» «
מדע
מה כל כך טוב במדע?



מאז המהפכה המדעית קידם המדע את האנושות באופן בלתי נתפס והפך אותה להצלחה מסחררת. רבים תוהים מה יש במדע ובמחקר שהופך את ההישגים שלהם למדהימים כל כך.

מעבר להצלחתו לעסוק במגוון אדיר של תחומים ולהניב תגליות שמקדמות את חיינו, הנה כמה דברים שהשילוב ביניהם מאפשר ומניע את ההצלחה העצומה והקידמה של העידן המודרני:

הטלת הספק - המדע מטיל ספק בממצאים המדעיים ובוחן אותם שוב ושוב.

שימוש בתצפיות - לכאורה הפעולה הפשוטה והעתיקה ביותר, שבעולם המדעי הופכת למשוכללת ושיטתית במיוחד.

שיטתיות - דרכי ושיטות המחקר המקובלות הגיעו לרמה גבוהה של דיוק. מניסויים ועד נבירה בנתונים, מתצפיות ועד ניתוחי מקרים - המדענים יוצרים ידע חדש, בודקים זה את ממצאיו של זה, מצטטים מחקרים ומסתמכים על ידע קודם ומקדמים את הידע האנושי בהצלחה.

מתמטיקה - השימוש בכלים מתמטיים מאפשר להשתמש בנתונים המתקבלים מניסויים, מחקרים ותצפיות וליצור מהן את התאוריות המדעיות הבאות.

יישום - התאוריות המדעיות משמשות לפיתוחים טכנולוגיים שונים וליישומים שמשנים את העולם.


זהו המדע:

https://youtu.be/hDQ8ggroeE4


הנה סרטון אנימציה קצר שמזכיר נקודות בהתפתחות המדע:

https://youtu.be/cbKH35MqOJc


מדענית מספרת איך זה להיות מדען:

https://youtu.be/ohf8-Mo8iyY


דברים שעושה המדען:

https://youtu.be/de8OzOmUD7c


הנה מגוון התחומים שבהם נוגעים המדענים:

https://youtu.be/JJOOowG7Cwo


וסרט ארוך על המדע ומהותו:

https://youtu.be/3MRHcYtZjFY?long=yes
בדידות
מהי הבדידות שכל כך מעיקה?



בדידות (loneliness) היא אולי הבעיה הכי כואבת בעולם המודרני. היא כבר זכתה לשם "מגפת הבדידות".

הבדידות נראית לאנשים בעיה איומה, בעיקר כי החיים האנושיים מגדלים אותנו להיות חלק מחברה וממסגרת של חברים ומשפחה, שמהן אנחנו חלק. מצד שני אנו חיים בעידן אינדיבידואלי, של ה"אני" והמימוש העצמי.

אם נחזור רגע לפרהיסטוריה, בימי קדם בני האדם חיו במסגרת חברתית. ממש כמו שבעלי חיים רבים הם חלק מלהקה שמגינה עליהם ומבטיחה הישרדות, כך גם האדם היה. החברה הייתה האופציה שלו לחיות ובלעדיה ההישרדות הייתה פשוט בלתי אפשרית. איך יכול היה אדם קדמון להגן על עצמו מפני טורפים, להשיג מזון, להתחמם בחורף ולחיות לגמרי לבדו?

נסו לדמיין חיים לבד ולתת טיפ לאדם קדמון שחי לבדו - מי ישמור לו על האש כשהוא יוצא לצוד חיות או ללקט ירקות? ואיך יכין אוכל בסופו של כל יום כזה?

מתחילים להבין? - תחושת הבדידות היא סוג של "כאב חברתי" שפיתחה האבולוציה בבני אדם במהלך דורות רבים, כדי שאנשים לא יתפתו להתנהג באופן לא חברתי ולהביא את עצמם לחיים לבד. הדחייה החברתית שפגעה בהם לאחר התנהגות לא חברתית, הביאה אנשים אז לשינוי של התנהגותם, כדי שלא להיזרק מהמסגרת החברתית שלהם. מי שנזרקו התקשו מאוד להישאר בחיים והלקח לנשארים היה משמעותי - בכדי שלא להפוך לגופה הנאכלת בידי טורפים, כדאי לך להיות חברתי.

