שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן ציפורי שיר ומדוע ציפורים שרות?
ציפורי שיר רבות יש בעולם. ציפורי השיר יכולים להיות להיות קטנות וביניהן נחליאלים ודרורים וגדולות, כמו העורבים.
הציפורים שרות לרוב כדי להעביר מידע או לתקשר עם ציפורים אחרות. לציפורים שונות, במיוחד לציפורי שיר, יש שירה אופיינית משלהן. בעולם יש מעל 4,000 מינים של ציפורי שיר.
פשוש, צופית, חכלילית, חוחית, שחרור, פעמים רבות הציפור שרה כדי לומר "זה השטח שלי!" ולהצהיר על המקום שבו הן נמצאות כטריטוריה, כלומר שטח, שלהן.
בעונת החיזור הציוצים משמשים לקריאה לבנות זוג, במשהו כמו: "היי, אני ציפורן חביב ואשמח אם ציפורת חמודה תבוא אלי ונכיר!"
יש והציפורים שרות ביחד, עם הזריחה, במיוחד בעונת האביב.
הנה ההסבר ללמידה של שירת הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/r5_ZSnFDPRg
כך נוצר מגוון הציוצים והקולות ששרה הציפור:
https://youtu.be/f_c_ytNDAXQ
20 סוגי ציפורים עם השירה האופיינית לכל אחד:
https://youtu.be/CXcAx16yl6E
צפו והאזינו לשירת הציפורים:
http://youtu.be/CLyPudpzTKI
והנה סרטון תיעודי על ציפורי השיר (עברית):
https://youtu.be/UE719bIs97A?long=yes
מה מיוחד בציפור דרור?
דרורים הם משפחת ציפורים הכוללת כ-43 מינים הפרוסים ברחבי העולם ונצפים לרוב כשהם עפים בלהקות גדולות וקולניות.
המין המוכר ביותר הוא דְּרוֹר הַבַּיִת (House Sparrow), ציפור הבר הנפוצה ביותר על פני כדור הארץ.
דרור הבית הוא ציפור אוכלת כל, המתגוררת על פני עצים, בערים וביישובים. את דרור הבית אפשר למצוא כמעט בכל יבשת בעולם והוא מהציפורים הנפוצות ביותר גם בישראל.
למעשה, דרור הבית, שבתלמוד נקרא גם אַנְקוֹר, הוא ציפור שיר קטנה, באורך 14-18 סנטימטרים ובמשקל בין 20-35 גרם. הציפור הזו ידועה בהסתגלות שלה לחיים ליד ובקרבת בני-אדם.
זכרי הדרור מתאפיינים בכתם שחור על הצוואר וצבעים בולטים יותר, כשהנקבות חומות יותר עם פסים כהים על הגב. גופם של דרורי הבית הוא שמנמן וקומפקטי, עם זנב קצר ומקור שהוא פחוס אך חזק ומותאם במיוחד לפיצוח זרעים.
ואגב, התזונה של הדרורים משתנה לפי העונה. בחורף הם ניזונים בעיקר מזרעי דשאים וצמחים, כשבעונת הרבייה הם מוסיפים חרקים רבים למזונם כדי לספק חלבון לגוזלים הגדלים.
בסביבה עירונית הם מתאקלמים למזון אנושי, כמו פירורי לחם ושאריות מזון. תופעה מעניינת נצפתה במקומות שונים בעולם שבהם דרורים למדו לפתוח אריזות מזון באמצעות מקורם החד.
המבנה החברתי של הדרורים מורכב במיוחד. הדרורים חיים בקבוצות והם ציפורים חברותיות. הן מתאפיינות בפעילויות קבוצתיות שונות, עם תקשורת של דרורים, מפותחת ומבוססת על שלל ציוצים וצפצופים שהם למדו.
הדרורים מעבירים זה לזה מסרים, בדרך כלל על אודות מזון, סכנה או הזדמנויות רבייה.
הדרורים מונוגמיים ולא נודדים למרחקים, אלא קילומטרים בודדים לשם מגורים וקינון על עצים מתאימים. הם בונים את קיניהם בחורים, במרזבים או בקופסאות קינון, כשהנקבה מטילה בין 3 ל-7 ביצים ואלה בוקעות לאחר עד שבועיים של דגירה.
יכולת ההסתגלות המרשימה של הדרורים הפכה אותם לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בעולם החי. הם הגיעו לכמעט כל פינה בכדור הארץ, לעתים בעקבות פעילות אנושית. מחקרים הראו שדרורים הם בעלי זיכרון יוצא מן הכלל המסוגל לזהות פנים אנושיות לאורך זמן. הם למדו להעביר מדור לדור ידע חיוני כמו זיהוי טורפים או מקורות מזון, דבר שמסביר את הצלחתם הרבה בהסתגלות לסביבות משתנות ומגוונות.
בעולם המודרני הדרורים ממלאים תפקיד חשוב, בשליטה על מזיקים חקלאיים ובפיזור זרעים. עובדות אלה הופכים אותם לבעלי ברית יקרי ערך לחקלאים ובעצם גם לכלל המערכת האקולוגית העירונית.
הנה דרור הבית:
https://youtu.be/DJlus8c9ZTE
מסתבר שהוא מין פולש במקומות רבים:
https://youtu.be/8pOAC_VffUQ
הציוץ של הדרור:
https://youtu.be/KpOS3h_oSMs
מאכילים את הגוזלים:
https://youtu.be/ekSpqX6ElmE
עובדות על דרורים:
https://youtu.be/-5-One9qZqs
מהו העפרוני שמזמר במקהלות?
עֶפרוֹנִי (Alaudidae או Lark) הוא היהלום הקטן של הציפורים ומתמחה באכילת זרעים של צמחי בר.
זוהי ציפור זמר קטנה ויפה שעוברת שינויים מרשימים בחילופי עונות. אם בעונת הרבייה יש לזכר חזה אדום-וורוד בולט וראש אפור, בחורף מתעמעמים צבעיו והופכים לחומים ואפורים.
העפרוני, השייך למשפחת החוחליתיים, מעדיף שטחים פתוחים עם שיחייה נמוכה, אזורים חקלאיים ושולי יישובים. הוא בונה קן קטן ומוקפד בשיח נמוך, בדרך כלל לא גבוה מ-2 מטרים מהקרקע.
עפרונן קצר אצבעות נמנה על ציפורי השיר הנודדות לישראל.
התזונה שלו, כאמור, מבוססת כמעט לחלוטין על זרעים של צמחי בר - דרדר, חוח, כחלית ותלתן,. הוא משחק תפקיד חשוב בהפצת זרעים במערכות אקולוגיות טבעיות.
לא סתם העפרוני מופיע בשיר המפורסם "מקהלה עליזה". הוא חי בקבוצות קטנות ונוהג להקים מעין "מועדוני זמר" שמורכבים מציפורים - כמה זכרים שרים ביחד מאותו מקום, בוקר אחרי בוקר. השירה שלו מתאפיינת בצלילים נמוכים ומלודיים עם הרבה וריאציות.
גם בתרבות הבריטית העפרוני זוכה להערכה מיוחדת ונחשב לאחת מציפורי השיר היפות באירופה. במאה ה-19 הוא היה ציפור כלוב פופולרית בזכות שירתו הנעימה.
הנה על העפרוני:
https://youtu.be/SkCzgWDpHfw
ציוץ העפרוני:
https://youtu.be/zooyNH5KmLU
עפרוני מצויץ מצייץ:
https://youtu.be/YqpEJX8plT0
על העפרוני של דרום אפריקה:
https://youtu.be/XHgefULJ6ZQ
וציוץ של עפרוני מדבר:
https://youtu.be/Klv-PSQJNbI
כיצד הפך הזמיר לציפור כה ידועה?
זמיר (Luscinia) הוא שמה של ציפור שיר המפורסמת בעיקר בזכות השירה המרהיבה שלה. זמיר, או לוסקיניה, הוא בנאי מוכשר ובונה קן מוקפד מענפים, שורשים ובוץ שמצופה מבפנים בעלים רכים. התזונה שלו מגוונת ומשתנה עם העונות - באביב ובקיץ הוא צד חרקים, תולעים וחלזונות, ובסתיו הוא עובר לתזונה עשירה יותר בפירות ובזרעים.
בתנ"ך הוא מוזכר בפסוק ”הַנִּצָּנִים֙ נִרְא֣וּ בָאָ֔רֶץ עֵ֥ת הַזָּמִ֖יר הִגִּ֑יעַ וְק֥וֹל הַתּ֖וֹר נִשְׁמַ֥ע בְּאַרְצֵֽנוּ׃” (שיר השירים ב' י"ב).
למעשה, הזמיר הוא סוג של עוף שבסדרת ציפורי שיר. ישנם מינים שונים של זמיר, כשהמפורסם ביותר הוא ציפור שיר קטנה שנקראת אצלנו זמיר הירדן, או זמיר רונן (nightingale) ומוכר גם בשמו המדעי "Luscinia megarhynchos". האזור הטבעי שלו בישראל הוא יערות האלון ותפוח הבר במרכז ובצפון הארץ, אך הוא הצליח להסתגל גם לסביבות עירוניות ומקנן בפארקים ובגנים.
התזונה של הזמיר עצמו היא מגוונת ומשתנה עם העונות. באביב ובקיץ הוא צד חרקים, תולעים וחלזונות, ובסתיו הוא עובר לתזונה עשירה יותר בפירות ובזרעים.
למען האמת, הלוסקיניה (Luscinia) היא שמו של סוג ציפורי מעבר קטנים שהזמירים נכללים בהם. בעבר נהגו לסווג אותם כחברים במשפחת הקיכליים (Turdidae). כיום השתנו הדברים והם נחשבים ללוכדי זבובים מהעולם הישן (Muscicapidae), מתת-משפחת הקיכליים.
#הזמיר בתרבות
ידוע במיוחד הוא סיפורו של הנס כריסטיאן אנדרסן המספר שבממלכתו של מלך סין חי זמיר מופלא, שהיה מפורסם בכל העולם בקולו המיוחד. יום אחד, מקבל המלך מקיסר יפן זמיר מלאכותי, מכני, יפה להפליא ושר נהדר. כשהקיסר מצווה ששני הזמירים ישירו ביחד העניינים מסתבכים והסיפור מפתיע מאוד. פשוט זה לא הולך להיות...
ידוע מאוד גם רומן ההתבגרות המשפיע ומעורר המחשבה "אל תיגע בזמיר" (במקור: To Kill a Mockingbird). כתבה אותו ורק אותו בחייה הרפר לי בתחילת שנות ה-60. ב-1961 הוא אף זכה בפרס פוליצר. הסיפור, שמדגים את הגזענות והצביעות לבנה בדרום ארצות הברית של עד שנות ה-50, מערב אלימות שמחייבת משפט בו הנאשם הוא אדם שחור. הספר, שנחשב לאחד החשובים בספרות המודרנית של ארצות הברית, עוסק בסיכוי שהמשפט יהיה הוגן.
ואם הזכרנו קודם אוכל, אז זמיר הירדן נקרא בטורקית "בולבול" ועל שמו נקרא המאכל הטורקי "בולבול יובאסי", כלומר "קן הזמיר", שהוא עוגה קטנה שבמרכזה יש גומה שבה אגוזים, פיסטוקים ושברי מקדמיה.
