שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך משתמשים בצבעים בקולנוע ולמה?
אם רוצים להבין את הפסיכולוגיה של הצבע אפשר לשאול את גאוני הקולנוע.
בימאים ועורכי סרטים הם מומחים לא קטנים בשימוש בצבעים להעברת תחושות וליצירה של אפקט פסיכולוגי על הצופה. לרוב ובזכות הצבעים שעל המסך אנו מרגישים בדיוק את מה שהם רוצים שנחוש.
כשבמאי מחליט לצבוע קיר בסרט בצבע אדום, הוא לא עושה זאת כי יש לו טעם טוב בעיצוב פנים. הוא עושה את זה כי הוא רוצה שנרגיש משהו, לפני שנספיק לחשוב.
שימוש מכוון בצבע בקולנוע נקרא עיצוב צבע (Color Grading) וזהו אחד הכלים החזקים ביותר שיש לבמאי. הסיבה שזה עובד נעוצה בפסיכולוגיה: המוח האנושי מקשר צבעים לרגשות כמעט באופן אוטומטי, הרבה לפני שהתודעה מעבדת את מה שבני אדם רואים.
אדום הוא הצבע האגרסיבי מכולם. הוא מעלה את קצב הלב, מעורר מתח ומשדר סכנה. ב-Schindler's List של סטיבן ספילברג (Steven Spielberg), ילדה קטנה לבושה מעיל אדום בוהק בין ים של שחור-לבן. האדום שלה הוא היחיד בפריים כולו, וזה הופך אותה לבלתי נשכחת.
ספילברג צייר את הצבע הזה ידנית על הפילם, פריים אחרי פריים, עבודה של שבועות עבור כמה שניות בלבד. בסרט "הניצוץ" (The Shine) של הבמאי סטנלי קובריק (Stanley Kubrick) שטף דם אדום שוטף מהמעלית ותחושת הסכנה הופכת מיידית.
כחול פועל בדיוק ההפך. הוא מרגיע, מצנן, מרחיק. סרטי בלש כמו Se7en רוויים בכחולים ואפורים קרים כי הם מייצרים תחושת ניכור וחוסר ביטחון עמום. הצופה לא יודע למה הוא מרגיש לא בנוח. הוא פשוט מרגיש.
צהוב וכתום, לעומת זאת, הם צבעי החמימות, הנוסטלגיה והסכנה המתוקה. כשסרטי וס אנדרסון (Wes Anderson) מצהיבים את כל הפריים, הצופה חש שהוא נמצא בתמונה ישנה של מישהו, בחלום עם קצוות מטושטשים. ב-Mad Max: Fury Road כל הסצנות במדבר טובלות בשילוב של כתום-אדמדם כדי שהחום יהיה פיזי ומחניק.
ירוק הוא הצבע המורכב ביותר בקולנוע. הוא יכול לרמז על טבע ותקווה, אבל גם על רעל, ניסויים וחוסר מהימנות. בסרטי המטריקס (The Matrix) המשובחים הכל מכוסה בגוון ירוק דיגיטלי ועמום שמסמן שהמציאות שאנו רואים על הבד היא מזויפת, שזו, אגב, גם התמה של הסרט. ב-Parasite של בונג ג'ון-הו (Bong Joon-ho) הגינה הפורחת בגוונים ירוקים ונקיים כמסמנת את הפריבילגיה של העשירים.
מה שמדהים הוא שכל זה עובד גם כשלא מודעים לכך. מחקרים בפסיכולוגיה קוגניטיבית מראים שצבע משפיע על רגשות ועל קבלת החלטות הרבה לפני שמגיע לעיבוד מודע. הבמאים הגדולים יודעים את זה היטב וצובעים לנו את התחושות לפני שנצליח לשאול מה אנחנו מרגישים.
הנה תולדות הצבע בקולנוע:
https://youtu.be/hgYnW2ZSQMA
מסתבר שלצבעים יש השפעה מדהימה עלינו (עברית):
https://youtu.be/M1muwy1vQ5Q
צבעים בקולנוע מייצרים תחושות אצל הצופים:
https://youtu.be/lINVnA3rVIE
הכוח של הצבע בסרטים:
https://youtu.be/9Rb9QcTBmFo
מבחרי צבעים שונים מככבים בז'אנרים שונים של סרטים:
https://youtu.be/FiUIPK4V_40
בסרטי דיסני הם עובדים מצוין עם הצבע:
https://youtu.be/916Kg0R9NPA
והסבר מפורט על הצבעים בסרטי קולנוע וההשפעה שלהם עלינו הצופים (עברית):
https://youtu.be/th9pG9Q6Kuo?long=yes
צבעים בקולנוע
אם רוצים להבין את הפסיכולוגיה של הצבע אפשר לשאול את גאוני הקולנוע.
