הציפורים שרות לרוב כדי להעביר מידע או לתקשר עם ציפורים אחרות. לציפורים שונות, במיוחד לציפורי שיר, יש שירה אופיינית משלהן. בעולם יש מעל 4,000 מינים של ציפורי שיר.

פשוש, צופית, חכלילית, חוחית, שחרור, פעמים רבות הציפור שרה כדי לומר "זה השטח שלי!" ולהצהיר על המקום שבו הן נמצאות כטריטוריה (שטח) שלהן. בעונת החיזור הציוצים משמשים לקריאה לבנות זוג, במשהו כמו: "היי, אני ציפורן חביב ואשמח אם ציפורת חמודה תבוא טלי ונכיר!"

יש והציפורים שרות ביחד, עם הזריחה, במיוחד בעונת האביב.


הנה ההסבר ללמידה של שירת הציפורים (מתורגם):

https://youtu.be/r5_ZSnFDPRg


כך נוצר מגוון הציוצים והקולות ששרה הציפור:

https://youtu.be/f_c_ytNDAXQ


20 סוגי ציפורים עם השירה האופיינית לכל אחד:

https://youtu.be/CXcAx16yl6E


צפו והאזינו לשירת הציפורים:

http://youtu.be/CLyPudpzTKI


והנה סרטון תיעודי על ציפורי השיר (עברית):

https://youtu.be/UE719bIs97A?long=yes

עֶפרוֹנִי (Alaudidae או Lark) הוא היהלום הקטן של הציפורים ומתמחה באכילת זרעים של צמחי בר.

זוהי ציפור זמר קטנה ויפה שעוברת שינויים מרשימים בחילופי עונות. אם בעונת הרבייה יש לזכר חזה אדום-וורוד בולט וראש אפור, בחורף מתעמעמים צבעיו והופכים לחומים ואפורים.

העפרוני, השייך למשפחת החוחליתיים, מעדיף שטחים פתוחים עם שיחייה נמוכה, אזורים חקלאיים ושולי יישובים. הוא בונה קן קטן ומוקפד בשיח נמוך, בדרך כלל לא גבוה מ-2 מטרים מהקרקע.

עפרונן קצר אצבעות נמנה על ציפורי השיר הנודדות לישראל.

התזונה שלו, כאמור, מבוססת כמעט לחלוטין על זרעים של צמחי בר - דרדר, חוח, כחלית ותלתן,. הוא משחק תפקיד חשוב בהפצת זרעים במערכות אקולוגיות טבעיות.

לא סתם העפרוני מופיע בשיר המפורסם "מקהלה עליזה". הוא חי בקבוצות קטנות ונוהג להקים מעין "מועדוני זמר" שמורכבים מציפורים - כמה זכרים שרים ביחד מאותו מקום, בוקר אחרי בוקר. השירה שלו מתאפיינת בצלילים נמוכים ומלודיים עם הרבה וריאציות.

גם בתרבות הבריטית העפרוני זוכה להערכה מיוחדת ונחשב לאחת מציפורי השיר היפות באירופה. במאה ה-19 הוא היה ציפור כלוב פופולרית בזכות שירתו הנעימה.


הנה על העפרוני:

https://youtu.be/SkCzgWDpHfw


ציוץ העפרוני:

https://youtu.be/zooyNH5KmLU


עפרוני מצויץ מצייץ:

https://youtu.be/YqpEJX8plT0


על העפרוני של דרום אפריקה:

https://youtu.be/XHgefULJ6ZQ


וציוץ של עפרוני מדבר:

https://youtu.be/Klv-PSQJNbI

דרורים הם משפחת ציפורים הכוללת כ-43 מינים הפרוסים ברחבי העולם ונצפים לרוב כשהם עפים בלהקות גדולות וקולניות.

המין המוכר ביותר הוא דְּרוֹר הַבַּיִת (House Sparrow), ציפור הבר הנפוצה ביותר על פני כדור הארץ.

