שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם צירופי המקרים של אפקט באדר מיינהוף?
אפקט באדר מיינהוף (Bader Meinhof effect) הוא שמה המלגלג של תופעה שכל אחד ייזכר מיד שהוא חווה ולא רק פעם אחת.
זוהי תופעה פסיכולוגית מסקרנת, שבה נדמה לנו שברגע שלמדנו על דבר חדש – הוא פתאום מופיע בכל מקום. שמעת בפעם הראשונה על סופר בשם הרוקי מורקמי? פתאום תראה את שמו בחנות הספרים, בכתבה בעיתון, ואז תישאב לשיחה אקראית ברחוב שבה מישהו ממליץ עליו.
זה לא שהעולם באמת השתנה או שהמידע החדש צץ משום מקום – אלא שהמוח שלנו התחיל לשים לב. מדובר במנגנון הקשב הסלקטיבי במוחנו, שנותן קדימות למידע, ככל הנראה מידע חדש. זהו שילוב בין קשב סלקטיבי, בו המוח בוחר למה להתייחס ובאופן לא מודע גורם לנו לחפש אותו מסביב. המוח "שולף" את המידע מתוך כל הרעש הסביבתי, לבין הטיית אישוש (Confirmation Bias), שקשורה בנטייה שלנו להבחין במה שמחזק את מה שאנחנו כבר יודעים או מאמינים בו.
השם "אפקט באדר-מיינהוף" (Baader-Meinhof Effect) ניתן לתופעה בשנות ה-90, כשקורא אמריקאי בשם טרי מ. מיינץ כתב באינטרנט (עיתון מקומי בשם St. Paul Pioneer Press) שבפעם הראשונה ששמע על קבוצת הטרור הגרמנית באדר-מיינהוף, הוא החל להיתקל בשמה שוב ושוב בימים שאחר כך. שם הקבוצה לקוח משמותיהם של שניים מראשי "סיעת הצבא האדום" (Red Army Faction) שפעלה במערב גרמניה בשנות ה-70.
למרות שאין קשר ממשי בין האפקט לתנועה הזו, השם תפס. עם הזמן, אנשי מדע החלו להשתמש בשם המדויק יותר – אשליית תדירות (Frequency Illusion) – מונח שטבע הפרופסור לבלשנות ארנולד זוויקי (Arnold Zwicky). הוא עצמו סיפר על מקרה שבו שמע במקרה שיר איטלקי ישן, ופתאום שם לב שהוא חוזר שוב ושוב בכל מקום – כולל בפרק של סדרת טלוויזיה.
זה לא שהתדירות של המקרים במציאות עולה לפתע. אלה אנחנו שנותנים להם פתאום תשומת לב מיוחדת, כשבעצם הם היו קיימים שם כל הזמן.
יש שראו באפקט באדר-מיינהוף הוכחה לכך שהמוח הוא לא מצלמה שמתעדת את המציאות, אלא עורך שמחליט מה ייכנס לתמונה ומה יישאר מחוץ לפריים. הסופר דאגלאס קופלנד תיאר תופעה כזו באחד מספריו, כשהגיבור מגלה תסמין נדיר – ופתאום שומע עליו בכל מקום. במציאות, אותו תסמין כנראה היה שם תמיד, פשוט המוח לא נתן לו במה.
אפילו דיפלומטים אמריקאים דיווחו על חוויות דומות: אחד מהם סיפר שכשלמד ביטוי מסוים בשפה המקומית, פתאום שמע אותו חוזר ברדיו, בעיתון, ואפילו ברחוב. למעשה, הביטוי תמיד היה שם – רק שהוא לא היה קשוב לו קודם לכן.
אז בפעם הבאה שתשמע על משהו חדש – ופתאום תראה אותו בכל מקום – אתה לא משתגע. אתה פשוט חווה את אפקט באדר-מיינהוף בפעולה. וזה דווקא אומר שהמוח שלך עובד בדיוק כמו שצריך.
הנה אפקט באדר מיינהוף (עברית):
https://youtu.be/Szqlw1tviXc
עוד על האפקט:
https://youtu.be/p6hnC6QLvfo
והסבר מצויר של רובוטית שיודעת:
https://youtu.be/1RG1JiPny3o
קשב סלקטיבי
אפקט באדר מיינהוף (Bader Meinhof effect) הוא שמה המלגלג של תופעה שכל אחד ייזכר מיד שהוא חווה ולא רק פעם אחת.
