שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מכופפים עץ לרהיטים?
איך כיסא מהמאה ה-19 הפך להצלחה?
כסא טונט (Thonet chair), או כסא מספר 14 משנת 1859 נחשב במאה ה-19 לפריצת דרך ולהצלחה מסחררת. עד היום הוא רלוונטי ברחבי העולם ונמכר כמו כסאות טריים. מצחיק לקרוא לו כיסא קלאסי, כי אין קלאסי יותר ממנו והוא הקלאסיקה.
גם היום ממשיך הכיסא הזה, בן יותר מ-150 שנה, להפגין קווים נקיים, פשטות ועיצוב נהדר, כשהכל מתחיל בטכנולוגיה שבה הוא נוצר והייתה חדשנית ופורצת הדרך לזמנה.
הסיבה היא כמובן השימוש שנעשה לייצורו, בטכנולוגיה חדשנית מאד לזמנה - שילוב של פיסות עץ מוקצעות ומכופפות והדבקה בדבק חם. הכיסא התבסס על מקלעת הקש, אחת השיטות האופנתיות של התקופה, אבל לא הירבה בקישוטיות ודקורציה האופייניים לתקופה האימפריאלית של אוסטריה, אלא הלך למה שיהפוך למוטיב של העידן המודרני - הפשטות, אולי אפילו המינימליזם. במילים פשוטות, הכיסא הזה הכיל רק 6 חלקים בלבד!
מה שאיפשר את הפשטות הזו היה הכיפוף. זו הייתה שיטה שבה הדביקו רבדי עץ, חממו אותם וכשהם היו חמים וקלים לכיפוף, נהגו לעקם אותם לצורת התבניות של הכיסא. לאחר שהתקררו בצורתם החדשה, הרכיבו אותם באמצעות ברגים ויצרו את הכיסא.
כך התאפשרה, לראשונה בתחום הרהיטים, יצירה של מוצר תעשייתי ובר-שכפול מדויק בכמויות גדולות. השילוב של ייצור פשוט והמוני, עם חומרים נגישים וחסכוניים, יצר מוצר זמין במחירו. לכך תרמה גם ההובלה הפשוטה והאריזה החסכונית שלו.
תודות לכיסא, יהפוך המעצב והנגר מיכאל טונאט לאיש עשיר. הוא מכר כיסאות בכמויות, רשם פטנט באוסטריה ורכש את מפעל הדבק ששרת אותו. בהמשך טונט יעצב וייצר גם כסא-נדנדה ובדורות שאחריו ייצרו אחרים מגוון ענק של חיקויים, עיצובי מחווה וכיסאות ומוצרי ריהוט שהטונט 14 היווה בשבילם השראה.
הנה סיפורו של כיסא 14:
https://youtu.be/eoy5QP3Jibg
כך מכופפים אותו במפעל:
https://youtu.be/8sUti5yG7iU
וכל הכיסאות שהוא נתן להם השראה:
https://youtu.be/Qhlo1UDHa-8
מיהו מעצב רהיטי השאריות?
המעצב ההולנדי פיט היין אייק מעצב מאז שנת 1990 רהיטים שעשויים משאריות. הוא החל כמעצב צנוע עם אהבה לשאריות עץ והתפרסם בארון שאריות העץ שלו ובכיסא השאריות הצבעוני שהופיע כמה שנים אחריו. מאז הוא הגדיל את מגוון החומרים שמהם עשויים רהיטי השאריות שלו ויצר גם ארונות משאריות אלומיניום, ספסלים מצינורות מתכת ישנים ורהיטים שעשויים מאריחים בגודל של 40 על 40 סנטימטרים.
אבל אם מישהו חשב שרהיטי השאריות שלו זולים, הרי שטעות חמורה בידו. רהיטיו של היין אייק יקרים להחריד. עשירי עולם וחברות מצליחות משלמות הרבה כסף כדי להתהדר ברהיטים שעשויים משאריות של חומרים שהיו אמורים כבר מזמן לשכב באשפה ובמזבלות. היין אייק הספיק כבר לבנות מפעל עם 90 עובדים בעירו איינדהובן וממנו הוא משגר את עיצוביו.
הנה סרטון שבו מציג פיט היין אייק את הסטודיו שלו ואת המוצרים שהוא מעצב:
http://youtu.be/GJZB82aciGw?t=44s
אייק מסביר בהולנדית את כל מה שלא הבנתם:
http://youtu.be/qS2XDL7VdOI?t=21s
היין אייק מציג את יצירותיו והחומרים שאיתם הוא עובד:
http://youtu.be/KTOztOI68jY
מה סיפורו של שרפרף הפרפר?
