שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי העריך שאין סיכויים שהצוללת תצליח?
"אני חייב להודות שהדמיון שלי מסרב לראות כל סוג של צוללת עושה משהו, מלבד לחנוק את צוותה ולפרפר בים." אמר ה. ג'. ולס, סופר בריטי בשנת 1901.
אז ולס הסופר טעה ובגדול.. הצוללות, לא זו בלבד שהצליחו לצלול ולחזור ולהפוך לכלי שיט פעילים ואיכותיים, הן גם הפכו למכונות מלחמה ששטות בימים וצוללות כל אימת שהן צריכות, לעומקים שלא יאומנו. במלחמת העולם השנייה כמעט והכריעו הצוללות הגרמניות את המלחמה בצי הבריטי ורק פיענוח קוד האניגמה הביא לנצחון עליהן.
מסתבר שגם טכנולוגיה שקשה להאמין שהיא אפשרית, מסוגלת להפוך להצלחה מסחררת. צוללות כיום מאתרות ספינות טבועות, מבצעות משימות מחקר מורכבות במעמקי הים ומטפלות במשימות טכניות והנדסיות מסובכות ביותר. כיום יש גם צוללות גרעיניות שנושאות טילים בליסטיים, טילים בין-יבשתיים, שמסוגלים להרוס מדינות שלמות בפקודה אחת..
הנה ביקור בתוך צוללת של צה"ל (עברית):
https://youtu.be/sCaNNLZiq2g
צוללת האקולה הענקית של ימינו:
http://youtu.be/Hbu7fDzHNG8
צוללת אמריקאית עולה מתחת לקרח בקוטב הצפוני:
https://youtu.be/shV4k9KiaNY
וההקשר התרבותי החשוב ביותר של הצוללות היה בשיר "צוללת צהובה" של הביטלס:
https://youtu.be/m2uTFF_3MaA
איך צוללת שוקעת וצפה?
צוללת היא כלי שיט שנע ופועל מתחת לפני הים. יכולת הציפה של הצוללת מבוססת על חוק ארכימדס. כדי לצלול מתחת לפני הים מפעילות הצוללות רעיון שמשקל המים שהיא דוחה יהיה שווה למשקל שלה ולכן משקלה במים מתאפס. אם משקלה יהיה גדול יותר - היא תשקע לעומק הים, בעוד שאם המשקל שלה קטן יותר משל המים שהיא דוחה - היא תצוף.
כדי לרדת למעמקי הים יש בצוללת מיכלי כובד, שאותם ממלאים במים, כדי לצלול. אם רוצים לעשות את הדבר ההפוך, לעלות לפני הים, ממלאים את מכלי הכובד באוויר דחוס, שדוחק את המים החוצה ומקטין את משקל הצוללת וגורם לה לעלות לפני הים.
כמובן שלא כל שינוי בעומק של הצוללת מחייב מילוי מי ים במיכלי הכובד או ריקונם. כמו הגה הכיוון שמכוון את הצוללת ימינה ושמאלה, ישנם לצוללת גם הגאי עומק. הגאי העומק הם מעין כנפיים קטנות שביכולתן לשנות את זווית הצוללת כלפי מעלה ומטה ובכך לסייע לה לעלות ולרדת בעומקי הים.
הנה הסבר באנימציה על שיטת הצלילה של הצוללות ואיך הן עולות ויורדות:
http://youtu.be/yb3e4IegeJ0
וצוללות הענק מסוג טייפון עולה ויורדת במים:
http://youtu.be/Yfn19IxP18c?t=3s
מי המציא את הצוללת?
האנגלי ויליאם בורן היה הראשון שתכנן אבטיפוס של צוללת, כבר בשנת 1578. גם לאונרדו דה וינצ'י שרטט תכניות של צוללת באותה מאה.
אבל בנייתה של צוללת אמיתית המתינה לשנת 1620, כשהממציא ההולנדי קורנליוס דרבל, פיתח את הצוללת הראשונה. הוא עשה זאת במימון של מלך אנגליה דווקא והיה זה המלך האנגלי ג'יימס הראשון, שהזמין את הצוללת הראשונה עבור הצי הבריטי.
הצוללת של דרבל התבססה על העיצוב של בורן והתמודדה ואף פתרה היטב את הקשיים שהשאיר אחריו.
בהמשך הפיתוח של קורנליוס פותחו דגמים מתקדמים של הצוללת והם נוסו בנהר התמזה שבלונדון, בין השנים 1620-1624.
הצוללות היו אז מעין סירות גדולות מעץ, שהונעו על ידי משוטים וצופו בעור, כדי שישמור על איטום למים. לצוללות הללו היה מחובר צינור שעלה אל פני המים, כדי שהיושבים בצוללת יוכלו לקבל אוויר לנשימה.
אה, ועוד משהו... הצוללות הראשונות צללו לעומק של 4 מטרים בלבד.
הנה סרטון על התפתחות הצוללות:
http://youtu.be/BikIK4AY8oc
חידת הצוללת לאנשים חושבים (מתורגם):
https://youtu.be/iNgJCYPdmdQ
ביקור בצוללת ששימשה בעבר (עברית):
https://youtu.be/hoqaqJUwEuk
צוללת אישית לתיירות תת-ימית (עברית):
https://youtu.be/JzuEpZTxBrM?t=17s
וביקור בצוללת פעילה של חיל הים (עברית):
https://youtu.be/AJR7C8g-mUU?long=yes
מהי צוללת גרעינית?
הצוללת הגרעינית היא צוללת שהמנועים שלה מונעים באנרגיה המופקת מביקוע גרעיני מבוקר.
מרבית הצוללות הגרעיניות גם נושאות טילים בליסטיים שניתן לשגר מהים.
צוללות גרעיניות פותחו במסגרת מרוץ החימוש, כדי לאפשר לצבאות לשלוח טילים גרעיניים בליסטיים כנגד אויב גרעיני התוקף את מדינתם.
במהלך שנות המלחמה הקרה עסקו רבות ברעיון של "המכה השנייה". לפי רעיון זה מדינה שתתקוף את מרכזי השיגור של הטילים הגרעיניים של אויבתה תשבית את יכולתה להגיב ולמעשה תנצח במלחמה גרעינית.
כדי לשבש את היכולת הזו, לתקוף ולנצח בתוקפנות גרעינית, חיפשו המעצמות דרכים לשיגור ממקומות אחרים, שקשה להשמידם במכה הראשונה. הרעיון, אם כך, הוא שכל צוללת גרעינית תוכל לנקום, לירות ולהשמיד אצל התוקף הגרעיני שקם על בעליה.
כמו האינטרנט, שנולד למעשה מרשת תקשורת צבאית שפותחה כדי לאפשר שיגור מבסיסים גרעיניים מקבילים (ראו בתגית "אינטרנט, תולדות האינטרנט"), גם הצוללות הגרעיניות נועדו כדי להחזיר מכה לתוקפן גרעיני ולמעשה - למנוע ממעצמות גרעין לפתוח במלחמה אטומית כדי להימנע מהחורבן שלהן עצמן.
הנה צוללת גרעינית של הצבא ההודי:
http://youtu.be/Hbu7fDzHNG8
נאוטילוס הייתה הצוללת עם ההנעה הגרעינית הראשונה של ארה"ב:
https://youtu.be/1Bmgk3WlkCE
הנשק בצוללת הגרעינית של ימינו:
http://youtu.be/HNy9peKNKb4
וצוללת כזו בוקעת מהשלג בקוטב הצפוני:
http://youtu.be/9990wY1DEhk
מי ניצח במלחמת הצוללות?
מלחמת הצוללות (Battle of the Atlantic) היא מערכה שניהלו צוללות גרמניות שכונו יובוט (U-Boot), קיצור של המלה הגרמנית לצוללת Unterseeboot, החל מסוף שנת 1942, כנגד אוניות בריטיות וספינות סוחר של בעלות הברית.
האחרונות הותקפו על ידי כוחות גרמניים גדולים שכונו "להקת הזאבים". הם עשו שמות בספינות בעלות הברית. אובדן רבות מהספינות הללו יצר חשש בריטי לאספקת הדלק לאיים הבריטיים.
