שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
קרפדות
מהו גלגול אצל הדו-חיים?
למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".
איך מתנהל הגלגול הזה?
בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.
ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.
רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.
מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.
אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.
איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:
https://youtu.be/1y6614FsC4I
הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:
https://youtu.be/7NhA9SHunKs
הסבר באנגלית של המטמורפוזה:
https://youtu.be/rJOOxlFs9Is
ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/wyUWl272b20
למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".
איך מתנהל הגלגול הזה?
בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.
ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.
רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.
מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.
אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.
איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:
https://youtu.be/1y6614FsC4I
הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:
https://youtu.be/7NhA9SHunKs
הסבר באנגלית של המטמורפוזה:
https://youtu.be/rJOOxlFs9Is
ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/wyUWl272b20
כיצד חיים הדו-חיים?
משפחת הדו-חיים (Amphibian) הם בעלי חיים בעלי שתי צורות חיים, גם ביבשה וגם במים, ומכאן שמם (דו פירושו שניים).
יש בעולם אלפי מינים של דו-חיים כדוגמת סלמנדרות, צפרדעים, טרטון, וקרפדה. אם לדייק, חיים בעולם כיום כ-6,000 מינים של דו חיים, מהם יש כמעט 4,000 מיני דו-חיים חסרי זנב כמו הצפרדע והקרפדה. אגב, אחד מכל שלושה מינים של דו חיים מצוי בסכנת הכחדה.
לדו החיים יש סוג של ריר על גופם, שמאפיין אותם. הם מפרישים את הריר הזה על-גבי עורם, והוא שומר על הלחות של העור. אגב, הריר הזה מכיל לא פעם חומרי רעל שמשמשים להם להגנה.
בתחילת חייהם, הם חיים כצעירים במים, ממש כמו דגים. את החמצן הם נושמים כמו דגים, באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. כשהוא צעיר, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. מכיוון שאינו מסוגל לנשום חמצן מהאוויר - הוא פשוט ייחנק.
רק לאחר הגלגול, כשהוא מתבגר, משתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ ורק אז הוא עולה אל היבשה.
בעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונות מהבוגרים ורק בהמשך עוברים גלגול. זוחלים שונים כמו צב או תנין חיים גם ביבשה וגם במים, אך אינם דו-חיים. אנו יודעים זאת כי הצעירים דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים, בעוד שאצל הדו-חיים הם שונים. הם נולדים כגלגול שאחר-כך ישתנה לחלוטין ויקבל צורה של בוגר.
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:
https://youtu.be/6MGL3yTw0c4
והצפרדע - אולי החבר המוכר ביותר בעולם הדו-חיים:
https://youtu.be/oMFxQsaT274
משפחת הדו-חיים (Amphibian) הם בעלי חיים בעלי שתי צורות חיים, גם ביבשה וגם במים, ומכאן שמם (דו פירושו שניים).
יש בעולם אלפי מינים של דו-חיים כדוגמת סלמנדרות, צפרדעים, טרטון, וקרפדה. אם לדייק, חיים בעולם כיום כ-6,000 מינים של דו חיים, מהם יש כמעט 4,000 מיני דו-חיים חסרי זנב כמו הצפרדע והקרפדה. אגב, אחד מכל שלושה מינים של דו חיים מצוי בסכנת הכחדה.
לדו החיים יש סוג של ריר על גופם, שמאפיין אותם. הם מפרישים את הריר הזה על-גבי עורם, והוא שומר על הלחות של העור. אגב, הריר הזה מכיל לא פעם חומרי רעל שמשמשים להם להגנה.
בתחילת חייהם, הם חיים כצעירים במים, ממש כמו דגים. את החמצן הם נושמים כמו דגים, באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. כשהוא צעיר, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. מכיוון שאינו מסוגל לנשום חמצן מהאוויר - הוא פשוט ייחנק.
רק לאחר הגלגול, כשהוא מתבגר, משתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ ורק אז הוא עולה אל היבשה.
בעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונות מהבוגרים ורק בהמשך עוברים גלגול. זוחלים שונים כמו צב או תנין חיים גם ביבשה וגם במים, אך אינם דו-חיים. אנו יודעים זאת כי הצעירים דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים, בעוד שאצל הדו-חיים הם שונים. הם נולדים כגלגול שאחר-כך ישתנה לחלוטין ויקבל צורה של בוגר.
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:
https://youtu.be/6MGL3yTw0c4
והצפרדע - אולי החבר המוכר ביותר בעולם הדו-חיים:
https://youtu.be/oMFxQsaT274
מיהם טורפי הלילה?
טורפי לילה (Night predators) הם בעלי חיים שטורפים בשעות הלילה. אם במהלך היום הם נחים במערות, מאורות, או בין העצים, במהלך הלילה מתעוררים פעילי הלילה הללו, שנמנים על קבוצת בעלי החיים שאוכלים בחשיכה, ויוצאים לצוד.