דרור הבית הוא ציפור אוכלת כל, המתגוררת על פני עצים, בערים וביישובים. את דרור הבית אפשר למצוא כמעט בכל יבשת בעולם והוא מהציפורים הנפוצות ביותר גם בישראל.

למעשה, דרור הבית, שבתלמוד נקרא גם אַנְקוֹר, הוא ציפור שיר קטנה, באורך 14-18 סנטימטרים ובמשקל בין 20-35 גרם. הציפור הזו ידועה בהסתגלות שלה לחיים ליד ובקרבת בני-אדם.

זכרי הדרור מתאפיינים בכתם שחור על הצוואר וצבעים בולטים יותר, כשהנקבות חומות יותר עם פסים כהים על הגב. גופם של דרורי הבית הוא שמנמן וקומפקטי, עם זנב קצר ומקור שהוא פחוס אך חזק ומותאם במיוחד לפיצוח זרעים.

ואגב, התזונה של הדרורים משתנה לפי העונה. בחורף הם ניזונים בעיקר מזרעי דשאים וצמחים, כשבעונת הרבייה הם מוסיפים חרקים רבים למזונם כדי לספק חלבון לגוזלים הגדלים.

בסביבה עירונית הם מתאקלמים למזון אנושי, כמו פירורי לחם ושאריות מזון. תופעה מעניינת נצפתה במקומות שונים בעולם שבהם דרורים למדו לפתוח אריזות מזון באמצעות מקורם החד.

המבנה החברתי של הדרורים מורכב במיוחד. הדרורים חיים בקבוצות והם ציפורים חברותיות. הן מתאפיינות בפעילויות קבוצתיות שונות, עם תקשורת של דרורים, מפותחת ומבוססת על שלל ציוצים וצפצופים שהם למדו.

הדרורים מעבירים זה לזה מסרים, בדרך כלל על אודות מזון, סכנה או הזדמנויות רבייה.

הדרורים מונוגמיים ולא נודדים למרחקים, אלא קילומטרים בודדים לשם מגורים וקינון על עצים מתאימים. הם בונים את קיניהם בחורים, במרזבים או בקופסאות קינון, כשהנקבה מטילה בין 3 ל-7 ביצים ואלה בוקעות לאחר עד שבועיים של דגירה.

יכולת ההסתגלות המרשימה של הדרורים הפכה אותם לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בעולם החי. הם הגיעו לכמעט כל פינה בכדור הארץ, לעתים בעקבות פעילות אנושית. מחקרים הראו שדרורים הם בעלי זיכרון יוצא מן הכלל המסוגל לזהות פנים אנושיות לאורך זמן. הם למדו להעביר מדור לדור ידע חיוני כמו זיהוי טורפים או מקורות מזון, דבר שמסביר את הצלחתם הרבה בהסתגלות לסביבות משתנות ומגוונות.

בעולם המודרני הדרורים ממלאים תפקיד חשוב, בשליטה על מזיקים חקלאיים ובפיזור זרעים. עובדות אלה הופכים אותם לבעלי ברית יקרי ערך לחקלאים ובעצם גם לכלל המערכת האקולוגית העירונית.


הנה דרור הבית:

https://youtu.be/DJlus8c9ZTE


מסתבר שהוא מין פולש במקומות רבים:

https://youtu.be/8pOAC_VffUQ


הציוץ של הדרור:

https://youtu.be/KpOS3h_oSMs


מאכילים את הגוזלים:

https://youtu.be/ekSpqX6ElmE


עובדות על דרורים:

https://youtu.be/-5-One9qZqs

הנחליאלי (Wagtail ובשמו המדעי Motacilla) הוא ציפור שיר קטנה וחום-אפרפרה, דקת-גו ומקור, לא בולטת במיוחד מבחינה ויזואלית, אך מפורסמת בכל העולם בזכות שירתה המרהיבה.

