שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הצ'מבלו שבעבר היה כלי המקלדת המוביל?
צ'מבלו (Harpsichord) הוא כלי מקלדת שבמשך כ-300 שנה, עד להחלפתו על ידי הפסנתר, היה כלי המקלדת המרכזי והחשוב ביותר במוסיקה האירופית.
בניגוד לפסנתר, בו כל קליד מחובר לפטיש המקיש על מיתרים, היה הצ'מבלו כלי פריטה. לכל אחד מקלידיו היה מחובר מנגנון עם מפרט קטן, פחות או יותר כמו זה שבו משתמשים לנגינת גיטרה, שהיה פורט על המיתר.
בשל הפריטה על המיתרים היה צבע הצליל שלו שונה מאוד מזה של הפסנתר ועשיר בצלילים עיליים. צליליו של הצ'מבלו, לעומת זאת, היו מוגבלים בטווח דינמי שלהם. כלומר, הפריטה הגבילה אותו ביכולת להפיק צלילים חזקים וחלשים.
בנגינה קצבית, לעומת זאת, היה הצ'מבלו מצוין. ומאחר שהליווי בצ'מבלו היה לרוב אז מאולתר, יכולים היו הנגנים בו ללוות את המוסיקה בדרכים מגוונות ומעניינות, שהם התאימו בזמן הנגינה לרגש שהיצירה מביעה, לאופיה המנוגן ולתנועה שלה.
הצ'מבלו, אשר קדם לפסנתר, הומצא בסוף המאה ה-14. בתוך 200 שנה הוא הפך לכלי פופולרי אצל מלחינים רבים, ביניהם ראמו, שאף כתב קטעי נגינה לימודיים לכלי.
בתקופת הבארוק הצ'מבלו היה כלי המקלדת הנפוץ ביותר. יוהן סבסטיאן באך כתב לו יצירות רבות, ביניהן ה"פסנתר המושווה" ו"וריאציות גולדברג". גם הנדל כתב סוויטות רבות לצ'מבלו וכך גם דומניקו סקרלטי, בנו של אלסנדרו סקרלטי, שבשל הסונטות המגוונות שכתב לכלי, שמו ממש נקשר עם הצ'מבלו.
גם בתזמורות האופרה שולב הצ'מבלו ועד לזמנו של מוצרט הוא היה הכלי המרכזי בה.
הנה הסבר על כלי הפריטה עם המקלדת צ'מבלו:
https://youtu.be/7JqP5qKn8r4
כך נשמע אולי מוצרט על הצ'מבלו:
https://youtu.be/b1GyOFnVELI
איך פועל הצ'מבלו וכיצד קלידי הצ'מבלו פורטים על מיתרי הכלי:
https://youtu.be/nLZhKOFN1es
צ'מבלו מלווה אבוב ביצירה "Nun kommt der Heiden Heiland" של באך:
https://youtu.be/DKYRq8_vC0A
קרוב משפחה דומה - אוטווינו:
https://youtu.be/pZoWGTCshcI
והקונצ'רטו הברנדנבורגי מס' 3 של באך. עם פרדריק שזלן, המנגן צ'מבלו ומנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית:
https://youtu.be/Cj129QvQDKE?long=yes
איך הסתבך המלחין קלאודיו מונטוורדי ויצא גדול?
קלאודיו מונטוורדי (Claudio Monteverdi) נחשב לאחד מגדולי המלחינים של המוסיקה העתיקה. מי שאיבד את הוריו בגיל צעיר ועשה שימוש חדשני בהרמוניה ובביטוי מוסיקלי, לא ראה את עצמו כמהפכן או מורד בשמרנות בת זמנו, אך שיכלל וקידם את השפה המוסיקלית.
במו יצירותיו העביר מונטורדי את המוסיקה של זמנו ממוסיקת הרנסנס, שבמרכזה הצורה המוסיקלית והקפדנות הכמעט מתמטית, אל הבארוק מלא הרגש וההבעה העצמית.
בהצטיינות ובדרכי הביטוי הרגשי שלו, הוא הפליא להעביר את המוסיקה מזו של הרנסאנס לסגנון הבארוק, כשבמיוחד בלטו הגוונים וההרמוניות שהוא למד ולימד ביצירותיו על דרכים וצלילים חדשים שניתן להפיק מהקול האנושי.
אבל לא פחות בלט ביצירותיו השימוש בדיסוננס, בעיקר דיסוננס ממושך שבאמצעותו הוא יצר וביטא מתח ומועקה. זה היה אמצעי מוסיקלי מתקדם מאוד לזמנו, כי הדיסוננס, שנאסר לשימוש בתקופות ימי הביניים והרנסנס, הביא על מונטוורדי מתקפות לא קטנות מצד השמרנים בני זמנו.
