שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו מוח בצורת M?
בעבר נהגו לעשות חלוקה בשוק העבודה של שני סוגי אנשים, כאלה בצורת I, שהם מומחים קלאסיים (Hyper-specialists), בעלי ידע צר אך עמוק בתחום אחד ואנשים בצורת קו (-), מעין "גנרליסטים" שיש להם ידע רחב במגוון נושאים, אך הוא שטחי ומעניק להם מעט ידע על הרבה נושאים.
באנגלית אומרים על אנשים: "A jack of all trades is a master of none - but often better than a master of one". המשמעות היא שאם אדם עוסק בהרבה תחומים הרי שלא יהיה מומחה לכלום, אך יהיה טוב ממי שעוסקים רק בתחום אחד.
#למה M?
וכאן נולד מושג של "המוח בצורת M". צורת M באה מהעמודים האנכיים של ה-M שמייצגים את העומק והמצוינות בלפחות שניים או שלושה תחומים שונים. לעומתם, הקווים המחברים של האות M מייצגים את היכולת של הרב-תחומיים לחבר בין תחומים, לזהות דפוסים, דימיון ומתוך נקודות המפגש שמומחים רגילים יפספסו - לייצר חדשנות.
#הפולימאטים
המושג היום לאנשים כאלו הוא פולימאט, כלומר "אדם בעל מומחיות בתחומי ידע מרובים", אדם רב-תחומי, בעל ידע רב במגוון תחומים שונים. מקור המילה "פולימאט" בשפה היוונית בה "פולי" זה רב ו"מאתוס" פירושו לומד.
אגב, אחד היתרונות הבולטים של המוח הרב-תחומי של אנשי ה-M הוא ב"העברה רחוקה" (Far Transfer). היא באה לידי ביטוי ביכולת לקחת רעיון, עיקרון או פתרון מעולם תוכן מסוים וליישם אותו בצורה יצירתית בעולם תוכן אחר.
יש לאנשי M כאלה גם יכולות למידה מהירה במיוחד. מכיוון שהם רגילים להחליף תחומי עניין, הם מצוידים ב"שריר למידה" מאומן וחזק המאפשר להם לצלול לתוך נושא חדש ולשלוט בו במהירות.
ובעולם בו טכנולוגיות חדשות ו-AI מחליפים מקצועות שלמים, לאנשים רב-תחומיים שכאלו יש מידה של חסינות לשינויים. הם מסוגלים להמציא את עצמם מחדש ובקלות יחסית.
#ומה אתכם?
אם אתם פולימאטים שכאלה, אל תיפול רוחכם. ברור שיש מי שזורקים או רומזים לכם שאתם חובבים, מתפזרים או לא ממוקדים. אבל הפסיכולוגיה המודרנית כבר מזהה אתכם אחרת ורואה במה שאתם בונים משהו נדיר ומיוחד.
כנראה שלא נכנעתם לעולם שעומס המידע בו יצר מצב של פיצול אינסופי לתת תחומים, עולם שבו שורר אתגר קבוע של יותר מדי נתונים, שמומחה בו צריך לעבד ולפצל את הידע לתת-תחומים ספציפיים ונישתיים יחסית. בעולם כזה הפכה ההתמחות להתמקדות צרה בתת של התת-תחום האחד, לא פעם על חשבון רוחב יריעה או עניין של ממש בעבודה.
האי-מיקוד של פולימאט מודרני, לעומת זאת, מעניק רוחב יריעה וידע, מגדיל את הסקרנות, את יכולת הלמידה, השינוי והסיפוק מהבנה וקישור בין העולמות. הוא מחזק ומעודד גמישות קוגניטיבית, יכולת ליצור קשרים בין תחומיים, גם אם הוא לעתים מסוכן בצלילה לשטחיות או חוסר ידע מספיק ומאיים.
הפולימתים בעולם הופכים לא פעם למדענים וממציאים, גאונים ובעלי ידע, כישרון, סקרנות והעזה. ביניהם מונים בדרך כלל שמות כמו לאונרדו דה וינצ'י, אייזיק ניוטון, בנג'מין פרנקלין, סטיב ג'ובס ומיכלאנג'לו - כולם ועוד רבים אחרים שהצטיינו ביכולות-על, גילו והמציאו דברים מדהימים ויצרו יצירות והישגים מהגדולים בהיסטוריה.
אז אם רוב חבריכם בחרו בנושא או כיוון אחד וירדו לעומקו, המוח שלכם התאים את עצמו בשקט לעולם שמרגיש כמו רכבת הרים ומשתנה במהירות רבה. היא כל כך רבה עד שהתמחות יתר בימינו עלולה להסתבר למבוגרים כהרסנית ולצעירים - לסכנה מקצועית.
אז דעו שלא מעט מומחים רואים בתחומי עניין מרובים לא באג אלא סופר פיצ'ר. הם יכולים להתגלות כנשק הסודי שיקנה לכם כישורי הישרדות מקצועית בעולם ה-AI שהתרגש עלינו ואפילו הזדמנויות כנגד אבטלה.
ועדיין, בכל זאת המלצה - אמנם העולם יידע לתגמל שילובי נושאים וחיבורי תחומים ומיומנויות, על פני חוויות חד-ממדיות והתמחות בתנוך אוזן ימין של הרופאים המטאפוריים ההפוכים מכם. אבל יש לו דרישה אחת ויותר ממוצדקת - שלא תעזו להתמכר לרדיפה מתמדת אחרי התחלות חדשות של נושאים ופרויקטים ותתחילו לסיים פרויקטים ולמצות ככל האפשר את היכולות שצברתם - לפני שעוברים לדבר הבא.
בנו לעצמכם לפחות שלושת עמודי תווך תחומיים - עמוד ליבה אחד שיביא פרנסה, עמוד שני שיעצים וימלא אתכם ועמוד שלישי שיהפוך אתכם לייחודיים.
