זה קרה כשוינסנט ואן גוך היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש, לאחר שכרת את אוזנו. הוא הביט מהחלון החוצה וצייר את אחד הציורים היפים והאהובים בתולדות האמנות - "ליל כוכבים" (Starry Night), מהציורים הידועים ביותר של הצייר ההולנדי הנודע.

לפי גרסה אחרת, צייר ואן גוך את "ליל הכוכבים" בשנת 1889 מהזיכרון בלבד. הוא תיאר את הנוף שנשקף מחלון חדרו בבית החולים לחולי נפש שבו שהה. כיום הציור מוצג במוזיאון לאמנות מודרנית שבניו יורק.

השמיים הם ללא ספק החלק החשוב בציור. הם תופסים כשני שליש משטח הציור ומשובצים בהם כמה כוכבים וירח. ואן גוך אהב לצייר את הלילה. הוא נהג לומר שיש בלילה הרבה יותר צבע מאשר ביום. ואכן, הוא צייר כמה ציורי לילה מצוינים. אחד המרכיבים הבולטים ב"ליל כוכבים" הן המערבולות ששרטט שוב ושוב ואן גוך בשמי הלילה. למה התכוון הצייר? האם זו עדות למצבו הנפשי בתקופה הקשה בחייו?

משיכות המכחול של ואן גוך יוצרות תחושת תנועה וחיים בלילה הזה. זהו ציור חי ולא כזה שרוצה להקפיא את הרגע. יש בציור ביטוי אישי שיהיה הבסיס לסגנונות המשמעותיים בתקופה שאחרי ואן גוך - האימפרסיוניזם והאקספרסיוניזם.


הנה סיפורו של "ליל כוכבים" (מתורגם):

https://youtu.be/PMerSm2ToFY


כמה סטודנטים במוזיאון מדברים על הציור הזה:

http://youtu.be/rjNGj04DAAI?t=3s


סרטון הנפשה שמדגים את התנועה שבציור:

http://youtu.be/91mSLGOfH2E


ומישהו שמצייר אותו על מי צבע כהים:

https://youtu.be/4dKy7HNU4vk

אחד הציורים המפורסמים בעולם הוא זה של "הטייל מעל לים הערפילים" (Wanderer above the Sea of Fog). זהו ציור שמן של הצייר הגרמני קספר דוד פרידריך. בשנת 1818 הוא הפליא לצייר את ההשתאות של מטייל העומד נפעם למול הנוף ההררי וים העננים והערפל שלמולו.

הציור מביע בצורה שקטה ויפה את ההתפעלות מהטבע, שרבים מהאמנים בתקופה הרומנטית חשו. זו הסיבה ש"הטייל אל מול ים הערפילים" נחשב לאחת היצירות הידועות והמוכרות מהזרם הרומנטי בתולדות האמנות ורבים רואים בו מייצג של הסגנון והתקופה.


הנה הציור "הטייל מעל לים ערפילים" מקרוב, כך שתוכלו לבחון ולראות את כל חלקיו:

http://youtu.be/HopfapK7DIE


סרטון שמסביר מעט על הציור המופלא:

http://youtu.be/QJEwyARMIXI


אמן שמראה בהעתקה כיצד בנוי הציור:

http://youtu.be/nU5-Dnk3Vic


וסרטון על יוצרי התקופה הרומנטית, כולל הצייר קספר דויד פרידריך:

http://youtu.be/9SEZ8FAXlEI

הצייר פיטר ברויגל האב (Pieter Bruegel the Elder) הוא צייר פלמי (מאזורי הולנד בלגיה של ימינו) שנודע בציורי הנוף וחיי האיכרים שלו.

את "הקוצרים" (The Harvesters) שלו צייר ברויגל האב בשנת 1565. זהו ציור שמן מפורסם המתאר סצנת קיץ של קציר התבואה בכפר פלמי ואת האיכרים התשושים ומיוזעים מעבודתם.

היצירה, חלק מסדרת ציורים המתארת את החיים בתקופות חודשי השנה. "הקוצרים" מייצגת את חודשי יולי ואוגוסט - חודשי הקיץ והקציר.

זוהי יצירה גדולה, צבע שמן על לוח עץ בגודל של 119 × 162 סנטימטרים. כיום, "הקוצרים" נמצאת באוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות שבעיר ניו יורק.


#מה תראו בו?
אצל ברויגל, כמו בעבודותיו האחרות, רואים כאן שילוב בין תיאור יומיומי פשוט לרעיונות מוסריים ואלגוריים: מעגל השנה, מאמצי האדם למול הטבע וזמניות החיים.

את חיי האיכרים מציג ברויגל בעין חומלת אך גם חדה. לא מדובר בתיאור של נוף נחמד, אלא בהתבוננות בוחנת בעבודה הקשה, בעייפות העובד, אך גם ברגעי המנוחה.

