שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם סרטי התלת-ממד?
הסרטים התלת-ממדיים (3D films) מתבססים על רעיון עתיק, שלפיו ניתן לייצר אשלייה של עומק, אם נציג תמונות זהות, בהסטה קלה בין אחת לשנייה. הרעיון הוא להציג תמונות כפולות, שמציגות את המצולם בזווית זהה לזו שבה רואות שתי העיניים האנושיות את המציאות וכך יוצרות לנו תחושה של ראייה תלת-ממדית.
אם בתמונות זה עבד מצוין ואיפשר להציג בתמונת סטילס, תמונה קפואה של מצלמה, אשלייה של תלת-ממד, הרי שבסרטים זה לא פחות טוב. אם מקרינים סרט שצולם על ידי שתי מצלמות, שצילמו כשהן במרחק דומה למרחק של עיניים אנושיות, ניתן לייצר תחושה אמיתית ומציאותית, יותר מכל סרט דו-ממדי רגיל.
לתמונות התלת-ממדיות של פעם קראו תמונות סטריאוסקופיות. בסרטי התלת-ממד המודרניים מציגים, על פי אותו עיקרון בדיוק, סרטים שצולמו בשתי מצלמות צמודות, שהמרחק ביניהן זהה למרחק שבין העיניים שלנו. כך ניתן להקרינם ביחד, על גבי אותו מסך. ההפרדה ביניהם מתבצעת על ידי המשקפיים המיוחדות, בהן כל עין מצוידת בפילטר בצבע שונה, שגורם לה לראות את אחד משני הסרטים - את מה שצילמה המצלמה שהייתה בצד העין הזה. כך קולטות העיניים אך מה שהיו קולטות העיניים שלנו במבט אמיתי ומציאותי.
גאוני! - המשקפיים המיוחדים לתלת-ממד מאפשרים לכל עין לראות רק סרט אחד משני הסרטים שצולמו וכך נוצרת אצל הצופה תחושת העומק, או הקירבה, שאנו חווים בצפייה בסרטי התלת-ממד.
הנה סרטי תלת-ממד:
https://youtu.be/aZQYqgQxxwI
האופטיקה שלהם:
https://youtu.be/qIKzPgo2rNw
כך נוצרת האשליה של תפיסת העומק, בסרטי התלת ממד:
https://youtu.be/IYm3BmnyVrg
העיקרון הוא עתיק ועשו בו שימוש כבר במצלמות סטריאוסקופיות של תחילת המאה ה-20:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
כך הובילו התמונות התלת ממדיות לסרט התלת ממדי:
https://youtu.be/v6QjRHwursw
וכך נוצרו סרטי התלת מימד:
https://youtu.be/BtVeUIy0GyA
מה זה סטריאוסקופ?
סטריאוסקופ (Stereoscope) הוא מתקן צפייה בתמונות סטריאוסקופיות. אלו צולמו במצלמה סטריאוסקופית, בה המרחק בין העדשות מקביל למרחק שבין העיניים של אדם ממוצע.
הסטריאוסקופ מורכב משתי עדשות צפייה, המאפשרות צפייה במוצג הסטריאוסקופי. כל עין רואה שקופית אחת מבין השתיים שצלמה המצלמה, והמוח מאחד את שני הדימויים מהשקופיות לאחד, כך שאנו רואים אותן כתמונה תלת-ממדית בעלת עומק.
תמונות סטריאוסקופיות הפכו להיט ענק במחצית השנייה של המאה ה-19 בצפון אמריקה ובאירופה. סטריאוסקופ היה אז הגאדג'ט האופטי הלוהט והאופנתי של התקופה. במאה ה-20 הוא הפך לשעשוע של ילדים ולאמצעי צפייה בשקופיות מזכרת מאתרי תיירות. המוצר המוכר ביותר בתחום זה היה ה"View master" (ראו בתגית "ויו-מאסטר").
