שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מדוע הציפורים שרות?
הציפורים שרות לרוב כדי להעביר מידע או לתקשר עם ציפורים אחרות. לציפורים שונות, במיוחד לציפורי שיר, יש שירה אופיינית משלהן. בעולם יש מעל 4,000 מינים של ציפורי שיר.
פעמים רבות הציפור שרה כדי לומר "זה השטח שלי!" ולהצהיר על המקום שבו הן נמצאות כטריטוריה (שטח) שלהן. בעונת החיזור הציוצים משמשים לקריאה לבנות זוג, במשהו כמו: "היי, אני ציפורן חביב ואשמח אם ציפורת חמודה תבוא טלי ונכיר!"
יש והציפורים שרות ביחד, עם הזריחה, במיוחד בעונת האביב.
הנה ההסבר ללמידה של שירת הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/r5_ZSnFDPRg
כך נוצר מגוון הציוצים והקולות ששרה הציפור:
https://youtu.be/f_c_ytNDAXQ
20 סוגי ציפורים עם השירה האופיינית לכל אחד:
https://youtu.be/CXcAx16yl6E
וצפו והאזינו לשירת הציפורים:
http://youtu.be/CLyPudpzTKI
מה מיוחד בצוצלת ולמה שמה "יונה צוחקת"?
הצוצלת, באנגלית "יונה צוחקת" (Laughing Dove), היא עוף ייחודי ממשפחת היוניים שדי קל להבחין בו בין שאר היוניים המוכרות לנו.
דומה לתור המצוי, אך קטנה ממנו, עם מראה צנום יותר, כנפיים קצרות וזנב ארוך יחסית. בישראל, הצוצלת נפוצה בכל רחבי הארץ ונחשבת לציפור הרביעית בשכיחותה, עובדה שמייחדת אותה כעוף מוכר אך לא טריוויאלי.
בזכות החוצפה והשמחה שיש בהמייתה, הצוצלת נבחרה לא פעם במדורי טבע בישראל כ"עוף העירוני של ישראל".
כי מה שהופך את הצוצלת למיוחדת הוא קודם כל המייתה, או הצחוק שלה שנשמע כמו "Croo-doo-doo-doo-doo". אלה קולות החיזור של הזכר שנשמעים כגיחוך מורכב, שיש בו מ-4 עד 8 הברות שונות באורכן, עם עליות וירידות במנגינה.
זה שונה ומשעשע בהשוואה לשירת התור, שהיא לרוב מונוטונית ופשוטה יותר. ניתן לומר שהמיית הצוצלת היא כמעט צחוק של עוף, ומכאן קיבלה את שמה המיוחד.
אגב, המיית הזכר – אותה המיה ארוכה העולה ויורדת, דמוית גיחוך חוזר – איננה סתם "שיר חיזור" רגיל, אלא ממש מזכירה צחוק אנושי. בשל כך, אנשים רבים, כולל ילדים וחובבי טבע, מתייחסים אל המיית הצוצלת כחלק מלא הומור בטבע העירוני. לא אחת קורה שמטיילים שומעים לפתע את הגיחוך המפורסם ומשוכנעים לרגע שמישהו מסתתר ומשמיע קולות מצחיקים – עד שמגלים שמדובר בציפור עצמה.
התנהגות הקינון של הצוצלת גם היא יוצאת דופן. בניגוד לעופות רבים אחרים, הצוצלת מקננת מספר רב של פעמים בשנה, בין שלוש לחמש, ולעיתים אף שש פעמים - מה שמעיד על יכולת קינון גבוהה ופעילות רצופה כמעט לאורך כל השנה. תכונה זו מאפשרת לה להתרבות ולהתפזר במהירות בסביבה מתאימה.
תפוצתה בארץ אינה מקרית: הצוצלת הגיעה לישראל רק בתחילת המאה ה-20, אך הצליחה להסתגל בהצלחה למגוון סביבות מחיה, מהאזורים העירוניים הדחוסים ועד לשדות, ערבות ושטחים מעובדים.
בזכות הקינים שהיא בונה על מזגנים ואדני חלונות, היא קיבלה את מקומה בסביבת האדם, תוך התרחקות יחסית מהמרחבים הפתוחים שלפני כן בעיקר נהגה לשכון בהם. תפוצה זו משקפת יכולת הסתגלות יוצאת דופן על רקע שאר היוניים.
בנוסף להתנהגות הקינון והתפוצה, הצוצלת מתאפיינת בהתנהגות חברתית שונה מרוב היוניים - לרוב היא חיה בזוגות ולא יוצרת להקות גדולות כפי שעושים יוניים רבות אחרות. עם זאת, כשלא בעונת הקינון, ניתן לראותה מתכנסת בקרבת מזון באזורים שופעי מזון.
ואפרופו מזון, הצוצלת ניזונה בעיקר מגרעינים, זרעים, צמחים וחרקים זעירים, כשתנועה מהירה וקצובה של כנפיה מאפשרת לה לעוף בקלות ולחמוק מטורפים ופרעות.
