» «
קליגרפיה
מהי קליגרפיה והכתיבה הקישוטית שבה?



קליגרפיה (Calligraphy), או כתיבה תמה, היא אמנות הכתיבה ובדרך כלל היא מתייחסת לכתיבה מסוגננת. זוהי אמנות הכתיבה הקישוטית.

מקורה של אמנות הקליגרפיה הוא באמנות קדומה של סין ומזרח אסיה במאה ה-4 לספירה. משם היא התפתחה והתפשטה לפרס ולארצות האיסלאם, שבה תופס הכתב המסוגנן מקום מקודש והתפתחה מסורת קליגרפית עשירה. גם ביהדות התייחסו לסופרי הסת"ם, מי שכתבו את ספרי התורה, בכבוד רב. בצד מעמדם הדתי, הם נחשבו גם בעלי סגנון אישי ואמנותי.

גם בעולם המערבי התפתחה הקליגרפיה, בתוך המעבר מאותיות יווניות לאותיות לטיניות וכתיבה של כתבי-דת לטיניים מעוטרים ומאוירים. בימי הביניים פותחו סגנונות כתיבה, כמו האותיות האוּנקִייליוֹת שהיו נהוגות באי האנגלי, המינוסקול הקרולינגי והכתב הגותי שפותחו בגרמניה והכתב הנטוי שפותח באיטליה.

במאה ה-19, לאחר שמאז המצאת הדפוס ירדה קרנה של הקליגרפיה, חזרו אמני קליגרפיה לפעול. במאה ה-20 חזרה הקליגרפיה לפרוח בציורי גרפיטי ובעולם המחשבים. זה קרה בעיקר מאז המצאת המחשב האישי ומעבדי התמלילים, על מגוון הגופנים (פונטים) שפותחו בשבילם.

דמות מרכזית בקידום הנושא היה סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל האגדי, שבצעירותו קיבל קורס קליגרפיה באוניברסיטה והושפע מהיופי של עולם האותיות והעיצוב. כשפיתח ג'ובס את מחשב המקינטוש, הוא הפך אותו למחשב גרפי שגופנים מעוצבים ומעוררי השראה ויופי תפסו בו מקום מרכזי.

קליגרפיה נקראת לעיתים בעברית "כתיבה תמה". מקור המילה בשפה היוונית: המלה "קאלוס" פירושה ביוונית "יופי" ו"גראפוס" היא ביוונית "כתיבה".


הנה הקליגרפיה הסינית הקדומה:

https://youtu.be/ppZWIwZsRdU


על קליגרף סיני שעשה לו שם בעולם (עברית):

https://youtu.be/d68TIY2_4H4


אוסף קליגרפיות מרהיבות:

https://youtu.be/zg7QLW0KrQw


קליגרפיה במחשב המקינטוש - הראשון שהעמיד במרכז את העיצוב הגרפי והקליגרפיה:

http://youtu.be/2B-XwPjn9YY?t=1m15s


יופייה של הקליגרפיה ביפאן (עברית):

http://youtu.be/cUI9PPeUCmI


והדגמה של הקליגרפיה היפנית (עברית):

http://youtu.be/geQtLi66W-A
ערבסקה
מהן ערבסקות וכיצד הן נוצרו?



האמונה האיסלאמית אוסרת על ציור דיוקנאות, פורטרטים של בני אדם. לכן נמנעו האמנים ומאמיני האיסלאם לעטר את המסגדים שלהם בתמונות וציורים אנושיים. הדבר הוביל למסורת של עיטור שמתבסס על תבניות חוזרות. בעיטור הזה השתמשו ומשתמשים עד היום אמני האיסלאם. העיטור המגולף הזה נקרא "ערבסקה" (Arabesque). הוא נפוץ בעיטור מבני ציבור דתיים, בתי קודש וכתבי קודש מוסלמיים.

הערבסקות הן צורות או מוטיבים עיטוריים מופשטים שהאמנות המוסלמית מרבה להשתמש בהם. הן נולדו כשהאמנים המוסלמים יצרו עם הזמן משטחים מעוטרים בקווים ובצורות שיוצרים דגמים החוזרים על עצמם. הערבסקות כללו בדרך כלל עיטורים חוזרים כמו עלים, גבעולים שזורים ותבניות גאומטריות שונות.