רשמו כל רעיון אחר ושמרו במעין "רשימה מאוחרת להמשך". התחילו בהתחייבות לעמוד אחד מיד וסגלו לעצמכם חשיבה של "תקופות". תחילה מתעמקים במיומנות א', שולחים פרויקטים, בונים הוכחות יכולת ומצוינות ואז מוסיפים את מיומנות ב' ובהמשך את מיומנות ג'.
אז זה בסדר ללכת אחרי הלב והסקרנות ולחיות עם הגיוון, אבל רק אם מפסיקים לרדוף אחרי עוד ועוד התחלות חדשות ומתחילים לסיים ולחבר פרקים זה לזה.
מיהם הפולימאטים?
https://youtu.be/r0rgvwtWqh8
הנה אנשים עם מוח בצורת M:
https://youtu.be/LACxHY9rFZ8
הסבר לאנשים בעלי המון תחומי עניין:
https://youtu.be/BICImF8Ndzo
אתם כאלה? - יתכן שיש לכם עתיד נהדר:
https://youtu.be/LPRmJU5vpEs
התכונה הזו היא כן שיגור ליצירתיות:
https://youtu.be/ZiI5tEwUZbE
מעניין אתכם? - נסו לאמץ כמה כללים:
https://youtu.be/At8bSOlruXk
סרטון למי שחוששים שהם מתפזרים - אתם העתיד:
https://youtu.be/S9Jb7CZ2P-E
והדרכה למעוניינים להיות פולימאטים:
https://youtu.be/_HhiYify3Bo?long=yes
מיהם אנשים בצורת T ולמה הם טובים?
אנשים בצורה של T הוא מונח אמריקאי (T-shaped persons) שמתאר אנשים שהם מומחים בלפחות תחום אחד אבל יש להם ידע או סט מיומנויות היברידי, מעין "יכולות רכות" ומשלימות במיומנויות או בתחומים אחרים.
אנשים אלה נמצאים בין שני קצוות - אנשים בצורת I, שהם מומחים בדבר אחד וזהו. ולאנשים שהם מה שמכונה באנגלית "ג'נרליסטים" (generalizing specialist), או גנרליסטים שמכנים אותם גם "אנשים בצורת -" (לא מינוס אלא מקף, ידע צר).
הגנרליסטים הם מי שיש להם ידע בשלל תחומים, אבל הם לא מעמיקים או מומחים בתחום כלשהו. לפעמים לועגים להם על כך שהם "יודעים הכל אבל לא שולטים בדבר", אבל זה לא תמיד נכון כי לעתים תחום המומחיות שלהם הוא משהו אחר, לא מתחומי העיסוק של הארגון או החברה שבה הם עובדים. לעיתים הגנרליסטים עובדים בארגון שבו הם עדיין לא מומחים, או בסטארטאפ שעדיין אינו מסוגל פיננסית, להעסיק מומחים או אנשים בצורת T.
יש הרואים בצורת ה-T סוג של מודל היברידי שבו העובדים השווים הם הבין-תחומיים. כי אם הגנרליסטים יודעים מעט על הרבה נושאים והמומחים הם בעלי ידע בתחום אחד, אדם בצורת T הוא מומחה בלפחות תחום או מיומנות אחת ולצד זה הוא גם בעל ידע או מיומן בכמה תחומים ומיומנויות אחרים.
אנשים בצורת T הם בדרך כלל מאוד יעילים ומעולים לעבודת צוות. כך למשל, ידוע שצוותי פיתוח מתבקשים לעשות דברים רבים ומגוונים, שכל אחד מהם מחייב סט כישורים שונה. המומחים, או הספציאליסטים (Specialist), הם מי שיוכלו למלא הכי מהר את המשימות בתחום המומחיות שלהם. בהיותם כאלה, המומחים הם בעלי ערך עצום לכל סוג של ארגון או חברה עסקית, שעוסקות בתחום הזה. הם אלו שיפתרו בעיות הכי מהר וישחררו צווארי בקבוק בעייתיים וסביר להניח שמרכזיים להצלחת החברה.
אנשים בצורת ה-T בצוות יאפשרו להשאיר למומחים את צווארי הבקבוק, כי שם אין להם תחליף, כשהם יתרכזו בפיתוח הפחות מחייב את הסופר מומחים ומצד שני יביאו את הערך הרב של מי שיש להם מיומנויות וידע בתחומים מגוונים ורלוונטיים למשימות השונות.
אגב, כדי שלא להתבלבל - טבעו את המושג הזה, בשנות ה-80, ככל הנראה טים בראון, מנכ"ל חברת IDEO Design Consultancy, או אנשי חברת מקינזי. אצלם היה המושג שונה במעט - לצד העמוד האנכי באות T שייצג גם אצלם את עומק הכישורים והמומחיות בתחום אחד, לפס האופקי של ה-T הם התייחסו כאל היכולת לשתף פעולה עם מומחים בתחומים אחרים ובכך להיות מסוגל ליישם ידע בתחומים נוספים, שהם מעבר לתחום המומחיות שלו. הם ראו באנשי ה-T מי שהם מומחים וגם בעלי יכולת שיתוף פעולה עם מומחים מדיסציפלינות אחרות, כלומר תחומים אחרים. היום התפיסה הזו משתלבת במחשבה העסקית על אנשי T כעל העתיד של העובדים המובילים בארגונים ובעסקים מודרניים.
הנה משווקים בצורת T שיכולים לקבל הדרכה מרחוק:
https://youtu.be/kfga5Dk8HWU
אנשים, צוותים ועובדים בצורת T:
https://youtu.be/kxq6spC-olw
מצגת וידאו עליהם:
https://youtu.be/Ld4hJjLzSGM
מעסיקים שמחפשים את האנשים הללו:
https://youtu.be/rtQgDSvo66M
וסרטון למי שחוששים שהם מתפזרים - אתם העתיד:
https://youtu.be/S9Jb7CZ2P-E
מיהם הפולימאטים?
