שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו משבר האדם המודרני?
זה היה עוד בשנת 1938, הרבה לפני האורבניזציה המטורפת, האינטרנט, הכפר הגלובלי, הטלפון הסלולרי והרשתות החברתיות. כבר אז טבע החוקר והפילוסוף היהודי (ובסוף חייו גם ישראלי) מרטין בּוּבֶּר, בסדרת הרצאות שלו, את המושג “משבר האדם המודרני”.
אותו "משבר האדם המודרני" (The modern human crisis), אליו כיוון בובר, נבע מהגילוי שכבר בתקופתו הלכה ונוצרה בעיה חמורה, או לפחות כזו שבעולם המתקדם של אז, נראתה חמורה.
הבעיה שהוא אבחן, במידה רבה של ראיית הנולד, תוארה אז על ידו כמשבר שמתהווה במין האנושי כולו.
ומה המשבר הזה? - אל מול העולם הטכנולוגי, התפתחות מוסדות המדינה המודרנית והמערכות הכלכליות הגדולות, הצביע בובר על מה שנראה כבר אז כהתפוררות של צורות החיים והחברה המסורתיות דוגמת השבט, החמולה ובמידה רבה גם של מוסד המשפחה.
היעלמות המסגרות החברתיות העתיקות כמו השבט והחמולה והיחלשותו הניכרת של מוסד המשפחה בעידן המודרני, הולכים ושומטים את הקרקע היציבה שמתחת לרגלי האדם הפרטי. פעם המסגרות הללו היו אלה שתמכו, חיזקו וסיפקו צרכים חברתיים ראשוניים.
אז הן היוו נקודות של יציבות בחיי האדם. אבל בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת ראה בובר בבהירות את היעלמותן של חלק מהמסגרות הנכחדות הללו ובחולשתן של אחרות.
כאז גם היום, לאחר שהלכו, השאירו החמולה והשבט אחריהם ואקום של ממש ואותנו הן משאירות לבד. בחברות רבות המשפחה נחלשה גם היא וכשאדם לא מתגורר בקרבתה וחי ללא חיים מסורתיים ומשפחתייים, הוא נותר רק עם עצמו.
רבים מסתדרים עם זה, בונים להם מסגרות חליפיות, אפילו מקוונות, או אפילו מתרגלים לחיים לבד, אבל לאחרים זה גורם למצוקה קשה, ל"ניכור חברתי" ו"בדידות קוסמית". מדכאונות והפרעות נפשיות ועד התאבדויות ומחלות נפש, דומה שהגדלת תוחלת החיים בעידן המודרני מגדילה אף את הקושי להתמודד עם הבדידות והמחסור של מסגרת והשתתפות עוטפת ליחיד.
אז נראה שטענתו העתיקה של בובר על "משבר האדם המודרני" והשיא הקשה וחסר התקדים של המצוקה שהוא ראה בתקופתו, היו אז סוג של כתובת על הקיר, שבדיעבד נראית כמו שבריר של המשבר הנוכחי, אם תרצו "המשבר הפוסט מודרני", בעיה מחרידה ואימתנית, שהיום מתממשת במלוא עוצמתה.
הנה סיפורו של הפילוסוף מרטין בובר:
https://youtu.be/e8C1liIDIM0
כך נראית פגישה בשנות ה-60, בין אדם מודרני לאדם פרימיטיבי מהג'ונגלים:
https://youtu.be/_JXcWwHxCBE
הדרך שבא מציג צ'ארלי צ'פלין את אחד מצדדיו של המשבר הזה:
https://youtu.be/DfGs2Y5WJ14
גם החקלאות תצטרך להשתנות (מתורגם):
https://youtu.be/xFqecEtdGZ0
הטכנולוגיה המתקדמת כל כך מנערת את החברה עם שינויים עצומים בכל תחום (עברית):
https://youtu.be/0ZoEh-x3LvM?long=yes
והבדידות, הו הבדידות (מתורגם):
https://youtu.be/n3Xv_g3g-mA?long=yes
מה כל כך טוב במדע?
מאז המהפכה המדעית קידם המדע את האנושות באופן בלתי נתפס והפך אותה להצלחה מסחררת. רבים תוהים מה יש במדע ובמחקר שהופך את ההישגים שלהם למדהימים כל כך.
מעבר להצלחתו לעסוק במגוון אדיר של תחומים ולהניב תגליות שמקדמות את חיינו, הנה כמה דברים שהשילוב ביניהם מאפשר ומניע את ההצלחה העצומה והקידמה של העידן המודרני:
הטלת הספק - המדע מטיל ספק בממצאים המדעיים ובוחן אותם שוב ושוב.
שימוש בתצפיות - לכאורה הפעולה הפשוטה והעתיקה ביותר, שבעולם המדעי הופכת למשוכללת ושיטתית במיוחד.
שיטתיות - דרכי ושיטות המחקר המקובלות הגיעו לרמה גבוהה של דיוק. מניסויים ועד נבירה בנתונים, מתצפיות ועד ניתוחי מקרים - המדענים יוצרים ידע חדש, בודקים זה את ממצאיו של זה, מצטטים מחקרים ומסתמכים על ידע קודם ומקדמים את הידע האנושי בהצלחה.
מתמטיקה - השימוש בכלים מתמטיים מאפשר להשתמש בנתונים המתקבלים מניסויים, מחקרים ותצפיות וליצור מהן את התאוריות המדעיות הבאות.
יישום - התאוריות המדעיות משמשות לפיתוחים טכנולוגיים שונים וליישומים שמשנים את העולם.