יש חוקרי תולדות האמנות שרואים בערבסקה המוסלמית שילוב של מסתורין ורוחניות. אחרים רואים בה פשוט אסתטיקה שנולדה מתוך האילוץ שיצר האיסור הדתי.

מקורות ההשראה של הערבסקות לא ברורים לחלוטין. צורות הערבסקה משתמשות במרכיבים מעולם הצומח, כמו שריגים וצורות עלים. על שימוש מופשט במרכיבים כאלה אין איסור דתי. גם טקסטים מהקוראן, הספר הקדוש למוסלמים, משמשים לאמני הערבסקה, השוזרים אותם ויוצרים דגמים מופשטים שהדת מתירה להם ליצור.

הערבסקות היו לצורה הנפוצה והשכיחה באמנות המוסלמית ואמני הגילוף של ערבסקות היו מבוקשים מאד. גם הקליגרפיה המוסלמית הושפעה והשפיעה על אמנות הערבסק. במאה ה-20 הושפעה מהן האמנות המודרנית והרבתה להשתמש בערבסקות המופשטות בתחומי האמנות השונים. הערבסקה האקזוטית מהמזרח מצאה את דרכה לאמנות הציור של ציירים מודרניים כמו אנרי מאטיס, למחול, למוסיקה ולאדריכלות העולמית המודרנית שחיפשה צורות מופשטות בתרבויות העולם ולעיטור רהיטים, במיוחד בזרם האר-נובו.


זוהי הערבסקה באמנות האסלאם ותפקידה המרכזי כל כך באדריכלות ובאמנות הזו (עברית):

https://youtu.be/0NGGDXBanhs


הנה הערבסקות המצוירות:

http://youtu.be/z-NFKNd6VNg


ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:

https://youtu.be/yGp29FIirI8


פעמים רבות מדובר בגאומטריה או בעיטור בודד החוזר על עצמו (מתורגם):

http://youtu.be/pg1NpMmPv48


ערבסקות בתקרה של מסגד:

http://youtu.be/BPwJDnHggps


ערבסקה בכיתוב על מבנים איסלמיים:

http://youtu.be/yGp29FIirI8


אמנות הערבסקה תרמה רבות לקליגרפיה האיסלאמית:

http://youtu.be/DO9I6TAzkPI


גילוף ערבסקות:

http://youtu.be/J7Rxbu4FY4Q
קולמוס
איך מכינים קולמוס, או עט נוצה?



את הקוּלְמוּס (Quill) יוצרים מנוצה אמיתית של עוף. הכנת הקולמוס מתחילה בריכוך הנוצה, על ידי השרייתה בחומץ או בתוך מים רותחים. אחרי שהיא מתרככת, האומן חותך את קצה הנוצה ומתקבל ממנה מעין צינור חלול.

אבל בקצה נוצה לא מסירים את הכל. משאירים את אחד הקצוות בולט. דואגים שעוביו יהיה בסביבות 2-3 מילימטרים. העובי יקבע את עובי הכתב שהקולמוס יפיק. האומן יוצר לקצה צורה מלבנית חדה ועושה בה חריץ דק. מטרת החריץ הזה לאגור ולווסת את הדיו ולשחרר אותו כלפי מטה, לכיוון החוד.

את אותו קצה מלבני יטבול הכותב בדיו שבקסת הדיו, הכלי בו הדיו מוחזק. לאחר הטבילה, מחזיק הכותב את הנוצה כלפי מטה, כשהצד של המלבן נמצא צמוד לקלף או לנייר שעליו הוא כותב.


כך נהגו לייצר את עט הנוצה:

https://youtu.be/SF_dRWZNsQM


כך כתבו איתו:

https://youtu.be/z603Je-yjd8


והנה עט הנוצה:

https://youtu.be/FNWnM474sSo
אמנות איסלאמית
איך נולדה האמנות האיסלאמית?