כלומר, הצוצלת מובחנת בעיקר בהמייה הייחודית והמשעשעת שלה, שמזכירה גיחוך, בשיעור הקינון הגבוה שלה לאורך השנה, וביכולת ההסתגלות המרשימה לסביבות מחיה מגוונות, כולל לבתי אדם. כל אלה הופכים אותה לציפור מעניינת מבחינה אורניתולוגית ולחלק חיוני ופעיל מהמערכת האקולוגית המקומית.
הנה הצוצלת, היונה הצוחקת:
https://youtu.be/PdVCiLSCD3w
עובדות מעניינות על הצוצלות:
https://youtu.be/LIicMfPjAIM
צוצלת בחוץ (ללא מילים):
https://youtu.be/4Huqx0mSKCU
והקול של הצוצלת:
https://youtu.be/mb7N9hbQzWw
כיצד הפך העורבני חקיין?
העורבני החקיין (Jay או Garrulus) הוא אמן החיקוי של עולם הציפורים, ציפור מרתקת ממשפחת העורביים הידועה ביכולת החיקוי המופלאה שלה.
פירוש השם המדעי שלו הוא "צווחן" וגם "פטפטן". כי ציפור נפוצה זו ניחנה באישיות סקרנית וחברתית במיוחד. על אף היות העורבני החקיין אוכל-כול, הוא חובב במיוחד פירות ובלוטי אלון. לכן הוא מוכר גם בשם עורבני אלון.
בישראל העורבני נפוץ מאוד, במיוחד ברצועת הים התיכון ובאזור הכרמל.
בדומה לבני דודיו העורבים והעורבניים האחרים, גם העורבני החקיין נחשב לאחד המוחות המבריקים בממלכת הציפורים, עם יכולת למידה מהירה ותפיסה קולית מדויקת. הוא מתהדר בנוצות כחולות מרהיבות על כנפיו, גוף חום-ורוד וכתם שחור על פניו.
אולם אל תתנו למראה החיצוני המרשים להסיח את דעתכם מכישרון החיקוי הייחודי שלו. כי מה שהופך אותו לכוכב של ממש בעולם הציפורים הוא יכולתו המדהימה לחקות קולות מסביבו וככזה הוא גם זכה להירשם על אחד מסרטי "משחקי הרעב".
#מה מחקה העורבני?
כמעט כל דבר! הוא מסוגל לחקות קולות של ציפורים אחרות בדיוק מרשים, החל מציוץ עדין של ציפורי שיר וכלה בצריחות של עופות דורסים. אך הוא לא מסתפק רק בחיקוי בעלי כנף - העורבני החקיין יכול להפתיע בחיקוי קולות סביבתיים כמו נביחות כלבים, צלצולי טלפון ורעשי מכונות.
כי העורבני החקיין יכול לשמור במוחו מאגר מרשים של קולות שונים ולשלוף אותם בדיוק ברגע המתאים. אגב, בניגוד לעופות כמו בני משפחת התוכיים או העורב האפור, העורבני פחות מוצלח ביכולתו לחקות דיבור אנושי.
#אבולוציית החיקוי
מדוע התפתחה אצל העורבני החקיין יכולת החיקוי המרשימה שלו? מחקרים מצביעים על מספר סיבות אפשריות. ראשית, החיקוי משמש כאמצעי הגנה. כשהעורבני מזהה עוף דורס באזור, הוא מחקה את קולות האזהרה של ציפורים אחרות, כדי להזהיר את בני מינו מפני הסכנה. שנית, החיקוי יכול לסייע לו בהרחקת מתחרים מטריטוריה שלו, כאשר חיקוי קולות של טורפים עשוי להבריח פולשים פוטנציאליים.
גורם מרכזי נוסף הוא תפקיד החיקוי בתקשורת התוך-מינית. העורבני החקיין חי בקבוצות חברתיות מורכבות, ויכולת החיקוי מאפשרת לו לתקשר ביעילות עם חברי הקבוצה. באמצעות חיקוי קולות ספציפיים, הוא מעביר מסרים מדויקים על מקורות מזון, סכנות קרבות או הזדמנויות רבייה, מה שמחזק את הקשרים החברתיים ואת שיתוף הפעולה בקבוצה.
מעניין לציין שיכולת החיקוי משרתת גם מטרות הישרדותיות יומיומיות. העורבני ידוע כאגרן מומחה - הוא אוסף ומחביא בלוטי אלון ומזון אחר במחבואים רבים לקראת החורף. כדי להגן על מאגריו מפני גנבים, הוא מחקה קולות של טורפים כדי להרחיק מתחרים פוטנציאליים מאזורי האגירה שלו.
#יצירתיות
המחקר העדכני בתחום מצביע על כך שהעורבני לא רק מחקה קולות בצורה מכנית, אלא מפגין מידה של יצירתיות בשימוש ביכולות אלה. הוא מסוגל לשלב בין קולות שונים, לשנות את עוצמתם ולהתאים את תזמון השמעתם בהתאם לנסיבות - עדות נוספת לאינטליגנציה הגבוהה של ציפור מרתקת זו.
כך הופך העורבני החקיין לאמן קולי אמיתי בממלכת הציפורים, המשתמש ביכולותיו המיוחדות להישרדות, תקשורת ואולי אפילו להנאה. ואגב, באנגלית משתמשים בשם jay, עבור 10 סוגים דומים לעורבני.
