שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד מטילות נקבות צבי ים ביצים על החוף?
החל מגיל 20, לאחר חודשיים שבהם נשאה את הביצים, יוצאת הצבה הבוגרת אל החוף, כדי להטיל את הביצים שלה. התהליך הזה חוזר על עצמו בדיוק בכל שנתיים.
נקבות צבי הים יוצאות מהים להטיל את ביציהן ביבשה, בחופים חוליים. בליל ההטלה מגיחות הצבות מהים וזוחלות למרחק של כמה עשרות מטרים מקו המים. כל צבה חופרת גומה בחול, מטילה לתוכה כמה עשרות ביצים ומכסה ומסתירה את הקן של הביצים.
אחרי כמעט חודשיים, לרוב בשעות הלילה, בוקעים הצבים מהביצים ומגיחים דרך שכבת החול שמכסה את הקן, לאוויר העולם. הם עושים את דרכם אל הים, כשחלקם נטרפים בדרך ולא יגיעו אל המים. אלה שכן, יתחילו מיד לשחות וייצאו לחיים.
כך נראית ההישרדות המופלאה של צבי הים (מתורגם):
http://youtu.be/t-KmQ6pGxg4?t=13s
לילות הטלת הביצים של נקבות צבי הים והטמנתן בחול של חוף הים:
http://youtu.be/gDV4rI3AlUM
האמהות ממתינות לצאצאים הנולדים שיבואו אל הים:
http://youtu.be/wbf5BoN2AXY?t=1m56s
ויש מתנדבים העוזרים ומתעדים את הצאצאים שנולדים והולכים בהמוניהם לכיוון הים:
http://youtu.be/T8eGw1oyYoQ
כיצד שבות צבות הים להטיל בחוף שבו נולדו?
נקבות צבי הים מטילות את ביציהן על חוף הים. לאחר שהטילו, הן קוברות את הביצים בחול וחוזרות למים. אחרי זמן מה, בוקעים הצאצאים מהביצים ומוצאים את הדרך אל הים. בדרך ניצודים חלק גדול מהם על ידי ציפורים וסרטנים, אבל מי שישרוד - יתפתח ויגדל. 20 שנה אחר כך, הנקבות שביניהם ישובו, אל אותו החוף בדיוק, כדי להטיל את הביצים שלהן בו.
איך זה קורה?
האחראי לדיוק של השיבה להטיל ביצים, בדיוק בחוף שבו נולדו, הוא תהליך שנקרא "החתמה". ממש כמו שבעלי חיים "מוחתמים" בלידתם ומזהים את הוריהם, בתהליך "ההחתמה" הגיאוגרפי עוברים הצבונים בתקופת הדגירה תהליך טבעי שבו הם "יוחתמו" אל המקום שבו נולדו.
באופן שהמדע עדיין לא מבין לחלוטין, מבטיחה "ההחתמה" שבבגרותן, 20 שנה אחרי לידתן, ישובו הצבות בדיוק אל אותו החוף שבו בקעו בלידתן.
מדובר בפלא של ממש. מסתבר שצבים, יצורים נודדים מטבעם, שנולדו לפני 50 שנים ויותר בחוף מסוים, ימצאו את עצמם חוזרים אליו שוב ושוב, כדי להטיל את ביציהם במקום שבו נולדו.
ההשערה היא שככל הנראה מסתייע תהליך "ההחתמה" בשדה המגנטי של כדור הארץ. המדענים סבורים שהוא זה שמסייע לצבים לנווט את עצמם ממרחקים עצומים, אל החוף שבו נולדו. זה קורה בעונת ההטלה, שמתחילה בחודש יוני, בכל שנה, ומסתיימת בחודש ספטמבר.
ואגב, הפלא של ההחתמה הזו, אל מקום הלידה, הוא לא יחודי רק לצבי ים. גם דגים שונים נוהגים כך וגומאים מרחקים מטורפים אל מקום הרבייה שלהם, שהוא גם מקום לידתם.
הנה תהליך ההחתמה של צבי הים לחוף:
https://youtu.be/fpAObF1B_sI
מהי החתמה אצל בעלי חיים?