את השם העברי "נחליאלי" העניק לו מנדלי מוכר ספרים, בספרו "תולדות הטבע" משנת 1886. הסיבה שהוא מקנן בסמוך לקרקע, בתוך שיחים עבותים וליד מקור מים, כמו גדות הנחלים ומכאן ה"נחל" שבו מתחיל השם. את הקן, אגב, הוא בונה מחומרים צמחיים ומרפד אותם בנוצות ושיער.

הנחליאלי הצהוב נמנה על ציפורי השיר הנודדות לישראל. הוא שייך למשפחת הקיכליים והוא בעל אחד מהרפרטוארים המוסיקליים העשירים בעולם הציפורים.

בגודל של דרור, עם זנב ורגליים ארוכים משלו, הנחליאלי מתעופף בקלילות ומעדיף סבכים צפופים, יערות גלריה ואזורי מעיינות. נוצות הזנב שלו נעות ללא הפסקה בזמן ההליכה. הוא ניזון מחרקים קטנים, זחלים ועכבישים שהוא צד בעיקר בשעות הדמדומים והלילה. בסתיו הוא מוסיף לתפריט גם פירות רכים וגרגרים.

אחרי דגירה של שבועיים מטילה נקבת הנחליאלי בין 4 ל-7 ביצים בכל הטלה ואז מאכילה את הגוזלים עד שהם גדלים ועוזבים את הקן.

אבל תופעה הכי מרהיבה היא השירה של הנחליאלי. הוא שר בעיקר בלילות, במיוחד באביב ובתחילת הקיץ. והוא גם אלוף החיקויים, שמסוגל לייצר למעלה מ-200 תווים שונים ולחקות קולות של מגוון מיני ציפורים אחרים.

בתרבות המערבית הנחליאלי הפך לסמל של רומנטיקה ויופי מוסיקלי. שייקספיר (Shakespeare) הזכיר אותו ב"רומיאו ויוליה" והמשורר הנודע קיטס (Keats), ג'ון קיטס, כתב עליו שיר שנחשב לאחד מפסגות השירה האנגלית. גם במיתולוגיה היוונית הנחליאלי מככב וקשור למיתוס של פילומלה (Philomela) שהפכה לציפור.


הנה הנחליאלים למיניהם (עברית):

https://youtu.be/yl-jCShyJts


על הנחליאלי הלבן:

https://youtu.be/LInV6R9mS6E


הנחליאלי האפור:

https://youtu.be/hnR195RXNCI


ציוציו של הנחליאלי הלבן:

https://youtu.be/bdWCMw2gCfg


השיר "נחליאלי קטן" בביצוע יפה ירקוני (עברית):

https://youtu.be/CtByO418xBE


ו"נחליאלי" של מתי כספי (עברית):

https://youtu.be/NrDpGlYrmHo

הלילית (Strix) היא דורס הלילה הנפוץ באירופה, עוף דורס לילי ממשפחת הינשופיים. יש לה עיניים עגולות וראש גדול יחסית.

כדורס לילי, היא מתעוררת בלילה ומחפשת טרף. ביום, לעומת זאת, הלילית ממוקמת על עצים, נשענת על גזע העץ ונמה, גם אם היא עדיין ערנית לשינויים סביבה, כשכל רחש קל יעיר אותה ויגרום לה להתחבא. את האחיזה החזקה שלה את ענפי העצים היא חבה ל-4 האצבעות שבכל אחת מרגליה, זוג אחורי וזוג קדמי. במקום לבנות קן, מטילה הלילית את ביציה בתוך העץ, או בקן שנטשו ציפורים אחרות.

אבל הדואט של הלילית המצויה הוא הדבר המיוחד ביותר שלה ומהידועים בטבע. הזכר של הלילית המצויה משמיע קול "טואו" והנקבה מחזירה לו "טויט". זו שירה זוגית מטורפת ויפה להפליא.

אפילו המחזאי הנודע שייקספיר כתב על שירת זוג הליליות, שמשלימות אחד את השניה. הוא, אגב, טעה וחשב שהסדר הוא הפוך "טויט-טואו". רק שנים רבות אחר כך גילו המדענים שהסדר הנכון של הדיבור הוא "טואו-טויט".

