» «
אסון צ'רנוביל
מה קרה באסון צ'רנוביל?



אסון צֶ'רנוֹבִּיל היה האסון הגרעיני החמור ביותר מאז ומעולם והוא היה האסון שבו נגרם הנזק הגדול ביותר, מאז שהחל האדם להשתמש באנרגיה גרעינית. האסון אירע בשנת 1986 כשעליית חום לטמפרטורה גבוהה התיכה את ליבת הכור ופרצה את מעטפת ההגנה שלה. דקות אחר-כך היא החלה להפיץ בסביבת הכור חומרים רדיואקטיבים ממיתים.

אמנם מתו כתוצאה מהאסון רק 15 איש, אבל הנזק הסביבתי שנגרם מאות קילומטרים מסביב לכור היה גדול מאד. לאוויר שוחררה נשורת רדיואקטיבית בכמות של פי 300 מפצצת גרעין רגילה. עד היום נותרו שטחים רבים מסביב לכור נגועים ברדיואקטיביות ואצל רבים מתושבי הסביבה התגלו מקרים קשים של סרטן במשך שנים רבות אחריו.

רבים גורסים שזהו האסון האקולוגי החמור ביותר במאה ה-20. עשרות שנים אחרי האסון הגרעיני הגדול בהיסטוריה, לא רבים יודעים את סיפור האסון שהביא להגלייתם של כל תושבי אזור צ'רנוביל.


הנה סיפורו ללא המילים של האסון הגרעיני של צ'רנוביל:

http://youtu.be/aXF_vUvnHY4


כך הפכה צ'רנוביל לאתר תיירות:

http://youtu.be/AaRSUPSgj2Q


צ'רנוביל ממעוף הרחפן:

https://youtu.be/UeZtlFeEcNg?t=21s


מצגת וידאו על אסון צ'רנוביל:

http://youtu.be/uQItubccJOQ
קרינת רנטגן
מה מסוכן בקרני רנטגן?



אין ספק שקרני רנטגן (X-rays) העניקו לרפואה כלים חשובים באיבחון וריפוי. יכולתן של קרני הרנטגן לחדור אל תוך גוף האדם ולאפשר לרופאים לקבל תמונה טובה של עצמות ואיברים פנימיים היא פלא של ממש. בזכות טכנולוגיית הרנטגן, הפך איתורם של סימני מחלה ופציעה, לעניין פשוט למדי.

אבל לצד היכולות המופלאות של הרנטגן יש בו גם סכנה, שהתגלתה עם הזמן. רק משהסתבר שעובדי הרנטגן חלו בסרטן יותר מאשר האוכלוסייה הרגילה, התוודע עולם הרפואה לסכנה שבקרני הרנטגן.

הסיבה לסכנה היא שלאחר צילום הרנטגן נותר חלק מהקרינה שבקרני הרנטגן בתוך גופנו. כשאנרגיה זו נספגת בגוף, היא עלולה לגרום להשפעות ביולוגיות מסוכנות ברקמות הגוף. יש אף הליכים רפואיים הכרוכים בחשיפה למנות קרינה גבוהות עוד יותר מצילומי רנטגן רגילים ובהם הסכנה אף גוברת.

אם לא היינו נוקטים באמצעי זהירות, בעת החשיפה לקרניים הללו, יכול היה הנזק להיות משמעותי מאד לבריאותנו. שחרור האלקטרון יכול לפגוע במטען הגנטי של תאי הגוף. מספיק תא פגוע אחד, כדי לגרום להופעת מחלה ממאירה כמו סרטן. ילדים למשל, שהם בעיצומו של תהליך הגדילה ותאיהם מתחלקים בקצב מהיר משל מבוגרים, הם בסכנה גבוהה אף יותר. הסיכון העיקרי בצילום רנטגן, על אף שהוא קטן מאד, הוא לנזקים אפשריים באברי הרבייה, שיגרמו להיווצרות מוטציות, כמו גם לרקמות דוגמת בלוטת התריס.