זו אחת התופעות המרתקות בעולם הטבע ואחד הפלאים של עולם החי. ההחתמה (Imprinting) היא תופעה מדהימה, שלפיה מי שגידל אווזים אפורים מרגע בקיעתם, זכה מהם לייחס של אמא אווזה. לא זו בלבד שהם יעקבו אחריו, גם כשיגיעו לבגרות, הם ימשיכו להעדיפו על פני כל האווזים האחרים בלהקה או בסביבה.
במילים אחרות, מרגע שאווז או ברווז שנולד התקבע על דמות מסוימת, עתידה הדמות הזו להיות בשבילו אימו.
את ההחתמה גילה קונרד לורנץ, חוקר הטבע האוסטרי הנודע שחקר את התנהגות בעלי החיים. לורנץ הבחין אז שהדבר הראשון שקולט האווז מרגע בקיעתו, נחתם מיד ונכנס אל מוחו. לכן הוא נתן לתופעה את השם "הטבעה", שמאוחר יותר הוסב למושג מדויק יותר של "החתמה".
בהמשך הניסויים שלו, הוכיח קונרד לורנץ שלא רק בני אדם יכולים להיחתם אצל האווזים ברגע לידתם. בהחתמתו קבוצת אווזים על תמרור צהוב הוא הוכיח שהם יכולים להיחתם לא רק על יצורים חיים כמו אווזים ובני אדם, אלא גם על ידי חפצים דוממים שונים.
ממצאיו הראו שרק סמוך מאוד ללידה, כשרשת הנוירונים במוחם לא קובעה עדיין, יכולה להתקיים ההחתמה במיטבה. חלון הזמן הקצר שלאחר הבקיעה, השונה בין מין למין, קובע עד את מידת היעילות של ההחתמה.
לורנץ היה מהראשונים שעיצבו את התחום המחקרי המרתק של חקר ההתנהגות אצל בעלי חיים, תחום שהפך לענף מדעי בשם "אתולוגיה". הוא היה חוקר דגול, שבמהלך חייו זכה בפרס נובל. מנגד לורנץ גם זכור כמי ששיתף פעולה עם הרשע ונסחף לחברות במפלגה הנאצית בגרמניה.
במהלך מחקריו גידל לורנץ עצמו ברווזים כאלה והראה את ההחתמה במיטבה. הוא התפרסם בכל העולם בכך שהיה "אם לכל דבר", לחבורת אווזים שגידל כך. כולם עקבו אחריו לכל מקום והוא נהג ללכת ולשחות איתם, כשהוא משמש להם הורה לכל דבר.
כך ברווזונים עוקבים אחרי הצלם:
https://youtu.be/u6O4ZpXUAD4
החתמת חוף הלידה של צבי הים:
https://youtu.be/fpAObF1B_sI
מעט חפרנות על ההחתמה (עברית):
https://youtu.be/mbwpBEr3ff4?long=yes
וכך החתמה מדהימה מגדלת משפחת עופות והאדם מלמד אותם את מסלול הנדידה השנתי (מתורגם):
https://youtu.be/Rxo-IbAF7kQ?long=yes
מה מיוחד בצב?
לצב יש שריון ששומר עליו מטורפים. כשבא בעל חיים שרוצה לטרוף אותו, הצב מתחבא בתוך השריון שלו וכך הוא נגן על עצמו מהטורף.
הצבים נולדים מתוך ביצים שהטילו הנקבות האמהות. הצב אוהב לאכול ירקות. הצבים הם גם זוחלים שיכולים להגיע לגילאים של 150 שנים!
חלק ממיני הצבים חיים על היבשה וחלקם חיים במים. נראה שלצבי היבשה יש זמן, כי הם זוחלים לאט מאד..
הנה צב היבשה שחי הרבה שנים:
http://youtu.be/YW36LtXOpzg
על הצב באנגלית:
https://youtu.be/Ok9noKCtHYM
צבי הים:
https://youtu.be/mFDBtVupyqY
הצב של לולי:
http://youtu.be/-MK_4GGSY8k
שיר לצב:
http://youtu.be/t7r2hORX768
בואו לארח חברה לצבים בשעת הארוחה:
http://youtu.be/uwsY3eUDEWo?qr=yes
מהם צבי הים?
