שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה צריך לנהוג בטאקט?
מכירים את זה שאתם זורקים הערה בחברת אנשים ואז משתררת שתיקה וכולם מביטים אחד בשני במבוכה, מסתירים צחוק נבוך או מליטים את פניהם במבוכה? - אם כן, יתכן שגיליתם באותו הרגע את חוסר הטאקט שלכם..
טאקט (Tact) היא חוסר רגישות, התנהגות חברתית שמזהה ומתחשבת במצב שבו נמצא אדם ברגע מסוים ויודעת מה ראוי לומר ומה לא ראוי. אנשים שיש להם טאקט יודעים להתחשב ברגשותיו ובערכים של האחר, מבלי לפגוע בהם.
חוסר טאקט יהיה למשל לזרוק בדיחה על בעלי זקנים כשיש מישהו עם זקן שעלול להיפגע, או למשל להתבדח במפגש משפחתי על שומן, כשהדודה שלידך מנסה כבר שנים להתמודד עם בעיות המשקל שלה.
הנה דוגמאות שבהן מד טאקט היה מסייע מאד:
http://youtu.be/KGLDuL3TPXI
האם זה חוסר טאקט מסוים בראיון טלוויזיה?
http://youtu.be/kuy2cV6_z1c
ובחיוך - כשברקוני וטאקט הם לא אחד (עברית):
https://youtu.be/UhJ6vTyBmcw?long=yes
מהם יחסי פאסיב אגרסיב?
אנשים רבים מעידים שפאסיב אגרסיב אצל חברים וקרובים מרגיז אותם במיוחד. למעשה, פאסיב אגרסיב יכול להביא אנשים שמותקפים בו אל סף השגעון.
אבל מה זה פאסיב אגרסיב?
התנהגות פסיבית-אגרסיבית (Passive Aggressive) היא התנהגות שבה אדם לא מבטא את רגשותיו, את כעסו או את הדברים שהוא רוצה לומר, באופן ישיר ופשוט להבנה ובמקום זה הוא מקרר את ההתנהגות הרגילה שלו. זה יכול להיות שהוא "עושה פרצופים", זורק אמירה סרקסטית או צינית ובקיצור - הוא "נותן להבין" כיצד הוא מרגיש, מבלי שיביע זאת באופן מפורש או ישיר.
הפסיביות ברורה כאן, אבל האגרסיביות איפה היא? - האגרסיביות באה לידי ביטוי בזעם ובכעס שאדם נותן לסביבתו, אבל בשקט, ברמז או התנהגות שונה מהרגיל, תוך שהוא מעניש אותה ולא מוותר על כלום מהאגרסיביות שבו.
כי מסתבר שאנשים רבים בוחרים להביע רגשות ברמזים ובדרכים עקיפות, במקום לבטא בצורה פשוטה וישירה לחלוטין את הדברים. מה שהם עושים היא התנגדות פסיבית, לכאורה מבלי "לעשות בעיות" לצד השני. הם דואגים לכך שרגשותיהם יהיו ברורים, מבלי שיביעו אותן בצורה מפורשת ויסתכנו בכך שייחשבו כמי שהתקיפו באגרסיביות.
משום כך יש המכנים את דפוס ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית בשם "התעללות שקופה".
מה שהם עושים בעצם זה להחליף שינוי אקטיבי, אמירה פשוטה של מה שהם מרגישים או שמפריע להם, להתנגדות פסיבית, לא פעילה. כלומר הם בוחרים טקטיקות עקיפות ושקטות, שלא פעם כוללות הפסקת התנהגות ("לא מדבר איתו") או קירור או הפחתת התנהגות ("אני מדבר איתו רק בענייני עבודה" או "כמה שפחות אדבר איתה והיא שהביאה את זה על עצמה") או זריקת הערות עם רמזים עבים אבל מבלי להיכנס לפרטים - הערות שהן הזמנה לריב ביוזמת הצד השני.
ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית הזו יכולה להתקיים בהמון הקשרים. לדוגמה, אישה ששותקת ימים שלמים ומותירה לבעלה לנחש מה הוא עשה ועל מה היא כועסת. או גבר, שבמקום לומר מה קרה ומדוע נפגע, משתתק ולא מוכן לומר מה קרה ומצד שני הוא גם לא מתנהג כרגיל.
או עובד, שבמקום להביע את אי שביעות הרצון שלו בצורה ישירה, כלפי הבוס שלו, עושה לו פרצופים ולא משקיע כמו שבעבר עשה.
