שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה לפרחים שונים יש צבעים שונים?
בעולם יש אינספור מיני פרחים, מכל מין, סוג וצבע. אבל כיצד כל פרח יש לו צבע או צבעים משלו?
ובכן, בכל פרח יש "צבען" שצובע אותו בצבע או גוון משלו. הצבענים הללו אופייניים, כל אחד לסוג או זן אחר של פרחי בר.
הצבענים, שנקראים בשפה המדעית "פיגמנטים", הם אחרים במיני הפרחים או בסוגיהם השונים. לכן גם צבעיהם של הפרחים מגוונים ושונים זה מזה.
הנה צבעי הפרחים בהולנד, ממלכת פרחים עולמית:
http://youtu.be/qKQRcy0CgQw?t=2s
ומתערוכת הפרחים השנתית של הולנד, קוקנהוף:
http://youtu.be/44k4d3JeKBE
איך לימדו את ישראל לא לקטוף פרחי בר?
אלה שנות המדינה הראשונות. בארץ נקטפים אינספור פרחים ללא רחם. התרבות בה קוטפים פרחים לשבת, או בטיול בטבע הייתה מושרשת ושכיחה. משפחות שלמות נהגו לטייל בטבע ולקטוף פרחי בר כרצונם.
אחרי שבישראל של שנות ה-60 זה היה הנוהג של לקטוף פרחים ולהוביל לסכנת הכחדה של פרחי בר שונים, הונהג אז חוק להגנת הטבע, שאסר קטיפת פרחי בר.
אחד השירים האהובים והמוכרים בין שירי נעמי שמר הוא השיר “ואלס להגנת הצומח", שבמקור ביצעה להקת הנח"ל. מורים, גננות ואנשי חינוך נוהגים לשיר אותו לילדי הכיתות הנמוכות כשהם יוצאים איתם לטבע ומחנכים לאהוב אותו ואת הסביבה.
רבים מייחסים את השיר לחוק ולאותו קמפיין נגד קטיפת פרחי בר שיזם בשנת 1964 איש הטבע החבר הכנסת הפעלתני בנושא זה, מר עזריה אלון.
האם זה החוק שמוזכר בשיר בתור “הַחֹוק שֶׁאוֹמֵר - כָּאן אָסוּר לִקְטֹף!”
אז האמת היא שלא לטבע מתייחס השיר. לא מדובר בו על הטבע ועל פרחים, אלא על טבע האדם ובנות צעירות שלעתים מוטרדות ממנו.
כי בפועל השיר התמים הזה תיאר את תופעת ההטרדות המיניות שהתקיימו בשנות ה-60 כנגד נערות וחיילות בישראל.
מה שעושה השיר הוא לספר את הדברים מפיה של חיילת המספרת למאזינים שחוקים רבים מגינים על פרחים וחיות הבר, אך אין שום חוק או מניעה של הטרדות מיניות כלפי בנות.
במילים פשוטות, הצעירה המזמרת בעצם מתלוננת על כך שהיא חשופה להטרדות, ועוד יותר. והגאונות שבשיר היא בכך שהוא מותח ביקורת עמוקה על הגבר המחוקק והמבוגר, אך עושה זאת באמצעות תיאורי עלים וגבעולים, לצד פרחים וקטיפתם ולא בצורה ישירה וברורה על בנות ופגיעות מיניות.
מה שנעמי שמר עושה בשיר הוא להצביע על הפער שבין ההגנה החד משמעית שניתנת לטבע, בדמות פרחים וחיות בר, לעומת חוסר ההגנה המוחלט כלפי נשים שנפגעות בנושאי הטרדה מינית.
בשיר, בשנים הבאות בשנים שלאחר מכן, השיר זכה לפרשנויות נוספות יוקלט בגרסאות "קאבר" ובביצועים שונים, מטיחה המשוררת ביקורת חברתית חד-משמעית ותובעת להגן על נשים מפני הטרדות מיניות.
הניגוד שבין שמירת הפרחים לאפס ההגנה על נשים צעירות, הוא מה שחורה לה ומהווה את הסיבה לכתיבת השיר.