לא ברור למה אבל בתרבות היהודית ובזו של המזרח התיכון נחשבה הלילית לאשתו של השטן וליצור שעושה דברים רעים במיוחד. במציאות היא דווקא עוזרת לאדם, בעיקר בצייד מכרסמים, כמו כל דורסי הלילה.


הנה הדואט של הליליות:

https://youtu.be/g8D2GfVgZXc


עוד סוג:

https://youtu.be/_khEw1wQw0U


הלילית צופה:

http://youtu.be/itj5mtP5o5c


וכאן היא הומיה, אבל לא בשירת דואט:

http://youtu.be/SJVuopldMyU

יש סיפור מפורסם על המלחין האוסטרי הנודע מוצרט, שכדי ללמוד משירת הציפורים הוא קנה לו זרזיר. שירת הזרזירים היא ייחודית.

ואכן, הזרזירים משתמשים בקולם המגוון, שכולל ציוצים, המהומים, שריקות, זמזומים ונקישות. את כל אלה הם משמיעים לאורך כל השנה, חוץ מתקופת חידוש הניצוי, במעבר העונות.

צלילי שירת הזרזיר בשעת המעוף נשמעים כמו "קווויררררר", בעוד הם מוחלפים בציוץ צ'יפ, כשהוא מתריע לחבריו ללהקת הזרזירים כשהוא רואה טורפים.

לא רבים יודעים שהזרזיר הוא גם חקיין מצוין. הוא יכול לחקות בקולו שלל בעלי חיים, מחתולים וצפרדעים ועד עופות שונים. כשהוא חי בקרבת בני אדם הוא גם מחקה קולות של מכשירים מכניים או חשמליים ואפילו קולות של בני אדם.


הנה הזרזירים שרים:

https://youtu.be/vFmk-RfZaY8


זרזיר אירופי מדבר בחיקוי:

https://youtu.be/yhBaVInb3jI


כך מזהים זרזיר:

https://youtu.be/ypoPyoUn9CY


מעוף היפהפה שלהם:

https://youtu.be/QOGCSBh3kmM


שגם למעוף הזה יש סאונד משלו:

https://youtu.be/V4f_1_r80RY

אֲדֹם הֶחָזֶה (Robin), באנגלית רובין, היא ציפור שיר קטנה ויפה, עם זמרה מקסימה, שציוציה הם הראשונים ששומעים בבוקר.

ברבות ממדינות אמריקה הרובין מופיעה ראשונה באביב ונחשבת לציפור שמבשרת את האביב.

סימניו הבולטים של אדום החזה הבוגר, הרובין, הם גוון החלודה או אדום, על פניו וגרונו ובמיוחד על כל חזהו.

בבריטניה מופיע אדום-החזה באגדות העם ובפולקלור, כשלעתים הוא מייצג מזל טוב ולעתים מזל רע. לעתים חיים ופעמים גם מוות.

אגב, בשנות השישים, תמכו מרבית האנגלים, בסקר של העיתון טיימס, בהכרזה על אדום-החזה לצפור הלאומית של בריטניה. אך הממשלה הבריטית מעולם לא אימצה באופן רשמי שום ציפור לציפור הלאומית האנגלית.


#אופיו של אדום החזה
אדום החזה מגן בחירוף נפש על הטריטוריה שלו ולא מוכן להתחלק בה עם בן מין אחר. אם יהיה אדום חזה אחר, הוא יילחם בו עד שירחיקו ממקומו.

כבר ביוון העתיקה הבחין הפילוסוף אריסטו בהתנהגותם הטריטוריאלית של אדומי החזה וכתב אז: "שני אדומי חזה לא ידורו על אותו שיח".


#האגדה על חזהו האדום
באמריקה נחשב אדום החזה לאחד הסמלים הבולטים של חג המולד וכשכרטיסי הברכה לחג עוד נשלחו הוא הרבה להופיע בהם.