הנה סרטון אנימציה קצר שמזכיר נקודות בהתפתחות המדע:
https://youtu.be/cbKH35MqOJc
מדענית מספרת איך זה להיות מדען:
https://youtu.be/ohf8-Mo8iyY
דברים שעושה המדען:
https://youtu.be/de8OzOmUD7c
מגוון התחומים שבהם נוגעים המדענים:
https://youtu.be/JJOOowG7Cwo
וסרט ארוך על המדע ומהותו:
https://youtu.be/3MRHcYtZjFY?long=yes
מי העדיף תקשורת באמצעות שליחים על השימוש בטלפונים?
זו חוכמה די קטנה לומר היום שהטלפון הוא אחת ההמצאות החשובות בהיסטוריה. מכשיר התקשורת הזה הוא ללא ספק אחד המניעים של הקידמה של המאה ה-20. אבל כשהומצא הטלפון, לא כולם הבינו מיד את האפשרויות שהוא מציע. למשל הבריטי המכובד, סר ויליאם פריס, שאחז בתפקיד המהנדס הראשי של שירות הדואר המלכותי, אמר בשנת 1878 את אחד הדברים המצחיקים בעינינו:
"לאמריקאים יש צורך בטלפון אך לנו לא. יש לנו מספיק נערים שליחים."
כיום אנגליה היא אחת מהמדינות שבהן מערכת טלפונים מתקדמת ביותר, אך בסוף המאה ה-19, כשהאימפריה הבריטית הייתה בשיא כוחה, מזל גדול הוא שלא הקשיבו לאותו מהנדס ראשי, שראה בשליחים את מה שעושה כיום הטלפון..
הנה ההיסטוריה של הטלפון:
https://youtu.be/j3RbnsHTuVw
הרצאה קצרה על תולדות הטלפון:
https://youtu.be/yf3dUvGNx5A
סרטון שמציג בחיוך את התקדמות הטלפון מאז המצאתו:
http://youtu.be/qWUP9EigdjY
ומצגת וידאו:
http://youtu.be/bTp1WNuR9js
מהי הבדידות שכל כך מעיקה?
בדידות (loneliness) היא אולי הבעיה הכי כואבת בעולם המודרני. היא כבר זכתה לשם "מגפת הבדידות".
הבדידות נראית לאנשים בעיה איומה, בעיקר כי החיים האנושיים מגדלים אותנו להיות חלק מחברה וממסגרת של חברים ומשפחה, שמהן אנחנו חלק. מצד שני אנו חיים בעידן אינדיבידואלי, של ה"אני" והמימוש העצמי.
אם נחזור רגע לפרהיסטוריה, בימי קדם בני האדם חיו במסגרת חברתית. ממש כמו שבעלי חיים רבים הם חלק מלהקה שמגינה עליהם ומבטיחה הישרדות, כך גם האדם היה. החברה הייתה האופציה שלו לחיות ובלעדיה ההישרדות הייתה פשוט בלתי אפשרית. איך יכול היה אדם קדמון להגן על עצמו מפני טורפים, להשיג מזון, להתחמם בחורף ולחיות לגמרי לבדו?
נסו לדמיין חיים לבד ולתת טיפ לאדם קדמון שחי לבדו - מי ישמור לו על האש כשהוא יוצא לצוד חיות או ללקט ירקות? ואיך יכין אוכל בסופו של כל יום כזה?
מתחילים להבין? - תחושת הבדידות היא סוג של "כאב חברתי" שפיתחה האבולוציה בבני אדם במהלך דורות רבים, כדי שאנשים לא יתפתו להתנהג באופן לא חברתי ולהביא את עצמם לחיים לבד. הדחייה החברתית שפגעה בהם לאחר התנהגות לא חברתית, הביאה אנשים אז לשינוי של התנהגותם, כדי שלא להיזרק מהמסגרת החברתית שלהם. מי שנזרקו התקשו מאוד להישאר בחיים והלקח לנשארים היה משמעותי - בכדי שלא להפוך לגופה הנאכלת בידי טורפים, כדאי לך להיות חברתי.
בימי הביניים של התרבות המערבית היית או צמית או פיאודל, אבל תמיד חלק מקבוצה חברתית מוגדרת. בתקופת הרנסאנס שאחריה החל הפרט לקבל משקל משמעותי מאוד והדת הפרוטסטנטית שאך זה נולדה הדגישה את האחריות האישית. במאות הבאות זה הלך והתחזק כשהמהפכה התעשייתית מביאה יותר ויותר אנשים לנטוש את חברת הכפר ולעבור לערים גדולות ומנוכרות. שם, לגמרי לבד, הם התמקמו עם משפחה גרעינית ובנו את חייהם.
מכאן נחלשה המסגרת החברתית והמשפחה הרחבה, מה שעתיד עוד יותר להתחזק בעולם המודרני ועוד יותר בעידן האינטרנט. כיום אנשים מתרחקים אלפי קילומטרים זה מזה, כדי לעבוד, ללמוד ולהתחתן. המשפחה, החמולה והשבט - התוצאה היא שהרשת החברתית נשארת מאחור.
כשעובדים ומקדישים יותר זמן ללימודים, לעניינים רומנטיים ולקריירה, החברים הקרובים שלנו הולכים ומתמעטים. האינטרנט מחליף עוד יותר את החיים והמפגשים עם חברים, בעוד הצ'אט המקוון מחליף את השיחה על בקבוק בירה עם חבר.
