שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהם הצפרים ומהו תחביב הצפרות?
הצפרים (Birdwatchers) הם חובבי ציפורים נלהבים שמקדישים זמן, אנרגיה וממון רבים לצפייה בציפורים.
זהו תחביב לשעות הפנאי שנקרא "צפרות" (Birdwatching). תכליתו היא צפייה בציפורים ואורחות חייהן ומעקב אחרי ציפורים שמרתקות אותם.
הצפרים מבלים חלק ניכר מזמנם בתצפיות, צילום וחקר של הציפורים והעופות. אצל רבים התצפית בציפורים היא ללא ציוד צפייה, בעין בלתי מזוינת.
מנגד, רבים מחובבי הצפרות המתקדמים משקיעים ורוכשים משקפת או טלסקופ, מה שמאפשר להם לשפר את היכולת לעקוב, לצלם ולתעד תצפיות שהם עושים כתחביב. רבים אף מאזינים לקולות הציפורים ויש מי שמקליטים אותם ואף משתמשים במצלמות מעקב ומכשירי הקלטה.
הצפרות היא תחביב מאוד חברתי וחובבי הצפרות נוהגים לצפות בהם ביחד ולהחליף ביניהם רשמים, מידע וטיפים, גם באינטרנט וגם במפגשים - במצפורים ובאתרי נדידה וקינון.
חלק מהצפרים יהפכו בבגרותם לצלמי טבע ויש מי שיהיו לחוקרי עופות וציפורים, מדענים שיקדישו את חייהם והקרייקה האקדמית שלהם לתחביבם.
ואגב, מדינת ישראל נחשבת למעצמת צפרות של ממש. זאת בזכות מיקומה על אחד ממסלולי הנדידה המרכזיים של העופות בעולם. ברחבי הארץ מצויים עשרות מצפורים שבהם מתרכזים חובבי צפרות, באביב ובסתיו, למעקב ותצפיות אחר הציפורים והעופות הנודדים.
הנה עולם הצפרות (עברית):
https://youtu.be/sEsFZ9TZ9S0
מרכז צפרות בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/dJz-Idf8jRY
צפרים מתעוררים לצפות בהתעוררות העגורים (עברית):
https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ
על חובב הצפרות שמצא במקור השלדג פתרון מבריק לבעיה טכנולוגית קשה:
https://youtu.be/F_fZroQxD_g
צפרים, חובבי ציפורים בישראל (עברית):
https://youtu.be/BhaNF4c_fkk
מחזות של נודדי אביב שצילמו צפרים:
https://youtu.be/xFS-G4cD-Og
צלמי טבע מתעדים נדידה של עופות באוויר:
https://youtu.be/5QAjfH05IUE
על חייהם ותחביביהם של הצפרים:
https://youtu.be/z7xwv3twYDI?long=yes
וסרט תיעודי על הצפרים והציפורים הנודדות (עברית):
https://youtu.be/Wna7EH-nhjA?long=yes
איך הפכה ישראל לתחנת צפרות עולמית?
במדינת ישראל ניתן לצפות במינים רבים וייחודיים של עופות, במהלך עונות הנדידה. תופעת הנדידה הפכה את ישראל למוקד עולמי של צפרות (Birdwatching) ומחקר ציפורים (אורניתולוגיה).
בזכות מיקומה על אחד ממסלולי הנדידה המרכזיים של העופות בעולם, מדינת ישראל נחשבת למעצמת צפרות של ממש.
עשרות מצפורים מצויים ברחבי הארץ ובהם מתרכזים חובבי צפרות, באביב ובסתיו, למעקב אחרי הציפורים והעופות הנודדים ולמחקר ציפורים ועופות.
במקומות כמו אילת, לצד מספר מוקדים שונים, בעמק החולה, כולל באגמון החולה ובמכון לחקר שמירת הטבע, פועלות תחנות טיבוע האוספות מידע חיוני על מסלולי נדידה ומצב אוכלוסיות הציפורים.