הנה משקפי הסטריאוסקופ:
https://youtu.be/TAE0nqj7KcU
הסבר על מצלמות סטריאוסקופיות:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
כיום משתמשים בעיקרון הזה בסרטי תלת-ממד חדישים:
https://youtu.be/aZQYqgQxxwI
וסרטון תיעודי על הצילום הסטריאוסקופי:
https://youtu.be/K-0PCmtROKY?long=yes
מהן העיניים שלנו וכיצד הן פועלות?
העיניים (Eyes) הן מהאיברים המשוכללים והמורכבים ביותר בגופנו.
כמובן שהראייה היא עניין בו הכרחי גם המוח, אבל העיניים משמשות במערכת הראיה כמעין "חיישנים" המאפשרים לנו את השלב הראשון בתהליך אופטי וביולוגי שמראה לנו את העולם כתמונה מפורטת, צבעונית ומעודכנת ללא הפסקה.
יש לנו שתי עיניים כדי שנראה את המראות שלפנינו בתמומה תלת מימדית. מי שינסו לעצום עין אחת ולהתבונן ישימו לב מיד שאין להם אומדנים של מרחק, ומיקום של הפרטים במרחב שבו מתבוננים.
מעניין לדעת שעין האדם שוקלת רק כ-28 גרם ושהקרנית שלה היא הרקמה היחידה בגוף שאין בה כלי דם כלל - היא מקבלת חמצן ישירות מהאוויר ומהדמעות.
מדהים גם שהשרירים המניעים את העיניים הם השרירים המהירים ביותר בגוף האנושי ומסוגלים לנוע 50 פעמים בשנייה.
במהלך יום ממוצע אנחנו ממצמצים כ-15,000 פעם, כאשר כל מצמוץ אורך כעשירית השנייה ומגן על העין מאבק וחלקיקים.
רוצים לדעת כיצד אנו רואים? - ראו בתגית "ראייה".
#כיצד פועלות שתי העיניים?
אבל למה דווקא שתי עיניים? התשובה הראשונה והברורה היא עומק. כשיש לנו שתי עיניים הממוקמות במרחק זו מזו, כל אחת רואה את העולם מזווית מעט שונה.
המוח הוא שמשלב את שתי התמונות הללו לאחת, בתהליך המכונה ראייה בינוקולרית (binocular vision) או ראייה דו-עינית ויוצר תחושה תלת-מימדית של מרחק ועומק.
אם תנסו לסגור עין אחת ולזרוק כדור לסל, תגלו שזה הרבה יותר קשה, אם לא בלתי אפשרי.
יתרון נוסף של מבנה העיניים הוא שדה הראייה הרחב יותר. עין בודדת רואה רק כ-150 מעלות, בעוד שתי העיניים ביחד מאפשרות שדה ראייה אופקי של כ-200 מעלות. 120 מעלות מתוכן מהוות שדה ראייה בינוקולרי שרואות שתי העיניים יחד.
החלק שרק עין אחת רואה הוא בפריפריה, כלומר בצדדים. הוא מספק מידע מהצדדים. לבעלי חיים טורפים, כמו בני אדם, חתולים וינשופים, יש עיניים הפונות קדימה. כך הם זוכים לראייה תלת-מימדית שיתרונה הוא במעקב אחר טרף.
לעומתם, לבעלי חיים נטרפים, דוגמת הארנבות או הסוסים, יש עיניים בצידי הראש. יתרונן הגדול הוא בכך שהן מספקות שדה ראייה רחב המאפשר להם התרעה מוקדמת על סכנות מטורפים שמתקרבים אליהם.
בגלל המרחק בין עינינו, כשאנו זקופים ומביטים קדימה אנחנו יכולים לראות גם מבעד לעצם אנכי שמסתיר חלק מהמרחב, כמו עמוד למשל. כשאנו מתבוננים מבעד לחלון נקי עם מוט אנכי באמצע, שתי העיניים ביחד רואות את מה שמעבר למוט מכיוון שכל אחת רואה אותו מזווית שונה וביחד משלים מוחנו את התמונה. עם עין אחת בלבד, המוט היה חוסם חלק מהנוף.