אבל יש פתרון מצוין לבעיה. חשיפת הסיכון שבצילום הרנטגן הביא כבר לפני שנים רבות לחקור ולגלות את שיטות ההגנה הנכונות. מעבר לשיפור המכשור במכון הרנטגן והקפדה על נהלים, כמו יציאת טכנאי הרנטגן מהחדר בעת הצילום, מגינים גם על המצולמים מהקרינה. למען בטיחותם, מתבקשים המצטלמים במכון הרנטגן להניח סינר עופרת על איברים מסוימים בגוף. העופרת מונעת מקרני הרנטגן להגיע לאזורי הפוריות, למשל, שהם בסיכון גבוה.


אלה הסיכונים שבקרני הרנטגן:

https://youtu.be/vmdemMnkSKo


הקרבן הידוע ביותר ואולי הראשון של הקרינה הסו הייתה מי שחקרה אותה לראשונה - המדענית הדגולה מארי קירי:

https://youtu.be/w6JFRi0Qm_s


כך מייצרת נורת הרנטגן את הקרניים הללו - קרני ה-X-rays:

https://youtu.be/Bc0eOjWkxpU


וכך חודרות קרני הרנטגן את הגוף:

https://youtu.be/hTz_rGP4v9Y
ניסוי בנשק גרעיני
מה גורמים ניסויים גרעיניים?



ניסויים גרעיניים (Nuclear Tests) הם ניסויים שנועדו לבחון את השימוש בנשק גרעיני, תוצאותיו, יעילותו והשפעותיו על היבטים שונים בחייהם של בני אדם ובעלי חיים בסביבה.

במהלך המאה העשרים, מרבית המדינות שפיתחו נשק גרעיני בחנו אותו באמצעות ניסוי. לא פעם משמשים ניסויים גרעיניים להפגנת כוח ויכולת גרעינית של אומות, שכן בכך "מאותתת" המדינה שעורכת את הניסוי, שלא כדאי להילחם בה, בהיותה בעלת יכולת השמדה גרעינית. כך באו לעולם המעצמות הגרעיניות, אלו שהראו לעולם כולו את יכולותיהן הגרעיניות וקיבעו בכך את מעמדן כמעצמות.

הניסוי הגרעיני הראשון בהיסטוריה היה "ניסוי טריניטי". את הניסוי הזה ערך צבא ארצות הברית ב-16 ביולי 1945, כחלק מתוכנית מנהטן, לייצר את פצצה האטום שתכריע את מלחמת העולם השנייה. עוצמת הפיצוץ של הפצצה היחידה שהתפוצצה בו הייתה שקולה ל-21,000 טון של חומר הנפץ TNT.

לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכו הניסויים הגרעיניים. סדרת הניסויים הכי מפורסמים בנשק גרעיני, בוצעו על ידי ארצות הברית במסגרת "מבצע פרשת דרכים ". הניסויים נערכו בקיץ 1946 באטול ביקיני (Bikini Atoll), שבאיי מרשל, באוקיינוס השקט. האמריקאים פינו את כל תושבי האטול, כדי לבצע בו סדרה של 23 ניסויים גרעיניים. 23 פצצות הגרעין שהוטלו על ספינות ומטוסים ישנים שפוזרו בסביבות האי, נועדו לבחון את יעילות הפצצות והנזק שהן יגרמו לנשק ולסביבה. לאחר הניסויים הבינו כולם שניסוי כזה הופך את המקום לאתר שבני אדם ובעלי חיים לא יוכלו לחיות בו במשך שנים ארוכות. באי ביקיני נרשמה הכחדה של כל בעלי החיים באתר הניסויים ומסביבו. גם הדגה נפגעה במרחקים של מאות קילומטרים מהאטול, בשל תופעות של קרינה. דייגים רבים ביפאן דיווחו במהלך השנים על דגים "מוזרים" שניצודו. ככל הנראה חלק גדול מהמוטציות נזקפו לחובת סדרת הניסויים האטומיים של ארצות הברית.


כך נראה ניסוי גרעיני:

https://youtu.be/Ge865CR9pN8


סיפור ניסויי ההפצצות הגרעיניות על ביקיני:

https://youtu.be/UxF10IYOMCo


ניסוי גרעיני סובייטי שנעשה ב-1953, במקביל לניסויים האמריקאיים באי ביקיני:

https://youtu.be/r0dUIq8gHgc


סרט תיעודי על אתר הניסויים הגרעיניים הגדול בעולם במדבר נבאדה:

https://youtu.be/QGPKeNH2ee4?long=yes
כור גרעיני
מהו כור גרעיני ואיך מייצרים בו חשמל?