כיום, אנו פוגשים פחות ופחות חברים, באופן אישי, שאינו מקצועי. בתהליך ארוך אבל מתמיד הופכים מפגשים כאלה יותר ויותר נדירים.
זה שלב בחיים שבו המבוגר מתעורר יום אחד ומבין שהוא בודד. בגיל מבוגר למצוא חברים זה הרבה יותר קשה מבעבר. הבדידות הופכת כרונית ובן אדם שמבחינה ביולוגית עדיין זקוק לחברה, חש בודד מתמיד.
זו הסיבה שגם בימינו המודרניים הבדידות מרגישה לנו כל כך כואבת. ככל שהיא כרונית, הבדידות גם הופכת אותנו עוינים וחשדניים יותר ולכן גם מעמיקה. המוח של הבודד הכרוני מתחיל לעוות את המציאות החברתית שמסביבו. העוינות מחליפה את הנועם והנימוס והבודד מאבד את הסיכוי לתפיסה נעימה, אפילו של יחסים פשוטים עם הסובבים אותו.
אבל הבדידות לא רק כואבת לנפש. היא גם הורגת. אנשים בודדים נוטים להזדקן הרבה יותר מהר, מחלות הופכות אצלן קטלניות יותר והם חשופים יותר למחלות מוחיות כמו אלצהיימר. המדע והרפואה גילו שממש כמו עישון ואפילו יותר מהשמנת יתר, הבדידות הורגת אותנו ואת הזיקנה שלנו ופוגעת בבריאות קשות.
וכך, באופן מדהים אבל אמיתי וכואב, מסתבר שגם בעידן המודרני, הבדידות והדחייה החברתית שאנו יוצרים לנו, מבלי משים ולפחות בראשנו שלנו, הן איומות בשבילנו ומסוכנות להישרדותנו לא פחות מבדידותו של האדם הקדמון, ההוא שנשאר מחוץ למשפחה שבמערה החמימה עם האוכל.
הנה הבדידות והמכניזם שלה (מתורגם):
https://youtu.be/AtCR6P5rsXU
בעידן הקורונה - מה עושים עם הבדידות כשאנחנו בבידוד (עברית):
https://youtu.be/0FZ55qGjaHs
הבדידות וההיסטוריה שלה (מתורגם):
https://youtu.be/n3Xv_g3g-mA?long=yes
והטלפון הנייד המושמץ כל כך הוא לפעמים דווקא מה שמסייע לבודדים (עברית)
https://youtu.be/0ZoEh-x3LvM?long=yes
מי חזה שבשנת 1996 האינטרנט ייעלם?
"אני צופה שבקרוב האינטרנט יצליח כמו סופרנובה מרהיבה ובשנת 1996 הוא יקרוס לחלוטין." אמר בשנת 1995 ד"ר רוברט מטקאלף, ממציא האת'רנט, הרשת ה"רגילה" שהומצאה לפני כן.
מטקאלף, שהיה מכותבי פרוטוקול האתרנט ואחד האנשים המוערכים בתחום המחשבים ורשתות המחשב, היה רשאי להיות ספקני. עם זאת, בדיעבד הסתבר שהרשת הצעירה של אותם זמנים, הפכה לגורם הטכנולוגי המשפיע ביותר בעשרים השנה שלאחר מכן ולא קרסה.. בשנת 2010 היו כמעט שני מיליארד איש שהיו מחוברים לאינטרנט בעולם!
הנה עוצמת הרשת שעל פי התחזית הזו הייתה אמורה להיעלם כבר מזמן:
http://youtu.be/nm82gPydmH0
ופרסומות שמציגות לקהל בניינטיז את הקסם הממכר של רשת האינטרנט:
https://youtu.be/1npzZu83AfU
מהי תרבות עמק האינדוס שהמציאה את הביוב?
לא רבים יודעים שביחד עם האימפריות של מסופוטמיה ושל מצרים העתיקה נולדה בהודו אחת התרבויות המתקדמות בעולם העתיק, תרבות שהתגלתה רק במאה ה-20 ומסתבר שהיא הייתה מהתרבויות העירוניות הקדומות ביותר בעולם.
זוהי תרבות עמק האינדוס (Indus), תרבות עתיקה ומסתורית שמעט מאוד ידוע עליה, אבל יודעים שהיא הייתה של עם משוכלל, יודע קרוא וכתוב ובעל יכולות הנדסיות פורצות דרך לזמנו.
ציביליזציית האינדוס התקיימה בשנים 2,800 לפני הספירה ועד 1,700 לפנה"ס, בעיר מוהנג'ו-דארו, בשטח שמצוי כיום בפקיסטן ומערב הודו.
תרבות האינדוס הייתה תרבות עירונית מתקדמת מאד ואולי גם התרבות העירונית הראשונה בהיסטוריה. תכנון העיר שלה מפגין ידע בתכנון עירוני ובממשל, שבמרכזו עמדה ההיגיינה. בבתים היו חדרי אמבטיה והמים זרמו בצינורות אל הבתים, הישר ממכלי מים שהוצבו על הגגות. רחובות עריה נבנו בצורת רשת, כמו בערים מודרניות דוגמת ניו-יורק. הבתים תוכננו באופן כזה שהם היו שקטים מרעש ומוגנים מריחות וגנבות.
את שיא הקדמה הפגינו בני התרבות הזו ב... מערכות הביוב שבערי האינדוס. אלה היו מתקדמות ביותר, בהשוואה למערכות ביוב של אותם זמנים. למעשה גם כיום הן יכולות היו להיחשב משוכללות יחסית.