יתרון נוסף בשתי עיניים הוא גם של הגיבוי. אם עין אחת נפגעת, השנייה ממשיכה לתפקד ומאפשרת לנו להמשיך ולראות, גם אם בלי עומק מלא. כך לא תלויים התפקוד וההישרדות שלנו באיבר אחד בודד.
הנה חלקי העיניים:
https://youtu.be/qAnpAYGw5kI
כך האבולוציה בראה את שתי העיניים שלנו:
https://youtu.be/v97kRIB8a10
יש לנו גם שני עפעפיים, או שיש עפעף שלישי? (מתורגם)
https://youtu.be/d37SBsPB7sk
מבנה העין לילדים:
https://youtu.be/axpCN6Vj9p0
הסבר מדעי:
https://youtu.be/8gRpjwmbdJQ
והרצאה על שפת הגוף של העיניים (עברית):
https://youtu.be/azdcuyNy3PQ?long=yes
מה היה ויו-מאסטר?
View-Master, בעברית "ויו-מאסטר", הוא מתקן לצפייה בתמונות תלת-ממדיות שמוצגות מדיסק נייר. זהו גלגל שיקופיות, שבו כל שתי תמונות משלימות נמצאות משני צידי הדיסק. כל אחת אל מול עין אחרת, הן יוצרות ראיית עומק דו-עינית, שמשלימה לצופה את התמונה התלת-ממדית.
כל דיסק של ויו-מאסטר הכיל 14 שקופיות קודאכרום, שהרכיבו 7 תמונות סטריאוסקופיות. הראייה התלת ממדית נוצרה באמצעות שתי שקופיות המוצגות בו-זמנית, כל אחת צולמה מזווית מעט שונה, במרחק זהה למרחק שבין שתי העיניים.
גלגלי התמונות התלת-ממדיים הללו נולדו בשנות ה-30, במוחו של יצרן עוגבים וצלם אמריקאי בשם ויליאם גרובר. למעשה, התאים גרובר במכשיר שהמציא את מכשיר הסטריאוסקופ הוותיק לעידן הקודכרום, סרט הצילום הצבעוני, שהפך להצלחה מסחררת באותה תקופה. (קראו על הסטריאוסקופ בתגית "סטריאוסקופ").
בעל חברה לייצור גלויות בשם הארולד גרייבס, הוא שמיסחר את המוצר והפך אותו להצלחה אדירה בקרב חובבי הגלויות. המכשיר, שיועד בתחילה לחובבי גלויות נוף, הוצג לראשונה בתערוכה העולמית של ניו יורק בשנת 1939. כך בישר המכשיר החדשני את סוף עידן הסטריאוסקופ הקלאסי. במשך השנים הוא קיבל את השם המסחרי View-Master והצליח מאד.
אבל השנים עברו ואם בעבר היה הוויו-מאסטר מתקן ששימש מבוגרים, לצפייה בנופים ובמראות הטבע והמדע, בעידן המודרני, שבו הטלוויזיה וסרטי התלת-ממד עושים זאת כל כך טוב, הוא הפך לצעצוע לילדים. בימינו הוא מציע בעיקר צפייה בתמונות תלת-ממדיות של דמויות דיסני ואנימציה וגיבורי ילדים. שוב ושוב הוא החליף ידיים מסחריות וכיום מיוצר ומשווק הויו-מאסטר באמצעות חברת הצעצועים "פישר פרייס"
הנה תולדות ה-View-Master:
https://youtu.be/y0IL9P2ixqw
כך הוא מורכב:
https://youtu.be/t04WG5AayPM
פרסומת ישנה של הויו-מסטר וגלגלי התמונות התלת-ממדיות שלו:
https://youtu.be/DAxJzwawc7g
אנשים נזכרים בוויו מסטר:
https://youtu.be/yyca0sHKkJ8
מכשירים מודרניים של ויו-מאסטר:
https://youtu.be/KnecbJu_FG0
סרטון תיעודי על הצילום התלת ממדי של ויו מאסטר:
https://youtu.be/Kb1WgskNMLQ?long=yes
והוויו מאסטר המיניאטורי:
https://youtu.be/E7AH050Hlhc?long=yes
מהן תמונות סטריאוסקופיות?