באנגליה נקראו הדוורים הראשונים "Robins", מה שהוביל לכך שלעתים מזומנות צויר אדום החזה כשהוא אוחז במקורו מעטפת דואר.

אבל הסיפור או האגדה המעניינים על הרובין הם שאת הסינר האדום והבולט שלו הוא קיבל כשצייץ באוזנו של ישו הצלוב, ממש בעת שהיה על הצלב ולחזהו נדבק דמו של המשיח הנוצרי. מאז אותו אירוע הפך צבע חזהו של הרובין לאדום.

ואולי זה סמלי שבעברית, דווקא בשפת עמו המקורי של ישו הנוצרי, ישוע במקור, אכן זכה הרובין לשם "אדום החזה".


זה סיפורו של אדום החזה האמריקאי:

https://youtu.be/D3ELutmnT8k


הרובין ידידותי, שר מקסים ומקנן בגינות הבתים:

https://youtu.be/NMkQbi2eZa0


גוזל רובין בוקע מהביצה:

https://youtu.be/FDKgLfWheoI


השיר "אדום חזה מעולף" של אמילי דיקנסון, מתוך אלבום מופת של אפרת בן-צור:

http://youtu.be/Z6kIdOLXFxA


ושיר בעברית לאדום החזה:

https://youtu.be/VK_JVKurFmo

הסנונית (Swallow), שנמנית על הציפורים המוכרות והנפוצות בישראל, היא ציפור המבלה את מרבית זמנה בטיסה וצדה חרקים תוך כדי תנועה.

לסנונית צבעים כחולים-שחורים מלמעלה ולבנים מלמטה, עם רצועה אדומה-חומה בחזה. גם בזכות גופה הדק, כנפיה הארוכות והמחודדות וזנבה המפוצל, אפשר לזהות אותה בקלות.

לבניית הקן המוקפד שלה מצטיינת הסנונית בבנייה של הקן מבוץ וקש. את מיקום הקן היא תעדיף לקבוע על קירות מבנים, גשרים ומצוקים, כלומר מקומות מוגנים אך פתוחים למעופה המהיר.

כאמור, מרבית תזונת הסנוניות מבוססת על חרקים שהן צדות בזמן תעופתן - זבובים, יתושים, כחלילים ופרפרים. יכולת הטיסה שלהם יוצאת דופן, בהיותן מסוגלות לבצע פיתולים מהירים, צלילות תלולות ומתיחות ארוכות.

בתרבות העממית של אירופה הסנונית היא סמל של אביב, חידוש ותקווה. הביטוי "סנונית אחת לא מביאה אביב" מקורו במסורת עתיקה הקושרת בין הופעתה לבין תחילת העונה החדשה ומנגד אומרת שסימן אחד בודד הוא אינו התופעה שהוא חלק ממנה.

דימויים והקשרים אלו מופיעים לא רק ביצירות ספרות ואמנות, אלא כבר בסיפורים מיתולוגיים, בהם הסנונית מצטיירת כמייצגת נדידה, נאמנות, התחדשות ולעיתים גם סמל להקרבה.

בתרבות הסינית הסנונית מסמלת אושר ומזל טוב. במיתולוגיה הגרמנית היא נחשבת למה שמגן על הבית מפני דברים רעים. ישנה גם אמונה עממית שפגיעה בסנונית או בקן שלה תביא אסון על הפוגע.


הנה הסנוניות:

https://youtu.be/bQ6Ol1k20uo


על סנונית הרפתות:

https://youtu.be/Ip8bJdvmugc


סנונית בונה קן (ללא מילים):

https://youtu.be/4VGZZNOtx1c


סנוניות רפתות צעירות ממתינות לאוכל (ללא מילים):

https://youtu.be/mtk_cq0cqTg


ובערים הם למדו לבנות את הקן מבוץ:

https://youtu.be/kzLipxPjeyY?long=yes

הקיכלי רונן (Song Thrush) הוא ציפור שיר בינונית במשפחת הקיכליים (Turdidae), בצבע חום-אדמדם עם כתמים כהים על החזה. זהו אחד מזמרי הגינה המוכרים ביותר באירופה ובאסיה, בעל קול מלודי וחזק שנשמע בעיקר בשעות הערב והבוקר המוקדמות. הקיכלי נוהג לשיר מעמדה גבוהה כמו ענף עץ או גג, תוך שהוא מרים את זנבו למעלה באופן אופייני.