מה קרה לציביליזציה של עמק האינדוס?
תרבות ההינדוס נעלמה בפתאומיות בשנים שסביב 1900 לפני הספירה, עת נמחתה העיר הגדולה מוהנג'ו-דארו. הסיבה להיעלמותה של התרבות המתקדמת הזו אינן ידועות ולא מפוענחות, מה עוד שמי שחיסל את העיר והתרבות העתיקה ניפץ והשמיד את הפסלים ואיתם כמעט כל ממצא תרבותי שיכולה הייתה להותיר אחריה.
מכל מקום, זו הייתה תרבות בעלת בעלת פוטנציאל לגדול ולהתפשט על האזורים הפוריים שמסביבה. אבל היא נעלמה ללא ממצאים המעידים מדוע. אחת הסברות היא שהיו אלה פולשים אריים מאזור אחר בהודו, שתוארו ב-Rig Veda כהורסי מבצרים מיומנים.
הנה סקירה על תרבות עמק האינדוס:
http://youtu.be/KhDY4KJuvc0
מערכת המים והביוב בעמק האינדוס של אותם ימים:
https://youtu.be/gpLbRr5Efcg
עמק ההינדוס כיום (עברית):
http://youtu.be/oGCRdp-rDnM
מצגת וידאו על הביוב והיעלמות תרבות עמק האינדוס ההודי:
https://youtu.be/hIsrV6lHjgk
הסבר על תרבות עמק האינדוס:
http://youtu.be/n7ndRwqJYDM?t=2m56s
ותכנית חינוכית על תולדות השירותים עברית):
https://youtu.be/bvChd5xo9K0?long=yes
מה היו אירועי מאי 1968?
יש המכנים את אירועי מאי 1968 בצרפת (הם כונו שם Les Événements) "האירוע המהפכני החשוב ביותר של המאה ה-20". כיצד יכולים כמה סטודנטים לחולל מהומה שתהפוך לאירוע היסטורי מכה גלים?
אירועי מאי 1968 היו מהומות של סטודנטים ופועלים צרפתים שהובילו לשביתה כללית בצרפת. הם מחו נגד השלטון השמרני של הנשיא שארל דה-גול וביקשו לחולל מהפכה שתשנה את החברה הצרפתית השמרנית ותהפוך אותה לחברה חופשית, מתקדמת, שוויונית וליברלית.
המהפכה, שהושפעה מהגל העולמי של ילדי הפרחים ותרבות הנגד, קראה לשיוויון, שחרור מיני וזכויות אדם בצרפת. היא החלה במרץ עם קבוצה קטנה של פעילי שמאל וסטודנטים שפלשו לבניין של הנהלת אוניברסיטת נאנטר בפאריס והציגו דרישות לשינויים בשמרנות שאפיינה את הכללים באוניברסיטה.
בראש המהפכנים הצעירים עמד "דני האדום", צעיר יהודי ובן למשפחה שנמלטה ב-1933 עם עלית הנאצים. השלטונות הצרפתיים ידאגו בתוך ימים שתיאסר עליו הכניסה לצרפת, אבל זה לא יעזור לעצירת ההתרחשויות, שהפכו לכדור שלג.
עימות עם המשטרה רדף עימות והאוניברסיטה נסגרה. בינתיים הצטרפו לאות הזדהות סטודנטים מאוניברסיטת סורבון והמהומות התפשטו לרובע הלטיני כולו. מאות עצורים ומעל מאה פצועים הביאו גם להשבתת הסורבון. בימים הבאים הסטודנטים ישתלטו על הסורבון ויחלו לקרוא לה "האוניברסיטה של העם".
דומה שרק גיליוטינה חסרה שם. שוב ושוב החלו מהומות בערים נוספות ומאות פצועים נוספו למוחים. למאבק הצטרפו גם תלמידי תיכון מרחבי צרפת. כשגם איגודי העובדים המקצועיים הגדולים הצטרפו למאבק והשביתו את צרפת כולה, הפכו העימותים למאבק לאומי. הפגנה של מיליון איש, מסטודנטים ועד פועלים הבהירה שצרפת לא תחזור להיות כשהייתה ומספר השובתים יילך ויגדל עד שיגיע ל-10 מיליון פועלים וצרפת תושבת לחלוטין. צרפת הלכה לפי הקו ששירטטה אחת הכרזות שהונפו בהפגנות ובה נכתב "האושר שלך נקנה. גנוב אותו בחזרה!"
אבל בדיוק כמו שהחלה המהפכה, כך היא דעכה. זה קרה לאחר שאיגודי העובדים קיבלו מהממשלה העלאה של 7% בשכר הפועלים ושכר המינימום הועלה ב-30%.
הנשיא המבוגר דה גול, שלא יכל למהומות, יחזיק עוד שנה נוספת בשלטון. לאחר האירועים הוא הכריז על בחירות שבהן ניצח כהרגלו. העם הצרפתי הרי תמיד זכר לו תמיד את הנהגתו האמיצה נגד הנאצים. אבל סופו הפוליטי של המנהיג העייף והשמרן כבר היה על הקיר ובעקבות משאל-עם שבו לא התקבלה דעתו, הוא עזב את תפקידו והתפטר.
