צפלין (Zeppelin) הוא שמה בגרמנית של ספינת אוויר קלה מהאוויר, שפותחה על ידי הרוזן הגרמני פרדיננד פון צפלין.

למה ספינת אוויר? - כי הצפלינים הללו היו גם בממדים וגם בפינוקים והטיסה בהם ממש כמו ספינת נוסעים המשייטת בים.

הצפלין נבנה בתחילת המאה ה-20 והיווה את הבסיס לכלי הטיס הקשיחים, שאינם בלון. גם כיום, ספינות אוויר רבות נקראות עדיין צפלין.

מתחילת המאה ה-20 שימשו הצפלינים לתחבורה אזרחית ולצרכים צבאיים. בטיסות אזרחיות וכדי להקטין את הסיכון, עלו הנוסעים אל ספינת האוויר, מתוך סירות באגם.

תאי הנוסעים מוקמו מתחת לספינת האוויר. למעשה, הצפלינים היו לכלי הטיס הראשון בהיסטוריה ששימש לתחבורה ציבורית אווירית והם טסו מארץ לארץ ולמרחקים הולכים וגדלים.

עוד לפני מלחמת העולם הראשונה הפעילו צפלינים לטיסות סדירות באירופה. מהרצון להגיע ולראות מקומות רחוקים ותרבויות אחרות, גם לסיור וצילום מעל ארץ ישראל הגיע הצפלין. עם הזמן הפעילו צפלינים בטיסות ארוכות, אפילו לאמריקה.

במלחמת העולם עשה הצבא הגרמני שימוש רב בצפלינים, לתצפיות ריגול והפצצות. הוא היה כלי חדשני ומרשים מאד, אם כי הרבה פחות חזק מהטנקים, שגם הם הופיעו במלחמה זו בפעם הראשונה.

בשנת 1937 ולאחר שגם כך ירד השימוש בצפלין לטיסות מסחריות, אירע "אסון ההינדנבורג" שהביא לקיצו הסופי של עידן הצפלין. האסון התרחש בעת הנחיתה בניו ג'רזי שבארצות הברית, כשהצפלין הנאצי נשרף לגמרי ו-35 מנוסעיו ואנשי הצוות שלו נהרגו. קראו על האסון באאוריקה בתגית "אסון הינדנבורג".


הנה ספינות האוויר וההיסטוריה שלהן:

https://youtu.be/LyaYaFzSPac


טיסת צפלין מעל גרמניה בשנת 1929, מעל שרידי הערים שנפגעו במלחמת העולם הראשונה:

http://youtu.be/tpSPEc3ZTKE


מטוסים אמריקאים מקבלים את פניו של הגרף פרדיננד פון צפלין, בטיסה על הצפלין שהמציא:

https://youtu.be/VG_wnJeH0fk


סופו של עידן, כשהצפלין הינדנבורג מגיע לאמריקה ומתרחש אסון ההינדנבורג:

http://youtu.be/CgWHbpMVQ1U


וסיפורו של הצפלין ההיסטורי (עברית):

https://youtu.be/ddL2i1wAg1g?long=yes

פרדיננד פון צפלין (1838-1917) היה מאבות ספינת האוויר. הוא היה חלוץ ספינות האוויר הקשיחות, הדור השני והמשוכלל יותר של ספינות האוויר שגם נקראו על שמו: צפלין.

מי שהיה ממשפחה גרמנית מיוחסת, משקיף במלחמת האזרחים באמריקה וגילה אז עניין בתעופה. בהמשך צפלין היה לחייל בצבא הגרמני והגיע לדרגת גנרל.

ב-1870 הוא כבר תכנן כלי טיס ובשנת 1900 הוא הצליח להטיס את הצפלין הראשון, ה-LZ1.

בזכות מסגרת האלומיניום הקשיחה של הצפלין הזה, הוא הצליח להגיע למהירות של כמעט 30 קילומטרים לשעה.