הנה העורבני החקיין:
https://youtu.be/Ei4DG5-7LmQ
עורבני חקיין אירו-אסייתית:
https://youtu.be/f88iyYuGxHg
חיקוי של חתול (ללא מילים):
https://youtu.be/oqJMMgE4hqg
וסאונדים אלקטרוניים מהעורבני החקיין (ללא מילים):
https://youtu.be/HbgVh5Wlz8o
כמה הנחליאלי מחקה ציפורים?
הנחליאלי (Wagtail ובשמו המדעי Motacilla) הוא ציפור שיר קטנה וחום-אפרפרה, דקת-גו ומקור, לא בולטת במיוחד מבחינה ויזואלית, אך מפורסמת בכל העולם בזכות שירתה המרהיבה.
את השם העברי "נחליאלי" העניק לו מנדלי מוכר ספרים, בספרו "תולדות הטבע" משנת 1886. הסיבה שהוא מקנן בסמוך לקרקע, בתוך שיחים עבותים וליד מקור מים, כמו גדות הנחלים ומכאן ה"נחל" שבו מתחיל השם. את הקן, אגב, הוא בונה מחומרים צמחיים ומרפד אותם בנוצות ושיער.
הנחליאלי הצהוב נמנה על ציפורי השיר הנודדות לישראל. הוא שייך למשפחת הקיכליים והוא בעל אחד מהרפרטוארים המוסיקליים העשירים בעולם הציפורים.
בגודל של דרור, עם זנב ורגליים ארוכים משלו, הנחליאלי מתעופף בקלילות ומעדיף סבכים צפופים, יערות גלריה ואזורי מעיינות. נוצות הזנב שלו נעות ללא הפסקה בזמן ההליכה. הוא ניזון מחרקים קטנים, זחלים ועכבישים שהוא צד בעיקר בשעות הדמדומים והלילה. בסתיו הוא מוסיף לתפריט גם פירות רכים וגרגרים.
אחרי דגירה של שבועיים מטילה נקבת הנחליאלי בין 4 ל-7 ביצים בכל הטלה ואז מאכילה את הגוזלים עד שהם גדלים ועוזבים את הקן.
אבל תופעה הכי מרהיבה היא השירה של הנחליאלי. הוא שר בעיקר בלילות, במיוחד באביב ובתחילת הקיץ. והוא גם אלוף החיקויים, שמסוגל לייצר למעלה מ-200 תווים שונים ולחקות קולות של מגוון מיני ציפורים אחרים.
בתרבות המערבית הנחליאלי הפך לסמל של רומנטיקה ויופי מוסיקלי. שייקספיר (Shakespeare) הזכיר אותו ב"רומיאו ויוליה" והמשורר הנודע קיטס (Keats), ג'ון קיטס, כתב עליו שיר שנחשב לאחד מפסגות השירה האנגלית. גם במיתולוגיה היוונית הנחליאלי מככב וקשור למיתוס של פילומלה (Philomela) שהפכה לציפור.
הנה הנחליאלים למיניהם (עברית):
https://youtu.be/yl-jCShyJts
על הנחליאלי הלבן:
https://youtu.be/LInV6R9mS6E
הנחליאלי האפור:
https://youtu.be/hnR195RXNCI
ציוציו של הנחליאלי הלבן:
https://youtu.be/bdWCMw2gCfg
השיר "נחליאלי קטן" בביצוע יפה ירקוני (עברית):
https://youtu.be/CtByO418xBE
ו"נחליאלי" של מתי כספי (עברית):
https://youtu.be/NrDpGlYrmHo
מה מיוחד בקולו של הזרזיר?
יש סיפור מפורסם על המלחין האוסטרי הנודע מוצרט, שכדי ללמוד משירת הציפורים הוא קנה לו זרזיר. שירת הזרזירים היא ייחודית.
ואכן, הזרזירים משתמשים בקולם המגוון, שכולל ציוצים, המהומים, שריקות, זמזומים ונקישות. את כל אלה הם משמיעים לאורך כל השנה, חוץ מתקופת חידוש הניצוי, במעבר העונות.
צלילי שירת הזרזיר בשעת המעוף נשמעים כמו "קווויררררר", בעוד הם מוחלפים בציוץ צ'יפ, כשהוא מתריע לחבריו ללהקת הזרזירים כשהוא רואה טורפים.
לא רבים יודעים שהזרזיר הוא גם חקיין מצוין. הוא יכול לחקות בקולו שלל בעלי חיים, מחתולים וצפרדעים ועד עופות שונים. כשהוא חי בקרבת בני אדם הוא גם מחקה קולות של מכשירים מכניים או חשמליים ואפילו קולות של בני אדם.
הנה הזרזירים שרים:
https://youtu.be/vFmk-RfZaY8
זרזיר אירופי מדבר בחיקוי:
https://youtu.be/yhBaVInb3jI
כך מזהים זרזיר:
https://youtu.be/ypoPyoUn9CY
מעוף היפהפה שלהם:
https://youtu.be/QOGCSBh3kmM
שגם למעוף הזה יש סאונד משלו:
https://youtu.be/V4f_1_r80RY
מהו העפרוני שמזמר במקהלות?