הקרפדה, למשל, מסתובבת בחשיכה וטורפת שלשולים וחרקי לילה כמו צרצרים וחרגולים. להגנה על עצמה היא מפרישה ריר ארסי וריחני, עם ריח רע שמרתיע טורפים שמבקשים לטרוף אותה.
עטלפים מגינים על עצמם מטורפים שמתמקדים בטרף בשעות היום. הם עושים זאת על ידי יציאה לחפש מזון דווקא בשעות החשיכה. יש מיני עטלפים שאוכלים פירות, אבל הטורפים שביניהם פוערים בחושך את הפה ובפיהם הפעור לרווחה הם טורפים חרקים מעופפים.
גם עכביש הצלב, הנוהג לישון בשעות היום, טווה את קורי העכביש שלו דווקא בלילה. בקורים הללו מסתבכים חרקים קטנים, נלכדים והופכים למזון עבור העכבישים.
בעלי חיים רבים במדבר יוצאים לצוד בלילה בגלל החום של שעות היום. ביניהם אפשר למצוא את הקיפודים, שועלי פנק, חולדות ודו-חיים מדבריים.
גם בערבה ניתן למצוא טורפי לילה, ביניהם חתול בר, שועל מצוי, זאב, צבוע, קרקל, שועל חולות, תן זהוב, שועל צוקים, כמו גם דורסי לילה דוגמת כוס החורבות ואוח מדברי.
גם נחשים ליליים זוחלים בחושך ומגששים בלשונם הדקה, כמחפשים טרף. על ידי יכולתם להרגיש את חום גופו, הם מאתרים את קורבנם גם בחשיכה מוחלטת. כשהם לוכדים לטאה או בעל חיים קטן, הם פוערים פה גדול ובולעים אותם בבת אחת. מכאן הם יעכלו את הטרף ויחושו שבעים למשך הימים או השבועות הקרובים. כשיהיו שוב רעבים, נמצא אותם מחדש בליל ציד.
#איך טורפי לילה מאתרים את הטרף בחשיכה?
לבעלי חיים יש כמובן שיטות שונות לזהות את הטרף בלילה. יש מהם שהראיה שלהם כוללת שכבה בעיניים שמחזירה אור וכך מאפשרת להם לראות גם בחשיכה. אצל אחרים העיניים מאירות מעט את הסביבה, כמו פנסים קטנים.
אבל מרבית טורפי הלילה נאלצים להתבסס על החושים האחרים שלהם, חושים יעילים ומפותחים מהרגיל, שמחליפים את חוש הראיה.
יש מהם שמסתמכים על חוש הריח המפותח שלהם ואחרים על חוש מישוש מצוין. בעלי חיים כמו הארנב, הפנק והירבוענים מתבססים על חוש השמיעה דווקא. הם מזהים את הטרף באמצעות אוזניהם הענקיות. השמיעה החדה בלילה עוזרת להם לאתר קולות של חרקים בחשיכה. כך הם מצליחים לצוד בלילות החשוכים, מבלי להזדקק לראיה לילית.
העטלף, לעומתם, משתמש בשיטה מדהימה שהטבע נתן לו ונקראת "אקולוקציה", בתרגום חופשי "איתור מיקום באמצעות הדים". בזמן במעופו הוא משמיע קריאות ללא הרף וכך שולח גלי קול חזקים שמתנגשים בעצמים בסביבתו וחוזרים אליו. כך הוא מצליח לאתר וללכוד את טרפו, מחרקים ליליים ועד עשים.
גם בעולם העופות יש טורפי לילה. חלק מהטורפים בלילה הם דורסי הלילה (Strigiformes). זוהי סדרת עופות דורסים שבניגוד לדורסי היום שבקבוצת העופות הדורסים, היא מוצאת את הטרף בשעות הלילה. ינשוף, לילית, כוס, תנשמת ואוח, למשל, נמנים על דורסי הלילה שטורפים בעיקר חרקים, עכברים ועקרבים.
אגב, יש גם בעלי חיים שצדים גם ביום וגם בלילה. בין הפעילים גם בשעות היום וגם בלילה תמצאו את האריה. כמו כל החתולים, האריות נמים לאורך כל שעות היממה ומדי פעם קמים לחוד ואחרי האוכל הם חוזרים לישון.
יש אפילו כאלו, כמו החדף, שאינם ישנים כלל.
הנה טורפי לילה:
https://youtu.be/YvKnsnDIM6E
לילה (מ)טורף במדבר:
https://youtu.be/OySNxJMmi-w
והאוח טורף בלילה:
https://youtu.be/bec_eFQ2pVE
טורפי לילה (Night predators) הם בעלי חיים שטורפים בשעות הלילה. אם במהלך היום הם נחים במערות, מאורות, או בין העצים, במהלך הלילה מתעוררים פעילי הלילה הללו, שנמנים על קבוצת בעלי החיים שאוכלים בחשיכה, ויוצאים לצוד.