ב-1917 צפלין מת. עשרים שנה אחרי מותו יתרחש אסון ההינדנבורג, האסון שהביא לבהלה מספינות האוויר הללו. אחרי האסון המפורסם יפסיק העולם להשתמש בצפלין ומטוסי הנוסעים יילכו ויחליפו אותם.


הנה סיפורו של פרדיננד פון צפלין:

https://youtu.be/vfpv6JXMaGM


כך הוא הוליד את ספינות האוויר מדגם צפלין:

https://youtu.be/uZqqWSUirls


עוד על פיתוח ספינות האוויר של הגרף פון צפלין:

http://youtu.be/0e-Zvu_CC_Q


טיסה בחזרה של פרדיננד פון צפלין לניו-יורק בשנת 1929 כולל צילומים מתא הנוסעים של ספינת האוויר:

http://youtu.be/VG_wnJeH0fk


הלווייתו של פרדיננד צפלין ב-1917:

https://youtu.be/H9JQ-u_re3k


וסיפור עלייתו ונפילתו של הצפלין ההיסטורי (עברית):

https://youtu.be/ddL2i1wAg1g?long=yes

כלי הטיס הגדול ביותר בכל הזמנים היה ספינת האוויר הגרמנית "הינדנבורג" (Hindenburg). הצפלין הזה, 245 מטרים אורכו, היה באורך של 3 מטוסי נוסעים בני זמננו!

היה לצפלין הינדנבורג שלד מתכת פנימי, שתמך במבנה הענקי שלו, אך בקושי 70 נוסעים יכולים היו לטוס בו. כמו בספינה ששטה על הים, גם תא הנוסעים שלו הכיל גם תאים פרטיים לנוסעים וגם שטחים ציבוריים לצפייה על הנוף, לאוכל ולמפגש חברתי בין הנוסעים.

אבל גז המימן שהרים את ספינת האוויר הזו לשמיים, היה גם מרכיב דליק ומסוכן מדי. כשהוא נשרף, יצר הגז הרב, שאוחסן ב-16 מיכלי הגז של ספינת האוויר הנאצית, שריפה עצומה שהרגה רבים מהנוסעים.

לאחר שההינדנבורג התפוצצה וחלק גדול מנוסעיה נהרגו, לא נבנו והוטסו יותר ספינות-אוויר שכאלה.


הנה ספינת האוויר הינדנבורג ואסון השריפה האיומה שסימן את סוף עידן ספינות האוויר:

http://youtu.be/CgWHbpMVQ1U


גודלו ומשמעותו של הצפלין:

https://youtu.be/LyaYaFzSPac


סרט עם תוספת צבע של ההינדנבורג:

http://youtu.be/JSuR2IgnimA


המבנה של ההינדנבורג, גודלה העצום ומדוע היא התפוצצה?

https://youtu.be/VJy17qZmhjE?long=yes


ועידן ספינות האוויר שההינדבורג סיים:

https://youtu.be/CgWHbpMVQ1U?long=yes

תחילת המאה העשרים הייתה העידן של ספינות האוויר. הצפלינים של אותם ימים שטו בשמיים, עמוסי נוסעים עשירים, שלראשונה ראו את העולם מלמעלה. היה בהם משהו שדיבר לחלום האנושי העתיק כל כך, לעוף.

כמו ספינות נופש, החלו אז חברות תיירות להסיע בצפלינים את השמנה והסלתה של אירופה וצפון אמריקה, לטיולים ארוכים ומהנים. כמו בשיט תענוגות ימי, אבל באוויר. עם אוכל טוב, חדרים פרטיים והמון זמן פנוי למשחקים, שיחות ובילויים, לא הפסיקו המסודרים של התקופה, לבלות ולגלות את העולם. בנוחות בלתי נגמרת וברצף של חוויות חברתיות, הם שייטו להם בשמיים בהנאה, בדרך אל היעד הבא.