זוהי תופעה פסיכולוגית מסקרנת, שבה נדמה לנו שברגע שלמדנו על דבר חדש – הוא פתאום מופיע בכל מקום. שמעת בפעם הראשונה על סופר בשם הרוקי מורקמי? פתאום תראה את שמו בחנות הספרים, בכתבה בעיתון, ואז תישאב לשיחה אקראית ברחוב שבה מישהו ממליץ עליו.
זה לא שהעולם באמת השתנה או שהמידע החדש צץ משום מקום – אלא שהמוח שלנו התחיל לשים לב. מדובר במנגנון הקשב הסלקטיבי במוחנו, שנותן קדימות למידע, ככל הנראה מידע חדש. זהו שילוב בין קשב סלקטיבי, בו המוח בוחר למה להתייחס ובאופן לא מודע גורם לנו לחפש אותו מסביב. המוח "שולף" את המידע מתוך כל הרעש הסביבתי, לבין הטיית אישוש (Confirmation Bias), שקשורה בנטייה שלנו להבחין במה שמחזק את מה שאנחנו כבר יודעים או מאמינים בו.
השם "אפקט באדר-מיינהוף" (Baader-Meinhof Effect) ניתן לתופעה בשנות ה-90, כשקורא אמריקאי בשם טרי מ. מיינץ כתב באינטרנט (עיתון מקומי בשם St. Paul Pioneer Press) שבפעם הראשונה ששמע על קבוצת הטרור הגרמנית באדר-מיינהוף, הוא החל להיתקל בשמה שוב ושוב בימים שאחר כך. שם הקבוצה לקוח משמותיהם של שניים מראשי "סיעת הצבא האדום" (Red Army Faction) שפעלה במערב גרמניה בשנות ה-70.
למרות שאין קשר ממשי בין האפקט לתנועה הזו, השם תפס. עם הזמן, אנשי מדע החלו להשתמש בשם המדויק יותר – אשליית תדירות (Frequency Illusion) – מונח שטבע הפרופסור לבלשנות ארנולד זוויקי (Arnold Zwicky). הוא עצמו סיפר על מקרה שבו שמע במקרה שיר איטלקי ישן, ופתאום שם לב שהוא חוזר שוב ושוב בכל מקום – כולל בפרק של סדרת טלוויזיה.
זה לא שהתדירות של המקרים במציאות עולה לפתע. אלה אנחנו שנותנים להם פתאום תשומת לב מיוחדת, כשבעצם הם היו קיימים שם כל הזמן.
יש שראו באפקט באדר-מיינהוף הוכחה לכך שהמוח הוא לא מצלמה שמתעדת את המציאות, אלא עורך שמחליט מה ייכנס לתמונה ומה יישאר מחוץ לפריים. הסופר דאגלאס קופלנד תיאר תופעה כזו באחד מספריו, כשהגיבור מגלה תסמין נדיר – ופתאום שומע עליו בכל מקום. במציאות, אותו תסמין כנראה היה שם תמיד, פשוט המוח לא נתן לו במה.
אפילו דיפלומטים אמריקאים דיווחו על חוויות דומות: אחד מהם סיפר שכשלמד ביטוי מסוים בשפה המקומית, פתאום שמע אותו חוזר ברדיו, בעיתון, ואפילו ברחוב. למעשה, הביטוי תמיד היה שם – רק שהוא לא היה קשוב לו קודם לכן.
אז בפעם הבאה שתשמע על משהו חדש – ופתאום תראה אותו בכל מקום – אתה לא משתגע. אתה פשוט חווה את אפקט באדר-מיינהוף בפעולה. וזה דווקא אומר שהמוח שלך עובד בדיוק כמו שצריך.
הנה אפקט באדר מיינהוף (עברית):
https://youtu.be/Szqlw1tviXc
עוד על האפקט:
https://youtu.be/p6hnC6QLvfo
והסבר מצויר של רובוטית שיודעת:
https://youtu.be/1RG1JiPny3o
