שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו מדע כלכלה?
מדע הכלכלה (Economics) נולד מתוך שאלה שמעסיקה בני אדם מאז ומתמיד: איך מחלקים משאבים מוגבלים בין צרכים בלתי מוגבלים? - התשובות לשאלה הזו בנו דיסציפלינה שלמה שמשפיעה על כל היבט בחיינו, מהמחיר של כוס קפה ועד מדיניות של ממשלות שלמות.
האב המייסד של הכלכלה המודרנית הוא אדם סמית' (Adam Smith), שב-1776 פרסם את "עושר האומות" (The Wealth of Nations) וטען שהשוק החופשי מנוהל על ידי "יד נסתרת" שמאזנת את עצמה.
אחריו הגיעו דיוויד ריקרדו (David Ricardo) שפיתח את תורת היתרון היחסי בסחר הבינלאומי, קארל מרקס (Karl Marx) שהציע ביקורת רדיקלית על הקפיטליזם, ג'ון מיינרד קיינס (John Maynard Keynes) שבשנות ה-30 של המאה ה-20 טען שהמדינה חייבת להתערב בשוק בעיתות משבר. כל אחד מהם הגיב למציאות הכלכלית של זמנו.
הכלכלה עשתה צעד מפתיע בסוף המאה ה-20 כשגילתה שבני אדם אינם רציונליים. דניאל כהנמן (Daniel Kahneman) וחברו עמוס טברסקי (Amos Tversky) הוכיחו שבני אדם מקבלים החלטות על בסיס הטיות קוגניטיביות ורגשות ולא על בסיס חישוב קר.
כהנמן סיפר לימים שהשנים שעבד עם טברסקי היו הכיפיות ביותר שלו כחוקר, כי הם צחקו כמעט כל הזמן תוך כדי עבודה. יחד פיתחו את תורת הפרוספקט (Prospect Theory), שהיא הלב של הכלכלה ההתנהגותית (Behavioral Economics).
אחד מממצאיה הוא שאנשים חשים את הכאב מהפסד פי 2 יותר מהשמחה על ניצחון שווה ערך. כהנמן קיבל על עבודה זו את פרס נובל לכלכלה ב-2002, בעוד טברסקי לא זכה בו משום שנפטר ב-1996 ופרס נובל אינו מוענק לאחר המוות.
בעקבות מחקריהם פיתחו ריצ'רד תאלר (Richard Thaler) וקאס סאנסטיין (Cass Sunstein) את מושג ארכיטקטורת הברירות (Choice Architecture): הרעיון שהאופן שבו מוצגות לנו אפשרויות משפיע על ההחלטה שנקבל, לעתים יותר מהאפשרויות עצמן, מה שדי מתכתב עם ההטיה שבבסיס הרעיון של מרשל מקלוהן בספרו "המדיה היא המסר".
תאלר קיבל אף הוא את פרס נובל לכלכלה ב-2017. הכלכלה, אם כן, אינה רק מספרים וגרפים. היא מדע שמנסה להבין את ההחלטות האנושיות, עם כל הסתירות וחוסר ההגיון שבהן.
הנה מושג הכלכלה (עברית):
https://youtu.be/K0SSNKuGxQY
הכלכלה במובן הרחב יותר (עברית):
https://youtu.be/RN2ATkvn854
יש גם כלכלה אישית או משפחתית (עברית):
https://youtu.be/6Hxani4GrYg
כלכלה התנהגותית היא דוגמה לקשר בין כלכלה לפסיכולוגיה:
https://youtu.be/o1aRJeDe8j8
על לימודי כלכלה באוניברסיטה (עברית):
https://youtu.be/LgnPXfw4CU0
איך יוצרים כלכלה טובה יותר? (עברית)
https://youtu.be/6MK6tuZ7Rws?long=yes
והנה הגורמים לצמיחה כלכלית או למיתון (עברית):
http://youtu.be/ow-fXYjF2Fo?long=yes
מהו מדע הסוציולוגיה ומה הוא חוקר?
דמיינו שאתם עומדים בתור ארוך בקופה. אתם מתעצבנים, אבל לא עוקפים או חותכים את התור. למה? זה לא רק נימוס אישי. זה כוח בלתי נראה ששמו "חברה". המדע שחוקר אותו נקרא סוציולוגיה (Sociology).
