שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו מיוחד בקולוסיאום?
הוא האמפיתיאטרון של רומא אבל עד היום הוא גם הגדול ביותר בעולם. הוא מהאתרים המפורסמים של רומא וללא ספק אחד מאתרי התיירות המפורסמים בעולם כולו.
זהו הקולוסיאום (Colosseum), אחד משבעת פלאי תבל החדשים, האצטדיון הראשון בהיסטוריה ואחד המבנים המרשימים בעולם כולו.
הקולוסיאום הוא דוגמה מצוינת ליכולות העצומות של האדריכלות הרומית ולדגש רב שהושם בה על סימטריה, גודל וטכניקה. המבנה המרשים הזה הוא ההוכחה הטובה ביותר לערכים הללו.
גם יכולות והישגים טכנולוגיים לא קטנים הופגנו בבניית מבנה עצום ומרהיב זה. בולטת במיוחד הבנייה בבטון, חומר חדש יחסית שהרומאים פיתחו ושהפך פופולארי במבנים הרומיים. הבטון היה חזק, פשוט יחסית להכנה, אטום למים וזמין מאד. הקולוסיאום היה המבנה המרשים ביותר שנבנה אז מבטון וההמצאה החדשה הזו היא שאפשרה לו לטפס לגובה של 15 קומות, יותר מכל בניין לפניו.
הקולוסיאום הוא דוגמה מוחשית גם למלאכת המחשבת של האדריכלות הרומית. למעשה כולו בנוי מקשתות, שהיו אחת הדרכים החזקות ביותר לבנייה באותה תקופה. גודלו וטכניקות הבנייה שלו התלוו ליכולת הנדסית וארגון עבודה מופתי של צוות בנאים עצום ומגוון.
גובהו של הקולוסיאום הוא כמעט 50 מטרים ובמקור היו בו 15 קומות. בתקופת השיא שלו באו אל המופעים והתחרויות שבו כ-50,000 צופים!
הנה הקולוסיאום ברומא (עברית):
https://youtu.be/com5u-hCSSc?list=PLBF6E1E69104D868D
הוא האצטדיון הכי עתיק בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/RLCvkdai5-c
הדרכה באנגלית:
https://youtu.be/xaSbYIeqGWg
כך בנו את הקולוסיאום של רומא:
https://youtu.be/EO1NQy4oyJs
בואו לקולוסיאום במציאות מדומה:
https://youtu.be/aMCwLHE1Cuw?qr=yes
והאם כך נראה הקולוסיאום בימי קדם:
https://youtu.be/bAWTJO6oz-o?long=yes
איך נותר הקולוסיאום כשריד הגדול מהאימפריה הרומית?
המבנה הנקרא קולוסיאום ברומא הוא אחד מהשרידים המרשימים והמדהימים שהשאירו הרומאים בעולם, בנייתו החלה בשנת 70 לספירה והושלמה בשנת 80 לספירה. הוא נמצא בבירת רומי העתיקה ועל אף שבימי הביניים הוציאו ממנו המון אבנים, ששימשו לבניית ארמונות חדשים, הוא נשאר מרשים ועצום מימדים!
הקולוסיאום הוא האמפיתיאטרון הגדול בעולם. הערכות החוקרים הן שהמבנה העצום הזה הצליח להכיל בתוכו למעלה מ-50,000 איש, שהגיעו אליו כדי לצפות בתחרויות גלדיאטורים. יש בו שימוש מרהיב בכל שלושת סגנונות הבניה הקלאסיים, הדורי, היוני והקורינתי. לקוליסאום מעל 80 כניסות שונות כדי שהקהל הרב שהגיע למופעים שבו יוכל להיכנס ולצאת במהירות ובקלות.
הקולוסיאום הוא מהיצירות הגדולות של הנדסה ואדריכלות רומית. גם בימינו הוא נחשב פלא והוא גם נכלל בשבעת פלאי עולם החדשים, שנבחרו ב-2007.
הנה סקירה על הקולוסיאום ברומא (עברית):
https://youtu.be/com5u-hCSSc
הקולוסיאום היום:
http://youtu.be/2COuwJMzhYM
מצגת וידאו של תמונות הקולוסיאום:
http://youtu.be/5LuImCulVig
הקולוסיאום במציאות מדומה:
https://youtu.be/bAWTJO6oz-o
ביקור בתוכו:
https://youtu.be/I_fLExRrcR0
וסרט תיעודי על התכנון הגאוני של הקולוסיאום:
https://youtu.be/ZZSo19Ps1QY?long=yes
מי היו הגלדיאטורים?