תמונות סטריאוסקופיות (Stereoscopic images) הן תמונות כפולות, שצולמו בזווית זהה לזו של שתי העיניים האנושיות, מה שמאפשר באמצעות ציוד מתאים לראות בהן את המצולם בראייה תלת-ממדית.
צילום סטריאוסקופי מבוסס על הראייה הטבעית בה שתי העיניים מביטות באובייקט משתי זוויות מעט שונות. כך נוצרת התמונה או הראייה התלת-ממדית והטבעית. אם נרצה להבין איך הראייה הייתה בלי הצלת ממד הזה, כל שיש לעשות הוא לעצום עין אחת ואז הראייה שלנו תהפוך דו-ממדית, ממש כמו צילומים רגילים.
מכאן שצילום סטריאוסקופי יוצר תמונות המורכבות משני דימויים כמעט זהים, המוצבים זה לצד זה. את התמונות יוצרת מצלמה סטריאוסקופית. את הצפייה בתמונות הללו, אלה שצולמו במצלמה סטריאוסקופית, מאפשר מתקן שנקרא "סטריאוסקופ" (ראו בתגית "סטריאוסקופ").
הנה הסבר על מצלמות סטריאוסקופיות:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
מצלמה סטריאוסקופית מודרנית:
https://youtu.be/hPNiAyUvgvo
ומשקפי הסטריאוסקופ:
https://youtu.be/TAE0nqj7KcU
כיום משתמשים בעיקרון הזה בסרטי תלת-ממד חדישים:
https://youtu.be/aZQYqgQxxwI
וסרטון תיעודי על הצילום הסטריאוסקופי:
https://youtu.be/K-0PCmtROKY?long=yes
איך פועלת מצלמה סטריאוסקופית?
למתעניינים מהי המצלמה הסטריאוסקופית ואיך היא מצלמת תמונות סטריאוסקופיות נסביר בפשטות שמצלמה כזו מכילה שתי עדשות, ולא אחת, כמקובל במצלמה רגילה.
המיוחד הוא בכך שהמצלמה הזו מורכבת משתי מצלמות סמוכות, אלא שהן בגוף אחד ומכאן שהן נראות כשתי עדשות באותה מצלמה.
המרחק בין העדשות הללו זהה למרחק שבין העיניים האנושיות של אדם ממוצע. בהיות המרחק בין העדשות זהה למרחק שבין עינינו מתאפשר לצלם בה תמונות סטריאוסקופיות, כלומר כאלה שמציגות את המצולם בתלת ממד.
שתי עדשות הצפייה מצלמות, כך שכל עין רואה דימוי שונה - עדשת ימין רואה את הדימוי הימני בלבד (זה שמקביל למה שהעין הימנית הייתה רואה), בעוד עין שמאל רואה את הדימוי השמאלי.
בכך יוצרת מצלמה סטריאוסקופית את הדימוי הסטריאוסקופי. כשצופים בצילומים שלה דרך הסטריאוסקופ, מאחד המוח האנושי את שני הדימויים הללו לתמונה אחת, שנראית כתמונה תלת-ממדית ובעלת או לפחות מייצרת עומק.