מומלץ לשים לב לצבעוניות. הצהוב החזק של שדות החיטה, הירוק הדהוי והרקע המעומעם יחסית - אלה מעבירים את תחושת חומו של הקיץ, היובש והאור המסנוור.

ברקע רואים את הנוף הכפרי שבו כפרים, עצים ושביל המוליך את העין לעומק היצירה. זו קומפוזיציה שבאמצעותה מוליך הצייר את עין המתבוננים לצידו הימני של הציור ומעצים ומדגיש את תחושת המרחב והעומק של הציור.


#משימת מבט לסקרנים
יש בציור תיאורים של הקיץ החם והיבש ושל הקציר בעיצומו. נסו למצוא היכן יש בו את הפועלים הלוקחים הפסקה לבירה, לחם וגבינה. מצאו גבר ששוכב שרוע מתחת לעץ האגס, כאילו נוחר בשנתו. חפשו ברקע את קטיף התפוחים, את השחייה הפראית ואת החגיגות הכפריות.


הנה סיפור הציור "הקוצרים":

https://youtu.be/0r9sqt-zb8o



ועוד מהציור של ברויגל:

https://youtu.be/OFTpwOTt4DA


והסגנון שנברא על ידי ברויגל ואני הולנד ובלגיה:

https://youtu.be/xC-cyrIq-qI

היה זה הצייר הצרפתי קלוד מונה, שקרא לציור שלו משנת 1872 בשם "התרשמות, זריחה" (Impression, Sunrise). הוא לא יכול היה לדעת ששם הציור יהפוך לשמה של תנועה אמנותית שלמה וחשובה בתולדות האמנות.

הציור "התרשמות, זריחה" של קלוד מונה עורר מחלוקת לא קטנה, בעיקר בשל משיכות המכחול הרופפות שבו. התערוכה בה הציג אותו מונה, ביחד עם אמנים אחרים מקבוצתו, כמו סזאן ודגה, ספגה ביקורת קשה.

ביקר בה מבקר פריזאי בשם לואי לרוי שלעג לקבוצת האמנים הצעירים, שציירו כמו מונה. בהתייחס לציור הזה, הוא כינה אותם בלעג "איפרסיוניסטים" ולרגע לא דמיין שהוא, בלשונו החדה, העניק שם מצוין לסגנונם, "אימפרסיוניזם".

הביקורת השלילית והלעגנית של המבקר על עבודות שהוא ראה בהן "לא גמורות", גסות ומרושלות, עבדה הפוך. בתוך שנים מספר הפכו הכינוי שנתן להם והתנועה האמנותית עצמה, להצלחה מסחררת בעולם האמנות.

ומונה עצמו נחשב כיום לאחד מאמני הצבע הטובים בתולדות האמנות.


הנה הסבר על היצירה "התרשמות" בליווי מוסיקה:

https://youtu.be/75MlEb4hbsI


עלילות הציור שהגדיר תנועה אמנותית:

https://youtu.be/OnLFdeNBAqU


וסיפורו של הציור "התרשמות, זריחה" של קלוד מונה:

https://youtu.be/6mRXDvPEeHU

ציור "אי המתים" (Isle of the Dead) הוא פרי מכחולו של הצייר השוויצרי ארנולד בקלין (Arnold Bocklin), מי שנולד בעיר באזל שבשווייץ ולמד בגרמניה, צרפת וברומא.

בקלין התמחה בהעתקה של גדולי הציירים ההולנדיים והפלמים ושכלל את הטכניקה שלו, כצייר נופים וסצנות מהמיתולוגיה היוונית והרומית.

בקלין הירבה לצייר חורבות איטלקיות ובתים ליד הים. את ההשראה ל"אי המתים" הוא קיבל מבית הקברות האנגלי בפירנצה, מקום בו נקברה בתו התינוקת, מריה. בית הקברות הזה ממוקם בעיר, במרכזה של דרך גדולה ויצר מעין אי במרכזה. בשל מיקומו המיוחד בלב הדרך, החלו הפלורנטינים, תושבי פירנצה, לקרוא לו "אי המתים" (L'isola dei Morti). השם המעורר הזה עורר את דמיונו של בקלין.

את ההשראה לאי המצויר משערים שבקלין קיבל מהאי היווני הזעיר פונטיקוניסי (Pontikonisi) שבקורפו, ששמו העממי "אי העכבר".

על כל פנים, ציורי "אי המתים" נתנו השראה לאינספור אמנים, שיצרו בהשראתם מחזות, ספרים, יצירות מוסיקליות, סדרות וציורים, כולל סלבדור דאלי.

מבין המלחינים השונים שכתבו יצירות בשם זה בולטים גוסטב מאהלר היהודי אוסטרי והמלחין הרוסי סרגיי רחמנינוב, שכתב פואמה סימפונית באותו שם.

