שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הקונטרבאס הענקי ומה תפקידיו המוסיקליים?
הקוֹנְטְרַבָּאס (Bass Guitar) הוא הגדול במשפחת כל הקשת וזה שמנגן את תפקיד הבס הנמוך. זהו כלי נגינה ענק שמזכיר כינור עומד, בגובה של איש גבוה.
כשמו כן הוא - זהו כלי שמנגן צלילי בס, הצלילים הנמוכים, הנגדיים למנגינה, שנותנים לה קונטרה ויוצרים הרמוניה מושלמת.
מכיוון שצליליו של הקונטרבס נמוכים מאוד, הוא לא מבצע תפקידי סולו במסגרת תזמורתית, אלא לעתים רחוקות. הקונטרבס גם אינו חבר בהרכבי מוסיקה קאמרית, כמו שאר כלי הקשת.
במוסיקה סימפונית, תפקיד הקונטרבסים חשוב, כשלרוב הם מנגנים תפקיד זהה לזה של הצ'לו, באוקטבה נמוך ממנו ומוסיפים עומק לביצוע היצירה.
בטהובן הפקיד בידי הקונטרבס את הנושא המפורסם בסימפוניה התשיעית. ב"קרנבל החיות" של סן-סאנס הוא מייצג את הפילים.
היסטורית, הקונטרבס ירש כמה תכונות ייחודיות מקודמו העתיק, הבס-ויול. משום כך הופעתו ומאפייניו שונים במקצת מאלה של שאר בני משפחתו. במראהו, למשל, ההבדל הבולט ביותר שלו לעומת הצ'לו, הוא בכתפי הכלי. הכתפיים הללו בקונטרבס משתפלות יותר כלפי מטה.
#קונטרבס בג'אז
אם במוסיקה קלאסית מנגנים בדרך כלל באמצעות הקשת, במוסיקת הג'אז נוהגים נגני הקונטרבאס לנגן בנגינת פִּיצִיקָטוֹ (pizzicato), כלומר לנגן בפריטה על מיתריו של הכלי, במקום בנגינה עם הקשת.
במוסיקת הג'אז הקונטרבס מקובל הרבה יותר ומשמעותי יותר בתפקידיו, אם כי בהרכבי ג'אז מודרניים, הרבה נגני באס מנגנים כיום בגיטרה בס.
הליווי של הקונטרבס בג'אז הקלאסי התאפיין במהלך שנקרא "Walking Bass", בו הבאסים מנוגנים במעין צעדים למעלה ולמטה בגובה, על פי ההרמוניה. כיום נגני באס פיתחו את הנגינה בבס והיא הרבה יותר מעניינת ומתוחכמת.
בין הקונטרבסיסטים המפורסמים בג'אז העולמי נמצאים רון קרטר וסטנלי קלארק האמריקאים ואבישי כהן הישראלי.
נגינת פיציקטו בקונטרבס:
https://youtu.be/YMZZtQ1v1fc
ההרכב של סטנלי קלארק עם "רכבת אחרונה לשפיות":
https://youtu.be/jsCGkInBn3I
קונטרבס מחזיק לבדו הרכב קולי ששר א-קפלה:
https://youtu.be/MDBgOyEN2OU
נגן קלאסי מציג את הכלי ומספר עליו - כולל הקשת:
https://youtu.be/nUUVSxZ4ohI
"חתולי הרחוב" - להקת הרוק הכי ידועה שהיה בה קונטרבס:
https://youtu.be/zk_WpqVFYZg
נגן הבאס של להקת "ג'יין בורדו" מנגן קונטרבס:
https://youtu.be/Xc83jmVtiBQ
במוסיקת הפופ הגיטרה באס החליפה אותו:
https://youtu.be/ST9--HWOTA8
ואחת היצירות הקלאסיות היחידות בכיכובו - קונצ'רטו לקונטרבס של ואנהל:
https://youtu.be/Dt-bNf6h0tI?long=yes
למה כונה מינגוס "האיש הכועס של הג'אז"?
אומרים על צ'ארלס מינגוס (Charles Mingus) שהוא לא היה רק באסיסט אלא כוח טבע גאוני שעם נגינת קונטרבס (double bass) עוצמתית, יחד עם פסנתר, גיטרה בס ושירה, השאיר חותם עצום על תולדות הג'אז.