שרפרף הפרפר (Butterfly stool) הוא עבודה מפורסמת של המעצב היפני סורי יאנאגי (Sori Yanagi) משנת 1954. הוא נבנה משתי יחידות זהות של דיקט מייפל, שחוברו במרכזן זו לזו, באמצעות בורג מתכת אחד.
יש בצורת השרפרף כמה השפעות או התכתבויות, מצורת הקליגרפיה שלו המזכירה אות מסורתית של כתיבה במזרח, דרך כנפי הפרפר שבטבע, זנבות לוויתן, או מבנה הטורי (torii) - צורת הכניסה של מקדשי השינטו ביפאן.
עד היום מכנים רבים את השרפרף המפורסם על שמו של המעצב "Sori Yanagi". שרפרף הפרפר הוא שילוב של צורות ממזרח-אסיה עם העץ הלבוד (טכניקת הסנדביץ'), שפיתח בשנות ה-40 זוג המעצבים האמריקאים הנודע ריי וצ'ארלס איימס (Ray & Charles Eames).
צנוע, שימושי ואפקטיבי, ה"פרפר" מציג שילוב של ישן וחדש וחיבור בין רעיונות מהמזרח ומהמערב. על אף המראה המודרניסטי שלו, נבנה שרפרף הפרפר בשיטות מסורתיות, מהתכנון שנעשה באיור ביד ועד לבנייה הידנית של האבטיפוס.
הנה שרפרף הפרפר:
http://youtu.be/U3B8r4m1i8U
מבט מקרוב:
http://youtu.be/h9xyA5_xwyU
וכך מוכרים הסינים שלמות מינימליסטית יפאנית:
http://youtu.be/9caXYP_osqI
מהו "כסא הצדפה" של הנס וגנר?

כיצד מכופפים עץ לעיצוב רהיטים?
מהי טכנולוגיית "העץ המכופף"?
טכנולוגיית כיפוף העץ או "עץ מכופף" (moulded plywood) היא אחת הטכנולוגיות שהתחדשו בשנות ה-40 וקידמו את עולם העיצוב מאד. רבים מהמעצבים הנודעים של התקופה החלו לכופף עץ וליצור דגמי ריהוט שהפכו לאייקונים של ממש. מ"כסא הצדפה" של הנס וגנר, דרך ה-DSW או כסא הלאונג' של הזוג איימס ועוד המון דגמי כסאות וכורסאות שהשתמשו בטכנולוגיה החדשנית שפותחה אז.
בטכניקת כיפוף העץ משמשת מכונה גדולה בתור "מחדד" ענקי, ליצירה של "דיקטים", שהם פלטות עץ גדולות ודקות מגזעי עצים. תודות לגודל הגזעים ניתן היה לייצר כך לראשונה, פלטות עץ ארוכות מאד. הדבקת הדיקטים זה לזה, אפשרה ליצור עץ "סנדוויץ'". עץ זה מתרכך בקלות יחסית וניתן לפסל צורות מורכבות מאד, שבעץ רגיל בלתי אפשרי לייצר.
כיפוף העץ עצמו נעשה בשיטות שונות, חלקן עתיקות ואחרות מודרניות. בכולן מרוכך העץ. שיטת ההרטבה והחימום בתיבת קיטור או במים ואז מכופפים אותו לפי תבנית מסוימת, כך שניתן יהה ליצור ממנו חפצי עץ מכופף שונים, כמו רהיטים, חביות, גלגלים מעץ וסירות. בכיפוף בחום מרטיבים גליונות-עץ דקים ו"מגהצים" אותם לצורך עיצוב לצורתם המעוקלת. לאחר מכן, משרים את לוחות העץ במים וכשהם ספוגים במים, מהדקים אותם אל משטח פלדה בצורה רצוייה. להשלמת התהליך מצמידים מגהץ חם אל העץ ומייבשים אותו, לאחר שקיבל את הצורה הרצוייה.
רהיטי העץ המכופף הפכו בעשורים שלאחר מכן פופולאריים מאד. הם חזקים, עמידים, חסכוניים בעץ. עוד בטרם הכנסת הפלסטיק לעולם הרהיטים, הם הפכו את הרהיטים האיכותיים והמעוצבים לזמינים יותר לכולם.