למה אנשים מתנהגים אחרת כשהם בקבוצה? למה יש עניים ועשירים בכל חברה אנושית? למה מהפכות פורצות דווקא ברגעים מסוימים? הסוציולוגיה (Sociology) היא המדע שמנסה לענות על שאלות כאלה.
סוציולוגיה (Sociology) היא תחום מדעי העוסק במחקר חברתי. המדע שחוקר את החברה האנושית, את הדפוסים החבויים שמעצבים את חיינו ואת הכוחות הבלתי נראים שמכתיבים מי אנחנו.
בניגוד לפסיכולוגיה, שמתמקדת באדם הבודד, הסוציולוגיה מסתכלת על הרמה הרחבה יותר: קבוצות, מוסדות, מעמדות חברתיים, תרבויות, מגדר, גזע, דת, כלכלה. היא שואלת איך המבנה של החברה משפיע על חיי הפרט. המבט הוא גם על איך הפרט, בתורו, משפיע על החברה.
הכירו את התחום הזה בתגית "סוציולוגיה".
#התפתחות הסוציולוגיה
את המונח טבע בשנת 1838 אוגוסט קומט (Auguste Comte), פילוסוף צרפתי שחלם על מדע שיחקור את החברה כמו שפיזיקאים חוקרים את היקום.
הרעיון של מחקרי חברה נולד בעיצומה של מהפכה: מיליוני אנשים עברו מכפרים לערי תעשייה עתירות עשן, המהפכה הצרפתית הפילה מלכים והמדע התחיל לערער את הדת. באווירה הזו קמו חוקרים שרצו להבין מה מחזיק חברות ביחד ומה גורם להן להתפרק.
אחד המפורסמים שבהם היה אמיל דורקהיים (Émile Durkheim), שגדל במשפחה של רבנים בצרפת אבל בחר לעזוב את הדת ולחקור חברה בכלים מדעיים. המחקר המפורסם שלו על התאבדות היה פריצת דרך. הוא גילה משהו מפתיע: מה שנראה כמעשה אישי לחלוטין בעצם מושפע מדפוסים חברתיים ברורים.
דוגמאות? - יהודים התאבדו פחות מנוצרים, נשואים פחות מרווקים, קתולים פחות מפרוטסטנטים. לשיעורי ההתאבדות, הוא מצא, יש דפוסים חברתיים ברורים: הם עולים בקרב אנשים שהם יותר מבודדים חברתית. זה היה רגע מכונן בו הוכח לראשונה באופן מדעי שלחברה יש כוח על הפרט, כוח שניתן למדוד.
דורקהיים טבע מושג שהסביר את זה: אינטגרציה חברתית. ככל שאתם משולבים יותר ברשת חברתית חזקה, אתם מוגנים יותר מייאוש.
בד בבד עבד קארל מרקס (Karl Marx) על תיאוריה שונה לחלוטין. בעיניו, ההיסטוריה כולה היא סיפור של מאבק בין מעמדות. לדעתו, השאלה של מי שולט באמצעי הייצור קובעת הכל. הכלכלה, הוא טען, היא הכוח הדומיננטי שמעצב את כל שאר תחומי החיים, כמו הדת, המשפחה והממשל.
מרקס האמין שתפקיד הסוציולוג הוא לא רק להבין את העולם אלא גם לשנות אותו, רעיון שעתיד להשפיע על הרבה מהפכות ברחבי העולם. סוציאליזם, קומוניזם או שיתוף - רעיונותיו והשפעתם אכן שינו את פני העולם, לטוב ולרע.
מקס ובר (Max Weber), סוציולוג גרמני, הוסיף זווית אחרת. הוא טען שרעיונות ותרבות לא פחות חשובים מכלכלה. בספרו "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" (The Protestant Ethic and the Spirit of Capitalism) הוא טען שערכים דתיים פרוטסטנטיים יצרו תנאים שעזרו ליצור את הקפיטליזם המודרני. ובר גם פיתח את הרעיון של ביורוקרטיה (Bureaucracy) כמנגנון השליטה המרכזי של המדינה המודרנית וגם חזה שככל שהעולם יהפוך יותר רציונלי הוא יהיה גם מנוכר יותר, תהליך שהוא כינה "פירוק הקסם מהעולם".