הנה סיפור המחאה של פריז 1968:
https://youtu.be/yxxvMZ_KoPA
צילומים של מהומות הסטודנטים בפאריס ב-1968:
https://youtu.be/YCtcD9CfMOI
תכנית חינוכית על מהומות הסטודנטים והמהפכה של 1968 (עברית):
https://youtu.be/VEui2VM5Oag?long=yes
ומתוך הפודקסט "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על אירועי מאי 1968 בצרפת (עברית):
https://youtu.be/fyRVI7nm4Y8?long=yes

זה היה עוד בשנת 1938, הרבה לפני האורבניזציה המטורפת, האינטרנט, הכפר הגלובלי, הטלפון הסלולרי והרשתות החברתיות. כבר אז טבע החוקר והפילוסוף היהודי (ובסוף חייו גם ישראלי) מרטין בּוּבֶּר, בסדרת הרצאות שלו, את המושג “משבר האדם המודרני”.
אותו "משבר האדם המודרני" (The modern human crisis), אליו כיוון בובר, נבע מהגילוי שכבר בתקופתו הלכה ונוצרה בעיה חמורה, או לפחות כזו שבעולם המתקדם של אז, נראתה חמורה.
הבעיה שהוא אבחן, במידה רבה של ראיית הנולד, תוארה אז על ידו כמשבר שמתהווה במין האנושי כולו.
ומה המשבר הזה? - אל מול העולם הטכנולוגי, התפתחות מוסדות המדינה המודרנית והמערכות הכלכליות הגדולות, הצביע בובר על מה שנראה כבר אז כהתפוררות של צורות החיים והחברה המסורתיות דוגמת השבט, החמולה ובמידה רבה גם של מוסד המשפחה.
היעלמות המסגרות החברתיות העתיקות כמו השבט והחמולה והיחלשותו הניכרת של מוסד המשפחה בעידן המודרני, הולכים ושומטים את הקרקע היציבה שמתחת לרגלי האדם הפרטי. פעם המסגרות הללו היו אלה שתמכו, חיזקו וסיפקו צרכים חברתיים ראשוניים.
אז הן היוו נקודות של יציבות בחיי האדם. אבל בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת ראה בובר בבהירות את היעלמותן של חלק מהמסגרות הנכחדות הללו ובחולשתן של אחרות.
כאז גם היום, לאחר שהלכו, השאירו החמולה והשבט אחריהם ואקום של ממש ואותנו הן משאירות לבד. בחברות רבות המשפחה נחלשה גם היא וכשאדם לא מתגורר בקרבתה וחי ללא חיים מסורתיים ומשפחתייים, הוא נותר רק עם עצמו.
רבים מסתדרים עם זה, בונים להם מסגרות חליפיות, אפילו מקוונות, או אפילו מתרגלים לחיים לבד, אבל לאחרים זה גורם למצוקה קשה, ל"ניכור חברתי" ו"בדידות קוסמית". מדכאונות והפרעות נפשיות ועד התאבדויות ומחלות נפש, דומה שהגדלת תוחלת החיים בעידן המודרני מגדילה אף את הקושי להתמודד עם הבדידות והמחסור של מסגרת והשתתפות עוטפת ליחיד.
אז נראה שטענתו העתיקה של בובר על "משבר האדם המודרני" והשיא הקשה וחסר התקדים של המצוקה שהוא ראה בתקופתו, היו אז סוג של כתובת על הקיר, שבדיעבד נראית כמו שבריר של המשבר הנוכחי, אם תרצו "המשבר הפוסט מודרני", בעיה מחרידה ואימתנית, שהיום מתממשת במלוא עוצמתה.
הנה סיפורו של הפילוסוף מרטין בובר:
https://youtu.be/e8C1liIDIM0
כך נראית פגישה בשנות ה-60, בין אדם מודרני לאדם פרימיטיבי מהג'ונגלים:
https://youtu.be/_JXcWwHxCBE
הדרך שבא מציג צ'ארלי צ'פלין את אחד מצדדיו של המשבר הזה:
https://youtu.be/DfGs2Y5WJ14
גם החקלאות תצטרך להשתנות (מתורגם):
https://youtu.be/xFqecEtdGZ0
הטכנולוגיה המתקדמת כל כך מנערת את החברה עם שינויים עצומים בכל תחום (עברית):
https://youtu.be/0ZoEh-x3LvM?long=yes
והבדידות, הו הבדידות (מתורגם):
https://youtu.be/n3Xv_g3g-mA?long=yes

מאז המהפכה המדעית קידם המדע את האנושות באופן בלתי נתפס והפך אותה להצלחה מסחררת. רבים תוהים מה יש במדע ובמחקר שהופך את ההישגים שלהם למדהימים כל כך.
מעבר להצלחתו לעסוק במגוון אדיר של תחומים ולהניב תגליות שמקדמות את חיינו, הנה כמה דברים שהשילוב ביניהם מאפשר ומניע את ההצלחה העצומה והקידמה של העידן המודרני:
הטלת הספק - המדע מטיל ספק בממצאים המדעיים ובוחן אותם שוב ושוב.
שימוש בתצפיות - לכאורה הפעולה הפשוטה והעתיקה ביותר, שבעולם המדעי הופכת למשוכללת ושיטתית במיוחד.
שיטתיות - דרכי ושיטות המחקר המקובלות הגיעו לרמה גבוהה של דיוק. מניסויים ועד נבירה בנתונים, מתצפיות ועד ניתוחי מקרים - המדענים יוצרים ידע חדש, בודקים זה את ממצאיו של זה, מצטטים מחקרים ומסתמכים על ידע קודם ומקדמים את הידע האנושי בהצלחה.
מתמטיקה - השימוש בכלים מתמטיים מאפשר להשתמש בנתונים המתקבלים מניסויים, מחקרים ותצפיות וליצור מהן את התאוריות המדעיות הבאות.