הקיסרים הרומיים והעם אהבו מאד לצפות בקרבות הגלדיאטורים (Gladiators), שהתקיימו באימפריה הרומית. כבידור קבוע ואהוד מאד בערי הרפובליקה והאימפריה הרומית, נהגו הקיסרים הרומיים לצפות בגלדיאטורים נלחמים בחיות טרף או זה נגד זה. אלה היו קרבות קשים, עם דם ניגר ופציעות קשות, לא פעם עד מוות.
הגלדיאטורים היו שבויים ופושעים שנתפסו והוכרחו להילחם בזירה, כדי לקנות את חייהם או למות בקרב. לא פעם היו ביניהם גם לוחמים שעסקו בכך, תמורת תשלום. את הגלדיאטורים שיסו בזירה נגד חיות פרא, או זה בזה. לעתים קרובות הקרבות הסתיימו במותם הגלדיאטורים.
צריך היה הרבה אומץ כדי להיות גלדיאטור ולהילחם שוב ושוב בזירה. ואכן, הגלדיאטורים היו כוכבי ענק ברומא. ההמונים העריצו אותם והם נהנו ממעמד נערץ. למסיבות שלפני הקרבות הוזמנו העשירים והמכובדים ואלה חיפשו את קרבתם של הכוכבים הנערצים של הזירה.
קרבות הגלדיאטורים הכי גדולים בעולם העתיק התקיימו בקולוסיאום המפורסם שברומא, להנאת האצילים הרומיים.
השם "גלדיאטור" בא מהמילה "גלאדיוס" שפירושה בלטינית "חרב".
הנה קרב גלדיאטורים מהסרט "גלדיאטור":
https://youtu.be/qTj8UlZSsCQ
קרב "משוחזר" במבצר אנטיפטרוס שליד ראש העין...
https://youtu.be/sGsuHyBDc_I
קטע מהסרט "גלדיאטור" שבה הקהל מעודד את מקסימוס הגלדיאטור:
https://youtu.be/YbBiXPVKuTA
והקיסר שמסמן אגודל למטה לגלדיאטור שהובס ודינו מוות:
https://youtu.be/gYNUOkqzcVA
איך היו הרומאים לראשונים שבנו מבטון?
הבטון (Concrete) בימינו הוא חומר הבניה הכי נפוץ ומקובל, אך לא תמיד השתמשו בו. הוא נוצר לראשונה כחומר בנייה בסביבות 200 לפני הספירה, כשהמהנדסים הרומים החלו לערבב סיד, חצץ ומים ובכך יצרו לראשונה את הבטון.
הבטון הזה היה אמנם טוב בהרבה מהטיט שבו השתמשו המצרים לבניית הפירמידות, אך היה עדיין מעט חדיר למים ולא מספיק אטום לגשם ורטיבות.
גם לזה מצאו המהנדסים הרומים פתרון. כדי להשיג אטימות טובה למים, הוסיפו לו המהנדסים הרומים עם הזמן אפר וולקני, חומר דוחה נוזלים, שסגר את הפינה וביטל את בעיית איטום הנוזלים.
יכולות העיצוב של הבטון, כמו גם חוזקו העצום והאטימות המצוינת של החומר, אפשרו לרומאים להשתמש בו לבניית מקדשים ובנייני פאר ענקיים, כמו הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום, שהוא הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. עוד נבנו אז מבטון פרוייקטים ענקיים של מובילי מים, המכונים "אקוודוקטים". והיו גם גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.
תודות לבטון שפיתחו יכולים היו הרומים לבנות ערים גדולות, שאליהן הובילו מים ממרחקים של עשרות קילומטרים, באמצעות מובילי המים המרשימים, שבנו מ... אבן ובטון.
גם לצורך בניית מערכת הדרכים הרומיות העצומה השתמשו בבטון. למעשה חלק מהפרוייקטים שנבנו על ידי הרומים שרד עד היום - בעיקר תודות לבטון שעשה עבודה מצוינת בחיבור ובייצוב שלהם.
כל מפעלי הבנייה הללו, שהתאפשרו תודות לבטון, הם אלו שתרמו להפיכתה של רומא לאימפריה כה חזקה. ניתן לומר שבאופן מסוים הבטון הוא שהפך את רומא לאימפריה.
הבטון שבו אנו משתמשים כיום הוא חלש מזה של הרומאים. הוא גם מזהם ומבחינת אקלים כדור הארץ הוא הרסני, כיוון שתהליך ייצור המלט המודרני כרוך בייצור של כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני. מה שאומר שנעשים כיום מאמצים אדירים לפתח מלט טוב וחזק יותר ובו בזמן גם מזהם פחות.