בנוסף, פרויקטים של משדור ציפורים באמצעות משדרי GPS מאפשרים מעקב אחר מסלולי הנדידה המדויקים. מחקרים אלה חשפו כי ציפורים רבות אינן רק חולפות מעל ישראל אלא גם מתעכבות בה למנוחה ולצבירת אנרגיה.
אחד המינים המוכרים הם החסידה הלבנה (Ciconia ciconia), הידועה בנדידתה המרשימה, כאשר להקות ענק של אלפי פרטים חולפות בשמי הארץ, בעיקר בנדידות האביב והסתיו.
העגורים האפורים (Grus grus), לעומתן, מגיעים בעיקר לחריפה בישראל, נשארים בה ומהווים מחזה מרהיב באגמון החולה, שם מתאספים עשרות אלפי פרטים בחורף.
דורסים כמו עיט צפרדעים (Clanga clanga, לשעבר Aquila clanga) והעיט השחור (Clanga pomarina, לשעבר Aquila pomarina) עוברים גם הם בשמי הארץ בדרכם לאפריקה.
לצד היופי הרב של להקות ענק שנודדות בשמיים, ישנו אתגר מעניין הקשור לנדידת הציפורים בישראל. מדובר בהתנגשות בין צורכי הציפורים לצרכי האדם. חיל האוויר הישראלי, למשל, נאלץ להתמודד עם בעיית התנגשויות בין מטוסים לציפורים נודדות. כתוצאה מכך, ישראל פיתחה טכנולוגיות מתקדמות לחיזוי תנועת הציפורים ולמניעת תאונות והפכה למובילה עולמית בתחום זה.
האקולוגיה הייחודית של ישראל, בצירוף מיקומה הגיאוגרפי, הפכו אותה למעבדת שדה טבעית לחקר תופעת הנדידה. בעידן של שינויי אקלים גלובליים, ישראל מספקת תובנות חיוניות על השפעת התחממות כדור הארץ על דפוסי הנדידה. חוקרים כבר מזהים שינויים בעיתוי הנדידה ובמסלולי המעבר של מינים מסוימים, נתונים המסייעים להבנת ההשלכות הרחבות יותר של שינויי האקלים על המערכות האקולוגיות העולמיות.
הכירו את הציפורים העוברות בישראל לקראת החורף בתגית "ציפורים חורפות".
הנה הצפרים, חובבי הציפורים בישראל (עברית):
https://youtu.be/BhaNF4c_fkk
ציפורים חורפות:
https://youtu.be/Y4TatPMX_1U
מרכז צפרות ב... תל אביב (ללא מילים):
https://youtu.be/svDGRX7i8ic
על הצפרים המתעוררים לצפות בהתעוררות העגורים (עברית):
https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ
ציפורי ישראל - לילדים (עברית):
https://youtu.be/Da1ilXHlCnQ?long=yes
וסרט תיעודי על הצפרים והציפורים הנודדות (עברית):
https://youtu.be/Wna7EH-nhjA?long=yes
איך שימש השלדג לשיפור של רכבות הקליע?
בישראל 3 מיני שלדגים, כולל שלדג לבן-חזה, שלדג גמדי ופרפור עקוד. שלושתם שולים דגים מהמים ומכאן שמם.
אבל בואו נעבור רגע ליפן.
בשנת 1964, כשהוצגה לראשונה רכבת הקליע (Bullet Train) לעולם, היא נחשבה לניצחון ענק של ההנדסה היפנית וההנדסה האנושית בכלל. אבל די מהר הסתבר שהשבחים והמחמאות היו מעט מוקדמים מדי. כשהרכבות הללו החלו לפעול התגלה פגם תכנוני משמעותי שקשור בחיי העיר הגדולה.
הבעיה הייתה עם המנהרות של הרכבות, שעברו מתחת לשכונות רבות בטוקיו ובערי יפן האחרות. מנהלי הרכבת זכו ליותר ויותר תלונות על הרעש הנורא שמייצרת רכבת הקליע, בכל פעם שהיא יוצאת מהמנהרה, במהירויות גבוהות שמעל 320 קילומטר לשעה.