הסוציולוגיה של המאה ה-20 הפכה כבר לתחום מדעי שהתפצל לכיוונים רבים. ארווינג גופמן (Erving Goffman) בחן איך אנשים מציגים את עצמם בחיי היומיום כאילו הם שחקנים על במה. הוא גרס שהחיים החברתיים הם מעין הצגת תיאטרון: כל אחד מאיתנו מנהל "ניהול רושם" מול אחרים ואנו מציגים גרסאות שונות של עצמנו, בהתאם לקהל.
פייר בורדייה (Pierre Bourdieu) חקר איך טעם תרבותי קשור למעמד חברתי. תרבות ורכוש הם כלי שליטה מבחינתו: הטעם האסתטי, מה אנו אוהבים לאכול או איזו מוסיקה נעדיף לשמוע - כל אלו הם חלק מהטעם האישי שלנו - המשמר פערים מעמדיים.
מישל פוקו (Michel Foucault) גילה איך כוח וידע קשורים זה בזה בדרכים בלתי נראות וכך עוד סוציולוגיות וסוציולוגים רבים נוספים. מדע הסוציולוגיה חוקר בימינו גם את האינטרנט, ה-AI והרשתות החברתיות, אי-שוויון גלובלי, אקלים, אסונות, אפליה ומגדר.
#למה צריך את זה?
הסוציולוגיה לא נותנת תשובות פשוטות, אך היא מציידת אותנו בכלים המאפשרים לנו לשאול את השאלות הנכונות על העולם שסביבנו.
החשיבות של מדע הסוציולוגיה היא ביכולת שלו לעזור לנו לראות את הבלתי נראה. רובנו נוטים לחשוב שהחיים שלנו הם תוצאה של בחירות אישיות, אבל הסוציולוגיה מראה שגם הבחירות האישיות ביותר מוגבלות על ידי המקום והזמן שבהם אנחנו חיים.
דוגמה טובה היא הבחירה ללמוד באוניברסיטה שנראית אישית לחלוטין. אבל סוציולוגים יראו בהחלטה כזו תוצר של מעמד חברתי, מדיניות ממשלתית וערכים תרבותיים. ההבנה הזו לא מבטלת אחריות אישית, אלא מעמיקה את הבנתנו של מה שמשפיע עלינו ומאפשרת שינוי חברתי מושכל יותר.
מהי סוציולוגיה?
https://youtu.be/YuIoPTK9RrA
הנה הסוציולוגיה:
https://youtu.be/32KG_ba_NJc
סוציולוגים מנסים לענות על השאלה מהי:
https://youtu.be/TFdUtCAXAUM
ויש התמחויות כמו למשל סוציולוגיה כלכלית (עברית):
https://youtu.be/kOrZWCsW8qM
מהו המרקסיזם של קרל מרקס?
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס (Karl Marx) שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים. איחוד הפועלים, בחזונו, הוא במטרה לקרוע או לשבור את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם המפעלים בהם עבדו.
כי מרקס הוא שטבע את הסיסמה "פועלי כל העולם התאחדו!" והגדיר ועיצב בכך את הרעיון הסוציאליסטי. בהמשך הוא יפיץ אותו בכל העולם, ביחד עם שותפו וחברו אנגלס.
כך קיבלה תורתו את השם "מרקסיזם", על שמו כמובן. כתבנו עליה ערך נפלא, כמו גם על שלל יישומים שניסו את המרקסיזם בעולם. מברית המועצות או הרפובליקה של סין הקומוניסטיות ועד הסוציאליזם של הקיבוצים בישראל.
אז ליישום הרעיונות של מרקס היו כישלונות והיו הצלחות. קראו על כל אלה, על דרכו ורעיונותיו של מרקס בתגית "סוציאליזם".
הנה המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
ועל קארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
מהו הסוציאליזם השוויוני שהגה קרל מרקס ב"מרקסיזם"?
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים כדי לשבור ולקרוע את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם היו המפעלים בהם עבדו.
מרקס הוא שהגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי וביחד עם שותפו אנגלס הוא הפיץ אותו בעולם. על שמו הוא קיבל גם את השם "מרקסיזם".