פולימאט (Polymath) הוא אדם בעל ידע רחב, המתפרש על פני תחומים שונים של ידע והבנה. פולימאטים, או פולימתים, הם "אנשי אשכולות", כלומר אנשים בעלי ידע רחב, רב-תחומי ומגוון.
אנשים כאלה ניחנים ביכולת ייחודית המכונה במחקר "חשיבה רשתית" או "הפריה הדדית" (Cross-pollination) של רעיונות.
פולימתים הם רב-תחומיים (Multidisciplinary), כלומר בעלי ידע עמוק בכמה תחומי דעת נפרדים. אך הם גם בין-תחומיים (Interdisciplinary) - מי שלוקחים מושגים, תובנות או שיטות מתחום אחד ומיישמים בתחום אחר.
אך הגאונות האמיתית של הפולימתים באה לידי ביטוי ביכולתם לייצר רעיונות מקוריים ופתרונות לבעיות, באמצעות ידע שהביאו מתחומים אחרים - יכולת שהיא באופן ברור בין-תחומית.
מה שאחראי לכך זה המוח, שחשיפה לתחומי דעת שונים מאמנת אותו לדלג או לעבור, ללא בעיות של ממש, בין סגנונות חשיבה שונים (למשל, בין חשיבה לוגית-מתמטית לחשיבה רגשית-אמנותית).
והרי מומחה בתחום ספציפי, או מה שנקרא "ספציאליסט" (Specialist), ינטה לפתור בעיות באמצעות "ארגז הכלים" שמוכר לו, רעיונות ופתרונות מהתחום שלו, דברים שבאים מהתחום הספציפי שלו ומשמשים אחרים בתחום שוב ושוב ומאבדים לא פעם את החדשנות.
הפולימת, לעומתו, יכול לשאול רעיונות ופתרונות מתחומים אחרים שהוא חווה ואף לשלב בין כמה, למשל שילוב של רעיון מעולם האמנות, שישתלב עם עיקרון מעולם ההנדסה, והם ייצרו ביחד פתרון טכנולוגי פורץ דרך.
ואכן, אנשי אשכולות מנצחים בין העובדים בסביבות עבודה דינמיות, משום שהם אוחזים במגוון תחומי עניין ובכך מצליחים להביא לסביבת העבודה את הפתרונות המוצלחים ולא פעם החדשניים ביותר, בעוד שבעלי מומחיות צרה עלולים לגלות שהם נגועים במעין "עיוורון מקצועי" המפחית את יכולתם לנצח בפתרונות.
החברה האנושית לא מעריכה וגורמת לתחושות כישלון אצל אנשים סקרנים, או רב-תחומיים ומאשימה אותם בכך שלא הצליחו "להישאר במסלול אחד" או "להתמקד". מדעי המוח תומכים בטענה שהסקרנות האנושית היא לא בעיה, אלא תכונה של אינגרטורים, מי ש"מגשרים" על ובין תחומים רבים או לפחות שונים, במקום ה"מצמצמים" שהחברה המודרנית לוחצת על כולנו להיות.
הפולימאתים, הרב-תחומיים, אינם סובלים מחוסר מיקוד, אלא בעלי יכולת "לגשר" בין תחומים ולראות קשרים במקומות שאחרים רואים בהם רעש.
#דורות של פולימאתים מפורסמים
בעת העתיקה ותור הזהב הקלאסי היו אלה אריסטו (פילוסופיה, ביולוגיה, לוגיקה, אסתטיקה, פוליטיקה, מדעי המדינה ובלשנות), שהניח את היסודות המדעיים והפילוסופיים של תרבות המערב, פיתח את תורת הלוגיקה הפורמלית ויצר את מערכת הסיווג השיטתית הראשונה של עולם החי.
ארכימדס (מתמטיקה, פיזיקה, הנדסה, אסטרונומיה ומכניקה) גילה את חוק הציפה, חישב בקירוב מדויק את ערך הפאי (π), המציא מערכות גלגלות מתקדמות ומכונות מלחמה מכניות.
ג'אנג חנג (אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה, קרטוגרפיה, שירה וגאוגרפיה) המציא את הסיסמוסקופ הראשון בהיסטוריה לאיתור כיוון רעידות אדמה, שכלל את המודל האסטרונומי של כיפת השמיים המונע בכוח המים, כתב שירה קלאסית מוערכת.
בתור הזהב של האסלאם וימי הביניים
אבן סינא / אביסנה (רפואה, פילוסופיה, אסטרונומיה, אלכימיה, גאולוגיה, פסיכולוגיה ושירה) חיבר את האנציקלופדיה הרפואית המונומנטלית "קנון הרפואה" אשר שימשה כבסיס הלימוד המרכזי באירופה ובמזרח במשך מאות שנים, פיתח מערכת פילוסופית מטאפיזית עמוקה.
עומר כיאם (שירה, מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה) פיתח שיטות גיאומטריות לפתרון משוואות אלגבריות ממעלה שלישית, ניסח את לוח השנה הג'לאלי המדויק, כתב את קובץ המרובעים הפילוסופי המפורסם "הרובאעיית".
הילדגרד מבינגן (מוזיקה, מיסטיקה דתית, רפואה, כתיבה, מחזאות ובוטניקה) נחשבת למלחינה הראשונה בתולדות המוזיקה המערבית שהביוגרפיה שלה מתועדת בבירור, חיברה את הדרמה המוזיקלית העתיקה ביותר ששרדה ("Ordo Virtutum"), כתבה חיבורים תאולוגיים ומדעיים על עולם הטבע והרפואה.
בתולדות הרנסאנס והמהפכה המדעית המוקדמת יש את לאונרדו דה וינצ'י (ציור, אנטומיה, הנדסה, פיסול, אדריכלות, בוטניקה, מוזיקה ואסטרונומיה) האמן שצייר את "המונה ליזה" ו"הסעודה האחרונה", ביצע נתיחות אנטומיות מדויקות להפליא ותכנן במחברותיו קונספטים הנדסיים מוקדמים למכונות תעופה וצוללות.