בתחילה הוא שילב את הדיסוננס במוסיקה החילונית. אך עם הזמן הוא העז ושילב אותו גם במוסיקה הכנסייתית שכתב בתור המאסטרו של בזיליקת סן מרקו בוונציה, על אף האיסור החמור לעשות זאת.
הוא הותקף אז על "חוסר תרבות" וחירויות היתר שנטל לעצמו בכתיבת "מוסיקה מודרנית מדי". ההתקפות באו עליו במיוחד במדריגלים שכתב בספר הרביעי מבין תשעת ספרי המדריגלים שכתב בחייו.
את התשובה נתן מונטוורדי בספר הבא, כשהציע לחלק את המוסיקה לזרם ה"פרימה פרטיקה" הפוליפוני, עם שוויון שמרני יותר בין הקולות ו"סקונדה פרטיקה" שבו יהיה קונטרפונקט יותר חופשי והיררכיה בין הקולות השונים בהדגשת קולות הסופרן והבס.
בכך חידש מונטוורדי וקידם את המוסיקה לסגנון המונודי והחדשני של אותם זמנים ולעבר תקופת הבארוק וליצירותיהם הגדולות של באך, הנדל ובני תקופתם.
בכתיבת סצנות דרמטיות מונטוורדי היה חלוץ בשימוש באפקט הפיציקטו, בו פורטים נגני כלי קשת על המיתרים באצבעות. הוא היה גם חלוץ בכתיבת תפקידי טרמולו - חזרה מהירה על צליל יחיד.
בשילוב שירת סולו רגישה עם ליווי כלי, הניח המלחין החדשני את היסודות לסגנון הבארוק וכתב את האופרה פורצת הדרך והמודרנית שלו "אורפיאו". אין פלא שכיום רואים בו את אבי האופרה ואת אחת הדמויות המשפיעות ביותר במעבר מתקופת הרנסנס לבארוק במוסיקה ועל מוסיקאים רבים עד היום.
הנה קיצור חייו של קלאודיו מונטוורדי:
https://youtu.be/WQacYR4Yq4s
כשהרגש נכנס למדריגל - "קינת הנימפה" עתיר הרגש מהספר ה-8 של מונטוורדי:
https://youtu.be/d2lLoPZkR5k
על חייו של מונטוורדי לילדים:
https://youtu.be/S5ZHwh6tir0
צ'מבלו
צ'מבלו (Harpsichord) הוא כלי מקלדת שבמשך כ-300 שנה, עד להחלפתו על ידי הפסנתר, היה כלי המקלדת המרכזי והחשוב ביותר במוסיקה האירופית.
בניגוד לפסנתר, בו כל קליד מחובר לפטיש המקיש על מיתרים, היה הצ'מבלו כלי פריטה. לכל אחד מקלידיו היה מחובר מנגנון עם מפרט קטן, פחות או יותר כמו זה שבו משתמשים לנגינת גיטרה, שהיה פורט על המיתר.
בשל הפריטה על המיתרים היה צבע הצליל שלו שונה מאוד מזה של הפסנתר ועשיר בצלילים עיליים. צליליו של הצ'מבלו, לעומת זאת, היו מוגבלים בטווח דינמי שלהם. כלומר, הפריטה הגבילה אותו ביכולת להפיק צלילים חזקים וחלשים.
בנגינה קצבית, לעומת זאת, היה הצ'מבלו מצוין. ומאחר שהליווי בצ'מבלו היה לרוב אז מאולתר, יכולים היו הנגנים בו ללוות את המוסיקה בדרכים מגוונות ומעניינות, שהם התאימו בזמן הנגינה לרגש שהיצירה מביעה, לאופיה המנוגן ולתנועה שלה.
הצ'מבלו, אשר קדם לפסנתר, הומצא בסוף המאה ה-14. בתוך 200 שנה הוא הפך לכלי פופולרי אצל מלחינים רבים, ביניהם ראמו, שאף כתב קטעי נגינה לימודיים לכלי.
בתקופת הבארוק הצ'מבלו היה כלי המקלדת הנפוץ ביותר. יוהן סבסטיאן באך כתב לו יצירות רבות, ביניהן ה"פסנתר המושווה" ו"וריאציות גולדברג". גם הנדל כתב סוויטות רבות לצ'מבלו וכך גם דומניקו סקרלטי, בנו של אלסנדרו סקרלטי, שבשל הסונטות המגוונות שכתב לכלי, שמו ממש נקשר עם הצ'מבלו.
גם בתזמורות האופרה שולב הצ'מבלו ועד לזמנו של מוצרט הוא היה הכלי המרכזי בה.