הקרפדה, למשל, מסתובבת בחשיכה וטורפת שלשולים וחרקי לילה כמו צרצרים וחרגולים. להגנה על עצמה היא מפרישה ריר ארסי וריחני, עם ריח רע שמרתיע טורפים שמבקשים לטרוף אותה.
עטלפים מגינים על עצמם מטורפים שמתמקדים בטרף בשעות היום. הם עושים זאת על ידי יציאה לחפש מזון דווקא בשעות החשיכה. יש מיני עטלפים שאוכלים פירות, אבל הטורפים שביניהם פוערים בחושך את הפה ובפיהם הפעור לרווחה הם טורפים חרקים מעופפים.
גם עכביש הצלב, הנוהג לישון בשעות היום, טווה את קורי העכביש שלו דווקא בלילה. בקורים הללו מסתבכים חרקים קטנים, נלכדים והופכים למזון עבור העכבישים.
בעלי חיים רבים במדבר יוצאים לצוד בלילה בגלל החום של שעות היום. ביניהם אפשר למצוא את הקיפודים, שועלי פנק, חולדות ודו-חיים מדבריים.
גם בערבה ניתן למצוא טורפי לילה, ביניהם חתול בר, שועל מצוי, זאב, צבוע, קרקל, שועל חולות, תן זהוב, שועל צוקים, כמו גם דורסי לילה דוגמת כוס החורבות ואוח מדברי.
גם נחשים ליליים זוחלים בחושך ומגששים בלשונם הדקה, כמחפשים טרף. על ידי יכולתם להרגיש את חום גופו, הם מאתרים את קורבנם גם בחשיכה מוחלטת. כשהם לוכדים לטאה או בעל חיים קטן, הם פוערים פה גדול ובולעים אותם בבת אחת. מכאן הם יעכלו את הטרף ויחושו שבעים למשך הימים או השבועות הקרובים. כשיהיו שוב רעבים, נמצא אותם מחדש בליל ציד.
#איך טורפי לילה מאתרים את הטרף בחשיכה?
לבעלי חיים יש כמובן שיטות שונות לזהות את הטרף בלילה. יש מהם שהראיה שלהם כוללת שכבה בעיניים שמחזירה אור וכך מאפשרת להם לראות גם בחשיכה. אצל אחרים העיניים מאירות מעט את הסביבה, כמו פנסים קטנים.
אבל מרבית טורפי הלילה נאלצים להתבסס על החושים האחרים שלהם, חושים יעילים ומפותחים מהרגיל, שמחליפים את חוש הראיה.
יש מהם שמסתמכים על חוש הריח המפותח שלהם ואחרים על חוש מישוש מצוין. בעלי חיים כמו הארנב, הפנק והירבוענים מתבססים על חוש השמיעה דווקא. הם מזהים את הטרף באמצעות אוזניהם הענקיות. השמיעה החדה בלילה עוזרת להם לאתר קולות של חרקים בחשיכה. כך הם מצליחים לצוד בלילות החשוכים, מבלי להזדקק לראיה לילית.
העטלף, לעומתם, משתמש בשיטה מדהימה שהטבע נתן לו ונקראת "אקולוקציה", בתרגום חופשי "איתור מיקום באמצעות הדים". בזמן במעופו הוא משמיע קריאות ללא הרף וכך שולח גלי קול חזקים שמתנגשים בעצמים בסביבתו וחוזרים אליו. כך הוא מצליח לאתר וללכוד את טרפו, מחרקים ליליים ועד עשים.
גם בעולם העופות יש טורפי לילה. חלק מהטורפים בלילה הם דורסי הלילה (Strigiformes). זוהי סדרת עופות דורסים שבניגוד לדורסי היום שבקבוצת העופות הדורסים, היא מוצאת את הטרף בשעות הלילה. ינשוף, לילית, כוס, תנשמת ואוח, למשל, נמנים על דורסי הלילה שטורפים בעיקר חרקים, עכברים ועקרבים.
אגב, יש גם בעלי חיים שצדים גם ביום וגם בלילה. בין הפעילים גם בשעות היום וגם בלילה תמצאו את האריה. כמו כל החתולים, האריות נמים לאורך כל שעות היממה ומדי פעם קמים לחוד ואחרי האוכל הם חוזרים לישון.
יש אפילו כאלו, כמו החדף, שאינם ישנים כלל.
הנה טורפי לילה:
https://youtu.be/YvKnsnDIM6E
לילה (מ)טורף במדבר:
https://youtu.be/OySNxJMmi-w
והאוח טורף בלילה:
https://youtu.be/bec_eFQ2pVE