הרעש הזה, של בום המנהרה, נשמע כמו פיצוץ אדיר ובלתי נסבל, במיוחד למי שהתגוררו בשכונות הסמוכות לאותן יציאות של המנהרות, אך גם למי שמתגוררים עד חצי קילומטר מהמקום.
רעשי הפיצוצים הללו לא היו משהו שרכבת אמורה לגרום לתושבי העיר. היה ברור שצעד כמו האטה של רכבת הבולט בתוך מנהרות, הוא לא הפתרון. ממשלת יפן הגדילה וקבעה מגבלת רעש של 70 דציבל, כדי למנוע רמות זיהום רעש נוספות.
ממה נגרם רעש הפיצוץ?
הרעש הזה נגרם מלחץ האוויר שנוצר במנהרה בזמן נסיעת רכבת הקליע. כי בנסיעתה המהירה הרכבת דוחפת אוויר לאורך המנהרה הסגורה. תוך כדי נסיעה מהירה כל כך, היא מגדילה מאוד ובאופן הולך וגובר את לחץ האוויר. כשהיא מגיעה לקצה המנהרה הלחץ הזה משתחרר החוצה בצורה של בום קולי, ממש כמו הבום העל-קולי שגורם מטוס כשהוא עובר את מהירות הקול.
הפתרון נמצא כ-30 שנה אחר כך. זה היה כשאחד המהנדסים שהיה צפר, אייג'י נקטסו, חשב על רעיון - בהשראת הטבע. נקטסו היה, כאמור, צפר חובב ציפורים, שאוהב לצפות בהם בטבע. הוא צפה בשלדגים (Kingfisher), בעת שהם צדים את הדגים שבמים. הוא שם לב שהם מצליחים להפתיע את הדג הניצוד, על אף שהם צוללים למים במהירות גבוהה מאוד.
המהנדס החכם הבין שמבנה המקור המחודד של השלדג הוא שמאפשר לו להכניס את הראש למים, כשהוא בא במהירות עצומה של מעוף אל תוכם, כשהוא לא מתיז יותר מדי מים ולא מחולל רעש שיבריח את הדג. אייג'י נקטסו קיבל השראה ממבנה המקור של השלדג וחשב שניתן ליישם אותו ברכבת ולפתור את נושא הרעש ביציאה מהמנהרות.
לאחר שחקרו את הרעיון הוא ועמיתיו המהנדסים, הם אכן עיצבו מחדש את חזית רכבת הקליע. האף שלה הפך דומה לזה של השלדג, שיפר ובהמשך הציע תוצאות רעש טובות הרבה יותר ודי מהר פתר את בעיית הרעש המעיקה של רכבות שינקנסן (Shinkansen), שמן היפני של רכבות הקליע המהירות.
על הדרך, אגב, הגדיל השינוי גם את היעילות האנרגטית של הרכבת. כך למשל הפחית השינוי במבנה חזית הקטר את צריכת האנרגיה של רכבת הקליע, ב-15%. בזכות השינוי יכולים היו המהנדסים גם להגדיל את מהירותה בסביבות 10%.
בסופו של דבר, מספרים מהנדסי הרכבת שמאז הפכה עבורם הלמידה מהטבע לעיקרון מוביל ונוכח בכל עבודתם. הם שיפרו בזכותו גם רעשים בגג הרכבת, שיצר מגע הפנטוגרף בכבלי החשמל ומהחיכוך עם האוויר. הפתרון הפעם נלקח מהנוצות המשוננות של דורסי לילה, שמאפשרות להם את המעוף השקט וההכרחי לציד לילי.