הגרמנים קראו לשלב הזה "הזמנים היפים"...
משנת 1943, גם כשהחליף מומחה הצוללות הגרמני דוניץ את רדר כמפקד הצי הגרמני, פנתה מלחמת הצוללות באוקיינוס האטלנטי לרעת הגרמנים דווקא. בעלות הברית הפנו את כל המשאבים ללוחמה נגדם, השיגו כיסוי אווירי של רוב האוקיינוס האטלנטי הצפוני, בעזרת מפציצים ארוכי טווח ומצוידים במכ"ם מתקדם ופצצות עומק שלא חייבות לפגוע בצוללת כדי להכניעה.
גם אדמירל מקס הורטון, המומחה לצוללות שהפך למפקד זרוע הצוללות של הצי הבריטי, פיתח טקטיקות ואמצעי לחימה חדשים ששיפרו מאוד את מצב הלחימה הבריטית נגד הצוללות הגרמניות.
תרם גם פיצוח קוד האניגמה שאפשר עתה לצבא הבריטי לדעת המון פרטים חשובים על מיקום ומגמת הצוללות הגרמניות ולהימנע מקרבה אליהן.
כך יצא שלמרות שדוניץ הצליח להגדיל את צי הצוללות הגרמני ולהופכו בסוף המלחמה לצי הצוללות הגדול והמתקדם בעולם, הובסו הגרמנים במלחמת הצוללות.
דגמי הצוללות המתקדמים שפיתחו הגרמנים הפכו לאחר המלחמה לאבטיפוס לצוללות החדשות שפיתחו האמריקאים והרוסים.
על אף שהיסטוריונים גורסים שבשום שלב לא היו הגרמנים קרובים להכנעת בריטניה באמצעות הצוללות, וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, כתב על מלחמת הצוללות במהלך המלחמה "הדבר היחיד שבאמת הפחיד אותי במהלך המלחמה הייתה סכנת הצוללות הגרמניות".
הנה הצוללות הגרמניות במלחמת הצוללות:
https://youtu.be/dzaMP5ZXryU
הבונקרים שהנאצים בנו להן:
https://youtu.be/CFNVQzTgXxg
שנים אחרי המלחמה התגלו צוללות יו-בוטס חדשניות שנקברו בבונקר והיו עלולות לשנות את גורל המלחמה:
https://youtu.be/omn6VK64t9Q
צוללת גרמנית ששרדה את המלחמה:
https://youtu.be/YL1UZ8e1VYQ
היו בוטס נולדו כבר במלחמת העולם הראשונה:
https://youtu.be/RCrzaC4aLPg
על הצוללות הזעירות של הגרמנים באותה מלחמה:
https://youtu.be/4TsAUz76gNs?long=yes
וסרט תיעודי על מלחמת הצוללות באוקיינוס האטלנטי:
https://youtu.be/YvyfcmkhFiY?long=yes
איזו צוללת גילתה את הטיטאניק?
הצוללת העמוקה אלווין (Alvin DSV) נבנתה בשנות ה-60 באמריקה. היא יכולה לצלול לעומק של כמעט 5 קילומטרים. במהלך השנים היא ביצעה אלפי משימות צלילה מדעיות ואלפי מדענים נעזרו בה כדי לצלול למעמקי האוקיינוס.
הציוד שהיא מצוידת בו כולל בין השאר 2 זרועות חיצוניות וציוד צילום תת-ימי מתקדם. שירותים, אגב, אין בה..
כבר בשנות ה - 60 הצליחו מפעילי האלווין לדלות ממעמקי הים, אל מול חופי ספרד, פצצת מימן שהייתה על גבי מפציץ שהתנגש במטוס אחר.
אבל המשימה הפורסמת ביותר של DSV Alvin הייתה כשיצאה הצוללת אל האוקיינוס האטלנטי, בפיקודו של מגלה האניות הטרופות הידוע רוברט בלארד, כדי לחקור את שרידי הטיטניק. לאחר שהיה הראשון שאיתר את הטיטאניק, בעזרת רכב תת-ימי פשוט יותר, החליט באלארד לשוב עם אלווין ועם עוד רכב תת-ימי בלתי מאויש קטן, שאותו החדיר מבעד לפתחים שבחלקי האונייה. כך הצליחו בלארד ואנשי צוותו לצלם את שרידי האונייה המסקרנים ולחקור בצורה מפורטת את הספינה הטבועה המפורסמת ביותר בעולם, הטיטאניק.
הנה הצוללת למים עמוקים:
http://youtu.be/j11K_vKOGOg
צילומי הטיטאניק הטבועה ממעמקים שנשלחו מהצוללת אלווין:
http://youtu.be/6Z7REEnwKOQ
רוברט בלארד, המספר על מציאת האנייה:
https://youtu.be/lwfIYwl-lT8
הצוללת לעומקים גבוהים אלווין:
http://youtu.be/a5aQ4W9GbpU
והמשך התיאור שלה:
http://youtu.be/dXOQFnU-49k
מהי הצוללת הגדולה בעולם?
צוללת רוסית בשם אקולה (מבטאים את השם כמו "עפולה") נחשבת לצוללת הגדולה ביותר שיוצרה אי-פעם.
מדובר בצוללת ענק שצוידה ב-200 ראשי חץ גרעיניים. במסגרת מרוץ החימוש של "המלחמה הקרה", כוונו כל הטילים וראשי החץ הללו לכיוון אחד - ארה"ב.
כמו צוללות ענק אחרות, גם האקולה שקטה מאד. היא מונעת על ידי כור גרעיני משלה. היא גם מסוגלת לשהות במעמקי הים במשך 4 חודשים רצופים.
כיום אין אף צוללת אקולה בשירות מבצעי, אך אחת מהן עדיין שטה בים.
צוללת האקולה האימתנית:
http://youtu.be/DaHjPFn9ULM
הצוללת האקולה הענקית של ימינו שטה בים:
http://youtu.be/Hbu7fDzHNG8
מקבץ סרטונים של צוללת הטייפון - האקולה הרוסית שהייתה הצוללת הגדולה ביותר אי-פעם:
http://youtu.be/Yfn19IxP18c
מה שהיה בתוך הצוללת הגדולה בעולם וכונתה "המלון הצף":
http://youtu.be/JrULRXlAlMU
צילומי ניסויים גרעיניים של שילוח טילים מהאקולה:
http://youtu.be/t7G0Ae4gQNQ
וסרטון ארוך יותר על הטייפון - הצוללת הגדולה בעולם:
https://youtu.be/agUwlSJUtbc?long=yes
מתי שימשו צוללות ה-U boats הגרמניות?
צוללות ה-U Boat ידועות כצוללות הגרמניות שבמלחמת העולם השנייה הטביעו מאות אוניות וספינות אנגליות ואמריקאיות וכמעט גרמו לתבוסת בנות הברית.
אך גם אם לשיא פעילותן הגיעו היובוטס במלחמת העולם השנייה, את הצוללות ההיסטוריות "זכה" העולם להכיר כבר במלחמת העולם הראשונה, אז פיתחה אותן גרמניה לצרכים מלחמתיים.
במערב הן כונו יובוט (U-Boot), קיצור של המלה הגרמנית לצוללת Unterseeboot, אבל בגרמנית הגו את שמן כ"אוּ בּוֹט".
במיוחד הן בלטו במהלך מה שזכה לכינוי "מלחמת הצוללות" (Battle of the Atlantic). הייתה זו מערכה שניהלו צוללות גרמניות החל מסוף שנת 1942, כנגד אוניות בריטיות וספינות סוחר של בעלות הברית.
מטרת היו-בוטס הייתה להטביע את הספינות של בעלות הברית ובמיוחד אניות של בריטניה, שהעבירו ציוד ומזון מאמריקה אל האי הבריטי, דרך האוקיינוס האטלנטי.