בימי הביניים של התרבות המערבית היית או צמית או פיאודל, אבל תמיד חלק מקבוצה חברתית מוגדרת. בתקופת הרנסאנס שאחריה החל הפרט לקבל משקל משמעותי מאוד והדת הפרוטסטנטית שאך זה נולדה הדגישה את האחריות האישית. במאות הבאות זה הלך והתחזק כשהמהפכה התעשייתית מביאה יותר ויותר אנשים לנטוש את חברת הכפר ולעבור לערים גדולות ומנוכרות. שם, לגמרי לבד, הם התמקמו עם משפחה גרעינית ובנו את חייהם.

מכאן נחלשה המסגרת החברתית והמשפחה הרחבה, מה שעתיד עוד יותר להתחזק בעולם המודרני ועוד יותר בעידן האינטרנט. כיום אנשים מתרחקים אלפי קילומטרים זה מזה, כדי לעבוד, ללמוד ולהתחתן. המשפחה, החמולה והשבט - התוצאה היא שהרשת החברתית נשארת מאחור.

כשעובדים ומקדישים יותר זמן ללימודים, לעניינים רומנטיים ולקריירה, החברים הקרובים שלנו הולכים ומתמעטים. האינטרנט מחליף עוד יותר את החיים והמפגשים עם חברים, בעוד הצ'אט המקוון מחליף את השיחה על בקבוק בירה עם חבר.

כיום, אנו פוגשים פחות ופחות חברים, באופן אישי, שאינו מקצועי. בתהליך ארוך אבל מתמיד הופכים מפגשים כאלה יותר ויותר נדירים.

זה שלב בחיים שבו המבוגר מתעורר יום אחד ומבין שהוא בודד. בגיל מבוגר למצוא חברים זה הרבה יותר קשה מבעבר. הבדידות הופכת כרונית ובן אדם שמבחינה ביולוגית עדיין זקוק לחברה, חש בודד מתמיד.

זו הסיבה שגם בימינו המודרניים הבדידות מרגישה לנו כל כך כואבת. ככל שהיא כרונית, הבדידות גם הופכת אותנו עוינים וחשדניים יותר ולכן גם מעמיקה. המוח של הבודד הכרוני מתחיל לעוות את המציאות החברתית שמסביבו. העוינות מחליפה את הנועם והנימוס והבודד מאבד את הסיכוי לתפיסה נעימה, אפילו של יחסים פשוטים עם הסובבים אותו.

אבל הבדידות לא רק כואבת לנפש. היא גם הורגת. אנשים בודדים נוטים להזדקן הרבה יותר מהר, מחלות הופכות אצלן קטלניות יותר והם חשופים יותר למחלות מוחיות כמו אלצהיימר. המדע והרפואה גילו שממש כמו עישון ואפילו יותר מהשמנת יתר, הבדידות הורגת אותנו ואת הזיקנה שלנו ופוגעת בבריאות קשות.

וכך, באופן מדהים אבל אמיתי וכואב, מסתבר שגם בעידן המודרני, הבדידות והדחייה החברתית שאנו יוצרים לנו, מבלי משים ולפחות בראשנו שלנו, הן איומות בשבילנו ומסוכנות להישרדותנו לא פחות מבדידותו של האדם הקדמון, ההוא שנשאר מחוץ למשפחה שבמערה החמימה עם האוכל.


הנה הבדידות והמכניזם שלה (מתורגם):

https://youtu.be/AtCR6P5rsXU


בעידן הקורונה - מה עושים עם הבדידות כשאנחנו בבידוד (עברית):

https://youtu.be/0FZ55qGjaHs


אין שיר שמסביר את הבדידות כל כך יפה:

https://youtu.be/rhS2oEPH8BY


הבדידות וההיסטוריה שלה (מתורגם):

https://youtu.be/n3Xv_g3g-mA?long=yes
תרבות עמק האינדוס
מהי התרבות העירונית הראשונה שגם המציאה את הביוב?



תרבות עמק האינדוס (Indus), תרבות עתיקה ומסתורית שמעט מאד ידוע עליה, התקיימה בשנים 2800 לפני הספירה ועד 1700 לפנה"ס, בעיר מוהנג'ו-דארו, בשטח שמצוי כיום בפקיסטן ומערב הודו. התרבות שהתגלתה רק במאה ה-20 הייתה מהתרבויות העירוניות הקדומות ביותר בעולם.