הוא נולד ב-1922 בעיר נוגאלס (Nogales) שבאריזונה, בגיל 6 למד לנגן בטרומבון, עבר לצ'לו ובתיכון החליף את הצ'לו למען הקונטרבס, שהבטיח לו יותר עבודה בתחום הג'אז.
מכיוון שהיה מעורב, עם אב ממוצא שוודי ואפרו-אמריקאי ואם ממוצא סיני ואפרו-אמריקאי, הוא חש "לא מספיק שחור ולא מספיק לבן" ולא ממש מצא את המקום החברתי הנכון. אבל נעוריו בשכונת ווטס בלוס אנג'לס, בה התערבבו ג'אז, בלוז ומוסיקת כנסייה הכניסו את הכל היישר למוסיקה שלו.
מינגוס היה גאון שכתב יצירות מורכבות יצירות וחדשניות, לעיתים מחאתיות ומתנגדות להפרדה גזעית. אחת הידועות שבהן היא "Fables of Faubus", בה הוא תקף ישירות את אורוול פובוס (Orval Faubus), מושל ארקנסו שניסה למנוע שילוב גזעי בבתי ספר ב-1957. מינגוס לא היה מוכן לשתוק, הוסיף מילים לשיר שאותן ביקשה חברת התקליטים להסיר. אך הוא התנגד וניצח.
הפכפך, מורכב ובעל אופי מאתגר, צ'ארלי מינגוס היה נגן בס ג'אז מיומן, מבצע מבריק ומלחין עמוק שיצר יצירות קלות להאזנה, אך ידועות כמסובכות יחסית לביצוע.
מינגוס ניגן עם גדולי הג'אז. החל מדיוק אלינגטון, דרך צ'ארלי פארקר, דיזי גילספי, כמו גם באד פאוול, מקס רואץ', אריק דולפי, דני ריצ'מונד וג'קי ביירד.
דיוק, אגב, לא היה הצלחתו הגדולה. ב-1953 הוא מצליח להתקבל לתזמורת של דיוק אלינגטון ומחזיק מעמד ימים בודדים, עד שנכנס לתגרה עם הטרומבוניסט חואן טיזול (Juan Tizol). אלינגטון פיטר אותו בנימוס אלגנטי "יש לי כבר בעיות ישנות, אני לא צריך חדשות". מינגוס סיפר שהרגיש שמחמיאים לו, לחץ את ידו של אלינגטון בחיוך ורק בהמשך הבין שפוטר...
את הכינוי "האיש הכועס של הג'אז" לא הוא בחר לעצמו. אישיותו המורכבת התבטאה בכך שפיטר מוסיקאים שניגנו מתחת לרמה שלו - על הבמה ובאמצע הופעה, עצר קונצרטים אם הקהל דיבר וב-1962 ביטל הופעה לחלוטין כי הבמה לא עמדה בסטנדרטים שלו.
הכעס שלו לא היה קפריזה. הוא נבע מתוך תחושה עמוקה שמוסיקה אמריקאית שחורה לא מקבלת את הכבוד שמגיע לה ועמד על כך שיתחסו אליה בכבוד.
האלבום "The Black Saint and the Sinner Lady" משנת 1963 נחשב לאחת מיצירות המופת של תולדות הג'אז. את ההערות על הכריכה האחורית מינגוס ביקש מהפסיכולוג שלו לכתוב.
זה בדיוק מינגוס - רגשות אמיתיים, לא פוזה. אדם שאמרו עליו ש"אפשר היה לפחד, לשנוא ולאהוב אותו במידה שווה".
צ'ארלי מינגוס מת ב-1979 ממחלת ALS בקורנבקה (Cuernavaca) שבמקסיקו, בה הוא חיפש טיפול. אפרו פוזר בנהר הגנגס. מסתבר שמינגוס היה גדול מספיק כדי שאפילו המוות יבחר בשבילו מקום קבורה בלתי נשכח.