צבי ים (Sea Turtles) הם יצורים קדמונים, שקיימים מיליוני שנים וחיים באוקיינוסים. השריון שלהם, כמו אצל צבי היבשה, מגן על גבם. גחונם, בהיותו שטוח, מתאים לשחייה. כך גם רגליהם, הדומים לסנפירים או למשוטים ומסייעים להם לשחות בים.
זה כמובן לא מפריע לנקבות צבי הים להגיח מעת לעת אל היבשה ולהטיל את הביצים שלהן בבור שהן חופרות על החוף. לאחר 50 יום הם בוקעים מהביצים, חופרים את דרכם אל מחוץ לבור ורצים במהירות, היישר אל הים.
כיום נתונים צבי הים בסכנת הכחדה. אשמים בכך הצמצום באזורי הטלות הביצים שעומדים לרשות צבות הים, תוצאה של בנייה מואצת לאורך החופים והערים שנבנות עליהם ושל התרבות רשתות דיג בחופים. מוסיפים לכך אסונות אקולוגיים של זיהום ימי והציד שלהם. ציד זה נובע מהביקוש של המסעדות לבשר הצבים היקר, ביקוש שיצר ציד אכזרי, חלקו הגדול לא חוקי, ההולך ומחסל את צבי הים.
כך שורדים וחיים צבי הים (מתורגם):
https://youtu.be/t-KmQ6pGxg4
צבי הים בסביבתם:
https://youtu.be/mFDBtVupyqY
כך מחזירים צב ים אל האוקיינוס:
https://youtu.be/HvKGLlMa5ec
וסרטון תיעודי על צבי הים:
https://youtu.be/_44-x_gWE7Y?long=yes
מי היו הפלסיוזאורים?
פלסיוזאורים (Plesiosaurs), או פלזיוזאורים, היו זוחלים קדומים שחיו בים. חלקם היו ענקיים וחיו בים, בעידן שהחל מתקופת היורה ועד תקופת הקרטיקון. חלק מסוגי הפלסיוזאורים היו ענקיים. ככל הנראה הם ניזונו מדגים, בלמניטים ומאמוניטים.
לכל סוג של פלזיוזאורים היה צוואר ארוך או חרטום ארוך ולחלקם היו שניהם גם יחד. גופם היה קצר, רחב, ושטוח יחסית.
רק לאחרונה הצביעה סימולציית מחשב, הדמייה של תנועתם, שתנועת הפלסיוזאורים במים הייתה דומה לתנועת הפינגווינים שאנו מכירים. מבנה גופם השטוח הביא להתחזקות של גפיהם הקדמיות, כך שהן קיבלו צורה של משוט. בעוד הפלסיוזאורים השתמשו ככל הנראה בגפיהם הקדמיות לחתירה במים, כמו צבי ים, שימשו הגפיים האחוריות שלהם לתמרון במים והקנו לגופם יציבות בתנועה. ניתן לומר שכמן זו של הפינגווינים, התנועה שלהם הייתה סוג של "תעופה במים".
על פני היבשה דידו הפלסיוזאורים בצורה דומה לזו של כלבי ים. המדענים סבורים שמבנה גופם, שהיה דומה לזה של כלבי ים, הוא שאיפשר להם לעלות על החוף ולנוע בו, גם אם באופן מוגבל יחסית.
את הפלסיוזאור הראשון גילתה בתחילת המאה ה-19 ציידת המאובנים האגדית מארי אנינג. הוא התגלה בצוק שליד עיירת מגוריה, דורסט שבאנגליה.
יש המאמינים שנסי, המפלצת האגדית מאגם לוך נס, היא פלסיוזאור ששרד. לא מעט מהם סבורים שפלסיוזאורים חיים עדיין בנהרות ואגמים שונים בעולם ובמיוחד באירופה. הסברה מסעירה ומלהיבה, אבל לא נמצאו לכך הוכחות כלשהן.