לכאורה לא היה שום סיכוי למטוסים אז. הם היו אז רועשים, לא בטוחים, קטנים, דחוסים ומיהרו להגיע אל היעד. בטח לא משהו שמשתמשים בו לטיול תענוגות מתמשך ונינוח.

ובכל זאת, בתוך שנים ספורות הם עתידים להחליף את ספינות האוויר לחלוטין. כשהחלו הדגמים הראשונים של מטוסי הנוסעים לחצות את האוקיינוסים ולגמוע מרחקים ארוכים, הסתמנה המהירות שלהם כגורם מנצח. שלא כמו בספינה, לפתע לא היית צריך לשריין ימים ארוכים להפלגה לארץ אחרת. המטוס הביא אותך בתוך פחות מיממה גם לארצות רחוקות כמו אמריקה ואוסטרליה.

ממד אלים יותר למאבק הזה נוצר במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשהמטוסים וספינות האוויר הגיעו לכדי עימותים צבאיים ביניהם וקרבות של ממש. קרוב ל־100 ספינות אוויר בנו הגרמנים לקראת ובמהלך המלחמה. הצפלינים הללו מילאו תפקיד משמעותי בפעילות המלחמתית, הן בהפצצות, בעיקר של לונדון, הבירה הבריטית. אבל היה להם גם שימוש בתפקידי מודיעין, בעיקר באמצעות צילומים אוויריים של כוחות האוייב.

אבל הבריטים הצליחו במהירות לשכלל את אמצעי הלוחמה נגדם, הן מצד מטוסיהם הקלים, שהשמידו ספינות אוויר גרמניות בקלות יחסית והן במערכות הגנה אנטי־אווירית, שהפכו את השימוש הגרמני בצפלינים למסוכן ולא יעיל.

כך הופסק השימוש בצפלינים להפצצות, כמעט לחלוטין. גם בצד המודיעיני נוצר שינוי, כשיותר ויותר מטוסים קלים החליפו את הצפלינים. המטוסים הללו החלו למלא במקומם משימות של צילום ומעקב אחרי תנועת הכוחות.

וכך, מסומנת התקופה הזו בהיסטוריה של התעופה, כמאבק איתנים בין שתי טכנולוגיות תעופה. אלה היו טכנולוגיות שונות זו מזו לחלוטין. מצד אחד הצפלינים - טכנולוגיה המציעה כלי טיס קלים מהאוויר, אך איטיים, מסורבלים ופגיעים יחסית. מנגד המטוסים הקלים - שהם בכל זאת כלי טיס כבדים מהאוויר, אך זריזים וקלי תנועה ובעיקר בעלי יכולת לוחמה שהולכת ומשתפרת במהירות.

גם אם נראה בהתחלה שהכף נוטה לצד ספינות האוויר, הדגימו יותר ויותר אסונות אוויריים שספינות האוויר לא צריכות מלחמה כדי לסבול מבעיות בטיחות חמורות. אבל אז בא האסון האווירי הגדול של שנות ה-30 והכריע, פסיכולוגית לפחות, את הכף.

זה קרה כשהצפלין "הינדנבורג", פאר תעשיית האוויר הגרמנית של התקופה, נשרף בעת נחיתה בארצות הברית. זה היה האסון הראשון מסוגו, שהוסרט וצולם ופורסם בכל העולם. ממש כמו הטיטאניק, הספינה הגדולה בהיסטוריה שטבעה כמה עשורים לפני כן, היה הצפלין "הינדנבורג", ספינת האוויר הגדולה ביותר שנבנתה אי-פעם, למכונת קטל איומה.

מה, אם כן, יגידו אזובי האוויר?

ואכן, "אסון ההינדנבורג", שהביא באסון של שנת 1937 למותם של 35 נוסעים ואנשי צוות, הדגים אז לראשונה את הסכנות המהותיות הטמונות בטיסה בספינות האוויר הללו. בבת אחת איבדו ספינות האוויר את הסיכוי שלהן לנצח בקרב על ההגמוניה האווירית.