הנה קיצור חייו של צ'ארלי מינגוס:
https://youtu.be/swPGfxWEsB4
הכירו את צ'ארלס מינגוס:
https://youtu.be/5Y3GGXwaU_M
על האיש הכועס של עולם הג'אז:
https://youtu.be/o8V6vnKKrMo
מינגוס ב"בלוז השטן":
https://youtu.be/ODnOQ0t37Ik
ב-Goodbye pork pie hat שלו:
https://youtu.be/xPWvA1EiezI?t=1m36s
סרט תיעודי על מינגוס:
https://youtu.be/JY_ebWRCPQM?long=yes
והופעה שלמה שלו עם להקתו:
https://youtu.be/y9IMOUVJMVs?long=yes
מהו ה"ווקינג באס"?
"ווקינג באס" (Walking Bass), בתרגום חופשי "באס מהלך", הוא סגנון נגינה בו נגן הבס מנגן תווים בעלי משך של 1/4 ועוצמה דומה.
השם בא מהצלילים בעת נגינה המזכירים צעדי הליכה ומכאן גם האנרגיה של צלילי הבאס המהלך, הנותנים תחושה של תנועה, תנועה קדימה, השומרת על קצב יציב.
הצלילים המנוגנים בנגינת "ווקינג באס" הם של באסים מתווי האקורדים והגוונים שלהם.
כשנגני פסנתר מנגנים את הנגינה הזו, זה כמובן כאשר אין נגן בס. הם ינגנו זאת כמובן ביד שמאל, המנגנת תמיד את תפקיד הבס, כשיד ימין חופשית לנגן את המנגינה, לאלתר או לנגן סולו כתוב.
הנה ווקינג באס בג'אז:
https://youtu.be/zGQN8vdwVrI
כך מנגנים ווקינג באס:
https://youtu.be/N3eoVsdDseU
מהבלוז הוא עבר גם לרוקנ'רול המקורי:
https://youtu.be/zk_WpqVFYZg
הגיטריסט ג'ו פאס נהג לשלב Walking Bass בקטעי הסולו והאילתור שלו:
https://youtu.be/0f_Z4-25HI8
בג'אז המודרני הווקינג באס כמעט ונעלם - הנה אספרנזה ספלדינג הנפלאה:
https://youtu.be/aZ4uarjLsKg
קונטרבאס
הקוֹנְטְרַבָּאס (Bass Guitar) הוא הגדול במשפחת כל הקשת וזה שמנגן את תפקיד הבס הנמוך. זהו כלי נגינה ענק שמזכיר כינור עומד, בגובה של איש גבוה.
כשמו כן הוא - זהו כלי שמנגן צלילי בס, הצלילים הנמוכים, הנגדיים למנגינה, שנותנים לה קונטרה ויוצרים הרמוניה מושלמת.
מכיוון שצליליו של הקונטרבס נמוכים מאוד, הוא לא מבצע תפקידי סולו במסגרת תזמורתית, אלא לעתים רחוקות. הקונטרבס גם אינו חבר בהרכבי מוסיקה קאמרית, כמו שאר כלי הקשת.
במוסיקה סימפונית, תפקיד הקונטרבסים חשוב, כשלרוב הם מנגנים תפקיד זהה לזה של הצ'לו, באוקטבה נמוך ממנו ומוסיפים עומק לביצוע היצירה.
בטהובן הפקיד בידי הקונטרבס את הנושא המפורסם בסימפוניה התשיעית. ב"קרנבל החיות" של סן-סאנס הוא מייצג את הפילים.
היסטורית, הקונטרבס ירש כמה תכונות ייחודיות מקודמו העתיק, הבס-ויול. משום כך הופעתו ומאפייניו שונים במקצת מאלה של שאר בני משפחתו. במראהו, למשל, ההבדל הבולט ביותר שלו לעומת הצ'לו, הוא בכתפי הכלי. הכתפיים הללו בקונטרבס משתפלות יותר כלפי מטה.
#קונטרבס בג'אז
אם במוסיקה קלאסית מנגנים בדרך כלל באמצעות הקשת, במוסיקת הג'אז נוהגים נגני הקונטרבאס לנגן בנגינת פִּיצִיקָטוֹ (pizzicato), כלומר לנגן בפריטה על מיתריו של הכלי, במקום בנגינה עם הקשת.