אגב, להשכלה כללית, בגרמנית משמש הקיצור "U-boot" לכל צוללת שהיא ולא כמו במערב, לסוג ההיסטורי של הצוללות הגרמניות ממלחמות העולם.
הנה צוללות ה-UBoat הגרמניות ששימשו במלחמת העולם השנייה, במה שזכה לשם "מלחמת הצוללות":
https://youtu.be/dzaMP5ZXryU
היו-בוטס נולדו כבר במלחמת העולם הראשונה:
https://youtu.be/RCrzaC4aLPg
צוללת גרמנית כזו ששרדה את המלחמה:
https://youtu.be/YL1UZ8e1VYQ
ביקור במשחק מחשב בצוללות ה-UBoat במלחמת העולם:
https://youtu.be/MgKcuw7_VG4
פודקאסט על הצוללות הגרמניות של מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/AR3eD849trk?long=yes
וסרט תיעודי על צוללות ה-UBoat הגרמניות:
http://youtu.be/YvyfcmkhFiY?long=yes
מהו סיפורה של הצוללת דקר?
הצוללת הישראלית אח"י דקר (אניית חיל הים "דקר") הייתה צוללת שנרכשה מהצי הבריטי, עבור חיל הים הישראלי, בשנת 1965. היא נעלמה בשיט הראשון שלה לארץ, בשנת 1968. כל החיפושים שנערכו אחריה על ידי אניות, צוללות וכלי טיס, לא העלו דבר ותעלומת העלמה של הדקר הייתה גדולה. החיפושים אחריה מוקדו באזור מצרים, בין השאר לאחר שנמצא אחד ממצופי החירום של הדקר בחוף של רצועת עזה.
רק בשנת 1999, שנים רבות לאחר שנעלמה, נמצאו שרידי הצוללת והתברר סופית שדקר וכל 69 אנשי הצוות שלה נספו. שרידי הדקר נמצאו בעומק של כ-3 קילומטרים, במרחק של כמעט 500 קילומטרים מחופי ישראל.
הנה סיפורה של הצוללת דקר:
http://youtu.be/XwwAXFOlvb0
האסון הקשה של טביעתה:
https://youtu.be/bCeKL0w6FrA
כך התגלו שרידיה של ה"דקר":
https://youtu.be/qWOIyC9-zLA
וסרטון תיעודי על דקר, עם הקלטות אחרונות ממנה:
https://youtu.be/Z0-al8daGnQ?long=yes
"אני חייב להודות שהדמיון שלי מסרב לראות כל סוג של צוללת עושה משהו, מלבד לחנוק את צוותה ולפרפר בים." אמר ה. ג'. ולס, סופר בריטי בשנת 1901.
אז ולס הסופר טעה ובגדול.. הצוללות, לא זו בלבד שהצליחו לצלול ולחזור ולהפוך לכלי שיט פעילים ואיכותיים, הן גם הפכו למכונות מלחמה ששטות בימים וצוללות כל אימת שהן צריכות, לעומקים שלא יאומנו. במלחמת העולם השנייה כמעט והכריעו הצוללות הגרמניות את המלחמה בצי הבריטי ורק פיענוח קוד האניגמה הביא לנצחון עליהן.
מסתבר שגם טכנולוגיה שקשה להאמין שהיא אפשרית, מסוגלת להפוך להצלחה מסחררת. צוללות כיום מאתרות ספינות טבועות, מבצעות משימות מחקר מורכבות במעמקי הים ומטפלות במשימות טכניות והנדסיות מסובכות ביותר. כיום יש גם צוללות גרעיניות שנושאות טילים בליסטיים, טילים בין-יבשתיים, שמסוגלים להרוס מדינות שלמות בפקודה אחת..
הנה ביקור בתוך צוללת של צה"ל (עברית):
https://youtu.be/sCaNNLZiq2g
צוללת האקולה הענקית של ימינו:
http://youtu.be/Hbu7fDzHNG8
צוללת אמריקאית עולה מתחת לקרח בקוטב הצפוני:
https://youtu.be/shV4k9KiaNY
וההקשר התרבותי החשוב ביותר של הצוללות היה בשיר "צוללת צהובה" של הביטלס:
https://youtu.be/m2uTFF_3MaA
צוללת היא כלי שיט שנע ופועל מתחת לפני הים. יכולת הציפה של הצוללת מבוססת על חוק ארכימדס. כדי לצלול מתחת לפני הים מפעילות הצוללות רעיון שמשקל המים שהיא דוחה יהיה שווה למשקל שלה ולכן משקלה במים מתאפס. אם משקלה יהיה גדול יותר - היא תשקע לעומק הים, בעוד שאם המשקל שלה קטן יותר משל המים שהיא דוחה - היא תצוף.
כדי לרדת למעמקי הים יש בצוללת מיכלי כובד, שאותם ממלאים במים, כדי לצלול. אם רוצים לעשות את הדבר ההפוך, לעלות לפני הים, ממלאים את מכלי הכובד באוויר דחוס, שדוחק את המים החוצה ומקטין את משקל הצוללת וגורם לה לעלות לפני הים.
כמובן שלא כל שינוי בעומק של הצוללת מחייב מילוי מי ים במיכלי הכובד או ריקונם. כמו הגה הכיוון שמכוון את הצוללת ימינה ושמאלה, ישנם לצוללת גם הגאי עומק. הגאי העומק הם מעין כנפיים קטנות שביכולתן לשנות את זווית הצוללת כלפי מעלה ומטה ובכך לסייע לה לעלות ולרדת בעומקי הים.
הנה הסבר באנימציה על שיטת הצלילה של הצוללות ואיך הן עולות ויורדות:
http://youtu.be/yb3e4IegeJ0
וצוללות הענק מסוג טייפון עולה ויורדת במים:
http://youtu.be/Yfn19IxP18c?t=3s
האנגלי ויליאם בורן היה הראשון שתכנן אבטיפוס של צוללת, כבר בשנת 1578. גם לאונרדו דה וינצ'י שרטט תכניות של צוללת באותה מאה.
אבל בנייתה של צוללת אמיתית המתינה לשנת 1620, כשהממציא ההולנדי קורנליוס דרבל, פיתח את הצוללת הראשונה. הוא עשה זאת במימון של מלך אנגליה דווקא והיה זה המלך האנגלי ג'יימס הראשון, שהזמין את הצוללת הראשונה עבור הצי הבריטי.
הצוללת של דרבל התבססה על העיצוב של בורן והתמודדה ואף פתרה היטב את הקשיים שהשאיר אחריו.
בהמשך הפיתוח של קורנליוס פותחו דגמים מתקדמים של הצוללת והם נוסו בנהר התמזה שבלונדון, בין השנים 1620-1624.
הצוללות היו אז מעין סירות גדולות מעץ, שהונעו על ידי משוטים וצופו בעור, כדי שישמור על איטום למים. לצוללות הללו היה מחובר צינור שעלה אל פני המים, כדי שהיושבים בצוללת יוכלו לקבל אוויר לנשימה.
אה, ועוד משהו... הצוללות הראשונות צללו לעומק של 4 מטרים בלבד.
הנה סרטון על התפתחות הצוללות:
http://youtu.be/BikIK4AY8oc
חידת הצוללת לאנשים חושבים (מתורגם):
https://youtu.be/iNgJCYPdmdQ
ביקור בצוללת ששימשה בעבר (עברית):
https://youtu.be/hoqaqJUwEuk
צוללת אישית לתיירות תת-ימית (עברית):
https://youtu.be/JzuEpZTxBrM?t=17s
וביקור בצוללת פעילה של חיל הים (עברית):
https://youtu.be/AJR7C8g-mUU?long=yes
הצוללת הגרעינית היא צוללת שהמנועים שלה מונעים באנרגיה המופקת מביקוע גרעיני מבוקר.
מרבית הצוללות הגרעיניות גם נושאות טילים בליסטיים שניתן לשגר מהים.
צוללות גרעיניות פותחו במסגרת מרוץ החימוש, כדי לאפשר לצבאות לשלוח טילים גרעיניים בליסטיים כנגד אויב גרעיני התוקף את מדינתם.