הציפור מעדיפה סביבות מלאות צמחייה עבותה כמו גנים, פארקים ושולי יערות. היא ניזונה מתולעים, חרקים ויצורים קטנים נוספים שהיא מחטטת מהאדמה, אך גם מפירות ופירות יער. הקיכלי בונה את קנו בסבך עבות, לא רחוק מהקרקע, משתמש בעשבים, שורשים ובוץ לחיזוק מבנה הקן.

בישראל הקיכלי רונן מופיע כציפור חורפת וחולפת בקבוצות קטנות או בפרטים בודדים, בעיקר באזורים הצפוניים והמרכזיים. הוא מגיע לארץ במהלך תקופת הנדידה ואינו מתרבה כאן באופן קבוע. בתרבויות אירופאיות הקיכלי מסמל את בוא האביב ומופיע בשירה ובפולקלור כציפור המבשרת חידוש וחיים חדשים.

מה שמעניין במיוחד בקיכלי הוא השם העברי שלו - "רונן" - שמציין את יכולת השירה המפותחת שלו. השם המדעי philomelos מורכב מיוונית עתיקה: philo (אוהב) ו-melos (שיר), כלומר "אוהב שיר", ואכן זהו אחד מזמרי הטבע המוכשרים ביותר.


הנה הקיכלי רונן:

https://youtu.be/lG6YdvNyxKU


עובדות על הסונג טראש - קיכלי רונן:

https://youtu.be/SiY7EQovPis


שירתו של הקיכלי רונן:

https://youtu.be/rLrrF8RDEPY


שירת קרובים עם קיכלי חלוד-זנב שנקרא גם קיכלי חכליליתי:

https://youtu.be/FdQIlyuJYPk


הקיכלי נזיר הוא קרוב משפחה שמייצר הרמוניות בשני צלילים:

https://youtu.be/JTpyG_1Wads

אַנְקוֹר (House sparrow) הוא שמו של דרור הבית בתקופת התלמוד, חלק ממשפחת ציפורי-שיר קטנות, שמוזכר הן בתלמוד והן בשירה העברית ובמקורות קלאסיים שונים.

הכירו וראו אותו בתגית "דרור", שמו המקביל של האנקור.

הבולבול (Bulbul או Pycnonotus) הוא הזמר המפורסם של סביבתנו. זוהי ציפור שיר דרום-אסיאתית הידועה במיוחד בשירתה היפה. למעשה, שמה בערבית "בולבול", ניתן לה בזכות שירתה, כי משמעות השם בולבול בערבית היא בעצם "זמיר". ואכן, שירת הבולבול עשירה ומגוונת, כשהיא כוללת חיקויים של ציפורים אחרות וצלילים מהסביבה.

הבולבול בולט בצבעיו החומים-זהובים, עם ראש שחור מרשים, עיניים לבנות בולטות ומקורם כפוף במקצת, שבבסיסו יש לבולבול זיפים. בישראל חי הבולבול הממושקף (צהוב-שת) שהפך לציפור נפוצה מאוד ביישובים.

הבולבולים, השייכים למשפחת הבולבוליים, חיים בלהקות קטנות ונמצאים יחדיו במשך רוב שעות היום, הם ניזונים בעיקר מחרקים, מפירות ומעלים.

הבולבול מעדיף גנים, פארקים ושולי יישובים עם צמחייה עבותה. כנפיו קצרות ומעוגלות והוא אינו מיטיב לעוף, לכן הוא מרבה לנתר על האדמה או בין ענפי העצים. את הקן הוא בונה בצורת קערה, בתוך סבך או על ענף עץ ולא פעם גם בתוך כדי מים או בתיבות דואר נטושות.

