שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הפך את קבצי ZIP לכל כך מוצלחים?
אנו מתייחסים אליהם כבר שנים כמובנים מאליהם, אבל פורמטים של דחיסת מידע הם חשובים מאוד לצורך של גיבוי תוכנה ודאטה, או להעברה שלהם ממקום למקום, על גבי אמצעי אחסון כמו דיסקטים, תקליטורים או כוננים שונים, או באופן מקוון דרך האינטרנט.
פורמטים לדחיסת מידע קיימים כבר זמן רב. כשנוצרו המחשבים האישיים החלו רבים להשתמש בפורמטים כאלו כדי להעביר קבצים גדולים ותוכנות כבדות, על גבי מדיה מוגבלת בכמויות האחסון שלה, בעיקר על הדיסקטים של אותה תקופה.
אז כמו MPEG, הפורמט שיועד לדחיסה של סרטים, או כמו אחיו הקטן JPG, פורמט שפותח לטובת צלמים ומאפשר לדחוס תמונה פי מאות פעמים ביחס לגודלה המקורי, כך גם פורמט הדחיסה ZIP - יעיל ומקטין דרמתית את הקבצים.
פורמט הדחיסה Zip הוא חתיכת סוג קובץ שהשימושיות שלו הייתה אדירה, מהרגע הראשון. מדובר באחד מפורמטי הדחיסה היעילים ביותר שפותחו.
כבר שנים רבות שפורמט זה הוא ההתקן המנצח, הנפוץ והבלתי רשמי של דחיסת קבצים באינטרנט. החל ממשתמשים, המעבירים ביניהם קבצי ענק או אוספי קבצים, ועד בתי תוכנה וחברות הדוחסים באמצעותו תוכנות שהם מפיצים ומשווקים בעולם.
אחד היתרונות של פורמט הזיפ הוא שיש תוכנות שונות ואף רבות, המאפשרות את פתיחת או דחיסת קבצי הזיפ. כיום גם מאפשרות לא מעט מערכות הפעלה לפתוח קבצי Zip כחלק ממערכת ההפעלה וללא התקנת תוכנות מיוחדות.
במידת הצורך קיימת תוכנת WinZip הפופולרית, שמותקנת כיום במרבית המחשבים האישיים בעולם. תוכנת WinZip מציעה לשמור ולפתוח קבצים כאלו.
המתחרה הגדול של פורמט Zip הוא פורמט שנקרא RAR. פורמט דחיסה זה משמש את "העולם התחתון" של האינטרנט. אם חברות תוכנה ובתי תוכנה מעדיפים את דחיסת התוכנות והקבצים שלהם ב-Zip, ב-RAR משתמשים האקרים ומפיצי תוכנות פיראטיות.
היתרון העיקרי לשימוש בפורמט זה היא יכולתו לפצל בקלות את הקבצים הגדולים למרכיבים קטנים. את אלה, יודע כל משתמש אינטרנט, הרבה יותר קל להעביר באינטרנט ולהוריד ממנה. היכולת לפצל קובץ ענקי לעשרות קבצים קטנים, המורכבים רק לאחר שהסתיימה בהצלחה כל ההורדה, של הקבצים כולם, מאפשרת להעביר בקלות קבצי ענק. במקרה בו נפגע אחד החלקים או הקבצים בהורדה, ניתן להוריד רק אותו ולא את כל הסיפור מהתחלה, כמו שקורה כשמדובר בקובץ ZIP ענקי אחד.
הנה סיפורו של קובץ ה-ZIP הנפוץ:
https://youtu.be/lu7sY1LOWiI
וכך פותחים את קבצי ה-ZIP:
https://youtu.be/d445qGg0Djo
מהם קודק, אנקודר ודיקודר?
קודק (Codec) הוא תוכנה שממירה בין סוגי הקבצים הנהוגים כיום בעולם המחשבים. כדי להבין מה היא עושה, כדאי להבין מהו קידוד וידאו.
אחת המשימות בעולם האינטרנט היא כיצד לצמצם את גודלם של קובצי וידאו וסאונד, תוך פגיעה מינימלית באיכותם. הקטנה כזו של הגודל מסייעת להעברה מהירה יותר של הקבצים ומאפשרת צפייה רציפה בסרטים או האזנה ללא הפסקות למוסיקה וקליפים מקוונים.
קידוד וידאו הוא פתרון טכנולוגי שנועד להקטין את נפחם של הקבצים השונים. הקודק הוא תוכנה, או אלגוריתם המשמשים לקידודם, כך שידרשו פחות נפח אחסון וניתן יהיה לשדרם באמצעות רוחב פס נמוך יותר.
