הקרקס (Circus) הוא מופע בידור נודד, שמגיע לכל עיר ובונה בה אוהל גדול. חבורת בדרנים ולוליינים עורכים באוהל את מופע הקרקס ומשעשעים את הקהל במופעי אומץ וצחוק.

ליצנים, קוסמים ולהטוטנים עורכים בקרקס מופעים שהקהל, במיוחד הילדים שבו, אוהב מאד.

המרכיבים של הקרקס היו תמיד הומור, שעשוע, השתאות מדברים מדהימים ובידור להמונים. עד לכניסת הטלוויזיה לבתינו היה הקרקס אחת מחוויות הבידור הפופולריות ביותר.

כשהקרקס מסיים את ההופעות במקום, מקפלים העובדים את כל הציוד וממשיכים בדרכם. הם מובילים את החיות, הציוד והאוהלים המקופלים, במשאיות וטנדרים, היישר אל היעד הבא להופעות.

רבים רואים בשימוש בחיות בקרקס מעשה אכזרי ולא ראוי, בשל היחס שמגלים הקרקסים הללו לחיות הפרא במהלך האילוף. בעבר הציגו בקרקסים מופעים רבים המשלבים חיות ותרגילים מדהימים שבעלי החיים יכולים לעשות, אבל כיום ההופעות הללו הולכות ונעלמות ובארצות רבות בעולם, הדבר איננו חוקי יותר.

בימינו הולך עולם הקרקסים ודועך. אחת הסיבות היא המגבלות שמטילים עליהם. מנגד משפיעה גם הירידה בפופולריות של הקרקס, בעיקר בשל ריגושים מודרניים שבמאה ה-21 הולכים ומחליפים אותו.


הנה קרקס מדהים:

https://youtu.be/n6w1N3E_QlU


עוד הופעות קרקס גדולות מהחיים:

https://youtu.be/ZUwZ4UZ_uO0


ובמסגרת ה"פריק שואו" שהציע בעבר הקרקס הוצגו בו תופעות ואנשים חריגים:

https://youtu.be/OQBukXJTfWo

הקרקס של מחר (Du Cirque de Demain) הוא פסטיבל קרקס הנערך כל שנה בפריז. כדי להתחרות בו מגיעים מדי שנה לפריז, עשרות אמני קרקס צעירים ממדינות רבות בעולם.

נוסד ב-1977 על ידי איזבל ודומיניק מאוקלר, שהיו בעצמם אמני קרקס לשעבר, מטרת הפסטיבל להציג ולתמוך באמני קרקס מרחבי העולם.

בקרקס, הידוע גם כ"פסטיבל הקרקס הבינלאומי של המחר" ונהנה מחסות הקרקס המלכותי הצרפתי, משתתפים להטוטנים, אקרובטים, ליצנים, קוסמים ועוד.

במהלך הפסטיבל, מתחרים האמנים הללו בקטגוריות שונות, ביניהן אקרובטיקה אווירית, ליצנות, ג'אגלינג וכישורי קרקס נוספים. הקטגוריות של התחרות ממיינות את המתמודדים לפי קבוצות גיל.

חבר השופטים, בעיקרו אמני קרקס ואנשי מקצוע, בוחר את הזוכים בכל קטגוריה ובראשם את הזוכה הכללי של הפסטיבל.

הפסטיבל ידוע ברמת הכישרון הגבוהה שמופגנת בו ובגישות החדשות והחדשניות לאמנויות הקרקס שמוצגות בו.

במשך השנים הפכו פרפורמרים רבים שהתחרו ב-Du Cirque de Demain לאמני קרקס ידועים בכל העולם,

עוד כולל הפסטיבל הופעות של להקות קרקס ומבצעים מתקדמים. הוא מציע הזדמנות נדירה לצפות במופעי קרקס מהטובים בעולם, לצד הכישרונות הצעירים של תחום הקרקסנות.


הנה הקרקס של מחר:

https://youtu.be/bJthEzP3xZg


הלהטוטנית אנגליקה בונגובוני:

https://youtu.be/wBkqw-8fkrA


אנסטסיה מזור:

https://youtu.be/pLncRQhosXo


פנטומימאי:

https://youtu.be/BnlfyjvRzII


להטוטן בקרקס:

https://youtu.be/DwARKAYDu0s

ליצן (Clown) הוא אחד המקצועות הוותיקים בעולם הבידור. מדובר בבדרנים שעוטים על פניהם מסכות או איפור כבד בצורות שונות, כשאלו נועדו לשעשע ולהקנות להם מראה עליז.