#פאסיב אגרסיב כדפוס התנהגות
יש לא מעט אנשים עם אישיות פסיבית-אגרסיבית. אצל אנשים אלו התנהגות כזו היא דפוס התנהגות, דפוס שמאפיין את כל מערכות היחסים שהם מנהלים.
הקושי של אישיות פסיבית-אגרסיבית הוא להביע באופן ברור את רגשות התסכול והכאב שהיא חשה.
בסיטואציות שונות יכולים להתקבל ביטויים שונים להתנהגות פסיבית אגרסיבית, כשגם תכונות האישיות של המתנהג משפיעה עליהם. ועדיין, ניתן לומר שביטויים רווחים בהתנהגות כזו כוללים התחמקות מתשובות או שיחות, כמו גם תירוצים, דחיינות, ציניות, מענה לא ברור לשאלות ישירות ואפילו שקרים.
אנשים שמתאפיינים בדפוס הזה הם מי שכבר מגיל צעיר למדו להביע רגשות בדרכים עקיפות. למשל מבוגרים שכילדים סבלו מהזנחה, מי שגדלו להורים לא מתפקדים, או כאלה שכילדים תחת משמעת נוקשה ולא קיבלו אפשרות להביע במלואם תחושות של כעס או אי שביעות רצון.
באופן הפוך, גם מי שגדלו באווירה וסביבה מעשירה ותקינה לחלוטין, יכולים לעתים לסגל לעצמם את ההרגל או הנטייה שלא להביע את רגשותיהם במפורש, בכדי שלא לפגוע ולהגן על הוריהם. לא פעם זה יכול לפתח אצלם דרכים אחרות להבעת רגשות.
כי בסוף, הרגשות לא נעלמים. כשלא מאפשרים להם ביטוי פשוט ורגיל, הנפש מוצאת דרכי יציאה אחרות. רובנו מכירים את זה שלא פעם, התופעה של מי ש"מחזיקים בבטן" או "חונקים את הרגשות" בקרבם, מסתיימת בסערת רגשות, בריב גדול או בפיצוץ רגשי. אבל אחרים מפתחים דרכי ביטוי מרומזות ו"מוציאים החוצה" בדרכים עקיפות, שהפסיב-אגרסיב מככב בהם.
הנה הפאסיב אגרסיב (עברית):
https://youtu.be/M24l9Dj_7OA
הסבר של ההתנהגות פסיבית-אגרסיבית (עברית):
https://youtu.be/4WP_n_68rXg
והסבר מעמיק של דפוס ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית (עברית):
https://youtu.be/aZNdRGKnZxI?long=yes
מה זה גזלייטינג?
מכירים מציאות בה זוגיות או יחסים מתקיימים בסוג של אלימות שקטה וחרישית, מילולית ומתמשכת ובעלת אופי נרקיסיסטי והיא לרוב תהיה בתוך זוגיות או משפחה. זהו הגזלייטינג (Gaslighting).
בגזלייטינג, שהוא סוג של התעללות פסיכולוגית של אדם באדם, מאשים המגזלט את המגוזלט, במה שהוא עצמו עושה. התוקף מאשים את המותקף שהוא זה שתוקף אותו וכפוגען הוא טוען שהוא זה שנפגע.
מצד ה"מגוזלט", מי שחווה על בשרו גזלייטינג, הוא לרוב יתחיל לפקפק בתפיסה ובהבנת המציאות, בזיכרון ובשיקול הדעת שלו או שלה. הוא עלול להרגיש חרד, מבולבל, או שאולי אינו יכול לסמוך על עצמו.
הגזלייטינג הוא אחת הטקטיקות המניפולטיביות המשמשות היטב את מי שסובלים (והסביבה סובלת אף יותר...) מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית.
אגב, אף שהוא מוזכר וקיים בספרות הפסיכולוגיה המקצועית והמחקרית, המושג "גזלייטינג" משמש בעיקר בדיבור ופחות בשפה המקצועית.
המושג "הדלקת גז" בא משמו של מחזה מ-1938, שיהפוך ב-1944 לסרט בשם "Gaslight". בסרט מתמרן הבעל את רעייתו לחשוב שיש לה מחלת נפש.
#התנהגויות
בטווח הגזלייטינג ניתן לכלול מתוקפנות פסיבית, סרקזם, או התגוננות ועד הונאה וערעור החוויה של האחר. המגזלט יוכל להאשים ברגישות יתר, בביקורתיות או בדרמטיות. לעתים הוא ילעג או יתעצבן או אפילו יבכה כדי להציג את עצמו כקורבן של המגוזלט.