ניקולאוס קופרניקוס (אסטרונומיה, מתמטיקה, כלכלה, משפט, רפואה, דיפלומטיה וכמורה) חולל מהפכה במדע עם המודל ההליוצנטרי המציב את השמש במרכז, ניסח בכלכלה את הבסיס ל"חוק גרשאם" (הקובע כי כסף רע דוחק כסף טוב) ופיתח את עקרונות תיאוריית כמות הכסף ועליית המחירים.
גלילאו גליליי (פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה ופילוסופיה) שכלל את הטלסקופ, גילה את ארבעת ירחיו הגדולים של צדק והניח את היסודות לדינמיקה ולפיזיקה הניסויית.
בעידן הנאורות והמאה ה-17–18 מגיע רנה דקארט (פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה ומטאפיזיקה) שביסס את הרציונליזם המודרני ("אני חושב, משמע אני קיים") והמציא את מערכת הצירים הקרטזית המאחדת בין גיאומטריה לאלגברה.
אייזק ניוטון (פיזיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה, תאולוגיה, אלכימיה וניהול פיננסי) ניסח את חוקי התנועה וחוק המשיכה האוניברסלי, פיתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי (במקביל ללייבניץ) וניהל את המטבעה המלכותית הבריטית תוך החמרת המאבק בזיופים.
גוטפריד וילהלם לייבניץ (מתמטיקה, פילוסופיה, משפטים, פוליטיקה, היסטוריה ובלשנות) פיתח את שיטת סימון החדו"א המשמשת אותנו עד היום, שכלל את שיטת הספירה הבינארית (בסיס 0 ו-1) המהווה את יסוד המחשוב וחיבר עבודות פילוסופיות משפיעות.
בנג'מין פרנקלין (מדע, המצאה, מדינאות, דיפלומטיה, כתיבה ומוציא לאור) הוכיח כי ברק הוא התפרקות חשמלית, המציא את כליא הברק ומשקפי הביפוקל והקים את מערך הספריות הציבוריות המושאלות הראשון באמריקה.
בסוף עידן הנאורות והמאה ה-19 המוקדמת חיבר יוהאן וולפגנג פון גתה (ספרות, שירה, מחזאות, בוטניקה, אנטומיה, פיזיקה ומדינאות) את יצירת המופת "פאוסט", הוכיח אנטומית את קיומה של העצם הקדם-מקסילרית (Intermaxillary bone) בבני אדם בדומה ליונקים אחרים ופיתח תיאוריות ייחודיות על מורפולוגיית הצמחים ותפיסת הצבעים.
תומאס יאנג (פיזיקה, רפואה, בלשנות, אגיפטולוגיה ומוזיקה) ביסס את תיאוריית הגלים של האור באמצעות ניסוי שני הסדקים, הסביר את מנגנון האסטיגמציה בעין האנושית והיה הראשון שפענח נכונה את האופי הפונטי של סימני החרטומים בתוך ה"קרטוש" של תלמי באבן רוזטה (ובכך הניח את היסודות לפענוח המלא).
במאה ה-20 והמאה ה-21 פיתח ג'ון פון נוימן (מתמטיקה, פיזיקה קוונטית, תורת המשחקים, כלכלה ומדעי המחשב) את הארכיטקטורה הבסיסית של המחשב המודרני, ניסח את היסודות המתמטיים של מכניקת הקוונטים, ייסד את תורת המשחקים ויישם אותה בכלכלה ובאסטרטגיה צבאית.
הרברט סימון (כלכלה, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, מנהל ציבורי ופילוסופיה) זכה בפרס נובל לכלכלה על תיאוריית הרציונליות המוגבלת, נחשב לאחד מאבות הבינה המלאכותית ומדע הקוגניציה, פיתח מודלים לפתרון בעיות אנושיות באמצעות מחשב.
ריצ'רד פיינמן (פיזיקה קוונטית, הוראת המדעים, ציור, נגינה וביולוגיה) זכה בפרס נובל על פיתוח תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית באמצעות דיאגרמות פיינמן, חזה את הבסיס לננוטכנולוגיה, פענח את תעלומת אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר.
דאגלס הופשטטר (מדעים קוגניטיביים, פיזיקה, ספרות, תרגום ומוזיקה) חיבר את יצירת המופת "גדל, אשר, באך" שזכתה בפרס פוליצר ומחברת בין לוגיקה, אמנות ומוזיקה, חקר את מהות התודעה והחשיבה האנושית, תרגם ספרות קלאסית בחרוזים.
ג'ארד דיימונד (פיזיולוגיה, ביופיזיקה, אורניתולוגיה, גאוגרפיה סביבתית והיסטוריה) ביצע מחקרים פורצי דרך בפיזיולוגיה של שלפוחית המרה, חקר את האבולוציה של ציפורים בגינאה החדשה, חיבר ספרים מונומנטליים ("רובים, חיידקים ופלדה") המנתחים את דפוסי ההיסטוריה האנושית דרך גורמים סביבתיים וגאוגרפיים.
הכירו את האישים הידועים בתכונה זו בתגית "פולימאטים".
הנה הפולימאטים:
https://youtu.be/tGVs1BGc9uA
איך מגלים שאתה או את כאלו?
https://youtu.be/7AtnlI8hHT8?long=yes
מדוע פולימאטים עלולים להיות בודדים בבגרותם?
https://youtu.be/_Y-GvRp2dq0?long=yes
זה לכל הסקרנים ששמעו שוב ושוב שעליהם להתרכז בנישה מסוימת:
https://youtu.be/s9yii5XUQtM?long=yes
ובמי רואים רבים את גדול הפולימאטים?
https://youtu.be/fGCn6Qr_qgI?long=yes
רב תחומיות
בעבר נהגו לעשות חלוקה בשוק העבודה של שני סוגי אנשים, כאלה בצורת I, שהם מומחים קלאסיים (Hyper-specialists), בעלי ידע צר אך עמוק בתחום אחד ואנשים בצורת קו (-), מעין "גנרליסטים" שיש להם ידע רחב במגוון נושאים, אך הוא שטחי ומעניק להם מעט ידע על הרבה נושאים.