איפורם המודגש והכבד של הליצנים מחליף את המסכה. זה נעשה על ידי מחיקת והעלמת תווי פניהם ויצירה של קלסתרים חדשים ומוכרים היטב.

חברתית, הליצנים נעים בטווח העצום שבין הליצן הרפואי, המצחיקן שמשפר את מצב רוחם ואת בריאותם של החולים, ועד לליצן הרוצח - אותה תופעה חולנית של אנשים המשתמשים בתחפושת הליצן בכדי לפגוע באחרים.

הם אגב, לא ליצנים כלל ולשמחתנו הם גם מעטים הרבה יותר מההדהוד התקשורתי והתרבותי המוגזם לו הם זוכים בעשורים האחרונים.

בתולדות האנושות מקובלת דמות הליצן במשך מאות שנים. בדרך כלל היא בעלת סממני התנהגות המציגים דמות פורצת גבולות, המגלה את האמת החברתית, לא פעם כזו המנוגדת למוסכמות החברתיות ומשתמשת בהומור כדי למלא חיים באי-סדר ובכאוס החברתי.


#תולדות הליצנות
בצורה זו או אחרת, הליצן נולד כבר בחברות פרימיטיביות שהן נחלת העבר הרחוק. בימי קדם ובעיקר בימי הביניים נהגו לא מעט מלכים להחזיק בארמון ג'וקר,שהוא סוג של ליצן חצר. תפקידו של הג'וקר היה לשעשע ולבדר את המלך ואת סביבתו ובכך להפיג מעט את המתח וכובד האחריות שעל כתפי המלך ויועציו הקרובים.

ליצן החצר, למרות שמעמדו היה נחות, כמעמד כל שאר המשרתים ובעלי התפקידים בחצר המלכותית, היה מהאנשים הקרובים ביותר למלך.

בהמשך ההיסטוריה נולדו הקרקסים ובהם החלו ליצנים לשעשע את ההמונים. מקומם של הליצנים בהופעות הקרקס הפך מרכזי יותר ויותר, במיוחד בשלב בו האילוף והשימוש בבעלי חיים בקרקס החל להתפס כהתעללות. ככל שהחלו מדינות לחוקק חוקים האוסרים על שימוש בבעלי חיים בקרקס, כך השעשוע וההומור של הליצנים הלך וקיבל מקום גדול יותר בקרקס.

החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל טרנד של פחד מליצנים, תופעה שבקצה שלה קיבלה את השם "קולרופוביה". התופעה הקיצונית כוללת את המילה "פוביה" ומתארת פחד חריג וקיצוני מליצנים, אבל היא איננה מונח מעולם הפסיכולוגיה. זו יותר תופעה תרבותית, שנולדה בסדרות טלוויזיה, סרטים וסדרות, שכללו דמויות של ליצנים מפחידים ומרושעים. תוכלו לקרוא על התופעה בתגית "הליצנים הרוצחים".


הנה תולדות הליצנים שהביאו גם קצת לפחד:

https://youtu.be/ZfWcyrPD6z0


ההיסטוריה של הליצנות באנימציה:

https://youtu.be/cIb7tnP755Q


ו"מי הליצן?" - מהשירים הידועים בעולם התיאטרון:

https://youtu.be/xgVNryCQxj0

התוכים הם מהעופות החכמים בטבע והם זקוקים לתשומת הלב ולחיבה של בעליהם. תשומת הלב בצירוף פרסים אהובים מהבעלים שלהם, כשהם מבצעים את ההוראות, עושים פלאים באילוף של התוכים.

את אימון התוכים מתחילים בגיל צעיר. התוכים הצעירים נקשרים לבעלים שלהם מאד ואז הכי נוח וקל לאמן אותם. אימונים קצרים מספר פעמים ביום, כשהתוכים עירניים ורגועים ולא רעבים. תחילת האימון של התוכי בפעולות פשוטות ותמיד בהוראות קצרות וקלות להבנה.

האימון לוקח זמן רב. בדרך כלל התוכי לא עושה את מה שמבקשים ממנו על ההתחלה, אבל בעזרת סבלנות זה מצליח. כשהוא עושה משהו שרוצים, נותנים לו פרס. לעומת זאת כשהוא עושה משהו רע, במקום להעניש את התוכי, מתעלמים ממנו. לתוכי שכל כך זקוק לתשומת לב, חיבה וחום, זה עונש מספיק.