במהלך שנות המלחמה הקרה עסקו רבות ברעיון של "המכה השנייה". לפי רעיון זה מדינה שתתקוף את מרכזי השיגור של הטילים הגרעיניים של אויבתה תשבית את יכולתה להגיב ולמעשה תנצח במלחמה גרעינית.
כדי לשבש את היכולת הזו, לתקוף ולנצח בתוקפנות גרעינית, חיפשו המעצמות דרכים לשיגור ממקומות אחרים, שקשה להשמידם במכה הראשונה. הרעיון, אם כך, הוא שכל צוללת גרעינית תוכל לנקום, לירות ולהשמיד אצל התוקף הגרעיני שקם על בעליה.
כמו האינטרנט, שנולד למעשה מרשת תקשורת צבאית שפותחה כדי לאפשר שיגור מבסיסים גרעיניים מקבילים (ראו בתגית "אינטרנט, תולדות האינטרנט"), גם הצוללות הגרעיניות נועדו כדי להחזיר מכה לתוקפן גרעיני ולמעשה - למנוע ממעצמות גרעין לפתוח במלחמה אטומית כדי להימנע מהחורבן שלהן עצמן.
הנה צוללת גרעינית של הצבא ההודי:
http://youtu.be/Hbu7fDzHNG8
נאוטילוס הייתה הצוללת עם ההנעה הגרעינית הראשונה של ארה"ב:
https://youtu.be/1Bmgk3WlkCE
הנשק בצוללת הגרעינית של ימינו:
http://youtu.be/HNy9peKNKb4
וצוללת כזו בוקעת מהשלג בקוטב הצפוני:
http://youtu.be/9990wY1DEhk
צוללות
מלחמת הצוללות (Battle of the Atlantic) היא מערכה שניהלו צוללות גרמניות שכונו יובוט (U-Boot), קיצור של המלה הגרמנית לצוללת Unterseeboot, החל מסוף שנת 1942, כנגד אוניות בריטיות וספינות סוחר של בעלות הברית.
האחרונות הותקפו על ידי כוחות גרמניים גדולים שכונו "להקת הזאבים". הם עשו שמות בספינות בעלות הברית. אובדן רבות מהספינות הללו יצר חשש בריטי לאספקת הדלק לאיים הבריטיים.
הגרמנים קראו לשלב הזה "הזמנים היפים"...
משנת 1943, גם כשהחליף מומחה הצוללות הגרמני דוניץ את רדר כמפקד הצי הגרמני, פנתה מלחמת הצוללות באוקיינוס האטלנטי לרעת הגרמנים דווקא. בעלות הברית הפנו את כל המשאבים ללוחמה נגדם, השיגו כיסוי אווירי של רוב האוקיינוס האטלנטי הצפוני, בעזרת מפציצים ארוכי טווח ומצוידים במכ"ם מתקדם ופצצות עומק שלא חייבות לפגוע בצוללת כדי להכניעה.
גם אדמירל מקס הורטון, המומחה לצוללות שהפך למפקד זרוע הצוללות של הצי הבריטי, פיתח טקטיקות ואמצעי לחימה חדשים ששיפרו מאוד את מצב הלחימה הבריטית נגד הצוללות הגרמניות.
תרם גם פיצוח קוד האניגמה שאפשר עתה לצבא הבריטי לדעת המון פרטים חשובים על מיקום ומגמת הצוללות הגרמניות ולהימנע מקרבה אליהן.
כך יצא שלמרות שדוניץ הצליח להגדיל את צי הצוללות הגרמני ולהופכו בסוף המלחמה לצי הצוללות הגדול והמתקדם בעולם, הובסו הגרמנים במלחמת הצוללות.
דגמי הצוללות המתקדמים שפיתחו הגרמנים הפכו לאחר המלחמה לאבטיפוס לצוללות החדשות שפיתחו האמריקאים והרוסים.
על אף שהיסטוריונים גורסים שבשום שלב לא היו הגרמנים קרובים להכנעת בריטניה באמצעות הצוללות, וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, כתב על מלחמת הצוללות במהלך המלחמה "הדבר היחיד שבאמת הפחיד אותי במהלך המלחמה הייתה סכנת הצוללות הגרמניות".
הנה הצוללות הגרמניות במלחמת הצוללות:
https://youtu.be/dzaMP5ZXryU
הבונקרים שהנאצים בנו להן:
https://youtu.be/CFNVQzTgXxg
שנים אחרי המלחמה התגלו צוללות יו-בוטס חדשניות שנקברו בבונקר והיו עלולות לשנות את גורל המלחמה:
https://youtu.be/omn6VK64t9Q
צוללת גרמנית ששרדה את המלחמה:
https://youtu.be/YL1UZ8e1VYQ
היו בוטס נולדו כבר במלחמת העולם הראשונה:
https://youtu.be/RCrzaC4aLPg
על הצוללות הזעירות של הגרמנים באותה מלחמה:
https://youtu.be/4TsAUz76gNs?long=yes
וסרט תיעודי על מלחמת הצוללות באוקיינוס האטלנטי:
https://youtu.be/YvyfcmkhFiY?long=yes
הצוללת העמוקה אלווין (Alvin DSV) נבנתה בשנות ה-60 באמריקה. היא יכולה לצלול לעומק של כמעט 5 קילומטרים. במהלך השנים היא ביצעה אלפי משימות צלילה מדעיות ואלפי מדענים נעזרו בה כדי לצלול למעמקי האוקיינוס.
הציוד שהיא מצוידת בו כולל בין השאר 2 זרועות חיצוניות וציוד צילום תת-ימי מתקדם. שירותים, אגב, אין בה..
כבר בשנות ה - 60 הצליחו מפעילי האלווין לדלות ממעמקי הים, אל מול חופי ספרד, פצצת מימן שהייתה על גבי מפציץ שהתנגש במטוס אחר.
אבל המשימה הפורסמת ביותר של DSV Alvin הייתה כשיצאה הצוללת אל האוקיינוס האטלנטי, בפיקודו של מגלה האניות הטרופות הידוע רוברט בלארד, כדי לחקור את שרידי הטיטניק. לאחר שהיה הראשון שאיתר את הטיטאניק, בעזרת רכב תת-ימי פשוט יותר, החליט באלארד לשוב עם אלווין ועם עוד רכב תת-ימי בלתי מאויש קטן, שאותו החדיר מבעד לפתחים שבחלקי האונייה. כך הצליחו בלארד ואנשי צוותו לצלם את שרידי האונייה המסקרנים ולחקור בצורה מפורטת את הספינה הטבועה המפורסמת ביותר בעולם, הטיטאניק.
הנה הצוללת למים עמוקים:
http://youtu.be/j11K_vKOGOg
צילומי הטיטאניק הטבועה ממעמקים שנשלחו מהצוללת אלווין:
http://youtu.be/6Z7REEnwKOQ
רוברט בלארד, המספר על מציאת האנייה:
https://youtu.be/lwfIYwl-lT8
הצוללת לעומקים גבוהים אלווין:
http://youtu.be/a5aQ4W9GbpU
והמשך התיאור שלה:
http://youtu.be/dXOQFnU-49k
צוללת רוסית בשם אקולה (מבטאים את השם כמו "עפולה") נחשבת לצוללת הגדולה ביותר שיוצרה אי-פעם.
מדובר בצוללת ענק שצוידה ב-200 ראשי חץ גרעיניים. במסגרת מרוץ החימוש של "המלחמה הקרה", כוונו כל הטילים וראשי החץ הללו לכיוון אחד - ארה"ב.
כמו צוללות ענק אחרות, גם האקולה שקטה מאד. היא מונעת על ידי כור גרעיני משלה. היא גם מסוגלת לשהות במעמקי הים במשך 4 חודשים רצופים.
כיום אין אף צוללת אקולה בשירות מבצעי, אך אחת מהן עדיין שטה בים.