כך נוצר העץ המכופף בשביל לייצר את "כסאות הצדפה" של המעצב הדני הנס וגנר:
http://youtu.be/lIPg7fZcsFg
כך מכופפים את העץ לייצור של "כסא החלומות" של המעצב טדאו אנדו:
http://youtu.be/UXa1-zRI9D0
כך מכופפים עץ בעזרת אדים:
http://youtu.be/LYxawx_GjSI
והנה כסא שרגליו והמשענות כופפו באמצעות אדים:
http://youtu.be/HiAfP1PBcoo
מהי טכנולוגיית "העץ המכופף"?
טכנולוגיית כיפוף העץ או "עץ מכופף" (moulded plywood) היא אחת הטכנולוגיות שהתחדשו בשנות ה-40 וקידמו את עולם העיצוב מאד. רבים מהמעצבים הנודעים של התקופה החלו לכופף עץ וליצור דגמי ריהוט שהפכו לאייקונים של ממש. מ"כסא הצדפה" של הנס וגנר, דרך ה-DSW או כסא הלאונג' של הזוג איימס ועוד המון דגמי כסאות וכורסאות שהשתמשו בטכנולוגיה החדשנית שפותחה אז.
בטכניקת כיפוף העץ משמשת מכונה גדולה בתור "מחדד" ענקי, ליצירה של "דיקטים", שהם פלטות עץ גדולות ודקות מגזעי עצים. תודות לגודל הגזעים ניתן היה לייצר כך לראשונה, פלטות עץ ארוכות מאד. הדבקת הדיקטים זה לזה, אפשרה ליצור עץ "סנדוויץ'". עץ זה מתרכך בקלות יחסית וניתן לפסל צורות מורכבות מאד, שבעץ רגיל בלתי אפשרי לייצר.
כיפוף העץ עצמו נעשה בשיטות שונות, חלקן עתיקות ואחרות מודרניות. בכולן מרוכך העץ. שיטת ההרטבה והחימום בתיבת קיטור או במים ואז מכופפים אותו לפי תבנית מסוימת, כך שניתן יהה ליצור ממנו חפצי עץ מכופף שונים, כמו רהיטים, חביות, גלגלים מעץ וסירות. בכיפוף בחום מרטיבים גליונות-עץ דקים ו"מגהצים" אותם לצורך עיצוב לצורתם המעוקלת. לאחר מכן, משרים את לוחות העץ במים וכשהם ספוגים במים, מהדקים אותם אל משטח פלדה בצורה רצוייה. להשלמת התהליך מצמידים מגהץ חם אל העץ ומייבשים אותו, לאחר שקיבל את הצורה הרצוייה.
רהיטי העץ המכופף הפכו בעשורים שלאחר מכן פופולאריים מאד. הם חזקים, עמידים, חסכוניים בעץ. עוד בטרם הכנסת הפלסטיק לעולם הרהיטים, הם הפכו את הרהיטים האיכותיים והמעוצבים לזמינים יותר לכולם.
כך נוצר העץ המכופף בשביל לייצר את "כסאות הצדפה" של המעצב הדני הנס וגנר:
http://youtu.be/lIPg7fZcsFg
כך מכופפים את העץ לייצור של "כסא החלומות" של המעצב טדאו אנדו:
http://youtu.be/UXa1-zRI9D0
כך מכופפים עץ בעזרת אדים:
http://youtu.be/LYxawx_GjSI
והנה כסא שרגליו והמשענות כופפו באמצעות אדים:
http://youtu.be/HiAfP1PBcoo

כסא טונט (Thonet chair), או כסא מספר 14 משנת 1859 נחשב במאה ה-19 לפריצת דרך ולהצלחה מסחררת. עד היום הוא רלוונטי ברחבי העולם ונמכר כמו כסאות טריים. מצחיק לקרוא לו כיסא קלאסי, כי אין קלאסי יותר ממנו והוא הקלאסיקה.
גם היום ממשיך הכיסא הזה, בן יותר מ-150 שנה, להפגין קווים נקיים, פשטות ועיצוב נהדר, כשהכל מתחיל בטכנולוגיה שבה הוא נוצר והייתה חדשנית ופורצת הדרך לזמנה.
