבה ותקשרה באופן שנראה הגיוני, בפועל אלייזה לא הייתה חכמה. היא הייתה אז רק סימולציה לשיחה עם פסיכולוג ועל אף שרבים קיוו שהיא תבונית, טענת המפתח הייתה חד-משמעית - אלייזה אינה מצוידת בבינה מלאכותית של ממש.
הטריק של וייצנבאום ואנשי MIT שפיתחו אותה היה לגרום לתוכנה לזהות מילות מפתח בדברי המשוחח עמה ולהשתמש בהן בתשובותיה, באופן מתוכנת.
דוגמאות לזיהוי מילות מפתח בתחום הטיפולי ולשימוש בהן לקידום השיחה, לא חסרות. נניח שהדובר אמר לאלייזה שהוא עצוב, התוכנה הייתה מגלה את מילת המפתח "עצוב" ושואלת אותו בצ'אט "למה אתה חושב שאתה עצוב?". אם הוא אמר שהוא שמח אז התגובה יכולה להיות כמו "ואיך ההרגשה להיות שמח?"
על שאלות ללא מילות מפתח אלייזה נהגה לשאול אז "האם שאלה זו מעניינת אותך?" או "מה מעניין אותך בשאלה זו?"
באופן כזה הולכת ונוצרת נוצרת שיחה משעשעת שכמעט יכולה להביא למחשבה שמדובר במטפל מבין ונבון. בשנות המחקר התגלה שאנשים ייחסו למילים של אלייזה משמעות רבה והתייחסו אליה לא פעם באופן רגשי, ממש כמו אל פסיכולוג אנושי.
באותה תקופה היו שדיברו על יכולותיה של אלייזה כתוכנה חכמה, שאולי תוכל לעמוד ב"מבחן טיורינג" אפשרי. אבל היא לא עשתה זאת, כפי שהצהירו מראש המפתחים. בכל זאת נרשמה אז אכזבה ברורה מכך שאלייזה לא באמת התגלתה כבעלת בינה מלאכותית.
מדובר היה בשנות ה-60, עידן שבו כל המחשוב מבוסס המסוף (מקלדת ומסך המתחברים למחשב מרכזי) היה חדשני מאד והציפיות היו גבוהות מהיכולות האמיתיות של עולם המחשבים. רק 15 שנה אחר כך יגיעו המחשבים האישיים, ועוד 30 שנה יעברו, בטרם יתחילו לפעול מנועי חיפוש כמו "אסק ג'יבס", שהתבססו על עיבוד שפה טבעית, כשלצידן פועלות גם תוכנות ומערכות עזרה ממוחשבות "חכמות" מהסוג של "קליפי", שצורף אז ל-Windows.
הכישלון של אלייזה, עד כמה שהוא היה צפוי, היה אחת הסיבות לפתיחתו של העידן שנקרא אז "החורף של הבינה המלאכותית", תקופה שתימשך עד אמצע שנות ה-2000 ותתאפיין באכזבה מהבטחת האינטליגנציה המלאכותית המוקדמת.
גם היום אלייזה מסוגלת לגרום לדוברים עימה לשכוח שהיא מכונה ולעבור למצב של "השעיית חוסר האמונה" (אנחנו יודעים שזו מכונה אבל מניחים את זה בצד ונוטים להאמין בתכונות האנושיות שלה).
את אלייזה ממשיכות כיום תוכנות הצ'אטבוט (Chatbot) כמו ChatGPT או Claude. מדובר בסוגים של סוכנים חכמים, סוכני AI או סייענים חכמים, שהולכים ותופסים את מקומם בחיינו. הם כבר הפכו לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט, במיוחד מכיוון שאנשים מאמינים להן ובהן.
כך נוצר מעין "אלייזה אפקט", שמתאר את האמונה שלנו כבני אדם ב"אנושיות" של מערכת שמתנהגת כאילו היא מבינה אותנו. בעצם, אנחנו "משליכים" תכונות אנושיות על מערכת שיכולה לייצר שפה ולכן אנחנו משוחחים איתה ומאמינים לה.
האפקט הזה, אגב, הוא גם ההסבר לעובדה שאנשים מתאהבים בצ'אטבוטים מבוססי מודל AI שלא פעם גם הופכים ל"חברת AI"(מה שזכה לכינוי AI girlfriend) או ל"חבר AI" (ידוע כ-AI boyfriend).
ואגב, מקור השם "אלייזה" הוא בשמה של גיבורת "פיגמליון", המחזה הנודע של ג'ורג' ברנרד שו.