באנגלית אומרים על אנשים: "A jack of all trades is a master of none - but often better than a master of one". המשמעות היא שאם אדם עוסק בהרבה תחומים הרי שלא יהיה מומחה לכלום, אך יהיה טוב ממי שעוסקים רק בתחום אחד.
#למה M?
וכאן נולד מושג של "המוח בצורת M". צורת M באה מהעמודים האנכיים של ה-M שמייצגים את העומק והמצוינות בלפחות שניים או שלושה תחומים שונים. לעומתם, הקווים המחברים של האות M מייצגים את היכולת של הרב-תחומיים לחבר בין תחומים, לזהות דפוסים, דימיון ומתוך נקודות המפגש שמומחים רגילים יפספסו - לייצר חדשנות.
#הפולימאטים
המושג היום לאנשים כאלו הוא פולימאט, כלומר "אדם בעל מומחיות בתחומי ידע מרובים", אדם רב-תחומי, בעל ידע רב במגוון תחומים שונים. מקור המילה "פולימאט" בשפה היוונית בה "פולי" זה רב ו"מאתוס" פירושו לומד.
אגב, אחד היתרונות הבולטים של המוח הרב-תחומי של אנשי ה-M הוא ב"העברה רחוקה" (Far Transfer). היא באה לידי ביטוי ביכולת לקחת רעיון, עיקרון או פתרון מעולם תוכן מסוים וליישם אותו בצורה יצירתית בעולם תוכן אחר.
יש לאנשי M כאלה גם יכולות למידה מהירה במיוחד. מכיוון שהם רגילים להחליף תחומי עניין, הם מצוידים ב"שריר למידה" מאומן וחזק המאפשר להם לצלול לתוך נושא חדש ולשלוט בו במהירות.
ובעולם בו טכנולוגיות חדשות ו-AI מחליפים מקצועות שלמים, לאנשים רב-תחומיים שכאלו יש מידה של חסינות לשינויים. הם מסוגלים להמציא את עצמם מחדש ובקלות יחסית.
#ומה אתכם?
אם אתם פולימאטים שכאלה, אל תיפול רוחכם. ברור שיש מי שזורקים או רומזים לכם שאתם חובבים, מתפזרים או לא ממוקדים. אבל הפסיכולוגיה המודרנית כבר מזהה אתכם אחרת ורואה במה שאתם בונים משהו נדיר ומיוחד.
כנראה שלא נכנעתם לעולם שעומס המידע בו יצר מצב של פיצול אינסופי לתת תחומים, עולם שבו שורר אתגר קבוע של יותר מדי נתונים, שמומחה בו צריך לעבד ולפצל את הידע לתת-תחומים ספציפיים ונישתיים יחסית. בעולם כזה הפכה ההתמחות להתמקדות צרה בתת של התת-תחום האחד, לא פעם על חשבון רוחב יריעה או עניין של ממש בעבודה.
האי-מיקוד של פולימאט מודרני, לעומת זאת, מעניק רוחב יריעה וידע, מגדיל את הסקרנות, את יכולת הלמידה, השינוי והסיפוק מהבנה וקישור בין העולמות. הוא מחזק ומעודד גמישות קוגניטיבית, יכולת ליצור קשרים בין תחומיים, גם אם הוא לעתים מסוכן בצלילה לשטחיות או חוסר ידע מספיק ומאיים.
הפולימתים בעולם הופכים לא פעם למדענים וממציאים, גאונים ובעלי ידע, כישרון, סקרנות והעזה. ביניהם מונים בדרך כלל שמות כמו לאונרדו דה וינצ'י, אייזיק ניוטון, בנג'מין פרנקלין, סטיב ג'ובס ומיכלאנג'לו - כולם ועוד רבים אחרים שהצטיינו ביכולות-על, גילו והמציאו דברים מדהימים ויצרו יצירות והישגים מהגדולים בהיסטוריה.
אז אם רוב חבריכם בחרו בנושא או כיוון אחד וירדו לעומקו, המוח שלכם התאים את עצמו בשקט לעולם שמרגיש כמו רכבת הרים ומשתנה במהירות רבה. היא כל כך רבה עד שהתמחות יתר בימינו עלולה להסתבר למבוגרים כהרסנית ולצעירים - לסכנה מקצועית.
אז דעו שלא מעט מומחים רואים בתחומי עניין מרובים לא באג אלא סופר פיצ'ר. הם יכולים להתגלות כנשק הסודי שיקנה לכם כישורי הישרדות מקצועית בעולם ה-AI שהתרגש עלינו ואפילו הזדמנויות כנגד אבטלה.
ועדיין, בכל זאת המלצה - אמנם העולם יידע לתגמל שילובי נושאים וחיבורי תחומים ומיומנויות, על פני חוויות חד-ממדיות והתמחות בתנוך אוזן ימין של הרופאים המטאפוריים ההפוכים מכם. אבל יש לו דרישה אחת ויותר ממוצדקת - שלא תעזו להתמכר לרדיפה מתמדת אחרי התחלות חדשות של נושאים ופרויקטים ותתחילו לסיים פרויקטים ולמצות ככל האפשר את היכולות שצברתם - לפני שעוברים לדבר הבא.
בנו לעצמכם לפחות שלושת עמודי תווך תחומיים - עמוד ליבה אחד שיביא פרנסה, עמוד שני שיעצים וימלא אתכם ועמוד שלישי שיהפוך אתכם לייחודיים.