יישום - התאוריות המדעיות משמשות לפיתוחים טכנולוגיים שונים וליישומים שמשנים את העולם.
הנה סרטון אנימציה קצר שמזכיר נקודות בהתפתחות המדע:
https://youtu.be/cbKH35MqOJc
מדענית מספרת איך זה להיות מדען:
https://youtu.be/ohf8-Mo8iyY
דברים שעושה המדען:
https://youtu.be/de8OzOmUD7c
מגוון התחומים שבהם נוגעים המדענים:
https://youtu.be/JJOOowG7Cwo
וסרט ארוך על המדע ומהותו:
https://youtu.be/3MRHcYtZjFY?long=yes

זו חוכמה די קטנה לומר היום שהטלפון הוא אחת ההמצאות החשובות בהיסטוריה. מכשיר התקשורת הזה הוא ללא ספק אחד המניעים של הקידמה של המאה ה-20. אבל כשהומצא הטלפון, לא כולם הבינו מיד את האפשרויות שהוא מציע. למשל הבריטי המכובד, סר ויליאם פריס, שאחז בתפקיד המהנדס הראשי של שירות הדואר המלכותי, אמר בשנת 1878 את אחד הדברים המצחיקים בעינינו:
"לאמריקאים יש צורך בטלפון אך לנו לא. יש לנו מספיק נערים שליחים."
כיום אנגליה היא אחת מהמדינות שבהן מערכת טלפונים מתקדמת ביותר, אך בסוף המאה ה-19, כשהאימפריה הבריטית הייתה בשיא כוחה, מזל גדול הוא שלא הקשיבו לאותו מהנדס ראשי, שראה בשליחים את מה שעושה כיום הטלפון..
הנה ההיסטוריה של הטלפון:
https://youtu.be/j3RbnsHTuVw
הרצאה קצרה על תולדות הטלפון:
https://youtu.be/yf3dUvGNx5A
סרטון שמציג בחיוך את התקדמות הטלפון מאז המצאתו:
http://youtu.be/qWUP9EigdjY
ומצגת וידאו:
http://youtu.be/bTp1WNuR9js

בדידות (loneliness) היא אולי הבעיה הכי כואבת בעולם המודרני. היא כבר זכתה לשם "מגפת הבדידות".
הבדידות נראית לאנשים בעיה איומה, בעיקר כי החיים האנושיים מגדלים אותנו להיות חלק מחברה וממסגרת של חברים ומשפחה, שמהן אנחנו חלק. מצד שני אנו חיים בעידן אינדיבידואלי, של ה"אני" והמימוש העצמי.
אם נחזור רגע לפרהיסטוריה, בימי קדם בני האדם חיו במסגרת חברתית. ממש כמו שבעלי חיים רבים הם חלק מלהקה שמגינה עליהם ומבטיחה הישרדות, כך גם האדם היה. החברה הייתה האופציה שלו לחיות ובלעדיה ההישרדות הייתה פשוט בלתי אפשרית. איך יכול היה אדם קדמון להגן על עצמו מפני טורפים, להשיג מזון, להתחמם בחורף ולחיות לגמרי לבדו?
נסו לדמיין חיים לבד ולתת טיפ לאדם קדמון שחי לבדו - מי ישמור לו על האש כשהוא יוצא לצוד חיות או ללקט ירקות? ואיך יכין אוכל בסופו של כל יום כזה?
מתחילים להבין? - תחושת הבדידות היא סוג של "כאב חברתי" שפיתחה האבולוציה בבני אדם במהלך דורות רבים, כדי שאנשים לא יתפתו להתנהג באופן לא חברתי ולהביא את עצמם לחיים לבד. הדחייה החברתית שפגעה בהם לאחר התנהגות לא חברתית, הביאה אנשים אז לשינוי של התנהגותם, כדי שלא להיזרק מהמסגרת החברתית שלהם. מי שנזרקו התקשו מאוד להישאר בחיים והלקח לנשארים היה משמעותי - בכדי שלא להפוך לגופה הנאכלת בידי טורפים, כדאי לך להיות חברתי.
בימי הביניים של התרבות המערבית היית או צמית או פיאודל, אבל תמיד חלק מקבוצה חברתית מוגדרת. בתקופת הרנסאנס שאחריה החל הפרט לקבל משקל משמעותי מאוד והדת הפרוטסטנטית שאך זה נולדה הדגישה את האחריות האישית. במאות הבאות זה הלך והתחזק כשהמהפכה התעשייתית מביאה יותר ויותר אנשים לנטוש את חברת הכפר ולעבור לערים גדולות ומנוכרות. שם, לגמרי לבד, הם התמקמו עם משפחה גרעינית ובנו את חייהם.
מכאן נחלשה המסגרת החברתית והמשפחה הרחבה, מה שעתיד עוד יותר להתחזק בעולם המודרני ועוד יותר בעידן האינטרנט. כיום אנשים מתרחקים אלפי קילומטרים זה מזה, כדי לעבוד, ללמוד ולהתחתן. המשפחה, החמולה והשבט - התוצאה היא שהרשת החברתית נשארת מאחור.
כשעובדים ומקדישים יותר זמן ללימודים, לעניינים רומנטיים ולקריירה, החברים הקרובים שלנו הולכים ומתמעטים. האינטרנט מחליף עוד יותר את החיים והמפגשים עם חברים, בעוד הצ'אט המקוון מחליף את השיחה על בקבוק בירה עם חבר.
