שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד המציא ברנייז את היח"צ ושינה את העולם?
אדוארד ברנייז (Edward Bernays) נחשב לאבי המושג ועולם יחסי הציבור. הוא לימד את אמריקה לאכול בננות והפך אותה מכורה לבייקון, לימד את הנשים לעשן, לאסוף את השיער ואפילו הפיל נשיא מכהן ממשרתו.
המדהים הוא שיחסי ציבור הוא האח האזרחי של התעמולה הצבאית או המדינית ובלוחמה הפסיכולוגית. הוא יושם שוב ושוב במאה האחרונה ובהצלחה אדירה ששינתה את כל העולם ואגב, לא תמיד לטובה.
ברנייז, שהיה אחיינו של זיגמונד פרויד, פיתח טכניקות לשכנוע של המוני צרכנים ולמעשה היה האיש שיצר את תחום יחסי הציבור. עד היום עושים מעצבי דעת קהל, יועצי תקשורת ו"מקדמים בסושיאל", הפועלים ברשתות החברתיות, שימוש בשיטות שלו. הן כמובן פותחו יותר ויותר, בהשראתו ובהשראת ממשיכי דרכו.
#מי האיש?
ברנייז הצעיר היגר עם הוריו בסוף המאה ה-19 מווינה לאמריקה. בצעירותו הוא ניהל פרסום ושיווק חכם. הוא שהפך למשל את אנריקו קארוזו להצלחה מסחררת כזמר אופרה באמריקה.
בזמן שהחלה מלחמת העולם הראשונה הוא הועסק בוועדה הממשלתית האמריקאית למידע ציבורי. הג'וב הזה עתיד לשנות את חייו ואת העולם.
תפקיד הוועדה במלחמה היה לשכנע את העולם, באמצעות תעמולה, שהצטרפות אמריקה למלחמת העולם הראשונה מטרתה להביא דמוקרטיה למדינות אירופה.
ההברקה הגדולה עלתה בראשו של ברנייז בתום המלחמה. זה היה בזמן שהוא התלווה לנשיא ווילסון בנסיעתו לוועידת השלום בפריז. כמו כל מי שהיה במשלחת הופתע גם ברנייז מקבלת הפנים השמורה לגיבורים, לה זכה הנשיא האמריקאי.
כשהם שבו הביתה לאמריקה עלה בראשו הרעיון שאם תעמולה יכולה להכניס אומה למלחמה, אז ודאי ניתן להשתמש בה גם בעיתות שלום.
ברנייז, שהיה מעורב בשכנוע ארצות הברית להצטרף למלחמת העולם הראשונה, סבר שבשיטות דומות ניתן יהיה להשפיע על פעילויות קלות בהרבה. למשל למכור, לשכנע ברעיונות ועוד.
המילה "תעמולה" עם הקונוטציות המלחמתיות שלה ועוד יותר המונח "פרופגנדה" שבו הגרמנים השתמשו, שניהם היו פסולים בעיניו לתחום החדש שעליו הוא חשב. לכן הוא הגה את המושג "יחסי ציבור".
#ההשפעה של פרויד
כאן נכנס לתמונה הדוד המפורסם זיגמונד פרויד. כשהיה באירופה, שלח לו ברנייז אחיינו סיגרים קובניים מפריז. כאות תודה שלח לו מייסד הפסיכולוגיה במתנה את ספרו "שיעורים במבוא לפסיכואנליזה".
ברנייז למד מהספר על היצרים הבלתי מודעים והחייתיים ששולטים בבני אדם. הטא עשה אחד ועוד אחד ומכאן עלה בראשו הרעיון שבקבלת החלטות של בני אדם - גם כפרטים ועוד יותר בקבוצות - יותר מאשר מידע זה הרגש שיוצר פעולה.
לכן הוא החל לחקור מה הדברים שיוכלו להפעיל אצל אנשים דווקא את הרגש הלא -רציונלי, דברים כמו פחדים, תשוקות, מאוויים נסתרים וכדומה.
#היח"צ נולד
מכאן יתחיל ברנייז לשווק מוצרים באמצעות פריטה על הרגש והכוונת הקונים לתחושות שיהיו להם לאחר שיקנו אותם. ההצלחה הגדולה הראשונה הייתה לגרום לנשים באמריקה לעשן.
מה שהיה לפני כן לא יאומן שאישה תעשה, הפך לפתע למקובל, אחר כך ל"שיקי" או "איני" ולבסוף לסמל נשי משדרג.