במוסיקת הג'אז הקונטרבס מקובל הרבה יותר ומשמעותי יותר בתפקידיו, אם כי בהרכבי ג'אז מודרניים, הרבה נגני באס מנגנים כיום בגיטרה בס.
הליווי של הקונטרבס בג'אז הקלאסי התאפיין במהלך שנקרא "Walking Bass", בו הבאסים מנוגנים במעין צעדים למעלה ולמטה בגובה, על פי ההרמוניה. כיום נגני באס פיתחו את הנגינה בבס והיא הרבה יותר מעניינת ומתוחכמת.
בין הקונטרבסיסטים המפורסמים בג'אז העולמי נמצאים רון קרטר וסטנלי קלארק האמריקאים ואבישי כהן הישראלי.
נגינת פיציקטו בקונטרבס:
https://youtu.be/YMZZtQ1v1fc
ההרכב של סטנלי קלארק עם "רכבת אחרונה לשפיות":
https://youtu.be/jsCGkInBn3I
קונטרבס מחזיק לבדו הרכב קולי ששר א-קפלה:
https://youtu.be/MDBgOyEN2OU
נגן קלאסי מציג את הכלי ומספר עליו - כולל הקשת:
https://youtu.be/nUUVSxZ4ohI
"חתולי הרחוב" - להקת הרוק הכי ידועה שהיה בה קונטרבס:
https://youtu.be/zk_WpqVFYZg
נגן הבאס של להקת "ג'יין בורדו" מנגן קונטרבס:
https://youtu.be/Xc83jmVtiBQ
במוסיקת הפופ הגיטרה באס החליפה אותו:
https://youtu.be/ST9--HWOTA8
ואחת היצירות הקלאסיות היחידות בכיכובו - קונצ'רטו לקונטרבס של ואנהל:
https://youtu.be/Dt-bNf6h0tI?long=yes
אומרים על צ'ארלס מינגוס (Charles Mingus) שהוא לא היה רק באסיסט אלא כוח טבע גאוני שעם נגינת קונטרבס (double bass) עוצמתית, יחד עם פסנתר, גיטרה בס ושירה, השאיר חותם עצום על תולדות הג'אז.
הוא נולד ב-1922 בעיר נוגאלס (Nogales) שבאריזונה, בגיל 6 למד לנגן בטרומבון, עבר לצ'לו ובתיכון החליף את הצ'לו למען הקונטרבס, שהבטיח לו יותר עבודה בתחום הג'אז.
מכיוון שהיה מעורב, עם אב ממוצא שוודי ואפרו-אמריקאי ואם ממוצא סיני ואפרו-אמריקאי, הוא חש "לא מספיק שחור ולא מספיק לבן" ולא ממש מצא את המקום החברתי הנכון. אבל נעוריו בשכונת ווטס בלוס אנג'לס, בה התערבבו ג'אז, בלוז ומוסיקת כנסייה הכניסו את הכל היישר למוסיקה שלו.
מינגוס היה גאון שכתב יצירות מורכבות יצירות וחדשניות, לעיתים מחאתיות ומתנגדות להפרדה גזעית. אחת הידועות שבהן היא "Fables of Faubus", בה הוא תקף ישירות את אורוול פובוס (Orval Faubus), מושל ארקנסו שניסה למנוע שילוב גזעי בבתי ספר ב-1957. מינגוס לא היה מוכן לשתוק, הוסיף מילים לשיר שאותן ביקשה חברת התקליטים להסיר. אך הוא התנגד וניצח.
הפכפך, מורכב ובעל אופי מאתגר, צ'ארלי מינגוס היה נגן בס ג'אז מיומן, מבצע מבריק ומלחין עמוק שיצר יצירות קלות להאזנה, אך ידועות כמסובכות יחסית לביצוע.
מינגוס ניגן עם גדולי הג'אז. החל מדיוק אלינגטון, דרך צ'ארלי פארקר, דיזי גילספי, כמו גם באד פאוול, מקס רואץ', אריק דולפי, דני ריצ'מונד וג'קי ביירד.