בעוד המטוסים הולכים ומשתלטים על השמיים, הלכו ספינות האוויר ונעלמו. בתוך מאה שנה בלבד עתידים המטוסים לשנות את העולם. ספינות האוויר לעומתם ישמשו שנים רבות בעיקר כבלוני פרסום גדולים ומרחפים. דוממים, שותקים ומפרסמים מוצרים ושירותים...


הנה סיפור המאבק בין ספינות האוויר והמטוסים:

https://youtu.be/VNOusZLO7y4


ההפצצות של הצפלין על לונדון:

https://youtu.be/uZqqWSUirls


קרבות אוויר קולנועיים, בין מטוסים לספינות אוויר, בדרכן להפצצה:

http://youtu.be/lnW_M5Qb7mw


ועוד תיאור:

http://youtu.be/e5eU7VJm9MM

הקומה ה-103 של בניין אמפייר סטייט היא קומה שלא משתמשים בה כיום. לדעת רבים מאוהבי ההיסטוריה של התעופה, הסיבה היא שקומה זו תוכננה במקור כמקום עגינה לספינות אוויר. הם יודעים לומר שהבניין, שנבנה בשנות ה-30 כמגדל הגבוה בעולם, לקח בחשבון את עולם התעופה בזמנו ושספינות אוויר שהיו אז כלי הטיס המצליח להטסת המונים. התכנית הייתה שהקומה ה-103 תהיה שדה התעופה של נוסעיהן. ספינות האוויר הללו היו אמורות להיקשר בחבל אל תורן הבניין והנוסעים היו אמורים לעלות ולרדת אל הטרמינל שבקומה זו, שהכיל מרפסת מעגלית.‏

ובכן, זה נשמע מדהים אבל פשוט שגוי. מעולם ועד היום, שום ספינת אוויר לא עגנה על ראש האמפייר סטייט בילדינג, כשהיא קשורה לתורן ההוא. המומחים ומנהלי הבניין מסבירים שגם מבחינת המבנה של הקומה העליונה וגם מבחינת הרוחות הנושבות בגובה הזה, לא הייתה אפשרית בכלל עגינה מסוג זה. ספינת אוויר שהייתה נקשרת אל המגדל, הייתה ניצבת על ראשה בתוך שניות, כמו נר חנוכה, כשתא הנוסעים "שופך" את כל האנשים והמטען אל החלק הקדמי שלה.

במקום מנחת הצפלינים מוצבת אנטנה בראש המגדל, שמטרתה המקורית הייתה פשוט להפוך את בניין האמפייר סטייט בילדינג למגדל הגבוה בעולם. הקומה ה-103 משמשת עד היום בעיקר לתחזוקת אנטנה זו.


הנה הסיפור האמיתי של "תחנת העגינה לצפלינים" שבקומה ה-103:

http://youtu.be/_wimlrgwhgg


ובסוף הסרטון הבא, הנה קומה 103:

http://youtu.be/3XLjLx5fvsM

מרגע לידתה הייתה ספינת האוויר פלא אווירי. ממש כמו ספינות בים ומרכבות ביבשה, גם היא הייתה ההגשמה של חלום בן אלפי שנים לשייט בשמיים. אבל די מהר הבינו שיש לה סיכוי לעשות עוד מהפך - להיות ספינת קרב אווירית. ואכן, בשנת 1908, עוד בטרם הבשילה ההמצאה המופלאה, כבר היה מי שהעלה את הרעיון להשתמש בספינות האוויר כנושאות פצצות. זה היה בספרו של ג'ורג' ולס "המלחמה באוויר". תוארו שם בפירוט הפצצות אוויר של ערים אירופיות מספינות אוויר אדירות. 4 שנים לאחר מכן השתמש הצבא האיטלקי לראשונה בספינות האוויר לצורך הפצצת סיור באזור תורכיה.

