שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי המציא את המיני בר שבמלונות?
הייתה זו חברה גרמנית בשם זיגאס (Siegas) שהכניסה בשנות ה-60 המוקדמות את המקרר הקטן לחדרי מלון. זה היה במלון מדיסון (Madison Hotel) בבירת ארצות הברית וושינגטון.
אבל המיני בר (Mini Bar) המלא באלכוהול, כפי שאנחנו מכירים אותו היום נולד מרגע של השראה באוויר. היה זה רוברט ארנולד (Robert Arnold), מנהל האוכל והמשקאות במלון הונג קונג הילטון, שחזר ב-1974 מבנגקוק. הדיילת במטוס הגישה לו בקבוק מיניאטורי של משקה חריף, הוא התענג על קוקטייל של ג'ין וטוניק ובמוחו נצנץ רעיון.
כשהוא שב להונג קונג הציע ארנולד רעיון מבריק - להכניס מקררים לחדרי המלון שהיו מצוידים עד אז בעיקר בבקבוקי מים קרים בחינם. מכיוון שהמים הללו עולים כסף למלון, למה שהמלון לא ימלא את המקררים בבקבוקוני משקה חריפים וכמה חטיפים קלים, עם צ'יפס או פיצוחים, וכך יחזיר את ההשקעה?
בתחילה הקונספט נוסה בקומה אחת של המלון ולמרות החשש שהאורחים יגנבו או לא ישלמו, הרעיון עבד מצוין. תוך זמן קצר הוא הורחב ל-840 החדרים של המלון והשאר היסטוריה.
כשארנולד כתב בדו"ח שלו שמכירות המשקאות בחדרים זינקו ב-500% הוא כינה ללא מחשבה רבה את מקררי האלכוהול הללו "מיני-ברים". כלל הרווחים של המלון עלו ב-5 אחוזים ובכירי רשת הילטון שמו לב לעניין והחידוש הוכנס לכל מלונות רשת הילטון ולאחר מכן אימצה אותו כל תעשיית המלונאות.
בשנות ה-70 וה-80 המיני בר כבר הפך לסממן ברור של מלונות יוקרה. האורחים נהנו לשבת בחדרם לבושים בפיג'מה, עם משקאות חריפים, חטיפים ותוכניות טלוויזיה נחמדות.
עם הזמן הסתבר שהתמונה לא הייתה ורודה לגמרי. המיני בר הצריך עובדים ייעודיים למילוי מחדש, סחורה שהתקלקלה או אבדה, אורחים שגנבו בקבוקוני וודקה ומילאו אותם מחדש במים וכדומה. במחקר משנת 2012 הודו כמעט 500 בעלי מלונות שמילוי המיני ברים מחדש הוא סיוט. 84% מהם אף דיווחו על אורחים שהתחמקו מהחשבון.
כך יצא שבין 2007 ל-2012 מכירות המיני בר צנחו ב-28 אחוזים. המחירים הגבוהים הרתיעו אורחים ורשתות כמו מריוט (Marriott) והילטון החלו להסיר אלפי מיני ברים מהחדרים.
המיני בר אפילו שיחק תפקיד מפתיע בהיסטוריה העולמית. זה היה כשמנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב (Mikhail Gorbachev) שהה במלון מדיסון בוושינגטון, בפגישת הפסגה של 1987. הסובייטים רשמו אז חיובים של 1,400 דולר על משקאות מהמיני בר בלילה אחד בלבד. סוג של סוציאליזם שפוגש קפיטליזם מפנק.
כיום מלונות רבים מחליפים את המיני בר המסורתי במקררים ריקים שבהם האורחים יכולים לאחסן את האוכל והשתייה של עצמם, או מציעים פריטים בחינם כחלק מחוויית האירוח. מלונות יוקרה מסוימים החזירו את המיני בר לחיים עם מבחר מותאם אישית של בירות מקומיות, קומבוצ'ה וחטיפים איכותיים.