כור גרעיני הוא מתקן שבו מבצעים ביקוע גרעיני מבוקר. במרבית המקרים המטרות של הכור הגרעיני הן הפקה של אנרגיה חשמלית (על ידי הנעה של תחנות כוח המייצרות חשמל) או לצורכי מחקר.

בהפקת אנרגיה חשמלית יש יתרון גדול לכור הגרעיני על פני תחנות הכוח הפחמיות ודומותיהן. הסיבה היא שתהליכי ייצור אנרגיה באמצעות כורים גרעיניים מייצרים אנרגיה גבוהה יותר ובצריכה קטנה יותר של דלק, מאשר בתחנות חשמל העושות שימוש בתהליכים כימיים ומונעות בפחם או נפט. מעבר לסיכונים המוכרים שבשימוש במתקנים גרעיניים, חשוב לזכור שהם מזהמים פחות בהתנהלות רגילה.


הנה סרטון שמסביר כיצד פועל כור גרעיני להפקת אנרגיה:

http://youtu.be/DlE2Ba9qRyc


כור גרעיני מקל מאד על ייצור של נשק גרעיני ולכן צה"ל השמיד בעבר כור גרעיני שהקימו בעיראק:

http://youtu.be/A2fFHzN8btw

קרינה רדיואקטיבית

רדיום
מה זה רדיום ומתי גילה אותו הזוג קירי?



רדיום (Radium, בעברית: אורית) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי, פי מיליון יותר רדיואקטיבי מהאורניום. הרדיום התגלה בפאריס על ידי הפיזיקאית הפולנית מארי קירי ובעלה הצרפתי פייר קירי ב-1898 בעפרת אורניום. השניים הפיקו מהעפרה את כל האורניום וגילו שעדיין נשארה רדיואקטיבי. כך הסיקו על קיום יסוד רדיואקטיבי שטרם התגלה - זה היה הרדיום (ביחד עם יסוד נוסף שגילו שם - הפולוניום). הם זכו על כך בפרס נובל (ובהמשך חייה, לאחר מותו של פייר, זכתה מארי קירי בפרס נובל נוסף והיתה האישה הראשונה שזכתה בשני פרסי נובל).

בהמשך המחקר גילו חוקרים שהרדיום גורם למחלות קשות ולכן פסק השימוש בו לשימושים מסחריים, כגון ייצור של צבעים שזוהרים בחושך. קיים גם חשש שמותה של מארי קירי, מגלת הרדיום, נגרם מטיפול לא זהיר ברדיום. את יומני המחקר שלה עד היום מתקשים לקרוא, בגלל הרדיואקטיביות המסוכנת שבהם.

בתחילת המאה העשרים השתמשו ברדיום נוכלים רבים כדי למכור לציבור "תרופות פלא" למניעת מחלות ולשיפור כח הגברא. כתוצאה מבורות בתחום הרפואה באותה תקופה מתו אנשים רבים.

גילוי הרדיום והרדיו-אקטיביות השפיעו על פיתוחים מדעיים רבים, כולל הפצצה הגרעינית והמצאות רבות בתחום הרפואה.


הנה סרטון מתורגם על הרדיום וחומרים נוספים שהתגלו עם הזמן כקטלניים:

https://youtu.be/gKfjHTk8KrY


על מארי קירי וגילוי הרדיום:

http://youtu.be/3KmJsKuJws4
פייר ומארי קירי
איך זכתה מארי קירי בשני פרסי נובל?



מה אם נאמר לכם שאחד המדענים הטובים בהיסטוריה היה בכלל אישה? ואם נוסיף שהאישה הזו זכתה בפרס נובל ולא פעם אחת אלא פעמיים? - הופה, בנות... מתחילות להאמין בעצמנו? אז יאללה ללמוד!