האמנות האיסלאמית (Islamic art) היא אמנות חזותית, הכוללת עיטורים, אדריכלות וקליגרפיה, שהתפתחו והפכו למרכיב חשוב באימפריה המוסלמית ובארצות והמדינות שנולדו ממנה.

ישנם שני מאפיינים שבולטים במיוחד באמנות המוסלמית. הראשון שבהם הוא השימוש בקליגרפיה של הכתב הערבי לעיטורים שונים.

בשל מגבלות ההלכה המוסלמית, הנקראת "השריעה" והאיסור החמור על דמויות של בני אדם בציור או בפיסול, הקליגרפיה הפכה מרכזית באמנות המוסלמית. האיסור הזה, שהאיסלאם ירש מהיהדות, בה יש איסור של "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". אבל הוא קיים או התקיים כמעט בכל דת בשלב כלשהו בהיסטוריה שלה. במחקר התופעה הזו מכונה "אנאייקוניזם".

את תוצאות האיסור הזה ניתן לראות היטב במסגדים המוסלמיים המקושטים ברישומי קליגרפיה רבים ובערבסקות. כל אלה הפכו מרכזיים באמנות האסלאמית ומעבירים את הרעיון שאת מעשי האל לא ניתן לתפוס.

עובדה זו באה לידי ביטוי גם בפיתוח של אדריכלות ייחודית לבנייה של מסגדים ובתי מדרש מוסלמיים, המכונים "מדרסות".

את התפיסה מגלמים כתביו של הפילוסוף המוסלמי אבו אל-חזן, שחי בקהיר במאה ה-10. הוא כתב שהיופי נמצא בכל מקום ותולה אותו באופן בו רואים את הדברים, בדברים עצמם ובכל חפץ קיים.

לדבריו, בעצמים המאירים, בשמש והכוכבים, בכתב הערבי על הפיתולים שבו והחזרה הריתמית ובעיטורים שבכתב הזה ובערבסקות הנפוצות בתרבות והאמנות המוסלמית - בכל אלה יש יופי.

האור עצמו, כותב אבו אל-חזן, הוא יופי. גם הצבע הוא יופי והדמיון יוצר יופי. אפשר, הוא כותב, להעתיק את התהליך לאמנות ולהסביר לפיו את היפה באמנות המופשטת - היופי שבמשטח חלק, יופי בלתי פיגורטיבי, שניתן למצוא בכיפות המסגדים המבריקות שהאיסלאם הקים בכל ארץ שכבש, בפיתוחי שיש ועץ ועוד. אל חזן הטעים שהאמן המוסלמי לא מרגיש צורך לתאר דמות אדם ביצירתו ואם כבר אז יעדיף לתאר אותה בצורה מופשטת.

עוד על כך קראו בתגית "קליגרפיה, איסלאם".


הנה אמנות האיסלאם עם העיטורים הגאומטריים והעיטורים החוזרים במקום דמויות (מתורגם):

http://youtu.be/pg1NpMmPv48


על הקשר ההיסטורי שבין דת ואמנות (עברית):

https://youtu.be/qfITRYcnP84


ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:

https://youtu.be/yGp29FIirI8


ותכנית טלוויזיה על אמנות איסלאמית (עברית):

https://youtu.be/afDg86ILFwY?long=yes

קליגרפיה

קולמוס
איך פעל הקוּלְמוּס, העט העתיק?


הקוּלְמוּס (Quill) או עט הנוצה, היה העט הקדום, שנהגו בעבר לטבול בקסת דיו, כלי מלא בדיו, ולכתוב. הקולמוס שימש לכתיבה במשך מאות שנים, בטרם הומצא העט הכדורי. את הקולמוס מכינים מקנה סוף או מנוצה של עוף גדול.

קולמוסים קדומים התגלו במצרים והם מהמאה ה-4 לפני הספירה. ביניהם נמצאו גם כאלה שהחוד שלהם חצוי והם נחשבים מתקדמים יותר. הם הוכנו מקנה או מבמבוק, על ידי חידוד חלק ממנו.