כיום, אנו פוגשים פחות ופחות חברים, באופן אישי, שאינו מקצועי. בתהליך ארוך אבל מתמיד הופכים מפגשים כאלה יותר ויותר נדירים.
זה שלב בחיים שבו המבוגר מתעורר יום אחד ומבין שהוא בודד. בגיל מבוגר למצוא חברים זה הרבה יותר קשה מבעבר. הבדידות הופכת כרונית ובן אדם שמבחינה ביולוגית עדיין זקוק לחברה, חש בודד מתמיד.
זו הסיבה שגם בימינו המודרניים הבדידות מרגישה לנו כל כך כואבת. ככל שהיא כרונית, הבדידות גם הופכת אותנו עוינים וחשדניים יותר ולכן גם מעמיקה. המוח של הבודד הכרוני מתחיל לעוות את המציאות החברתית שמסביבו. העוינות מחליפה את הנועם והנימוס והבודד מאבד את הסיכוי לתפיסה נעימה, אפילו של יחסים פשוטים עם הסובבים אותו.
אבל הבדידות לא רק כואבת לנפש. היא גם הורגת. אנשים בודדים נוטים להזדקן הרבה יותר מהר, מחלות הופכות אצלן קטלניות יותר והם חשופים יותר למחלות מוחיות כמו אלצהיימר. המדע והרפואה גילו שממש כמו עישון ואפילו יותר מהשמנת יתר, הבדידות הורגת אותנו ואת הזיקנה שלנו ופוגעת בבריאות קשות.
וכך, באופן מדהים אבל אמיתי וכואב, מסתבר שגם בעידן המודרני, הבדידות והדחייה החברתית שאנו יוצרים לנו, מבלי משים ולפחות בראשנו שלנו, הן איומות בשבילנו ומסוכנות להישרדותנו לא פחות מבדידותו של האדם הקדמון, ההוא שנשאר מחוץ למשפחה שבמערה החמימה עם האוכל.
הנה הבדידות והמכניזם שלה (מתורגם):
https://youtu.be/AtCR6P5rsXU
בעידן הקורונה - מה עושים עם הבדידות כשאנחנו בבידוד (עברית):
https://youtu.be/0FZ55qGjaHs
הבדידות וההיסטוריה שלה (מתורגם):
https://youtu.be/n3Xv_g3g-mA?long=yes
והטלפון הנייד המושמץ כל כך הוא לפעמים דווקא מה שמסייע לבודדים (עברית)
https://youtu.be/0ZoEh-x3LvM?long=yes
קידמה

"אני צופה שבקרוב האינטרנט יצליח כמו סופרנובה מרהיבה ובשנת 1996 הוא יקרוס לחלוטין." אמר בשנת 1995 ד"ר רוברט מטקאלף, ממציא האת'רנט, הרשת ה"רגילה" שהומצאה לפני כן.
מטקאלף, שהיה מכותבי פרוטוקול האתרנט ואחד האנשים המוערכים בתחום המחשבים ורשתות המחשב, היה רשאי להיות ספקני. עם זאת, בדיעבד הסתבר שהרשת הצעירה של אותם זמנים, הפכה לגורם הטכנולוגי המשפיע ביותר בעשרים השנה שלאחר מכן ולא קרסה.. בשנת 2010 היו כמעט שני מיליארד איש שהיו מחוברים לאינטרנט בעולם!
הנה עוצמת הרשת שעל פי התחזית הזו הייתה אמורה להיעלם כבר מזמן:
http://youtu.be/nm82gPydmH0
ופרסומות שמציגות לקהל בניינטיז את הקסם הממכר של רשת האינטרנט:
https://youtu.be/1npzZu83AfU

לא רבים יודעים שביחד עם האימפריות של מסופוטמיה ושל מצרים העתיקה נולדה בהודו אחת התרבויות המתקדמות בעולם העתיק, תרבות שהתגלתה רק במאה ה-20 ומסתבר שהיא הייתה מהתרבויות העירוניות הקדומות ביותר בעולם.
זוהי תרבות עמק האינדוס (Indus), תרבות עתיקה ומסתורית שמעט מאוד ידוע עליה, אבל יודעים שהיא הייתה של עם משוכלל, יודע קרוא וכתוב ובעל יכולות הנדסיות פורצות דרך לזמנו.
ציביליזציית האינדוס התקיימה בשנים 2,800 לפני הספירה ועד 1,700 לפנה"ס, בעיר מוהנג'ו-דארו, בשטח שמצוי כיום בפקיסטן ומערב הודו.
תרבות האינדוס הייתה תרבות עירונית מתקדמת מאד ואולי גם התרבות העירונית הראשונה בהיסטוריה. תכנון העיר שלה מפגין ידע בתכנון עירוני ובממשל, שבמרכזו עמדה ההיגיינה. בבתים היו חדרי אמבטיה והמים זרמו בצינורות אל הבתים, הישר ממכלי מים שהוצבו על הגגות. רחובות עריה נבנו בצורת רשת, כמו בערים מודרניות דוגמת ניו-יורק. הבתים תוכננו באופן כזה שהם היו שקטים מרעש ומוגנים מריחות וגנבות.
את שיא הקדמה הפגינו בני התרבות הזו ב... מערכות הביוב שבערי האינדוס. אלה היו מתקדמות ביותר, בהשוואה למערכות ביוב של אותם זמנים. למעשה גם כיום הן יכולות היו להיחשב משוכללות יחסית.
מה קרה לציביליזציה של עמק האינדוס?