הנה הבטון הרומי החזק במיוחד ויתרונותיו, לצד המאמצים ליצור בימינו מלט נקי שישתווה לו (מתורגם):
https://youtu.be/hRI0ymx_6aw
השימוש בבטון אצל הרומים ומה שיצרו בעזרתו:
https://youtu.be/_V1-7gxtT10
כיפת הבטון הגדולה בעולם היא זו של הפנתאון, ששרד עד ימינו:
https://youtu.be/NZo1otIjfl4
קרבות ימיים התקיימו גם הם בקולוסיאום (מתורגם):
https://youtu.be/TB5weRIYhjQ
המים לא החלישו את הבטון הרומי אלא להיפך:
https://youtu.be/ikH6Vmb0pog
ומבנה הבטון הרומי הגדול - הקולוסיאום המורכב מקשתות, בטון ויכולת הנדסית מדהימה לזמנה:
https://youtu.be/EO1NQy4oyJs
מהו הבטון ומה המהפכה ההנדסית שהוא הרים לה?
בטון (Concrete ובצרפתית Béton) הוא חומר בנייה נפוץ במיוחד, שמאפשר בנייה חזקה ויציבה מאוד. הבטון מאפשר יכולת עיצוב גבוהה במיוחד, חוזק עצום ואטימות טובה מאוד.
קיימות מעל ל-100 תערובות שונות ליצירת בטון. לרוב הן יכללו בבטון המודרני תערובת של צמנט, חול, חצץ ומים. במצב הטבעי מתקשה תערובת הבטון, מתחזקת ומתמצקת, כלומר הופכת לבטון מוצק, בתוך 10 שעות.
מרבית הבטון בימינו מיוצר במפעלי בטון. מהמפעל נלקח הבטון אל אתרי הבנייה, באמצעות מערבל בטון, ששומר על הבטון מלהתייבש ולהפוך מוצק, על ידי עירבולו המתמיד ושמירתו בכך במצב נוזלי.
בפרויקטים גדולים, חלק גדול מהבטון לא מובא אל אתר הבנייה, אלא משמש ליציקת חלקי בניין במפעל עצמו. מרכיבים כאלו יועברו מהמפעל, כשהם בנויים לגמרי, בשלמותם או כחלקים שיורכבו באתר הבנייה עצמו.
היסטורית, אפשר הבטון עוד בימי האימפריה הרומית לבנות ערים גדולות. עוד כשפותח, בימי הרומאים, הצליחו להשתמש בו לבניה של מקדשים ובנייני פאר ענקיים. חלקם שרדו עד ימינו, כשהידועים שבהם הם הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום - הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. כבר אז נבנו מבטון מובילי מי הידועים כאקוודוקטים, גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.
בשנת 1756 הומצא הבטון המודרני, מערבוב של מלט, חלוקים ולבנים מפוררות. הממציא היה מהנדס בריטי בשם ג'ון סמיטון (John Smeaton). השיפור הזה הוביל עם הזמן ליכולת לבנות מבנים רבי קומות, מגדלי ענק וגורדי שחקים בגבהים מטורפים.
בימינו התווסף לבטון שימוש בחומרים ממוחזרים, כמו אפר שנכתש מתוצרי הלוואי של תחנות הכוח הפחמיות. כך חוצבים פחות, מצד אחד ומצד שני חוסכים באזורי פסולת מיותרים.
הנה הבטון וכיצד ניתן לשפרו בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/znSeL66e8qE
תולדות השימוש בבטון:
https://youtu.be/0ZY4jx0m_Qg
כך השתמשו הרומים בבטון, בנו בעזרתו והגיעו לרמת חוזק ועמידות שלא תאומן:
https://youtu.be/_OvyEbsPLUU
ומצגת וידאו קצרה על הבטון הרומי המקורי:
https://youtu.be/_V1-7gxtT10
למה שימשה הרמת אגודל בימי קדם?
ברשת החברתית פייסבוק הטמיעו בשנים האחרונות את סימן הלייק ואיפשרו לרבים לחוות את דעתם ללא מילים, על פוסטים, תגובות, תמונות, סרטונים ורעיונות. האגודל למעלה הוא סימן שכבר שנים רבות משתמשים בו לחיוב. אחריו פייסבוק הוסיפה מגוון של סימנים וסמלים נוספים, כדי שישרתו גם צרכים ורגשות נוספים - הבעת כאב, השתתפות בצער ועוד רגשות אחרים שהלייק לא שימש בהם נכון.