בקהילות יהודיות באגן הים התיכון השתמשו בדרך כלל בקולמוסים שנוצרו מקנה. גם בימינו משמשים עדיין סופרי סת"ם, מי שכותבים ביד ספרי תורה גדולים, מזוזות, תפילין ומגילות. למרות שקולמוסי הנוצה הם נפוצים וקלים להכנה יותר, בימינו יש מי ששומרים עדיין על מסורת קולמוסי הקנה העתיקה.

הקולמוסים העתיקים הם שיצרו את הקליגרפיה. בהיותם כלים מדויקים וגמישים לקליגרפיה, משתמשים עד היום, לקליגרפיה איכותית, בקולמוסים שנוצרו מנוצות ציפור גדולה.

בימינו משתמשים ליצירת קולמוסים בעיקר בנוצות של תרנגולי הודו, אבל לא רק. על אף שהם נחשבים נחותים, ניתן למצוא היום קולמוסים רבים, שנוצרו ממתכת, ואף קולמוסים שעשויים פלסטיק.

מקור המילה קולמוס הוא בשפה יוונית, שבה הקנה המצוי נקרא "kalamos". ממנה הוא עבר לשפות שונות, כולל עברית. באנגלית הושפע ממילה זו ביוונית ולטינית, גם שמו של הקולמוס שנעשה מנוצה, שנקרא Quill. זאת בניגוד לקולמוס שנעשה מקנה, שנקרא באנגלית Reed pen.


הנה עט הנוצה:

https://youtu.be/FNWnM474sSo


כך נהגו לייצר אותו מהנוצות:

https://youtu.be/SF_dRWZNsQM


כך כתבו איתו:

https://youtu.be/z603Je-yjd8


העט הכדורי שהחליף אותו:

http://youtu.be/PLalXbsSLF0


וממציא העט הכדורי בירו ליד קודמו, ממציא עט הנוצה:

http://youtu.be/k1c-13IhgfI
אדריכלות איסלאמית
מה מיוחד באדריכלות איסלאמית?


אדריכלות איסלאמית (Islamic architecture) היא סגנון התכנון והעיצוב הייחודי של המוסלמים. מדובר בסגנון שהאסתטיקה שלו שונה מאד מזו הנוצרית, למשל, המתבססת על הרבה יצירות אמנות שמציגות קדושים אנושיים, בציור, בפסל ובמסכה.

דת האסלאם הגבילה את המאמינים בעיצוב מסגדים שאוסר מאז ומתמיד על פסל ותמונה. כך התפתחה האדריכלות האסלאמית, כסגנון שנמנע ממרכיבים שכאלה והשתמש דווקא בקישוטים ועיטורים במבנים, שהתבססו על צורות גאומטריות וצורות מהטבע.

במקום תמונות ופסלים, משתמשים באדריכלות האיסלאמית במרכיבים קישוטיים רבים במבנה. ביניהם ניתן למצוא מרכיבים כמו כיפות, קשתות, משרביות, מעקות מגולפים, קרניזים וכדומה. כך מספקים את הרצון לקשט את המבנה, באמצעות פריטים אדריכליים שונים, שאינם מנוגדים לאיסורי הדת.


הנה האדריכלות האיסלאמית והגאומטריה שמככבת בה (מתורגם):

https://youtu.be/pg1NpMmPv48


כך אדריכלות משקפת מאבקי כוח על שליטה באיסלאם (עברית):

https://youtu.be/QGL7Iy7PqA8


וליד האדריכלות יש גם את ההנדסה והצד הכספי של המבנים המפוארים הללו (עברית):

https://youtu.be/Q_zGNzcMGEs
אדריכלות מורית
מהי אדריכלות מורית?



האדריכלות המורית (Moorish architecture) היא גרסה עתיקה של ארכיטקטורה מוסלמית, מבית הכובשים המוסלמים של ספרד בימי הביניים, אלו שבאו מצפון אפריקה, כבשו ושלטו ביד רמה, בספרד של ימי הביניים. עם הכיבוש הזה של ספרד, הם הותירו השפעות רבות על סגנונה ועל האדריכלות של הממלכה הספרדית.