הסיבה היא כמובן השימוש שנעשה לייצורו, בטכנולוגיה חדשנית מאד לזמנה - שילוב של פיסות עץ מוקצעות ומכופפות והדבקה בדבק חם. הכיסא התבסס על מקלעת הקש, אחת השיטות האופנתיות של התקופה, אבל לא הירבה בקישוטיות ודקורציה האופייניים לתקופה האימפריאלית של אוסטריה, אלא הלך למה שיהפוך למוטיב של העידן המודרני - הפשטות, אולי אפילו המינימליזם. במילים פשוטות, הכיסא הזה הכיל רק 6 חלקים בלבד!
מה שאיפשר את הפשטות הזו היה הכיפוף. זו הייתה שיטה שבה הדביקו רבדי עץ, חממו אותם וכשהם היו חמים וקלים לכיפוף, נהגו לעקם אותם לצורת התבניות של הכיסא. לאחר שהתקררו בצורתם החדשה, הרכיבו אותם באמצעות ברגים ויצרו את הכיסא.
כך התאפשרה, לראשונה בתחום הרהיטים, יצירה של מוצר תעשייתי ובר-שכפול מדויק בכמויות גדולות. השילוב של ייצור פשוט והמוני, עם חומרים נגישים וחסכוניים, יצר מוצר זמין במחירו. לכך תרמה גם ההובלה הפשוטה והאריזה החסכונית שלו.
תודות לכיסא, יהפוך המעצב והנגר מיכאל טונאט לאיש עשיר. הוא מכר כיסאות בכמויות, רשם פטנט באוסטריה ורכש את מפעל הדבק ששרת אותו. בהמשך טונט יעצב וייצר גם כסא-נדנדה ובדורות שאחריו ייצרו אחרים מגוון ענק של חיקויים, עיצובי מחווה וכיסאות ומוצרי ריהוט שהטונט 14 היווה בשבילם השראה.
הנה סיפורו של כיסא 14:
https://youtu.be/eoy5QP3Jibg
כך מכופפים אותו במפעל:
https://youtu.be/8sUti5yG7iU
וכל הכיסאות שהוא נתן להם השראה:
https://youtu.be/Qhlo1UDHa-8

המעצב ההולנדי פיט היין אייק מעצב מאז שנת 1990 רהיטים שעשויים משאריות. הוא החל כמעצב צנוע עם אהבה לשאריות עץ והתפרסם בארון שאריות העץ שלו ובכיסא השאריות הצבעוני שהופיע כמה שנים אחריו. מאז הוא הגדיל את מגוון החומרים שמהם עשויים רהיטי השאריות שלו ויצר גם ארונות משאריות אלומיניום, ספסלים מצינורות מתכת ישנים ורהיטים שעשויים מאריחים בגודל של 40 על 40 סנטימטרים.
אבל אם מישהו חשב שרהיטי השאריות שלו זולים, הרי שטעות חמורה בידו. רהיטיו של היין אייק יקרים להחריד. עשירי עולם וחברות מצליחות משלמות הרבה כסף כדי להתהדר ברהיטים שעשויים משאריות של חומרים שהיו אמורים כבר מזמן לשכב באשפה ובמזבלות. היין אייק הספיק כבר לבנות מפעל עם 90 עובדים בעירו איינדהובן וממנו הוא משגר את עיצוביו.
הנה סרטון שבו מציג פיט היין אייק את הסטודיו שלו ואת המוצרים שהוא מעצב:
http://youtu.be/GJZB82aciGw?t=44s
אייק מסביר בהולנדית את כל מה שלא הבנתם:
http://youtu.be/qS2XDL7VdOI?t=21s
היין אייק מציג את יצירותיו והחומרים שאיתם הוא עובד:
http://youtu.be/KTOztOI68jY

שרפרף הפרפר (Butterfly stool) הוא עבודה מפורסמת של המעצב היפני סורי יאנאגי (Sori Yanagi) משנת 1954. הוא נבנה משתי יחידות זהות של דיקט מייפל, שחוברו במרכזן זו לזו, באמצעות בורג מתכת אחד.
יש בצורת השרפרף כמה השפעות או התכתבויות, מצורת הקליגרפיה שלו המזכירה אות מסורתית של כתיבה במזרח, דרך כנפי הפרפר שבטבע, זנבות לוויתן, או מבנה הטורי (torii) - צורת הכניסה של מקדשי השינטו ביפאן.
עד היום מכנים רבים את השרפרף המפורסם על שמו של המעצב "Sori Yanagi". שרפרף הפרפר הוא שילוב של צורות ממזרח-אסיה עם העץ הלבוד (טכניקת הסנדביץ'), שפיתח בשנות ה-40 זוג המעצבים האמריקאים הנודע ריי וצ'ארלס איימס (Ray & Charles Eames).