לא פעם המגזלט יחוש מאוים או יקנא בבן הזוג שלו. כתוצאה מכך הוא עלול לפסול או לפקפק בהישגי המגוזלט ולהדגיש את הצד השלילי בהישגיו.
הנה המושג גזלייטינג (עברית):
https://youtu.be/y3D_N38VF9M
באנגלית:
https://youtu.be/y3t-Jvrr2OY
קדימון הסרט "גאזלייטינג" ממנו נולד המושג:
https://youtu.be/0ToLfQU2xmg
מנהיג כת מגזלט בכוונה שתביא את אחותה לכת שלו - מתוך סרט (עברית):
https://youtu.be/WdpRNoZAs2o
והסבר פסיכולוגי יפה עם מעט היסטוריית המושג (עברית):
https://youtu.be/xOCOlbMxCkQ?long=yes
מהו צמח האלמוות אלוורה?
צמח האלוורה (Aloe vera) הוא צמח מרתק המשלב יופי טבעי, שימושים מגוונים ומסורת רפואית עתיקה. הצמח בעל העלים הבשרניים והמוארכים משתייך למשפחת החצביים (Asphodelaceae).
מקורו באזורים צחיחים של דרום חצי האי ערב, בעיקר תימן ועומאן. למרות גדילתו במדבריות, האלוורה הפך לאחד הצמחים הפופולריים בעולם בזכות תכונותיו הרפואיות והקוסמטיות המרשימות.
העלים הייחודיים של האלוורה מאחסנים בתוכם ג'ל שקוף ודביק שנקרא גם הוא אלוורה. זהו חומר רירי דמוי ג'לי המשמש כמרכך במוצרי טיפוח אישי, אך הוא מצןין גם לטיפול ברגישויות, חתכים, אקנה, כוויות, פריחות, פסוריאזיס ובעיות נוספות.
האלוורה המכיל מאות חומרים פעילים, כולל ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, אנזימים ותרכובות אנטי-דלקתיות. מרקם זה שימש לרפואה מסורתית במצרים העתיקה כבר לפני 6000 שנה, עד כדי כך שכינו אותו "צמח האל-מוות" וכללו אותו בטקסי קבורה של פרעונים.
#היסטוריה
דיוסקורידס, מאבות רפואת הצמחים היוונית, הכיר כבר בשנת 78 לספירה את האלוורה.
לפי מסורות היסטוריות, כבר אריסטו המליץ לתלמידו אלכסנדר הגדול להשתלט על האי סוקוטרה, כדי להשיג אספקה של זן אלואה מיוחד (Aloe socotrina) לריפוי פצעי חייליו בשדה הקרב. קליאופטרה השתמשה בו כחלק משגרת הטיפוח שלה, ומסורות רפואיות בכל העולם – מסין העתיקה ועד לתרבויות אינדיאניות – אימצו את הצמח לשימושים מגוונים.
ברפואה האיורוודית בהודו, האלוורה מכונה "קומארי" (kumari) שמשמעותו "נערה צעירה", המסמלת את יכולות ההתחדשות והחיוניות של הצמח. האמונה המסורתית גורסת שקריאת מנטרות מיוחדות לצמח לפני קטיף העלים מגבירה את סגולותיו הרפואיות.
במאה ה-10 ומהתקופה האנגלו-סקסונית, מוצאים את הצמח בספרי רפואה של צפון אירופה. מניחים שאת דרכו לאירופה הוא מצא בנתיבי הסחר של מצרים ואפריקה.
במאה ה-17 הובאה האלוורה ממזרח ודרום אפריקה אל איי הודו המערבית. שם היא עדיין מעובדת בהרחבה. גם ברפואה הטבעית של ג'מייקה היא נחשבת למרכיב משמעותי.
ובאיים הקנרים גדל זן מיוחד של אלוורה שנחשב לאיכותי במיוחד בשל תנאי האקלים הייחודיים. כה חשוב היה הצמח בכלכלה המקומית, שבמאה ה-18 היה אסור לייצא שתילי אלוורה מהאיים ומי שעשה זאת הסתכן בעונש מוות. היום, מייצאים מהאיים הללו מוצרי אלוורה לכל העולם וגאים במסורת ארוכה של גידול הצמח האיכותי ביותר.
#גינון
האלוורה הוא צמח נהדר לגינון ביתי. עמידותו הגבוהה, דרישות המים המינימליות והיכולת לשרוד בתנאים קשים הופכים אותו לאידיאלי עבור גננים מתחילים או עסוקים. הצמח יכול לגדול בקלות בעציץ על אדן החלון, בחצר או בגינה, ומשמש כאלמנט דקורטיבי מרשים בזכות הצורה הגיאומטרית המרהיבה של עליו.