הנה ההמצאה ששינתה את הזלילה:
https://youtu.be/L-NT97YB8oA
תחזוקת מיני בר במלונות:
https://youtu.be/Sd2AQsFlb8Y
ואולי תרצו להכין מיני בר לעצמכם:
https://youtu.be/X-t_zjph4mI
רוברט ארנולד
הייתה זו חברה גרמנית בשם זיגאס (Siegas) שהכניסה בשנות ה-60 המוקדמות את המקרר הקטן לחדרי מלון. זה היה במלון מדיסון (Madison Hotel) בבירת ארצות הברית וושינגטון.
אבל המיני בר (Mini Bar) המלא באלכוהול, כפי שאנחנו מכירים אותו היום נולד מרגע של השראה באוויר. היה זה רוברט ארנולד (Robert Arnold), מנהל האוכל והמשקאות במלון הונג קונג הילטון, שחזר ב-1974 מבנגקוק. הדיילת במטוס הגישה לו בקבוק מיניאטורי של משקה חריף, הוא התענג על קוקטייל של ג'ין וטוניק ובמוחו נצנץ רעיון.
כשהוא שב להונג קונג הציע ארנולד רעיון מבריק - להכניס מקררים לחדרי המלון שהיו מצוידים עד אז בעיקר בבקבוקי מים קרים בחינם. מכיוון שהמים הללו עולים כסף למלון, למה שהמלון לא ימלא את המקררים בבקבוקוני משקה חריפים וכמה חטיפים קלים, עם צ'יפס או פיצוחים, וכך יחזיר את ההשקעה?
בתחילה הקונספט נוסה בקומה אחת של המלון ולמרות החשש שהאורחים יגנבו או לא ישלמו, הרעיון עבד מצוין. תוך זמן קצר הוא הורחב ל-840 החדרים של המלון והשאר היסטוריה.
כשארנולד כתב בדו"ח שלו שמכירות המשקאות בחדרים זינקו ב-500% הוא כינה ללא מחשבה רבה את מקררי האלכוהול הללו "מיני-ברים". כלל הרווחים של המלון עלו ב-5 אחוזים ובכירי רשת הילטון שמו לב לעניין והחידוש הוכנס לכל מלונות רשת הילטון ולאחר מכן אימצה אותו כל תעשיית המלונאות.
בשנות ה-70 וה-80 המיני בר כבר הפך לסממן ברור של מלונות יוקרה. האורחים נהנו לשבת בחדרם לבושים בפיג'מה, עם משקאות חריפים, חטיפים ותוכניות טלוויזיה נחמדות.
עם הזמן הסתבר שהתמונה לא הייתה ורודה לגמרי. המיני בר הצריך עובדים ייעודיים למילוי מחדש, סחורה שהתקלקלה או אבדה, אורחים שגנבו בקבוקוני וודקה ומילאו אותם מחדש במים וכדומה. במחקר משנת 2012 הודו כמעט 500 בעלי מלונות שמילוי המיני ברים מחדש הוא סיוט. 84% מהם אף דיווחו על אורחים שהתחמקו מהחשבון.
כך יצא שבין 2007 ל-2012 מכירות המיני בר צנחו ב-28 אחוזים. המחירים הגבוהים הרתיעו אורחים ורשתות כמו מריוט (Marriott) והילטון החלו להסיר אלפי מיני ברים מהחדרים.
המיני בר אפילו שיחק תפקיד מפתיע בהיסטוריה העולמית. זה היה כשמנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב (Mikhail Gorbachev) שהה במלון מדיסון בוושינגטון, בפגישת הפסגה של 1987. הסובייטים רשמו אז חיובים של 1,400 דולר על משקאות מהמיני בר בלילה אחד בלבד. סוג של סוציאליזם שפוגש קפיטליזם מפנק.
כיום מלונות רבים מחליפים את המיני בר המסורתי במקררים ריקים שבהם האורחים יכולים לאחסן את האוכל והשתייה של עצמם, או מציעים פריטים בחינם כחלק מחוויית האירוח. מלונות יוקרה מסוימים החזירו את המיני בר לחיים עם מבחר מותאם אישית של בירות מקומיות, קומבוצ'ה וחטיפים איכותיים.
הנה ההמצאה ששינתה את הזלילה:
https://youtu.be/L-NT97YB8oA
תחזוקת מיני בר במלונות:
https://youtu.be/Sd2AQsFlb8Y
ואולי תרצו להכין מיני בר לעצמכם:
https://youtu.be/X-t_zjph4mI