רשמו כל רעיון אחר ושמרו במעין "רשימה מאוחרת להמשך". התחילו בהתחייבות לעמוד אחד מיד וסגלו לעצמכם חשיבה של "תקופות". תחילה מתעמקים במיומנות א', שולחים פרויקטים, בונים הוכחות יכולת ומצוינות ואז מוסיפים את מיומנות ב' ובהמשך את מיומנות ג'.
אז זה בסדר ללכת אחרי הלב והסקרנות ולחיות עם הגיוון, אבל רק אם מפסיקים לרדוף אחרי עוד ועוד התחלות חדשות ומתחילים לסיים ולחבר פרקים זה לזה.
מיהם הפולימאטים?
https://youtu.be/r0rgvwtWqh8
הנה אנשים עם מוח בצורת M:
https://youtu.be/LACxHY9rFZ8
הסבר לאנשים בעלי המון תחומי עניין:
https://youtu.be/BICImF8Ndzo
אתם כאלה? - יתכן שיש לכם עתיד נהדר:
https://youtu.be/LPRmJU5vpEs
התכונה הזו היא כן שיגור ליצירתיות:
https://youtu.be/ZiI5tEwUZbE
מעניין אתכם? - נסו לאמץ כמה כללים:
https://youtu.be/At8bSOlruXk
סרטון למי שחוששים שהם מתפזרים - אתם העתיד:
https://youtu.be/S9Jb7CZ2P-E
והדרכה למעוניינים להיות פולימאטים:
https://youtu.be/_HhiYify3Bo?long=yes
אנשים בצורה של T הוא מונח אמריקאי (T-shaped persons) שמתאר אנשים שהם מומחים בלפחות תחום אחד אבל יש להם ידע או סט מיומנויות היברידי, מעין "יכולות רכות" ומשלימות במיומנויות או בתחומים אחרים.
אנשים אלה נמצאים בין שני קצוות - אנשים בצורת I, שהם מומחים בדבר אחד וזהו. ולאנשים שהם מה שמכונה באנגלית "ג'נרליסטים" (generalizing specialist), או גנרליסטים שמכנים אותם גם "אנשים בצורת -" (לא מינוס אלא מקף, ידע צר).
הגנרליסטים הם מי שיש להם ידע בשלל תחומים, אבל הם לא מעמיקים או מומחים בתחום כלשהו. לפעמים לועגים להם על כך שהם "יודעים הכל אבל לא שולטים בדבר", אבל זה לא תמיד נכון כי לעתים תחום המומחיות שלהם הוא משהו אחר, לא מתחומי העיסוק של הארגון או החברה שבה הם עובדים. לעיתים הגנרליסטים עובדים בארגון שבו הם עדיין לא מומחים, או בסטארטאפ שעדיין אינו מסוגל פיננסית, להעסיק מומחים או אנשים בצורת T.
יש הרואים בצורת ה-T סוג של מודל היברידי שבו העובדים השווים הם הבין-תחומיים. כי אם הגנרליסטים יודעים מעט על הרבה נושאים והמומחים הם בעלי ידע בתחום אחד, אדם בצורת T הוא מומחה בלפחות תחום או מיומנות אחת ולצד זה הוא גם בעל ידע או מיומן בכמה תחומים ומיומנויות אחרים.
אנשים בצורת T הם בדרך כלל מאוד יעילים ומעולים לעבודת צוות. כך למשל, ידוע שצוותי פיתוח מתבקשים לעשות דברים רבים ומגוונים, שכל אחד מהם מחייב סט כישורים שונה. המומחים, או הספציאליסטים (Specialist), הם מי שיוכלו למלא הכי מהר את המשימות בתחום המומחיות שלהם. בהיותם כאלה, המומחים הם בעלי ערך עצום לכל סוג של ארגון או חברה עסקית, שעוסקות בתחום הזה. הם אלו שיפתרו בעיות הכי מהר וישחררו צווארי בקבוק בעייתיים וסביר להניח שמרכזיים להצלחת החברה.
אנשים בצורת ה-T בצוות יאפשרו להשאיר למומחים את צווארי הבקבוק, כי שם אין להם תחליף, כשהם יתרכזו בפיתוח הפחות מחייב את הסופר מומחים ומצד שני יביאו את הערך הרב של מי שיש להם מיומנויות וידע בתחומים מגוונים ורלוונטיים למשימות השונות.
אגב, כדי שלא להתבלבל - טבעו את המושג הזה, בשנות ה-80, ככל הנראה טים בראון, מנכ"ל חברת IDEO Design Consultancy, או אנשי חברת מקינזי. אצלם היה המושג שונה במעט - לצד העמוד האנכי באות T שייצג גם אצלם את עומק הכישורים והמומחיות בתחום אחד, לפס האופקי של ה-T הם התייחסו כאל היכולת לשתף פעולה עם מומחים בתחומים אחרים ובכך להיות מסוגל ליישם ידע בתחומים נוספים, שהם מעבר לתחום המומחיות שלו. הם ראו באנשי ה-T מי שהם מומחים וגם בעלי יכולת שיתוף פעולה עם מומחים מדיסציפלינות אחרות, כלומר תחומים אחרים. היום התפיסה הזו משתלבת במחשבה העסקית על אנשי T כעל העתיד של העובדים המובילים בארגונים ובעסקים מודרניים.
הנה משווקים בצורת T שיכולים לקבל הדרכה מרחוק:
https://youtu.be/kfga5Dk8HWU
אנשים, צוותים ועובדים בצורת T:
https://youtu.be/kxq6spC-olw
מצגת וידאו עליהם:
https://youtu.be/Ld4hJjLzSGM
מעסיקים שמחפשים את האנשים הללו:
https://youtu.be/rtQgDSvo66M
וסרטון למי שחוששים שהם מתפזרים - אתם העתיד:
https://youtu.be/S9Jb7CZ2P-E
פולימאט (Polymath) הוא אדם בעל ידע רחב, המתפרש על פני תחומים שונים של ידע והבנה. פולימאטים, או פולימתים, הם "אנשי אשכולות", כלומר אנשים בעלי ידע רחב, רב-תחומי ומגוון.