קראו לה מארי קירי והיא ובעלה, פייר קירי, גילו ב-1898 את הרדיום (Radium), שנקרא בעברית "אורית". מדובר ביסוד כימי רדיואקטיבי, שהקרינה הרדיואקטיבית שלו היא פי מיליון מזו שפולט האורניום. הם גילו אותו בעפרת אורניום שממנה הפיקו את כל האורניום ואז גילו שהיא עדיין רדיואקטיבית. מכך הסיקו השניים שבעופרת האורניום עדיין יש יסוד רדיואקטיבי נוסף. זה היה הרדיום ואגב,עימו גילו בעופרה הזו עוד יסוד, שלו קראו פולוניום.

גם אחרי מותו של פייר בתאונה המשיכה מארי במחקר וזכתה בפרס נובל נוסף. בהמשך היא מתה בשל הקרינה הרבה שאליה נחשפה במעבדה. עד היום יש קושי וחשש מקריאה של יומני המחקר המדעי המסקרנים שלה, בשל הרדיואקטיביות המסוכנת שבהם.

פיתוחים מדעיים רבים שנולדו עם השנים, הושפעו מגילוי הרדיום והרדיו-אקטיביות של הזוג קירי. ניתן לומר שללא הגילויים של השניים, לא היו באות המון המצאות רפואיות. מנגד, גם הפצצה הגרעינית לא הייתה באה לעולם, כך שלא כל מה שנולד מהמצאותיהם היה אולי כה טוב.


הנה סיפורה של האישה היחידה שזכתה בשני פרסי נובל:

https://youtu.be/w6JFRi0Qm_s


פייר ומארי קירי והעבודה שהמשיכה לאחר מותו:

https://youtu.be/ZEV4KJBJvEg


על מארי קירי וגילוי הרדיום:

http://youtu.be/3KmJsKuJws4


הבה נכיר אותה, עם מעט הומור חינוכי:

https://youtu.be/VAxoXbC3H0A?long=yes
הירושימה
מה קרה בנפילת פצצת האטום על הירושימה?



הירושימה היא עיר יפאנית, הראשונה בהיסטוריה שהופצצה בפצצת אטום. במהלך מלחמת העולם השנייה הטיל מטוס של צבא ארצות הברית פצצה אטומית על העיר והשמיד את כולה. הטלת הפצצה נועדה לגרום לכניעה מיידית של יפאן במלחמה נגד ארצות הברית. ההרס וההשמדה שהביאה גרמו לכך שהיא נתפסת עד היום כאחת הפעולות הצבאיות השנויות ביותר במחלוקת בהיסטוריה האמריקאית.

ואכן, התוצאות היו מזעזעות. חצי מאוכלוסיית העיר נהרגו, ברגע הפצצה ובשנים שאחריה, הן מהפצצה הבודדת והן משתיית מי הגשם הגרעיני שבא אחריה. רבים אחרים נותרו פצועים, נכים ופגועים גנטית, בשל הפגיעה הרדיואקטיבית של הפצצה. בניין המשטרה, שהפצצה נפלה ממש קרוב אליו, נותר על כנו, והושאר מאז כמו שהוא. כיום הוא הפך לסמל העיר וקרוי "אנדרטת השלום בהירושימה".

כיום מכריזה על עצמה הירושימה "עיר השלום העולמית" והיא מציינת בכל 6 באוגוסט את יום הזיכרון שלה ומזכירה לעולם עד כמה הפצצה האטומית איומה וכמה חשוב שלא לאפשר לאיש להטילה.


הפצצת הירושימה ותוצאותיה:

https://youtu.be/NF4LQaWJRDg


תיאור הסיפור בעברית:

https://youtu.be/gXKgvpw9DPc


אותו סרט מהזווית של תושבי העיר:

https://youtu.be/3wxWNAM8Cso


זו הייתה הפעם הראשונה שבה הופעלה פצצת אטום:

https://youtu.be/b2KKQBGsAHs


העולם זוכר את היום הזה ביחד עם יפאן, שלמדה את הלקח:

https://youtu.be/jNz-obc85_w?t=23s


סרטון תיעודי בעברית על ההפצצה ותוצאותיה:

https://youtu.be/-a9nGvCRrAc?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.