שנת 1915 הייתה שנת ההפצצות הגרמניות על בריטניה. בעזרת ספינות האוויר הם הצליחו לעקוף את חיל הים הבריטי ובמשך שנתיים שימשו ספינות אוויר כמפציצים מבהילים, אם כי לא ממש מדויקים. הנזק שגרמו היה מועט וכללי. קשה היה לנווט אותם למטרה וקשה היה להם עוד יותר לפגוע במטרות של ממש. הם בעיקר הנחיתו פצצות על יעדים כלליים וקיוו להצלחה. מטוסים בריטיים ותותחים נגד מטוסים הרבו לפגוע בהם וכעבור שנתיים, בשנת 1917 הם סיימו את תפקידם ההיסטורי והלא ממש מוצלח כמפציצי קרב.


הנה סיפור ההפצצות של הצפלין על לונדון:

https://youtu.be/uZqqWSUirls


עוד תיאור:

http://youtu.be/e5eU7VJm9MM


וקרבות אוויר דמיוניים צולמו לקולנוע על מטוסים שמנסים לעצור ספינת אוויר בדרך להפצצה:

http://youtu.be/lnW_M5Qb7mw

האם שמעתם על "הטיטניק של השמיים", אסון התעופה המפורסם בתולדות ספינות האוויר וזה שהביא עליהן את סופן?

"אסון ההינדנבורג" היה אסון שבו נשרפה בשנת 1937 ספינת האוויר הגרמנית מסוג צפלין (Zeppelin), בהגיעה לאמריקה.

האסון אירע בעת הנחיתה של הצפלין בבסיס הצבא לייקהרסט שבמדינת ניו ג'רזי בארצות הברית. הצפלין הנאצי שנשרף לחלוטין גרם למותם של 35 מנוסעיו ומאנשי הצוות שעליו.

מחקרים קובעים שככל הנראה פנייה חדה שביצע הטייס, גרמה להשתחררות של מיתר בשלד הספינה ולקרע, שגרם לגז המימן להשתחרר. הגז ניצת די מהר בגלל ניצוץ של חשמל סטטי שנטען בספינות אוויר.

ההינדנבורג הייתה ספינת האוויר הגדולה ביותר שנבנתה מעולם. ממש כמו אסון הטיטניק שגרם לזעזוע רב בציבור, גם אסון ההינדנבורג היה נקודת מפנה בתולדות התעופה. אם עד לאסון היה השימוש בצפלין הוותיק רווח ושכיח, לצד המטוסים הצעירים, האסון הביא לשינוי של ממש.

משנוכח העולם לדעת עד כמה הצפלין אינו בטיחותי, הביא אסון ההינדנבורג את עידן ספינות האוויר אל סופו. המטוסים שבאותה התקופה היו קטנים ולא הטיסו מספר רב כל כך של נוסעים, נראו לפתע האפשרות הבטוחה יותר...


הנה על האירוע שחתם את תקופת הצפלין:

https://youtu.be/qHMFK1DMZD0


יומן מהתקופה על הצפלין הינדנבורג במעופו והאסון הקשה:

http://youtu.be/CgWHbpMVQ1U


כך הביא אסון ההינדנבורג לתום עידן ספינות האוויר:

https://youtu.be/LyaYaFzSPac


עוד על אסון ההינדנבורג:

https://youtu.be/ZWSRIIg8KXQ?t=23s


ההיסטוריה המופלאה של ספינות האוויר שהאסון חתם:

https://youtu.be/QjlGdnolTzw?long=yes


ואסון "הטיטניק של השחקים", שהביא לשינוי בעולם התעופה:

https://youtu.be/11rI1ogM_pE?long=yes

דויד שוורץ היה יהודי גרמני, מחלוצי התעופה וממציא ספינת האוויר הקשיחה. הוא אחת הדמויות הטראגיות בתולדות התעופה, איש שמודר מכל גדולתו כממציא וכפורץ דרך טכנולוגי. הסיפור מתחיל לאחר שהמציא שוורץ את ספינת האוויר הקשיחה. ספינה זו, שאינה מתנפחת ושהיא בעלת צורה קבועה, הייתה פיתוח משמעותי בדרך מכדורים פורחים לכלי תעופה של ממש.