אנשים כאלה ניחנים ביכולת ייחודית המכונה במחקר "חשיבה רשתית" או "הפריה הדדית" (Cross-pollination) של רעיונות.
פולימתים הם רב-תחומיים (Multidisciplinary), כלומר בעלי ידע עמוק בכמה תחומי דעת נפרדים. אך הם גם בין-תחומיים (Interdisciplinary) - מי שלוקחים מושגים, תובנות או שיטות מתחום אחד ומיישמים בתחום אחר.
אך הגאונות האמיתית של הפולימתים באה לידי ביטוי ביכולתם לייצר רעיונות מקוריים ופתרונות לבעיות, באמצעות ידע שהביאו מתחומים אחרים - יכולת שהיא באופן ברור בין-תחומית.
מה שאחראי לכך זה המוח, שחשיפה לתחומי דעת שונים מאמנת אותו לדלג או לעבור, ללא בעיות של ממש, בין סגנונות חשיבה שונים (למשל, בין חשיבה לוגית-מתמטית לחשיבה רגשית-אמנותית).
והרי מומחה בתחום ספציפי, או מה שנקרא "ספציאליסט" (Specialist), ינטה לפתור בעיות באמצעות "ארגז הכלים" שמוכר לו, רעיונות ופתרונות מהתחום שלו, דברים שבאים מהתחום הספציפי שלו ומשמשים אחרים בתחום שוב ושוב ומאבדים לא פעם את החדשנות.
הפולימת, לעומתו, יכול לשאול רעיונות ופתרונות מתחומים אחרים שהוא חווה ואף לשלב בין כמה, למשל שילוב של רעיון מעולם האמנות, שישתלב עם עיקרון מעולם ההנדסה, והם ייצרו ביחד פתרון טכנולוגי פורץ דרך.
ואכן, אנשי אשכולות מנצחים בין העובדים בסביבות עבודה דינמיות, משום שהם אוחזים במגוון תחומי עניין ובכך מצליחים להביא לסביבת העבודה את הפתרונות המוצלחים ולא פעם החדשניים ביותר, בעוד שבעלי מומחיות צרה עלולים לגלות שהם נגועים במעין "עיוורון מקצועי" המפחית את יכולתם לנצח בפתרונות.
החברה האנושית לא מעריכה וגורמת לתחושות כישלון אצל אנשים סקרנים, או רב-תחומיים ומאשימה אותם בכך שלא הצליחו "להישאר במסלול אחד" או "להתמקד". מדעי המוח תומכים בטענה שהסקרנות האנושית היא לא בעיה, אלא תכונה של אינגרטורים, מי ש"מגשרים" על ובין תחומים רבים או לפחות שונים, במקום ה"מצמצמים" שהחברה המודרנית לוחצת על כולנו להיות.
הפולימאתים, הרב-תחומיים, אינם סובלים מחוסר מיקוד, אלא בעלי יכולת "לגשר" בין תחומים ולראות קשרים במקומות שאחרים רואים בהם רעש.
#דורות של פולימאתים מפורסמים
בעת העתיקה ותור הזהב הקלאסי היו אלה אריסטו (פילוסופיה, ביולוגיה, לוגיקה, אסתטיקה, פוליטיקה, מדעי המדינה ובלשנות), שהניח את היסודות המדעיים והפילוסופיים של תרבות המערב, פיתח את תורת הלוגיקה הפורמלית ויצר את מערכת הסיווג השיטתית הראשונה של עולם החי.
ארכימדס (מתמטיקה, פיזיקה, הנדסה, אסטרונומיה ומכניקה) גילה את חוק הציפה, חישב בקירוב מדויק את ערך הפאי (π), המציא מערכות גלגלות מתקדמות ומכונות מלחמה מכניות.
ג'אנג חנג (אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה, קרטוגרפיה, שירה וגאוגרפיה) המציא את הסיסמוסקופ הראשון בהיסטוריה לאיתור כיוון רעידות אדמה, שכלל את המודל האסטרונומי של כיפת השמיים המונע בכוח המים, כתב שירה קלאסית מוערכת.
בתור הזהב של האסלאם וימי הביניים
אבן סינא / אביסנה (רפואה, פילוסופיה, אסטרונומיה, אלכימיה, גאולוגיה, פסיכולוגיה ושירה) חיבר את האנציקלופדיה הרפואית המונומנטלית "קנון הרפואה" אשר שימשה כבסיס הלימוד המרכזי באירופה ובמזרח במשך מאות שנים, פיתח מערכת פילוסופית מטאפיזית עמוקה.
עומר כיאם (שירה, מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה) פיתח שיטות גיאומטריות לפתרון משוואות אלגבריות ממעלה שלישית, ניסח את לוח השנה הג'לאלי המדויק, כתב את קובץ המרובעים הפילוסופי המפורסם "הרובאעיית".
הילדגרד מבינגן (מוזיקה, מיסטיקה דתית, רפואה, כתיבה, מחזאות ובוטניקה) נחשבת למלחינה הראשונה בתולדות המוזיקה המערבית שהביוגרפיה שלה מתועדת בבירור, חיברה את הדרמה המוזיקלית העתיקה ביותר ששרדה ("Ordo Virtutum"), כתבה חיבורים תאולוגיים ומדעיים על עולם הטבע והרפואה.
בתולדות הרנסאנס והמהפכה המדעית המוקדמת יש את לאונרדו דה וינצ'י (ציור, אנטומיה, הנדסה, פיסול, אדריכלות, בוטניקה, מוזיקה ואסטרונומיה) האמן שצייר את "המונה ליזה" ו"הסעודה האחרונה", ביצע נתיחות אנטומיות מדויקות להפליא ותכנן במחברותיו קונספטים הנדסיים מוקדמים למכונות תעופה וצוללות.