לא רבים יודעים שמקורו של האגודל המופנה כלפי מעלה הוא היסטורי ואפילו קצת מקאברי, קשור למוות. ככל הידוע היו הראשונים להשתמש בסימן הזה הקיסרים הרומיים, בימי קדם. המשמעות המקורית היא מצמררת בהרבה מאשר לפרגן לפוסט נחמד בפייסבוק והיא נטועה אי-שם בקרבות הגלדיאטורים שהתקיימו והיו פופולריים מאד באימפריה הרומית בכלל וברומא בפרט.
בקולוסיאום המפורסם שברומא, נהגו הקיסרים הרומיים לצפות בגלדיאטורים הנלחמים בחיות טרף, או זה כנגד זה. הגלדיאטורים היו שבויים ופושעים שהאימפריה שיסתה אותם אחד בשני או בחיות פרא, צורת בידור אכזרית מאד, להנאת האצילים הרומיים.
בעת שהקרב כמעט הוכרע והלוחם המנוצח שכב למרגלות יריבו המנצח, נהג הקהל לסמן עם אגודלו מה יהיה גורלו של הגלדיאטור המנוצח. גם הקיסר, זה שמחליט על גורל הגלדיאטור המובס, היה נותן את החלטתו הסופית באמצעות זקיפת אגודל או סימון למטה. אם סימן הקיסר "לייק", כלומר היפנה את אגודלו כלפי מעלה, הרי שהמנוצח יזכה לחיות. אולי לא חיים טובים מדי אבל בכל זאת לחיות.. אך אם היה הקיסר מפנה את האגודל כלפי מטה, היה הגלדיאטור המסכן שזה עתה נוצח, "זוכה" לנעיצת המוות של המנצח ומת.
הנה הסבר על תפקיד האגודל בעולם הגלדיאטורים הרומי (עברית):
https://youtu.be/zhVtaIOks80?t=3m09s&end=4m34s
סצנה בסרט "גלדיאטור" שבה הקהל מעודד את הקיסר לתת חיים לגלדיאטור:
https://youtu.be/b7ghfcA-P1M
והקיסר מסמן אגודל למטה לגלדיאטור שהובס:
https://youtu.be/gYNUOkqzcVA
איך נולד סמל האגודל בימי קדם וקבע גורלות?
ברשת החברתית פייסבוק הטמיעו בשנים האחרונות את סימן הלייק ואיפשרו לרבים לחוות את דעתם ללא מילים, על פוסטים, תגובות, תמונות, סרטונים ורעיונות.
הדיסלייק שהתווסף עם הזמן משרת את הצורך ההפוך - להביע כאב, השתתפות בצער ועוד רגשות הפוכים.
אך לא רבים יודעים שמקורו של האגודל המופנה כלפי מעלה הוא בקיסרים הרומיים. המשמעות המקורית של זה מצמררת בהרבה מאשר לפרגן לפוסט נחמד בפייסבוק. כי בעת העתיקה יכול היה האגודל לקבוע אם תחיה או תמות.
משמעות כיוון האגודל נטועה אי-שם בקרבות הגלדיאטורים שהתקיימו באימפריה הרומית. בקולוסיאום המפורסם ברומא נהגו הקיסרים הרומיים לצפות בגלדיאטורים נלחמים בחיות טרף או זה נגד זה. הגלדיאטורים היו שבויים ופושעים שהאימפריה שיסתה זה בזה או כנגד חיות פרא, להנאת האצילים הרומיים.
בעת שהקרב כמעט הוכרע והלוחם המנוצח שכב למרגלות יריבו המנצח, נהג הקיסר לסמן עם אגודלו מה יהיה גורלו של המנוצח. אם סימן הקיסר "לייק", כלומר היפנה את אגודלו כלפי מעלה, הרי שהמנוצח יזכה לחיות. אולי לא חיים טובים מדי, אחרי הכל הוא היה הופך למשרת או חוזר לזירה להתמודדויות נוספות עם אריות או גלדיאטורים נוספים, אבל בכל זאת לחיות...
אם היה הקיסר מפנה את האגודל כלפי מטה, היה הגלדיאטור המסכן שזה עתה נוצח, "זוכה" לנעיצת המוות של המנצח ומת, אל מול הקיסר המדושן בעונג והקהל המריע בתשואות.
הנה האגודל מסמן את גורל הגלדיאטורים (מהסרט גלדיאטור):
https://youtu.be/gYNUOkqzcVA
הסבר על תפקיד האגודל בעולם הגלדיאטורים הרומי (עברית):
https://youtu.be/zhVtaIOks80?t=3m09s&end=4m34s
מדריך מסביר על משמעות כיוון האגודל לגלדיאטור (עברית):
https://youtu.be/hUYZTPzq9IA
על חייו של הגלדיאטור הידוע ביותר בהיסטוריה - ספרטקוס (מתורגם):
https://youtu.be/8l1NyR6UvxU
וזירת הגלדיאטורים הכי מפורסמת היא הקולוסיאום (מתורגם):
https://youtu.be/SiX_KtiF_tQ
הוא האמפיתיאטרון של רומא אבל עד היום הוא גם הגדול ביותר בעולם. הוא מהאתרים המפורסמים של רומא וללא ספק אחד מאתרי התיירות המפורסמים בעולם כולו.