בסוף המאה ה-20 כתב בהשראתו גם המלחין הגרמני מקס רגר את הליד, השיר הנוגה "Die Toteninsel", בעברית "אי המתים".

אגב, על חלק מהציורים הללו הצייר חתום ביחד עם בנו קרלו בקלין, שצייר גם הוא והרבה להעתיק את ציורי אביו לצורכי פרנסה.

הקשר המחריד של בקלין אל המוות היה מהיכרות אישית ומתמשכת באופן כואב במיוחד. הוא ראה בעיניו טבח אזרחים אכזרי בפאריס של שנת 1848. שנתיים אחר כך איבד הצייר את ארוסתו האהובה. בהמשך חייו הוא שכל את אשתו האיטלקיה אנג'לה ובמהלך חייו מתו לא פחות מ-8 מתוך 14 ילדיו.


#גרסאות הציור
בקלין צייר לא פחות מ-5 גירסאות שונות של "אי המתים". הציור הראשון היה ברור ומסתורי גם יחד. בכל הגרסאות מתקרבת הסירה אל האי, כשעליה ארון מתים, חותר הסירה במשוטים ומלווה מסתורי.

הגרסה השנייה הייתה לבקשת אלמנה שרצתה לזהות בו את דרכו האחרונה של בעלה האהוב.

את הגרסה השלישית רכש הצורר וצייר הנופים הכושל אדולף היטלר, שהעריץ את בקלין וראה בו "צייר ארי" כהגדרתו. הוא תלה את הציור בלשכתו בברלין.

הגרסה הרביעית נרכשה על ידי תעשיין גרמני והופצצה במלחמת העולם השנייה. החמישית שרדה.


הנה הציור הנודע "אי המתים":

http://youtu.be/ulO8TMusLrM


אנימציה על הציור המפורסם:

http://youtu.be/ac2y9uRUYnQ


בית הקברות האנגלי בפירנצה:

https://youtu.be/Bdr995r5GpI


הפואמה הסימפונית "אי המתים" של רחמנינוב, שהושפעה ממנו:

http://youtu.be/dbbtmskCRUY


ואי המתים של מקס רגר:

https://youtu.be/FUtqUf_BOJo

הגל הגדול בקנגאווה (Great Wave at Kanagawa) הוא הדפס מפורסם שייצר אמן יפאני בשם קָאטסוּשִיקַה הוֹקוּסָאי (Katsushika Hokusai), אי-שם בתחילת המאה ה-19.

את הציור הנודע, ששמו הרשמי "מתחת לגלים מול קנגאווה", הוא צייר בסביבות השנים 1830–1831. זהו הדפס ראשון בסדרה האגדית של "36 מראות של הר פוג'י", שיצר הוקוסאי בין השנים 1826 ל-1833.

בציור רואים גל גדול שהיפאנים מכנים "אוקינאמי", המאיים להטביע את הר פוג'י, שממש נראה כאילו הגל הגדול עומד להטביעו. עוד רואים בציור 3 סירות קטנות ועליהן דמויות זעירות. יש הסבורים בטעות שהדמויות הללו הן תיאורים של רוחות המתים, מה שאינו נכון - אם כי בהתחשב בגודלו של הגל, ייתכן שבהמשך העלילה המתוארת בציור הן היו ודאי הופכות לכאלה.

איך יצר הוקוסאי את ההדפס? - מלבני עץ מגולפים עם צבעים שונים שמרח האמן עליהם, אפשרו לו ליצור את ההדפס ב-7 צבעים, כשאחד מהם הוא הצבע הלבן, צבעו של הנייר. תדפיסי עץ צבעוניים על נייר היו אז נפוצים ביפאן ואפשרו לאמנים להפיץ את יצירותיהם בעותקים רבים.

בצד הציור רשם האמן את שם היצירה במסגרת ולידה חתם את השם שבחר לו באותה תקופה "ליטְסוּ", חלק ממנהגו להחליף עשרות פעמים את שמו לאורך חייו.


משימת בילוש:
==========
צורת הגל וצבעיו מציגים את הר פוג'י בתוכם פעם נוספת. מיצאו איפה הוא מופיע בתמונה.


הנה ציור הגל הגדול של קנגאווה:

https://youtu.be/dbPHPfVw6zQ


הגל הגדול וציורים נוספים שלו קמים לתחייה (ללא מילים):

https://youtu.be/EvqtgOVjVKo


יצירה מוסיקלית בהשראת הגל הגדול:

https://youtu.be/sZMsmv7PrVc


וגם אם המקור נמצא במוזיאון האקון שביפאן, אפשר לצייר אותו על ג'ינס:

https://youtu.be/tdHhdz9Hg5s