הנה הפלסיוזאור:
https://youtu.be/mkw593Qa19U
מציג את עצמו:
https://youtu.be/EZIzTiwgZtw
סימולציה של שחייה באמצעות רובוט שנבנה על פי המודל של שחיית הפלסיוזאור:
https://youtu.be/civWOCULPsY
והרצאה על הפלסיוזאורים ששחו כמו צבי ים:
https://youtu.be/owilkIr6ISE
החל מגיל 20, לאחר חודשיים שבהם נשאה את הביצים, יוצאת הצבה הבוגרת אל החוף, כדי להטיל את הביצים שלה. התהליך הזה חוזר על עצמו בדיוק בכל שנתיים.
נקבות צבי הים יוצאות מהים להטיל את ביציהן ביבשה, בחופים חוליים. בליל ההטלה מגיחות הצבות מהים וזוחלות למרחק של כמה עשרות מטרים מקו המים. כל צבה חופרת גומה בחול, מטילה לתוכה כמה עשרות ביצים ומכסה ומסתירה את הקן של הביצים.
אחרי כמעט חודשיים, לרוב בשעות הלילה, בוקעים הצבים מהביצים ומגיחים דרך שכבת החול שמכסה את הקן, לאוויר העולם. הם עושים את דרכם אל הים, כשחלקם נטרפים בדרך ולא יגיעו אל המים. אלה שכן, יתחילו מיד לשחות וייצאו לחיים.
כך נראית ההישרדות המופלאה של צבי הים (מתורגם):
http://youtu.be/t-KmQ6pGxg4?t=13s
לילות הטלת הביצים של נקבות צבי הים והטמנתן בחול של חוף הים:
http://youtu.be/gDV4rI3AlUM
האמהות ממתינות לצאצאים הנולדים שיבואו אל הים:
http://youtu.be/wbf5BoN2AXY?t=1m56s
ויש מתנדבים העוזרים ומתעדים את הצאצאים שנולדים והולכים בהמוניהם לכיוון הים:
http://youtu.be/T8eGw1oyYoQ
נקבות צבי הים מטילות את ביציהן על חוף הים. לאחר שהטילו, הן קוברות את הביצים בחול וחוזרות למים. אחרי זמן מה, בוקעים הצאצאים מהביצים ומוצאים את הדרך אל הים. בדרך ניצודים חלק גדול מהם על ידי ציפורים וסרטנים, אבל מי שישרוד - יתפתח ויגדל. 20 שנה אחר כך, הנקבות שביניהם ישובו, אל אותו החוף בדיוק, כדי להטיל את הביצים שלהן בו.
איך זה קורה?
האחראי לדיוק של השיבה להטיל ביצים, בדיוק בחוף שבו נולדו, הוא תהליך שנקרא "החתמה". ממש כמו שבעלי חיים "מוחתמים" בלידתם ומזהים את הוריהם, בתהליך "ההחתמה" הגיאוגרפי עוברים הצבונים בתקופת הדגירה תהליך טבעי שבו הם "יוחתמו" אל המקום שבו נולדו.
באופן שהמדע עדיין לא מבין לחלוטין, מבטיחה "ההחתמה" שבבגרותן, 20 שנה אחרי לידתן, ישובו הצבות בדיוק אל אותו החוף שבו בקעו בלידתן.
מדובר בפלא של ממש. מסתבר שצבים, יצורים נודדים מטבעם, שנולדו לפני 50 שנים ויותר בחוף מסוים, ימצאו את עצמם חוזרים אליו שוב ושוב, כדי להטיל את ביציהם במקום שבו נולדו.
ההשערה היא שככל הנראה מסתייע תהליך "ההחתמה" בשדה המגנטי של כדור הארץ. המדענים סבורים שהוא זה שמסייע לצבים לנווט את עצמם ממרחקים עצומים, אל החוף שבו נולדו. זה קורה בעונת ההטלה, שמתחילה בחודש יוני, בכל שנה, ומסתיימת בחודש ספטמבר.
ואגב, הפלא של ההחתמה הזו, אל מקום הלידה, הוא לא יחודי רק לצבי ים. גם דגים שונים נוהגים כך וגומאים מרחקים מטורפים אל מקום הרבייה שלהם, שהוא גם מקום לידתם.