במשפחת הבולבוליים נכללים כ-240 מינים שהם שוכני עצים, הבולבולים מציגים התנהגות חברתית מורכבת ונוהגים לשמור על קשרי זוג חזקים. לרוב הם חיים בצמדים, מרבים לגעת זה בזה ואף נוהגים לסרק אחד את השני.

בתרבות הפרסית והערבית הבולבול הוא סמל של אהבה ויופי מוסיקל. הוא מופיע בשירה הקלאסית שלהם כמייצג של הזמר המושלם. בספרות הפרסית הקלאסית קיימת מסורת שלמה של שירים על הבולבול והוורד, כסמלים של יופי וארעיות החיים.


הנה זוג בולבולים מצייץ על העץ (ללא מילים):

https://youtu.be/OasdTUWmJMI


בשעת האוכל:

https://youtu.be/iMmh75LBWRg


גוזלי הבולבול:

https://youtu.be/ZI0RRbEcADU


שיר הבולבול של הלל וארגוב (עברית):

https://youtu.be/SVam4snSufs


ויש מי שמשחקים במילים של בולבולים (עברית):

https://youtu.be/QfKx87bUtlA

מוצאה מהודו ודרום-אסיה, מיינה מצויה (Common Myna) ממשפחת הזרזיריים (Sturnidae) היא הפולשת המצליחה ביותר מהציפורים שפלשו לישראל. בעולם היא נכללת בין מאה המינים הפולשים המסוכנים ביותר בעולם.

אם בתרבות ההודית נחשבת המיינה לציפור קדושה ומופיעה במיתולוגיה כשליחה של האלים, בחיים האמיתיים, כפולשת עם יכולת הסתגלות יוצאת דופן, היא אגרסיבית, חצופה, פולשת למרפסות ואף דירות וצווחת בקולי קולות. היא יודעת לפזר אזהרות ואז לתקוף ציפורים, זוחלים, בעלי חיים ובני אדם. נפוצה מאוד בגינות, בשדות בפארקים של הערים ובחניות ציבוריות ושם היא יודעת להסביר לציפורים אחרות, בכל מיני דרכים, שזה כבר לא המקום שלהן.

מאפייניה הכי בולטים הם המקור הצהוב הבולט על רקע גוף שחור, רגליה הצהובות וכתמים צהובים סביב העין. מאפיינים התנהגותיים? - ללא ספק הטבע הדי אגרסיבי שלה והתנהגותה הקולנית במיוחד.

ידועה ביכולות החיקוי שלה, כולל קולות אנושיים ואף מילים שלמות. קולה הצווחני והמגוון עוזר לה גם הוא, אך כשהיא רוצה בכך, המיינה היא ציפור שיר נהדרת. היא ניזונה מפריטי מזון מגוונים, כולל זרעים, פירות, חרקים ולא מעט שאריות של בני אדם. יכולתה לחקות קולות אנושיים ולעיתים אפילו מילים שלמות.

משערים שאצלנו בישראל היא התרבתה מזוג ציפורים שככל הנראה ברח מאטרקציית הציפורים "צפארי" בפארק הירקון. בהמשך היא התרבתה כרצונה ויש היום מאות אלפי מיינות מצויות (ואולי כבר מיליונים) שהשתלטו על מרבית תל אביב והערים השוכנות מסביבה.

כאחד המינים הפולשים לישראל, המיינה מחוללת בעיות סביבתיות של ממש ושינוי נורא במאזן האקולוגי של העשורים האחרונים. בהיותה תחרותית מאוד, מן הסתם על מה שחשוב לה, היא דוחקת מיני ציפורים ועופות מקומיים ומשפיעה באופן קשה על מערכות אקולוגיות שלמות, במיוחד בערים.

את הדרור למשל, שבעבר נחשב לציפור הנפוצה ביותר בישראל, קשה כבר לראות בעיר ויש אזורים שלמים בארץ שכבר לא ניתן לראות יותר.