צוללת האקולה האימתנית:
http://youtu.be/DaHjPFn9ULM
הצוללת האקולה הענקית של ימינו שטה בים:
http://youtu.be/Hbu7fDzHNG8
מקבץ סרטונים של צוללת הטייפון - האקולה הרוסית שהייתה הצוללת הגדולה ביותר אי-פעם:
http://youtu.be/Yfn19IxP18c
מה שהיה בתוך הצוללת הגדולה בעולם וכונתה "המלון הצף":
http://youtu.be/JrULRXlAlMU
צילומי ניסויים גרעיניים של שילוח טילים מהאקולה:
http://youtu.be/t7G0Ae4gQNQ
וסרטון ארוך יותר על הטייפון - הצוללת הגדולה בעולם:
https://youtu.be/agUwlSJUtbc?long=yes
צוללות ה-U Boat ידועות כצוללות הגרמניות שבמלחמת העולם השנייה הטביעו מאות אוניות וספינות אנגליות ואמריקאיות וכמעט גרמו לתבוסת בנות הברית.
אך גם אם לשיא פעילותן הגיעו היובוטס במלחמת העולם השנייה, את הצוללות ההיסטוריות "זכה" העולם להכיר כבר במלחמת העולם הראשונה, אז פיתחה אותן גרמניה לצרכים מלחמתיים.
במערב הן כונו יובוט (U-Boot), קיצור של המלה הגרמנית לצוללת Unterseeboot, אבל בגרמנית הגו את שמן כ"אוּ בּוֹט".
במיוחד הן בלטו במהלך מה שזכה לכינוי "מלחמת הצוללות" (Battle of the Atlantic). הייתה זו מערכה שניהלו צוללות גרמניות החל מסוף שנת 1942, כנגד אוניות בריטיות וספינות סוחר של בעלות הברית.
מטרת היו-בוטס הייתה להטביע את הספינות של בעלות הברית ובמיוחד אניות של בריטניה, שהעבירו ציוד ומזון מאמריקה אל האי הבריטי, דרך האוקיינוס האטלנטי.
אגב, להשכלה כללית, בגרמנית משמש הקיצור "U-boot" לכל צוללת שהיא ולא כמו במערב, לסוג ההיסטורי של הצוללות הגרמניות ממלחמות העולם.
הנה צוללות ה-UBoat הגרמניות ששימשו במלחמת העולם השנייה, במה שזכה לשם "מלחמת הצוללות":
https://youtu.be/dzaMP5ZXryU
היו-בוטס נולדו כבר במלחמת העולם הראשונה:
https://youtu.be/RCrzaC4aLPg
צוללת גרמנית כזו ששרדה את המלחמה:
https://youtu.be/YL1UZ8e1VYQ
ביקור במשחק מחשב בצוללות ה-UBoat במלחמת העולם:
https://youtu.be/MgKcuw7_VG4
פודקאסט על הצוללות הגרמניות של מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/AR3eD849trk?long=yes
וסרט תיעודי על צוללות ה-UBoat הגרמניות:
http://youtu.be/YvyfcmkhFiY?long=yes
הצוללת הישראלית אח"י דקר (אניית חיל הים "דקר") הייתה צוללת שנרכשה מהצי הבריטי, עבור חיל הים הישראלי, בשנת 1965. היא נעלמה בשיט הראשון שלה לארץ, בשנת 1968. כל החיפושים שנערכו אחריה על ידי אניות, צוללות וכלי טיס, לא העלו דבר ותעלומת העלמה של הדקר הייתה גדולה. החיפושים אחריה מוקדו באזור מצרים, בין השאר לאחר שנמצא אחד ממצופי החירום של הדקר בחוף של רצועת עזה.
רק בשנת 1999, שנים רבות לאחר שנעלמה, נמצאו שרידי הצוללת והתברר סופית שדקר וכל 69 אנשי הצוות שלה נספו. שרידי הדקר נמצאו בעומק של כ-3 קילומטרים, במרחק של כמעט 500 קילומטרים מחופי ישראל.
הנה סיפורה של הצוללת דקר:
http://youtu.be/XwwAXFOlvb0
האסון הקשה של טביעתה:
https://youtu.be/bCeKL0w6FrA
כך התגלו שרידיה של ה"דקר":
https://youtu.be/qWOIyC9-zLA
וסרטון תיעודי על דקר, עם הקלטות אחרונות ממנה:
https://youtu.be/Z0-al8daGnQ?long=yes
איך פועלות פצצות עומק?
פצצות עומק (Depth charge), או מטעני עומק, הן פצצות המיועדות לפעול כנגד צוללות.
הן פותחו בתחילת המאה העשרים, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשספינות מערכה בריטיות ניהלו מאבק בצוללות הגרמניות.
פצצות העומק היו אז מעין חבית, שגולגלה על ידי המלחים מהסיפון בעת שהספינה הייתה מעל הצוללת. בהמשך הן השתנו לצורות שונות ובחיילות הים למדו להטיל אותן על צוללות בעזרת מתקנים מיוחדים ואף להטילן ישר ממטוסים והליקופטרים שאיתרו צוללות.
פצצות עומק לא חייבות לפגוע בגוף הצוללת. הן מושלכות מהמשחתות לסביבתה ומתוכננות להתפוצץ בעומק דומה לזה שבו הצוללת הגרמנית שוהה, בין 30 ל-50 מטרים. לצוללות אז היו מגבלות ממשיות לצלול עמוק, גם מסיבות הנדסיות וגם כדי שיוכלו לשמור על קשר רדיו עם בסיס האם שלהם.
מכל מקום, הפיצוץ של פצצת העומק בסמוך לצוללת יוצר גל הדף שיכול לגרום לחורים ולדליפה או לשבש ולפגוע במערכת החשמל של הצוללת ובכל מקרה להביא אותה לטביעה די מהירה.
במלחמת העולם הראשונה הצליחו פצצות העומק הללו, שהושלכו על ידי המשחתות הבריטיות, לחסל צוללות גרמניות רבות ולשנות את מאזן השליטה באוקיינוס לרעת הגרמנים.
הנה פצצת העומק:
https://youtu.be/1CYDhh8XW4c
ניסיון להטביע צוללת בפצצות עומק:
https://youtu.be/Gc7dCJfb2L8
פצצת עומק מתפוצצת:
https://youtu.be/izk3aYS9FIA
הדגמה של פיצוץ פצצת עומק על צוללת ב-1946:
https://youtu.be/D9pRBb5yF-E
והאפקט שיוצרות פצצות עומק על דגם של צוללת:
https://youtu.be/M5lMRDBseac
פצצות עומק (Depth charge), או מטעני עומק, הן פצצות המיועדות לפעול כנגד צוללות.
הן פותחו בתחילת המאה העשרים, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשספינות מערכה בריטיות ניהלו מאבק בצוללות הגרמניות.
פצצות העומק היו אז מעין חבית, שגולגלה על ידי המלחים מהסיפון בעת שהספינה הייתה מעל הצוללת. בהמשך הן השתנו לצורות שונות ובחיילות הים למדו להטיל אותן על צוללות בעזרת מתקנים מיוחדים ואף להטילן ישר ממטוסים והליקופטרים שאיתרו צוללות.
פצצות עומק לא חייבות לפגוע בגוף הצוללת. הן מושלכות מהמשחתות לסביבתה ומתוכננות להתפוצץ בעומק דומה לזה שבו הצוללת הגרמנית שוהה, בין 30 ל-50 מטרים. לצוללות אז היו מגבלות ממשיות לצלול עמוק, גם מסיבות הנדסיות וגם כדי שיוכלו לשמור על קשר רדיו עם בסיס האם שלהם.
מכל מקום, הפיצוץ של פצצת העומק בסמוך לצוללת יוצר גל הדף שיכול לגרום לחורים ולדליפה או לשבש ולפגוע במערכת החשמל של הצוללת ובכל מקרה להביא אותה לטביעה די מהירה.
במלחמת העולם הראשונה הצליחו פצצות העומק הללו, שהושלכו על ידי המשחתות הבריטיות, לחסל צוללות גרמניות רבות ולשנות את מאזן השליטה באוקיינוס לרעת הגרמנים.