תרבות ההינדוס נעלמה בפתאומיות בשנים שסביב 1900 לפני הספירה, עת נמחתה העיר הגדולה מוהנג'ו-דארו. הסיבה להיעלמותה של התרבות המתקדמת הזו אינן ידועות ולא מפוענחות, מה עוד שמי שחיסל את העיר והתרבות העתיקה ניפץ והשמיד את הפסלים ואיתם כמעט כל ממצא תרבותי שיכולה הייתה להותיר אחריה.
מכל מקום, זו הייתה תרבות בעלת בעלת פוטנציאל לגדול ולהתפשט על האזורים הפוריים שמסביבה. אבל היא נעלמה ללא ממצאים המעידים מדוע. אחת הסברות היא שהיו אלה פולשים אריים מאזור אחר בהודו, שתוארו ב-Rig Veda כהורסי מבצרים מיומנים.
הנה סקירה על תרבות עמק האינדוס:
http://youtu.be/KhDY4KJuvc0
מערכת המים והביוב בעמק האינדוס של אותם ימים:
https://youtu.be/gpLbRr5Efcg
עמק ההינדוס כיום (עברית):
http://youtu.be/oGCRdp-rDnM
מצגת וידאו על הביוב והיעלמות תרבות עמק האינדוס ההודי:
https://youtu.be/hIsrV6lHjgk
הסבר על תרבות עמק האינדוס:
http://youtu.be/n7ndRwqJYDM?t=2m56s
ותכנית חינוכית על תולדות השירותים עברית):
https://youtu.be/bvChd5xo9K0?long=yes

יש המכנים את אירועי מאי 1968 בצרפת (הם כונו שם Les Événements) "האירוע המהפכני החשוב ביותר של המאה ה-20". כיצד יכולים כמה סטודנטים לחולל מהומה שתהפוך לאירוע היסטורי מכה גלים?
אירועי מאי 1968 היו מהומות של סטודנטים ופועלים צרפתים שהובילו לשביתה כללית בצרפת. הם מחו נגד השלטון השמרני של הנשיא שארל דה-גול וביקשו לחולל מהפכה שתשנה את החברה הצרפתית השמרנית ותהפוך אותה לחברה חופשית, מתקדמת, שוויונית וליברלית.
המהפכה, שהושפעה מהגל העולמי של ילדי הפרחים ותרבות הנגד, קראה לשיוויון, שחרור מיני וזכויות אדם בצרפת. היא החלה במרץ עם קבוצה קטנה של פעילי שמאל וסטודנטים שפלשו לבניין של הנהלת אוניברסיטת נאנטר בפאריס והציגו דרישות לשינויים בשמרנות שאפיינה את הכללים באוניברסיטה.
בראש המהפכנים הצעירים עמד "דני האדום", צעיר יהודי ובן למשפחה שנמלטה ב-1933 עם עלית הנאצים. השלטונות הצרפתיים ידאגו בתוך ימים שתיאסר עליו הכניסה לצרפת, אבל זה לא יעזור לעצירת ההתרחשויות, שהפכו לכדור שלג.
עימות עם המשטרה רדף עימות והאוניברסיטה נסגרה. בינתיים הצטרפו לאות הזדהות סטודנטים מאוניברסיטת סורבון והמהומות התפשטו לרובע הלטיני כולו. מאות עצורים ומעל מאה פצועים הביאו גם להשבתת הסורבון. בימים הבאים הסטודנטים ישתלטו על הסורבון ויחלו לקרוא לה "האוניברסיטה של העם".
דומה שרק גיליוטינה חסרה שם. שוב ושוב החלו מהומות בערים נוספות ומאות פצועים נוספו למוחים. למאבק הצטרפו גם תלמידי תיכון מרחבי צרפת. כשגם איגודי העובדים המקצועיים הגדולים הצטרפו למאבק והשביתו את צרפת כולה, הפכו העימותים למאבק לאומי. הפגנה של מיליון איש, מסטודנטים ועד פועלים הבהירה שצרפת לא תחזור להיות כשהייתה ומספר השובתים יילך ויגדל עד שיגיע ל-10 מיליון פועלים וצרפת תושבת לחלוטין. צרפת הלכה לפי הקו ששירטטה אחת הכרזות שהונפו בהפגנות ובה נכתב "האושר שלך נקנה. גנוב אותו בחזרה!"
אבל בדיוק כמו שהחלה המהפכה, כך היא דעכה. זה קרה לאחר שאיגודי העובדים קיבלו מהממשלה העלאה של 7% בשכר הפועלים ושכר המינימום הועלה ב-30%.
הנשיא המבוגר דה גול, שלא יכל למהומות, יחזיק עוד שנה נוספת בשלטון. לאחר האירועים הוא הכריז על בחירות שבהן ניצח כהרגלו. העם הצרפתי הרי תמיד זכר לו תמיד את הנהגתו האמיצה נגד הנאצים. אבל סופו הפוליטי של המנהיג העייף והשמרן כבר היה על הקיר ובעקבות משאל-עם שבו לא התקבלה דעתו, הוא עזב את תפקידו והתפטר.
הנה סיפור המחאה של פריז 1968:
https://youtu.be/yxxvMZ_KoPA
צילומים של מהומות הסטודנטים בפאריס ב-1968:
https://youtu.be/YCtcD9CfMOI
תכנית חינוכית על מהומות הסטודנטים והמהפכה של 1968 (עברית):
https://youtu.be/VEui2VM5Oag?long=yes
ומתוך הפודקסט "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על אירועי מאי 1968 בצרפת (עברית):
https://youtu.be/fyRVI7nm4Y8?long=yes