קודם כל נכיר את השלדגים - הדייגים של הטבע (עברית):
https://youtu.be/rkoPyafrGZo
איך למדו המהנדסים ביפן מהשלדג איך להקטין את הרעש של רכבת הקליע?
https://youtu.be/YVU6YBPaaB8
תלמידים מסבירים כיצד יישמו את הרעיון ברכבות הקליע:
https://youtu.be/KciBnSf8CmU
גם לצה"ל נתן השלדג השראה ביחידה המעולה שנקראת על שמו (עברית):
https://youtu.be/oFgFmbYbl8M
סיפור הפתרון המבריק של מהנדס שהוא גם צפר:
https://youtu.be/F_fZroQxD_g
רכבות השינקנסן, רכבות הקליע של יפאן:
https://youtu.be/4zXBg91YC3M?long=yes
וסרטון מקיף על השלדג ש"לימד" את המהנדס להנדס פתרון לרכבת:
https://youtu.be/4SY3SX1eDU8?long=yes
מה הופך את ישראל לצומת של נדידת הציפורים?
נדידת הציפורים השנתית היא אחת התופעות המרתקות והמופלאות בעולם הטבע.
ישראל נמצאת במיקום גיאוגרפי ייחודי המהווה צוואר בקבוק טבעי עבור מאות מיליוני ציפורים נודדות. פעמיים בשנה מתרחשת הנדידה מעליה. באביב הציפורים נודדות צפונה לאזורי הקינון באירופה ואסיה, ובסתיו הן שבות דרומה לאזורי החריפה באפריקה.
בכל שנה, כ-200 מיני ציפורים ובין 500 מיליון למיליארד מהן חולפות בשמי הארץ בדרכן מאירופה ואסיה לאפריקה ובחזרה, תופעה המציבה את ישראל כאחד מצירי הנדידה החשובים בעולם וכצומת נדידת ציפורים מרכזית.
הסיבה העיקרית לכך היא גיאוגרפית. הציפורים הנודדות מעדיפות לעבור מעל יבשה ולא מעל ים פתוח, שכן הים מהווה מכשול מסוכן ללא מקורות מזון או מנוחה. מבט במפה מבהיר מיד שישראל היא גשר יבשתי צר בין אירופה ואפריקה, כשמצידה האחד הים התיכון ומצידה השני מדבריות ענק.
כך שישראל היא למעשה מסדרון צר יחסית שדרכו נאלצות לעבור הציפורים ותופעה זו מושכת אליה צפרים וחוקרים מכל העולם.
עוד סיבה להיותה של ישראל תחנת חובה לציפורים נודדות היא המגוון הביולוגי שלה. למרות גודלה הקטן, בישראל מגוון בתי גידול. הללו נעים מאזורים הרריים בצפון, דרך עמקים ומישורים ועד למדבריות בדרום. גיוון זה מושך ציפורים הנודדות ומספק להן מקומות מנוחה ומזון מגוונים לצורך התאוששות והכנה להמשך המסע.
תופעת הנדידה מעל ישראל מתרחשת פעמיים בשנה. באביב הציפורים נודדות צפונה לאזורי הקינון באירופה ואסיה, ובסתיו הן שבות דרומה לאזורי החריפה באפריקה.
כ-200 מינים של ציפורים (מתוך כ-10,000 מינים של ציפורים בעולם) מבקרים בישראל במהלך הנדידה, תופעה המושכת אליה חוקרים וצפרים מכל העולם.
המגוון הביולוגי של ישראל מהווה גורם נוסף המושך ציפורים נודדות. למרות גודלה הקטן, ישראל מתאפיינת במגוון בתי גידול: החל מאזורים הרריים בצפון, דרך עמקים ומישורים, ועד למדבריות בדרום. גיוון אקולוגי זה מספק לציפורים הנודדות מקומות מנוחה ומזון מגוונים לצורך התאוששות והתכוננות להמשך המסע.
הנה הציפורים הנודדות בשמי ישראל (עברית):
https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ
מראות הציפורים הנודדות בשמי ארצנו (עברית):
https://youtu.be/67YR34Byyuk
התלהבות חובבי הציפורים לצפות בהם (עברית):
https://youtu.be/8uffJAwsZTA
ומה יש לניר וגלי לומר על הנדידה (עברית):
https://youtu.be/K77OTlg67ZM
וסרט לימודי על נדידת הציפורים (עברית):
https://youtu.be/E__iOdU23u0?long=yes
צפרים
הצפרים (Birdwatchers) הם חובבי ציפורים נלהבים שמקדישים זמן, אנרגיה וממון רבים לצפייה בציפורים.