צנוע, שימושי ואפקטיבי, ה"פרפר" מציג שילוב של ישן וחדש וחיבור בין רעיונות מהמזרח ומהמערב. על אף המראה המודרניסטי שלו, נבנה שרפרף הפרפר בשיטות מסורתיות, מהתכנון שנעשה באיור ביד ועד לבנייה הידנית של האבטיפוס.
הנה שרפרף הפרפר:
http://youtu.be/U3B8r4m1i8U
מבט מקרוב:
http://youtu.be/h9xyA5_xwyU
וכך מוכרים הסינים שלמות מינימליסטית יפאנית:
http://youtu.be/9caXYP_osqI
רהיטי עץ

כיצד מכופפים עץ לעיצוב רהיטים?
מהי טכנולוגיית "העץ המכופף"?
"כסא הצדפה" (The Shell Chair) של המעצב הדני הנס וגנר (Hans J Wegner), הידוע גם בשם CH07, הוא בעל שלוש רגליים ו-34 שנים של דחיית סיפוקים.
למה? - כי הסיפור המדהים של ה-Shell הוא שעל אף שהוא עוצב על ידי המעצב הדני כבר בשנת 1963, רק בשנת 1997 השיקו והחלו למכור אותו לציבור הרחב.
כמו רבים מהרהיטים האייקונים של התקופה גם הכיסא הזה כופף בטכנולוגיית "העץ המכופף" (moulded plywood) שפותחה בשנות ה-40 של המאה ה-20. ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "עץ מכופף".
את "כסא הצדפה", שמשווקים בימינו בסוגים וגוונים שונים של עץ, עיצב וגנר עם שתי כריות מרופדות בריפוד עור או בד. הוא יציב מאד ועמיד ביותר, למרות שיש לו רק שלוש רגליים.
הכיסא הצדפתי הזה, יש הקוראים לו "כורסת הצדפה", זכה בפרסי עיצוב שונים והוא מעוטר גם בטכנולוגיה שלו. בשנת 1999 קיבל כיסא ה-Shell את הציון המקסימלי מהמכון הטכנולוגי של דנמרק.
הנה "כסא הצדפה" של המעצב הדני הנס וגנר:
http://youtu.be/lIPg7fZcsFg
כך מייצרים את כורסת הצדפה:
https://youtu.be/2XKKenRD0b0
פרסומת לכורסה הצדפתית:
https://youtu.be/dihhH5TxkeM
וכך יוצרים מודל של הכיסא:
https://youtu.be/JzR2q04gIv8
מהי טכנולוגיית "העץ המכופף"?
"כסא הצדפה" (The Shell Chair) של המעצב הדני הנס וגנר (Hans J Wegner), הידוע גם בשם CH07, הוא בעל שלוש רגליים ו-34 שנים של דחיית סיפוקים.
למה? - כי הסיפור המדהים של ה-Shell הוא שעל אף שהוא עוצב על ידי המעצב הדני כבר בשנת 1963, רק בשנת 1997 השיקו והחלו למכור אותו לציבור הרחב.
כמו רבים מהרהיטים האייקונים של התקופה גם הכיסא הזה כופף בטכנולוגיית "העץ המכופף" (moulded plywood) שפותחה בשנות ה-40 של המאה ה-20. ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "עץ מכופף".
את "כסא הצדפה", שמשווקים בימינו בסוגים וגוונים שונים של עץ, עיצב וגנר עם שתי כריות מרופדות בריפוד עור או בד. הוא יציב מאד ועמיד ביותר, למרות שיש לו רק שלוש רגליים.
הכיסא הצדפתי הזה, יש הקוראים לו "כורסת הצדפה", זכה בפרסי עיצוב שונים והוא מעוטר גם בטכנולוגיה שלו. בשנת 1999 קיבל כיסא ה-Shell את הציון המקסימלי מהמכון הטכנולוגי של דנמרק.
הנה "כסא הצדפה" של המעצב הדני הנס וגנר:
http://youtu.be/lIPg7fZcsFg
כך מייצרים את כורסת הצדפה:
https://youtu.be/2XKKenRD0b0
פרסומת לכורסה הצדפתית:
https://youtu.be/dihhH5TxkeM
וכך יוצרים מודל של הכיסא:
https://youtu.be/JzR2q04gIv8