עֶפרוֹנִי (Alaudidae או Lark) הוא היהלום הקטן של הציפורים ומתמחה באכילת זרעים של צמחי בר.
זוהי ציפור זמר קטנה ויפה שעוברת שינויים מרשימים בחילופי עונות. אם בעונת הרבייה יש לזכר חזה אדום-וורוד בולט וראש אפור, בחורף מתעמעמים צבעיו והופכים לחומים ואפורים.
העפרוני, השייך למשפחת החוחליתיים, מעדיף שטחים פתוחים עם שיחייה נמוכה, אזורים חקלאיים ושולי יישובים. הוא בונה קן קטן ומוקפד בשיח נמוך, בדרך כלל לא גבוה מ-2 מטרים מהקרקע.
עפרונן קצר אצבעות נמנה על ציפורי השיר הנודדות לישראל.
התזונה שלו, כאמור, מבוססת כמעט לחלוטין על זרעים של צמחי בר - דרדר, חוח, כחלית ותלתן,. הוא משחק תפקיד חשוב בהפצת זרעים במערכות אקולוגיות טבעיות.
לא סתם העפרוני מופיע בשיר המפורסם "מקהלה עליזה". הוא חי בקבוצות קטנות ונוהג להקים מעין "מועדוני זמר" שמורכבים מציפורים - כמה זכרים שרים ביחד מאותו מקום, בוקר אחרי בוקר. השירה שלו מתאפיינת בצלילים נמוכים ומלודיים עם הרבה וריאציות.
גם בתרבות הבריטית העפרוני זוכה להערכה מיוחדת ונחשב לאחת מציפורי השיר היפות באירופה. במאה ה-19 הוא היה ציפור כלוב פופולרית בזכות שירתו הנעימה.
הנה על העפרוני:
https://youtu.be/SkCzgWDpHfw
ציוץ העפרוני:
https://youtu.be/zooyNH5KmLU
עפרוני מצויץ מצייץ:
https://youtu.be/YqpEJX8plT0
על העפרוני של דרום אפריקה:
https://youtu.be/XHgefULJ6ZQ
וציוץ של עפרוני מדבר:
https://youtu.be/Klv-PSQJNbI
מה מיוחד בציפור רובין, אדום החזה?
אֲדֹם הֶחָזֶה (Robin), באנגלית רובין, היא ציפור שיר קטנה ויפה, עם זמרה מקסימה, שציוציה הם הראשונים ששומעים בבוקר.
ברבות ממדינות אמריקה הרובין מופיעה ראשונה באביב ונחשבת לציפור שמבשרת את האביב.
סימניו הבולטים של אדום החזה הבוגר, הרובין, הם גוון החלודה או אדום, על פניו וגרונו ובמיוחד על כל חזהו.
בבריטניה מופיע אדום-החזה באגדות העם ובפולקלור, כשלעתים הוא מייצג מזל טוב ולעתים מזל רע. לעתים חיים ופעמים גם מוות.
אגב, בשנות השישים, תמכו מרבית האנגלים, בסקר של העיתון טיימס, בהכרזה על אדום-החזה לצפור הלאומית של בריטניה. אך הממשלה הבריטית מעולם לא אימצה באופן רשמי שום ציפור לציפור הלאומית האנגלית.
#אופיו של אדום החזה
אדום החזה מגן בחירוף נפש על הטריטוריה שלו ולא מוכן להתחלק בה עם בן מין אחר. אם יהיה אדום חזה אחר, הוא יילחם בו עד שירחיקו ממקומו.
כבר ביוון העתיקה הבחין הפילוסוף אריסטו בהתנהגותם הטריטוריאלית של אדומי החזה וכתב אז: "שני אדומי חזה לא ידורו על אותו שיח".
#האגדה על חזהו האדום
באמריקה נחשב אדום החזה לאחד הסמלים הבולטים של חג המולד וכשכרטיסי הברכה לחג עוד נשלחו הוא הרבה להופיע בהם.
באנגליה נקראו הדוורים הראשונים "Robins", מה שהוביל לכך שלעתים מזומנות צויר אדום החזה כשהוא אוחז במקורו מעטפת דואר.
אבל הסיפור או האגדה המעניינים על הרובין הם שאת הסינר האדום והבולט שלו הוא קיבל כשצייץ באוזנו של ישו הצלוב, ממש בעת שהיה על הצלב ולחזהו נדבק דמו של המשיח הנוצרי. מאז אותו אירוע הפך צבע חזהו של הרובין לאדום.
ואולי זה סמלי שבעברית, דווקא בשפת עמו המקורי של ישו הנוצרי, ישוע במקור, אכן זכה הרובין לשם "אדום החזה".