בהמשך הוא גם שיווק ושוב בהצלחה יתרה את הרעיון של אופנה כדרך להביע אישיות יחודית בקרב נשות מעמד הביניים.
המעניין היה בשיטותיו שהוא כמעט או לא השתמש בפרסומות בעיתונות. הוא דווקא הרבה לביים אירועים שהתחזו לחדשות ולשלוט בהמונים באמצעות בעלי טורים בעיתונות ואנשים מפורסמים, בהם השתמש בתור מנופי השפעה.
#פוליטיכאן
ואם ההצלחה בשיווק מסחרי באמצעות יח"צ הייתה מרשימה, אדי ברנייז מיהר ליישם אותה גם בענייני כלכלה, פוליטיקה וחברה.
התיאוריה שאזרחים מגבשים את הדעות שלהם בנושאים ציבוריים באמצעות נתונים פוליטיים כלכליים, מוסריים או אתיים נראתה לו מופרכת.
מי שידע להכניס את האומה האמריקאית למלחמת עולם רחוקה האמין שבנוסף להיותם כלי למכירת מוצרים ושירותים, יכולים יחסי הציבור "להנדס הסכמה ציבורית" גם בתחומי הפוליטיקה, החברה והכלכלה. בדיוק כך הוא כתב בספרו "פרופגנדה" שיצא ב-1928.
את ההמלצות הספציפיות של איש היח"צ, או בלשונו אז" יועץ יחסי הציבור" ברנייז תאר אז כ"משתנות עם הנסיבות".
אבל את תוכנית העבודה הכללית של יחסי הציבור הוא צמצם כבר אז לשתי פעולות נרחבות, או שני היבטים עיקריים:
#"פרשנות מתמשכת"
זוהי הדרך לשלוט בדרכים שונות על דעת הקהל. מטרתה הכללית היא שהציבור, מבלי שיהיה מודע לכך, יקבל את הרושם המדויק שהיח"צ רוצה להטמיע בו.
#"דרמטיזציה על ידי הדגשה"
זו הדרך המשלימה לראשונה, באמצעותה לוכדים את תשומת הלב של הציבור וממקדים אותו בהיבט ספציפי או בפרט מסוים של העניין המקודם, כך שיחוש ויתמקד בו באופן חי במיוחד.
#הכל (גם) פוליטי
זה תפס. מאז השלב ההוא מטמיעים יחצ"נים ויועצים פוליטיים בציבור דעות ורעיונות שהם רוצים. בו בזמן הם ממקדים ויוצרים הדגשה דרמטית בעניינים נקודתיים ומשתלמים ללקוחותיהם, עניינים שמפחידים את ההמון ומסעירים אותו.
ואכן, כך הומצא ענף יחסי הציבור, שיושם בהצלחה באינספור תחומים. גם אם הם בולטים באירועי יח"צ מסחריים, הרי שהיסטורית, ההצלחות הבולטות בעולם היח"צ הם דווקא העניינים המדיניים והפוליטיים שקודמו באמצעותו.
כי הדמוקרטיה היתה בעיני אדי ברנייז רעיון נפלא. אבל הוא לא באמת האמין בכושר השיפוט ובקבלת ההחלטות של הציבור, על כל רבדיו השונים. לכן הוא פיתח שיטות יח"צ שנועדו לכוון את ההמונים.
להביא את ההמונים בדיוק למקום שבעלי העניין רוצים שהם יהיו בו.
כי אם יוכל המנהיג והפוליטיקאי לגעת בפחדים העמוקים ביותר של ההמון וביצרים הכי חבויים של האזרחים ולנצל אותם לצרכיו, הוא יוכל לעשות הכל. ובתמיכתם.
את ברניז מרבים אנשי היח"צ ויועצי התקשורת בעולם לצטט במשפט שבתרגום חופשי אומר משהו כמו "ההמון הוא פתי קל להשפעה. הוא לא ביקורתי והבלתי סביר לא קיים עבורו... הרוצים להשפיע על ההמונים לא זקוקים לטיעונים לוגיים שיהיו מתונים... עליהם להתבטא דווקא בצבעים העזים, להפריז ולחזור שוב ושוב על אותו רעיון".
הנה סרטון על אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/8Q-3qwEDyPM
תקציר פעולותיו המתוחכמות של אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/druOAHVKHCQ
סרט תיעודי על המצאת יחסי הציבור והתעמולה על ידי ברנייז:
https://youtu.be/hRxnUQ64054?long=yes
וראיון על ברנייז והמצאת יחסי הציבור:
https://youtu.be/iBEclayBCdc?long=yes
קידום ברשתות חברתיות
אדוארד ברנייז (Edward Bernays) נחשב לאבי המושג ועולם יחסי הציבור. הוא לימד את אמריקה לאכול בננות והפך אותה מכורה לבייקון, לימד את הנשים לעשן, לאסוף את השיער ואפילו הפיל נשיא מכהן ממשרתו.