בימאים ועורכי סרטים הם מומחים לא קטנים בשימוש בצבעים להעברת תחושות וליצירה של אפקט פסיכולוגי על הצופה. לרוב ובזכות הצבעים שעל המסך אנו מרגישים בדיוק את מה שהם רוצים שנחוש.
כשבמאי מחליט לצבוע קיר בסרט בצבע אדום, הוא לא עושה זאת כי יש לו טעם טוב בעיצוב פנים. הוא עושה את זה כי הוא רוצה שנרגיש משהו, לפני שנספיק לחשוב.
שימוש מכוון בצבע בקולנוע נקרא עיצוב צבע (Color Grading) וזהו אחד הכלים החזקים ביותר שיש לבמאי. הסיבה שזה עובד נעוצה בפסיכולוגיה: המוח האנושי מקשר צבעים לרגשות כמעט באופן אוטומטי, הרבה לפני שהתודעה מעבדת את מה שבני אדם רואים.
אדום הוא הצבע האגרסיבי מכולם. הוא מעלה את קצב הלב, מעורר מתח ומשדר סכנה. ב-Schindler's List של סטיבן ספילברג (Steven Spielberg), ילדה קטנה לבושה מעיל אדום בוהק בין ים של שחור-לבן. האדום שלה הוא היחיד בפריים כולו, וזה הופך אותה לבלתי נשכחת.
ספילברג צייר את הצבע הזה ידנית על הפילם, פריים אחרי פריים, עבודה של שבועות עבור כמה שניות בלבד. בסרט "הניצוץ" (The Shine) של הבמאי סטנלי קובריק (Stanley Kubrick) שטף דם אדום שוטף מהמעלית ותחושת הסכנה הופכת מיידית.
כחול פועל בדיוק ההפך. הוא מרגיע, מצנן, מרחיק. סרטי בלש כמו Se7en רוויים בכחולים ואפורים קרים כי הם מייצרים תחושת ניכור וחוסר ביטחון עמום. הצופה לא יודע למה הוא מרגיש לא בנוח. הוא פשוט מרגיש.
צהוב וכתום, לעומת זאת, הם צבעי החמימות, הנוסטלגיה והסכנה המתוקה. כשסרטי וס אנדרסון (Wes Anderson) מצהיבים את כל הפריים, הצופה חש שהוא נמצא בתמונה ישנה של מישהו, בחלום עם קצוות מטושטשים. ב-Mad Max: Fury Road כל הסצנות במדבר טובלות בשילוב של כתום-אדמדם כדי שהחום יהיה פיזי ומחניק.
ירוק הוא הצבע המורכב ביותר בקולנוע. הוא יכול לרמז על טבע ותקווה, אבל גם על רעל, ניסויים וחוסר מהימנות. בסרטי המטריקס (The Matrix) המשובחים הכל מכוסה בגוון ירוק דיגיטלי ועמום שמסמן שהמציאות שאנו רואים על הבד היא מזויפת, שזו, אגב, גם התמה של הסרט. ב-Parasite של בונג ג'ון-הו (Bong Joon-ho) הגינה הפורחת בגוונים ירוקים ונקיים כמסמנת את הפריבילגיה של העשירים.
מה שמדהים הוא שכל זה עובד גם כשלא מודעים לכך. מחקרים בפסיכולוגיה קוגניטיבית מראים שצבע משפיע על רגשות ועל קבלת החלטות הרבה לפני שמגיע לעיבוד מודע. הבמאים הגדולים יודעים את זה היטב וצובעים לנו את התחושות לפני שנצליח לשאול מה אנחנו מרגישים.
הנה תולדות הצבע בקולנוע:
https://youtu.be/hgYnW2ZSQMA
מסתבר שלצבעים יש השפעה מדהימה עלינו (עברית):
https://youtu.be/M1muwy1vQ5Q
צבעים בקולנוע מייצרים תחושות אצל הצופים:
https://youtu.be/lINVnA3rVIE
הכוח של הצבע בסרטים:
https://youtu.be/9Rb9QcTBmFo
מבחרי צבעים שונים מככבים בז'אנרים שונים של סרטים:
https://youtu.be/FiUIPK4V_40
בסרטי דיסני הם עובדים מצוין עם הצבע:
https://youtu.be/916Kg0R9NPA
והסבר מפורט על הצבעים בסרטי קולנוע וההשפעה שלהם עלינו הצופים (עברית):
https://youtu.be/th9pG9Q6Kuo?long=yes