זהו תחביב לשעות הפנאי שנקרא "צפרות" (Birdwatching). תכליתו היא צפייה בציפורים ואורחות חייהן ומעקב אחרי ציפורים שמרתקות אותם.
הצפרים מבלים חלק ניכר מזמנם בתצפיות, צילום וחקר של הציפורים והעופות. אצל רבים התצפית בציפורים היא ללא ציוד צפייה, בעין בלתי מזוינת.
מנגד, רבים מחובבי הצפרות המתקדמים משקיעים ורוכשים משקפת או טלסקופ, מה שמאפשר להם לשפר את היכולת לעקוב, לצלם ולתעד תצפיות שהם עושים כתחביב. רבים אף מאזינים לקולות הציפורים ויש מי שמקליטים אותם ואף משתמשים במצלמות מעקב ומכשירי הקלטה.
הצפרות היא תחביב מאוד חברתי וחובבי הצפרות נוהגים לצפות בהם ביחד ולהחליף ביניהם רשמים, מידע וטיפים, גם באינטרנט וגם במפגשים - במצפורים ובאתרי נדידה וקינון.
חלק מהצפרים יהפכו בבגרותם לצלמי טבע ויש מי שיהיו לחוקרי עופות וציפורים, מדענים שיקדישו את חייהם והקרייקה האקדמית שלהם לתחביבם.
ואגב, מדינת ישראל נחשבת למעצמת צפרות של ממש. זאת בזכות מיקומה על אחד ממסלולי הנדידה המרכזיים של העופות בעולם. ברחבי הארץ מצויים עשרות מצפורים שבהם מתרכזים חובבי צפרות, באביב ובסתיו, למעקב ותצפיות אחר הציפורים והעופות הנודדים.
הנה עולם הצפרות (עברית):
https://youtu.be/sEsFZ9TZ9S0
מרכז צפרות בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/dJz-Idf8jRY
צפרים מתעוררים לצפות בהתעוררות העגורים (עברית):
https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ
על חובב הצפרות שמצא במקור השלדג פתרון מבריק לבעיה טכנולוגית קשה:
https://youtu.be/F_fZroQxD_g
צפרים, חובבי ציפורים בישראל (עברית):
https://youtu.be/BhaNF4c_fkk
מחזות של נודדי אביב שצילמו צפרים:
https://youtu.be/xFS-G4cD-Og
צלמי טבע מתעדים נדידה של עופות באוויר:
https://youtu.be/5QAjfH05IUE
על חייהם ותחביביהם של הצפרים:
https://youtu.be/z7xwv3twYDI?long=yes
וסרט תיעודי על הצפרים והציפורים הנודדות (עברית):
https://youtu.be/Wna7EH-nhjA?long=yes
במדינת ישראל ניתן לצפות במינים רבים וייחודיים של עופות, במהלך עונות הנדידה. תופעת הנדידה הפכה את ישראל למוקד עולמי של צפרות (Birdwatching) ומחקר ציפורים (אורניתולוגיה).
בזכות מיקומה על אחד ממסלולי הנדידה המרכזיים של העופות בעולם, מדינת ישראל נחשבת למעצמת צפרות של ממש.
עשרות מצפורים מצויים ברחבי הארץ ובהם מתרכזים חובבי צפרות, באביב ובסתיו, למעקב אחרי הציפורים והעופות הנודדים ולמחקר ציפורים ועופות.
במקומות כמו אילת, לצד מספר מוקדים שונים, בעמק החולה, כולל באגמון החולה ובמכון לחקר שמירת הטבע, פועלות תחנות טיבוע האוספות מידע חיוני על מסלולי נדידה ומצב אוכלוסיות הציפורים.