הנה אגדת הזמיר לילדים (אנגלית):
https://youtu.be/cOqkSnUuj6Y
ציוץ הזמיר:
https://youtu.be/XdlIbNrki5o
בולבול יובאסי - העוגה הטורקית שבמרכזה גומה עם שברי פיסטוקים ואגוזים:
https://youtu.be/xGgssbU8ylY
קטע מהסרט שהתבסס על הספר "אל תיגע בזמיר" (מתורגם):
https://youtu.be/YVmFNipmSUo
התרגשות מצויצת של זמיר:
https://youtu.be/gokHFCrYGU8
תכנית לילדים עם אגדת הזמיר מארץ סין שכתב הנס כריסטיאן אנדרסן לילדים (עברית):
https://youtu.be/H8I0MEOM3UY?long=yes
פודקסט על הספר "אל תיגע בזמיר" (עברית):
https://youtu.be/gG_ALoL1NwU?long=yes
מהו הדואט הזוגי של הלילית?
הלילית (Strix) היא דורס הלילה הנפוץ באירופה, עוף דורס לילי ממשפחת הינשופיים. יש לה עיניים עגולות וראש גדול יחסית.
כדורס לילי, היא מתעוררת בלילה ומחפשת טרף. ביום, לעומת זאת, הלילית ממוקמת על עצים, נשענת על גזע העץ ונמה, גם אם היא עדיין ערנית לשינויים סביבה, כשכל רחש קל יעיר אותה ויגרום לה להתחבא. את האחיזה החזקה שלה את ענפי העצים היא חבה ל-4 האצבעות שבכל אחת מרגליה, זוג אחורי וזוג קדמי. במקום לבנות קן, מטילה הלילית את ביציה בתוך העץ, או בקן שנטשו ציפורים אחרות.
אבל הדואט של הלילית המצויה הוא הדבר המיוחד ביותר שלה ומהידועים בטבע. הזכר של הלילית המצויה משמיע קול "טואו" והנקבה מחזירה לו "טויט". זו שירה זוגית מטורפת ויפה להפליא.
אפילו המחזאי הנודע שייקספיר כתב על שירת זוג הליליות, שמשלימות אחד את השניה. הוא, אגב, טעה וחשב שהסדר הוא הפוך "טויט-טואו". רק שנים רבות אחר כך גילו המדענים שהסדר הנכון של הדיבור הוא "טואו-טויט".
לא ברור למה אבל בתרבות היהודית ובזו של המזרח התיכון נחשבה הלילית לאשתו של השטן וליצור שעושה דברים רעים במיוחד. במציאות היא דווקא עוזרת לאדם, בעיקר בצייד מכרסמים, כמו כל דורסי הלילה.
הנה הדואט של הליליות:
https://youtu.be/g8D2GfVgZXc
עוד סוג:
https://youtu.be/_khEw1wQw0U
הלילית צופה:
http://youtu.be/itj5mtP5o5c
וכאן היא הומיה, אבל לא בשירת דואט:
http://youtu.be/SJVuopldMyU
כמה הנחליאלי מחקה ציפורים?
הנחליאלי (Wagtail ובשמו המדעי Motacilla) הוא ציפור שיר קטנה וחום-אפרפרה, דקת-גו ומקור, לא בולטת במיוחד מבחינה ויזואלית, אך מפורסמת בכל העולם בזכות שירתה המרהיבה.
את השם העברי "נחליאלי" העניק לו מנדלי מוכר ספרים, בספרו "תולדות הטבע" משנת 1886. הסיבה שהוא מקנן בסמוך לקרקע, בתוך שיחים עבותים וליד מקור מים, כמו גדות הנחלים ומכאן ה"נחל" שבו מתחיל השם. את הקן, אגב, הוא בונה מחומרים צמחיים ומרפד אותם בנוצות ושיער.
הנחליאלי הצהוב נמנה על ציפורי השיר הנודדות לישראל. הוא שייך למשפחת הקיכליים והוא בעל אחד מהרפרטוארים המוסיקליים העשירים בעולם הציפורים.
בגודל של דרור, עם זנב ורגליים ארוכים משלו, הנחליאלי מתעופף בקלילות ומעדיף סבכים צפופים, יערות גלריה ואזורי מעיינות. נוצות הזנב שלו נעות ללא הפסקה בזמן ההליכה. הוא ניזון מחרקים קטנים, זחלים ועכבישים שהוא צד בעיקר בשעות הדמדומים והלילה. בסתיו הוא מוסיף לתפריט גם פירות רכים וגרגרים.
אחרי דגירה של שבועיים מטילה נקבת הנחליאלי בין 4 ל-7 ביצים בכל הטלה ואז מאכילה את הגוזלים עד שהם גדלים ועוזבים את הקן.
אבל תופעה הכי מרהיבה היא השירה של הנחליאלי. הוא שר בעיקר בלילות, במיוחד באביב ובתחילת הקיץ. והוא גם אלוף החיקויים, שמסוגל לייצר למעלה מ-200 תווים שונים ולחקות קולות של מגוון מיני ציפורים אחרים.
בתרבות המערבית הנחליאלי הפך לסמל של רומנטיקה ויופי מוסיקלי. שייקספיר (Shakespeare) הזכיר אותו ב"רומיאו ויוליה" והמשורר הנודע קיטס (Keats), ג'ון קיטס, כתב עליו שיר שנחשב לאחד מפסגות השירה האנגלית. גם במיתולוגיה היוונית הנחליאלי מככב וקשור למיתוס של פילומלה (Philomela) שהפכה לציפור.
הנה הנחליאלים למיניהם (עברית):
https://youtu.be/yl-jCShyJts
על הנחליאלי הלבן:
https://youtu.be/LInV6R9mS6E
הנחליאלי האפור:
https://youtu.be/hnR195RXNCI
ציוציו של הנחליאלי הלבן:
https://youtu.be/bdWCMw2gCfg
השיר "נחליאלי קטן" בביצוע יפה ירקוני (עברית):
https://youtu.be/CtByO418xBE
ו"נחליאלי" של מתי כספי (עברית):
https://youtu.be/NrDpGlYrmHo
מה מיוחד בקולו של הזרזיר?
יש סיפור מפורסם על המלחין האוסטרי הנודע מוצרט, שכדי ללמוד משירת הציפורים הוא קנה לו זרזיר. שירת הזרזירים היא ייחודית.
ואכן, הזרזירים משתמשים בקולם המגוון, שכולל ציוצים, המהומים, שריקות, זמזומים ונקישות. את כל אלה הם משמיעים לאורך כל השנה, חוץ מתקופת חידוש הניצוי, במעבר העונות.
צלילי שירת הזרזיר בשעת המעוף נשמעים כמו "קווויררררר", בעוד הם מוחלפים בציוץ צ'יפ, כשהוא מתריע לחבריו ללהקת הזרזירים כשהוא רואה טורפים.
לא רבים יודעים שהזרזיר הוא גם חקיין מצוין. הוא יכול לחקות בקולו שלל בעלי חיים, מחתולים וצפרדעים ועד עופות שונים. כשהוא חי בקרבת בני אדם הוא גם מחקה קולות של מכשירים מכניים או חשמליים ואפילו קולות של בני אדם.
הנה הזרזירים שרים:
https://youtu.be/vFmk-RfZaY8
זרזיר אירופי מדבר בחיקוי:
https://youtu.be/yhBaVInb3jI
כך מזהים זרזיר:
https://youtu.be/ypoPyoUn9CY
מעוף היפהפה שלהם:
https://youtu.be/QOGCSBh3kmM
שגם למעוף הזה יש סאונד משלו:
https://youtu.be/V4f_1_r80RY
מה הופך את הסנונית למביאת האביב?
הסנונית (Swallow), שנמנית על הציפורים המוכרות והנפוצות בישראל, היא ציפור המבלה את מרבית זמנה בטיסה וצדה חרקים תוך כדי תנועה.
לסנונית צבעים כחולים-שחורים מלמעלה ולבנים מלמטה, עם רצועה אדומה-חומה בחזה. גם בזכות גופה הדק, כנפיה הארוכות והמחודדות וזנבה המפוצל, אפשר לזהות אותה בקלות.
לבניית הקן המוקפד שלה מצטיינת הסנונית בבנייה של הקן מבוץ וקש. את מיקום הקן היא תעדיף לקבוע על קירות מבנים, גשרים ומצוקים, כלומר מקומות מוגנים אך פתוחים למעופה המהיר.
כאמור, מרבית תזונת הסנוניות מבוססת על חרקים שהן צדות בזמן תעופתן - זבובים, יתושים, כחלילים ופרפרים. יכולת הטיסה שלהם יוצאת דופן, בהיותן מסוגלות לבצע פיתולים מהירים, צלילות תלולות ומתיחות ארוכות.
בתרבות העממית של אירופה הסנונית היא סמל של אביב, חידוש ותקווה. הביטוי "סנונית אחת לא מביאה אביב" מקורו במסורת עתיקה הקושרת בין הופעתה לבין תחילת העונה החדשה ומנגד אומרת שסימן אחד בודד הוא אינו התופעה שהוא חלק ממנה.
דימויים והקשרים אלו מופיעים לא רק ביצירות ספרות ואמנות, אלא כבר בסיפורים מיתולוגיים, בהם הסנונית מצטיירת כמייצגת נדידה, נאמנות, התחדשות ולעיתים גם סמל להקרבה.
בתרבות הסינית הסנונית מסמלת אושר ומזל טוב. במיתולוגיה הגרמנית היא נחשבת למה שמגן על הבית מפני דברים רעים. ישנה גם אמונה עממית שפגיעה בסנונית או בקן שלה תביא אסון על הפוגע.
הנה הסנוניות:
https://youtu.be/bQ6Ol1k20uo
על סנונית הרפתות:
https://youtu.be/Ip8bJdvmugc
סנונית בונה קן (ללא מילים):
https://youtu.be/4VGZZNOtx1c
סנוניות רפתות צעירות ממתינות לאוכל (ללא מילים):
https://youtu.be/mtk_cq0cqTg
ובערים הם למדו לבנות את הקן מבוץ:
https://youtu.be/kzLipxPjeyY?long=yes
מה מיוחד בציפור רובין, אדום החזה?
אֲדֹם הֶחָזֶה (Robin), באנגלית רובין, היא ציפור שיר קטנה ויפה, עם זמרה מקסימה, שציוציה הם הראשונים ששומעים בבוקר.
ברבות ממדינות אמריקה הרובין מופיעה ראשונה באביב ונחשבת לציפור שמבשרת את האביב.
סימניו הבולטים של אדום החזה הבוגר, הרובין, הם גוון החלודה או אדום, על פניו וגרונו ובמיוחד על כל חזהו.
בבריטניה מופיע אדום-החזה באגדות העם ובפולקלור, כשלעתים הוא מייצג מזל טוב ולעתים מזל רע. לעתים חיים ופעמים גם מוות.
אגב, בשנות השישים, תמכו מרבית האנגלים, בסקר של העיתון טיימס, בהכרזה על אדום-החזה לצפור הלאומית של בריטניה. אך הממשלה הבריטית מעולם לא אימצה באופן רשמי שום ציפור לציפור הלאומית האנגלית.