זהו הקולוסיאום (Colosseum), אחד משבעת פלאי תבל החדשים, האצטדיון הראשון בהיסטוריה ואחד המבנים המרשימים בעולם כולו.
הקולוסיאום הוא דוגמה מצוינת ליכולות העצומות של האדריכלות הרומית ולדגש רב שהושם בה על סימטריה, גודל וטכניקה. המבנה המרשים הזה הוא ההוכחה הטובה ביותר לערכים הללו.
גם יכולות והישגים טכנולוגיים לא קטנים הופגנו בבניית מבנה עצום ומרהיב זה. בולטת במיוחד הבנייה בבטון, חומר חדש יחסית שהרומאים פיתחו ושהפך פופולארי במבנים הרומיים. הבטון היה חזק, פשוט יחסית להכנה, אטום למים וזמין מאד. הקולוסיאום היה המבנה המרשים ביותר שנבנה אז מבטון וההמצאה החדשה הזו היא שאפשרה לו לטפס לגובה של 15 קומות, יותר מכל בניין לפניו.
הקולוסיאום הוא דוגמה מוחשית גם למלאכת המחשבת של האדריכלות הרומית. למעשה כולו בנוי מקשתות, שהיו אחת הדרכים החזקות ביותר לבנייה באותה תקופה. גודלו וטכניקות הבנייה שלו התלוו ליכולת הנדסית וארגון עבודה מופתי של צוות בנאים עצום ומגוון.
גובהו של הקולוסיאום הוא כמעט 50 מטרים ובמקור היו בו 15 קומות. בתקופת השיא שלו באו אל המופעים והתחרויות שבו כ-50,000 צופים!
הנה הקולוסיאום ברומא (עברית):
https://youtu.be/com5u-hCSSc?list=PLBF6E1E69104D868D
הוא האצטדיון הכי עתיק בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/RLCvkdai5-c
הדרכה באנגלית:
https://youtu.be/xaSbYIeqGWg
כך בנו את הקולוסיאום של רומא:
https://youtu.be/EO1NQy4oyJs
בואו לקולוסיאום במציאות מדומה:
https://youtu.be/aMCwLHE1Cuw?qr=yes
והאם כך נראה הקולוסיאום בימי קדם:
https://youtu.be/bAWTJO6oz-o?long=yes
המבנה הנקרא קולוסיאום ברומא הוא אחד מהשרידים המרשימים והמדהימים שהשאירו הרומאים בעולם, בנייתו החלה בשנת 70 לספירה והושלמה בשנת 80 לספירה. הוא נמצא בבירת רומי העתיקה ועל אף שבימי הביניים הוציאו ממנו המון אבנים, ששימשו לבניית ארמונות חדשים, הוא נשאר מרשים ועצום מימדים!
הקולוסיאום הוא האמפיתיאטרון הגדול בעולם. הערכות החוקרים הן שהמבנה העצום הזה הצליח להכיל בתוכו למעלה מ-50,000 איש, שהגיעו אליו כדי לצפות בתחרויות גלדיאטורים. יש בו שימוש מרהיב בכל שלושת סגנונות הבניה הקלאסיים, הדורי, היוני והקורינתי. לקוליסאום מעל 80 כניסות שונות כדי שהקהל הרב שהגיע למופעים שבו יוכל להיכנס ולצאת במהירות ובקלות.
הקולוסיאום הוא מהיצירות הגדולות של הנדסה ואדריכלות רומית. גם בימינו הוא נחשב פלא והוא גם נכלל בשבעת פלאי עולם החדשים, שנבחרו ב-2007.
הנה סקירה על הקולוסיאום ברומא (עברית):
https://youtu.be/com5u-hCSSc
הקולוסיאום היום:
http://youtu.be/2COuwJMzhYM
מצגת וידאו של תמונות הקולוסיאום:
http://youtu.be/5LuImCulVig
הקולוסיאום במציאות מדומה:
https://youtu.be/bAWTJO6oz-o
ביקור בתוכו:
https://youtu.be/I_fLExRrcR0
וסרט תיעודי על התכנון הגאוני של הקולוסיאום:
https://youtu.be/ZZSo19Ps1QY?long=yes
הקיסרים הרומיים והעם אהבו מאד לצפות בקרבות הגלדיאטורים (Gladiators), שהתקיימו באימפריה הרומית. כבידור קבוע ואהוד מאד בערי הרפובליקה והאימפריה הרומית, נהגו הקיסרים הרומיים לצפות בגלדיאטורים נלחמים בחיות טרף או זה נגד זה. אלה היו קרבות קשים, עם דם ניגר ופציעות קשות, לא פעם עד מוות.