דיוק, אגב, לא היה הצלחתו הגדולה. ב-1953 הוא מצליח להתקבל לתזמורת של דיוק אלינגטון ומחזיק מעמד ימים בודדים, עד שנכנס לתגרה עם הטרומבוניסט חואן טיזול (Juan Tizol). אלינגטון פיטר אותו בנימוס אלגנטי "יש לי כבר בעיות ישנות, אני לא צריך חדשות". מינגוס סיפר שהרגיש שמחמיאים לו, לחץ את ידו של אלינגטון בחיוך ורק בהמשך הבין שפוטר...
את הכינוי "האיש הכועס של הג'אז" לא הוא בחר לעצמו. אישיותו המורכבת התבטאה בכך שפיטר מוסיקאים שניגנו מתחת לרמה שלו - על הבמה ובאמצע הופעה, עצר קונצרטים אם הקהל דיבר וב-1962 ביטל הופעה לחלוטין כי הבמה לא עמדה בסטנדרטים שלו.
הכעס שלו לא היה קפריזה. הוא נבע מתוך תחושה עמוקה שמוסיקה אמריקאית שחורה לא מקבלת את הכבוד שמגיע לה ועמד על כך שיתחסו אליה בכבוד.
האלבום "The Black Saint and the Sinner Lady" משנת 1963 נחשב לאחת מיצירות המופת של תולדות הג'אז. את ההערות על הכריכה האחורית מינגוס ביקש מהפסיכולוג שלו לכתוב.
זה בדיוק מינגוס - רגשות אמיתיים, לא פוזה. אדם שאמרו עליו ש"אפשר היה לפחד, לשנוא ולאהוב אותו במידה שווה".
צ'ארלי מינגוס מת ב-1979 ממחלת ALS בקורנבקה (Cuernavaca) שבמקסיקו, בה הוא חיפש טיפול. אפרו פוזר בנהר הגנגס. מסתבר שמינגוס היה גדול מספיק כדי שאפילו המוות יבחר בשבילו מקום קבורה בלתי נשכח.
הנה קיצור חייו של צ'ארלי מינגוס:
https://youtu.be/swPGfxWEsB4
הכירו את צ'ארלס מינגוס:
https://youtu.be/5Y3GGXwaU_M
על האיש הכועס של עולם הג'אז:
https://youtu.be/o8V6vnKKrMo
מינגוס ב"בלוז השטן":
https://youtu.be/ODnOQ0t37Ik
ב-Goodbye pork pie hat שלו:
https://youtu.be/xPWvA1EiezI?t=1m36s
סרט תיעודי על מינגוס:
https://youtu.be/JY_ebWRCPQM?long=yes
והופעה שלמה שלו עם להקתו:
https://youtu.be/y9IMOUVJMVs?long=yes
"ווקינג באס" (Walking Bass), בתרגום חופשי "באס מהלך", הוא סגנון נגינה בו נגן הבס מנגן תווים בעלי משך של 1/4 ועוצמה דומה.
השם בא מהצלילים בעת נגינה המזכירים צעדי הליכה ומכאן גם האנרגיה של צלילי הבאס המהלך, הנותנים תחושה של תנועה, תנועה קדימה, השומרת על קצב יציב.
הצלילים המנוגנים בנגינת "ווקינג באס" הם של באסים מתווי האקורדים והגוונים שלהם.
כשנגני פסנתר מנגנים את הנגינה הזו, זה כמובן כאשר אין נגן בס. הם ינגנו זאת כמובן ביד שמאל, המנגנת תמיד את תפקיד הבס, כשיד ימין חופשית לנגן את המנגינה, לאלתר או לנגן סולו כתוב.
הנה ווקינג באס בג'אז:
https://youtu.be/zGQN8vdwVrI
כך מנגנים ווקינג באס:
https://youtu.be/N3eoVsdDseU
מהבלוז הוא עבר גם לרוקנ'רול המקורי:
https://youtu.be/zk_WpqVFYZg
הגיטריסט ג'ו פאס נהג לשלב Walking Bass בקטעי הסולו והאילתור שלו:
https://youtu.be/0f_Z4-25HI8
בג'אז המודרני הווקינג באס כמעט ונעלם - הנה אספרנזה ספלדינג הנפלאה:
https://youtu.be/aZ4uarjLsKg