#אופיו של אדום החזה
אדום החזה מגן בחירוף נפש על הטריטוריה שלו ולא מוכן להתחלק בה עם בן מין אחר. אם יהיה אדום חזה אחר, הוא יילחם בו עד שירחיקו ממקומו.
כבר ביוון העתיקה הבחין הפילוסוף אריסטו בהתנהגותם הטריטוריאלית של אדומי החזה וכתב אז: "שני אדומי חזה לא ידורו על אותו שיח".
#האגדה על חזהו האדום
באמריקה נחשב אדום החזה לאחד הסמלים הבולטים של חג המולד וכשכרטיסי הברכה לחג עוד נשלחו הוא הרבה להופיע בהם.
באנגליה נקראו הדוורים הראשונים "Robins", מה שהוביל לכך שלעתים מזומנות צויר אדום החזה כשהוא אוחז במקורו מעטפת דואר.
אבל הסיפור או האגדה המעניינים על הרובין הם שאת הסינר האדום והבולט שלו הוא קיבל כשצייץ באוזנו של ישו הצלוב, ממש בעת שהיה על הצלב ולחזהו נדבק דמו של המשיח הנוצרי. מאז אותו אירוע הפך צבע חזהו של הרובין לאדום.
ואולי זה סמלי שבעברית, דווקא בשפת עמו המקורי של ישו הנוצרי, ישוע במקור, אכן זכה הרובין לשם "אדום החזה".
זה סיפורו של אדום החזה האמריקאי:
https://youtu.be/D3ELutmnT8k
הרובין ידידותי, שר מקסים ומקנן בגינות הבתים:
https://youtu.be/NMkQbi2eZa0
גוזל רובין בוקע מהביצה:
https://youtu.be/FDKgLfWheoI
השיר "אדום חזה מעולף" של אמילי דיקנסון, מתוך אלבום מופת של אפרת בן-צור:
http://youtu.be/Z6kIdOLXFxA
ושיר בעברית לאדום החזה:
https://youtu.be/VK_JVKurFmo
ציפורי שיר רבות יש בעולם. ציפורי השיר יכולים להיות להיות קטנות וביניהן נחליאלים ודרורים וגדולות, כמו העורבים.
הציפורים שרות לרוב כדי להעביר מידע או לתקשר עם ציפורים אחרות. לציפורים שונות, במיוחד לציפורי שיר, יש שירה אופיינית משלהן. בעולם יש מעל 4,000 מינים של ציפורי שיר.
פשוש, צופית, חכלילית, חוחית, שחרור, פעמים רבות הציפור שרה כדי לומר "זה השטח שלי!" ולהצהיר על המקום שבו הן נמצאות כטריטוריה, כלומר שטח, שלהן.
בעונת החיזור הציוצים משמשים לקריאה לבנות זוג, במשהו כמו: "היי, אני ציפורן חביב ואשמח אם ציפורת חמודה תבוא אלי ונכיר!"
יש והציפורים שרות ביחד, עם הזריחה, במיוחד בעונת האביב.
הנה ההסבר ללמידה של שירת הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/r5_ZSnFDPRg
כך נוצר מגוון הציוצים והקולות ששרה הציפור:
https://youtu.be/f_c_ytNDAXQ
20 סוגי ציפורים עם השירה האופיינית לכל אחד:
https://youtu.be/CXcAx16yl6E
צפו והאזינו לשירת הציפורים:
http://youtu.be/CLyPudpzTKI
והנה סרטון תיעודי על ציפורי השיר (עברית):
https://youtu.be/UE719bIs97A?long=yes
דרורים הם משפחת ציפורים הכוללת כ-43 מינים הפרוסים ברחבי העולם ונצפים לרוב כשהם עפים בלהקות גדולות וקולניות.
המין המוכר ביותר הוא דְּרוֹר הַבַּיִת (House Sparrow), ציפור הבר הנפוצה ביותר על פני כדור הארץ.
דרור הבית הוא ציפור אוכלת כל, המתגוררת על פני עצים, בערים וביישובים. את דרור הבית אפשר למצוא כמעט בכל יבשת בעולם והוא מהציפורים הנפוצות ביותר גם בישראל.
למעשה, דרור הבית, שבתלמוד נקרא גם אַנְקוֹר, הוא ציפור שיר קטנה, באורך 14-18 סנטימטרים ובמשקל בין 20-35 גרם. הציפור הזו ידועה בהסתגלות שלה לחיים ליד ובקרבת בני-אדם.
זכרי הדרור מתאפיינים בכתם שחור על הצוואר וצבעים בולטים יותר, כשהנקבות חומות יותר עם פסים כהים על הגב. גופם של דרורי הבית הוא שמנמן וקומפקטי, עם זנב קצר ומקור שהוא פחוס אך חזק ומותאם במיוחד לפיצוח זרעים.
ואגב, התזונה של הדרורים משתנה לפי העונה. בחורף הם ניזונים בעיקר מזרעי דשאים וצמחים, כשבעונת הרבייה הם מוסיפים חרקים רבים למזונם כדי לספק חלבון לגוזלים הגדלים.
בסביבה עירונית הם מתאקלמים למזון אנושי, כמו פירורי לחם ושאריות מזון. תופעה מעניינת נצפתה במקומות שונים בעולם שבהם דרורים למדו לפתוח אריזות מזון באמצעות מקורם החד.
המבנה החברתי של הדרורים מורכב במיוחד. הדרורים חיים בקבוצות והם ציפורים חברותיות. הן מתאפיינות בפעילויות קבוצתיות שונות, עם תקשורת של דרורים, מפותחת ומבוססת על שלל ציוצים וצפצופים שהם למדו.
הדרורים מעבירים זה לזה מסרים, בדרך כלל על אודות מזון, סכנה או הזדמנויות רבייה.
הדרורים מונוגמיים ולא נודדים למרחקים, אלא קילומטרים בודדים לשם מגורים וקינון על עצים מתאימים. הם בונים את קיניהם בחורים, במרזבים או בקופסאות קינון, כשהנקבה מטילה בין 3 ל-7 ביצים ואלה בוקעות לאחר עד שבועיים של דגירה.
יכולת ההסתגלות המרשימה של הדרורים הפכה אותם לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בעולם החי. הם הגיעו לכמעט כל פינה בכדור הארץ, לעתים בעקבות פעילות אנושית. מחקרים הראו שדרורים הם בעלי זיכרון יוצא מן הכלל המסוגל לזהות פנים אנושיות לאורך זמן. הם למדו להעביר מדור לדור ידע חיוני כמו זיהוי טורפים או מקורות מזון, דבר שמסביר את הצלחתם הרבה בהסתגלות לסביבות משתנות ומגוונות.
בעולם המודרני הדרורים ממלאים תפקיד חשוב, בשליטה על מזיקים חקלאיים ובפיזור זרעים. עובדות אלה הופכים אותם לבעלי ברית יקרי ערך לחקלאים ובעצם גם לכלל המערכת האקולוגית העירונית.
הנה דרור הבית:
https://youtu.be/DJlus8c9ZTE
מסתבר שהוא מין פולש במקומות רבים:
https://youtu.be/8pOAC_VffUQ
הציוץ של הדרור:
https://youtu.be/KpOS3h_oSMs
מאכילים את הגוזלים:
https://youtu.be/ekSpqX6ElmE
עובדות על דרורים:
https://youtu.be/-5-One9qZqs
עֶפרוֹנִי (Alaudidae או Lark) הוא היהלום הקטן של הציפורים ומתמחה באכילת זרעים של צמחי בר.
זוהי ציפור זמר קטנה ויפה שעוברת שינויים מרשימים בחילופי עונות. אם בעונת הרבייה יש לזכר חזה אדום-וורוד בולט וראש אפור, בחורף מתעמעמים צבעיו והופכים לחומים ואפורים.
העפרוני, השייך למשפחת החוחליתיים, מעדיף שטחים פתוחים עם שיחייה נמוכה, אזורים חקלאיים ושולי יישובים. הוא בונה קן קטן ומוקפד בשיח נמוך, בדרך כלל לא גבוה מ-2 מטרים מהקרקע.
עפרונן קצר אצבעות נמנה על ציפורי השיר הנודדות לישראל.
התזונה שלו, כאמור, מבוססת כמעט לחלוטין על זרעים של צמחי בר - דרדר, חוח, כחלית ותלתן,. הוא משחק תפקיד חשוב בהפצת זרעים במערכות אקולוגיות טבעיות.
לא סתם העפרוני מופיע בשיר המפורסם "מקהלה עליזה". הוא חי בקבוצות קטנות ונוהג להקים מעין "מועדוני זמר" שמורכבים מציפורים - כמה זכרים שרים ביחד מאותו מקום, בוקר אחרי בוקר. השירה שלו מתאפיינת בצלילים נמוכים ומלודיים עם הרבה וריאציות.
גם בתרבות הבריטית העפרוני זוכה להערכה מיוחדת ונחשב לאחת מציפורי השיר היפות באירופה. במאה ה-19 הוא היה ציפור כלוב פופולרית בזכות שירתו הנעימה.
הנה על העפרוני:
https://youtu.be/SkCzgWDpHfw
ציוץ העפרוני:
https://youtu.be/zooyNH5KmLU
עפרוני מצויץ מצייץ:
https://youtu.be/YqpEJX8plT0
על העפרוני של דרום אפריקה:
https://youtu.be/XHgefULJ6ZQ
וציוץ של עפרוני מדבר:
https://youtu.be/Klv-PSQJNbI
זמיר (Luscinia) הוא שמה של ציפור שיר המפורסמת בעיקר בזכות השירה המרהיבה שלה. זמיר, או לוסקיניה, הוא בנאי מוכשר ובונה קן מוקפד מענפים, שורשים ובוץ שמצופה מבפנים בעלים רכים. התזונה שלו מגוונת ומשתנה עם העונות - באביב ובקיץ הוא צד חרקים, תולעים וחלזונות, ובסתיו הוא עובר לתזונה עשירה יותר בפירות ובזרעים.
בתנ"ך הוא מוזכר בפסוק ”הַנִּצָּנִים֙ נִרְא֣וּ בָאָ֔רֶץ עֵ֥ת הַזָּמִ֖יר הִגִּ֑יעַ וְק֥וֹל הַתּ֖וֹר נִשְׁמַ֥ע בְּאַרְצֵֽנוּ׃” (שיר השירים ב' י"ב).
למעשה, הזמיר הוא סוג של עוף שבסדרת ציפורי שיר. ישנם מינים שונים של זמיר, כשהמפורסם ביותר הוא ציפור שיר קטנה שנקראת אצלנו זמיר הירדן, או זמיר רונן (nightingale) ומוכר גם בשמו המדעי "Luscinia megarhynchos". האזור הטבעי שלו בישראל הוא יערות האלון ותפוח הבר במרכז ובצפון הארץ, אך הוא הצליח להסתגל גם לסביבות עירוניות ומקנן בפארקים ובגנים.
התזונה של הזמיר עצמו היא מגוונת ומשתנה עם העונות. באביב ובקיץ הוא צד חרקים, תולעים וחלזונות, ובסתיו הוא עובר לתזונה עשירה יותר בפירות ובזרעים.