מבחינת השניים, הסוציאליזם הוא השלב שיבוא לאחר שהעם יעשה מהפכה ואמצעי הייצור יועברו לבעלות של העם. מרקס גרס שאחרי הסוציאליזם החברה תתקדם לשלב של קומוניזם - חיי שיתוף ושוויון מלא בין האזרחים.
כלומר, הסוציאליזם (Socialism) היא שיטה כלכלית שמטרתה להביא לחברה שוויונית. לפי השיטה הסוציאליסטית לממשלה יש אמצעי ייצור (מפעלים, חוות חקלאיות וכדומה) והיא מאפשרת פעולות של סחר חליפין בין חלקי החברה.
כיום ישנן שיטות סוציאליסטיות שונות, עם דגשים ורעיונות משתנים, אבל זהו העקרון הבסיסי של הסוציאליזם. הוא תמיד נוגד את הקפיטליזם שבוחר ביוזמה הפרטית במקור לצמיחה וטוען שאם הממשלה לא מתערבת בכלכלה, רבים מדי בחברה נפגעים!
כשיטה כלכלית, יושם הסוציאליזם במדינות רבות, כולל בברית המועצות, במדינות ברית ורשה, ונצואלה וקובה. רבים רואים ביישום הזה כישלון חרוץ ומצביעים בדיוק על אותן מדינות, בבחינת "תראו לאיפה הן הגיעו...". אפילו סין המצליחה, מציינים רבים מהם, הצליחה רק אחרי שזנחה חלק ניכר מהעקרונות של המרקסיזם ואף הסוציאליזם ולא מעט בזכות שכר העבודה הנמוך בה.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לסוציאליזם היא הקפיטליזם וכלכלת השוק החופשי, שעוררו את זעמו של מרקס. אם הסוציאליזם דוגל בשוויון בין כלל הציבור, ללא עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט, הקפיטליזם נותן לשוק, להעזה, המאמץ והכישרון של היחידים בו לקבוע מי יהיו עשירים ומי פחות.
קראו עליה בתגית "קפיטליזם".
הנה הסבר המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
הרצאה נאה על הסוציאליזם, רעיונותיו ומקורותיו ההיסטוריים (עברית):
https://youtu.be/7E29OjfOu4M
על קארל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
תיאור ביקורתי של הסוציאליזם של מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
וקארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
קארל מרקס
מדע הכלכלה (Economics) נולד מתוך שאלה שמעסיקה בני אדם מאז ומתמיד: איך מחלקים משאבים מוגבלים בין צרכים בלתי מוגבלים? - התשובות לשאלה הזו בנו דיסציפלינה שלמה שמשפיעה על כל היבט בחיינו, מהמחיר של כוס קפה ועד מדיניות של ממשלות שלמות.
האב המייסד של הכלכלה המודרנית הוא אדם סמית' (Adam Smith), שב-1776 פרסם את "עושר האומות" (The Wealth of Nations) וטען שהשוק החופשי מנוהל על ידי "יד נסתרת" שמאזנת את עצמה.
אחריו הגיעו דיוויד ריקרדו (David Ricardo) שפיתח את תורת היתרון היחסי בסחר הבינלאומי, קארל מרקס (Karl Marx) שהציע ביקורת רדיקלית על הקפיטליזם, ג'ון מיינרד קיינס (John Maynard Keynes) שבשנות ה-30 של המאה ה-20 טען שהמדינה חייבת להתערב בשוק בעיתות משבר. כל אחד מהם הגיב למציאות הכלכלית של זמנו.
הכלכלה עשתה צעד מפתיע בסוף המאה ה-20 כשגילתה שבני אדם אינם רציונליים. דניאל כהנמן (Daniel Kahneman) וחברו עמוס טברסקי (Amos Tversky) הוכיחו שבני אדם מקבלים החלטות על בסיס הטיות קוגניטיביות ורגשות ולא על בסיס חישוב קר.
כהנמן סיפר לימים שהשנים שעבד עם טברסקי היו הכיפיות ביותר שלו כחוקר, כי הם צחקו כמעט כל הזמן תוך כדי עבודה. יחד פיתחו את תורת הפרוספקט (Prospect Theory), שהיא הלב של הכלכלה ההתנהגותית (Behavioral Economics).