אנקודר ודיקודר הם רכיבי תוכנה או חומרה שמאפשרים המרה של קודקים. קיימים אלגוריתמים שונים לקידוד וידאו ואודיו והבחירה ביניהם היא בהתאם לצרכים, או ליתר פשטות, בהתאם לסוג הקובץ, הפורמט הרצוי.
הקידוד מתבצע באמצעות תוכנה או מכשיר שנקראים "מקודד" (Encoder). כשמעוניינים לצפות או להאזין לקובץ וידאו או סאונד מקודד שכזה, משתמשים ברכיב שעושה את הפעולה ההפוכה ומפענח את הקובץ. רכיב זה נקרא "דיקודר" (Decoder).
הנה ההסבר של הקודקים:
https://youtu.be/7YQ1mikDhIo
יש לנו את זה ביותר מסובך...
https://youtu.be/_nPsBwMivCk
ופיתוח של קודק משוכלל וחדשני יותר:
https://youtu.be/kbUpKpbiyBs
מה הרעיון של ה-Animated GIF?
קובץ המחשב מסוג אנימייטד גיף (Animated GIF) הוא קובץ אנימציה שזכה להצלחה מסחררת בשנים הראשונות של האינטרנט, בשנות ה-90 של המאה העשרים. באותה תקופה פרץ האינטרנט הגרפי לחיינו והקובץ הזה היה הדבר הקרוב ביותר לאנימציה. הוא היה קל משקל, ניגן שוב ושוב את הלופ של התמונות הבודדות שבו והציג מראות משעשעים לרגע, אבל פשטניים בהמשך והפכו די מעייפים. בשלב מסוים האנימציות האלה די נמאסו על הגולשים ובהדרגה הן החלו להיעלם.
כשהתבגרה הרשת, נכנסו אנימציות הפלאש ונולדו סרטוני הוידאו של יוטיוב ועשרות חקייניו ומתחריו האחרים. כך החלו מרבית התמונות המונפשות של ה-Animated gif להיעלם לבלי שוב.
איכשהו הן חזרו לפתע, עשרים שנה לאחר מכן, באפליקציות הצ'אט הסלולריות ובפורומים. כך שגם היום נראה שאנימציות הגיף מסרבות להיפרד מהתרבות הדיגיטלית ומהמשתמשים שלהן. בכל פעם שהן נעלמות, הן איכשהו חוזרות במדיום אחר או בשימוש חדש כלשהו.
הנה ההיסטוריה של האנימייטד והגיף:
https://youtu.be/y0MSN7MRUcU
תולדות האנימייטד גיפס באנימציה:
https://youtu.be/7poRvO7hzkg
יש מי שמשתמשים בו כדי ליצור אמנות:
https://youtu.be/VVYfk3ySw4Y
והרצאה בנושא:
https://youtu.be/rSLF8ueDu3k
מי פיתח את קובץ ה-GIF?
בשנים הראשונות של כניסת האינטרנט לחיינו, קובץ התמונה הכי ויזואלי ושימושי באתרי האינטרנט היה קובץ ה-GIF.
הוא פותח על ידי ספקית האינטרנט האמריקאית הראשונה, חברת CompuServe. אבל ממציא ה-GIF היה בעצם סטיבן ווילהייט, מי ששימש אז כראש צוות ב-CompuServe.
את הפיתוח של ה-GIF הוא החל בביתו ובעצמו. אשתו סיפרה פעם שווילהייט נהג לתכנן פיתוחים בראשו ורק אז ניגש לתכנת אותם במחשב. רק כשהפיתוח הבשיל מעט, הוא שיתף את חברי הצוות שלו בקומפיוסרב.
פורמט התמונה שווילהייט וצוותו יצרו היה מתקדם לזמנו. הוא השתמש ב-256 צבעים, וכדי שיעבור במהירות באינטרנט האיטי של אז הוא השתמש באלגוריתם דחיסה, הדוחס ללא אובדן מידע (מה שנקרא Lossless) ומכונה LZW.
זו, אגב, הנקודה הישראלית להיום - אלגוריתם ה-LZW הוא בעצם פיתוח של אלגוריתם דחיסה שפותח בישראל ונקרא אלגוריתם למפל-זיו (LZ). מפתחיו הם הישראלים, שעל שם אותיות שמם הראשונות הוא גם נקרא, אברהם למפל, L בשבילכם ויעקב זיו - Z.