למען האמת, הלוסקיניה (Luscinia) היא שמו של סוג ציפורי מעבר קטנים שהזמירים נכללים בהם. בעבר נהגו לסווג אותם כחברים במשפחת הקיכליים (Turdidae). כיום השתנו הדברים והם נחשבים ללוכדי זבובים מהעולם הישן (Muscicapidae), מתת-משפחת הקיכליים.
#הזמיר בתרבות
ידוע במיוחד הוא סיפורו של הנס כריסטיאן אנדרסן המספר שבממלכתו של מלך סין חי זמיר מופלא, שהיה מפורסם בכל העולם בקולו המיוחד. יום אחד, מקבל המלך מקיסר יפן זמיר מלאכותי, מכני, יפה להפליא ושר נהדר. כשהקיסר מצווה ששני הזמירים ישירו ביחד העניינים מסתבכים והסיפור מפתיע מאוד. פשוט זה לא הולך להיות...
ידוע מאוד גם רומן ההתבגרות המשפיע ומעורר המחשבה "אל תיגע בזמיר" (במקור: To Kill a Mockingbird). כתבה אותו ורק אותו בחייה הרפר לי בתחילת שנות ה-60. ב-1961 הוא אף זכה בפרס פוליצר. הסיפור, שמדגים את הגזענות והצביעות לבנה בדרום ארצות הברית של עד שנות ה-50, מערב אלימות שמחייבת משפט בו הנאשם הוא אדם שחור. הספר, שנחשב לאחד החשובים בספרות המודרנית של ארצות הברית, עוסק בסיכוי שהמשפט יהיה הוגן.
ואם הזכרנו קודם אוכל, אז זמיר הירדן נקרא בטורקית "בולבול" ועל שמו נקרא המאכל הטורקי "בולבול יובאסי", כלומר "קן הזמיר", שהוא עוגה קטנה שבמרכזה יש גומה שבה אגוזים, פיסטוקים ושברי מקדמיה.
הנה אגדת הזמיר לילדים (אנגלית):
https://youtu.be/cOqkSnUuj6Y
ציוץ הזמיר:
https://youtu.be/XdlIbNrki5o
בולבול יובאסי - העוגה הטורקית שבמרכזה גומה עם שברי פיסטוקים ואגוזים:
https://youtu.be/xGgssbU8ylY
קטע מהסרט שהתבסס על הספר "אל תיגע בזמיר" (מתורגם):
https://youtu.be/YVmFNipmSUo
התרגשות מצויצת של זמיר:
https://youtu.be/gokHFCrYGU8
תכנית לילדים עם אגדת הזמיר מארץ סין שכתב הנס כריסטיאן אנדרסן לילדים (עברית):
https://youtu.be/H8I0MEOM3UY?long=yes
פודקסט על הספר "אל תיגע בזמיר" (עברית):
https://youtu.be/gG_ALoL1NwU?long=yes
ציפורי שיר
הלילית (Strix) היא דורס הלילה הנפוץ באירופה, עוף דורס לילי ממשפחת הינשופיים. יש לה עיניים עגולות וראש גדול יחסית.
כדורס לילי, היא מתעוררת בלילה ומחפשת טרף. ביום, לעומת זאת, הלילית ממוקמת על עצים, נשענת על גזע העץ ונמה, גם אם היא עדיין ערנית לשינויים סביבה, כשכל רחש קל יעיר אותה ויגרום לה להתחבא. את האחיזה החזקה שלה את ענפי העצים היא חבה ל-4 האצבעות שבכל אחת מרגליה, זוג אחורי וזוג קדמי. במקום לבנות קן, מטילה הלילית את ביציה בתוך העץ, או בקן שנטשו ציפורים אחרות.
אבל הדואט של הלילית המצויה הוא הדבר המיוחד ביותר שלה ומהידועים בטבע. הזכר של הלילית המצויה משמיע קול "טואו" והנקבה מחזירה לו "טויט". זו שירה זוגית מטורפת ויפה להפליא.
אפילו המחזאי הנודע שייקספיר כתב על שירת זוג הליליות, שמשלימות אחד את השניה. הוא, אגב, טעה וחשב שהסדר הוא הפוך "טויט-טואו". רק שנים רבות אחר כך גילו המדענים שהסדר הנכון של הדיבור הוא "טואו-טויט".
לא ברור למה אבל בתרבות היהודית ובזו של המזרח התיכון נחשבה הלילית לאשתו של השטן וליצור שעושה דברים רעים במיוחד. במציאות היא דווקא עוזרת לאדם, בעיקר בצייד מכרסמים, כמו כל דורסי הלילה.
הנה הדואט של הליליות:
https://youtu.be/g8D2GfVgZXc
עוד סוג:
https://youtu.be/_khEw1wQw0U
הלילית צופה:
http://youtu.be/itj5mtP5o5c
וכאן היא הומיה, אבל לא בשירת דואט:
http://youtu.be/SJVuopldMyU
הנחליאלי (Wagtail ובשמו המדעי Motacilla) הוא ציפור שיר קטנה וחום-אפרפרה, דקת-גו ומקור, לא בולטת במיוחד מבחינה ויזואלית, אך מפורסמת בכל העולם בזכות שירתה המרהיבה.
את השם העברי "נחליאלי" העניק לו מנדלי מוכר ספרים, בספרו "תולדות הטבע" משנת 1886. הסיבה שהוא מקנן בסמוך לקרקע, בתוך שיחים עבותים וליד מקור מים, כמו גדות הנחלים ומכאן ה"נחל" שבו מתחיל השם. את הקן, אגב, הוא בונה מחומרים צמחיים ומרפד אותם בנוצות ושיער.
הנחליאלי הצהוב נמנה על ציפורי השיר הנודדות לישראל. הוא שייך למשפחת הקיכליים והוא בעל אחד מהרפרטוארים המוסיקליים העשירים בעולם הציפורים.
בגודל של דרור, עם זנב ורגליים ארוכים משלו, הנחליאלי מתעופף בקלילות ומעדיף סבכים צפופים, יערות גלריה ואזורי מעיינות. נוצות הזנב שלו נעות ללא הפסקה בזמן ההליכה. הוא ניזון מחרקים קטנים, זחלים ועכבישים שהוא צד בעיקר בשעות הדמדומים והלילה. בסתיו הוא מוסיף לתפריט גם פירות רכים וגרגרים.
אחרי דגירה של שבועיים מטילה נקבת הנחליאלי בין 4 ל-7 ביצים בכל הטלה ואז מאכילה את הגוזלים עד שהם גדלים ועוזבים את הקן.
אבל תופעה הכי מרהיבה היא השירה של הנחליאלי. הוא שר בעיקר בלילות, במיוחד באביב ובתחילת הקיץ. והוא גם אלוף החיקויים, שמסוגל לייצר למעלה מ-200 תווים שונים ולחקות קולות של מגוון מיני ציפורים אחרים.
בתרבות המערבית הנחליאלי הפך לסמל של רומנטיקה ויופי מוסיקלי. שייקספיר (Shakespeare) הזכיר אותו ב"רומיאו ויוליה" והמשורר הנודע קיטס (Keats), ג'ון קיטס, כתב עליו שיר שנחשב לאחד מפסגות השירה האנגלית. גם במיתולוגיה היוונית הנחליאלי מככב וקשור למיתוס של פילומלה (Philomela) שהפכה לציפור.
הנה הנחליאלים למיניהם (עברית):
https://youtu.be/yl-jCShyJts
על הנחליאלי הלבן:
https://youtu.be/LInV6R9mS6E
הנחליאלי האפור:
https://youtu.be/hnR195RXNCI
ציוציו של הנחליאלי הלבן:
https://youtu.be/bdWCMw2gCfg
השיר "נחליאלי קטן" בביצוע יפה ירקוני (עברית):
https://youtu.be/CtByO418xBE
ו"נחליאלי" של מתי כספי (עברית):
https://youtu.be/NrDpGlYrmHo
יש סיפור מפורסם על המלחין האוסטרי הנודע מוצרט, שכדי ללמוד משירת הציפורים הוא קנה לו זרזיר. שירת הזרזירים היא ייחודית.
ואכן, הזרזירים משתמשים בקולם המגוון, שכולל ציוצים, המהומים, שריקות, זמזומים ונקישות. את כל אלה הם משמיעים לאורך כל השנה, חוץ מתקופת חידוש הניצוי, במעבר העונות.
צלילי שירת הזרזיר בשעת המעוף נשמעים כמו "קווויררררר", בעוד הם מוחלפים בציוץ צ'יפ, כשהוא מתריע לחבריו ללהקת הזרזירים כשהוא רואה טורפים.
לא רבים יודעים שהזרזיר הוא גם חקיין מצוין. הוא יכול לחקות בקולו שלל בעלי חיים, מחתולים וצפרדעים ועד עופות שונים. כשהוא חי בקרבת בני אדם הוא גם מחקה קולות של מכשירים מכניים או חשמליים ואפילו קולות של בני אדם.
הנה הזרזירים שרים:
https://youtu.be/vFmk-RfZaY8
זרזיר אירופי מדבר בחיקוי:
https://youtu.be/yhBaVInb3jI
כך מזהים זרזיר:
https://youtu.be/ypoPyoUn9CY
מעוף היפהפה שלהם:
https://youtu.be/QOGCSBh3kmM
שגם למעוף הזה יש סאונד משלו:
https://youtu.be/V4f_1_r80RY
הסנונית (Swallow), שנמנית על הציפורים המוכרות והנפוצות בישראל, היא ציפור המבלה את מרבית זמנה בטיסה וצדה חרקים תוך כדי תנועה.
לסנונית צבעים כחולים-שחורים מלמעלה ולבנים מלמטה, עם רצועה אדומה-חומה בחזה. גם בזכות גופה הדק, כנפיה הארוכות והמחודדות וזנבה המפוצל, אפשר לזהות אותה בקלות.
לבניית הקן המוקפד שלה מצטיינת הסנונית בבנייה של הקן מבוץ וקש. את מיקום הקן היא תעדיף לקבוע על קירות מבנים, גשרים ומצוקים, כלומר מקומות מוגנים אך פתוחים למעופה המהיר.
כאמור, מרבית תזונת הסנוניות מבוססת על חרקים שהן צדות בזמן תעופתן - זבובים, יתושים, כחלילים ופרפרים. יכולת הטיסה שלהם יוצאת דופן, בהיותן מסוגלות לבצע פיתולים מהירים, צלילות תלולות ומתיחות ארוכות.
בתרבות העממית של אירופה הסנונית היא סמל של אביב, חידוש ותקווה. הביטוי "סנונית אחת לא מביאה אביב" מקורו במסורת עתיקה הקושרת בין הופעתה לבין תחילת העונה החדשה ומנגד אומרת שסימן אחד בודד הוא אינו התופעה שהוא חלק ממנה.
דימויים והקשרים אלו מופיעים לא רק ביצירות ספרות ואמנות, אלא כבר בסיפורים מיתולוגיים, בהם הסנונית מצטיירת כמייצגת נדידה, נאמנות, התחדשות ולעיתים גם סמל להקרבה.