ניקולאוס קופרניקוס (אסטרונומיה, מתמטיקה, כלכלה, משפט, רפואה, דיפלומטיה וכמורה) חולל מהפכה במדע עם המודל ההליוצנטרי המציב את השמש במרכז, ניסח בכלכלה את הבסיס ל"חוק גרשאם" (הקובע כי כסף רע דוחק כסף טוב) ופיתח את עקרונות תיאוריית כמות הכסף ועליית המחירים.
גלילאו גליליי (פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה ופילוסופיה) שכלל את הטלסקופ, גילה את ארבעת ירחיו הגדולים של צדק והניח את היסודות לדינמיקה ולפיזיקה הניסויית.
בעידן הנאורות והמאה ה-17–18 מגיע רנה דקארט (פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה ומטאפיזיקה) שביסס את הרציונליזם המודרני ("אני חושב, משמע אני קיים") והמציא את מערכת הצירים הקרטזית המאחדת בין גיאומטריה לאלגברה.
אייזק ניוטון (פיזיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה, תאולוגיה, אלכימיה וניהול פיננסי) ניסח את חוקי התנועה וחוק המשיכה האוניברסלי, פיתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי (במקביל ללייבניץ) וניהל את המטבעה המלכותית הבריטית תוך החמרת המאבק בזיופים.
גוטפריד וילהלם לייבניץ (מתמטיקה, פילוסופיה, משפטים, פוליטיקה, היסטוריה ובלשנות) פיתח את שיטת סימון החדו"א המשמשת אותנו עד היום, שכלל את שיטת הספירה הבינארית (בסיס 0 ו-1) המהווה את יסוד המחשוב וחיבר עבודות פילוסופיות משפיעות.
בנג'מין פרנקלין (מדע, המצאה, מדינאות, דיפלומטיה, כתיבה ומוציא לאור) הוכיח כי ברק הוא התפרקות חשמלית, המציא את כליא הברק ומשקפי הביפוקל והקים את מערך הספריות הציבוריות המושאלות הראשון באמריקה.
בסוף עידן הנאורות והמאה ה-19 המוקדמת חיבר יוהאן וולפגנג פון גתה (ספרות, שירה, מחזאות, בוטניקה, אנטומיה, פיזיקה ומדינאות) את יצירת המופת "פאוסט", הוכיח אנטומית את קיומה של העצם הקדם-מקסילרית (Intermaxillary bone) בבני אדם בדומה ליונקים אחרים ופיתח תיאוריות ייחודיות על מורפולוגיית הצמחים ותפיסת הצבעים.
תומאס יאנג (פיזיקה, רפואה, בלשנות, אגיפטולוגיה ומוזיקה) ביסס את תיאוריית הגלים של האור באמצעות ניסוי שני הסדקים, הסביר את מנגנון האסטיגמציה בעין האנושית והיה הראשון שפענח נכונה את האופי הפונטי של סימני החרטומים בתוך ה"קרטוש" של תלמי באבן רוזטה (ובכך הניח את היסודות לפענוח המלא).
במאה ה-20 והמאה ה-21 פיתח ג'ון פון נוימן (מתמטיקה, פיזיקה קוונטית, תורת המשחקים, כלכלה ומדעי המחשב) את הארכיטקטורה הבסיסית של המחשב המודרני, ניסח את היסודות המתמטיים של מכניקת הקוונטים, ייסד את תורת המשחקים ויישם אותה בכלכלה ובאסטרטגיה צבאית.
הרברט סימון (כלכלה, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, מנהל ציבורי ופילוסופיה) זכה בפרס נובל לכלכלה על תיאוריית הרציונליות המוגבלת, נחשב לאחד מאבות הבינה המלאכותית ומדע הקוגניציה, פיתח מודלים לפתרון בעיות אנושיות באמצעות מחשב.
ריצ'רד פיינמן (פיזיקה קוונטית, הוראת המדעים, ציור, נגינה וביולוגיה) זכה בפרס נובל על פיתוח תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית באמצעות דיאגרמות פיינמן, חזה את הבסיס לננוטכנולוגיה, פענח את תעלומת אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר.
דאגלס הופשטטר (מדעים קוגניטיביים, פיזיקה, ספרות, תרגום ומוזיקה) חיבר את יצירת המופת "גדל, אשר, באך" שזכתה בפרס פוליצר ומחברת בין לוגיקה, אמנות ומוזיקה, חקר את מהות התודעה והחשיבה האנושית, תרגם ספרות קלאסית בחרוזים.
ג'ארד דיימונד (פיזיולוגיה, ביופיזיקה, אורניתולוגיה, גאוגרפיה סביבתית והיסטוריה) ביצע מחקרים פורצי דרך בפיזיולוגיה של שלפוחית המרה, חקר את האבולוציה של ציפורים בגינאה החדשה, חיבר ספרים מונומנטליים ("רובים, חיידקים ופלדה") המנתחים את דפוסי ההיסטוריה האנושית דרך גורמים סביבתיים וגאוגרפיים.
הכירו את האישים הידועים בתכונה זו בתגית "פולימאטים".
הנה הפולימאטים:
https://youtu.be/tGVs1BGc9uA
איך מגלים שאתה או את כאלו?
https://youtu.be/7AtnlI8hHT8?long=yes
מדוע פולימאטים עלולים להיות בודדים בבגרותם?
https://youtu.be/_Y-GvRp2dq0?long=yes
זה לכל הסקרנים ששמעו שוב ושוב שעליהם להתרכז בנישה מסוימת:
https://youtu.be/s9yii5XUQtM?long=yes
ובמי רואים רבים את גדול הפולימאטים?
https://youtu.be/fGCn6Qr_qgI?long=yes