מה שהופך את האלוורה לנהדר במיוחד הוא שהוא מתרבה בקלות – הוא מייצר חוטרים (שתילים צעירים) סביב בסיס הצמח הבוגר, אותם אפשר להפריד ולשתול בעציצים חדשים. כך, בעל צמח אחד יכול להיות בעל משתלה שלמה תוך שנים ספורות. האלוורה גם משמש כמטהר אוויר טבעי, סופג רעלים ומשחרר חמצן בלילה, מה שהופך אותו לתוספת נהדרת לחדר השינה.
#מטבח
מלבד היותו צמח מרפא ונוי, האלוורה מצא את דרכו גם למטבח המודרני. הג'ל של האלוורה משמש במשקאות בריאות פופולריים, במיצים ובתוספי תזונה. טעמו נייטרלי יחסית מאפשר שילוב קל עם פירות ומרכיבים אחרים. ביפן, קוריאה ומקסיקו משתמשים בג'ל האלוורה כמרכיב בממתקים, סלטים ותבשילים.
מחקרים מראים כי צריכת אלוורה יכולה לסייע בהפחתת רמות סוכר בדם, בשיפור העיכול ובתמיכה במערכת החיסון. אולם יש להיזהר – האלואין (Aloin) הצהוב שנמצא בין העור החיצוני של העלה לבין הג'ל הפנימי הוא חומר משלשל חזק, ולכן יש להקפיד על הפרדה נכונה בין החלקים השונים של הצמח לפני השימוש במטבח.
#בריאות
האלוורה הרפואית היא רק זו שיש לה פריחה צהובה. כל השאר פחות יעילים מבחינה רפואית.
השימושים הרפואיים של האלוורה הרפואית הם המפורסמים ביותר ובהם בולטים הטיפול בכוויות ובעיות עור שונות והטיפול במערכת העיכול ובעיות מעיים, כמו קרון, קוליטיס ובעיות פרקים.
הג'ל, שמקורו בעלים של צמח האלוורה, משמש להרגעת כוויות שמש, פצעים וגירויי עור, ומחקרים מודרניים מאששים את יעילותו בזירוז תהליכי ריפוי, הפחתת דלקות והרגעת גירודים.
ברפואה הקונבנציונלית, האלוורה נמצא בשימוש בטיפול בפצעי לחץ, בכוויות קרינה אצל מטופלי סרטן, ובמשחות להקלה על יובש ואדמומיות בעור. המחקר המודרני מתמקד בפוטנציאל האנטי-אוקסידנטי של הצמח, ביכולתו לסייע בהפחתת רמות כולסטרול וסוכר, וביעילותו בטיפול במחלות מעי דלקתיות.
מה שמדהים הוא שלמרות אלפי שנות שימוש מסורתי, מדענים עדיין מגלים תועלות חדשות לצמח העתיק הזה. הקשר בין האלוורה לבין בריאות האדם הוא עדות חיה לחכמה העמוקה הטמונה בתרבויות המסורתיות ולפוטנציאל הריפוי העצום שקיים בעולם הצמחי, ממתין להתגלות מחדש בעידן המודרני.
כיום ניתן למצוא בארצות הברית אפילו חוות גידול ענקיות של אלוורה המשתרעות על פני אלפי דונמים, בעיקר בטקסס ומקסיקו, שם האקלים החם והיבש מספק תנאים אידיאליים לגידול הצמח. מעניין שהחקלאים באזורים אלה מדווחים שהצמח עצמו כמעט אינו סובל ממזיקים, ככל הנראה בשל החומרים האנטי-בקטריאליים והאנטי-פטרייתיים הטבעיים שהוא מכיל.
#טיפוח
בימינו, תעשיית הקוסמטיקה אימצה את האלוורה בהתלהבות. אפשר למצוא אותו כיום בתור מרכיב בקרמים, שמפו, מסכות פנים ומוצרי היגיינה אישית.
הנה האלוורה (עברית):
https://youtu.be/hX3QZ_E1iik
השימושים המסורתיים והרפואיים של האלוורה (עברית):
https://youtu.be/E0Jho0yfqN0
כך נשתול אלוורה בקלות (עברית):
https://youtu.be/mzexFOIdAs0
פרסומת למשקה אלוורה (עברית):
https://youtu.be/zlc5D5ox8qY
הצד הבריאותי של האלוורה (עברית):
https://youtu.be/5SnYUcpfzoo
והכנת משקה אלוורה טבעי (עברית):
https://youtu.be/8fofLVQk3ag
רגישות
מכירים את זה שאתם זורקים הערה בחברת אנשים ואז משתררת שתיקה וכולם מביטים אחד בשני במבוכה, מסתירים צחוק נבוך או מליטים את פניהם במבוכה? - אם כן, יתכן שגיליתם באותו הרגע את חוסר הטאקט שלכם..