בתרבות הסינית הסנונית מסמלת אושר ומזל טוב. במיתולוגיה הגרמנית היא נחשבת למה שמגן על הבית מפני דברים רעים. ישנה גם אמונה עממית שפגיעה בסנונית או בקן שלה תביא אסון על הפוגע.
הנה הסנוניות:
https://youtu.be/bQ6Ol1k20uo
על סנונית הרפתות:
https://youtu.be/Ip8bJdvmugc
סנונית בונה קן (ללא מילים):
https://youtu.be/4VGZZNOtx1c
סנוניות רפתות צעירות ממתינות לאוכל (ללא מילים):
https://youtu.be/mtk_cq0cqTg
ובערים הם למדו לבנות את הקן מבוץ:
https://youtu.be/kzLipxPjeyY?long=yes
אֲדֹם הֶחָזֶה (Robin), באנגלית רובין, היא ציפור שיר קטנה ויפה, עם זמרה מקסימה, שציוציה הם הראשונים ששומעים בבוקר.
ברבות ממדינות אמריקה הרובין מופיעה ראשונה באביב ונחשבת לציפור שמבשרת את האביב.
סימניו הבולטים של אדום החזה הבוגר, הרובין, הם גוון החלודה או אדום, על פניו וגרונו ובמיוחד על כל חזהו.
בבריטניה מופיע אדום-החזה באגדות העם ובפולקלור, כשלעתים הוא מייצג מזל טוב ולעתים מזל רע. לעתים חיים ופעמים גם מוות.
אגב, בשנות השישים, תמכו מרבית האנגלים, בסקר של העיתון טיימס, בהכרזה על אדום-החזה לצפור הלאומית של בריטניה. אך הממשלה הבריטית מעולם לא אימצה באופן רשמי שום ציפור לציפור הלאומית האנגלית.
#אופיו של אדום החזה
אדום החזה מגן בחירוף נפש על הטריטוריה שלו ולא מוכן להתחלק בה עם בן מין אחר. אם יהיה אדום חזה אחר, הוא יילחם בו עד שירחיקו ממקומו.
כבר ביוון העתיקה הבחין הפילוסוף אריסטו בהתנהגותם הטריטוריאלית של אדומי החזה וכתב אז: "שני אדומי חזה לא ידורו על אותו שיח".
#האגדה על חזהו האדום
באמריקה נחשב אדום החזה לאחד הסמלים הבולטים של חג המולד וכשכרטיסי הברכה לחג עוד נשלחו הוא הרבה להופיע בהם.
באנגליה נקראו הדוורים הראשונים "Robins", מה שהוביל לכך שלעתים מזומנות צויר אדום החזה כשהוא אוחז במקורו מעטפת דואר.
אבל הסיפור או האגדה המעניינים על הרובין הם שאת הסינר האדום והבולט שלו הוא קיבל כשצייץ באוזנו של ישו הצלוב, ממש בעת שהיה על הצלב ולחזהו נדבק דמו של המשיח הנוצרי. מאז אותו אירוע הפך צבע חזהו של הרובין לאדום.
ואולי זה סמלי שבעברית, דווקא בשפת עמו המקורי של ישו הנוצרי, ישוע במקור, אכן זכה הרובין לשם "אדום החזה".
זה סיפורו של אדום החזה האמריקאי:
https://youtu.be/D3ELutmnT8k
הרובין ידידותי, שר מקסים ומקנן בגינות הבתים:
https://youtu.be/NMkQbi2eZa0
גוזל רובין בוקע מהביצה:
https://youtu.be/FDKgLfWheoI
השיר "אדום חזה מעולף" של אמילי דיקנסון, מתוך אלבום מופת של אפרת בן-צור:
http://youtu.be/Z6kIdOLXFxA
ושיר בעברית לאדום החזה:
https://youtu.be/VK_JVKurFmo
מה מיוחד בקיכלי?
הקיכלי רונן (Song Thrush) הוא ציפור שיר בינונית במשפחת הקיכליים (Turdidae), בצבע חום-אדמדם עם כתמים כהים על החזה. זהו אחד מזמרי הגינה המוכרים ביותר באירופה ובאסיה, בעל קול מלודי וחזק שנשמע בעיקר בשעות הערב והבוקר המוקדמות. הקיכלי נוהג לשיר מעמדה גבוהה כמו ענף עץ או גג, תוך שהוא מרים את זנבו למעלה באופן אופייני.
הציפור מעדיפה סביבות מלאות צמחייה עבותה כמו גנים, פארקים ושולי יערות. היא ניזונה מתולעים, חרקים ויצורים קטנים נוספים שהיא מחטטת מהאדמה, אך גם מפירות ופירות יער. הקיכלי בונה את קנו בסבך עבות, לא רחוק מהקרקע, משתמש בעשבים, שורשים ובוץ לחיזוק מבנה הקן.
בישראל הקיכלי רונן מופיע כציפור חורפת וחולפת בקבוצות קטנות או בפרטים בודדים, בעיקר באזורים הצפוניים והמרכזיים. הוא מגיע לארץ במהלך תקופת הנדידה ואינו מתרבה כאן באופן קבוע. בתרבויות אירופאיות הקיכלי מסמל את בוא האביב ומופיע בשירה ובפולקלור כציפור המבשרת חידוש וחיים חדשים.
מה שמעניין במיוחד בקיכלי הוא השם העברי שלו - "רונן" - שמציין את יכולת השירה המפותחת שלו. השם המדעי philomelos מורכב מיוונית עתיקה: philo (אוהב) ו-melos (שיר), כלומר "אוהב שיר", ואכן זהו אחד מזמרי הטבע המוכשרים ביותר.
הנה הקיכלי רונן:
https://youtu.be/lG6YdvNyxKU
עובדות על הסונג טראש - קיכלי רונן:
https://youtu.be/SiY7EQovPis
שירתו של הקיכלי רונן:
https://youtu.be/rLrrF8RDEPY
שירת קרובים עם קיכלי חלוד-זנב שנקרא גם קיכלי חכליליתי:
https://youtu.be/FdQIlyuJYPk
הקיכלי נזיר הוא קרוב משפחה שמייצר הרמוניות בשני צלילים:
https://youtu.be/JTpyG_1Wads
הקיכלי רונן (Song Thrush) הוא ציפור שיר בינונית במשפחת הקיכליים (Turdidae), בצבע חום-אדמדם עם כתמים כהים על החזה. זהו אחד מזמרי הגינה המוכרים ביותר באירופה ובאסיה, בעל קול מלודי וחזק שנשמע בעיקר בשעות הערב והבוקר המוקדמות. הקיכלי נוהג לשיר מעמדה גבוהה כמו ענף עץ או גג, תוך שהוא מרים את זנבו למעלה באופן אופייני.
הציפור מעדיפה סביבות מלאות צמחייה עבותה כמו גנים, פארקים ושולי יערות. היא ניזונה מתולעים, חרקים ויצורים קטנים נוספים שהיא מחטטת מהאדמה, אך גם מפירות ופירות יער. הקיכלי בונה את קנו בסבך עבות, לא רחוק מהקרקע, משתמש בעשבים, שורשים ובוץ לחיזוק מבנה הקן.
בישראל הקיכלי רונן מופיע כציפור חורפת וחולפת בקבוצות קטנות או בפרטים בודדים, בעיקר באזורים הצפוניים והמרכזיים. הוא מגיע לארץ במהלך תקופת הנדידה ואינו מתרבה כאן באופן קבוע. בתרבויות אירופאיות הקיכלי מסמל את בוא האביב ומופיע בשירה ובפולקלור כציפור המבשרת חידוש וחיים חדשים.
מה שמעניין במיוחד בקיכלי הוא השם העברי שלו - "רונן" - שמציין את יכולת השירה המפותחת שלו. השם המדעי philomelos מורכב מיוונית עתיקה: philo (אוהב) ו-melos (שיר), כלומר "אוהב שיר", ואכן זהו אחד מזמרי הטבע המוכשרים ביותר.
הנה הקיכלי רונן:
https://youtu.be/lG6YdvNyxKU
עובדות על הסונג טראש - קיכלי רונן:
https://youtu.be/SiY7EQovPis
שירתו של הקיכלי רונן:
https://youtu.be/rLrrF8RDEPY
שירת קרובים עם קיכלי חלוד-זנב שנקרא גם קיכלי חכליליתי:
https://youtu.be/FdQIlyuJYPk
הקיכלי נזיר הוא קרוב משפחה שמייצר הרמוניות בשני צלילים:
https://youtu.be/JTpyG_1Wads
מהו אנקור והאם הוא הדרור?
אַנְקוֹר (House sparrow) הוא שמו של דרור הבית בתקופת התלמוד, חלק ממשפחת ציפורי-שיר קטנות, שמוזכר הן בתלמוד והן בשירה העברית ובמקורות קלאסיים שונים.
הכירו וראו אותו בתגית "דרור", שמו המקביל של האנקור.
אַנְקוֹר (House sparrow) הוא שמו של דרור הבית בתקופת התלמוד, חלק ממשפחת ציפורי-שיר קטנות, שמוזכר הן בתלמוד והן בשירה העברית ובמקורות קלאסיים שונים.
הכירו וראו אותו בתגית "דרור", שמו המקביל של האנקור.
מהו הבולבול ומה סוד שירתו היפה?
הבולבול (Bulbul או Pycnonotus) הוא הזמר המפורסם של סביבתנו. זוהי ציפור שיר דרום-אסיאתית הידועה במיוחד בשירתה היפה.
למעשה, שמה בערבית "בולבול", ניתן לה בזכות שירתה, כי משמעות השם בולבול בערבית היא בעצם "זמיר". ואכן, שירת הבולבול עשירה ומגוונת, כשהיא כוללת חיקויים של ציפורים אחרות וצלילים מהסביבה.
הבולבול בולט בצבעיו החומים-זהובים, עם ראש שחור מרשים, עיניים לבנות בולטות ומקורם כפוף במקצת, שבבסיסו יש לבולבול זיפים. בישראל חי הבולבול הממושקף (צהוב-שת) שהפך לציפור נפוצה מאוד ביישובים.
הבולבולים, השייכים למשפחת הבולבוליים, חיים בלהקות קטנות ונמצאים יחדיו במשך רוב שעות היום, הם ניזונים בעיקר מחרקים, מפירות ומעלים.
הבולבול מעדיף גנים, פארקים ושולי יישובים עם צמחייה עבותה. כנפיו קצרות ומעוגלות והוא אינו מיטיב לעוף, לכן הוא מרבה לנתר על האדמה או בין ענפי העצים. את הקן הוא בונה בצורת קערה, בתוך סבך או על ענף עץ ולא פעם גם בתוך כדי מים או בתיבות דואר נטושות.
במשפחת הבולבוליים נכללים כ-240 מינים שהם שוכני עצים, הבולבולים מציגים התנהגות חברתית מורכבת ונוהגים לשמור על קשרי זוג חזקים. לרוב הם חיים בצמדים, מרבים לגעת זה בזה ואף נוהגים לסרק אחד את השני.