כדי שהאילוף יתנהל טוב תמיד כשמסיימים את האימון עושים זאת כשהתוכי הצליח בפעולה מסוימת וקיבל פרס. כך מסיימים את האימון כשהוא חווה את תחושת ההישג. אם לא ניתן לסיים כך וחייבים לסיים, המאמנים נותנים לו פרס אפילו אם לא ביצע את ההוראה. העיקר לסיים את האימון בצורה חיובית.

התרגיל הפשוט והראשון שמלמדים את התוכים הוא לצעוד קדימה אל אצבעו המושטת של המאלף. התרגיל גם פשוט וגם הכרחי בשביל התוכי, מכיוון שבעזרת פקודה זו ניתן יהיה להוציאם מהכלוב בקלות ולקחת אותם בחזרה לכלוב מאותם המקומות שאסור להם להימצא בהם בבית.


הנה דוגמה למופע של תוכי מאולף:

https://youtu.be/7rfGEtALHYs


תוכי שעורך קניות:

http://youtu.be/BfhlPEkNm7o


תוכים שמבצעים להטוטים מרהיבים בקרקס:

http://youtu.be/26_J0aXnOik


וסרט תיעודי על התוכים, השורדים המבריקים והפקחים ביותר שבעופות:

https://youtu.be/l3qUvdy1Dh8?long=yes

האם חשבתם פעם שתראו פרעוש גורר עגלת צעצוע זעירה? - ובכן, בקרקס הפרעושים (Flea circus) זה אפשרי.


"הפרעוש החזק עלי אדמות", כמו שכינתה האמנית מריה פרננדה קרדוסו את ברוטוס, פרעוש שחובר בתיל לעגלה זעירה במסה של פי 15 אלף ממשקלו של פרעוש כמוהו וגרר אותה אחריו.

קרקס הפרעושים הוא מופע בידור שבו משתמשים ביכולות המופלאות של הפרעושים כדי להלהיב את הצופים. קרקס פרעושים מוצג בדרך כלל על שולחן קטן או מזוודה, אבל בנוי ברוב המקרים ממש כמו קרקס אמיתי שהוקטן לגודל זעיר.


הנה תרגילים שפרעושים יודעים לעשות:

http://youtu.be/HP2uExPiLAs


קרקס הפרעושים:

http://youtu.be/z0bQsKGac-8


פרסומת ל"מופע הקטן הכי גדול בכדור הארץ":

http://youtu.be/X6FQuTtXVYY


היסטוריון שחקר את קרקסי הפרעושים:

http://youtu.be/kfQ36aXMSfY


איש שמשחזר את התחרויות בין הפשפשים:

http://youtu.be/8T1Wp-BgMGc?t=2m02s


ויש גם פרעושים שקשורים בצורה מקוממת כדי שיעשו תרגילים:

http://youtu.be/gauReGP_Tps

"באפלו ביל" קודי היה סייר וגשש בצבא האיחוד במהלך מלחמת האזרחים ובצבא ארצות הברית. בנערותו היה לגשש הצעיר ביותר בתולדות צבא ארה"ב, אבל הוא גם היה צייד ביזונים ואיש אמיץ.

את הכינוי "באפלו ביל" (Buffalo Bill) קיבל לאחר שעסק במשך תקופה באספקה של בשר בופלו (באמריקה אומרים "באפלו") לעובדי הסלילה של מסילת הרכבת הגדולה אל מערב ארה"ב.

אבל את עיקר פרסומו קיבל בופלו ביל כאמרגן שיצר את "מופע המערב הפרוע", או באנגלית "The Wild West", מופע קרקס מרשים שעלילותיו יצרו במידה מסוימת את תדמיתו של "המערב הפרוע" בעיני העולם.

מופע "המערב הפרוע" של קודי הציג את החיים במה שכינה מערב הפרוע. בין הדמויות שכיכבו במופע היו דמויות ידועות מהמערב, כמו הצלפית שתהפוך לאגדה אנני אוקלי ואנשי שבט סו, שהציגו את הקרב המפורסם של ליטל ביג הורן.

המופע המרהיב הוצג בכל מקום, מארה"ב ועד אירופה. מאצילים כולל המלכה האנגלית ויקטוריה ועד לפשוטי-העם, כולם נסחפו בהערצה לבוקר המרשים עם זקנו המחודד וסיפוריו. הוא אף אירגן מסעות ציד ב"מערב הפרוע" עם רבים ממעריציו החדשים.

הרווחים הגדולים שהוא גרף מהמופע אפשרו לו להקים חווה ענקית בצפון וויאומינג, שתהיה היסוד לעיר "קודי" הקרויה על שמו. בקודי, אגב, נולד גם הצייר המודרניסטי המפורסם ג'קסון פולוק.


