ניסויי הות'ורן נקראים על שם המפעל שבו בוצעו ובו התגלו דברים חשובים על עולם העבודה - הם הראו שעובדים מגיבים לשינויים ולתשומת לב ולא רק לשכר ולכסף.

הכל החל בניסוי שנערך במפעל הות'ורן (Hawthorne) של חברת Bell לייצור מרכזיות טלפוניה בארצות הברית. במסגרת הניסוי שנערך בשנות ה-20 ניסו החוקרים לגלות מהם השינויים שיש לבצע בסביבת העבודה בכדי להגדיל את תפוקת העובדים. אך התצפיות הראו דבר מפתיע - כל שינוי שנערך בניסוי הביא להגדלת התפוקה - גם כשהגדילו את כמות האור בשטח הייצור וגם כשהקטינו אותה..

כך התברר שלא השינויים בסביבת העבודה הם שהביאו להגברת התפוקה, אלא העובדה שהעובדים ידעו שהם משתתפים בניסוי, מה שהגביר את התפוקה והגשים את נבואת הניסוי. הסתבר שעצם השינויים בסביבת העבודה, הם שיצרו שינוי בתפוקת העובדים.

מכאן גם נולד המושג אפקט הות'ורן. זוהי התופעה שהתגלתה בניסוי ובתחום המחקר התצפיתי על קבוצות: כשהמשתתפים במחקר מודעים לו, עשויה התנהגותם להשתנות, גם אם הם לא יודעים את פרטי המחקר, רק בשל תשומת הלב שהם זוכים לה והשינויים שמתרחשים בסביבת עבודתם.


הנה סיפורם של הניסויים של הות'ורן והות'ורן אפקט:

http://youtu.be/8wSH0cYwixA


סרטון היסטורי על ניסויי הות'ורן והמשמעות שלהם:

http://youtu.be/W7RHjwmVGhs?t=2m9s


מצגת וידאו שמסבירה את אפקט הות'ורן:

http://youtu.be/mV9Wj8ohT0k


והרצאת לוח על האפקט של הות'ורן:

http://youtu.be/EEwCWR5Vkpw

ניסוי הקונפורמיות של סולומון אש (Asch conformity experiments) הוא אחד הניסויים המפורסמים בתולדות הפסיכולוגיה החברתית.

בניסוי רצה החוקר סולומון אש לבדוק האם נבדק ישנה את התנהגותו לאור התנהגותם של אלה שסובבים אותו, גם אם תהיה חסרת-הגיון ומנוגדת לנטייתו הטבעית. כלומר, הניסוי בחן את הלחץ הקבוצתי והדגים היטב את כוחה העצום של הקבוצה אל מול היחיד.

הניסוי התנהל כשהחוקר הכניס בכל פעם לחדר אדם שהיה הנבדק ועוד 6 משתתפים ששתפו פעולה עם המחקר. בכל פעם בניסוי הוצגו למשתתפים 3 קווים באורכים שונים, והיה עליהם לומר איזה מהקווים הכי דומה לקו נוסף שלידם.

מדובר היה במטלה שכל אדם היה עונה עליה בקלות וללא היסוס. אבל כשנשאלו וענו המשתתפים בזה אחר זה, הנבדק האמיתי היה תמיד לפני האחרון ואלו שלפניו ענו בכוונה תשובה לא נכונה.

במחקר הסתבר שברוב המקרים שינו הנבדקים את תשובותיהם לפי דעת הכלל, גם אם הודו שחשבו אחרת. חלקם שכנע את עצמו שכנראה שהוא טועה וחלק אחר ממש השתכנע שתשובת האחרים היא ההגיונית.

הניסוי הוכיח שיש לבני אדם נטייה לצייתנות והם "זורמים" עם מה שחושבים כולם, גם כשהם חושבים אחרת. מחקרים שהמשיכו את הניסוי של אש הראו כשהיה אפילו משתתף אחד שחשב אחרת מהאחרים, נטו הנבדקים להצטרף אליו ולחזור לדעתם המקורית.

בכך הוכיחו החוקרים שאם נסדקת ההסכמה הכללית, כלומר הקונצנזוס, מתפרק גם הציות העיוור לדיעה הכללית.

משמעות הניסוי הייתה עצומה, בכך שהוא הבהיר את היכולת להשיג ציות של אנשים לעשות מעשים נוראים, כי "כולם נהגו כך". בניסויים הבאים הובהר גם שאם יש לאנשים ספקות, עליהם לומר את דברם כדי לגרום לעוד אנשים עם ספק לומר את שלהם ולהתנגד למעשים שלא ייעשו.