בתרבות הפרסית והערבית הבולבול הוא סמל של אהבה ויופי מוסיקלי. הוא מופיע בשירה הקלאסית שלהם כמייצג של הזמר המושלם. בספרות הפרסית הקלאסית קיימת מסורת שלמה של שירים על הבולבול והוורד, כסמלים של יופי וארעיות החיים.
הנה זוג בולבולים מצייץ על העץ (ללא מילים):
https://youtu.be/OasdTUWmJMI
בשעת האוכל:
https://youtu.be/iMmh75LBWRg
גוזלי הבולבול:
https://youtu.be/ZI0RRbEcADU
שיר הבולבול של הלל וארגוב (עברית):
https://youtu.be/SVam4snSufs
ויש מי שמשחקים במילים של בולבולים (עברית):
https://youtu.be/QfKx87bUtlA
הבולבול (Bulbul או Pycnonotus) הוא הזמר המפורסם של סביבתנו. זוהי ציפור שיר דרום-אסיאתית הידועה במיוחד בשירתה היפה.
למעשה, שמה בערבית "בולבול", ניתן לה בזכות שירתה, כי משמעות השם בולבול בערבית היא בעצם "זמיר". ואכן, שירת הבולבול עשירה ומגוונת, כשהיא כוללת חיקויים של ציפורים אחרות וצלילים מהסביבה.
הבולבול בולט בצבעיו החומים-זהובים, עם ראש שחור מרשים, עיניים לבנות בולטות ומקורם כפוף במקצת, שבבסיסו יש לבולבול זיפים. בישראל חי הבולבול הממושקף (צהוב-שת) שהפך לציפור נפוצה מאוד ביישובים.
הבולבולים, השייכים למשפחת הבולבוליים, חיים בלהקות קטנות ונמצאים יחדיו במשך רוב שעות היום, הם ניזונים בעיקר מחרקים, מפירות ומעלים.
הבולבול מעדיף גנים, פארקים ושולי יישובים עם צמחייה עבותה. כנפיו קצרות ומעוגלות והוא אינו מיטיב לעוף, לכן הוא מרבה לנתר על האדמה או בין ענפי העצים. את הקן הוא בונה בצורת קערה, בתוך סבך או על ענף עץ ולא פעם גם בתוך כדי מים או בתיבות דואר נטושות.
במשפחת הבולבוליים נכללים כ-240 מינים שהם שוכני עצים, הבולבולים מציגים התנהגות חברתית מורכבת ונוהגים לשמור על קשרי זוג חזקים. לרוב הם חיים בצמדים, מרבים לגעת זה בזה ואף נוהגים לסרק אחד את השני.
בתרבות הפרסית והערבית הבולבול הוא סמל של אהבה ויופי מוסיקלי. הוא מופיע בשירה הקלאסית שלהם כמייצג של הזמר המושלם. בספרות הפרסית הקלאסית קיימת מסורת שלמה של שירים על הבולבול והוורד, כסמלים של יופי וארעיות החיים.
הנה זוג בולבולים מצייץ על העץ (ללא מילים):
https://youtu.be/OasdTUWmJMI
בשעת האוכל:
https://youtu.be/iMmh75LBWRg
גוזלי הבולבול:
https://youtu.be/ZI0RRbEcADU
שיר הבולבול של הלל וארגוב (עברית):
https://youtu.be/SVam4snSufs
ויש מי שמשחקים במילים של בולבולים (עברית):
https://youtu.be/QfKx87bUtlA
מיהו השחרור הזוגי ואיך הביטלס כתבו לו שיר?
השחרור, הידוע בתור בלאקבירד (Common blackbird), הוא ציפור נאמנה מאד והכי זוגי וזוגית שיש.
הזכר והנקבה הקטנים של השחרור לא נפרדים לעולם והם מבלים את כל חייהם ביחד.
הציפור, הידועה גם בשמה המדעי "טורדוס מרולה" (Turdus merula), היא ציפור שיר קטנה, עם שיר ייחודי, מזוהה היטב ושונה לכל אחד ואחת מהם.
השחרורים נפוצים באירופה, אסיה וצפון אפריקה ומקננים גם באזורים רבים בישראל.
יש בציפורי השחרור הבדלי צבעים בין הזכר השחור עם המקור ועיגול העיניים בגווני צהוב ולעתים כתום, לעומת הנקבה החומה יותר ושאין לה את העיגול הצהוב סביב העין.
#בתרבות
בתרבות המערבית זוכה הזמיר להערכה מיוחדת כסמל של יופי מוסיקלי. המשורר הבריטי ג'רארד מנלי הופקינס (Gerard Manley Hopkins) כתב עליו: "נחמד הוא הקול של ציפור זמיר!"
הזמיר גם מופיע ביצירותיו של באך (Bach) ובשירי עם גרמניים רבים. במיתולוגיה הקלטית הוא נחשב למשדר מסרים בין העולמות ולסמל של חכמה עמוקה.
על הציפור הזו כתב פול מקרטני ב-1968 את השיר "Blackbird" עבור "האלבום הלבן" של הביטלס. את השיר הוא כתב בהשראת שירתה של ציפור שחורה ששמע שוב ושוב בעת שהביטלס שהו אצל המהרישי ברישיקש שבהודו, במסר של תקווה למאבק לצדק ושוויון זכויות עבור השחורים בארצות הברית.
בלחן והליווי הושפע מקרטני מה"בורה במי מינור" של יוהאן סבסטיאן באך, יצירה מפורסמת לגיטרה קלאסית שהתאים בבסיס הליווי של השיר. ההקלטה באולפן הייתה בביצוע סולו שלו, בשירה וגיטרה אקוסטית, כשברקע שובצו ציוצים מוקלטים של הציפור.
השיר המעולה נחשב לאחת היצירות הטובות של הביטלס ולאורך השנים הוא זכה לאינספור קאברים (גרסאות כיסוי), כולל ביצועים נהדרים - מקרלי סיימון וג'ודי קולינס ועד ביונסה - שיר אישי של פול מקרטני, עם רסיסי ילדות וטבע ומילים עם מסר של התקופה המסעירה של סוף שנות ה-60.
הנה השחרור, הבלאקברד של הביטלס:
https://youtu.be/mPqTOEiE7nE
פול מקרטני מסביר את ההשראה שהביאה את הבלאקברד:
https://youtu.be/7UWkn55ByGM
בהופעה שלו עם החיבור בין שניהם:
https://youtu.be/ub7o6PyQHzI
והבורה במי מינור של באך שהיה השראה למקרטני שחיבר את השיר:
https://youtu.be/QIW0BrrA5LE
השחרור, הידוע בתור בלאקבירד (Common blackbird), הוא ציפור נאמנה מאד והכי זוגי וזוגית שיש.
הזכר והנקבה הקטנים של השחרור לא נפרדים לעולם והם מבלים את כל חייהם ביחד.
הציפור, הידועה גם בשמה המדעי "טורדוס מרולה" (Turdus merula), היא ציפור שיר קטנה, עם שיר ייחודי, מזוהה היטב ושונה לכל אחד ואחת מהם.
השחרורים נפוצים באירופה, אסיה וצפון אפריקה ומקננים גם באזורים רבים בישראל.
יש בציפורי השחרור הבדלי צבעים בין הזכר השחור עם המקור ועיגול העיניים בגווני צהוב ולעתים כתום, לעומת הנקבה החומה יותר ושאין לה את העיגול הצהוב סביב העין.
#בתרבות
בתרבות המערבית זוכה הזמיר להערכה מיוחדת כסמל של יופי מוסיקלי. המשורר הבריטי ג'רארד מנלי הופקינס (Gerard Manley Hopkins) כתב עליו: "נחמד הוא הקול של ציפור זמיר!"
הזמיר גם מופיע ביצירותיו של באך (Bach) ובשירי עם גרמניים רבים. במיתולוגיה הקלטית הוא נחשב למשדר מסרים בין העולמות ולסמל של חכמה עמוקה.
על הציפור הזו כתב פול מקרטני ב-1968 את השיר "Blackbird" עבור "האלבום הלבן" של הביטלס. את השיר הוא כתב בהשראת שירתה של ציפור שחורה ששמע שוב ושוב בעת שהביטלס שהו אצל המהרישי ברישיקש שבהודו, במסר של תקווה למאבק לצדק ושוויון זכויות עבור השחורים בארצות הברית.
בלחן והליווי הושפע מקרטני מה"בורה במי מינור" של יוהאן סבסטיאן באך, יצירה מפורסמת לגיטרה קלאסית שהתאים בבסיס הליווי של השיר. ההקלטה באולפן הייתה בביצוע סולו שלו, בשירה וגיטרה אקוסטית, כשברקע שובצו ציוצים מוקלטים של הציפור.
השיר המעולה נחשב לאחת היצירות הטובות של הביטלס ולאורך השנים הוא זכה לאינספור קאברים (גרסאות כיסוי), כולל ביצועים נהדרים - מקרלי סיימון וג'ודי קולינס ועד ביונסה - שיר אישי של פול מקרטני, עם רסיסי ילדות וטבע ומילים עם מסר של התקופה המסעירה של סוף שנות ה-60.
הנה השחרור, הבלאקברד של הביטלס:
https://youtu.be/mPqTOEiE7nE
פול מקרטני מסביר את ההשראה שהביאה את הבלאקברד:
https://youtu.be/7UWkn55ByGM
בהופעה שלו עם החיבור בין שניהם:
https://youtu.be/ub7o6PyQHzI
והבורה במי מינור של באך שהיה השראה למקרטני שחיבר את השיר:
https://youtu.be/QIW0BrrA5LE
האם העורב הוא העוף הכי חכם בטבע?
הידעתם שמבנה המוח של העורב (Crow או Raven) דומה ביותר לזה של האדם? האם ידעתם שהוא העוף בעל המוח הגדול ביותר ביחס לגודל גופו? והאם כבר הבנתם שהוא אחד היצורים הנבונים בטבע?
תודות לפקחות שלהם, העורבים הם בעלי כושר הסתגלות מדהים והם יודעים להתאים את עצמם לשינויים ולמצבים חדשים ולא-מוכרים.
רבים רואים בהם מזל רע ואנשים גם פוחדים מהם. המבוגרים זוכרים את תפקידם המרכזי בסרט האימה "הציפורים" של היצ'קוק. אחרים זוכרים את ההגנה האכזרית שהם מגינים בפני מי שלדעתם מהווה סכנה לגוזליהם.
אגב, מדובר בכל מי שיתקרב או אפילו יסתכל על גוזל עורב שנפל מהקן, כך שאם אתם רואים גוזל עורב - התרחקו מהמקום ואל תביטו בו אפילו. העורבים יכולים להיות אכזריים מאד!
גם הזיכרון שלהם מדהים והם לא שוכחים אנשים. העורב ידוע כציפור בעלת זיכרון מצוין שיודעת לזהות ולזכור אדם שהזיק לה או לגוזליה ולעיתים אף לנקום בו.