טאקט (Tact) היא חוסר רגישות, התנהגות חברתית שמזהה ומתחשבת במצב שבו נמצא אדם ברגע מסוים ויודעת מה ראוי לומר ומה לא ראוי. אנשים שיש להם טאקט יודעים להתחשב ברגשותיו ובערכים של האחר, מבלי לפגוע בהם.
חוסר טאקט יהיה למשל לזרוק בדיחה על בעלי זקנים כשיש מישהו עם זקן שעלול להיפגע, או למשל להתבדח במפגש משפחתי על שומן, כשהדודה שלידך מנסה כבר שנים להתמודד עם בעיות המשקל שלה.
הנה דוגמאות שבהן מד טאקט היה מסייע מאד:
http://youtu.be/KGLDuL3TPXI
האם זה חוסר טאקט מסוים בראיון טלוויזיה?
http://youtu.be/kuy2cV6_z1c
ובחיוך - כשברקוני וטאקט הם לא אחד (עברית):
https://youtu.be/UhJ6vTyBmcw?long=yes
אנשים רבים מעידים שפאסיב אגרסיב אצל חברים וקרובים מרגיז אותם במיוחד. למעשה, פאסיב אגרסיב יכול להביא אנשים שמותקפים בו אל סף השגעון.
אבל מה זה פאסיב אגרסיב?
התנהגות פסיבית-אגרסיבית (Passive Aggressive) היא התנהגות שבה אדם לא מבטא את רגשותיו, את כעסו או את הדברים שהוא רוצה לומר, באופן ישיר ופשוט להבנה ובמקום זה הוא מקרר את ההתנהגות הרגילה שלו. זה יכול להיות שהוא "עושה פרצופים", זורק אמירה סרקסטית או צינית ובקיצור - הוא "נותן להבין" כיצד הוא מרגיש, מבלי שיביע זאת באופן מפורש או ישיר.
הפסיביות ברורה כאן, אבל האגרסיביות איפה היא? - האגרסיביות באה לידי ביטוי בזעם ובכעס שאדם נותן לסביבתו, אבל בשקט, ברמז או התנהגות שונה מהרגיל, תוך שהוא מעניש אותה ולא מוותר על כלום מהאגרסיביות שבו.
כי מסתבר שאנשים רבים בוחרים להביע רגשות ברמזים ובדרכים עקיפות, במקום לבטא בצורה פשוטה וישירה לחלוטין את הדברים. מה שהם עושים היא התנגדות פסיבית, לכאורה מבלי "לעשות בעיות" לצד השני. הם דואגים לכך שרגשותיהם יהיו ברורים, מבלי שיביעו אותן בצורה מפורשת ויסתכנו בכך שייחשבו כמי שהתקיפו באגרסיביות.
משום כך יש המכנים את דפוס ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית בשם "התעללות שקופה".
מה שהם עושים בעצם זה להחליף שינוי אקטיבי, אמירה פשוטה של מה שהם מרגישים או שמפריע להם, להתנגדות פסיבית, לא פעילה. כלומר הם בוחרים טקטיקות עקיפות ושקטות, שלא פעם כוללות הפסקת התנהגות ("לא מדבר איתו") או קירור או הפחתת התנהגות ("אני מדבר איתו רק בענייני עבודה" או "כמה שפחות אדבר איתה והיא שהביאה את זה על עצמה") או זריקת הערות עם רמזים עבים אבל מבלי להיכנס לפרטים - הערות שהן הזמנה לריב ביוזמת הצד השני.
ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית הזו יכולה להתקיים בהמון הקשרים. לדוגמה, אישה ששותקת ימים שלמים ומותירה לבעלה לנחש מה הוא עשה ועל מה היא כועסת. או גבר, שבמקום לומר מה קרה ומדוע נפגע, משתתק ולא מוכן לומר מה קרה ומצד שני הוא גם לא מתנהג כרגיל.
או עובד, שבמקום להביע את אי שביעות הרצון שלו בצורה ישירה, כלפי הבוס שלו, עושה לו פרצופים ולא משקיע כמו שבעבר עשה.