בנוסף, פרויקטים של משדור ציפורים באמצעות משדרי GPS מאפשרים מעקב אחר מסלולי הנדידה המדויקים. מחקרים אלה חשפו כי ציפורים רבות אינן רק חולפות מעל ישראל אלא גם מתעכבות בה למנוחה ולצבירת אנרגיה.
אחד המינים המוכרים הם החסידה הלבנה (Ciconia ciconia), הידועה בנדידתה המרשימה, כאשר להקות ענק של אלפי פרטים חולפות בשמי הארץ, בעיקר בנדידות האביב והסתיו.
העגורים האפורים (Grus grus), לעומתן, מגיעים בעיקר לחריפה בישראל, נשארים בה ומהווים מחזה מרהיב באגמון החולה, שם מתאספים עשרות אלפי פרטים בחורף.
דורסים כמו עיט צפרדעים (Clanga clanga, לשעבר Aquila clanga) והעיט השחור (Clanga pomarina, לשעבר Aquila pomarina) עוברים גם הם בשמי הארץ בדרכם לאפריקה.
לצד היופי הרב של להקות ענק שנודדות בשמיים, ישנו אתגר מעניין הקשור לנדידת הציפורים בישראל. מדובר בהתנגשות בין צורכי הציפורים לצרכי האדם. חיל האוויר הישראלי, למשל, נאלץ להתמודד עם בעיית התנגשויות בין מטוסים לציפורים נודדות. כתוצאה מכך, ישראל פיתחה טכנולוגיות מתקדמות לחיזוי תנועת הציפורים ולמניעת תאונות והפכה למובילה עולמית בתחום זה.
האקולוגיה הייחודית של ישראל, בצירוף מיקומה הגיאוגרפי, הפכו אותה למעבדת שדה טבעית לחקר תופעת הנדידה. בעידן של שינויי אקלים גלובליים, ישראל מספקת תובנות חיוניות על השפעת התחממות כדור הארץ על דפוסי הנדידה. חוקרים כבר מזהים שינויים בעיתוי הנדידה ובמסלולי המעבר של מינים מסוימים, נתונים המסייעים להבנת ההשלכות הרחבות יותר של שינויי האקלים על המערכות האקולוגיות העולמיות.
הכירו את הציפורים העוברות בישראל לקראת החורף בתגית "ציפורים חורפות".
הנה הצפרים, חובבי הציפורים בישראל (עברית):
https://youtu.be/BhaNF4c_fkk
ציפורים חורפות:
https://youtu.be/Y4TatPMX_1U
מרכז צפרות ב... תל אביב (ללא מילים):
https://youtu.be/svDGRX7i8ic
על הצפרים המתעוררים לצפות בהתעוררות העגורים (עברית):
https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ
ציפורי ישראל - לילדים (עברית):
https://youtu.be/Da1ilXHlCnQ?long=yes
וסרט תיעודי על הצפרים והציפורים הנודדות (עברית):
https://youtu.be/Wna7EH-nhjA?long=yes
בישראל 3 מיני שלדגים, כולל שלדג לבן-חזה, שלדג גמדי ופרפור עקוד. שלושתם שולים דגים מהמים ומכאן שמם.
אבל בואו נעבור רגע ליפן.
בשנת 1964, כשהוצגה לראשונה רכבת הקליע (Bullet Train) לעולם, היא נחשבה לניצחון ענק של ההנדסה היפנית וההנדסה האנושית בכלל. אבל די מהר הסתבר שהשבחים והמחמאות היו מעט מוקדמים מדי. כשהרכבות הללו החלו לפעול התגלה פגם תכנוני משמעותי שקשור בחיי העיר הגדולה.
הבעיה הייתה עם המנהרות של הרכבות, שעברו מתחת לשכונות רבות בטוקיו ובערי יפן האחרות. מנהלי הרכבת זכו ליותר ויותר תלונות על הרעש הנורא שמייצרת רכבת הקליע, בכל פעם שהיא יוצאת מהמנהרה, במהירויות גבוהות שמעל 320 קילומטר לשעה.