זה סיפורו של אדום החזה האמריקאי:
https://youtu.be/D3ELutmnT8k
הרובין ידידותי, שר מקסים ומקנן בגינות הבתים:
https://youtu.be/NMkQbi2eZa0
גוזל רובין בוקע מהביצה:
https://youtu.be/FDKgLfWheoI
השיר "אדום חזה מעולף" של אמילי דיקנסון, מתוך אלבום מופת של אפרת בן-צור:
http://youtu.be/Z6kIdOLXFxA
ושיר בעברית לאדום החזה:
https://youtu.be/VK_JVKurFmo
הציפורים שרות לרוב כדי להעביר מידע או לתקשר עם ציפורים אחרות. לציפורים שונות, במיוחד לציפורי שיר, יש שירה אופיינית משלהן. בעולם יש מעל 4,000 מינים של ציפורי שיר.
פעמים רבות הציפור שרה כדי לומר "זה השטח שלי!" ולהצהיר על המקום שבו הן נמצאות כטריטוריה (שטח) שלהן. בעונת החיזור הציוצים משמשים לקריאה לבנות זוג, במשהו כמו: "היי, אני ציפורן חביב ואשמח אם ציפורת חמודה תבוא טלי ונכיר!"
יש והציפורים שרות ביחד, עם הזריחה, במיוחד בעונת האביב.
הנה ההסבר ללמידה של שירת הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/r5_ZSnFDPRg
כך נוצר מגוון הציוצים והקולות ששרה הציפור:
https://youtu.be/f_c_ytNDAXQ
20 סוגי ציפורים עם השירה האופיינית לכל אחד:
https://youtu.be/CXcAx16yl6E
וצפו והאזינו לשירת הציפורים:
http://youtu.be/CLyPudpzTKI
הצוצלת, באנגלית "יונה צוחקת" (Laughing Dove), היא עוף ייחודי ממשפחת היוניים שדי קל להבחין בו בין שאר היוניים המוכרות לנו.
דומה לתור המצוי, אך קטנה ממנו, עם מראה צנום יותר, כנפיים קצרות וזנב ארוך יחסית. בישראל, הצוצלת נפוצה בכל רחבי הארץ ונחשבת לציפור הרביעית בשכיחותה, עובדה שמייחדת אותה כעוף מוכר אך לא טריוויאלי.
בזכות החוצפה והשמחה שיש בהמייתה, הצוצלת נבחרה לא פעם במדורי טבע בישראל כ"עוף העירוני של ישראל".
כי מה שהופך את הצוצלת למיוחדת הוא קודם כל המייתה, או הצחוק שלה שנשמע כמו "Croo-doo-doo-doo-doo". אלה קולות החיזור של הזכר שנשמעים כגיחוך מורכב, שיש בו מ-4 עד 8 הברות שונות באורכן, עם עליות וירידות במנגינה.
זה שונה ומשעשע בהשוואה לשירת התור, שהיא לרוב מונוטונית ופשוטה יותר. ניתן לומר שהמיית הצוצלת היא כמעט צחוק של עוף, ומכאן קיבלה את שמה המיוחד.
אגב, המיית הזכר – אותה המיה ארוכה העולה ויורדת, דמוית גיחוך חוזר – איננה סתם "שיר חיזור" רגיל, אלא ממש מזכירה צחוק אנושי. בשל כך, אנשים רבים, כולל ילדים וחובבי טבע, מתייחסים אל המיית הצוצלת כחלק מלא הומור בטבע העירוני. לא אחת קורה שמטיילים שומעים לפתע את הגיחוך המפורסם ומשוכנעים לרגע שמישהו מסתתר ומשמיע קולות מצחיקים – עד שמגלים שמדובר בציפור עצמה.
התנהגות הקינון של הצוצלת גם היא יוצאת דופן. בניגוד לעופות רבים אחרים, הצוצלת מקננת מספר רב של פעמים בשנה, בין שלוש לחמש, ולעיתים אף שש פעמים - מה שמעיד על יכולת קינון גבוהה ופעילות רצופה כמעט לאורך כל השנה. תכונה זו מאפשרת לה להתרבות ולהתפזר במהירות בסביבה מתאימה.
תפוצתה בארץ אינה מקרית: הצוצלת הגיעה לישראל רק בתחילת המאה ה-20, אך הצליחה להסתגל בהצלחה למגוון סביבות מחיה, מהאזורים העירוניים הדחוסים ועד לשדות, ערבות ושטחים מעובדים.
בזכות הקינים שהיא בונה על מזגנים ואדני חלונות, היא קיבלה את מקומה בסביבת האדם, תוך התרחקות יחסית מהמרחבים הפתוחים שלפני כן בעיקר נהגה לשכון בהם. תפוצה זו משקפת יכולת הסתגלות יוצאת דופן על רקע שאר היוניים.
בנוסף להתנהגות הקינון והתפוצה, הצוצלת מתאפיינת בהתנהגות חברתית שונה מרוב היוניים - לרוב היא חיה בזוגות ולא יוצרת להקות גדולות כפי שעושים יוניים רבות אחרות. עם זאת, כשלא בעונת הקינון, ניתן לראותה מתכנסת בקרבת מזון באזורים שופעי מזון.
ואפרופו מזון, הצוצלת ניזונה בעיקר מגרעינים, זרעים, צמחים וחרקים זעירים, כשתנועה מהירה וקצובה של כנפיה מאפשרת לה לעוף בקלות ולחמוק מטורפים ופרעות.