#פאסיב אגרסיב כדפוס התנהגות
יש לא מעט אנשים עם אישיות פסיבית-אגרסיבית. אצל אנשים אלו התנהגות כזו היא דפוס התנהגות, דפוס שמאפיין את כל מערכות היחסים שהם מנהלים.
הקושי של אישיות פסיבית-אגרסיבית הוא להביע באופן ברור את רגשות התסכול והכאב שהיא חשה.
בסיטואציות שונות יכולים להתקבל ביטויים שונים להתנהגות פסיבית אגרסיבית, כשגם תכונות האישיות של המתנהג משפיעה עליהם. ועדיין, ניתן לומר שביטויים רווחים בהתנהגות כזו כוללים התחמקות מתשובות או שיחות, כמו גם תירוצים, דחיינות, ציניות, מענה לא ברור לשאלות ישירות ואפילו שקרים.
אנשים שמתאפיינים בדפוס הזה הם מי שכבר מגיל צעיר למדו להביע רגשות בדרכים עקיפות. למשל מבוגרים שכילדים סבלו מהזנחה, מי שגדלו להורים לא מתפקדים, או כאלה שכילדים תחת משמעת נוקשה ולא קיבלו אפשרות להביע במלואם תחושות של כעס או אי שביעות רצון.
באופן הפוך, גם מי שגדלו באווירה וסביבה מעשירה ותקינה לחלוטין, יכולים לעתים לסגל לעצמם את ההרגל או הנטייה שלא להביע את רגשותיהם במפורש, בכדי שלא לפגוע ולהגן על הוריהם. לא פעם זה יכול לפתח אצלם דרכים אחרות להבעת רגשות.
כי בסוף, הרגשות לא נעלמים. כשלא מאפשרים להם ביטוי פשוט ורגיל, הנפש מוצאת דרכי יציאה אחרות. רובנו מכירים את זה שלא פעם, התופעה של מי ש"מחזיקים בבטן" או "חונקים את הרגשות" בקרבם, מסתיימת בסערת רגשות, בריב גדול או בפיצוץ רגשי. אבל אחרים מפתחים דרכי ביטוי מרומזות ו"מוציאים החוצה" בדרכים עקיפות, שהפסיב-אגרסיב מככב בהם.
הנה הפאסיב אגרסיב (עברית):
https://youtu.be/M24l9Dj_7OA
הסבר של ההתנהגות פסיבית-אגרסיבית (עברית):
https://youtu.be/4WP_n_68rXg
והסבר מעמיק של דפוס ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית (עברית):
https://youtu.be/aZNdRGKnZxI?long=yes
מכירים מציאות בה זוגיות או יחסים מתקיימים בסוג של אלימות שקטה וחרישית, מילולית ומתמשכת ובעלת אופי נרקיסיסטי והיא לרוב תהיה בתוך זוגיות או משפחה. זהו הגזלייטינג (Gaslighting).
בגזלייטינג, שהוא סוג של התעללות פסיכולוגית של אדם באדם, מאשים המגזלט את המגוזלט, במה שהוא עצמו עושה. התוקף מאשים את המותקף שהוא זה שתוקף אותו וכפוגען הוא טוען שהוא זה שנפגע.
מצד ה"מגוזלט", מי שחווה על בשרו גזלייטינג, הוא לרוב יתחיל לפקפק בתפיסה ובהבנת המציאות, בזיכרון ובשיקול הדעת שלו או שלה. הוא עלול להרגיש חרד, מבולבל, או שאולי אינו יכול לסמוך על עצמו.
הגזלייטינג הוא אחת הטקטיקות המניפולטיביות המשמשות היטב את מי שסובלים (והסביבה סובלת אף יותר...) מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית.
אגב, אף שהוא מוזכר וקיים בספרות הפסיכולוגיה המקצועית והמחקרית, המושג "גזלייטינג" משמש בעיקר בדיבור ופחות בשפה המקצועית.
המושג "הדלקת גז" בא משמו של מחזה מ-1938, שיהפוך ב-1944 לסרט בשם "Gaslight". בסרט מתמרן הבעל את רעייתו לחשוב שיש לה מחלת נפש.
#התנהגויות
בטווח הגזלייטינג ניתן לכלול מתוקפנות פסיבית, סרקזם, או התגוננות ועד הונאה וערעור החוויה של האחר. המגזלט יוכל להאשים ברגישות יתר, בביקורתיות או בדרמטיות. לעתים הוא ילעג או יתעצבן או אפילו יבכה כדי להציג את עצמו כקורבן של המגוזלט.
