טוֹסְט, בעברית קָלִי, הוא פרוסת לחם שנחשפה לחום גבוה וכך הושחמה מצדדיה. זאת בעוד תוכה נשאר רך. הטוסט אהוב על רבים בזכות טעמו אחרי שנקלה והפריכות המפורסמת שלו, זו שעושה את צליל הלעיסה המוכר.

היתרון הנוסף של הטוסט הוא שניתן להכינו גם עם לחם שאינו טרי וכך לאכול בכיף גם מזון שאחרת היינו מתקשים ליהנות ממנו. מריחה של ממרחים שונים היא קלה יותר על טוסט, מה שהופך אותו לאוכל טעים בארוחות הבוקר והערב ובהגשת תה של מנחה.

כנראה שהטוסט נולד במצרים העתיקה, שבה הלחם התייבש במהירות. המצרים הקדמונים מצאו שהחריכה של הלחם מול האש היא דרך מצוינת לשפר את טעמו של הלחם היבש.

באימפריה הרומית היה הטוסט כבר פופולארי מאד ואפילו המילה באה מהמילה הרומית "טוסטום", שפירושה לשרוף או לצרוב.

בסוף המאה ה-19 הומצא הטוסטר החשמלי על ידי הסקוטי אלן מקמסטר, אבל הפיכת הפרוסה לצד השני הייתה מסוכנת והוא לא הצליח.

רק בתחילת המאה ה-20, אי-שם בסוף מלחמת העולם הראשונה, הומצא הטוסטר הקופץ. המכשיר הזה פתר את הבעיות והפך מאז את הטוסט לאחד המאכלים האהובים בעולם.


הנה ההיסטוריה של הטוסט:

https://youtu.be/8UZO5QNwCXM


ברנש שגילה שאפשר לעשות כסף ממכירת טוסטר שחורך את דמותו של המשיח על הטוסטים:

http://youtu.be/S1MvPe8thJ0


כך מכינים את הטוסט השווייצרי (עברית):

https://youtu.be/a2OS_97pC_s


והפרנץ' טוסט:

https://youtu.be/MeXNoC8zIfA