כלומר, הצוצלת מובחנת בעיקר בהמייה הייחודית והמשעשעת שלה, שמזכירה גיחוך, בשיעור הקינון הגבוה שלה לאורך השנה, וביכולת ההסתגלות המרשימה לסביבות מחיה מגוונות, כולל לבתי אדם. כל אלה הופכים אותה לציפור מעניינת מבחינה אורניתולוגית ולחלק חיוני ופעיל מהמערכת האקולוגית המקומית.
הנה הצוצלת, היונה הצוחקת:
https://youtu.be/PdVCiLSCD3w
עובדות מעניינות על הצוצלות:
https://youtu.be/LIicMfPjAIM
צוצלת בחוץ (ללא מילים):
https://youtu.be/4Huqx0mSKCU
והקול של הצוצלת:
https://youtu.be/mb7N9hbQzWw
העורבני החקיין (Jay או Garrulus) הוא אמן החיקוי של עולם הציפורים, ציפור מרתקת ממשפחת העורביים הידועה ביכולת החיקוי המופלאה שלה.
פירוש השם המדעי שלו הוא "צווחן" וגם "פטפטן". כי ציפור נפוצה זו ניחנה באישיות סקרנית וחברתית במיוחד. על אף היות העורבני החקיין אוכל-כול, הוא חובב במיוחד פירות ובלוטי אלון. לכן הוא מוכר גם בשם עורבני אלון.
בישראל העורבני נפוץ מאוד, במיוחד ברצועת הים התיכון ובאזור הכרמל.
בדומה לבני דודיו העורבים והעורבניים האחרים, גם העורבני החקיין נחשב לאחד המוחות המבריקים בממלכת הציפורים, עם יכולת למידה מהירה ותפיסה קולית מדויקת. הוא מתהדר בנוצות כחולות מרהיבות על כנפיו, גוף חום-ורוד וכתם שחור על פניו.
אולם אל תתנו למראה החיצוני המרשים להסיח את דעתכם מכישרון החיקוי הייחודי שלו. כי מה שהופך אותו לכוכב של ממש בעולם הציפורים הוא יכולתו המדהימה לחקות קולות מסביבו וככזה הוא גם זכה להירשם על אחד מסרטי "משחקי הרעב".
#מה מחקה העורבני?
כמעט כל דבר! הוא מסוגל לחקות קולות של ציפורים אחרות בדיוק מרשים, החל מציוץ עדין של ציפורי שיר וכלה בצריחות של עופות דורסים. אך הוא לא מסתפק רק בחיקוי בעלי כנף - העורבני החקיין יכול להפתיע בחיקוי קולות סביבתיים כמו נביחות כלבים, צלצולי טלפון ורעשי מכונות.
כי העורבני החקיין יכול לשמור במוחו מאגר מרשים של קולות שונים ולשלוף אותם בדיוק ברגע המתאים. אגב, בניגוד לעופות כמו בני משפחת התוכיים או העורב האפור, העורבני פחות מוצלח ביכולתו לחקות דיבור אנושי.
#אבולוציית החיקוי
מדוע התפתחה אצל העורבני החקיין יכולת החיקוי המרשימה שלו? מחקרים מצביעים על מספר סיבות אפשריות. ראשית, החיקוי משמש כאמצעי הגנה. כשהעורבני מזהה עוף דורס באזור, הוא מחקה את קולות האזהרה של ציפורים אחרות, כדי להזהיר את בני מינו מפני הסכנה. שנית, החיקוי יכול לסייע לו בהרחקת מתחרים מטריטוריה שלו, כאשר חיקוי קולות של טורפים עשוי להבריח פולשים פוטנציאליים.
גורם מרכזי נוסף הוא תפקיד החיקוי בתקשורת התוך-מינית. העורבני החקיין חי בקבוצות חברתיות מורכבות, ויכולת החיקוי מאפשרת לו לתקשר ביעילות עם חברי הקבוצה. באמצעות חיקוי קולות ספציפיים, הוא מעביר מסרים מדויקים על מקורות מזון, סכנות קרבות או הזדמנויות רבייה, מה שמחזק את הקשרים החברתיים ואת שיתוף הפעולה בקבוצה.
מעניין לציין שיכולת החיקוי משרתת גם מטרות הישרדותיות יומיומיות. העורבני ידוע כאגרן מומחה - הוא אוסף ומחביא בלוטי אלון ומזון אחר במחבואים רבים לקראת החורף. כדי להגן על מאגריו מפני גנבים, הוא מחקה קולות של טורפים כדי להרחיק מתחרים פוטנציאליים מאזורי האגירה שלו.
#יצירתיות
המחקר העדכני בתחום מצביע על כך שהעורבני לא רק מחקה קולות בצורה מכנית, אלא מפגין מידה של יצירתיות בשימוש ביכולות אלה. הוא מסוגל לשלב בין קולות שונים, לשנות את עוצמתם ולהתאים את תזמון השמעתם בהתאם לנסיבות - עדות נוספת לאינטליגנציה הגבוהה של ציפור מרתקת זו.
כך הופך העורבני החקיין לאמן קולי אמיתי בממלכת הציפורים, המשתמש ביכולותיו המיוחדות להישרדות, תקשורת ואולי אפילו להנאה. ואגב, באנגלית משתמשים בשם jay, עבור 10 סוגים דומים לעורבני.