הנה פצצת העומק:
https://youtu.be/1CYDhh8XW4c
ניסיון להטביע צוללת בפצצות עומק:
https://youtu.be/Gc7dCJfb2L8
פצצת עומק מתפוצצת:
https://youtu.be/izk3aYS9FIA
הדגמה של פיצוץ פצצת עומק על צוללת ב-1946:
https://youtu.be/D9pRBb5yF-E
והאפקט שיוצרות פצצות עומק על דגם של צוללת:
https://youtu.be/M5lMRDBseac
מהו הבתיסקף?
הבתיסקף הוא מתקן של מעין צוללת מאוישת זעירה. הוא הומצא על ידי הממציא השוויצרי אוגוסט פיקארד (מבטאים זאת פיקאר) ומשתמשים בו כדי לצלול למקומות עמוקים ביותר. הבתיסקף "טריאסטה" הוא שצלל בשנת 1960 לעומק הגדול ביותר אי-פעם, תהום בשקע מריאנה שבאוקיינוס השקט.
למעשה, הבתיסקף אינו צוללת אלא מעין "כדור פורח למעמקים". הוא מורכב מתא לצוות קטן, מעט דומה לבתיספרה. מעליו ישנו מצוף ענקי. במצוף הרבה נוזל קל ממים כמו בנזין. יש בו גם זבורית, חומר כבד (למשל כדורי ברזל קטנים) ששחרורו החוצה מעלה את הבתיסקף ממעמקים, אל פני הים.
כדי לנוע במים יש לבתיסקף מנוע חשמלי על סוללות. הוא יכול לנוע מספר קילומטרים בעומק ולבצע משימות מחקר וחיפוש ספינות טבועות.
והנה סרטון על הצלילה ההיסטורית של "טריאסטה" - הבתיסקף שצלל למקום העמוק בעולם, תהום צ'לנג'ר שבשקע מריאנה:
http://youtu.be/B6QeQOpVL6c
והנה מנהיג רוסיה יורד למצולות בבתיסקף כדי לראות את שרידי הצוללת וסטי שנלכדה בים:
http://youtu.be/MCffTeGEiVo
הבתיסקף הוא מתקן של מעין צוללת מאוישת זעירה. הוא הומצא על ידי הממציא השוויצרי אוגוסט פיקארד (מבטאים זאת פיקאר) ומשתמשים בו כדי לצלול למקומות עמוקים ביותר. הבתיסקף "טריאסטה" הוא שצלל בשנת 1960 לעומק הגדול ביותר אי-פעם, תהום בשקע מריאנה שבאוקיינוס השקט.
למעשה, הבתיסקף אינו צוללת אלא מעין "כדור פורח למעמקים". הוא מורכב מתא לצוות קטן, מעט דומה לבתיספרה. מעליו ישנו מצוף ענקי. במצוף הרבה נוזל קל ממים כמו בנזין. יש בו גם זבורית, חומר כבד (למשל כדורי ברזל קטנים) ששחרורו החוצה מעלה את הבתיסקף ממעמקים, אל פני הים.
כדי לנוע במים יש לבתיסקף מנוע חשמלי על סוללות. הוא יכול לנוע מספר קילומטרים בעומק ולבצע משימות מחקר וחיפוש ספינות טבועות.
והנה סרטון על הצלילה ההיסטורית של "טריאסטה" - הבתיסקף שצלל למקום העמוק בעולם, תהום צ'לנג'ר שבשקע מריאנה:
http://youtu.be/B6QeQOpVL6c
והנה מנהיג רוסיה יורד למצולות בבתיסקף כדי לראות את שרידי הצוללת וסטי שנלכדה בים:
http://youtu.be/MCffTeGEiVo
מהי בתיספרה?
הבָּתִיסְפֵרָה (Bathysphere) הוא תא צלילה עשוי פלדה ששימש בעיקר למחקר תת-ימי. לבתיספירה צורת כדור שסגור סגירה מוחלטת ויש בו חלון זכוכית חזק וזרקור רב עוצמה. את הבתיספרות הורידו למעמקי הים, כשהן מחוברות בכבלים חזקים, לבל יינתקו ויאבדו במעמקים.
פיתח את הבתיספרה המדען האמריקאי ויליאם ביבי, כדי לצלול למעמקי היַמים לשם חֵקר הים. תאי צלילה אלה מגיעים כיום לעומק רב מאוד, של קילומטרים מתחת לפני הים. צוללן ללא תא אינו מסוגל לצלול לעומקים כאלו.
הנה סרטון על השימושים המדעיים של הבתיספירה, החל מצלילתו הראשונה של הממציא ויליאם ביבי:
http://youtu.be/VtNHKfm6Wc4
הנה פרופסור פיקארד מתאמן על הבתיספרה שלו:
http://youtu.be/_O-8ia2POIA
הבָּתִיסְפֵרָה (Bathysphere) הוא תא צלילה עשוי פלדה ששימש בעיקר למחקר תת-ימי. לבתיספירה צורת כדור שסגור סגירה מוחלטת ויש בו חלון זכוכית חזק וזרקור רב עוצמה. את הבתיספרות הורידו למעמקי הים, כשהן מחוברות בכבלים חזקים, לבל יינתקו ויאבדו במעמקים.
פיתח את הבתיספרה המדען האמריקאי ויליאם ביבי, כדי לצלול למעמקי היַמים לשם חֵקר הים. תאי צלילה אלה מגיעים כיום לעומק רב מאוד, של קילומטרים מתחת לפני הים. צוללן ללא תא אינו מסוגל לצלול לעומקים כאלו.
הנה סרטון על השימושים המדעיים של הבתיספירה, החל מצלילתו הראשונה של הממציא ויליאם ביבי:
http://youtu.be/VtNHKfm6Wc4
הנה פרופסור פיקארד מתאמן על הבתיספרה שלו:
http://youtu.be/_O-8ia2POIA
מהו תא צלילה?
תא צלילה (Bathysphere) הוא מתקן סגור שיכול להשקיע את עצמו לתוך מעמקי הים ולעלות בחזרה אל פני הים, בשיטה הדומה לזו של הצוללת. תא הצלילה משמש לרוב למחקר מתחת לפני הים.
לעיתים קוראים לתא הצלילה גם "בתיספרה" או "בתיסקף", כמו ההגייה הלועזית.
תאי צלילה משמשים למחקר תת-ימי בעומקים גדולים שאליהם קשה לצוללנים להגיע. בתאי הצלילה יכולים הצוללנים לשהות במשך שבועות ארוכים והם יכולים לשמש גם לעבודות שצריכות להיעשות מתחת לפני המים. במהלך השנים השתכללו תאי הצלילה מאד והם מגיעים לעומקים של קילומטרים - הרבה יותר ממה שיכול צולל אנושי להגיע אליו. בזכות קשיות החומר שממנו עשוי תא הצלילה, לחץ האוויר שנשמר בתוכו אינו גורם סבל לצוללן, כמו זה שהיה נגרם לו בצלילה רגילה. בעומקים שאליהם מגיע התא, היה גוף הצוללן נמחץ לחלוטין והוא היה מת במקום.
הנה סרטון על תא צלילה ומה רואים ממנו:
http://youtu.be/4uMlXUWA8-Y
תא צלילה (Bathysphere) הוא מתקן סגור שיכול להשקיע את עצמו לתוך מעמקי הים ולעלות בחזרה אל פני הים, בשיטה הדומה לזו של הצוללת. תא הצלילה משמש לרוב למחקר מתחת לפני הים.
לעיתים קוראים לתא הצלילה גם "בתיספרה" או "בתיסקף", כמו ההגייה הלועזית.
תאי צלילה משמשים למחקר תת-ימי בעומקים גדולים שאליהם קשה לצוללנים להגיע. בתאי הצלילה יכולים הצוללנים לשהות במשך שבועות ארוכים והם יכולים לשמש גם לעבודות שצריכות להיעשות מתחת לפני המים. במהלך השנים השתכללו תאי הצלילה מאד והם מגיעים לעומקים של קילומטרים - הרבה יותר ממה שיכול צולל אנושי להגיע אליו. בזכות קשיות החומר שממנו עשוי תא הצלילה, לחץ האוויר שנשמר בתוכו אינו גורם סבל לצוללן, כמו זה שהיה נגרם לו בצלילה רגילה. בעומקים שאליהם מגיע התא, היה גוף הצוללן נמחץ לחלוטין והוא היה מת במקום.