הגלדיאטורים היו שבויים ופושעים שנתפסו והוכרחו להילחם בזירה, כדי לקנות את חייהם או למות בקרב. לא פעם היו ביניהם גם לוחמים שעסקו בכך, תמורת תשלום. את הגלדיאטורים שיסו בזירה נגד חיות פרא, או זה בזה. לעתים קרובות הקרבות הסתיימו במותם הגלדיאטורים.
צריך היה הרבה אומץ כדי להיות גלדיאטור ולהילחם שוב ושוב בזירה. ואכן, הגלדיאטורים היו כוכבי ענק ברומא. ההמונים העריצו אותם והם נהנו ממעמד נערץ. למסיבות שלפני הקרבות הוזמנו העשירים והמכובדים ואלה חיפשו את קרבתם של הכוכבים הנערצים של הזירה.
קרבות הגלדיאטורים הכי גדולים בעולם העתיק התקיימו בקולוסיאום המפורסם שברומא, להנאת האצילים הרומיים.
השם "גלדיאטור" בא מהמילה "גלאדיוס" שפירושה בלטינית "חרב".
הנה קרב גלדיאטורים מהסרט "גלדיאטור":
https://youtu.be/qTj8UlZSsCQ
קרב "משוחזר" במבצר אנטיפטרוס שליד ראש העין...
https://youtu.be/sGsuHyBDc_I
קטע מהסרט "גלדיאטור" שבה הקהל מעודד את מקסימוס הגלדיאטור:
https://youtu.be/YbBiXPVKuTA
והקיסר שמסמן אגודל למטה לגלדיאטור שהובס ודינו מוות:
https://youtu.be/gYNUOkqzcVA
הבטון (Concrete) בימינו הוא חומר הבניה הכי נפוץ ומקובל, אך לא תמיד השתמשו בו. הוא נוצר לראשונה כחומר בנייה בסביבות 200 לפני הספירה, כשהמהנדסים הרומים החלו לערבב סיד, חצץ ומים ובכך יצרו לראשונה את הבטון.
הבטון הזה היה אמנם טוב בהרבה מהטיט שבו השתמשו המצרים לבניית הפירמידות, אך היה עדיין מעט חדיר למים ולא מספיק אטום לגשם ורטיבות.
גם לזה מצאו המהנדסים הרומים פתרון. כדי להשיג אטימות טובה למים, הוסיפו לו המהנדסים הרומים עם הזמן אפר וולקני, חומר דוחה נוזלים, שסגר את הפינה וביטל את בעיית איטום הנוזלים.
יכולות העיצוב של הבטון, כמו גם חוזקו העצום והאטימות המצוינת של החומר, אפשרו לרומאים להשתמש בו לבניית מקדשים ובנייני פאר ענקיים, כמו הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום, שהוא הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. עוד נבנו אז מבטון פרוייקטים ענקיים של מובילי מים, המכונים "אקוודוקטים". והיו גם גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.
תודות לבטון שפיתחו יכולים היו הרומים לבנות ערים גדולות, שאליהן הובילו מים ממרחקים של עשרות קילומטרים, באמצעות מובילי המים המרשימים, שבנו מ... אבן ובטון.
גם לצורך בניית מערכת הדרכים הרומיות העצומה השתמשו בבטון. למעשה חלק מהפרוייקטים שנבנו על ידי הרומים שרד עד היום - בעיקר תודות לבטון שעשה עבודה מצוינת בחיבור ובייצוב שלהם.
כל מפעלי הבנייה הללו, שהתאפשרו תודות לבטון, הם אלו שתרמו להפיכתה של רומא לאימפריה כה חזקה. ניתן לומר שבאופן מסוים הבטון הוא שהפך את רומא לאימפריה.
הבטון שבו אנו משתמשים כיום הוא חלש מזה של הרומאים. הוא גם מזהם ומבחינת אקלים כדור הארץ הוא הרסני, כיוון שתהליך ייצור המלט המודרני כרוך בייצור של כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני. מה שאומר שנעשים כיום מאמצים אדירים לפתח מלט טוב וחזק יותר ובו בזמן גם מזהם פחות.