מאפייני האדריכלות המורית באים, בין היתר, לידי ביטוי בכיפות גדולות, קשתות מחודדות, קשתות פרסה, שימוש בסימטריה ובצורות גיאומטריות וצבעים עזים. יש בבנייה הזו גם לא מעט חצרות גדולות, שלא פעם מעוצבות בצורה של גן מוסלמי, הכולל תעלות מים, מזרקות וקולונדות עמודים מסביבן.

באירופה בולטת הארכיטקטורה האיסלאמית המורית, במיוחד בערים ספרדיות מהעת העתיקה. אחת מהן היא גרנדה, שם נבנו ארמון אלהמברה המורי. אדריכלות מורית בולטת גם בעיר קורדובה, זו שהייתה בירת אנדלוסיה המוסלמית בשנים 1036-751.

אותו מתחם האלהמברה שבעיר גרנדה, הוא מתחם שנבנה על אחת הגבעות שמקיפות את גרנדה. הוא כולל ארמונות ומבצרים מהמאות ה-13 וה-14 והוא מורכב ממבוכי פטיו, גנים יפים להפליא, שלל כיפות וקשתות המעוטרות באריחים ססגוניים ועוד.


דוגמאות לאדריכלות של המורים באי מלטה:

https://youtu.be/Wqor7zgsFN8


במרוקו:

https://youtu.be/0kkMpRcR4VU


כך הביאו המורים את האדריכלות שלהם לאנדלוסיה ולאירופה:

https://youtu.be/rYEMexhrBdI


ארמון אלהמברה בגרנדה שבדרום ספרד בנוי באדריכלות מורית:

https://youtu.be/bPccCA1BvhU


על יופיו והאדריכלות המופלאה שלו (מתורגם):

https://youtu.be/sxVUJ38XmdM


גני הארמון המורי המרשים ביותר בעולם:

https://youtu.be/r3fbDWxbzfk


ודוגמאות מרתקות לאדריכלות מורית במיטבה:

https://youtu.be/-ocAbCYAwL4?long=yes
מסגד הזכוכית
מה מיוחד במסגד הזכוכית בשיראז?


מסגד הזכוכית בעיר האיראנית שיראז (Shah Cheragh Mosque) הוא אחד המסגדים היפים בעולם. בני כל הדתות יכולים להיכנס ולהתרשם ממראהו הנוצץ.

מבחוץ, עטוף המסגד המרשים הזה במיליוני אריחים, מקושטים במיטב העיטורים, הקליגרפיה והערבסקות, אמנות הקישוט המוסלמית, שהתפתחה מהאיסור באיסלאם על הצגת דמויות במסגדים.

ביקור בתוכו קצת מרגיש כמו ביקור בחדר האוצר עתיר היהלומים מסיפורי אלאדין. חלונות ויטראז מדהימים זורחים בשלל צבעי הקשת ופולטים אור המנצנץ מאינספור שברי זכוכית צבעוניים ולידם קישוטים מוארים. אלפי כתמי צבע מקסימים אלה מצפים כמעט את כל החלל הפנימי של המסגד וכיפתו זוהרת ונוצצת בהוד.

נברשות ענק תלויות מתקרתו ומזכירות מעין גשם שקפא ומנורות ירוקות מבצבצות מקירות הענקיים.

במסגד קברים של מוסלמים שנרדפו בשל אמונתם השיעית במהלך הקרבות בין הפלגים המוסלמים במאות ה-8 וה-9.

המסגד הזה נחשב למקום חשוב לפולחן הדתי ומוקד עליה לרגל במדינה הדתית כל כך. יש בו גם מוזיאון בו מוצגים עותקים עתיקים של הקוראן, הספר הקדוש למוסלמים.


הנה מסגד הזכוכית הקסום:

https://youtu.be/48mf42LwDU4


סיפורו של המסגד המכונה "מלך האור":

https://youtu.be/b9IFK8i0iSM


וביקור במסגד הזכוכית שבעיר שירז:

https://youtu.be/5Nqf8JYXLC8


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.