אחד מממצאיה הוא שאנשים חשים את הכאב מהפסד פי 2 יותר מהשמחה על ניצחון שווה ערך. כהנמן קיבל על עבודה זו את פרס נובל לכלכלה ב-2002, בעוד טברסקי לא זכה בו משום שנפטר ב-1996 ופרס נובל אינו מוענק לאחר המוות.
בעקבות מחקריהם פיתחו ריצ'רד תאלר (Richard Thaler) וקאס סאנסטיין (Cass Sunstein) את מושג ארכיטקטורת הברירות (Choice Architecture): הרעיון שהאופן שבו מוצגות לנו אפשרויות משפיע על ההחלטה שנקבל, לעתים יותר מהאפשרויות עצמן, מה שדי מתכתב עם ההטיה שבבסיס הרעיון של מרשל מקלוהן בספרו "המדיה היא המסר".
תאלר קיבל אף הוא את פרס נובל לכלכלה ב-2017. הכלכלה, אם כן, אינה רק מספרים וגרפים. היא מדע שמנסה להבין את ההחלטות האנושיות, עם כל הסתירות וחוסר ההגיון שבהן.
הנה מושג הכלכלה (עברית):
https://youtu.be/K0SSNKuGxQY
הכלכלה במובן הרחב יותר (עברית):
https://youtu.be/RN2ATkvn854
יש גם כלכלה אישית או משפחתית (עברית):
https://youtu.be/6Hxani4GrYg
כלכלה התנהגותית היא דוגמה לקשר בין כלכלה לפסיכולוגיה:
https://youtu.be/o1aRJeDe8j8
על לימודי כלכלה באוניברסיטה (עברית):
https://youtu.be/LgnPXfw4CU0
איך יוצרים כלכלה טובה יותר? (עברית)
https://youtu.be/6MK6tuZ7Rws?long=yes
והנה הגורמים לצמיחה כלכלית או למיתון (עברית):
http://youtu.be/ow-fXYjF2Fo?long=yes
דמיינו שאתם עומדים בתור ארוך בקופה. אתם מתעצבנים, אבל לא עוקפים או חותכים את התור. למה? זה לא רק נימוס אישי. זה כוח בלתי נראה ששמו "חברה". המדע שחוקר אותו נקרא סוציולוגיה (Sociology).
למה אנשים מתנהגים אחרת כשהם בקבוצה? למה יש עניים ועשירים בכל חברה אנושית? למה מהפכות פורצות דווקא ברגעים מסוימים? הסוציולוגיה (Sociology) היא המדע שמנסה לענות על שאלות כאלה.
סוציולוגיה (Sociology) היא תחום מדעי העוסק במחקר חברתי. המדע שחוקר את החברה האנושית, את הדפוסים החבויים שמעצבים את חיינו ואת הכוחות הבלתי נראים שמכתיבים מי אנחנו.
בניגוד לפסיכולוגיה, שמתמקדת באדם הבודד, הסוציולוגיה מסתכלת על הרמה הרחבה יותר: קבוצות, מוסדות, מעמדות חברתיים, תרבויות, מגדר, גזע, דת, כלכלה. היא שואלת איך המבנה של החברה משפיע על חיי הפרט. המבט הוא גם על איך הפרט, בתורו, משפיע על החברה.
הכירו את התחום הזה בתגית "סוציולוגיה".
#התפתחות הסוציולוגיה
את המונח טבע בשנת 1838 אוגוסט קומט (Auguste Comte), פילוסוף צרפתי שחלם על מדע שיחקור את החברה כמו שפיזיקאים חוקרים את היקום.
הרעיון של מחקרי חברה נולד בעיצומה של מהפכה: מיליוני אנשים עברו מכפרים לערי תעשייה עתירות עשן, המהפכה הצרפתית הפילה מלכים והמדע התחיל לערער את הדת. באווירה הזו קמו חוקרים שרצו להבין מה מחזיק חברות ביחד ומה גורם להן להתפרק.
אחד המפורסמים שבהם היה אמיל דורקהיים (Émile Durkheim), שגדל במשפחה של רבנים בצרפת אבל בחר לעזוב את הדת ולחקור חברה בכלים מדעיים. המחקר המפורסם שלו על התאבדות היה פריצת דרך. הוא גילה משהו מפתיע: מה שנראה כמעשה אישי לחלוטין בעצם מושפע מדפוסים חברתיים ברורים.