בסופו של דבר, יעברו עוד 30 שנה ממועד יציאת השיר, עד שיחוקקו ב-1998 את החוק למניעת הטרדות מיניות.
הנה סיפורו של הקמפיין להפסקת קטיף פרחי הבר בישראל (עברית):
https://youtu.be/o4VrWZ5mBWU
עוזי פז מספר (עברית):
https://youtu.be/qQFvtDvfQK8
ולס להגנת הצומח - השיר המפורסם של נעמי שמר (עברית):
https://youtu.be/sNDBlJdh2PE
ההקלטה הראשונה של השיר בביצוע "האחיות שמר ב-1967:
https://youtu.be/e4cc_kptHk8
ביצוע יפה ועכשווי של ג'יין בורדו ואיה זהבי פייגלין:
https://www.youtube.com/watch?v=lWMeXgux9uQ
נעמי שמר עם להקת הנח"ל, והסולנית ירדנה ארזי בחזרות:
https://youtu.be/00a8dnVXUQo?long=yes
ופרק "שיר אחד" על הוואלס להגנת הצומח:
https://youtu.be/C3Pu8UCOkNI?long=yes
מהו העץ הצבעוני בעולם?
אקליפטוס הקשת (Rainbow Eucalyptus) או בשמו המדעי אקליפטוס האיים, הוא אחד העצים הצבעוניים והיפים בעולם. יופיו נובע מהצבעים הרבים שבגזע שלו. אין עץ אחר בעולם שצבעיו כה מגוונים וססגוניים.
אקליפטוס האיים שיכול להגיע עד 60 מטר גובה הוא עץ האקליפטוס היחיד שגדל בחצי הצפוני של כדור הארץ. הוא גדל בעיקר בפיליפינים, אינדונזיה ופפואה גינאה החדשה.
הדבר המיוחד בו הוא הפסים הצבעוניים שמכסים את הגזע שלו. במהלך תקופות שונות בשנה, משיר העץ חלקים מקליפת הגזע שלו ובכל פעם מתגלה צבע נוסף. כך הופך גזע העץ למגוון מהמם של צבעים יפים, מעונות השנה השונות.
מה סודם של שלל צבעיו המרהיבים של הגזע באקליפטוס הקשת? - ובכן, המחקר מראה שהעץ הזה עובר מחזורים של השלת קליפת הגזע ובכל שכבת קליפה כזו משתלט פיגמנט אחר, כלומר צִבְעָן בצבע שונה. כל קליפה חדשה היא שקופה בהתחלה ועם הזמן מתמלאת בצבענים שנקראים טאנינים ומופרשים כדי להגן על העץ בכל עונה מזיהומים, פטריות וחיידקים שונים.
צבעי אקליפטוס הקשת מתחילים את השנה בגוון ירוק ובהמשך מתגלה הכחול, אחרי זמן מה צבע ורוד, אז כתום ולקראת סוף השנה הגזע מקבל צבע חום ערמוני.
הנה סיפורו של אקליפטוס הקשת אחרי שפלש להוואי:
https://youtu.be/K6pOntcgkZw
אקליפטוס הקשת במיטבו:
http://www.youtube.com/watch?v=wwXSHKdDM7Y
הגזע של אקליפטוס הקשת:
http://youtu.be/nunORA0yrTk
ומצגת וידאו של צבעיו המיוחדים של האקליפטוס הצבעוני:
https://youtu.be/1WppUe6vP-I
מהם פיגמנטים ומה עושים איתם?
פיגמנטים (Pigments), או צִבְעָנים, הם בעצם צבעים טבעיים המשמשים כחומרי הגלם של עולם הציור והצבע.
במהלך הדורות השתמשו בפיגמנטים לכל סוגי הצבעים, מהצבעים של ציורי הפרסקו שצוירו על הקירות, דרך צבעי הטמפרה שבהם מוהלים פיגמנטים בביצים, אך גם לצבעי השמן שבהם ציירו הציירים הקלאסיים, לצבעי אקוורל (צבעי מים) ועוד.