הנה סיפור הניסוי של אש לבדיקת הקונפורמיות (מתורגם):

http://youtu.be/-RCbXFXi2vk


וצילום הניסוי המפורסם של הקונפורמיות שעליה הצביע הניסוי של אש:

https://youtu.be/TYIh4MkcfJA

לחץ חברתי (Peer pressure) הוא לחץ על אדם מקבוצת השווים, מהחברים או מהסביבה החברתית שמסביבנו. הוא זה שיביא אותנו לנהוג במהירות מסוכנת, כשהחבר'ה נוסעים איתנו, לעשן חומרים שאיננו רוצים, לשתות ולאבד את זה כשאיננו באמת רוצים בכך, ועד לבחור מקצוע או ללמוד משהו שלא מעניין אותנו, רק כי הוא נחשב...

הלחץ החברתי אפילו יגרום לנו לבחור בני זוג שלא באמת עושים לנו טוב, רק כי הם מתקבלים יפה מסביבנו והופכים למעין "תכשיטים אנושי" שנותן הרגשה שאנו מוצלחים.

הלחץ החברתי הוא גורם רגשי, חזק מאוד ומשפיע בעוצמה על בני אדם. הוא מקבל את כוחו בשל הצורך האנושי המרכזי שלנו - להיות חלק מחבורה, להיות שייך לחברה, כמו שהיונקים רוצים להיות חלק מלהקה.

איך פועל הלחץ החברתי?

בני אדם הם יצורים חברתיים. בתור שכאלה אנו נוטים "לזרום", כלומר ללכת עם הזרם ולא נגדו. כי הלחץ החברתי הוא גורם קבוע ומתוכנת בנו. הוא נוכח וחזק בראשנו, בין אם הוא מופעל על ידי חברים וקולגות מסביבנו ובין אם הוא שקט ופועל מעצם היותו שם, בראש שלנו, בתור "מה יגידו" מטריף ולוחץ שכזה.

אבל החברתיות טבועה בנו. במוח האנושי יש חוויה של עונג מ"הביחד" עם החברים.

אם יש משהו שידוע לגבי גיל ההתבגרות, הרי זו הרגישות המוגברת של מתבגרים ללחצים חברתיים. הן השינויים ההורמונאליים שגופם חווה באותו שלב בחייהם, דרך השפעת הורמוני המין של המתבגר על הפרשה בקצב מוגבר של הדופמין שבמוחם. זה אותו מוליך עצבי שאחראי על ההנאה והריגוש ושכמות הקולטנים שאחראים עליו בקליפת המוח גדלה משמעותית במהלך שנות העשרה.

וזו גם השליטה בדחפים בגיל זה. הלחץ החברתי שולט במתבגרים בגדול. אצל בנים, אגב, זה קורה אפילו יותר מאצל בנות - דברים מסוכנים נתפסים כמתגמלים יותר בקבוצת השווים, הידועה בתור החבר'ה, מה שמעלה את הסיכוי לעשותם. זה ההסבר לנטילת הסיכונים הלא הגיונית אצל המושפעים מקריאות העידוד, או השיסוי של החבר'ה...

מה שבולט לא פחות הוא שבעת קבלת החלטה רגשית, בני נוער עושים שימוש מועט במידע ומכאן קצרה הדרך לקבלת החלטה שאינה החלטה רציונלית דווקא, מה שבולט עוד יותר כשהם נמצאים בקרב בני גילם.

ואכן, במחקר מהשנים האחרונות נמצא שעצם הידיעה שבני נוער אחרים רק מתבוננים בהם כשהם משחקים במשחק מחשב למשל, גם אם אינם נוכחים במקום, הביאה בני נוער להסתכן בו ולהציג עליה בתגובה המוחית של מערכת התגמול שבמוח.

מדעי המוח מלמדים גם שכשאנו שוהים בחברה, בעת שאנו חווים זכייה, רווח, הישג או ניצחון, פועל במוחנו אזור ההנאה, שנקרא "אזור הסטריאטום". הפעילות המוחית הזו בסטריאטום, כמה לא מפתיע, לא מתרחשת כשאנו חווים את ההישג, הזכייה או הרווח הללו לבדנו.

זו ככל הנראה הסיבה שכשקורה משהו טוב בחיינו, אנו ממהרים לחגוג אותו פומבית, עם חברינו ועם כל מי שאנחנו מחשיבים ככאלה. כאן הלחץ החברתי זוכה לרגע של זיכוך ואנו מקבלים חיזוק למי שאנחנו ולמעשינו המוצלחים.


מסר (עברית):

https://youtu.be/58Sy354hT1M


כך פועל הלחץ החברתי (עברית):

https://youtu.be/3Xq9UcDIyJk


ניסוי שמדגים את תרומת הלחץ החברתי או פגיעתו בפרט ובהישגיו (עברית):

https://youtu.be/kO1kgl0p-Hw


דוגמה ציונית מחויכת ללחץ החברתי (עברית):

https://youtu.be/z_p_igVYbbk


דוגמה ללחץ חברתי והבנה שלו (עברית):

https://youtu.be/zcjVjZ61_iI?long=yes


והרצאה מעולה להורים - על תקשורת טובה כדרך להפחית את השפעת הלחץ החברתי אצל המתבגרים שלהם (עברית):

https://youtu.be/x_BHPnOA5p0?long=yes