עם הזמן יפותח הקובץ גם לגרסת האנימציה, אנימייטד גיף (Animated gif), תת פורמט של קבצי GIF, שאפשר הצגת אנימציה באתרי האינטרנט של שנות ה-90.
הקובץ הזה נעלם עם הזמן, בחסות עולם עיצוב האתרים שמאס בו. אבל הוא שב בגדול, עם התפתחות אפליקציות המסרים המיידים דוגמת ווטסאפ ומסנג'ר.
וכך מתקיים בהצלחה מרשימה, כבר מעל 30 שנה הקובץ שרצה להציג תמונה בצבעים והפך לפורמט הוידאו האילם של דור ה-Z.
ב-2022, בגיל 74, רק 35 שנה אחרי פיתוח הקובץ שיהפוך את האינטרנט למקום צבעוני ומרצד ולאחר שנדבק בקורונה, הלך ווילהייט לעולמו.
הנה ההיסטוריה של ה-GIF:
https://youtu.be/y0MSN7MRUcU
היתרונות של אז:
https://youtu.be/2qtkcG66Ywk
סטיבן ווילהייט מקבל את פרס ה-Webby על מפעל חייו:
https://youtu.be/DUmVvocbrgQ
תולדות האנימייטד והגיף:
https://youtu.be/y0MSN7MRUcU
והדיון הבלתי נגמר באמריקה, אם זה גיף או ג'יף:
https://youtu.be/GvdAzaMQnHs
או
https://youtu.be/N1AL2EMvVy0
מהו קובץ mp3 ששינה את מוסיקת הפופ?
מבין הפיתוחים וההמצאות שליוו את דור המידע, נראה שהמצאת ה-mp3 היא המשמחת ביותר לאדם הפשוט. אמנם חוויית השיטוט והבחירה בחנויות התקליטים והדיסקים כמעט ונעלמה, אבל המוסיקה מעולם לא הייתה כה זמינה לכל כך הרבה אנשים. האם זה טוב? - כנראה שכן, על אף שכמו בכל מהפכה, יש גם כאן מי ששילמו עליה ביוקר ויש מי שנאלצו לשנות הרגלים עסקיים ואחרים.
הכל התחיל בשנות ה-80 של המאה הקודמת. צוות חוקרים במכון המחקר פראונהופר שבגרמניה, בראשות מהנדס אלקטרוניקה ומתמטיקאי גרמני בשם קרלהיינץ ברנדנבורג, מצא דרך ליצור אלגוריתם דחיסה שיכווץ קבצי קול לכ-1/12 מהגודל שלהם. זו הייתה מהפכה של ממש, בה הם הצליחו להרחיק את כל הצלילים שאינם בתדרים שבתחום השמע האנושי (בין 1000 ל-5000 הרץ), בידיעה שמרבית מה שהוציאו ממילא לא נשמע לאוזן אנושית. הבדלים קטנים בין צלילים קרובים וצלילים בעוצמה נמוכה יחסית הוקרבו למען מיזעור הקובץ.
קרלהיינץ וחבריו הציעו את הפורמט שפיתחו לתקן ה-MPEG, לצורך כיווץ קול בתעשיית הקולנוע, שם חיפשו פתרונות להפצת סרטים על גבי תקליטורים קומפקטיים אך מוגבלים בנפח המידע שניתן לשמור עליהם. אבל התעשייה בחרה בפורמט אחר והגרמנים נאלצו לחפש במקום אחר.
המקום הזה הלך ותפס אז. קראו לו WWW, האינטרנט בשבילכם, והוא בדיוק פרץ לעולם. אנשי המכון החליטו לקרוא לקובץ שלהם mp3 ולהציעו ליצרני תוכנות המרת צליל ונגני מוסיקה למחשב. לראשונים הציעו להוסיף תמורת תשלום פורמט כיווץ מדהים של שירים, שיהפוך את התוכנות שלהם ללהיטים בקופה. מיצרני תוכנות נגינת אודיו הם אפילו לא ביקשו תשלום, רק הציעו שהתוכנות שלהם יוכלו לנגן קבצי mp3.
התוצאה הייתה לא פחות ממדהימה. עשרות תוכנות המרה אפשרו למשתמשים להמיר מוסיקה לקבצי mp3 וצעירים מכל העולם החלו להמיר אוספים שלמים לקובץ החדש והקומפקטי, שתפס כה מעט על הכונן שלהם.