מבחינה ביולוגית, כל תרכובת צבעונית שמצויה בתאים של יצורים חיים היא פיגמנט. מרבית התאים החיים מכילים פיגמנטים. בעלי חיים חסרי פיגמנטים נקראים לבקנים.
בימים עברו שימשו פיגמנטים טבעיים לצביעת בגדים, בדים, צמר, חוטים ועוד. הם נלקחו מצדפות, קונכיות ובעלי חיים שמייצרים צבענים שונים באופן טבעי. מהארגמון למשל, יצרו צבע אדום. את מתכת הכספית נהגו לערבב עם גופרית וכך ליצור את צבע הוורמיליון.
בתעשייה נוהגים להשתמש בפיגמנטים לצביעה של חומרים שונים וליצירת צבעים לתעשייה, של פלסטיק צבעוני, דיו, בדי טקסטיל, צבעים מאכל למוצרי מזון וכדומה. כיום יש בנוסף לפיגמנטים טבעיים גם פיגמנטים מלאכותיים, שאינם מהחי.
באמנות הציור מהווים הפיגמנטים את החומרים החשובים ביותר ליצירת הצבעים השונים. בצבעי השמן מערבבים אותם עם שמנים, ליצירה של הצבע הסופי. צבעי המים הם שקופים יותר. על ידי כך שחוזרים בצביעה שוב ושוב על מקום מסוים, ניתן לייצר בהם דרגות כהות שונות של גווני הצבע. הצטברות הפיגמנטים על הנייר היא שיוצרת צבע חזק יותר.
הנה ייצור פיגמנטים או צבעים טבעיים בעבודת יד (עברית):
https://youtu.be/YFtpoENECiA
כך הפיגמנטים הופכים לצבעים:
https://youtu.be/9cUDDQt7xfs
אחד הפיגמנטים הבעייתיים בתקופות קדומות היה הכחול:
https://youtu.be/v2JZDdKtZ0Q
כך נמכרים הפיגמנטים בחנויות:
http://youtu.be/Icrm9sjjfkE
וכיום יש גם פיגמנטים מטאליים (מתכתיים):
https://youtu.be/nuZeIQ6Xh6E
צבענים
בעולם יש אינספור מיני פרחים, מכל מין, סוג וצבע. אבל כיצד כל פרח יש לו צבע או צבעים משלו?
ובכן, בכל פרח יש "צבען" שצובע אותו בצבע או גוון משלו. הצבענים הללו אופייניים, כל אחד לסוג או זן אחר של פרחי בר.
הצבענים, שנקראים בשפה המדעית "פיגמנטים", הם אחרים במיני הפרחים או בסוגיהם השונים. לכן גם צבעיהם של הפרחים מגוונים ושונים זה מזה.
הנה צבעי הפרחים בהולנד, ממלכת פרחים עולמית:
http://youtu.be/qKQRcy0CgQw?t=2s
ומתערוכת הפרחים השנתית של הולנד, קוקנהוף:
http://youtu.be/44k4d3JeKBE
אלה שנות המדינה הראשונות. בארץ נקטפים אינספור פרחים ללא רחם. התרבות בה קוטפים פרחים לשבת, או בטיול בטבע הייתה מושרשת ושכיחה. משפחות שלמות נהגו לטייל בטבע ולקטוף פרחי בר כרצונם.
אחרי שבישראל של שנות ה-60 זה היה הנוהג של לקטוף פרחים ולהוביל לסכנת הכחדה של פרחי בר שונים, הונהג אז חוק להגנת הטבע, שאסר קטיפת פרחי בר.
אחד השירים האהובים והמוכרים בין שירי נעמי שמר הוא השיר “ואלס להגנת הצומח", שבמקור ביצעה להקת הנח"ל. מורים, גננות ואנשי חינוך נוהגים לשיר אותו לילדי הכיתות הנמוכות כשהם יוצאים איתם לטבע ומחנכים לאהוב אותו ואת הסביבה.
רבים מייחסים את השיר לחוק ולאותו קמפיין נגד קטיפת פרחי בר שיזם בשנת 1964 איש הטבע החבר הכנסת הפעלתני בנושא זה, מר עזריה אלון.
