שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי אגדת עץ הקטלב?
קטלב (Arbutus) הוא עץ ירוק-עד בנוף הים התיכון, שגדל במקומות גבוהים ובצלעות ההרים. גובהו מגיע ל-3 עד 8 מטרים, לעיתים אף עד 12 מטר. בסוף הקיץ עד הסתיו מופיעים פירותיו - מעין ענבים אדומים וקטנים בקוטר של כסנטימטר, מתוקים, עסיסיים וטובים למאכל אדם.
אבל הקטלב הכי ידוע בגזע העבה והאדום שלו, גזע עם הרבה בליטות שמזכירות שרירי אדם. אולי אלו ואולי ההתקלפות האדומה של גזעו - כל אלו הביאו להרבה אגדות עליו.
#אגדת הקטלב
הקטלב המצוי (Arbutus andrachne) הוא עץ שגזעו האדום-חום בולט ומושך תשומת לב מרחוק. העץ מתקלף אחת לשנה בראשית הקיץ. כשהקליפה נושרת נחשפת מתחתיה קליפה ירוקה וחלקה שהולכת ומאדימה בהדרגה. הצבע האדום המיוחד הזה הוא שהוליד אגדות עממיות רבות המסבירות את שמו של העץ בעברית ובערבית.
האגדה המרכזית מספרת על בן שחי עם אביו, שניהם רועים בהרים. באחת הפעמים פרצה ביניהם מריבה עזה בעת שרעו את העדרים ביחד. ברגע של זעם הניף הבן את המטה שבידו והכה את אביו מכה קטלנית. הענף הוכתם בדם האב הנרצח והוא מת. הבן מיהר לחפור בור במקום מרוחק וקבר את אביו.
שנים חלפו והבן התחתן. יום אחד, בעת שהוא מטייל עם אשתו באזור ההרים, הבחינה האישה בעץ משונה בעל גזע אדום. הבן המזועזע הבין שהעץ צמח בדיוק במקום שבו קבר את אביו. הוא סיפר לאשתו את האמת, כי הבין שאי אפשר להסתיר מעשה כזה לנצח. השניים קראו לעץ קטלב, קיצור של קטל-אב, כדי להנציח את המעשה הנורא. אגב, בלשון הערבית העץ נקרא קאתיל (Qatil) או קטל אבוהי (Qatal Abuhi), שמשמעותם קוטל האב או הורג אביו.
ולא חסרות גרסאות נוספות לאגדה. גרסה אחת מספרת שהרצח בוצע בצילו של עץ ודם האב ניתז על גזעו של העץ שכולו הפך אדום כדם. גרסה אחרת טוענת שהעץ הסמיק מזעם ומבושה על המעשה הנתעב שבוצע לידו.
בגרסאות שונות ניסו גם להציע סיבות שונות לרצח. מוויכוח על הירושה, דרך הרגשת אפליה אצל הבן, אהבה של שניהם לאותה יפהפייה וכמובן הריגת האב בשגגה.
יש אפילו אגדה מקראית שקושרת את הקטלב עם מות אבשלום (Absalom), בנו של דוד המלך. לפי אגדה זו, כאשר נחתם גזר דין המוות של אבשלום להתלות על עץ, זקפו עצי היער את ענפיהם וסירבו להיות שליחי מוות לבן המלך. רק עץ האלה היה מוכן למלא את הצו. במקום שבו נזל דמו של אבשלום כשנתפס שערו בצמרת האלה, עלה וגדל עם השנים עץ משונה שכולו אדום כדם, כמצבה לזכר הבן הבוגד.
#האגדה בגרסה הערבית
הביטו על העץ המיוחד הזה עם הגזע האדום. הסיפור שלו הוא לא סתם עוד סיפור על טבע, אלא דרמה משפחתית יצרית ועצובה שהתרחשה ממש כאן, בין הרים לכפרים.
דמיינו לעצמכם נערה יפהפייה שחיה באחד מכפרי ההר. כל בחורי האזור חלמו לשאת אותה לאישה, אבל ליבה היה שייך לאחד מהם, מחמוד, בנו של פלאח עשיר ותקיף.