תרבות האינדוס הייתה תרבות עירונית מתקדמת מאד. תכנון העיר שלה מפגין ידע בתכנון עירוני ובממשל, שבמרכזו עמדה ההיגיינה. בבתים היו חדרי אמבטיה והמים זרמו בצינורות אל הבתים, הישר ממכלי מים שהוצבו על הגגות. רחובות עריה נבנו בצורת רשת, כמו בערים מודרניות דוגמת ניו-יורק. הבתים תוכננו באופן כזה שהם היו שקטים מרעש ומוגנים מריחות וגנבות.

את שיא הקדמה הפגינו בני התרבות הזו במערכות הביוב שבערי האינדוס. אלה היו מתקדמות ביותר, בהשוואה למערכות ביוב של אותם זמנים. למעשה גם כיום הן יכולות היו להיחשב משוכללות יחסית.

תרבות ההינדוס נעלמה בפתאומיות בשנים שסביב 1900 לפני הספירה. הסיבה להיעלמותה של התרבות המתקדמת הזו אינן ידועות.


הנה סקירה על תרבות עמק האינדוס:

http://youtu.be/KhDY4KJuvc0


כך התנהלו החיים בתרבות זו והערים האינדוסיות של אותם ימים:

http://youtu.be/SdGbamPgf8o


עמק ההינדוס כיום:

http://youtu.be/oGCRdp-rDnM


הסבר על תרבות עמק האינדוס:

http://youtu.be/n7ndRwqJYDM?t=2m56s
שליחים
מי העדיף תקשורת באמצעות שליחים על השימוש בטלפונים?



זו חוכמה די קטנה לומר היום שהטלפון הוא אחת ההמצאות החשובות בהיסטוריה. מכשיר התקשורת הזה הוא ללא ספק אחד המניעים של הקידמה של המאה ה-20. אבל כשהומצא הטלפון, לא כולם הבינו מיד את האפשרויות שהוא מציע. למשל הבריטי המכובד, סר ויליאם פריס, שאחז בתפקיד המהנדס הראשי של שירות הדואר המלכותי, אמר בשנת 1878 את אחד הדברים המצחיקים בעינינו:

"לאמריקאים יש צורך בטלפון אך לנו לא. יש לנו מספיק נערים שליחים."

כיום אנגליה היא אחת מהמדינות שבהן מערכת טלפונים מתקדמת ביותר, אך בסוף המאה ה-19, כשהאימפריה הבריטית הייתה בשיא כוחה, מזל גדול הוא שלא הקשיבו לאותו מהנדס ראשי, שראה בשליחים את מה שעושה כיום הטלפון..


הנה ההיסטוריה של הטלפון:

https://youtu.be/j3RbnsHTuVw


הרצאה קצרה על תולדות הטלפון:

https://youtu.be/yf3dUvGNx5A


סרטון שמציג קצת בחיוך את התקדמות הטלפון מאז המצאתו:

http://youtu.be/qWUP9EigdjY


ומצגת וידאו:

http://youtu.be/bTp1WNuR9js

קידמה

אינטרנט
מי חזה שבשנת 1996 האינטרנט ייעלם?



"אני צופה שבקרוב האינטרנט יצליח כמו סופרנובה מרהיבה ובשנת 1996 הוא יקרוס לחלוטין." אמר בשנת 1995 ד"ר רוברט מטקאלף, ממציא האת'רנט, הרשת ה"רגילה" שהומצאה לפני כן.

מטקאלף, שהיה מכותבי פרוטוקול האתרנט ואחד האנשים המוערכים בתחום המחשבים ורשתות המחשב, היה רשאי להיות ספקני. עם זאת, בדיעבד הסתבר שהרשת הצעירה של אותם זמנים, הפכה לגורם הטכנולוגי המשפיע ביותר בעשרים השנה שלאחר מכן ולא קרסה.. בשנת 2010 היו כמעט שני מיליארד איש שהיו מחוברים לאינטרנט בעולם!


הנה עוצמת הרשת שעל פי התחזית הזו הייתה אמורה להיעלם כבר מזמן:

http://youtu.be/nm82gPydmH0


ופרסומות שמציגות לקהל בניינטיז את הקסם הממכר של רשת האינטרנט:

https://youtu.be/1npzZu83AfU


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.