הנה עובדות מדהימות על העורבים:
https://youtu.be/tFV_9HRUiI4
ההתמסרות לעורבים של תושבת אמירים (עברית):
https://youtu.be/C6h95FJrtME
על תבונתם של העורבים:
https://youtu.be/s2IBayVsbz8
עורב שמצליח להוציא בוטן מקופסה:
http://youtu.be/ewc_rSSUyik
עורב שלמד לדבר:
http://youtu.be/92hYSsOclLY
מבחן אינטליגנציה לעורב:
http://youtu.be/AVaITA7eBZE
הזיכרון והלמידה החברתית המדהימה שתורמת להישרדותם:
https://youtu.be/ixYVFZnNl6s
ובינה מלאכותית מגלה את שפתם של העורבים:
https://youtu.be/KG9GdpV4adU?long=yes
הידעתם שמבנה המוח של העורב (Crow או Raven) דומה ביותר לזה של האדם? האם ידעתם שהוא העוף בעל המוח הגדול ביותר ביחס לגודל גופו? והאם כבר הבנתם שהוא אחד היצורים הנבונים בטבע?
תודות לפקחות שלהם, העורבים הם בעלי כושר הסתגלות מדהים והם יודעים להתאים את עצמם לשינויים ולמצבים חדשים ולא-מוכרים.
רבים רואים בהם מזל רע ואנשים גם פוחדים מהם. המבוגרים זוכרים את תפקידם המרכזי בסרט האימה "הציפורים" של היצ'קוק. אחרים זוכרים את ההגנה האכזרית שהם מגינים בפני מי שלדעתם מהווה סכנה לגוזליהם.
אגב, מדובר בכל מי שיתקרב או אפילו יסתכל על גוזל עורב שנפל מהקן, כך שאם אתם רואים גוזל עורב - התרחקו מהמקום ואל תביטו בו אפילו. העורבים יכולים להיות אכזריים מאד!
גם הזיכרון שלהם מדהים והם לא שוכחים אנשים. העורב ידוע כציפור בעלת זיכרון מצוין שיודעת לזהות ולזכור אדם שהזיק לה או לגוזליה ולעיתים אף לנקום בו.
הנה עובדות מדהימות על העורבים:
https://youtu.be/tFV_9HRUiI4
ההתמסרות לעורבים של תושבת אמירים (עברית):
https://youtu.be/C6h95FJrtME
על תבונתם של העורבים:
https://youtu.be/s2IBayVsbz8
עורב שמצליח להוציא בוטן מקופסה:
http://youtu.be/ewc_rSSUyik
עורב שלמד לדבר:
http://youtu.be/92hYSsOclLY
מבחן אינטליגנציה לעורב:
http://youtu.be/AVaITA7eBZE
הזיכרון והלמידה החברתית המדהימה שתורמת להישרדותם:
https://youtu.be/ixYVFZnNl6s
ובינה מלאכותית מגלה את שפתם של העורבים:
https://youtu.be/KG9GdpV4adU?long=yes
מהי מיינה, הציפור השתלטנית?
מוצאה מהודו ודרום-אסיה, מיינה מצויה (Common Myna) ממשפחת הזרזיריים (Sturnidae) היא הפולשת המצליחה ביותר מהציפורים שפלשו לישראל. בעולם היא נכללת בין מאה המינים הפולשים המסוכנים ביותר בעולם.
אם בתרבות ההודית נחשבת המיינה לציפור קדושה ומופיעה במיתולוגיה כשליחה של האלים, בחיים האמיתיים, כפולשת עם יכולת הסתגלות יוצאת דופן, היא אגרסיבית, חצופה, פולשת למרפסות ואף דירות וצווחת בקולי קולות. היא יודעת לפזר אזהרות ואז לתקוף ציפורים, זוחלים, בעלי חיים ובני אדם. נפוצה מאוד בגינות, בשדות בפארקים של הערים ובחניות ציבוריות ושם היא יודעת להסביר לציפורים אחרות, בכל מיני דרכים, שזה כבר לא המקום שלהן.
מאפייניה הכי בולטים הם המקור הצהוב הבולט על רקע גוף שחור, רגליה הצהובות וכתמים צהובים סביב העין. מאפיינים התנהגותיים? - ללא ספק הטבע הדי אגרסיבי שלה והתנהגותה הקולנית במיוחד.
ידועה ביכולות החיקוי שלה, כולל קולות אנושיים ואף מילים שלמות. קולה הצווחני והמגוון עוזר לה גם הוא, אך כשהיא רוצה בכך, המיינה היא ציפור שיר נהדרת. היא ניזונה מפריטי מזון מגוונים, כולל זרעים, פירות, חרקים ולא מעט שאריות של בני אדם. יכולתה לחקות קולות אנושיים ולעיתים אפילו מילים שלמות.
משערים שאצלנו בישראל היא התרבתה מזוג ציפורים שככל הנראה ברח מאטרקציית הציפורים "צפארי" בפארק הירקון. בהמשך היא התרבתה כרצונה ויש היום מאות אלפי מיינות מצויות (ואולי כבר מיליונים) שהשתלטו על מרבית תל אביב והערים השוכנות מסביבה.
כאחד המינים הפולשים לישראל, המיינה מחוללת בעיות סביבתיות של ממש ושינוי נורא במאזן האקולוגי של העשורים האחרונים. בהיותה תחרותית מאוד, מן הסתם על מה שחשוב לה, היא דוחקת מיני ציפורים ועופות מקומיים ומשפיעה באופן קשה על מערכות אקולוגיות שלמות, במיוחד בערים.
את הדרור למשל, שבעבר נחשב לציפור הנפוצה ביותר בישראל, קשה כבר לראות בעיר ויש אזורים שלמים בארץ שכבר לא ניתן לראות יותר.
הנה פלישת המיינה המצויה לישראל (עברית):
https://youtu.be/glVHuJQ6d78
כך המיינה המצויה הפכה לתמרור אזהרה ממינים פולשים (עברית):
https://youtu.be/OtmGJNluY_4
ציפי המיינה המקסימיינה (עברית):
https://youtu.be/uhMbFHfHNAw
רק אנחנו כאן - מיינות מצויות בגינה (ללא מילים):
https://youtu.be/ZmPn8CwfGaQ
המיינה יחד עם הדררה הם שני המינים הפולשים הבולטים בישראל (עברית):
https://youtu.be/4mZkVaYhoY8?long=yes
מוצאה מהודו ודרום-אסיה, מיינה מצויה (Common Myna) ממשפחת הזרזיריים (Sturnidae) היא הפולשת המצליחה ביותר מהציפורים שפלשו לישראל. בעולם היא נכללת בין מאה המינים הפולשים המסוכנים ביותר בעולם.
אם בתרבות ההודית נחשבת המיינה לציפור קדושה ומופיעה במיתולוגיה כשליחה של האלים, בחיים האמיתיים, כפולשת עם יכולת הסתגלות יוצאת דופן, היא אגרסיבית, חצופה, פולשת למרפסות ואף דירות וצווחת בקולי קולות. היא יודעת לפזר אזהרות ואז לתקוף ציפורים, זוחלים, בעלי חיים ובני אדם. נפוצה מאוד בגינות, בשדות בפארקים של הערים ובחניות ציבוריות ושם היא יודעת להסביר לציפורים אחרות, בכל מיני דרכים, שזה כבר לא המקום שלהן.
מאפייניה הכי בולטים הם המקור הצהוב הבולט על רקע גוף שחור, רגליה הצהובות וכתמים צהובים סביב העין. מאפיינים התנהגותיים? - ללא ספק הטבע הדי אגרסיבי שלה והתנהגותה הקולנית במיוחד.
ידועה ביכולות החיקוי שלה, כולל קולות אנושיים ואף מילים שלמות. קולה הצווחני והמגוון עוזר לה גם הוא, אך כשהיא רוצה בכך, המיינה היא ציפור שיר נהדרת. היא ניזונה מפריטי מזון מגוונים, כולל זרעים, פירות, חרקים ולא מעט שאריות של בני אדם. יכולתה לחקות קולות אנושיים ולעיתים אפילו מילים שלמות.
משערים שאצלנו בישראל היא התרבתה מזוג ציפורים שככל הנראה ברח מאטרקציית הציפורים "צפארי" בפארק הירקון. בהמשך היא התרבתה כרצונה ויש היום מאות אלפי מיינות מצויות (ואולי כבר מיליונים) שהשתלטו על מרבית תל אביב והערים השוכנות מסביבה.
כאחד המינים הפולשים לישראל, המיינה מחוללת בעיות סביבתיות של ממש ושינוי נורא במאזן האקולוגי של העשורים האחרונים. בהיותה תחרותית מאוד, מן הסתם על מה שחשוב לה, היא דוחקת מיני ציפורים ועופות מקומיים ומשפיעה באופן קשה על מערכות אקולוגיות שלמות, במיוחד בערים.
את הדרור למשל, שבעבר נחשב לציפור הנפוצה ביותר בישראל, קשה כבר לראות בעיר ויש אזורים שלמים בארץ שכבר לא ניתן לראות יותר.
הנה פלישת המיינה המצויה לישראל (עברית):
https://youtu.be/glVHuJQ6d78
כך המיינה המצויה הפכה לתמרור אזהרה ממינים פולשים (עברית):
https://youtu.be/OtmGJNluY_4
ציפי המיינה המקסימיינה (עברית):
https://youtu.be/uhMbFHfHNAw
רק אנחנו כאן - מיינות מצויות בגינה (ללא מילים):
https://youtu.be/ZmPn8CwfGaQ
המיינה יחד עם הדררה הם שני המינים הפולשים הבולטים בישראל (עברית):
https://youtu.be/4mZkVaYhoY8?long=yes
כיצד הפך העורבני חקיין?
העורבני החקיין (Jay או Garrulus) הוא אמן החיקוי של עולם הציפורים, ציפור מרתקת ממשפחת העורביים הידועה ביכולת החיקוי המופלאה שלה.
פירוש השם המדעי שלו הוא "צווחן" וגם "פטפטן". כי ציפור נפוצה זו ניחנה באישיות סקרנית וחברתית במיוחד. על אף היות העורבני החקיין אוכל-כול, הוא חובב במיוחד פירות ובלוטי אלון. לכן הוא מוכר גם בשם עורבני אלון.
בישראל העורבני נפוץ מאוד, במיוחד ברצועת הים התיכון ובאזור הכרמל.
בדומה לבני דודיו העורבים והעורבניים האחרים, גם העורבני החקיין נחשב לאחד המוחות המבריקים בממלכת הציפורים, עם יכולת למידה מהירה ותפיסה קולית מדויקת. הוא מתהדר בנוצות כחולות מרהיבות על כנפיו, גוף חום-ורוד וכתם שחור על פניו.
אולם אל תתנו למראה החיצוני המרשים להסיח את דעתכם מכישרון החיקוי הייחודי שלו. כי מה שהופך אותו לכוכב של ממש בעולם הציפורים הוא יכולתו המדהימה לחקות קולות מסביבו וככזה הוא גם זכה להירשם על אחד מסרטי "משחקי הרעב".
#מה מחקה העורבני?
כמעט כל דבר! הוא מסוגל לחקות קולות של ציפורים אחרות בדיוק מרשים, החל מציוץ עדין של ציפורי שיר וכלה בצריחות של עופות דורסים. אך הוא לא מסתפק רק בחיקוי בעלי כנף - העורבני החקיין יכול להפתיע בחיקוי קולות סביבתיים כמו נביחות כלבים, צלצולי טלפון ורעשי מכונות.