השניים היו נפגשים בסתר ליד המעיין, שם נרקמה ביניהם אהבה גדולה.
כשמחמוד אזר אומץ וביקש מאביו שילך לבקש את ידה של הנערה, הוא נתקל בסירוב מוחלט ולא מוסבר. מה שמחמוד לא ידע זה שלאביו הייתה תאווה מושחתת: הזקן רצה את הנערה היפה לעצמו, כאישה שנייה שלו, בזקנתו.
הטרגדיה הגיעה לשיאה יום אחד, כשהאב הגיע לבקר את מחמוד שרעה את הצאן בשולי החורש. כשמחמוד התחנן שוב לאביו שיאשר את הנישואין, האב הטיח בו את האמת המרה: הנערה שאתה אוהב תהיה בקרוב אימך החורגת.
מכאן הידרדרו העניינים במהירות. בין השניים התפתחה מריבה קשה שעברה מצעקות לתגרת ידיים. ברגע של חימה וזעם, הניף מחמוד את המקל שלו, היכה את אביו מכה אדירה בראשו והרג אותו.
האגדה מספרת שמהמקל הזה, שהוכתם בדם הרצח הנורא, צמח עץ בעל גזע אדום כדם. בערבית קוראים לו "קאתיל" שפירושו ההורג או הקוטל. בעברית אנחנו מכירים אותו בשם קטלב, שם מצמרר טם מבינים שהוא מתאר בדיוק את מה שקרה כאן - "קטל-אב".
#האגדה לחובבי עצים
קבלו סיפור על עץ שרצה לשדרג את רמת חייו וסיים במיקום שאי אפשר להתעלם ממנו.
פעם, לפני המון שנים, הקטלבים לא חיו על ההרים כמו שאתם רואים אותם עכשיו. הם היו בכלל טיפוסים של העמקים. עם שמש מלטפת, אדמה טובה, קליפת גזע אפורה ומשעממת ובעיקר המון זמן לפטפט ולנוח בצל של עצמם, היה להם כיף.
הכל השתנה בלילה אחד, כשיונה אחת נחתה ליד קטלב מסוים וסיפרה לו כמה שהיא מתגעגעת להרים. הקטלב שמע את הסיפורים שלה ופתאום הרגיש דחף מטורף לשפר את רמת החיים שלו. הוא לא חשב פעמיים. שלף את השורשים מהאדמה והתחיל לעלות ולטפס בעלייה התלולה אל תוך הלילה. זה לא היה פשוט. השורשים שלו נחבטו בסלעים, היה חשוך וקר, אבל הרצון שלו היה בשמיים.
כשהבוקר עלה, הוא הגיע לקו הרכס הראשון ואהב את הנוף. אבל במקום להסתפק במה שעשה, הוא רצה עוד והחליט להמשיך לטפס הכי גבוה שאפשר.
כאן העסק התחיל להסתבך. השמש יצאה ושרפה, המאמץ של הטיפוס היה משמעותי ומרוב חום ומאמץ, הגזע שלו התחיל להאדים והשרירים שלו התנפחו והשתרגו. הוא הזיע בטירוף, הכוחות שלו התחילו להיגמר.
בסוף, הוא פשוט נתקע. הוא הגיע לאמצע המדרון, בלי יכולת להמשיך לפסגה אבל גם בלי שום דרך לחזור לעמק.
אז בפעם הבאה שאתם עוברים ליד קטלב, הביטו בו היטב. הוא עדיין עומד שם, באמצע הדרך, אדום ממאמץ, שרירי ומפוסל, נוטף זיעה מהמרתון של חייו. יש לסיפור הזה גם מוסר השכל, אז מהו לדעתכם?