הנה סיפורן של השיחות עם תוכנת אלייזה ההיסטורית:
https://youtu.be/itYWwMJr1X4
שיחה עם תוכנה דמויית אלייזה על מחשב הקומודור:
https://youtu.be/4sngIh0YJtk
השיחות עם אלייזה:
https://youtu.be/CJWOOTMt4ko
מפגש בין צ'אטבוטים - בין העוזרת הווירטואלית של האייפון, סירי, לתוכנת אלייזה:
https://youtu.be/uTiLverShyc
וממשיכיה של אלייזה בעולם הצ'אטבוט:
http://youtu.be/iE9LtfQAYYU
בעשור האחרון אנו הולכים ונחשפים לשירותים, כמו פייסבוק שפתחה את שירות ההודעות שלה, Messenger, לצ'ט-בוטים (Chatbots) או ל-OpenAI שמנפיקה בוט חכם במיוחד כמו ChatGPT ומאפשרת לאלפי שירותים של צ'אט בוטים כאלה להיווצר תוך זמן קצר, תוך התבססות על GPT, הבינה המלאכותית שהיא פיתחה.
הן לא היחידות כמובן.
צ'אט בוטים הם רכיבי תוכנה קטנים, מעין תוכנות זעירות, שחוסכות לנו זמן ומאמץ. למעשה, הצ'אט-בוט הוא מעין רובוט תוכנה שמקבל מאיתנו הוראות ורץ לבצע.
יש בוטים אינטליגנטיים, המצוידים ביכולות של "עיבוד שפה טבעית" (NLP). כלומר, ניתן להתכתב עם בוטים שכאלה, ממש כאילו היו בני אנוש - כותבים להם בשפה יומיומית, שפה אנושית, והם "מבינים" אותנו. היכולת של NLP לחסוך לנו כתיבה טכנית, בתחביר שמיועד להפעלת מכונה אבל לא באמצעות קוד, היא נפלאה.
מאז סוף שנת 2022 היכולת הזו מתפתחת במהירות אדירה ועתידה להתפתח עוד ולהקל את התקשורת מולם, עם בוטים חכמים שמבינים גם דיבור אנושי ומנהלים שיחה קולית, באמצעות Speech To Text.
כמה מהר עברנו מבוטים שהתבססו על בחירה מתוך תפריטי אפשרויות מוכנים מראש לשיחה חופשית בכתיבה ודיבור בלשון יומיומית, כלומר שפה טבעית.
מסתבר שאת רוב הפעולות בעולם יכולים צ'ט-בוטים לבצע בלי למצמץ ולחסוך לנו זמן רב ואף שגיאות ששוות לא פעם להמון כסף. צ'אטבוט שמאפשר הזמנת פיצה, למשל, יחליף את איש הפיצריה שעונה לטלפון. לבקשתכם הוא יציג את התפריט, יאפשר להזמין, לבקש תוספות מתפריט או לבחור את מידת החריפות ולשלם בקלות ובמהירות. אחרי שהבוט מטפל בכל שלבי ההזמנה ומוציא הוראת הכנה למטבח הפיצריה, נותר ללקוח רק להמתין לפיצה המהבילה שתגיע אליו.
כלומר, כל מה שהיום עושים החבר'ה המותשים בסניף הפיצריה, יכול הבוט לבצע בנינוחות ממוחשבת ובדייקנות מביכה, אם מהמסנג'ר של פייסבוק או מאפליקציות כמו ווטסאפ וטלגרם.
כמובן שמטרתה של פייסבוק הייתה ונשארה שהמשתמשים יעשו הכל בפלטפורמה של החברה, מבלי להשתמש בתוכנות, אפליקציות או כלים חיצוניים. כמה שיותר נקבל אצלה בבית - נישאר עוד יותר זמן, נחזק את שביעות הרצון מהרשת החברתית שלה ובעיקר נכניס לה כסף.
על הדרך היא חוסכת לנו הורדה והתקנת של אפליקציה נפרדת לכל עסק, לימוד של הממשק של כל אפליקציה כזו (כלומר של הדרך שבה היא מתקשרת עם המשתמש) וכדומה.
צ'ט-בוטים הם לא דבר חדש. כבר בימי ה-IRC, עידן הדינוזאורים של הרשת, פעלו בוטים שונים שאפשרו ביצוע פעולות פשוטות מול תוכנה. היום יכולים גופים עסקיים ואתרים שונים לבצע פעולות דרך הצ'אט-בוטים, אבל הרעיון נשאר כשהיה - אדם מצ'טט עם תוכנה, שמבצעת בשבילו משימות, במהירות ויעילות ובקרוב גם בלי שיהיה הבדל לעומת שיחה עם נציג אנושי.
הנה הסבר של הצ'ט בוטים החדשים:
https://youtu.be/mmmaLe8KM-o
מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק מציג את הצ'אטבוטים ומדגים:
https://youtu.be/EOYnFUJyOlQ
הסבר איך הצ'ט-בוט עובד:
https://youtu.be/MT4JWtm5n5M
ובפינת ההומור שלנו - זה מה שקורה כשמדענים נותנים לשני בוטים אינטליגנטיים לשוחח זה עם זה:
https://youtu.be/WnzlbyTZsQY