הרעש הזה, של בום המנהרה, נשמע כמו פיצוץ אדיר ובלתי נסבל, במיוחד למי שהתגוררו בשכונות הסמוכות לאותן יציאות של המנהרות, אך גם למי שמתגוררים עד חצי קילומטר מהמקום.
רעשי הפיצוצים הללו לא היו משהו שרכבת אמורה לגרום לתושבי העיר. היה ברור שצעד כמו האטה של רכבת הבולט בתוך מנהרות, הוא לא הפתרון. ממשלת יפן הגדילה וקבעה מגבלת רעש של 70 דציבל, כדי למנוע רמות זיהום רעש נוספות.
ממה נגרם רעש הפיצוץ?
הרעש הזה נגרם מלחץ האוויר שנוצר במנהרה בזמן נסיעת רכבת הקליע. כי בנסיעתה המהירה הרכבת דוחפת אוויר לאורך המנהרה הסגורה. תוך כדי נסיעה מהירה כל כך, היא מגדילה מאוד ובאופן הולך וגובר את לחץ האוויר. כשהיא מגיעה לקצה המנהרה הלחץ הזה משתחרר החוצה בצורה של בום קולי, ממש כמו הבום העל-קולי שגורם מטוס כשהוא עובר את מהירות הקול.
הפתרון נמצא כ-30 שנה אחר כך. זה היה כשאחד המהנדסים שהיה צפר, אייג'י נקטסו, חשב על רעיון - בהשראת הטבע. נקטסו היה, כאמור, צפר חובב ציפורים, שאוהב לצפות בהם בטבע. הוא צפה בשלדגים (Kingfisher), בעת שהם צדים את הדגים שבמים. הוא שם לב שהם מצליחים להפתיע את הדג הניצוד, על אף שהם צוללים למים במהירות גבוהה מאוד.
המהנדס החכם הבין שמבנה המקור המחודד של השלדג הוא שמאפשר לו להכניס את הראש למים, כשהוא בא במהירות עצומה של מעוף אל תוכם, כשהוא לא מתיז יותר מדי מים ולא מחולל רעש שיבריח את הדג. אייג'י נקטסו קיבל השראה ממבנה המקור של השלדג וחשב שניתן ליישם אותו ברכבת ולפתור את נושא הרעש ביציאה מהמנהרות.
לאחר שחקרו את הרעיון הוא ועמיתיו המהנדסים, הם אכן עיצבו מחדש את חזית רכבת הקליע. האף שלה הפך דומה לזה של השלדג, שיפר ובהמשך הציע תוצאות רעש טובות הרבה יותר ודי מהר פתר את בעיית הרעש המעיקה של רכבות שינקנסן (Shinkansen), שמן היפני של רכבות הקליע המהירות.
על הדרך, אגב, הגדיל השינוי גם את היעילות האנרגטית של הרכבת. כך למשל הפחית השינוי במבנה חזית הקטר את צריכת האנרגיה של רכבת הקליע, ב-15%. בזכות השינוי יכולים היו המהנדסים גם להגדיל את מהירותה בסביבות 10%.
בסופו של דבר, מספרים מהנדסי הרכבת שמאז הפכה עבורם הלמידה מהטבע לעיקרון מוביל ונוכח בכל עבודתם. הם שיפרו בזכותו גם רעשים בגג הרכבת, שיצר מגע הפנטוגרף בכבלי החשמל ומהחיכוך עם האוויר. הפתרון הפעם נלקח מהנוצות המשוננות של דורסי לילה, שמאפשרות להם את המעוף השקט וההכרחי לציד לילי.