הנה פלישת המיינה המצויה לישראל (עברית):

https://youtu.be/glVHuJQ6d78


כך המיינה המצויה הפכה לתמרור אזהרה ממינים פולשים (עברית):

https://youtu.be/OtmGJNluY_4


ציפי המיינה המקסימיינה (עברית):

https://youtu.be/uhMbFHfHNAw


רק אנחנו כאן - מיינות מצויות בגינה (ללא מילים):

https://youtu.be/ZmPn8CwfGaQ


המיינה יחד עם הדררה הם שני המינים הפולשים הבולטים בישראל (עברית):

https://youtu.be/4mZkVaYhoY8?long=yes

כמו מינים רבים, גם זכרי העדניים, ציפור גן עדן (Birds of Paradise), מחזרים אחרי הנקבות על ידי כך שהם רוקדים ריקודים מרשימים ופורשים נוצות צבעוניות ומרהיבות לכל עבר.

אבל זכרי ציפור גן העדן גם נתלים במהופך על ענפי העצים ומרשימים אותן בתנוחות שמעידות על כוח ויכולת. הנקבה מביטה בהצגה ולבסוף מחליטה אם לבחור בזכר או להמשיך ולחפש...

ניתן להניח שגם התנהגות זכרי ציפור גן עדן מוסברת באמצעות עקרון ההכבדה. כי לצד הריקודים המרשימים, שמנסים ללכוד את תשומת לב הנקבה, פורשים הזכרים את כנפיהן הצבעוניות, כשהם משדרים לנקבה על יכולות ההישרדות שלהם למול טורפים אפשריים. הנקבות בוחרות באמיצים שבהם מתוך הנחה לא מודעת שהם יורישו לצאצאים המשותפים יכולות הישרדות גבוהות יותר.

ציפור גן העדן שלעתים נקראת גם בת-עדן היא ציפור שיר שנוצותיה יפות וססגוניות מאד. היא מצויה בפפואה גינאה החדשה, באיי אינדונזיה ובצפון אוסטרליה.


הנה אורחות חייה של ציפור גן העדן:

https://youtu.be/YTR21os8gTA


נקבה צופה בזכר שרוקד ומתהפך ואז מחליטה:

http://youtu.be/IPfW7iolmgc


וחיזוריה של ציפור גן העדן והתחרות הקשה:

https://youtu.be/BF19aR6mwfI

אם הייתם הולכים ביער-עד ושומעים אזעקה של כלי רכב, או קליקים של מצלמות, סביר שהייתם חושבים שמישהו מתח אתכם, נכון?

ובכן, לא ממש.. ציפור הלייר (Lyrebird) האוסטרלית היא ציפור שיר נהדרת אבל היא גם חקיינית מדהימה. אין כמותה כדי לחקות עשרות מיני ציפורים אחרות.

אך אלה לא רק ציפורים שהיא יודעת לחקות. הלייר האוסטרלית מחקה בהצלחה גם כלי עבודה כמו פטיש, מקדחה, קליקים של מצלמות, קולות אזעקה של כלי רכב, קולות ניסור, מסורים חשמליים ועוד.

היכולת של ציפור הלייר לחקיינות יוצאת דופן היא נדירה במיוחד, כי אלה לא רק קולות טבעיים של ציפורים ובעלי חיים שהיא מוכשרת לחקות, אלא גם צלילים ומלאכותיים שהיע מזהה ומייצרת בצורה מדהימה.


הנה ציפור הלייר האוסטרלית:

https://youtu.be/wSaTMKnS0o4


כך תגלו אותה בטבע:

http://youtu.be/VRpo7NDCaJ8


על ציפור הלייר וחיקוייה המדהימים:

http://youtu.be/XjAcyTXRunY


ותיאור של ציפור הלייר האוסטרלית לעומק, כשהכל נפתח בצליל של מסור שרשרת:

http://youtu.be/WeQjkQpeJwY