שרונה היא היום אחד המקומות שבהם רבים באים ליהנות ולנפוש. מסעדות, בתי קפה וחנויות יוקרה מעוצבות, התמקמו בבתים הטמפלריים של פעם. לא מעט סודות ידעו הכתלים של הבתים הללו, אבל דומה שאחד המרתקים שבהם הוא סיפורו של המרגל הנאצי של שרונה.

קראו לו ראובן שינצווייט והוא היה סוחר קרקעות עשיר שגר בבית יוקרתי על הגבעה ברמת גן. בשנת 1937 הסעירה פרשת הרצח של המהנדס יעקב צוונגר, שעבד אצלו, את תל אביב והישוב העברי של אותם ימים. התקיימה חקירה פתלתלה, שעירבה אינטרסים של "הבונים החופשיים" שעליהם נמנה הנרצח, של כת הטמפלרים מהיישוב הגרמני "שרונה" וגם אינטרסים בריטיים, שיש הטוענים שהעסיקו את שינצווייט בעסקים אפלים של מלחמה.

בתום החקירה הסתבר שהסוחר העשיר ועוזרו הערבי הם מי שרצחו את המהנדס היהודי, שכפי הנראה גילה את היות מעסיקו מרגל. בחיפושים בביתו של הרוצח התגלו מערכות האזנה ושידור רדיו. הסתבר ששינצווייט היה לא פחות מאשר מרגל נאצי, שקיבל הוראות ישר מאייכמן, סגנו של הפיהרר הנאצי היטלר.

במשפט שנערך לו הוא נאסר ל-10 או 15 שנים. באופן פרדוכסלי, הציל המאסר את חייו של הרוצח-מרגל הנאצי. בתום המאסר שהציל את חייו מחיסול בידי היהודים, הוא שוחרר ונעלם.

רק שנים אחר-כך, בחקירות שנערכו במשפט אייכמן, נמצאו מסמכים שהעידו על פגישתו של שינצוויט עם אייכמן בקהיר, בשנות ה-30. לא ברור כיצד, אבל הסתבר שהמרגל לעתיד הוא שהציע לאייכמן לרגל עבור הנאצים, כנציג "ההגנה"! - היו רמזים שלא ברור עד כמה היו נכונים, אם בכלל, על עיסקה סיבובית שלפיה הנאצים ישכנעו יהודים לעלות לארץ ישראל ו"ההגנה" תרגל בשבילם בתמורה.

מה שלא פחות מדהים - הסתבר שבמסגרת הבדיקות הנאציות לגבי עניין העסקה והריגול בארץ היהודים המתהווה, הגיע אייכמן עצמו לחיפה ושהה בה כמה שעות.

בספרו "הנבלים" כתב הסופר אהרון אמיר על הפרשה כולה, בשם הסופר הבדוי "מיכאלה נדיבי".


לצערנו אין סרטון בנושא.