הנה העורבני החקיין:
https://youtu.be/Ei4DG5-7LmQ
עורבני חקיין אירו-אסייתית:
https://youtu.be/f88iyYuGxHg
חיקוי של חתול (ללא מילים):
https://youtu.be/oqJMMgE4hqg
וסאונדים אלקטרוניים מהעורבני החקיין (ללא מילים):
https://youtu.be/HbgVh5Wlz8o
הנחליאלי (Wagtail ובשמו המדעי Motacilla) הוא ציפור שיר קטנה וחום-אפרפרה, דקת-גו ומקור, לא בולטת במיוחד מבחינה ויזואלית, אך מפורסמת בכל העולם בזכות שירתה המרהיבה.
את השם העברי "נחליאלי" העניק לו מנדלי מוכר ספרים, בספרו "תולדות הטבע" משנת 1886. הסיבה שהוא מקנן בסמוך לקרקע, בתוך שיחים עבותים וליד מקור מים, כמו גדות הנחלים ומכאן ה"נחל" שבו מתחיל השם. את הקן, אגב, הוא בונה מחומרים צמחיים ומרפד אותם בנוצות ושיער.
הנחליאלי הצהוב נמנה על ציפורי השיר הנודדות לישראל. הוא שייך למשפחת הקיכליים והוא בעל אחד מהרפרטוארים המוסיקליים העשירים בעולם הציפורים.
בגודל של דרור, עם זנב ורגליים ארוכים משלו, הנחליאלי מתעופף בקלילות ומעדיף סבכים צפופים, יערות גלריה ואזורי מעיינות. נוצות הזנב שלו נעות ללא הפסקה בזמן ההליכה. הוא ניזון מחרקים קטנים, זחלים ועכבישים שהוא צד בעיקר בשעות הדמדומים והלילה. בסתיו הוא מוסיף לתפריט גם פירות רכים וגרגרים.
אחרי דגירה של שבועיים מטילה נקבת הנחליאלי בין 4 ל-7 ביצים בכל הטלה ואז מאכילה את הגוזלים עד שהם גדלים ועוזבים את הקן.
אבל תופעה הכי מרהיבה היא השירה של הנחליאלי. הוא שר בעיקר בלילות, במיוחד באביב ובתחילת הקיץ. והוא גם אלוף החיקויים, שמסוגל לייצר למעלה מ-200 תווים שונים ולחקות קולות של מגוון מיני ציפורים אחרים.
בתרבות המערבית הנחליאלי הפך לסמל של רומנטיקה ויופי מוסיקלי. שייקספיר (Shakespeare) הזכיר אותו ב"רומיאו ויוליה" והמשורר הנודע קיטס (Keats), ג'ון קיטס, כתב עליו שיר שנחשב לאחד מפסגות השירה האנגלית. גם במיתולוגיה היוונית הנחליאלי מככב וקשור למיתוס של פילומלה (Philomela) שהפכה לציפור.
הנה הנחליאלים למיניהם (עברית):
https://youtu.be/yl-jCShyJts
על הנחליאלי הלבן:
https://youtu.be/LInV6R9mS6E
הנחליאלי האפור:
https://youtu.be/hnR195RXNCI
ציוציו של הנחליאלי הלבן:
https://youtu.be/bdWCMw2gCfg
השיר "נחליאלי קטן" בביצוע יפה ירקוני (עברית):
https://youtu.be/CtByO418xBE
ו"נחליאלי" של מתי כספי (עברית):
https://youtu.be/NrDpGlYrmHo
ציוצים
יש סיפור מפורסם על המלחין האוסטרי הנודע מוצרט, שכדי ללמוד משירת הציפורים הוא קנה לו זרזיר. שירת הזרזירים היא ייחודית.
ואכן, הזרזירים משתמשים בקולם המגוון, שכולל ציוצים, המהומים, שריקות, זמזומים ונקישות. את כל אלה הם משמיעים לאורך כל השנה, חוץ מתקופת חידוש הניצוי, במעבר העונות.
צלילי שירת הזרזיר בשעת המעוף נשמעים כמו "קווויררררר", בעוד הם מוחלפים בציוץ צ'יפ, כשהוא מתריע לחבריו ללהקת הזרזירים כשהוא רואה טורפים.
לא רבים יודעים שהזרזיר הוא גם חקיין מצוין. הוא יכול לחקות בקולו שלל בעלי חיים, מחתולים וצפרדעים ועד עופות שונים. כשהוא חי בקרבת בני אדם הוא גם מחקה קולות של מכשירים מכניים או חשמליים ואפילו קולות של בני אדם.
הנה הזרזירים שרים:
https://youtu.be/vFmk-RfZaY8
זרזיר אירופי מדבר בחיקוי:
https://youtu.be/yhBaVInb3jI
כך מזהים זרזיר:
https://youtu.be/ypoPyoUn9CY
מעוף היפהפה שלהם:
https://youtu.be/QOGCSBh3kmM
שגם למעוף הזה יש סאונד משלו:
https://youtu.be/V4f_1_r80RY
עֶפרוֹנִי (Alaudidae או Lark) הוא היהלום הקטן של הציפורים ומתמחה באכילת זרעים של צמחי בר.
