ציור משנת 1942 "ציפורי הלילה" (למעשה שמו באנגלית הוא "ניצי הלילה") צוייר על ידי האמן האמריקאי אדוארד הופר. מתוארים בו אנשים היושבים בשעת לילה מאוחרת בדיינר עירוני אמריקאי (מסעדה).

זהו הציור הידוע ביצירותיו של הופר, ואחת מהיצירות הכי מפורסמות באמנות האמריקאית. הוא צוייר בתקופה של דיכאון וקושי בארה"ב, בימים שאחרי המתקפה היפאנית על פרל הרבור, שגרמה לאבידות קשות ולכניסת ארה"ב למלחמת העולם השנייה. מתואר בה מקום אמיתי, שהיום אינו קיים עוד - דיינר בשכונת גריניץ' וילג' במנהטן שבניו יורק.

הצייר ניסה להציג את הבדידות שבעיר הגדולה - הוא עושה זאת בכך שהוא מרכז את הדמויות בחלק קטן של התמונה ואת השאר הוא משאיר ריק וללא דלת יציאה. החלון הגדול שמציג את המקום, ממחיש את הבדידות. גם העובדה שהדמויות אינן מדברות זו עם זו מגדילה את הניכור ביניהן.

הציור מוצג כיום במכון האמנות של שיקגו. כמקובל במאה ה-20, הושפעו ממנו לא מעט אמנים ונוצרו ציורים שונים בהשראתו ובהתייחסות אליו.


הנה סרטון על ציפורי הלילה:

http://youtu.be/j24uh8cZ3wA


והנפשה של הציור, שנעשתה באתר סקנד לייף:

http://youtu.be/MFz18zAjpGo

הינשוף הוא צייד לילה מושלם. לינשוף שמיעה מעולה ותודות לנוצות קצרות ורכות הוא עף בשקט ועט על טרפו. ככל הנראה מקור השם "ינשוף" הוא בקולות הנשיפה שהינשוף משמיע.

עיניו של הינשוף רואות בלילה פי 100 טוב יותר מציפורים רגילות והוא יכול לשבת שעות ולצפות על הסביבה, עד שהוא מזהה טרף ויוצא לצוד אותו. ראייתו בלילה היא שהופכת אותו לצייד יעיל של עכברים וחולדות.

בישראל בולטים מיני ינשופים ובהם הנפוץ ביותר הוא ינשוף העצים וקצת פחות שכיח הוא ינשוף השדות.

במסורות רבות הינשוף מוערך כסמל לחוכמה ואינטואיציה. ביוון העתיקה הוא היה סמל לאלת החוכמה אתנה.

בספרי המקרא הוא מוזכר כאחד העופות הטמאים ויש הקושרים אותו למעשי כשפים ולסמלי רוחות רעות.

בנוסף, הינשוף משמש בחלק מהמסורות כבעל חיים שניחן ביכולת לזהות הונאות, להיות מודע לשינויים ולחקור את הלא נודע בצורה אינטואיטיבית.


הנה הינשוף המשעשע... עם תרגום לעברית:

https://youtu.be/XeFxdkaFzRA


ינשוף אורב בלילה:

http://youtu.be/avu5_WhI3l4


וקולות של ינשופים ממינים שונים:

http://youtu.be/ezaBqCf0hv0?t=6s