האם זה החוק שמוזכר בשיר בתור “הַחֹוק שֶׁאוֹמֵר - כָּאן אָסוּר לִקְטֹף!”
אז האמת היא שלא לטבע מתייחס השיר. לא מדובר בו על הטבע ועל פרחים, אלא על טבע האדם ובנות צעירות שלעתים מוטרדות ממנו.
כי בפועל השיר התמים הזה תיאר את תופעת ההטרדות המיניות שהתקיימו בשנות ה-60 כנגד נערות וחיילות בישראל.
מה שעושה השיר הוא לספר את הדברים מפיה של חיילת המספרת למאזינים שחוקים רבים מגינים על פרחים וחיות הבר, אך אין שום חוק או מניעה של הטרדות מיניות כלפי בנות.
במילים פשוטות, הצעירה המזמרת בעצם מתלוננת על כך שהיא חשופה להטרדות, ועוד יותר. והגאונות שבשיר היא בכך שהוא מותח ביקורת עמוקה על הגבר המחוקק והמבוגר, אך עושה זאת באמצעות תיאורי עלים וגבעולים, לצד פרחים וקטיפתם ולא בצורה ישירה וברורה על בנות ופגיעות מיניות.
מה שנעמי שמר עושה בשיר הוא להצביע על הפער שבין ההגנה החד משמעית שניתנת לטבע, בדמות פרחים וחיות בר, לעומת חוסר ההגנה המוחלט כלפי נשים שנפגעות בנושאי הטרדה מינית.
בשיר, בשנים הבאות בשנים שלאחר מכן, השיר זכה לפרשנויות נוספות יוקלט בגרסאות "קאבר" ובביצועים שונים, מטיחה המשוררת ביקורת חברתית חד-משמעית ותובעת להגן על נשים מפני הטרדות מיניות.
הניגוד שבין שמירת הפרחים לאפס ההגנה על נשים צעירות, הוא מה שחורה לה ומהווה את הסיבה לכתיבת השיר.
בסופו של דבר, יעברו עוד 30 שנה ממועד יציאת השיר, עד שיחוקקו ב-1998 את החוק למניעת הטרדות מיניות.
הנה סיפורו של הקמפיין להפסקת קטיף פרחי הבר בישראל (עברית):
https://youtu.be/o4VrWZ5mBWU
עוזי פז מספר (עברית):
https://youtu.be/qQFvtDvfQK8
ולס להגנת הצומח - השיר המפורסם של נעמי שמר (עברית):
https://youtu.be/sNDBlJdh2PE
ההקלטה הראשונה של השיר בביצוע "האחיות שמר ב-1967:
https://youtu.be/e4cc_kptHk8
ביצוע יפה ועכשווי של ג'יין בורדו ואיה זהבי פייגלין:
https://www.youtube.com/watch?v=lWMeXgux9uQ
נעמי שמר עם להקת הנח"ל, והסולנית ירדנה ארזי בחזרות:
https://youtu.be/00a8dnVXUQo?long=yes
ופרק "שיר אחד" על הוואלס להגנת הצומח:
https://youtu.be/C3Pu8UCOkNI?long=yes
אקליפטוס הקשת (Rainbow Eucalyptus) או בשמו המדעי אקליפטוס האיים, הוא אחד העצים הצבעוניים והיפים בעולם. יופיו נובע מהצבעים הרבים שבגזע שלו. אין עץ אחר בעולם שצבעיו כה מגוונים וססגוניים.
אקליפטוס האיים שיכול להגיע עד 60 מטר גובה הוא עץ האקליפטוס היחיד שגדל בחצי הצפוני של כדור הארץ. הוא גדל בעיקר בפיליפינים, אינדונזיה ופפואה גינאה החדשה.
הדבר המיוחד בו הוא הפסים הצבעוניים שמכסים את הגזע שלו. במהלך תקופות שונות בשנה, משיר העץ חלקים מקליפת הגזע שלו ובכל פעם מתגלה צבע נוסף. כך הופך גזע העץ למגוון מהמם של צבעים יפים, מעונות השנה השונות.