שוורץ ניהל מאבק ארוך כדי לשכנע את הצבא הגרמני לבנות ספינת אוויר נסיונית כזו. לאחר שחתם על הסכם כזה, בוצעו ניסויים שבסיומם התרסקה ספינת האוויר שלו. על אף זאת הובן שהניסוי הוכתר בהצלחה והשלטונות קיבלו החלטה על תחילת הייצור של ספינות קשיחות. לרוע מזלו, שוורץ נפטר מהתקף לב, זמן קצר לאחר מכן.

אלמנתו של שוורץ ניסתה לזכות, לאחר מותו, בתגמולים עבור המצאת בעלה. על אף מאמציה הגדולים, היא לא הצליחה בכך. מתחרהו הגדול, הרוזן פרדיננד פון צפלין, שעוד בחייו ראה עצמו כמי שרצה להקדימו בפיתוחים הללו, רכש ממנה בשנת 1898 את הזכויות והידע הנדרשים להמשך הפיתוח של ספינות האוויר הללו. במהרה הוא התכחש לשוורץ ולהיותו פורץ הדרך האמיתי. טענותיו התמקדו בכך שנדרש לקניה, רק כדי להשיג פטנטים שהיו ברשותו של שוורץ ולא לצורך שימוש בתכניותיו.

בניגוד להתחייבותו בחוזה עם אלמנתו של שוורץ, שבו הבטיח שהספינות ייקראו על שם בעלה, צפלין קרא לספינות האוויר שבנה "צפלין" ואף לא שילם את כל המגיע לה. חוזה המכירה המקורי נמצא כיום במחלקה לכתבי יד וארכיונים של הספרייה הלאומית בירושלים.

כך הפך שוורץ לכמעט אלמוני בתולדות התעופה, בעוד שצפלין הפך לאחד מהידועים שבין חלוצי התעופה. אין כמעט מידע על תרומתו של דוד שוורץ להמצאת ספינת האוויר הקשיחה ושמו כמעט ונשכח בתולדות התעופה. עצוב.


הנה סיפורו של הממציא האמיתי של ספינות האוויר (עברית):

https://youtu.be/XJhH3Nxmdg4


וסרטון על תולדות הצפלין שעושה איתו צדק:

http://youtu.be/0e-Zvu_CC_Q

ספינות האוויר (airships) די נעלמו מאז אסון ההינדנבורג. במשך מאה שלמה איש לא רצה לשמוע על טיסה בספינת אוויר והאפקט של התאונה המפורסמת והמצולמת כל כך היה עצום כנגדן.

אבל יש סיכוי די טוב שבקרוב נתחיל לראות את ספינות האוויר העצומות שוב בשמיים והפעם - בטוחות ומשופרות לבלי הכר.

האייר לנדר לדוגמה הוא אחת מהן. זהו כלי הטיס הארוך ביותר בעולם. הוא נבנה באנגליה ויוכל לשהות באוויר במשך 21 יום. במקביל אליו יש פרויקטים רבים המנסים להשיב את ספינות האוויר לשמיים ולא כגימיק.

אחת הסיבות למוטיבציה העצומה להזניק לאוויר בחזרה את ספינות האוויר היא החיסכון האדיר בדלק שהן יאפשרו, מה שיכול לסייע בעצירת ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים שהעולם חווה.


הנה סיפורה של ספינת האוויר של העתיד (מתורגם):

https://youtu.be/L_Bq4WutaFg


עוד מספינת האוויר הענקית בעולם - האייר לנדר:

http://youtu.be/oMdIijWIE_A


ההמראה הראשונה שלה:

http://youtu.be/3ha1V6wR8_E


הקדימה אותה מעט הצפלין NT משנת 2008:

https://youtu.be/H2czWon5DWA


ותעשיית ספינות האוויר המנסה לנסוק מחדש:

https://youtu.be/h0hpcpnWAsQ?long=yes