דוגמאות? - יהודים התאבדו פחות מנוצרים, נשואים פחות מרווקים, קתולים פחות מפרוטסטנטים. לשיעורי ההתאבדות, הוא מצא, יש דפוסים חברתיים ברורים: הם עולים בקרב אנשים שהם יותר מבודדים חברתית. זה היה רגע מכונן בו הוכח לראשונה באופן מדעי שלחברה יש כוח על הפרט, כוח שניתן למדוד.
דורקהיים טבע מושג שהסביר את זה: אינטגרציה חברתית. ככל שאתם משולבים יותר ברשת חברתית חזקה, אתם מוגנים יותר מייאוש.
בד בבד עבד קארל מרקס (Karl Marx) על תיאוריה שונה לחלוטין. בעיניו, ההיסטוריה כולה היא סיפור של מאבק בין מעמדות. לדעתו, השאלה של מי שולט באמצעי הייצור קובעת הכל. הכלכלה, הוא טען, היא הכוח הדומיננטי שמעצב את כל שאר תחומי החיים, כמו הדת, המשפחה והממשל.
מרקס האמין שתפקיד הסוציולוג הוא לא רק להבין את העולם אלא גם לשנות אותו, רעיון שעתיד להשפיע על הרבה מהפכות ברחבי העולם. סוציאליזם, קומוניזם או שיתוף - רעיונותיו והשפעתם אכן שינו את פני העולם, לטוב ולרע.
מקס ובר (Max Weber), סוציולוג גרמני, הוסיף זווית אחרת. הוא טען שרעיונות ותרבות לא פחות חשובים מכלכלה. בספרו "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" (The Protestant Ethic and the Spirit of Capitalism) הוא טען שערכים דתיים פרוטסטנטיים יצרו תנאים שעזרו ליצור את הקפיטליזם המודרני. ובר גם פיתח את הרעיון של ביורוקרטיה (Bureaucracy) כמנגנון השליטה המרכזי של המדינה המודרנית וגם חזה שככל שהעולם יהפוך יותר רציונלי הוא יהיה גם מנוכר יותר, תהליך שהוא כינה "פירוק הקסם מהעולם".
הסוציולוגיה של המאה ה-20 הפכה כבר לתחום מדעי שהתפצל לכיוונים רבים. ארווינג גופמן (Erving Goffman) בחן איך אנשים מציגים את עצמם בחיי היומיום כאילו הם שחקנים על במה. הוא גרס שהחיים החברתיים הם מעין הצגת תיאטרון: כל אחד מאיתנו מנהל "ניהול רושם" מול אחרים ואנו מציגים גרסאות שונות של עצמנו, בהתאם לקהל.
פייר בורדייה (Pierre Bourdieu) חקר איך טעם תרבותי קשור למעמד חברתי. תרבות ורכוש הם כלי שליטה מבחינתו: הטעם האסתטי, מה אנו אוהבים לאכול או איזו מוסיקה נעדיף לשמוע - כל אלו הם חלק מהטעם האישי שלנו - המשמר פערים מעמדיים.
מישל פוקו (Michel Foucault) גילה איך כוח וידע קשורים זה בזה בדרכים בלתי נראות וכך עוד סוציולוגיות וסוציולוגים רבים נוספים. מדע הסוציולוגיה חוקר בימינו גם את האינטרנט, ה-AI והרשתות החברתיות, אי-שוויון גלובלי, אקלים, אסונות, אפליה ומגדר.
#למה צריך את זה?
הסוציולוגיה לא נותנת תשובות פשוטות, אך היא מציידת אותנו בכלים המאפשרים לנו לשאול את השאלות הנכונות על העולם שסביבנו.
החשיבות של מדע הסוציולוגיה היא ביכולת שלו לעזור לנו לראות את הבלתי נראה. רובנו נוטים לחשוב שהחיים שלנו הם תוצאה של בחירות אישיות, אבל הסוציולוגיה מראה שגם הבחירות האישיות ביותר מוגבלות על ידי המקום והזמן שבהם אנחנו חיים.