הנה תהליך ההחתמה של צבי הים לחוף:
https://youtu.be/fpAObF1B_sI
זו אחת התופעות המרתקות בעולם הטבע ואחד הפלאים של עולם החי. ההחתמה (Imprinting) היא תופעה מדהימה, שלפיה מי שגידל אווזים אפורים מרגע בקיעתם, זכה מהם לייחס של אמא אווזה. לא זו בלבד שהם יעקבו אחריו, גם כשיגיעו לבגרות, הם ימשיכו להעדיפו על פני כל האווזים האחרים בלהקה או בסביבה.
במילים אחרות, מרגע שאווז או ברווז שנולד התקבע על דמות מסוימת, עתידה הדמות הזו להיות בשבילו אימו.
את ההחתמה גילה קונרד לורנץ, חוקר הטבע האוסטרי הנודע שחקר את התנהגות בעלי החיים. לורנץ הבחין אז שהדבר הראשון שקולט האווז מרגע בקיעתו, נחתם מיד ונכנס אל מוחו. לכן הוא נתן לתופעה את השם "הטבעה", שמאוחר יותר הוסב למושג מדויק יותר של "החתמה".
בהמשך הניסויים שלו, הוכיח קונרד לורנץ שלא רק בני אדם יכולים להיחתם אצל האווזים ברגע לידתם. בהחתמתו קבוצת אווזים על תמרור צהוב הוא הוכיח שהם יכולים להיחתם לא רק על יצורים חיים כמו אווזים ובני אדם, אלא גם על ידי חפצים דוממים שונים.
ממצאיו הראו שרק סמוך מאוד ללידה, כשרשת הנוירונים במוחם לא קובעה עדיין, יכולה להתקיים ההחתמה במיטבה. חלון הזמן הקצר שלאחר הבקיעה, השונה בין מין למין, קובע עד את מידת היעילות של ההחתמה.
לורנץ היה מהראשונים שעיצבו את התחום המחקרי המרתק של חקר ההתנהגות אצל בעלי חיים, תחום שהפך לענף מדעי בשם "אתולוגיה". הוא היה חוקר דגול, שבמהלך חייו זכה בפרס נובל. מנגד לורנץ גם זכור כמי ששיתף פעולה עם הרשע ונסחף לחברות במפלגה הנאצית בגרמניה.
במהלך מחקריו גידל לורנץ עצמו ברווזים כאלה והראה את ההחתמה במיטבה. הוא התפרסם בכל העולם בכך שהיה "אם לכל דבר", לחבורת אווזים שגידל כך. כולם עקבו אחריו לכל מקום והוא נהג ללכת ולשחות איתם, כשהוא משמש להם הורה לכל דבר.
כך ברווזונים עוקבים אחרי הצלם:
https://youtu.be/u6O4ZpXUAD4
החתמת חוף הלידה של צבי הים:
https://youtu.be/fpAObF1B_sI
מעט חפרנות על ההחתמה (עברית):
https://youtu.be/mbwpBEr3ff4?long=yes
וכך החתמה מדהימה מגדלת משפחת עופות והאדם מלמד אותם את מסלול הנדידה השנתי (מתורגם):
https://youtu.be/Rxo-IbAF7kQ?long=yes
לצב יש שריון ששומר עליו מטורפים. כשבא בעל חיים שרוצה לטרוף אותו, הצב מתחבא בתוך השריון שלו וכך הוא נגן על עצמו מהטורף.
הצבים נולדים מתוך ביצים שהטילו הנקבות האמהות. הצב אוהב לאכול ירקות. הצבים הם גם זוחלים שיכולים להגיע לגילאים של 150 שנים!
חלק ממיני הצבים חיים על היבשה וחלקם חיים במים. נראה שלצבי היבשה יש זמן, כי הם זוחלים לאט מאד..
הנה צב היבשה שחי הרבה שנים:
http://youtu.be/YW36LtXOpzg
על הצב באנגלית:
https://youtu.be/Ok9noKCtHYM
צבי הים:
https://youtu.be/mFDBtVupyqY
הצב של לולי:
http://youtu.be/-MK_4GGSY8k
שיר לצב:
http://youtu.be/t7r2hORX768
בואו לארח חברה לצבים בשעת הארוחה:
http://youtu.be/uwsY3eUDEWo?qr=yes
צבי ים
צבי ים (Sea Turtles) הם יצורים קדמונים, שקיימים מיליוני שנים וחיים באוקיינוסים. השריון שלהם, כמו אצל צבי היבשה, מגן על גבם. גחונם, בהיותו שטוח, מתאים לשחייה. כך גם רגליהם, הדומים לסנפירים או למשוטים ומסייעים להם לשחות בים.