המדהים הוא שיחסי ציבור הוא האח האזרחי של התעמולה הצבאית או המדינית ובלוחמה הפסיכולוגית. הוא יושם שוב ושוב במאה האחרונה ובהצלחה אדירה ששינתה את כל העולם ואגב, לא תמיד לטובה.
ברנייז, שהיה אחיינו של זיגמונד פרויד, פיתח טכניקות לשכנוע של המוני צרכנים ולמעשה היה האיש שיצר את תחום יחסי הציבור. עד היום עושים מעצבי דעת קהל, יועצי תקשורת ו"מקדמים בסושיאל", הפועלים ברשתות החברתיות, שימוש בשיטות שלו. הן כמובן פותחו יותר ויותר, בהשראתו ובהשראת ממשיכי דרכו.
#מי האיש?
ברנייז הצעיר היגר עם הוריו בסוף המאה ה-19 מווינה לאמריקה. בצעירותו הוא ניהל פרסום ושיווק חכם. הוא שהפך למשל את אנריקו קארוזו להצלחה מסחררת כזמר אופרה באמריקה.
בזמן שהחלה מלחמת העולם הראשונה הוא הועסק בוועדה הממשלתית האמריקאית למידע ציבורי. הג'וב הזה עתיד לשנות את חייו ואת העולם.
תפקיד הוועדה במלחמה היה לשכנע את העולם, באמצעות תעמולה, שהצטרפות אמריקה למלחמת העולם הראשונה מטרתה להביא דמוקרטיה למדינות אירופה.
ההברקה הגדולה עלתה בראשו של ברנייז בתום המלחמה. זה היה בזמן שהוא התלווה לנשיא ווילסון בנסיעתו לוועידת השלום בפריז. כמו כל מי שהיה במשלחת הופתע גם ברנייז מקבלת הפנים השמורה לגיבורים, לה זכה הנשיא האמריקאי.
כשהם שבו הביתה לאמריקה עלה בראשו הרעיון שאם תעמולה יכולה להכניס אומה למלחמה, אז ודאי ניתן להשתמש בה גם בעיתות שלום.
ברנייז, שהיה מעורב בשכנוע ארצות הברית להצטרף למלחמת העולם הראשונה, סבר שבשיטות דומות ניתן יהיה להשפיע על פעילויות קלות בהרבה. למשל למכור, לשכנע ברעיונות ועוד.
המילה "תעמולה" עם הקונוטציות המלחמתיות שלה ועוד יותר המונח "פרופגנדה" שבו הגרמנים השתמשו, שניהם היו פסולים בעיניו לתחום החדש שעליו הוא חשב. לכן הוא הגה את המושג "יחסי ציבור".
#ההשפעה של פרויד
כאן נכנס לתמונה הדוד המפורסם זיגמונד פרויד. כשהיה באירופה, שלח לו ברנייז אחיינו סיגרים קובניים מפריז. כאות תודה שלח לו מייסד הפסיכולוגיה במתנה את ספרו "שיעורים במבוא לפסיכואנליזה".
ברנייז למד מהספר על היצרים הבלתי מודעים והחייתיים ששולטים בבני אדם. הטא עשה אחד ועוד אחד ומכאן עלה בראשו הרעיון שבקבלת החלטות של בני אדם - גם כפרטים ועוד יותר בקבוצות - יותר מאשר מידע זה הרגש שיוצר פעולה.
לכן הוא החל לחקור מה הדברים שיוכלו להפעיל אצל אנשים דווקא את הרגש הלא -רציונלי, דברים כמו פחדים, תשוקות, מאוויים נסתרים וכדומה.
#היח"צ נולד
מכאן יתחיל ברנייז לשווק מוצרים באמצעות פריטה על הרגש והכוונת הקונים לתחושות שיהיו להם לאחר שיקנו אותם. ההצלחה הגדולה הראשונה הייתה לגרום לנשים באמריקה לעשן.
מה שהיה לפני כן לא יאומן שאישה תעשה, הפך לפתע למקובל, אחר כך ל"שיקי" או "איני" ולבסוף לסמל נשי משדרג.