הצעירים הללו, שבעתיד יוגדרו כדור ה-Y, החלו לשלוח ולשתף שירים אחד עם השני במייל או בהעתקה מכונן לכונן. מכל עבר החלו לצוץ ברשת אתרים להורדת שירים בפורמט החדש. תוכנות נגן כמו winamp ניגנו את השירים ונשמעו מצויין. הן גם אפשרו לנגן פלייליסט, מושג חדש שנוצר ויחליף בהדרגה את האלבום. היתרון הנוסף שהוכנס לקובץ ה-mp3 היה שניתן היה לנגן אותו, תוך כדי ההורדה. המשמעות הייתה שבאינטרנט האיטי של אז, ההמתנה עד שיירד כל הקובץ נחסכה וזה היה פשוט כיף..
ואז המסיבה התפוצצה. האקר שפרץ תוכנת המרות הפיץ את האלגוריתם של הדחיסה ברשת ולשוק התווספו מאות תוכנות חינמיות להמרה ל-mp3. מה שהיה נהר הפך לנחשול וצונאמי של קבצי מוסיקה ושירים, שכמוהו לא הכיר העולם. עתה נוצרו גם תוכנות חינמיות לשיתוף קבצים, כמו נאפסטר, קאזאה ואימיול והעולם לא הפסיק להוריד ולשתף את השירים שפעם קנה בכסף רב. הצירוף 'זכויות יוצרים' החל להשמע כמו מונח מעולם המשפט הקדום והצעירים של היום כבר לא מתעניינים במוצרים מהעבר "הרחוק", כמו דיסקים... המהפכה הושלמה!
הנה סיפורו של ה-mp3:
http://youtu.be/jCO9LV-D5f4?t=15s
והסבר שימושי על היתרונות של הקובץ:
http://youtu.be/g5n3lKNJiTc
איך מעבירים מידע באינטרנט במנות?
מידע באינטרנט מועבר מצד לצד בסשנים (SESSION). כאן נכנה אותם בעברית "אירועי העברה". בכל סשן כזה מועבר המידע באמצעות מודל חכם שמורכב משבע שכבות. מדע כזה הוא כניסה לאתר, צפייה בסרטון, הורדת קובץ וכדומה.
מטרתו הכוללת של כל אירוע העברה, סשן כזה, היא להעביר את המידע אונליין, בצורה היעילה והבטוחה ביותר ולא כגוש גדול ופגיע של נתונים המאיימים להיתקע ולא להגיע ליעדם.
השיטה מתבססת על פרוטוקול קבוע ומוסכם, מעין שיטה בה מפורק המידע שצריך לעבור, למנות קטנות (Packets) וקלות להעברה.
מטרת המנות הללו, העומדות בבסיס השיטה, היא להעביר את המידע בצורה הטובה ביותר, לנקודה שבצד השני של ההתקשרות.
צד היעד, אליו אמורים להגיע הנתונים, מקבל את אותם "פאקטים", מנות המידע הללו. הוא מחבר אותן למידע המקורי, לפי אותו פרוטוקול מוסכם, למצב שהמידע חוזר להיות כפי שהיה, לפני שפורק על ידי הצד השולח.
#השכבות המעניינות במודל 7 השכבות שאחראי לתהליך החכם הזה:
שכבת הסשן (SESSION) - אחראית על הקשר עם נקודת היעד ועל העברת הנתונים. היא זו שפותחת, מבצעת ומסיימת את ה"שיחה" בין שני המחשבים - השולח והמקבל. השולח הוא יוטיוב, למשל, כשהמקבל הוא הצופה בסרטון.
שכבת התעבורה (TRANSPORT) - אחראית על חלוקת המידע למנות, מספור שלהן ואריזה מחדש. מטרתה היא להעביר את הנתונים בסדר הנכון. שכבה זו אורזת מחדש את הנתונים, בגודל המתאים וכשהיא יודעת את גודל המנה (Packet) הנדרש. הצד המקבל מאשר קבלה של כל מנה ואם לא הגיעו לפי הסדר הוא מסדר את המנות מחדש. במקרה של מנה חסרה, תפקידה של שכבה זו הוא לבקש שליחתה מחדש. בקיצור, שכבה זו מבטיחה העברה בשלמות ובסדר הנכון של הנתונים.
שווה להכיר גם את שכבת קישור הנתונים (Data Link). היא מבצעת מעקב וביקורת וגם אחראית על בקרת הגישה לרשת, כולל או בעיקר תור הדיבור של המחשבים שבצדדים השונים.