זוהי ציפור זמר קטנה ויפה שעוברת שינויים מרשימים בחילופי עונות. אם בעונת הרבייה יש לזכר חזה אדום-וורוד בולט וראש אפור, בחורף מתעמעמים צבעיו והופכים לחומים ואפורים.
העפרוני, השייך למשפחת החוחליתיים, מעדיף שטחים פתוחים עם שיחייה נמוכה, אזורים חקלאיים ושולי יישובים. הוא בונה קן קטן ומוקפד בשיח נמוך, בדרך כלל לא גבוה מ-2 מטרים מהקרקע.
עפרונן קצר אצבעות נמנה על ציפורי השיר הנודדות לישראל.
התזונה שלו, כאמור, מבוססת כמעט לחלוטין על זרעים של צמחי בר - דרדר, חוח, כחלית ותלתן,. הוא משחק תפקיד חשוב בהפצת זרעים במערכות אקולוגיות טבעיות.
לא סתם העפרוני מופיע בשיר המפורסם "מקהלה עליזה". הוא חי בקבוצות קטנות ונוהג להקים מעין "מועדוני זמר" שמורכבים מציפורים - כמה זכרים שרים ביחד מאותו מקום, בוקר אחרי בוקר. השירה שלו מתאפיינת בצלילים נמוכים ומלודיים עם הרבה וריאציות.
גם בתרבות הבריטית העפרוני זוכה להערכה מיוחדת ונחשב לאחת מציפורי השיר היפות באירופה. במאה ה-19 הוא היה ציפור כלוב פופולרית בזכות שירתו הנעימה.
הנה על העפרוני:
https://youtu.be/SkCzgWDpHfw
ציוץ העפרוני:
https://youtu.be/zooyNH5KmLU
עפרוני מצויץ מצייץ:
https://youtu.be/YqpEJX8plT0
על העפרוני של דרום אפריקה:
https://youtu.be/XHgefULJ6ZQ
וציוץ של עפרוני מדבר:
https://youtu.be/Klv-PSQJNbI
אֲדֹם הֶחָזֶה (Robin), באנגלית רובין, היא ציפור שיר קטנה ויפה, עם זמרה מקסימה, שציוציה הם הראשונים ששומעים בבוקר.
ברבות ממדינות אמריקה הרובין מופיעה ראשונה באביב ונחשבת לציפור שמבשרת את האביב.
סימניו הבולטים של אדום החזה הבוגר, הרובין, הם גוון החלודה או אדום, על פניו וגרונו ובמיוחד על כל חזהו.
בבריטניה מופיע אדום-החזה באגדות העם ובפולקלור, כשלעתים הוא מייצג מזל טוב ולעתים מזל רע. לעתים חיים ופעמים גם מוות.
אגב, בשנות השישים, תמכו מרבית האנגלים, בסקר של העיתון טיימס, בהכרזה על אדום-החזה לצפור הלאומית של בריטניה. אך הממשלה הבריטית מעולם לא אימצה באופן רשמי שום ציפור לציפור הלאומית האנגלית.
#אופיו של אדום החזה
אדום החזה מגן בחירוף נפש על הטריטוריה שלו ולא מוכן להתחלק בה עם בן מין אחר. אם יהיה אדום חזה אחר, הוא יילחם בו עד שירחיקו ממקומו.
כבר ביוון העתיקה הבחין הפילוסוף אריסטו בהתנהגותם הטריטוריאלית של אדומי החזה וכתב אז: "שני אדומי חזה לא ידורו על אותו שיח".
#האגדה על חזהו האדום
באמריקה נחשב אדום החזה לאחד הסמלים הבולטים של חג המולד וכשכרטיסי הברכה לחג עוד נשלחו הוא הרבה להופיע בהם.
באנגליה נקראו הדוורים הראשונים "Robins", מה שהוביל לכך שלעתים מזומנות צויר אדום החזה כשהוא אוחז במקורו מעטפת דואר.
אבל הסיפור או האגדה המעניינים על הרובין הם שאת הסינר האדום והבולט שלו הוא קיבל כשצייץ באוזנו של ישו הצלוב, ממש בעת שהיה על הצלב ולחזהו נדבק דמו של המשיח הנוצרי. מאז אותו אירוע הפך צבע חזהו של הרובין לאדום.
ואולי זה סמלי שבעברית, דווקא בשפת עמו המקורי של ישו הנוצרי, ישוע במקור, אכן זכה הרובין לשם "אדום החזה".
זה סיפורו של אדום החזה האמריקאי:
https://youtu.be/D3ELutmnT8k
הרובין ידידותי, שר מקסים ומקנן בגינות הבתים:
https://youtu.be/NMkQbi2eZa0
גוזל רובין בוקע מהביצה:
https://youtu.be/FDKgLfWheoI
השיר "אדום חזה מעולף" של אמילי דיקנסון, מתוך אלבום מופת של אפרת בן-צור:
http://youtu.be/Z6kIdOLXFxA
ושיר בעברית לאדום החזה:
https://youtu.be/VK_JVKurFmo
