צ'רוויל, עשבונית, תמכה או שֶׁפֶּתֶל (Chervil) הם שמותיו של צמח תבלין חד-שנתי, עדין ובעל טעם שמזכיר אניס ומשמש לעיתים קרובות לתיבול מרקים ורטבים שונים.

מקורו של הצ'רוויל באזור קווקז, ממנו הוא הופץ על ידי הרומאים לכל רחבי אירופה.

עוד משמש צמח ה"תמכה" בעיקר לתיבול לסלט וירקות. בשל טעמו העדין, שפים מעדיפים במטבח את הצ'רוויל כשהוא טרי.


#גינון
צ'רוויל הוא צמח חד-שנתי ועמיד, בעל עלים ירוקים ובהירים ובתחילת הקיץ פרחיו הם לבנים וזעירים. גובהו נע בדרך כלל בין 30 ל-60 סנטימטרים והוא נמנה על סוג סְיָגִית במשפחת הסוככיים.

העשבונית גדלה בקלות מזרעים בגינה. היא מעדיפה אדמה לחה וקלה, אפשר בעציצים וגם על אדן חלון.

מומלץ למקם אותה באזור שטוף שמש מלאה וכדי לקבל הרבה עלים שלה, מומלץ לחתוך את גבעולי הפריחה שבקצוות. הסיבה? - הפרחים הללו זוללי אנרגיה גדולים וכשהם מקוצצים - העלים נהנים ומקבלים את האנרגיה הזו.


#מטבח
על אף הדמיון במראה שלו לפטרוזיליה, טעמו של הצ'רוויל דומה דווקא לטעם של אניס, יותר מאשר לפטרוזיליה. אך שניהם ביחד, פטרוזיליה וצ'רוויל, מצוינים כטעמים משתלבים וניתן להוסיף אותם יחד לסלט.

בבישול צרפתי עושים שימוש נרחב בעלי צ'רוויל טריים. הם משתלבים נהדר במרקים ובחמאה בטעמים. הצ'רוויל גם משתלב מצוין ברטבי בישול, רטבים לסלט ובחביתות ומנות ביצים.

במקומות שונים באירופה נוהגים להגיש שניצל עם רוטב צ'רוויל וכללית, העשבונית עובד מצוין עם בשר עוף. בצרפת, הצ'רוויל הוא מרכיב חיוני בתערובות צמחים מסורתיות המשמשות לתיבול מאכלים מלוחים.

ואגב, כדי למנוע אובדן של הטעם בשל התחממות יתר, נכון להוסיף אותו בסוף הבישול או כקישוט למנה.


#רפואה
אף שבימי הביניים ראו בו צמח מרפא לניקוי הכליות והכבד והשתמשו בו לרחיצת עיניים, הצ'רוויל לא נחשב כיום לבעל ערך רפואי של ממש.


#טיפ
אף שאפשר למצוא את הצמח הזה בטבע, מומלץ להיזהר ממינים רעילים הדומים לו. משום כך, עדיף יהיה לקנות זרעים ממשתלה איכותית ולגדל אותו בגינה או בעציץ בעצמנו.


הנה הצ'רוויל וההיסטוריה שלו:

https://youtu.be/SIa2QIm3oIw


יתרונותיו של הצ'רוויל לגוף:

https://youtu.be/Ye9_80x_FWU


כך תגדלו צ'רוויל:

https://youtu.be/A5oLrTEUqcw


והצד הרפואי של העשבונית:

https://youtu.be/yI3S5I8yeBY