הנה הסבר על כלי הפריטה עם המקלדת צ'מבלו:
https://youtu.be/7JqP5qKn8r4
כך נשמע אולי מוצרט על הצ'מבלו:
https://youtu.be/b1GyOFnVELI
איך פועל הצ'מבלו וכיצד קלידי הצ'מבלו פורטים על מיתרי הכלי:
https://youtu.be/nLZhKOFN1es
צ'מבלו מלווה אבוב ביצירה "Nun kommt der Heiden Heiland" של באך:
https://youtu.be/DKYRq8_vC0A
קרוב משפחה דומה - אוטווינו:
https://youtu.be/pZoWGTCshcI
והקונצ'רטו הברנדנבורגי מס' 3 של באך. עם פרדריק שזלן, המנגן צ'מבלו ומנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית:
https://youtu.be/Cj129QvQDKE?long=yes
קלאודיו מונטוורדי (Claudio Monteverdi) נחשב לאחד מגדולי המלחינים של המוסיקה העתיקה. מי שאיבד את הוריו בגיל צעיר ועשה שימוש חדשני בהרמוניה ובביטוי מוסיקלי, לא ראה את עצמו כמהפכן או מורד בשמרנות בת זמנו, אך שיכלל וקידם את השפה המוסיקלית.
במו יצירותיו העביר מונטורדי את המוסיקה של זמנו ממוסיקת הרנסנס, שבמרכזה הצורה המוסיקלית והקפדנות הכמעט מתמטית, אל הבארוק מלא הרגש וההבעה העצמית.
בהצטיינות ובדרכי הביטוי הרגשי שלו, הוא הפליא להעביר את המוסיקה מזו של הרנסאנס לסגנון הבארוק, כשבמיוחד בלטו הגוונים וההרמוניות שהוא למד ולימד ביצירותיו על דרכים וצלילים חדשים שניתן להפיק מהקול האנושי.
אבל לא פחות בלט ביצירותיו השימוש בדיסוננס, בעיקר דיסוננס ממושך שבאמצעותו הוא יצר וביטא מתח ומועקה. זה היה אמצעי מוסיקלי מתקדם מאוד לזמנו, כי הדיסוננס, שנאסר לשימוש בתקופות ימי הביניים והרנסנס, הביא על מונטוורדי מתקפות לא קטנות מצד השמרנים בני זמנו.
בתחילה הוא שילב את הדיסוננס במוסיקה החילונית. אך עם הזמן הוא העז ושילב אותו גם במוסיקה הכנסייתית שכתב בתור המאסטרו של בזיליקת סן מרקו בוונציה, על אף האיסור החמור לעשות זאת.
הוא הותקף אז על "חוסר תרבות" וחירויות היתר שנטל לעצמו בכתיבת "מוסיקה מודרנית מדי". ההתקפות באו עליו במיוחד במדריגלים שכתב בספר הרביעי מבין תשעת ספרי המדריגלים שכתב בחייו.
את התשובה נתן מונטוורדי בספר הבא, כשהציע לחלק את המוסיקה לזרם ה"פרימה פרטיקה" הפוליפוני, עם שוויון שמרני יותר בין הקולות ו"סקונדה פרטיקה" שבו יהיה קונטרפונקט יותר חופשי והיררכיה בין הקולות השונים בהדגשת קולות הסופרן והבס.
בכך חידש מונטוורדי וקידם את המוסיקה לסגנון המונודי והחדשני של אותם זמנים ולעבר תקופת הבארוק וליצירותיהם הגדולות של באך, הנדל ובני תקופתם.
בכתיבת סצנות דרמטיות מונטוורדי היה חלוץ בשימוש באפקט הפיציקטו, בו פורטים נגני כלי קשת על המיתרים באצבעות. הוא היה גם חלוץ בכתיבת תפקידי טרמולו - חזרה מהירה על צליל יחיד.
בשילוב שירת סולו רגישה עם ליווי כלי, הניח המלחין החדשני את היסודות לסגנון הבארוק וכתב את האופרה פורצת הדרך והמודרנית שלו "אורפיאו". אין פלא שכיום רואים בו את אבי האופרה ואת אחת הדמויות המשפיעות ביותר במעבר מתקופת הרנסנס לבארוק במוסיקה ועל מוסיקאים רבים עד היום.
הנה קיצור חייו של קלאודיו מונטוורדי:
https://youtu.be/WQacYR4Yq4s
כשהרגש נכנס למדריגל - "קינת הנימפה" עתיר הרגש מהספר ה-8 של מונטוורדי:
https://youtu.be/d2lLoPZkR5k
על חייו של מונטוורדי לילדים:
https://youtu.be/S5ZHwh6tir0