הנה הבטון הרומי החזק במיוחד ויתרונותיו, לצד המאמצים ליצור בימינו מלט נקי שישתווה לו (מתורגם):
https://youtu.be/hRI0ymx_6aw
השימוש בבטון אצל הרומים ומה שיצרו בעזרתו:
https://youtu.be/_V1-7gxtT10
כיפת הבטון הגדולה בעולם היא זו של הפנתאון, ששרד עד ימינו:
https://youtu.be/NZo1otIjfl4
קרבות ימיים התקיימו גם הם בקולוסיאום (מתורגם):
https://youtu.be/TB5weRIYhjQ
המים לא החלישו את הבטון הרומי אלא להיפך:
https://youtu.be/ikH6Vmb0pog
ומבנה הבטון הרומי הגדול - הקולוסיאום המורכב מקשתות, בטון ויכולת הנדסית מדהימה לזמנה:
https://youtu.be/EO1NQy4oyJs
קולוסיאום
בטון (Concrete ובצרפתית Béton) הוא חומר בנייה נפוץ במיוחד, שמאפשר בנייה חזקה ויציבה מאוד. הבטון מאפשר יכולת עיצוב גבוהה במיוחד, חוזק עצום ואטימות טובה מאוד.
קיימות מעל ל-100 תערובות שונות ליצירת בטון. לרוב הן יכללו בבטון המודרני תערובת של צמנט, חול, חצץ ומים. במצב הטבעי מתקשה תערובת הבטון, מתחזקת ומתמצקת, כלומר הופכת לבטון מוצק, בתוך 10 שעות.
מרבית הבטון בימינו מיוצר במפעלי בטון. מהמפעל נלקח הבטון אל אתרי הבנייה, באמצעות מערבל בטון, ששומר על הבטון מלהתייבש ולהפוך מוצק, על ידי עירבולו המתמיד ושמירתו בכך במצב נוזלי.
בפרויקטים גדולים, חלק גדול מהבטון לא מובא אל אתר הבנייה, אלא משמש ליציקת חלקי בניין במפעל עצמו. מרכיבים כאלו יועברו מהמפעל, כשהם בנויים לגמרי, בשלמותם או כחלקים שיורכבו באתר הבנייה עצמו.
היסטורית, אפשר הבטון עוד בימי האימפריה הרומית לבנות ערים גדולות. עוד כשפותח, בימי הרומאים, הצליחו להשתמש בו לבניה של מקדשים ובנייני פאר ענקיים. חלקם שרדו עד ימינו, כשהידועים שבהם הם הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום - הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. כבר אז נבנו מבטון מובילי מי הידועים כאקוודוקטים, גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.
בשנת 1756 הומצא הבטון המודרני, מערבוב של מלט, חלוקים ולבנים מפוררות. הממציא היה מהנדס בריטי בשם ג'ון סמיטון (John Smeaton). השיפור הזה הוביל עם הזמן ליכולת לבנות מבנים רבי קומות, מגדלי ענק וגורדי שחקים בגבהים מטורפים.
בימינו התווסף לבטון שימוש בחומרים ממוחזרים, כמו אפר שנכתש מתוצרי הלוואי של תחנות הכוח הפחמיות. כך חוצבים פחות, מצד אחד ומצד שני חוסכים באזורי פסולת מיותרים.
הנה הבטון וכיצד ניתן לשפרו בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/znSeL66e8qE
תולדות השימוש בבטון:
https://youtu.be/0ZY4jx0m_Qg
כך השתמשו הרומים בבטון, בנו בעזרתו והגיעו לרמת חוזק ועמידות שלא תאומן:
https://youtu.be/_OvyEbsPLUU
ומצגת וידאו קצרה על הבטון הרומי המקורי:
https://youtu.be/_V1-7gxtT10
ברשת החברתית פייסבוק הטמיעו בשנים האחרונות את סימן הלייק ואיפשרו לרבים לחוות את דעתם ללא מילים, על פוסטים, תגובות, תמונות, סרטונים ורעיונות. האגודל למעלה הוא סימן שכבר שנים רבות משתמשים בו לחיוב. אחריו פייסבוק הוסיפה מגוון של סימנים וסמלים נוספים, כדי שישרתו גם צרכים ורגשות נוספים - הבעת כאב, השתתפות בצער ועוד רגשות אחרים שהלייק לא שימש בהם נכון.
לא רבים יודעים שמקורו של האגודל המופנה כלפי מעלה הוא היסטורי ואפילו קצת מקאברי, קשור למוות. ככל הידוע היו הראשונים להשתמש בסימן הזה הקיסרים הרומיים, בימי קדם. המשמעות המקורית היא מצמררת בהרבה מאשר לפרגן לפוסט נחמד בפייסבוק והיא נטועה אי-שם בקרבות הגלדיאטורים שהתקיימו והיו פופולריים מאד באימפריה הרומית בכלל וברומא בפרט.