קודם כל נכיר את השלדגים - הדייגים של הטבע (עברית):
https://youtu.be/rkoPyafrGZo
איך למדו המהנדסים ביפן מהשלדג איך להקטין את הרעש של רכבת הקליע?
https://youtu.be/YVU6YBPaaB8
תלמידים מסבירים כיצד יישמו את הרעיון ברכבות הקליע:
https://youtu.be/KciBnSf8CmU
גם לצה"ל נתן השלדג השראה ביחידה המעולה שנקראת על שמו (עברית):
https://youtu.be/oFgFmbYbl8M
סיפור הפתרון המבריק של מהנדס שהוא גם צפר:
https://youtu.be/F_fZroQxD_g
רכבות השינקנסן, רכבות הקליע של יפאן:
https://youtu.be/4zXBg91YC3M?long=yes
וסרטון מקיף על השלדג ש"לימד" את המהנדס להנדס פתרון לרכבת:
https://youtu.be/4SY3SX1eDU8?long=yes
נדידת הציפורים השנתית היא אחת התופעות המרתקות והמופלאות בעולם הטבע.
ישראל נמצאת במיקום גיאוגרפי ייחודי המהווה צוואר בקבוק טבעי עבור מאות מיליוני ציפורים נודדות. פעמיים בשנה מתרחשת הנדידה מעליה. באביב הציפורים נודדות צפונה לאזורי הקינון באירופה ואסיה, ובסתיו הן שבות דרומה לאזורי החריפה באפריקה.
בכל שנה, כ-200 מיני ציפורים ובין 500 מיליון למיליארד מהן חולפות בשמי הארץ בדרכן מאירופה ואסיה לאפריקה ובחזרה, תופעה המציבה את ישראל כאחד מצירי הנדידה החשובים בעולם וכצומת נדידת ציפורים מרכזית.
הסיבה העיקרית לכך היא גיאוגרפית. הציפורים הנודדות מעדיפות לעבור מעל יבשה ולא מעל ים פתוח, שכן הים מהווה מכשול מסוכן ללא מקורות מזון או מנוחה. מבט במפה מבהיר מיד שישראל היא גשר יבשתי צר בין אירופה ואפריקה, כשמצידה האחד הים התיכון ומצידה השני מדבריות ענק.
כך שישראל היא למעשה מסדרון צר יחסית שדרכו נאלצות לעבור הציפורים ותופעה זו מושכת אליה צפרים וחוקרים מכל העולם.
עוד סיבה להיותה של ישראל תחנת חובה לציפורים נודדות היא המגוון הביולוגי שלה. למרות גודלה הקטן, בישראל מגוון בתי גידול. הללו נעים מאזורים הרריים בצפון, דרך עמקים ומישורים ועד למדבריות בדרום. גיוון זה מושך ציפורים הנודדות ומספק להן מקומות מנוחה ומזון מגוונים לצורך התאוששות והכנה להמשך המסע.
תופעת הנדידה מעל ישראל מתרחשת פעמיים בשנה. באביב הציפורים נודדות צפונה לאזורי הקינון באירופה ואסיה, ובסתיו הן שבות דרומה לאזורי החריפה באפריקה.
כ-200 מינים של ציפורים (מתוך כ-10,000 מינים של ציפורים בעולם) מבקרים בישראל במהלך הנדידה, תופעה המושכת אליה חוקרים וצפרים מכל העולם.
המגוון הביולוגי של ישראל מהווה גורם נוסף המושך ציפורים נודדות. למרות גודלה הקטן, ישראל מתאפיינת במגוון בתי גידול: החל מאזורים הרריים בצפון, דרך עמקים ומישורים, ועד למדבריות בדרום. גיוון אקולוגי זה מספק לציפורים הנודדות מקומות מנוחה ומזון מגוונים לצורך התאוששות והתכוננות להמשך המסע.
הנה הציפורים הנודדות בשמי ישראל (עברית):
https://youtu.be/78E8Q8cjPZQ
מראות הציפורים הנודדות בשמי ארצנו (עברית):
https://youtu.be/67YR34Byyuk
התלהבות חובבי הציפורים לצפות בהם (עברית):
https://youtu.be/8uffJAwsZTA
ומה יש לניר וגלי לומר על הנדידה (עברית):
https://youtu.be/K77OTlg67ZM
וסרט לימודי על נדידת הציפורים (עברית):
https://youtu.be/E__iOdU23u0?long=yes