לא פעם המגזלט יחוש מאוים או יקנא בבן הזוג שלו. כתוצאה מכך הוא עלול לפסול או לפקפק בהישגי המגוזלט ולהדגיש את הצד השלילי בהישגיו.
הנה המושג גזלייטינג (עברית):
https://youtu.be/y3D_N38VF9M
באנגלית:
https://youtu.be/y3t-Jvrr2OY
קדימון הסרט "גאזלייטינג" ממנו נולד המושג:
https://youtu.be/0ToLfQU2xmg
מנהיג כת מגזלט בכוונה שתביא את אחותה לכת שלו - מתוך סרט (עברית):
https://youtu.be/WdpRNoZAs2o
והסבר פסיכולוגי יפה עם מעט היסטוריית המושג (עברית):
https://youtu.be/xOCOlbMxCkQ?long=yes
צמח האלוורה (Aloe vera) הוא צמח מרתק המשלב יופי טבעי, שימושים מגוונים ומסורת רפואית עתיקה. הצמח בעל העלים הבשרניים והמוארכים משתייך למשפחת החצביים (Asphodelaceae).
מקורו באזורים צחיחים של דרום חצי האי ערב, בעיקר תימן ועומאן. למרות גדילתו במדבריות, האלוורה הפך לאחד הצמחים הפופולריים בעולם בזכות תכונותיו הרפואיות והקוסמטיות המרשימות.
העלים הייחודיים של האלוורה מאחסנים בתוכם ג'ל שקוף ודביק שנקרא גם הוא אלוורה. זהו חומר רירי דמוי ג'לי המשמש כמרכך במוצרי טיפוח אישי, אך הוא מצןין גם לטיפול ברגישויות, חתכים, אקנה, כוויות, פריחות, פסוריאזיס ובעיות נוספות.
האלוורה המכיל מאות חומרים פעילים, כולל ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, אנזימים ותרכובות אנטי-דלקתיות. מרקם זה שימש לרפואה מסורתית במצרים העתיקה כבר לפני 6000 שנה, עד כדי כך שכינו אותו "צמח האל-מוות" וכללו אותו בטקסי קבורה של פרעונים.
#היסטוריה
דיוסקורידס, מאבות רפואת הצמחים היוונית, הכיר כבר בשנת 78 לספירה את האלוורה.
לפי מסורות היסטוריות, כבר אריסטו המליץ לתלמידו אלכסנדר הגדול להשתלט על האי סוקוטרה, כדי להשיג אספקה של זן אלואה מיוחד (Aloe socotrina) לריפוי פצעי חייליו בשדה הקרב. קליאופטרה השתמשה בו כחלק משגרת הטיפוח שלה, ומסורות רפואיות בכל העולם – מסין העתיקה ועד לתרבויות אינדיאניות – אימצו את הצמח לשימושים מגוונים.
ברפואה האיורוודית בהודו, האלוורה מכונה "קומארי" (kumari) שמשמעותו "נערה צעירה", המסמלת את יכולות ההתחדשות והחיוניות של הצמח. האמונה המסורתית גורסת שקריאת מנטרות מיוחדות לצמח לפני קטיף העלים מגבירה את סגולותיו הרפואיות.
במאה ה-10 ומהתקופה האנגלו-סקסונית, מוצאים את הצמח בספרי רפואה של צפון אירופה. מניחים שאת דרכו לאירופה הוא מצא בנתיבי הסחר של מצרים ואפריקה.
במאה ה-17 הובאה האלוורה ממזרח ודרום אפריקה אל איי הודו המערבית. שם היא עדיין מעובדת בהרחבה. גם ברפואה הטבעית של ג'מייקה היא נחשבת למרכיב משמעותי.
ובאיים הקנרים גדל זן מיוחד של אלוורה שנחשב לאיכותי במיוחד בשל תנאי האקלים הייחודיים. כה חשוב היה הצמח בכלכלה המקומית, שבמאה ה-18 היה אסור לייצא שתילי אלוורה מהאיים ומי שעשה זאת הסתכן בעונש מוות. היום, מייצאים מהאיים הללו מוצרי אלוורה לכל העולם וגאים במסורת ארוכה של גידול הצמח האיכותי ביותר.
#גינון
האלוורה הוא צמח נהדר לגינון ביתי. עמידותו הגבוהה, דרישות המים המינימליות והיכולת לשרוד בתנאים קשים הופכים אותו לאידיאלי עבור גננים מתחילים או עסוקים. הצמח יכול לגדול בקלות בעציץ על אדן החלון, בחצר או בגינה, ומשמש כאלמנט דקורטיבי מרשים בזכות הצורה הגיאומטרית המרהיבה של עליו.