הכירו את עץ הקטלב (עברית):
https://youtu.be/oYU1noOBghs
הנה סיפורו של עץ הקטלב (עברית):
https://youtu.be/C2Y_7i8Yhrw
ועד על טובו של הקטלב:
https://youtu.be/jrIgGSK4fGQ
קטלב
קטלב (Arbutus) הוא עץ ירוק-עד בנוף הים התיכון, שגדל במקומות גבוהים ובצלעות ההרים. גובהו מגיע ל-3 עד 8 מטרים, לעיתים אף עד 12 מטר. בסוף הקיץ עד הסתיו מופיעים פירותיו - מעין ענבים אדומים וקטנים בקוטר של כסנטימטר, מתוקים, עסיסיים וטובים למאכל אדם.
אבל הקטלב הכי ידוע בגזע העבה והאדום שלו, גזע עם הרבה בליטות שמזכירות שרירי אדם. אולי אלו ואולי ההתקלפות האדומה של גזעו - כל אלו הביאו להרבה אגדות עליו.
#אגדת הקטלב
הקטלב המצוי (Arbutus andrachne) הוא עץ שגזעו האדום-חום בולט ומושך תשומת לב מרחוק. העץ מתקלף אחת לשנה בראשית הקיץ. כשהקליפה נושרת נחשפת מתחתיה קליפה ירוקה וחלקה שהולכת ומאדימה בהדרגה. הצבע האדום המיוחד הזה הוא שהוליד אגדות עממיות רבות המסבירות את שמו של העץ בעברית ובערבית.
האגדה המרכזית מספרת על בן שחי עם אביו, שניהם רועים בהרים. באחת הפעמים פרצה ביניהם מריבה עזה בעת שרעו את העדרים ביחד. ברגע של זעם הניף הבן את המטה שבידו והכה את אביו מכה קטלנית. הענף הוכתם בדם האב הנרצח והוא מת. הבן מיהר לחפור בור במקום מרוחק וקבר את אביו.
שנים חלפו והבן התחתן. יום אחד, בעת שהוא מטייל עם אשתו באזור ההרים, הבחינה האישה בעץ משונה בעל גזע אדום. הבן המזועזע הבין שהעץ צמח בדיוק במקום שבו קבר את אביו. הוא סיפר לאשתו את האמת, כי הבין שאי אפשר להסתיר מעשה כזה לנצח. השניים קראו לעץ קטלב, קיצור של קטל-אב, כדי להנציח את המעשה הנורא. אגב, בלשון הערבית העץ נקרא קאתיל (Qatil) או קטל אבוהי (Qatal Abuhi), שמשמעותם קוטל האב או הורג אביו.
ולא חסרות גרסאות נוספות לאגדה. גרסה אחת מספרת שהרצח בוצע בצילו של עץ ודם האב ניתז על גזעו של העץ שכולו הפך אדום כדם. גרסה אחרת טוענת שהעץ הסמיק מזעם ומבושה על המעשה הנתעב שבוצע לידו.
בגרסאות שונות ניסו גם להציע סיבות שונות לרצח. מוויכוח על הירושה, דרך הרגשת אפליה אצל הבן, אהבה של שניהם לאותה יפהפייה וכמובן הריגת האב בשגגה.
יש אפילו אגדה מקראית שקושרת את הקטלב עם מות אבשלום (Absalom), בנו של דוד המלך. לפי אגדה זו, כאשר נחתם גזר דין המוות של אבשלום להתלות על עץ, זקפו עצי היער את ענפיהם וסירבו להיות שליחי מוות לבן המלך. רק עץ האלה היה מוכן למלא את הצו. במקום שבו נזל דמו של אבשלום כשנתפס שערו בצמרת האלה, עלה וגדל עם השנים עץ משונה שכולו אדום כדם, כמצבה לזכר הבן הבוגד.
#האגדה בגרסה הערבית
הביטו על העץ המיוחד הזה עם הגזע האדום. הסיפור שלו הוא לא סתם עוד סיפור על טבע, אלא דרמה משפחתית יצרית ועצובה שהתרחשה ממש כאן, בין הרים לכפרים.
דמיינו לעצמכם נערה יפהפייה שחיה באחד מכפרי ההר. כל בחורי האזור חלמו לשאת אותה לאישה, אבל ליבה היה שייך לאחד מהם, מחמוד, בנו של פלאח עשיר ותקיף.