הנה סרטון על תא צלילה ומה רואים ממנו:
http://youtu.be/4uMlXUWA8-Y
מהם גלגולי השם "נאוטילוס" ולמה שימש בהיסטוריה?
נאוטילוס (Nautilus) היה שמה של הצוללת של קפטן נמו בספר המפורסם "20,000 מיל מתחת למים", של הסופר הצרפתי ז'ול ורן.
הספר מספר על עלילותיו של קפטן נמו והצוללת שלו, נאוטילוס, בחיפוש אחרי "עצם ענקי" שהטביע אניות גדולות בים. העצם הזה, אגב, היה הנאוטילוס עצמה, שפגעה במספר ספינות, אחת בטעות והאחרות - לאחר שהתקיפו אותה.
הצוללת הספרותית של קפטן נמו נקראה על שם הצוללת הראשונה אי-פעם, שתוכננה ב-1799 על ידי רוברט פולטון והיתה עשויה מצלעות עץ שצופו בלוחות נחושת. הצוללת הזו נבנתה בהסכמתו של נפוליאון בונפרטה, לאחר סירובים רבים של ממשלת צרפת שאליה פנה הממציא.
הצוללת הראשונה הזו, אגב, נקראת על שם בעל חיים ימי, שיש לו קונכייה סלילית וכמה זרועות קצרות והוא מהקונכיות היחידות ששרדו מתקופת הדינוזאורים.
בשלב מסוים נראה שהשם הופך לשם קבוע לחדשנות בצוללות, כי גם הצוללת של יוברט וילקינס שניסתה לחצות תחת הקוטב ב-1931 נקראה כך וגם הצוללת הגרעינית הראשונה שנכנסה לשירות הצבא האמריקאי בשנת 1958 ונקראה "נאוטילוס".
הנה קטע מסרט מ-1954, שהתבסס על הספר:
https://youtu.be/eSiuDXTMj_A
הצוללת הגרעינית הראשונה באמריקה "נאוטילוס":
https://youtu.be/1Bmgk3WlkCE
ודגם של נאוטילוס של ז'ול ורן, שבנו באולפני דיסני:
http://youtu.be/i_vGTUlCQq0
נאוטילוס (Nautilus) היה שמה של הצוללת של קפטן נמו בספר המפורסם "20,000 מיל מתחת למים", של הסופר הצרפתי ז'ול ורן.
הספר מספר על עלילותיו של קפטן נמו והצוללת שלו, נאוטילוס, בחיפוש אחרי "עצם ענקי" שהטביע אניות גדולות בים. העצם הזה, אגב, היה הנאוטילוס עצמה, שפגעה במספר ספינות, אחת בטעות והאחרות - לאחר שהתקיפו אותה.
הצוללת הספרותית של קפטן נמו נקראה על שם הצוללת הראשונה אי-פעם, שתוכננה ב-1799 על ידי רוברט פולטון והיתה עשויה מצלעות עץ שצופו בלוחות נחושת. הצוללת הזו נבנתה בהסכמתו של נפוליאון בונפרטה, לאחר סירובים רבים של ממשלת צרפת שאליה פנה הממציא.
הצוללת הראשונה הזו, אגב, נקראת על שם בעל חיים ימי, שיש לו קונכייה סלילית וכמה זרועות קצרות והוא מהקונכיות היחידות ששרדו מתקופת הדינוזאורים.
בשלב מסוים נראה שהשם הופך לשם קבוע לחדשנות בצוללות, כי גם הצוללת של יוברט וילקינס שניסתה לחצות תחת הקוטב ב-1931 נקראה כך וגם הצוללת הגרעינית הראשונה שנכנסה לשירות הצבא האמריקאי בשנת 1958 ונקראה "נאוטילוס".
הנה קטע מסרט מ-1954, שהתבסס על הספר:
https://youtu.be/eSiuDXTMj_A
הצוללת הגרעינית הראשונה באמריקה "נאוטילוס":
https://youtu.be/1Bmgk3WlkCE
ודגם של נאוטילוס של ז'ול ורן, שבנו באולפני דיסני:
http://youtu.be/i_vGTUlCQq0
מהו הסונאר וממי בטבע הושפעו בפיתוחו?
סונאר (SONAR) הוא אמצעי ניווט באמצעות גלי קול, כלומר קולות. זו טכנולוגיה שפועלת באמצעות גלי קול, בעיקר לניווט בים ולגילוי של צוללות ואוניות. אם תרצו, הסונאר מאפשר לנו "לראות באוזניים"...
המילה סונאר היא ראשי תיבות באנגלית של Sound Navigation And Ranging (ניווט והתמצאות באמצעות קול). במקור חשבו עליו לאיתור קרחונים מסוכנים בים וטביעת הטיטאניק האיצה את פיתוחו.
במלחמת העולם הראשונה פותח הסונאר הראשוני כדי לשפר איתור של צוללות אויב, אבל השיפור הניכר הושג לאחר המלחמה.
במלחמת העולם השנייה כבר חולל הסונאר שינויים גדולים בתורת הלחימה הימית.
במידה רבה מבוסס הסונאר על שיטות של בעלי חיים כמו העטלף והדולפין, שאצלם משמש הסונאר הטבעי כאמצעי ניווט והערכת טווחים.
לעטלפים למשל, מנגנון של "זיהוי מיקום לפי הדהוד". הזמן שעובר בין קריאה שהם משמיעים, להד שלה, מאפשר להם לדעת את המרחק לעצמים שמסביבם. כך יכול העטלף לזהות בחשיכה ולצוד חרקים זעירים, או להבחין בעצמים קטנים, עד רמת השערה, ולא להתנגש בהם.
לווייתנים ודולפינים גם הם משתמשים בעיקרון דומה. הם מאתרים טורפים ומזון על ידי השמעת קולות והאזנה להדים המוחזרים מהם. יש אף הערכה שבתדרים מסוימים, פוגע הסונאר הצבאי ביכולת הניווט של לווייתנים והם עולים על חופי הים מבלי יכולת לחזור.
הנה הסונאר של הצוללת:
https://youtu.be/CNBlx7ozFnI
שימושי המחקר התת ימי שלו:
https://youtu.be/-fAAxEIFeLU
פיתוח הסונאר לאניות השתפר לאחר מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/-dG2GM2W5h8
כיום יש גם סונאר לאוניות דייג:
https://youtu.be/YgHE7iEo9UM
וכך נראה הסונאר בצוללת:
https://youtu.be/FqDNSFzWNTA
סונאר (SONAR) הוא אמצעי ניווט באמצעות גלי קול, כלומר קולות. זו טכנולוגיה שפועלת באמצעות גלי קול, בעיקר לניווט בים ולגילוי של צוללות ואוניות. אם תרצו, הסונאר מאפשר לנו "לראות באוזניים"...
המילה סונאר היא ראשי תיבות באנגלית של Sound Navigation And Ranging (ניווט והתמצאות באמצעות קול). במקור חשבו עליו לאיתור קרחונים מסוכנים בים וטביעת הטיטאניק האיצה את פיתוחו.
במלחמת העולם הראשונה פותח הסונאר הראשוני כדי לשפר איתור של צוללות אויב, אבל השיפור הניכר הושג לאחר המלחמה.
במלחמת העולם השנייה כבר חולל הסונאר שינויים גדולים בתורת הלחימה הימית.
במידה רבה מבוסס הסונאר על שיטות של בעלי חיים כמו העטלף והדולפין, שאצלם משמש הסונאר הטבעי כאמצעי ניווט והערכת טווחים.