בהמשך הוא גם שיווק ושוב בהצלחה יתרה את הרעיון של אופנה כדרך להביע אישיות יחודית בקרב נשות מעמד הביניים.
המעניין היה בשיטותיו שהוא כמעט או לא השתמש בפרסומות בעיתונות. הוא דווקא הרבה לביים אירועים שהתחזו לחדשות ולשלוט בהמונים באמצעות בעלי טורים בעיתונות ואנשים מפורסמים, בהם השתמש בתור מנופי השפעה.
#פוליטיכאן
ואם ההצלחה בשיווק מסחרי באמצעות יח"צ הייתה מרשימה, אדי ברנייז מיהר ליישם אותה גם בענייני כלכלה, פוליטיקה וחברה.
התיאוריה שאזרחים מגבשים את הדעות שלהם בנושאים ציבוריים באמצעות נתונים פוליטיים כלכליים, מוסריים או אתיים נראתה לו מופרכת.
מי שידע להכניס את האומה האמריקאית למלחמת עולם רחוקה האמין שבנוסף להיותם כלי למכירת מוצרים ושירותים, יכולים יחסי הציבור "להנדס הסכמה ציבורית" גם בתחומי הפוליטיקה, החברה והכלכלה. בדיוק כך הוא כתב בספרו "פרופגנדה" שיצא ב-1928.
את ההמלצות הספציפיות של איש היח"צ, או בלשונו אז" יועץ יחסי הציבור" ברנייז תאר אז כ"משתנות עם הנסיבות".
אבל את תוכנית העבודה הכללית של יחסי הציבור הוא צמצם כבר אז לשתי פעולות נרחבות, או שני היבטים עיקריים:
#"פרשנות מתמשכת"
זוהי הדרך לשלוט בדרכים שונות על דעת הקהל. מטרתה הכללית היא שהציבור, מבלי שיהיה מודע לכך, יקבל את הרושם המדויק שהיח"צ רוצה להטמיע בו.
#"דרמטיזציה על ידי הדגשה"
זו הדרך המשלימה לראשונה, באמצעותה לוכדים את תשומת הלב של הציבור וממקדים אותו בהיבט ספציפי או בפרט מסוים של העניין המקודם, כך שיחוש ויתמקד בו באופן חי במיוחד.
#הכל (גם) פוליטי
זה תפס. מאז השלב ההוא מטמיעים יחצ"נים ויועצים פוליטיים בציבור דעות ורעיונות שהם רוצים. בו בזמן הם ממקדים ויוצרים הדגשה דרמטית בעניינים נקודתיים ומשתלמים ללקוחותיהם, עניינים שמפחידים את ההמון ומסעירים אותו.
ואכן, כך הומצא ענף יחסי הציבור, שיושם בהצלחה באינספור תחומים. גם אם הם בולטים באירועי יח"צ מסחריים, הרי שהיסטורית, ההצלחות הבולטות בעולם היח"צ הם דווקא העניינים המדיניים והפוליטיים שקודמו באמצעותו.
כי הדמוקרטיה היתה בעיני אדי ברנייז רעיון נפלא. אבל הוא לא באמת האמין בכושר השיפוט ובקבלת ההחלטות של הציבור, על כל רבדיו השונים. לכן הוא פיתח שיטות יח"צ שנועדו לכוון את ההמונים.
להביא את ההמונים בדיוק למקום שבעלי העניין רוצים שהם יהיו בו.
כי אם יוכל המנהיג והפוליטיקאי לגעת בפחדים העמוקים ביותר של ההמון וביצרים הכי חבויים של האזרחים ולנצל אותם לצרכיו, הוא יוכל לעשות הכל. ובתמיכתם.
את ברניז מרבים אנשי היח"צ ויועצי התקשורת בעולם לצטט במשפט שבתרגום חופשי אומר משהו כמו "ההמון הוא פתי קל להשפעה. הוא לא ביקורתי והבלתי סביר לא קיים עבורו... הרוצים להשפיע על ההמונים לא זקוקים לטיעונים לוגיים שיהיו מתונים... עליהם להתבטא דווקא בצבעים העזים, להפריז ולחזור שוב ושוב על אותו רעיון".
הנה סרטון על אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/8Q-3qwEDyPM
תקציר פעולותיו המתוחכמות של אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/druOAHVKHCQ
סרט תיעודי על המצאת יחסי הציבור והתעמולה על ידי ברנייז:
https://youtu.be/hRxnUQ64054?long=yes
וראיון על ברנייז והמצאת יחסי הציבור:
https://youtu.be/iBEclayBCdc?long=yes