אלו המצלמות הסטריאוסקופיות:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
מצלמה סטריאוסקופית מודרנית:
https://youtu.be/hPNiAyUvgvo
ומשקפי הסטריאוסקופ:
https://youtu.be/TAE0nqj7KcU
הסרטים התלת-ממדיים (3D films) מתבססים על רעיון עתיק, שלפיו ניתן לייצר אשלייה של עומק, אם נציג תמונות זהות, בהסטה קלה בין אחת לשנייה. הרעיון הוא להציג תמונות כפולות, שמציגות את המצולם בזווית זהה לזו שבה רואות שתי העיניים האנושיות את המציאות וכך יוצרות לנו תחושה של ראייה תלת-ממדית.
אם בתמונות זה עבד מצוין ואיפשר להציג בתמונת סטילס, תמונה קפואה של מצלמה, אשלייה של תלת-ממד, הרי שבסרטים זה לא פחות טוב. אם מקרינים סרט שצולם על ידי שתי מצלמות, שצילמו כשהן במרחק דומה למרחק של עיניים אנושיות, ניתן לייצר תחושה אמיתית ומציאותית, יותר מכל סרט דו-ממדי רגיל.
לתמונות התלת-ממדיות של פעם קראו תמונות סטריאוסקופיות. בסרטי התלת-ממד המודרניים מציגים, על פי אותו עיקרון בדיוק, סרטים שצולמו בשתי מצלמות צמודות, שהמרחק ביניהן זהה למרחק שבין העיניים שלנו. כך ניתן להקרינם ביחד, על גבי אותו מסך. ההפרדה ביניהם מתבצעת על ידי המשקפיים המיוחדות, בהן כל עין מצוידת בפילטר בצבע שונה, שגורם לה לראות את אחד משני הסרטים - את מה שצילמה המצלמה שהייתה בצד העין הזה. כך קולטות העיניים אך מה שהיו קולטות העיניים שלנו במבט אמיתי ומציאותי.
גאוני! - המשקפיים המיוחדים לתלת-ממד מאפשרים לכל עין לראות רק סרט אחד משני הסרטים שצולמו וכך נוצרת אצל הצופה תחושת העומק, או הקירבה, שאנו חווים בצפייה בסרטי התלת-ממד.
הנה סרטי תלת-ממד:
https://youtu.be/aZQYqgQxxwI
האופטיקה שלהם:
https://youtu.be/qIKzPgo2rNw
כך נוצרת האשליה של תפיסת העומק, בסרטי התלת ממד:
https://youtu.be/IYm3BmnyVrg
העיקרון הוא עתיק ועשו בו שימוש כבר במצלמות סטריאוסקופיות של תחילת המאה ה-20:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
כך הובילו התמונות התלת ממדיות לסרט התלת ממדי:
https://youtu.be/v6QjRHwursw
וכך נוצרו סרטי התלת מימד:
https://youtu.be/BtVeUIy0GyA
סטריאוסקופ (Stereoscope) הוא מתקן צפייה בתמונות סטריאוסקופיות. אלו צולמו במצלמה סטריאוסקופית, בה המרחק בין העדשות מקביל למרחק שבין העיניים של אדם ממוצע.
הסטריאוסקופ מורכב משתי עדשות צפייה, המאפשרות צפייה במוצג הסטריאוסקופי. כל עין רואה שקופית אחת מבין השתיים שצלמה המצלמה, והמוח מאחד את שני הדימויים מהשקופיות לאחד, כך שאנו רואים אותן כתמונה תלת-ממדית בעלת עומק.
תמונות סטריאוסקופיות הפכו להיט ענק במחצית השנייה של המאה ה-19 בצפון אמריקה ובאירופה. סטריאוסקופ היה אז הגאדג'ט האופטי הלוהט והאופנתי של התקופה. במאה ה-20 הוא הפך לשעשוע של ילדים ולאמצעי צפייה בשקופיות מזכרת מאתרי תיירות. המוצר המוכר ביותר בתחום זה היה ה"View master" (ראו בתגית "ויו-מאסטר").