מה שהופך את האלוורה לנהדר במיוחד הוא שהוא מתרבה בקלות – הוא מייצר חוטרים (שתילים צעירים) סביב בסיס הצמח הבוגר, אותם אפשר להפריד ולשתול בעציצים חדשים. כך, בעל צמח אחד יכול להיות בעל משתלה שלמה תוך שנים ספורות. האלוורה גם משמש כמטהר אוויר טבעי, סופג רעלים ומשחרר חמצן בלילה, מה שהופך אותו לתוספת נהדרת לחדר השינה.
#מטבח
מלבד היותו צמח מרפא ונוי, האלוורה מצא את דרכו גם למטבח המודרני. הג'ל של האלוורה משמש במשקאות בריאות פופולריים, במיצים ובתוספי תזונה. טעמו נייטרלי יחסית מאפשר שילוב קל עם פירות ומרכיבים אחרים. ביפן, קוריאה ומקסיקו משתמשים בג'ל האלוורה כמרכיב בממתקים, סלטים ותבשילים.
מחקרים מראים כי צריכת אלוורה יכולה לסייע בהפחתת רמות סוכר בדם, בשיפור העיכול ובתמיכה במערכת החיסון. אולם יש להיזהר – האלואין (Aloin) הצהוב שנמצא בין העור החיצוני של העלה לבין הג'ל הפנימי הוא חומר משלשל חזק, ולכן יש להקפיד על הפרדה נכונה בין החלקים השונים של הצמח לפני השימוש במטבח.
#בריאות
האלוורה הרפואית היא רק זו שיש לה פריחה צהובה. כל השאר פחות יעילים מבחינה רפואית.
השימושים הרפואיים של האלוורה הרפואית הם המפורסמים ביותר ובהם בולטים הטיפול בכוויות ובעיות עור שונות והטיפול במערכת העיכול ובעיות מעיים, כמו קרון, קוליטיס ובעיות פרקים.
הג'ל, שמקורו בעלים של צמח האלוורה, משמש להרגעת כוויות שמש, פצעים וגירויי עור, ומחקרים מודרניים מאששים את יעילותו בזירוז תהליכי ריפוי, הפחתת דלקות והרגעת גירודים.
ברפואה הקונבנציונלית, האלוורה נמצא בשימוש בטיפול בפצעי לחץ, בכוויות קרינה אצל מטופלי סרטן, ובמשחות להקלה על יובש ואדמומיות בעור. המחקר המודרני מתמקד בפוטנציאל האנטי-אוקסידנטי של הצמח, ביכולתו לסייע בהפחתת רמות כולסטרול וסוכר, וביעילותו בטיפול במחלות מעי דלקתיות.
מה שמדהים הוא שלמרות אלפי שנות שימוש מסורתי, מדענים עדיין מגלים תועלות חדשות לצמח העתיק הזה. הקשר בין האלוורה לבין בריאות האדם הוא עדות חיה לחכמה העמוקה הטמונה בתרבויות המסורתיות ולפוטנציאל הריפוי העצום שקיים בעולם הצמחי, ממתין להתגלות מחדש בעידן המודרני.
כיום ניתן למצוא בארצות הברית אפילו חוות גידול ענקיות של אלוורה המשתרעות על פני אלפי דונמים, בעיקר בטקסס ומקסיקו, שם האקלים החם והיבש מספק תנאים אידיאליים לגידול הצמח. מעניין שהחקלאים באזורים אלה מדווחים שהצמח עצמו כמעט אינו סובל ממזיקים, ככל הנראה בשל החומרים האנטי-בקטריאליים והאנטי-פטרייתיים הטבעיים שהוא מכיל.
#טיפוח
בימינו, תעשיית הקוסמטיקה אימצה את האלוורה בהתלהבות. אפשר למצוא אותו כיום בתור מרכיב בקרמים, שמפו, מסכות פנים ומוצרי היגיינה אישית.
הנה האלוורה (עברית):
https://youtu.be/hX3QZ_E1iik
השימושים המסורתיים והרפואיים של האלוורה (עברית):
https://youtu.be/E0Jho0yfqN0
כך נשתול אלוורה בקלות (עברית):
https://youtu.be/mzexFOIdAs0
פרסומת למשקה אלוורה (עברית):
https://youtu.be/zlc5D5ox8qY
הצד הבריאותי של האלוורה (עברית):
https://youtu.be/5SnYUcpfzoo
והכנת משקה אלוורה טבעי (עברית):
https://youtu.be/8fofLVQk3ag