מה סודם של שלל צבעיו המרהיבים של הגזע באקליפטוס הקשת? - ובכן, המחקר מראה שהעץ הזה עובר מחזורים של השלת קליפת הגזע ובכל שכבת קליפה כזו משתלט פיגמנט אחר, כלומר צִבְעָן בצבע שונה. כל קליפה חדשה היא שקופה בהתחלה ועם הזמן מתמלאת בצבענים שנקראים טאנינים ומופרשים כדי להגן על העץ בכל עונה מזיהומים, פטריות וחיידקים שונים.
צבעי אקליפטוס הקשת מתחילים את השנה בגוון ירוק ובהמשך מתגלה הכחול, אחרי זמן מה צבע ורוד, אז כתום ולקראת סוף השנה הגזע מקבל צבע חום ערמוני.
הנה סיפורו של אקליפטוס הקשת אחרי שפלש להוואי:
https://youtu.be/K6pOntcgkZw
אקליפטוס הקשת במיטבו:
http://www.youtube.com/watch?v=wwXSHKdDM7Y
הגזע של אקליפטוס הקשת:
http://youtu.be/nunORA0yrTk
ומצגת וידאו של צבעיו המיוחדים של האקליפטוס הצבעוני:
https://youtu.be/1WppUe6vP-I
פיגמנטים (Pigments), או צִבְעָנים, הם בעצם צבעים טבעיים המשמשים כחומרי הגלם של עולם הציור והצבע.
במהלך הדורות השתמשו בפיגמנטים לכל סוגי הצבעים, מהצבעים של ציורי הפרסקו שצוירו על הקירות, דרך צבעי הטמפרה שבהם מוהלים פיגמנטים בביצים, אך גם לצבעי השמן שבהם ציירו הציירים הקלאסיים, לצבעי אקוורל (צבעי מים) ועוד.
מבחינה ביולוגית, כל תרכובת צבעונית שמצויה בתאים של יצורים חיים היא פיגמנט. מרבית התאים החיים מכילים פיגמנטים. בעלי חיים חסרי פיגמנטים נקראים לבקנים.
בימים עברו שימשו פיגמנטים טבעיים לצביעת בגדים, בדים, צמר, חוטים ועוד. הם נלקחו מצדפות, קונכיות ובעלי חיים שמייצרים צבענים שונים באופן טבעי. מהארגמון למשל, יצרו צבע אדום. את מתכת הכספית נהגו לערבב עם גופרית וכך ליצור את צבע הוורמיליון.
בתעשייה נוהגים להשתמש בפיגמנטים לצביעה של חומרים שונים וליצירת צבעים לתעשייה, של פלסטיק צבעוני, דיו, בדי טקסטיל, צבעים מאכל למוצרי מזון וכדומה. כיום יש בנוסף לפיגמנטים טבעיים גם פיגמנטים מלאכותיים, שאינם מהחי.
באמנות הציור מהווים הפיגמנטים את החומרים החשובים ביותר ליצירת הצבעים השונים. בצבעי השמן מערבבים אותם עם שמנים, ליצירה של הצבע הסופי. צבעי המים הם שקופים יותר. על ידי כך שחוזרים בצביעה שוב ושוב על מקום מסוים, ניתן לייצר בהם דרגות כהות שונות של גווני הצבע. הצטברות הפיגמנטים על הנייר היא שיוצרת צבע חזק יותר.
הנה ייצור פיגמנטים או צבעים טבעיים בעבודת יד (עברית):
https://youtu.be/YFtpoENECiA
כך הפיגמנטים הופכים לצבעים:
https://youtu.be/9cUDDQt7xfs
אחד הפיגמנטים הבעייתיים בתקופות קדומות היה הכחול:
https://youtu.be/v2JZDdKtZ0Q
כך נמכרים הפיגמנטים בחנויות:
http://youtu.be/Icrm9sjjfkE
וכיום יש גם פיגמנטים מטאליים (מתכתיים):
https://youtu.be/nuZeIQ6Xh6E