הנה משקפי הסטריאוסקופ:
https://youtu.be/TAE0nqj7KcU
הסבר על מצלמות סטריאוסקופיות:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
כיום משתמשים בעיקרון הזה בסרטי תלת-ממד חדישים:
https://youtu.be/aZQYqgQxxwI
וסרטון תיעודי על הצילום הסטריאוסקופי:
https://youtu.be/K-0PCmtROKY?long=yes
העיניים (Eyes) הן מהאיברים המשוכללים והמורכבים ביותר בגופנו.
כמובן שהראייה היא עניין בו הכרחי גם המוח, אבל העיניים משמשות במערכת הראיה כמעין "חיישנים" המאפשרים לנו את השלב הראשון בתהליך אופטי וביולוגי שמראה לנו את העולם כתמונה מפורטת, צבעונית ומעודכנת ללא הפסקה.
יש לנו שתי עיניים כדי שנראה את המראות שלפנינו בתמומה תלת מימדית. מי שינסו לעצום עין אחת ולהתבונן ישימו לב מיד שאין להם אומדנים של מרחק, ומיקום של הפרטים במרחב שבו מתבוננים.
מעניין לדעת שעין האדם שוקלת רק כ-28 גרם ושהקרנית שלה היא הרקמה היחידה בגוף שאין בה כלי דם כלל - היא מקבלת חמצן ישירות מהאוויר ומהדמעות.
מדהים גם שהשרירים המניעים את העיניים הם השרירים המהירים ביותר בגוף האנושי ומסוגלים לנוע 50 פעמים בשנייה.
במהלך יום ממוצע אנחנו ממצמצים כ-15,000 פעם, כאשר כל מצמוץ אורך כעשירית השנייה ומגן על העין מאבק וחלקיקים.
רוצים לדעת כיצד אנו רואים? - ראו בתגית "ראייה".
#כיצד פועלות שתי העיניים?
אבל למה דווקא שתי עיניים? התשובה הראשונה והברורה היא עומק. כשיש לנו שתי עיניים הממוקמות במרחק זו מזו, כל אחת רואה את העולם מזווית מעט שונה.
המוח הוא שמשלב את שתי התמונות הללו לאחת, בתהליך המכונה ראייה בינוקולרית (binocular vision) או ראייה דו-עינית ויוצר תחושה תלת-מימדית של מרחק ועומק.
אם תנסו לסגור עין אחת ולזרוק כדור לסל, תגלו שזה הרבה יותר קשה, אם לא בלתי אפשרי.
יתרון נוסף של מבנה העיניים הוא שדה הראייה הרחב יותר. עין בודדת רואה רק כ-150 מעלות, בעוד שתי העיניים ביחד מאפשרות שדה ראייה אופקי של כ-200 מעלות. 120 מעלות מתוכן מהוות שדה ראייה בינוקולרי שרואות שתי העיניים יחד.
החלק שרק עין אחת רואה הוא בפריפריה, כלומר בצדדים. הוא מספק מידע מהצדדים. לבעלי חיים טורפים, כמו בני אדם, חתולים וינשופים, יש עיניים הפונות קדימה. כך הם זוכים לראייה תלת-מימדית שיתרונה הוא במעקב אחר טרף.
לעומתם, לבעלי חיים נטרפים, דוגמת הארנבות או הסוסים, יש עיניים בצידי הראש. יתרונן הגדול הוא בכך שהן מספקות שדה ראייה רחב המאפשר להם התרעה מוקדמת על סכנות מטורפים שמתקרבים אליהם.
בגלל המרחק בין עינינו, כשאנו זקופים ומביטים קדימה אנחנו יכולים לראות גם מבעד לעצם אנכי שמסתיר חלק מהמרחב, כמו עמוד למשל. כשאנו מתבוננים מבעד לחלון נקי עם מוט אנכי באמצע, שתי העיניים ביחד רואות את מה שמעבר למוט מכיוון שכל אחת רואה אותו מזווית שונה וביחד משלים מוחנו את התמונה. עם עין אחת בלבד, המוט היה חוסם חלק מהנוף.