הנה סרטון על באפלו ביל:

http://youtu.be/zed9BTg0JJM


סרטון מקורי של המופע ושל באפלו ביל עצמו:

https://youtu.be/g3meHAqxuDI


תצוגת "מופע המערב הפרוע" שלו:

https://youtu.be/kjIH5AUglos


וכמה מיתוסים שגויים שנבעו מהאגדה שלו על "המערב הפרוע":

https://youtu.be/AL3wJX7BXkE?long=yes

פִּיתוֹם הוא אמן או אמנית במה ש"מדברת מהבטן". לפיתומים יש שליטה גבוהה בקולם והם יכולים להזיז לדבר מבלי להזיז את השפתיים. הפיתום המקצועי מופיע לרוב עם בובה שאותה מפעילים על ידי הנעת שפתיה באמצעות הידיים.

האשליה של הפיתום נוצרת כשהקהל מייחס את מקור הקול שהוא שומע לבובה, במקום לפיתום עצמו.


הנה פיתום ישראלי עם כמה טיפוסים אופייניים (עברית):

https://youtu.be/_M-2mKCoUts

הוא היה איש הבמה השחור הראשון אי-פעם בצרפת, כוכב ענק והליצן הראשון בתולדות צרפת שהיה שחור. אבל הוא היה גם פורץ דרך בימתי וגם דמות טרגית, כי ההצלחה עלתה לו לראש והרסה אותו ואת חייו. קראו לו רפאל פדייה (Rafael Padilla), אבל כולם הכירו אותו בתור "שוקולד".

רפאל פדייה נולד בקובה ב-1860 וכשהתבגר, הוא הצטרף לעולם הקרקסים. בתחילה השתמשו בו בקרקס, בכדי להפחיד את הקהל. הוא היה מעין פרא שחור, גורילה אנושית שמאיימת לאכול ילדים. אבל הוא רצה יותר.

צריך להבין שמאז המהפכה הצרפתית הפכה צרפת גן עדן למהגרים ולמיעוטים, אבל במאה ה-19 עדיין לא השתלבו השחורים אפילו בהופעות בקרקסים. האמנות הזו נחשבה אמנות אירופית ולבנה. שחורים ובני גזעים שלא היו לבנים, הוצגו לכל היותר כחיות, במה שנקרא אז "גני חיות אנושיים".

בשיתוף פעולה חסר-תקדים, שעתיד להתקיים במשך שנים, הורשה "שוקולד" להופיע בקרקס הקטן, ביחד עם הקומיקאי הלבן פוטיט. ההופעות שעשו, אל מול הקהל הצרפתי שכאמור לא היה רגיל אז לליצנים שחורים, חשפו את כשרונו האדיר והטבעי והוא הלך והתבלט בקרקס, כבעל כישרון קומי עצום. בהדרגה הפך פדייה לסנסציה בקרקס והשניים הוזמנו להופיע בפאריס. בתוך זמן קצר הם יהפכו לצמד המצחיק והמצליח ביותר בצרפת. בזכות "שוקולד".

כך פילס פדייה את דרכו עד שהיה לליצן המצליח ביותר בצרפת. עם הכינוי "שוקולד" הוא זכה להצלחה שפרצה דרך לרבים אחרים והיה לאמן השחור הראשון שזכה להופיע על במות בצרפת, במה שנראה לזמן מה כהתגברות על הגזענות כלפי כל מי שאינו לבן.

בתור שוקולד כיכב פדייה בסרטים, שלימים עתידים להיות היסטוריים, מכיוון שהם היו סרטיהם של האחים לומייר, ממציאי הקולנוע. הצלחתו הייתה כה גדולה, עד שפרסומאים לקחו אותו לפרסם מוצרים וכך היה גם לשחור הראשון שכיכב בפרסומות בצרפת.

זו הייתה תקופת ה"בֶּל אפּוֹק", בפאריס של סוף המאה ה-19. "שוקולד" היה אז בשיאו. אבל ההצלחה, כמו אצל מצליחנים רבים במהלך ההיסטוריה, לא רק שחורים או בני מיעוטים שלפתע הצליחו, הייתה גדולה עליו מאד. הימורים, המון כסף קל ואפליה הולכת ומתגברת כנגדו, שהפעילו בין השאר בעלי אינטרסים מנוגדים, השפיעו על היחסים עם שותפו לצמד ועל הקריירה שלו בכלל. הוא הלך והדרדר וסיים את חייו כבחור עני וחולה, שריד של מי שפרץ דרך, לרבים אחרים, להצליח בשוק הבידור בצרפת ובאירופה כולה.