בקולוסיאום המפורסם שברומא, נהגו הקיסרים הרומיים לצפות בגלדיאטורים הנלחמים בחיות טרף, או זה כנגד זה. הגלדיאטורים היו שבויים ופושעים שהאימפריה שיסתה אותם אחד בשני או בחיות פרא, צורת בידור אכזרית מאד, להנאת האצילים הרומיים.
בעת שהקרב כמעט הוכרע והלוחם המנוצח שכב למרגלות יריבו המנצח, נהג הקהל לסמן עם אגודלו מה יהיה גורלו של הגלדיאטור המנוצח. גם הקיסר, זה שמחליט על גורל הגלדיאטור המובס, היה נותן את החלטתו הסופית באמצעות זקיפת אגודל או סימון למטה. אם סימן הקיסר "לייק", כלומר היפנה את אגודלו כלפי מעלה, הרי שהמנוצח יזכה לחיות. אולי לא חיים טובים מדי אבל בכל זאת לחיות.. אך אם היה הקיסר מפנה את האגודל כלפי מטה, היה הגלדיאטור המסכן שזה עתה נוצח, "זוכה" לנעיצת המוות של המנצח ומת.
הנה הסבר על תפקיד האגודל בעולם הגלדיאטורים הרומי (עברית):
https://youtu.be/zhVtaIOks80?t=3m09s&end=4m34s
סצנה בסרט "גלדיאטור" שבה הקהל מעודד את הקיסר לתת חיים לגלדיאטור:
https://youtu.be/b7ghfcA-P1M
והקיסר מסמן אגודל למטה לגלדיאטור שהובס:
https://youtu.be/gYNUOkqzcVA
ברשת החברתית פייסבוק הטמיעו בשנים האחרונות את סימן הלייק ואיפשרו לרבים לחוות את דעתם ללא מילים, על פוסטים, תגובות, תמונות, סרטונים ורעיונות.
הדיסלייק שהתווסף עם הזמן משרת את הצורך ההפוך - להביע כאב, השתתפות בצער ועוד רגשות הפוכים.
אך לא רבים יודעים שמקורו של האגודל המופנה כלפי מעלה הוא בקיסרים הרומיים. המשמעות המקורית של זה מצמררת בהרבה מאשר לפרגן לפוסט נחמד בפייסבוק. כי בעת העתיקה יכול היה האגודל לקבוע אם תחיה או תמות.
משמעות כיוון האגודל נטועה אי-שם בקרבות הגלדיאטורים שהתקיימו באימפריה הרומית. בקולוסיאום המפורסם ברומא נהגו הקיסרים הרומיים לצפות בגלדיאטורים נלחמים בחיות טרף או זה נגד זה. הגלדיאטורים היו שבויים ופושעים שהאימפריה שיסתה זה בזה או כנגד חיות פרא, להנאת האצילים הרומיים.
בעת שהקרב כמעט הוכרע והלוחם המנוצח שכב למרגלות יריבו המנצח, נהג הקיסר לסמן עם אגודלו מה יהיה גורלו של המנוצח. אם סימן הקיסר "לייק", כלומר היפנה את אגודלו כלפי מעלה, הרי שהמנוצח יזכה לחיות. אולי לא חיים טובים מדי, אחרי הכל הוא היה הופך למשרת או חוזר לזירה להתמודדויות נוספות עם אריות או גלדיאטורים נוספים, אבל בכל זאת לחיות...
אם היה הקיסר מפנה את האגודל כלפי מטה, היה הגלדיאטור המסכן שזה עתה נוצח, "זוכה" לנעיצת המוות של המנצח ומת, אל מול הקיסר המדושן בעונג והקהל המריע בתשואות.
הנה האגודל מסמן את גורל הגלדיאטורים (מהסרט גלדיאטור):
https://youtu.be/gYNUOkqzcVA
הסבר על תפקיד האגודל בעולם הגלדיאטורים הרומי (עברית):
https://youtu.be/zhVtaIOks80?t=3m09s&end=4m34s
מדריך מסביר על משמעות כיוון האגודל לגלדיאטור (עברית):
https://youtu.be/hUYZTPzq9IA
על חייו של הגלדיאטור הידוע ביותר בהיסטוריה - ספרטקוס (מתורגם):
https://youtu.be/8l1NyR6UvxU
וזירת הגלדיאטורים הכי מפורסמת היא הקולוסיאום (מתורגם):
https://youtu.be/SiX_KtiF_tQ