לעטלפים למשל, מנגנון של "זיהוי מיקום לפי הדהוד". הזמן שעובר בין קריאה שהם משמיעים, להד שלה, מאפשר להם לדעת את המרחק לעצמים שמסביבם. כך יכול העטלף לזהות בחשיכה ולצוד חרקים זעירים, או להבחין בעצמים קטנים, עד רמת השערה, ולא להתנגש בהם.
לווייתנים ודולפינים גם הם משתמשים בעיקרון דומה. הם מאתרים טורפים ומזון על ידי השמעת קולות והאזנה להדים המוחזרים מהם. יש אף הערכה שבתדרים מסוימים, פוגע הסונאר הצבאי ביכולת הניווט של לווייתנים והם עולים על חופי הים מבלי יכולת לחזור.
הנה הסונאר של הצוללת:
https://youtu.be/CNBlx7ozFnI
שימושי המחקר התת ימי שלו:
https://youtu.be/-fAAxEIFeLU
פיתוח הסונאר לאניות השתפר לאחר מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/-dG2GM2W5h8
כיום יש גם סונאר לאוניות דייג:
https://youtu.be/YgHE7iEo9UM
וכך נראה הסונאר בצוללת:
https://youtu.be/FqDNSFzWNTA
מהי הצלילה העמוקה בהיסטוריה?
את הצלילה העמוקה בהיסטוריה ביצע בשנת 1960 הבתיסקף "טריאסטה", שבנה אוגוסט פיקארד הצרפתי. את הבתיסקף רכש מפיקארד צבא ארצות הברית תמורת רבע מיליון דולר. בינואר 1960 צלל הבתיסקף "טריאסטה" לתהום צ'לנג'ר שבשקע מריאנה, בצפון-מערב האוקיינוס השקט.
בתוך הבתיסקף ישבו בנו של הממציא, חוקר המעמקים השווייצרי ז'אק פיקארד ודון וולש, קצין צי אמריקני. השניים שהו במצולות כעשרים דקות ולכן לא הצליחו להשיג מידע או תצפיות של ממש.
זו הייתה צלילה אל הנקודה העמוקה ביותר בעולם. הצוללים מצאו את עצמם בעומק צלילה של 10,911 מטרים מתחת לפני הים, עומק שמעולם לפניהם לא צלל איש או כלי צלילה כלשהו. יעברו עוד 50 שנה לפני שתתבצע צלילה נוספת לשם, על ידי הבמאי הנודע וחובב המעמקים ג'יימס קאמרון.
הנה סרטון על הצלילה העמוקה בכל הזמנים של הבתיסקף "טריאסטה" לשקע מריאנה:
http://youtu.be/B6QeQOpVL6c
הצלילה השניה, 50 שנה אחריה, לאותו מקום, שביצע הבמאי חובב הצלילה ומי שעשה את הסרטים "מצולות" ו-"טיטאניק" ג'יימס קמרון:
http://youtu.be/0mBG0LbAoqk
ושיאי העומק שעוברים בדרך לשקע מריאנה:
http://youtu.be/Y2tm40uMhDI
את הצלילה העמוקה בהיסטוריה ביצע בשנת 1960 הבתיסקף "טריאסטה", שבנה אוגוסט פיקארד הצרפתי. את הבתיסקף רכש מפיקארד צבא ארצות הברית תמורת רבע מיליון דולר. בינואר 1960 צלל הבתיסקף "טריאסטה" לתהום צ'לנג'ר שבשקע מריאנה, בצפון-מערב האוקיינוס השקט.
בתוך הבתיסקף ישבו בנו של הממציא, חוקר המעמקים השווייצרי ז'אק פיקארד ודון וולש, קצין צי אמריקני. השניים שהו במצולות כעשרים דקות ולכן לא הצליחו להשיג מידע או תצפיות של ממש.
זו הייתה צלילה אל הנקודה העמוקה ביותר בעולם. הצוללים מצאו את עצמם בעומק צלילה של 10,911 מטרים מתחת לפני הים, עומק שמעולם לפניהם לא צלל איש או כלי צלילה כלשהו. יעברו עוד 50 שנה לפני שתתבצע צלילה נוספת לשם, על ידי הבמאי הנודע וחובב המעמקים ג'יימס קאמרון.
הנה סרטון על הצלילה העמוקה בכל הזמנים של הבתיסקף "טריאסטה" לשקע מריאנה:
http://youtu.be/B6QeQOpVL6c
הצלילה השניה, 50 שנה אחריה, לאותו מקום, שביצע הבמאי חובב הצלילה ומי שעשה את הסרטים "מצולות" ו-"טיטאניק" ג'יימס קמרון:
http://youtu.be/0mBG0LbAoqk
ושיאי העומק שעוברים בדרך לשקע מריאנה:
http://youtu.be/Y2tm40uMhDI
מהו הפריסקופ?
הפריסקופ (Periscope) היא משקפת שמביטים בעזרתה מצוללת, אל מעל פני המים. הפריסקופ בנוי כצינור שניתן להאריך כך שהוא עולה אל מעל למים. בזכות ההמצאה הזו יכול המשקיף לראות מה קורה מעל לפני המים, מבלי שהצוללת תעלה אל פני המים ויבחינו בה.
הפריסקופ מסתובב לכל הכיוונים ומאפשר צפייה לכל הצדדים. כך יכול הצופה להתבונן במרחב שמעל פני המים, בזמן שהצוללת עצמה נמצאת מתחת לפני המים, מסתתרת ומוכנה לפעולה.
כיום פועלים פריסקופים דיגיטליים מעולים, שפועלים באמצעות מצלמות בהפרדה גבוהה. מדענים רבים חוקרים כיום את האפשרות לייצר פריסקופ שאינו בולט מעל המים, כך שלא ניתן לגלות את הצוללת. בשנים האחרונות פורסם שחוקר ישראלי הצליח בשנים האחרונות לעשות קפיצה משמעותית בפיתוח כזה, אם כי עדיין אין אפילו אבטיפוס של הפריסקופ שהוא מתכנן.
זהו הפריסקופ:
https://youtu.be/4zEY4EzhFik
פעילות נחמדה? - כך מכינים פריסקופ בבית עם מראות:
https://www.youtube.com/watch?v=MsrWlo_KgJw
גם כך ניתן להכין פריסקופ בעצמך:
https://youtu.be/F_j_BkYcF4c
נשק חדיש הופך את הפריסקופ לכלי נשק תת-ימי כלפי מסוקים שצדים צוללות:
https://youtu.be/jIGl42ELB_A
הפריסקופ (Periscope) היא משקפת שמביטים בעזרתה מצוללת, אל מעל פני המים. הפריסקופ בנוי כצינור שניתן להאריך כך שהוא עולה אל מעל למים. בזכות ההמצאה הזו יכול המשקיף לראות מה קורה מעל לפני המים, מבלי שהצוללת תעלה אל פני המים ויבחינו בה.
הפריסקופ מסתובב לכל הכיוונים ומאפשר צפייה לכל הצדדים. כך יכול הצופה להתבונן במרחב שמעל פני המים, בזמן שהצוללת עצמה נמצאת מתחת לפני המים, מסתתרת ומוכנה לפעולה.
כיום פועלים פריסקופים דיגיטליים מעולים, שפועלים באמצעות מצלמות בהפרדה גבוהה. מדענים רבים חוקרים כיום את האפשרות לייצר פריסקופ שאינו בולט מעל המים, כך שלא ניתן לגלות את הצוללת. בשנים האחרונות פורסם שחוקר ישראלי הצליח בשנים האחרונות לעשות קפיצה משמעותית בפיתוח כזה, אם כי עדיין אין אפילו אבטיפוס של הפריסקופ שהוא מתכנן.
זהו הפריסקופ:
https://youtu.be/4zEY4EzhFik
פעילות נחמדה? - כך מכינים פריסקופ בבית עם מראות:
https://www.youtube.com/watch?v=MsrWlo_KgJw
גם כך ניתן להכין פריסקופ בעצמך:
https://youtu.be/F_j_BkYcF4c
נשק חדיש הופך את הפריסקופ לכלי נשק תת-ימי כלפי מסוקים שצדים צוללות:
https://youtu.be/jIGl42ELB_A