השניים היו נפגשים בסתר ליד המעיין, שם נרקמה ביניהם אהבה גדולה.
כשמחמוד אזר אומץ וביקש מאביו שילך לבקש את ידה של הנערה, הוא נתקל בסירוב מוחלט ולא מוסבר. מה שמחמוד לא ידע זה שלאביו הייתה תאווה מושחתת: הזקן רצה את הנערה היפה לעצמו, כאישה שנייה שלו, בזקנתו.
הטרגדיה הגיעה לשיאה יום אחד, כשהאב הגיע לבקר את מחמוד שרעה את הצאן בשולי החורש. כשמחמוד התחנן שוב לאביו שיאשר את הנישואין, האב הטיח בו את האמת המרה: הנערה שאתה אוהב תהיה בקרוב אימך החורגת.
מכאן הידרדרו העניינים במהירות. בין השניים התפתחה מריבה קשה שעברה מצעקות לתגרת ידיים. ברגע של חימה וזעם, הניף מחמוד את המקל שלו, היכה את אביו מכה אדירה בראשו והרג אותו.
האגדה מספרת שמהמקל הזה, שהוכתם בדם הרצח הנורא, צמח עץ בעל גזע אדום כדם. בערבית קוראים לו "קאתיל" שפירושו ההורג או הקוטל. בעברית אנחנו מכירים אותו בשם קטלב, שם מצמרר טם מבינים שהוא מתאר בדיוק את מה שקרה כאן - "קטל-אב".
#האגדה לחובבי עצים
קבלו סיפור על עץ שרצה לשדרג את רמת חייו וסיים במיקום שאי אפשר להתעלם ממנו.
פעם, לפני המון שנים, הקטלבים לא חיו על ההרים כמו שאתם רואים אותם עכשיו. הם היו בכלל טיפוסים של העמקים. עם שמש מלטפת, אדמה טובה, קליפת גזע אפורה ומשעממת ובעיקר המון זמן לפטפט ולנוח בצל של עצמם, היה להם כיף.
הכל השתנה בלילה אחד, כשיונה אחת נחתה ליד קטלב מסוים וסיפרה לו כמה שהיא מתגעגעת להרים. הקטלב שמע את הסיפורים שלה ופתאום הרגיש דחף מטורף לשפר את רמת החיים שלו. הוא לא חשב פעמיים. שלף את השורשים מהאדמה והתחיל לעלות ולטפס בעלייה התלולה אל תוך הלילה. זה לא היה פשוט. השורשים שלו נחבטו בסלעים, היה חשוך וקר, אבל הרצון שלו היה בשמיים.
כשהבוקר עלה, הוא הגיע לקו הרכס הראשון ואהב את הנוף. אבל במקום להסתפק במה שעשה, הוא רצה עוד והחליט להמשיך לטפס הכי גבוה שאפשר.
כאן העסק התחיל להסתבך. השמש יצאה ושרפה, המאמץ של הטיפוס היה משמעותי ומרוב חום ומאמץ, הגזע שלו התחיל להאדים והשרירים שלו התנפחו והשתרגו. הוא הזיע בטירוף, הכוחות שלו התחילו להיגמר.
בסוף, הוא פשוט נתקע. הוא הגיע לאמצע המדרון, בלי יכולת להמשיך לפסגה אבל גם בלי שום דרך לחזור לעמק.
אז בפעם הבאה שאתם עוברים ליד קטלב, הביטו בו היטב. הוא עדיין עומד שם, באמצע הדרך, אדום ממאמץ, שרירי ומפוסל, נוטף זיעה מהמרתון של חייו. יש לסיפור הזה גם מוסר השכל, אז מהו לדעתכם?
הכירו את עץ הקטלב (עברית):
https://youtu.be/oYU1noOBghs
הנה סיפורו של עץ הקטלב (עברית):
https://youtu.be/C2Y_7i8Yhrw
ועד על טובו של הקטלב:
https://youtu.be/jrIgGSK4fGQ