זה כמובן לא מפריע לנקבות צבי הים להגיח מעת לעת אל היבשה ולהטיל את הביצים שלהן בבור שהן חופרות על החוף. לאחר 50 יום הם בוקעים מהביצים, חופרים את דרכם אל מחוץ לבור ורצים במהירות, היישר אל הים.
כיום נתונים צבי הים בסכנת הכחדה. אשמים בכך הצמצום באזורי הטלות הביצים שעומדים לרשות צבות הים, תוצאה של בנייה מואצת לאורך החופים והערים שנבנות עליהם ושל התרבות רשתות דיג בחופים. מוסיפים לכך אסונות אקולוגיים של זיהום ימי והציד שלהם. ציד זה נובע מהביקוש של המסעדות לבשר הצבים היקר, ביקוש שיצר ציד אכזרי, חלקו הגדול לא חוקי, ההולך ומחסל את צבי הים.
כך שורדים וחיים צבי הים (מתורגם):
https://youtu.be/t-KmQ6pGxg4
צבי הים בסביבתם:
https://youtu.be/mFDBtVupyqY
כך מחזירים צב ים אל האוקיינוס:
https://youtu.be/HvKGLlMa5ec
וסרטון תיעודי על צבי הים:
https://youtu.be/_44-x_gWE7Y?long=yes
פלסיוזאורים (Plesiosaurs), או פלזיוזאורים, היו זוחלים קדומים שחיו בים. חלקם היו ענקיים וחיו בים, בעידן שהחל מתקופת היורה ועד תקופת הקרטיקון. חלק מסוגי הפלסיוזאורים היו ענקיים. ככל הנראה הם ניזונו מדגים, בלמניטים ומאמוניטים.
לכל סוג של פלזיוזאורים היה צוואר ארוך או חרטום ארוך ולחלקם היו שניהם גם יחד. גופם היה קצר, רחב, ושטוח יחסית.
רק לאחרונה הצביעה סימולציית מחשב, הדמייה של תנועתם, שתנועת הפלסיוזאורים במים הייתה דומה לתנועת הפינגווינים שאנו מכירים. מבנה גופם השטוח הביא להתחזקות של גפיהם הקדמיות, כך שהן קיבלו צורה של משוט. בעוד הפלסיוזאורים השתמשו ככל הנראה בגפיהם הקדמיות לחתירה במים, כמו צבי ים, שימשו הגפיים האחוריות שלהם לתמרון במים והקנו לגופם יציבות בתנועה. ניתן לומר שכמן זו של הפינגווינים, התנועה שלהם הייתה סוג של "תעופה במים".
על פני היבשה דידו הפלסיוזאורים בצורה דומה לזו של כלבי ים. המדענים סבורים שמבנה גופם, שהיה דומה לזה של כלבי ים, הוא שאיפשר להם לעלות על החוף ולנוע בו, גם אם באופן מוגבל יחסית.
את הפלסיוזאור הראשון גילתה בתחילת המאה ה-19 ציידת המאובנים האגדית מארי אנינג. הוא התגלה בצוק שליד עיירת מגוריה, דורסט שבאנגליה.
יש המאמינים שנסי, המפלצת האגדית מאגם לוך נס, היא פלסיוזאור ששרד. לא מעט מהם סבורים שפלסיוזאורים חיים עדיין בנהרות ואגמים שונים בעולם ובמיוחד באירופה. הסברה מסעירה ומלהיבה, אבל לא נמצאו לכך הוכחות כלשהן.
הנה הפלסיוזאור:
https://youtu.be/mkw593Qa19U
מציג את עצמו:
https://youtu.be/EZIzTiwgZtw
סימולציה של שחייה באמצעות רובוט שנבנה על פי המודל של שחיית הפלסיוזאור:
https://youtu.be/civWOCULPsY
והרצאה על הפלסיוזאורים ששחו כמו צבי ים:
https://youtu.be/owilkIr6ISE