הנה סרטים אמיתיים של פדייה עם פוטיט, מסוף המאה ה-19:

https://youtu.be/XjHZ_z23BZY


סיפורו בעברית של רפאל פדייה, מסייה שוקולד:

https://youtu.be/B03hBHfMAmQ?t=26s


על סיפורו נעשה הסרט "מסייה שוקולד".

https://youtu.be/bPoMmYJbx8w


וכאן בסרטון שנצבע, משנת 1900:

https://youtu.be/qpYTanqDzvc

היו זמנים, בטרם היות הטלוויזיה והאינטרנט, שבידור היה עניין יקר. היום אנו רואים בלחיצת כפתור כל תופעה מוזרה, מכל פינה בעולם ומכל סוג שהוא. אבל פעם היינו צריכים לחפש את הדברים המופלאים, האקזוטיים, המוזרים והמפחידים ולשלם עליהם בכסף טוב.

ולכך נועד ה"פריק שאו" (Freak show), יריד המוזרים שהוצג בעבר במקומות שונים בעולם ובמסגרות שונות. בקרקסים, בקרנבלים ובירידים הציגו בעבר את יריד המוזרויות הזה.

מופעי מוזרויות הוצגו בדרך כלל בתור סוג של מופע משני או מופע שוליים (Sideshow) להתרחשות העיקרית - של הקרנבל, מופע הקרקס, מתקני הלונה הפארק או היריד העממי המקומי.

בפריק שאו נהגו להציג מגוון אנשים משונים ושלל תופעות מוזרות. היו בהם למשל "חריגים שלא מלידה" - נערות גומי, בולעי אש וחרבות, אנשים ששוכבים על מיטת מסמרים, משליכי סכינים ומי שמטפסים על סולם עשוי חרבות. אלה הוצגו לצד "מוזרויות אנוש", כמו אנשים מקועקעים, ענקים, גמדים או אנשים בעלי לקויות, מומים ועיוותים גופניים שונים, כדוגמת התאומים הסיאמיים או האנשים עם האיברים המיותרים או החסרים - בקיצור, אנשים שהוגדרו כ"חריגים מלידה".

היו שם אנשים בעלי חזות קיצונית. החל ממי שהשלט כינה אז "שלדים אנושיים", גברים רזים במיוחד, שלא פעם, אגב, היו "נשואים" לנשים בעלות שומן קיצוני, או כביכול נשואים להן, לאחר שזוג אמיתי זכה להצלחה ולשלל חיקויים...

אותם אמנים חריגים נהגו לבצע שלל הופעות ראווה ולהטוטים, שלא פעם הגחיכו אותם. כדי להשלים הכנסות נמכרו ב"פריק שואו" גם קלפים עם תמונות החריגים וסיפור חייהם, לצד מזכרות בנוסח "טבעות לענקים" או כובע של ננס.

לא פעם הציגו בסוף מופעי השוליים הללו גם מחזות קיצוניים למעוניינים ששילמו עוד יותר, כמו עוברים בתוך צנצנת (pickled punks), פוחלצי חיות מעוותות וכלי נשק ורכב שהוצגו ככאלה ששימשו רוצחים מפורסמים וסיקרנו אז מאוד את קהל המבקרים.

היסטורית, בין ה"פריקים" שהשתתפו בהופעות ראווה הללו בקרקס היו אנשים בעלי מומים וחריגויות גופניות שונות, שזכו לפרסום רב והפכו במאה ה-19 ל"כוכבי פריק שואו".

ביניהם מוזכרים מירטל קורבין בת ה-13, שהוגדרה כ"ילדה בעלת ארבע הרגליים מטקסס", פיט רובינסון, שעבד כאמן קרקס תחת שם הבמה "השלד האנושי" וג'וזף מריק, שסבל מעיוות גופני קשה ונודע בכינויו "איש הפיל".


הנה עולם הפריק שואוז:

https://youtu.be/26uiMJAC0ec


פריק שואו בלונה פארק בקוני איילנד:

https://youtu.be/-K9STCgY4sY


מגברת פני החזיר ועד איש הפיל - הנה כמה מפורסמים מהפריק פיפל של העבר:

https://youtu.be/A0Xqsf6-KEI


ועשרת כוכבי הפריק שיאו המוכרים ביותר:

https://youtu.be/JVqygcDH-Bw?long=yes