כי העורבני החקיין יכול לשמור במוחו מאגר מרשים של קולות שונים ולשלוף אותם בדיוק ברגע המתאים. אגב, בניגוד לעופות כמו בני משפחת התוכיים או העורב האפור, העורבני פחות מוצלח ביכולתו לחקות דיבור אנושי.
#אבולוציית החיקוי
מדוע התפתחה אצל העורבני החקיין יכולת החיקוי המרשימה שלו? מחקרים מצביעים על מספר סיבות אפשריות. ראשית, החיקוי משמש כאמצעי הגנה. כשהעורבני מזהה עוף דורס באזור, הוא מחקה את קולות האזהרה של ציפורים אחרות, כדי להזהיר את בני מינו מפני הסכנה. שנית, החיקוי יכול לסייע לו בהרחקת מתחרים מטריטוריה שלו, כאשר חיקוי קולות של טורפים עשוי להבריח פולשים פוטנציאליים.
גורם מרכזי נוסף הוא תפקיד החיקוי בתקשורת התוך-מינית. העורבני החקיין חי בקבוצות חברתיות מורכבות, ויכולת החיקוי מאפשרת לו לתקשר ביעילות עם חברי הקבוצה. באמצעות חיקוי קולות ספציפיים, הוא מעביר מסרים מדויקים על מקורות מזון, סכנות קרבות או הזדמנויות רבייה, מה שמחזק את הקשרים החברתיים ואת שיתוף הפעולה בקבוצה.
מעניין לציין שיכולת החיקוי משרתת גם מטרות הישרדותיות יומיומיות. העורבני ידוע כאגרן מומחה - הוא אוסף ומחביא בלוטי אלון ומזון אחר במחבואים רבים לקראת החורף. כדי להגן על מאגריו מפני גנבים, הוא מחקה קולות של טורפים כדי להרחיק מתחרים פוטנציאליים מאזורי האגירה שלו.
#יצירתיות
המחקר העדכני בתחום מצביע על כך שהעורבני לא רק מחקה קולות בצורה מכנית, אלא מפגין מידה של יצירתיות בשימוש ביכולות אלה. הוא מסוגל לשלב בין קולות שונים, לשנות את עוצמתם ולהתאים את תזמון השמעתם בהתאם לנסיבות - עדות נוספת לאינטליגנציה הגבוהה של ציפור מרתקת זו.
כך הופך העורבני החקיין לאמן קולי אמיתי בממלכת הציפורים, המשתמש ביכולותיו המיוחדות להישרדות, תקשורת ואולי אפילו להנאה. ואגב, באנגלית משתמשים בשם jay, עבור 10 סוגים דומים לעורבני.
הנה העורבני החקיין:
https://youtu.be/Ei4DG5-7LmQ
עורבני חקיין אירו-אסייתית:
https://youtu.be/f88iyYuGxHg
חיקוי של חתול (ללא מילים):
https://youtu.be/oqJMMgE4hqg
וסאונדים אלקטרוניים מהעורבני החקיין (ללא מילים):
https://youtu.be/HbgVh5Wlz8o
העורבני החקיין (Jay או Garrulus) הוא אמן החיקוי של עולם הציפורים, ציפור מרתקת ממשפחת העורביים הידועה ביכולת החיקוי המופלאה שלה.
פירוש השם המדעי שלו הוא "צווחן" וגם "פטפטן". כי ציפור נפוצה זו ניחנה באישיות סקרנית וחברתית במיוחד. על אף היות העורבני החקיין אוכל-כול, הוא חובב במיוחד פירות ובלוטי אלון. לכן הוא מוכר גם בשם עורבני אלון.
בישראל העורבני נפוץ מאוד, במיוחד ברצועת הים התיכון ובאזור הכרמל.
בדומה לבני דודיו העורבים והעורבניים האחרים, גם העורבני החקיין נחשב לאחד המוחות המבריקים בממלכת הציפורים, עם יכולת למידה מהירה ותפיסה קולית מדויקת. הוא מתהדר בנוצות כחולות מרהיבות על כנפיו, גוף חום-ורוד וכתם שחור על פניו.
אולם אל תתנו למראה החיצוני המרשים להסיח את דעתכם מכישרון החיקוי הייחודי שלו. כי מה שהופך אותו לכוכב של ממש בעולם הציפורים הוא יכולתו המדהימה לחקות קולות מסביבו וככזה הוא גם זכה להירשם על אחד מסרטי "משחקי הרעב".
#מה מחקה העורבני?
כמעט כל דבר! הוא מסוגל לחקות קולות של ציפורים אחרות בדיוק מרשים, החל מציוץ עדין של ציפורי שיר וכלה בצריחות של עופות דורסים. אך הוא לא מסתפק רק בחיקוי בעלי כנף - העורבני החקיין יכול להפתיע בחיקוי קולות סביבתיים כמו נביחות כלבים, צלצולי טלפון ורעשי מכונות.
כי העורבני החקיין יכול לשמור במוחו מאגר מרשים של קולות שונים ולשלוף אותם בדיוק ברגע המתאים. אגב, בניגוד לעופות כמו בני משפחת התוכיים או העורב האפור, העורבני פחות מוצלח ביכולתו לחקות דיבור אנושי.
#אבולוציית החיקוי
מדוע התפתחה אצל העורבני החקיין יכולת החיקוי המרשימה שלו? מחקרים מצביעים על מספר סיבות אפשריות. ראשית, החיקוי משמש כאמצעי הגנה. כשהעורבני מזהה עוף דורס באזור, הוא מחקה את קולות האזהרה של ציפורים אחרות, כדי להזהיר את בני מינו מפני הסכנה. שנית, החיקוי יכול לסייע לו בהרחקת מתחרים מטריטוריה שלו, כאשר חיקוי קולות של טורפים עשוי להבריח פולשים פוטנציאליים.
גורם מרכזי נוסף הוא תפקיד החיקוי בתקשורת התוך-מינית. העורבני החקיין חי בקבוצות חברתיות מורכבות, ויכולת החיקוי מאפשרת לו לתקשר ביעילות עם חברי הקבוצה. באמצעות חיקוי קולות ספציפיים, הוא מעביר מסרים מדויקים על מקורות מזון, סכנות קרבות או הזדמנויות רבייה, מה שמחזק את הקשרים החברתיים ואת שיתוף הפעולה בקבוצה.
מעניין לציין שיכולת החיקוי משרתת גם מטרות הישרדותיות יומיומיות. העורבני ידוע כאגרן מומחה - הוא אוסף ומחביא בלוטי אלון ומזון אחר במחבואים רבים לקראת החורף. כדי להגן על מאגריו מפני גנבים, הוא מחקה קולות של טורפים כדי להרחיק מתחרים פוטנציאליים מאזורי האגירה שלו.
#יצירתיות
המחקר העדכני בתחום מצביע על כך שהעורבני לא רק מחקה קולות בצורה מכנית, אלא מפגין מידה של יצירתיות בשימוש ביכולות אלה. הוא מסוגל לשלב בין קולות שונים, לשנות את עוצמתם ולהתאים את תזמון השמעתם בהתאם לנסיבות - עדות נוספת לאינטליגנציה הגבוהה של ציפור מרתקת זו.
כך הופך העורבני החקיין לאמן קולי אמיתי בממלכת הציפורים, המשתמש ביכולותיו המיוחדות להישרדות, תקשורת ואולי אפילו להנאה. ואגב, באנגלית משתמשים בשם jay, עבור 10 סוגים דומים לעורבני.
הנה העורבני החקיין:
https://youtu.be/Ei4DG5-7LmQ
עורבני חקיין אירו-אסייתית:
https://youtu.be/f88iyYuGxHg
חיקוי של חתול (ללא מילים):
https://youtu.be/oqJMMgE4hqg
וסאונדים אלקטרוניים מהעורבני החקיין (ללא מילים):
https://youtu.be/HbgVh5Wlz8o
מהו מיוחד בחיזור של ציפור גן העדן?
כמו מינים רבים, גם זכרי העדניים, ציפור גן עדן (Birds of Paradise), מחזרים אחרי הנקבות על ידי כך שהם רוקדים ריקודים מרשימים ופורשים נוצות צבעוניות ומרהיבות לכל עבר.
אבל זכרי ציפור גן העדן גם נתלים במהופך על ענפי העצים ומרשימים אותן בתנוחות שמעידות על כוח ויכולת. הנקבה מביטה בהצגה ולבסוף מחליטה אם לבחור בזכר או להמשיך ולחפש...
ניתן להניח שגם התנהגות זכרי ציפור גן עדן מוסברת באמצעות עקרון ההכבדה. כי לצד הריקודים המרשימים, שמנסים ללכוד את תשומת לב הנקבה, פורשים הזכרים את כנפיהן הצבעוניות, כשהם משדרים לנקבה על יכולות ההישרדות שלהם למול טורפים אפשריים. הנקבות בוחרות באמיצים שבהם מתוך הנחה לא מודעת שהם יורישו לצאצאים המשותפים יכולות הישרדות גבוהות יותר.
ציפור גן העדן שלעתים נקראת גם בת-עדן היא ציפור שיר שנוצותיה יפות וססגוניות מאד. היא מצויה בפפואה גינאה החדשה, באיי אינדונזיה ובצפון אוסטרליה.
הנה אורחות חייה של ציפור גן העדן:
https://youtu.be/YTR21os8gTA
נקבה צופה בזכר שרוקד ומתהפך ואז מחליטה:
http://youtu.be/IPfW7iolmgc
וחיזוריה של ציפור גן העדן והתחרות הקשה:
https://youtu.be/BF19aR6mwfI
כמו מינים רבים, גם זכרי העדניים, ציפור גן עדן (Birds of Paradise), מחזרים אחרי הנקבות על ידי כך שהם רוקדים ריקודים מרשימים ופורשים נוצות צבעוניות ומרהיבות לכל עבר.
אבל זכרי ציפור גן העדן גם נתלים במהופך על ענפי העצים ומרשימים אותן בתנוחות שמעידות על כוח ויכולת. הנקבה מביטה בהצגה ולבסוף מחליטה אם לבחור בזכר או להמשיך ולחפש...
ניתן להניח שגם התנהגות זכרי ציפור גן עדן מוסברת באמצעות עקרון ההכבדה. כי לצד הריקודים המרשימים, שמנסים ללכוד את תשומת לב הנקבה, פורשים הזכרים את כנפיהן הצבעוניות, כשהם משדרים לנקבה על יכולות ההישרדות שלהם למול טורפים אפשריים. הנקבות בוחרות באמיצים שבהם מתוך הנחה לא מודעת שהם יורישו לצאצאים המשותפים יכולות הישרדות גבוהות יותר.
ציפור גן העדן שלעתים נקראת גם בת-עדן היא ציפור שיר שנוצותיה יפות וססגוניות מאד. היא מצויה בפפואה גינאה החדשה, באיי אינדונזיה ובצפון אוסטרליה.
הנה אורחות חייה של ציפור גן העדן:
https://youtu.be/YTR21os8gTA
נקבה צופה בזכר שרוקד ומתהפך ואז מחליטה:
http://youtu.be/IPfW7iolmgc
וחיזוריה של ציפור גן העדן והתחרות הקשה:
https://youtu.be/BF19aR6mwfI