כך פועל האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/ewrBalT_eBM
ותיאור מרהיב של הדרך המדויקת בה עובר המידע מצד לצד:
https://youtu.be/eHp1l73ztB8
אנו מתייחסים אליהם כבר שנים כמובנים מאליהם, אבל פורמטים של דחיסת מידע הם חשובים מאוד לצורך של גיבוי תוכנה ודאטה, או להעברה שלהם ממקום למקום, על גבי אמצעי אחסון כמו דיסקטים, תקליטורים או כוננים שונים, או באופן מקוון דרך האינטרנט.
פורמטים לדחיסת מידע קיימים כבר זמן רב. כשנוצרו המחשבים האישיים החלו רבים להשתמש בפורמטים כאלו כדי להעביר קבצים גדולים ותוכנות כבדות, על גבי מדיה מוגבלת בכמויות האחסון שלה, בעיקר על הדיסקטים של אותה תקופה.
אז כמו MPEG, הפורמט שיועד לדחיסה של סרטים, או כמו אחיו הקטן JPG, פורמט שפותח לטובת צלמים ומאפשר לדחוס תמונה פי מאות פעמים ביחס לגודלה המקורי, כך גם פורמט הדחיסה ZIP - יעיל ומקטין דרמתית את הקבצים.
פורמט הדחיסה Zip הוא חתיכת סוג קובץ שהשימושיות שלו הייתה אדירה, מהרגע הראשון. מדובר באחד מפורמטי הדחיסה היעילים ביותר שפותחו.
כבר שנים רבות שפורמט זה הוא ההתקן המנצח, הנפוץ והבלתי רשמי של דחיסת קבצים באינטרנט. החל ממשתמשים, המעבירים ביניהם קבצי ענק או אוספי קבצים, ועד בתי תוכנה וחברות הדוחסים באמצעותו תוכנות שהם מפיצים ומשווקים בעולם.
אחד היתרונות של פורמט הזיפ הוא שיש תוכנות שונות ואף רבות, המאפשרות את פתיחת או דחיסת קבצי הזיפ. כיום גם מאפשרות לא מעט מערכות הפעלה לפתוח קבצי Zip כחלק ממערכת ההפעלה וללא התקנת תוכנות מיוחדות.
במידת הצורך קיימת תוכנת WinZip הפופולרית, שמותקנת כיום במרבית המחשבים האישיים בעולם. תוכנת WinZip מציעה לשמור ולפתוח קבצים כאלו.
המתחרה הגדול של פורמט Zip הוא פורמט שנקרא RAR. פורמט דחיסה זה משמש את "העולם התחתון" של האינטרנט. אם חברות תוכנה ובתי תוכנה מעדיפים את דחיסת התוכנות והקבצים שלהם ב-Zip, ב-RAR משתמשים האקרים ומפיצי תוכנות פיראטיות.
היתרון העיקרי לשימוש בפורמט זה היא יכולתו לפצל בקלות את הקבצים הגדולים למרכיבים קטנים. את אלה, יודע כל משתמש אינטרנט, הרבה יותר קל להעביר באינטרנט ולהוריד ממנה. היכולת לפצל קובץ ענקי לעשרות קבצים קטנים, המורכבים רק לאחר שהסתיימה בהצלחה כל ההורדה, של הקבצים כולם, מאפשרת להעביר בקלות קבצי ענק. במקרה בו נפגע אחד החלקים או הקבצים בהורדה, ניתן להוריד רק אותו ולא את כל הסיפור מהתחלה, כמו שקורה כשמדובר בקובץ ZIP ענקי אחד.
הנה סיפורו של קובץ ה-ZIP הנפוץ:
https://youtu.be/lu7sY1LOWiI
וכך פותחים את קבצי ה-ZIP:
https://youtu.be/d445qGg0Djo
קודק (Codec) הוא תוכנה שממירה בין סוגי הקבצים הנהוגים כיום בעולם המחשבים. כדי להבין מה היא עושה, כדאי להבין מהו קידוד וידאו.
אחת המשימות בעולם האינטרנט היא כיצד לצמצם את גודלם של קובצי וידאו וסאונד, תוך פגיעה מינימלית באיכותם. הקטנה כזו של הגודל מסייעת להעברה מהירה יותר של הקבצים ומאפשרת צפייה רציפה בסרטים או האזנה ללא הפסקות למוסיקה וקליפים מקוונים.
