כשמקרינים סרט, חייבת להיות התאמה מושלמת בין התמונה לצליל. התאמה זו נקראת "סִינְכְרוֹנִיזַצְיָה" או בעברית פשוטה "סינכרון". הסינכרוניזציה חשובה כדי שתנועות השפתיים של השחקנים למשל, יתאימו לקולות הדיבור היוצאים מפיהם. אם לא תהיה התאמה כזו, חוויית הצפייה של הצופים בסרט תיפגע קשות.

אז איך עושים את זה?

הקלאפר, קְלַאפֶר-בּוֹרְד (clapper או clapperboard), או בעברית נַקָּשׁ, הוא מתקן פשוט, המשמש בצילום סרטים להתאמת הצליל לתמונה בדיוק ולסימון של סצנות וטייקים שצולמו.

לקלאפר צורה של לוח שנסגר ועליו רושמים לפני כל טייק, את פרטי הטייק שמצלמים ואת מספרו.

בעת הצילומים, מצלמים בתחילת כל טייק, את אחד מעוזרי הצילום, כשהוא סוגר את הקלאפר-בּורד, עם הפרטים המעודכנים של הטייק שנכתבו עליו, אל מול המצלמה.

לאחר הצילומים, בזמן עריכת הסצנה בידר העריכה, מתאימים עורכי הסרט את צליל הנקישה בפס הקול המוקלט, לצילום הקלאפר שנסגר בתחילת הטייק.

מכיוון שקל לזהות את צליל הנקישה של הקלאפר ברצועת הקול ולראות את פעולת הסגירה המצולמת שלו ברצועת התמונה, קל להתאימן זו לזו. כך מסייעת נקישת לוח הקלאפר הנסגר לסינכרוניזציה של הקול לתמונה.


כך נראה הקלאפר המודרני, עם השעון האלקטרוני:

http://youtu.be/LSKSkdm3Ar4


הנה קלאפר פותח שוט צילום:

https://youtu.be/2tffnWvaFkI?t=1m50s


וכך מפעילים אותו נכון:

http://youtu.be/sDRgNYFNo_I