דוגמה טובה היא הבחירה ללמוד באוניברסיטה שנראית אישית לחלוטין. אבל סוציולוגים יראו בהחלטה כזו תוצר של מעמד חברתי, מדיניות ממשלתית וערכים תרבותיים. ההבנה הזו לא מבטלת אחריות אישית, אלא מעמיקה את הבנתנו של מה שמשפיע עלינו ומאפשרת שינוי חברתי מושכל יותר.
מהי סוציולוגיה?
https://youtu.be/YuIoPTK9RrA
הנה הסוציולוגיה:
https://youtu.be/32KG_ba_NJc
סוציולוגים מנסים לענות על השאלה מהי:
https://youtu.be/TFdUtCAXAUM
ויש התמחויות כמו למשל סוציולוגיה כלכלית (עברית):
https://youtu.be/kOrZWCsW8qM
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס (Karl Marx) שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים. איחוד הפועלים, בחזונו, הוא במטרה לקרוע או לשבור את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם המפעלים בהם עבדו.
כי מרקס הוא שטבע את הסיסמה "פועלי כל העולם התאחדו!" והגדיר ועיצב בכך את הרעיון הסוציאליסטי. בהמשך הוא יפיץ אותו בכל העולם, ביחד עם שותפו וחברו אנגלס.
כך קיבלה תורתו את השם "מרקסיזם", על שמו כמובן. כתבנו עליה ערך נפלא, כמו גם על שלל יישומים שניסו את המרקסיזם בעולם. מברית המועצות או הרפובליקה של סין הקומוניסטיות ועד הסוציאליזם של הקיבוצים בישראל.
אז ליישום הרעיונות של מרקס היו כישלונות והיו הצלחות. קראו על כל אלה, על דרכו ורעיונותיו של מרקס בתגית "סוציאליזם".
הנה המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
ועל קארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים כדי לשבור ולקרוע את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם היו המפעלים בהם עבדו.
מרקס הוא שהגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי וביחד עם שותפו אנגלס הוא הפיץ אותו בעולם. על שמו הוא קיבל גם את השם "מרקסיזם".
מבחינת השניים, הסוציאליזם הוא השלב שיבוא לאחר שהעם יעשה מהפכה ואמצעי הייצור יועברו לבעלות של העם. מרקס גרס שאחרי הסוציאליזם החברה תתקדם לשלב של קומוניזם - חיי שיתוף ושוויון מלא בין האזרחים.
כלומר, הסוציאליזם (Socialism) היא שיטה כלכלית שמטרתה להביא לחברה שוויונית. לפי השיטה הסוציאליסטית לממשלה יש אמצעי ייצור (מפעלים, חוות חקלאיות וכדומה) והיא מאפשרת פעולות של סחר חליפין בין חלקי החברה.
כיום ישנן שיטות סוציאליסטיות שונות, עם דגשים ורעיונות משתנים, אבל זהו העקרון הבסיסי של הסוציאליזם. הוא תמיד נוגד את הקפיטליזם שבוחר ביוזמה הפרטית במקור לצמיחה וטוען שאם הממשלה לא מתערבת בכלכלה, רבים מדי בחברה נפגעים!
כשיטה כלכלית, יושם הסוציאליזם במדינות רבות, כולל בברית המועצות, במדינות ברית ורשה, ונצואלה וקובה. רבים רואים ביישום הזה כישלון חרוץ ומצביעים בדיוק על אותן מדינות, בבחינת "תראו לאיפה הן הגיעו...". אפילו סין המצליחה, מציינים רבים מהם, הצליחה רק אחרי שזנחה חלק ניכר מהעקרונות של המרקסיזם ואף הסוציאליזם ולא מעט בזכות שכר העבודה הנמוך בה.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לסוציאליזם היא הקפיטליזם וכלכלת השוק החופשי, שעוררו את זעמו של מרקס. אם הסוציאליזם דוגל בשוויון בין כלל הציבור, ללא עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט, הקפיטליזם נותן לשוק, להעזה, המאמץ והכישרון של היחידים בו לקבוע מי יהיו עשירים ומי פחות.
קראו עליה בתגית "קפיטליזם".
הנה הסבר המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
הרצאה נאה על הסוציאליזם, רעיונותיו ומקורותיו ההיסטוריים (עברית):
https://youtu.be/7E29OjfOu4M
על קארל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
תיאור ביקורתי של הסוציאליזם של מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
וקארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