קידוד וידאו הוא פתרון טכנולוגי שנועד להקטין את נפחם של הקבצים השונים. הקודק הוא תוכנה, או אלגוריתם המשמשים לקידודם, כך שידרשו פחות נפח אחסון וניתן יהיה לשדרם באמצעות רוחב פס נמוך יותר.
אנקודר ודיקודר הם רכיבי תוכנה או חומרה שמאפשרים המרה של קודקים. קיימים אלגוריתמים שונים לקידוד וידאו ואודיו והבחירה ביניהם היא בהתאם לצרכים, או ליתר פשטות, בהתאם לסוג הקובץ, הפורמט הרצוי.
הקידוד מתבצע באמצעות תוכנה או מכשיר שנקראים "מקודד" (Encoder). כשמעוניינים לצפות או להאזין לקובץ וידאו או סאונד מקודד שכזה, משתמשים ברכיב שעושה את הפעולה ההפוכה ומפענח את הקובץ. רכיב זה נקרא "דיקודר" (Decoder).
הנה ההסבר של הקודקים:
https://youtu.be/7YQ1mikDhIo
יש לנו את זה ביותר מסובך...
https://youtu.be/_nPsBwMivCk
ופיתוח של קודק משוכלל וחדשני יותר:
https://youtu.be/kbUpKpbiyBs
קובץ המחשב מסוג אנימייטד גיף (Animated GIF) הוא קובץ אנימציה שזכה להצלחה מסחררת בשנים הראשונות של האינטרנט, בשנות ה-90 של המאה העשרים. באותה תקופה פרץ האינטרנט הגרפי לחיינו והקובץ הזה היה הדבר הקרוב ביותר לאנימציה. הוא היה קל משקל, ניגן שוב ושוב את הלופ של התמונות הבודדות שבו והציג מראות משעשעים לרגע, אבל פשטניים בהמשך והפכו די מעייפים. בשלב מסוים האנימציות האלה די נמאסו על הגולשים ובהדרגה הן החלו להיעלם.
כשהתבגרה הרשת, נכנסו אנימציות הפלאש ונולדו סרטוני הוידאו של יוטיוב ועשרות חקייניו ומתחריו האחרים. כך החלו מרבית התמונות המונפשות של ה-Animated gif להיעלם לבלי שוב.
איכשהו הן חזרו לפתע, עשרים שנה לאחר מכן, באפליקציות הצ'אט הסלולריות ובפורומים. כך שגם היום נראה שאנימציות הגיף מסרבות להיפרד מהתרבות הדיגיטלית ומהמשתמשים שלהן. בכל פעם שהן נעלמות, הן איכשהו חוזרות במדיום אחר או בשימוש חדש כלשהו.
הנה ההיסטוריה של האנימייטד והגיף:
https://youtu.be/y0MSN7MRUcU
תולדות האנימייטד גיפס באנימציה:
https://youtu.be/7poRvO7hzkg
יש מי שמשתמשים בו כדי ליצור אמנות:
https://youtu.be/VVYfk3ySw4Y
והרצאה בנושא:
https://youtu.be/rSLF8ueDu3k
בשנים הראשונות של כניסת האינטרנט לחיינו, קובץ התמונה הכי ויזואלי ושימושי באתרי האינטרנט היה קובץ ה-GIF.
הוא פותח על ידי ספקית האינטרנט האמריקאית הראשונה, חברת CompuServe. אבל ממציא ה-GIF היה בעצם סטיבן ווילהייט, מי ששימש אז כראש צוות ב-CompuServe.
את הפיתוח של ה-GIF הוא החל בביתו ובעצמו. אשתו סיפרה פעם שווילהייט נהג לתכנן פיתוחים בראשו ורק אז ניגש לתכנת אותם במחשב. רק כשהפיתוח הבשיל מעט, הוא שיתף את חברי הצוות שלו בקומפיוסרב.
פורמט התמונה שווילהייט וצוותו יצרו היה מתקדם לזמנו. הוא השתמש ב-256 צבעים, וכדי שיעבור במהירות באינטרנט האיטי של אז הוא השתמש באלגוריתם דחיסה, הדוחס ללא אובדן מידע (מה שנקרא Lossless) ומכונה LZW.
זו, אגב, הנקודה הישראלית להיום - אלגוריתם ה-LZW הוא בעצם פיתוח של אלגוריתם דחיסה שפותח בישראל ונקרא אלגוריתם למפל-זיו (LZ). מפתחיו הם הישראלים, שעל שם אותיות שמם הראשונות הוא גם נקרא, אברהם למפל, L בשבילכם ויעקב זיו - Z.