יתרון נוסף בשתי עיניים הוא גם של הגיבוי. אם עין אחת נפגעת, השנייה ממשיכה לתפקד ומאפשרת לנו להמשיך ולראות, גם אם בלי עומק מלא. כך לא תלויים התפקוד וההישרדות שלנו באיבר אחד בודד.
הנה חלקי העיניים:
https://youtu.be/qAnpAYGw5kI
כך האבולוציה בראה את שתי העיניים שלנו:
https://youtu.be/v97kRIB8a10
יש לנו גם שני עפעפיים, או שיש עפעף שלישי? (מתורגם)
https://youtu.be/d37SBsPB7sk
מבנה העין לילדים:
https://youtu.be/axpCN6Vj9p0
הסבר מדעי:
https://youtu.be/8gRpjwmbdJQ
והרצאה על שפת הגוף של העיניים (עברית):
https://youtu.be/azdcuyNy3PQ?long=yes
View-Master, בעברית "ויו-מאסטר", הוא מתקן לצפייה בתמונות תלת-ממדיות שמוצגות מדיסק נייר. זהו גלגל שיקופיות, שבו כל שתי תמונות משלימות נמצאות משני צידי הדיסק. כל אחת אל מול עין אחרת, הן יוצרות ראיית עומק דו-עינית, שמשלימה לצופה את התמונה התלת-ממדית.
כל דיסק של ויו-מאסטר הכיל 14 שקופיות קודאכרום, שהרכיבו 7 תמונות סטריאוסקופיות. הראייה התלת ממדית נוצרה באמצעות שתי שקופיות המוצגות בו-זמנית, כל אחת צולמה מזווית מעט שונה, במרחק זהה למרחק שבין שתי העיניים.
גלגלי התמונות התלת-ממדיים הללו נולדו בשנות ה-30, במוחו של יצרן עוגבים וצלם אמריקאי בשם ויליאם גרובר. למעשה, התאים גרובר במכשיר שהמציא את מכשיר הסטריאוסקופ הוותיק לעידן הקודכרום, סרט הצילום הצבעוני, שהפך להצלחה מסחררת באותה תקופה. (קראו על הסטריאוסקופ בתגית "סטריאוסקופ").
בעל חברה לייצור גלויות בשם הארולד גרייבס, הוא שמיסחר את המוצר והפך אותו להצלחה אדירה בקרב חובבי הגלויות. המכשיר, שיועד בתחילה לחובבי גלויות נוף, הוצג לראשונה בתערוכה העולמית של ניו יורק בשנת 1939. כך בישר המכשיר החדשני את סוף עידן הסטריאוסקופ הקלאסי. במשך השנים הוא קיבל את השם המסחרי View-Master והצליח מאד.
אבל השנים עברו ואם בעבר היה הוויו-מאסטר מתקן ששימש מבוגרים, לצפייה בנופים ובמראות הטבע והמדע, בעידן המודרני, שבו הטלוויזיה וסרטי התלת-ממד עושים זאת כל כך טוב, הוא הפך לצעצוע לילדים. בימינו הוא מציע בעיקר צפייה בתמונות תלת-ממדיות של דמויות דיסני ואנימציה וגיבורי ילדים. שוב ושוב הוא החליף ידיים מסחריות וכיום מיוצר ומשווק הויו-מאסטר באמצעות חברת הצעצועים "פישר פרייס"
הנה תולדות ה-View-Master:
https://youtu.be/y0IL9P2ixqw
כך הוא מורכב:
https://youtu.be/t04WG5AayPM
פרסומת ישנה של הויו-מסטר וגלגלי התמונות התלת-ממדיות שלו:
https://youtu.be/DAxJzwawc7g
אנשים נזכרים בוויו מסטר:
https://youtu.be/yyca0sHKkJ8
מכשירים מודרניים של ויו-מאסטר:
https://youtu.be/KnecbJu_FG0
סרטון תיעודי על הצילום התלת ממדי של ויו מאסטר:
https://youtu.be/Kb1WgskNMLQ?long=yes
והוויו מאסטר המיניאטורי:
https://youtu.be/E7AH050Hlhc?long=yes
ראייה בתלת ממד
תמונות סטריאוסקופיות (Stereoscopic images) הן תמונות כפולות, שצולמו בזווית זהה לזו של שתי העיניים האנושיות, מה שמאפשר באמצעות ציוד מתאים לראות בהן את המצולם בראייה תלת-ממדית.