עם הזמן יפותח הקובץ גם לגרסת האנימציה, אנימייטד גיף (Animated gif), תת פורמט של קבצי GIF, שאפשר הצגת אנימציה באתרי האינטרנט של שנות ה-90.
הקובץ הזה נעלם עם הזמן, בחסות עולם עיצוב האתרים שמאס בו. אבל הוא שב בגדול, עם התפתחות אפליקציות המסרים המיידים דוגמת ווטסאפ ומסנג'ר.
וכך מתקיים בהצלחה מרשימה, כבר מעל 30 שנה הקובץ שרצה להציג תמונה בצבעים והפך לפורמט הוידאו האילם של דור ה-Z.
ב-2022, בגיל 74, רק 35 שנה אחרי פיתוח הקובץ שיהפוך את האינטרנט למקום צבעוני ומרצד ולאחר שנדבק בקורונה, הלך ווילהייט לעולמו.
הנה ההיסטוריה של ה-GIF:
https://youtu.be/y0MSN7MRUcU
היתרונות של אז:
https://youtu.be/2qtkcG66Ywk
סטיבן ווילהייט מקבל את פרס ה-Webby על מפעל חייו:
https://youtu.be/DUmVvocbrgQ
תולדות האנימייטד והגיף:
https://youtu.be/y0MSN7MRUcU
והדיון הבלתי נגמר באמריקה, אם זה גיף או ג'יף:
https://youtu.be/GvdAzaMQnHs
או
https://youtu.be/N1AL2EMvVy0
קבצים
מבין הפיתוחים וההמצאות שליוו את דור המידע, נראה שהמצאת ה-mp3 היא המשמחת ביותר לאדם הפשוט. אמנם חוויית השיטוט והבחירה בחנויות התקליטים והדיסקים כמעט ונעלמה, אבל המוסיקה מעולם לא הייתה כה זמינה לכל כך הרבה אנשים. האם זה טוב? - כנראה שכן, על אף שכמו בכל מהפכה, יש גם כאן מי ששילמו עליה ביוקר ויש מי שנאלצו לשנות הרגלים עסקיים ואחרים.
הכל התחיל בשנות ה-80 של המאה הקודמת. צוות חוקרים במכון המחקר פראונהופר שבגרמניה, בראשות מהנדס אלקטרוניקה ומתמטיקאי גרמני בשם קרלהיינץ ברנדנבורג, מצא דרך ליצור אלגוריתם דחיסה שיכווץ קבצי קול לכ-1/12 מהגודל שלהם. זו הייתה מהפכה של ממש, בה הם הצליחו להרחיק את כל הצלילים שאינם בתדרים שבתחום השמע האנושי (בין 1000 ל-5000 הרץ), בידיעה שמרבית מה שהוציאו ממילא לא נשמע לאוזן אנושית. הבדלים קטנים בין צלילים קרובים וצלילים בעוצמה נמוכה יחסית הוקרבו למען מיזעור הקובץ.
קרלהיינץ וחבריו הציעו את הפורמט שפיתחו לתקן ה-MPEG, לצורך כיווץ קול בתעשיית הקולנוע, שם חיפשו פתרונות להפצת סרטים על גבי תקליטורים קומפקטיים אך מוגבלים בנפח המידע שניתן לשמור עליהם. אבל התעשייה בחרה בפורמט אחר והגרמנים נאלצו לחפש במקום אחר.
המקום הזה הלך ותפס אז. קראו לו WWW, האינטרנט בשבילכם, והוא בדיוק פרץ לעולם. אנשי המכון החליטו לקרוא לקובץ שלהם mp3 ולהציעו ליצרני תוכנות המרת צליל ונגני מוסיקה למחשב. לראשונים הציעו להוסיף תמורת תשלום פורמט כיווץ מדהים של שירים, שיהפוך את התוכנות שלהם ללהיטים בקופה. מיצרני תוכנות נגינת אודיו הם אפילו לא ביקשו תשלום, רק הציעו שהתוכנות שלהם יוכלו לנגן קבצי mp3.
התוצאה הייתה לא פחות ממדהימה. עשרות תוכנות המרה אפשרו למשתמשים להמיר מוסיקה לקבצי mp3 וצעירים מכל העולם החלו להמיר אוספים שלמים לקובץ החדש והקומפקטי, שתפס כה מעט על הכונן שלהם.
הצעירים הללו, שבעתיד יוגדרו כדור ה-Y, החלו לשלוח ולשתף שירים אחד עם השני במייל או בהעתקה מכונן לכונן. מכל עבר החלו לצוץ ברשת אתרים להורדת שירים בפורמט החדש. תוכנות נגן כמו winamp ניגנו את השירים ונשמעו מצויין. הן גם אפשרו לנגן פלייליסט, מושג חדש שנוצר ויחליף בהדרגה את האלבום. היתרון הנוסף שהוכנס לקובץ ה-mp3 היה שניתן היה לנגן אותו, תוך כדי ההורדה. המשמעות הייתה שבאינטרנט האיטי של אז, ההמתנה עד שיירד כל הקובץ נחסכה וזה היה פשוט כיף..
ואז המסיבה התפוצצה. האקר שפרץ תוכנת המרות הפיץ את האלגוריתם של הדחיסה ברשת ולשוק התווספו מאות תוכנות חינמיות להמרה ל-mp3. מה שהיה נהר הפך לנחשול וצונאמי של קבצי מוסיקה ושירים, שכמוהו לא הכיר העולם. עתה נוצרו גם תוכנות חינמיות לשיתוף קבצים, כמו נאפסטר, קאזאה ואימיול והעולם לא הפסיק להוריד ולשתף את השירים שפעם קנה בכסף רב. הצירוף 'זכויות יוצרים' החל להשמע כמו מונח מעולם המשפט הקדום והצעירים של היום כבר לא מתעניינים במוצרים מהעבר "הרחוק", כמו דיסקים... המהפכה הושלמה!
הנה סיפורו של ה-mp3:
http://youtu.be/jCO9LV-D5f4?t=15s
והסבר שימושי על היתרונות של הקובץ:
http://youtu.be/g5n3lKNJiTc
מידע באינטרנט מועבר מצד לצד בסשנים (SESSION). כאן נכנה אותם בעברית "אירועי העברה". בכל סשן כזה מועבר המידע באמצעות מודל חכם שמורכב משבע שכבות. מדע כזה הוא כניסה לאתר, צפייה בסרטון, הורדת קובץ וכדומה.
מטרתו הכוללת של כל אירוע העברה, סשן כזה, היא להעביר את המידע אונליין, בצורה היעילה והבטוחה ביותר ולא כגוש גדול ופגיע של נתונים המאיימים להיתקע ולא להגיע ליעדם.
השיטה מתבססת על פרוטוקול קבוע ומוסכם, מעין שיטה בה מפורק המידע שצריך לעבור, למנות קטנות (Packets) וקלות להעברה.
מטרת המנות הללו, העומדות בבסיס השיטה, היא להעביר את המידע בצורה הטובה ביותר, לנקודה שבצד השני של ההתקשרות.
צד היעד, אליו אמורים להגיע הנתונים, מקבל את אותם "פאקטים", מנות המידע הללו. הוא מחבר אותן למידע המקורי, לפי אותו פרוטוקול מוסכם, למצב שהמידע חוזר להיות כפי שהיה, לפני שפורק על ידי הצד השולח.
#השכבות המעניינות במודל 7 השכבות שאחראי לתהליך החכם הזה:
שכבת הסשן (SESSION) - אחראית על הקשר עם נקודת היעד ועל העברת הנתונים. היא זו שפותחת, מבצעת ומסיימת את ה"שיחה" בין שני המחשבים - השולח והמקבל. השולח הוא יוטיוב, למשל, כשהמקבל הוא הצופה בסרטון.
שכבת התעבורה (TRANSPORT) - אחראית על חלוקת המידע למנות, מספור שלהן ואריזה מחדש. מטרתה היא להעביר את הנתונים בסדר הנכון. שכבה זו אורזת מחדש את הנתונים, בגודל המתאים וכשהיא יודעת את גודל המנה (Packet) הנדרש. הצד המקבל מאשר קבלה של כל מנה ואם לא הגיעו לפי הסדר הוא מסדר את המנות מחדש. במקרה של מנה חסרה, תפקידה של שכבה זו הוא לבקש שליחתה מחדש. בקיצור, שכבה זו מבטיחה העברה בשלמות ובסדר הנכון של הנתונים.
שווה להכיר גם את שכבת קישור הנתונים (Data Link). היא מבצעת מעקב וביקורת וגם אחראית על בקרת הגישה לרשת, כולל או בעיקר תור הדיבור של המחשבים שבצדדים השונים.
כך פועל האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/ewrBalT_eBM
ותיאור מרהיב של הדרך המדויקת בה עובר המידע מצד לצד:
https://youtu.be/eHp1l73ztB8