צילום סטריאוסקופי מבוסס על הראייה הטבעית בה שתי העיניים מביטות באובייקט משתי זוויות מעט שונות. כך נוצרת התמונה או הראייה התלת-ממדית והטבעית. אם נרצה להבין איך הראייה הייתה בלי הצלת ממד הזה, כל שיש לעשות הוא לעצום עין אחת ואז הראייה שלנו תהפוך דו-ממדית, ממש כמו צילומים רגילים.
מכאן שצילום סטריאוסקופי יוצר תמונות המורכבות משני דימויים כמעט זהים, המוצבים זה לצד זה. את התמונות יוצרת מצלמה סטריאוסקופית. את הצפייה בתמונות הללו, אלה שצולמו במצלמה סטריאוסקופית, מאפשר מתקן שנקרא "סטריאוסקופ" (ראו בתגית "סטריאוסקופ").
הנה הסבר על מצלמות סטריאוסקופיות:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
מצלמה סטריאוסקופית מודרנית:
https://youtu.be/hPNiAyUvgvo
ומשקפי הסטריאוסקופ:
https://youtu.be/TAE0nqj7KcU
כיום משתמשים בעיקרון הזה בסרטי תלת-ממד חדישים:
https://youtu.be/aZQYqgQxxwI
וסרטון תיעודי על הצילום הסטריאוסקופי:
https://youtu.be/K-0PCmtROKY?long=yes
למתעניינים מהי המצלמה הסטריאוסקופית ואיך היא מצלמת תמונות סטריאוסקופיות נסביר בפשטות שמצלמה כזו מכילה שתי עדשות, ולא אחת, כמקובל במצלמה רגילה.
המיוחד הוא בכך שהמצלמה הזו מורכבת משתי מצלמות סמוכות, אלא שהן בגוף אחד ומכאן שהן נראות כשתי עדשות באותה מצלמה.
המרחק בין העדשות הללו זהה למרחק שבין העיניים האנושיות של אדם ממוצע. בהיות המרחק בין העדשות זהה למרחק שבין עינינו מתאפשר לצלם בה תמונות סטריאוסקופיות, כלומר כאלה שמציגות את המצולם בתלת ממד.
שתי עדשות הצפייה מצלמות, כך שכל עין רואה דימוי שונה - עדשת ימין רואה את הדימוי הימני בלבד (זה שמקביל למה שהעין הימנית הייתה רואה), בעוד עין שמאל רואה את הדימוי השמאלי.
בכך יוצרת מצלמה סטריאוסקופית את הדימוי הסטריאוסקופי. כשצופים בצילומים שלה דרך הסטריאוסקופ, מאחד המוח האנושי את שני הדימויים הללו לתמונה אחת, שנראית כתמונה תלת-ממדית ובעלת או לפחות מייצרת עומק.
אלו המצלמות הסטריאוסקופיות:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
מצלמה סטריאוסקופית מודרנית:
https://youtu.be/hPNiAyUvgvo
ומשקפי הסטריאוסקופ:
https://youtu.be/TAE0nqj7KcU
