רוחות רפאים (Ghosts) הן הופעות על-טבעית של אנשים מתים. בדתות ואמונות שונות מזוהה רוח הרפאים עם נשמות בני אדם שנשארו על הארץ ולא עלו לשמיים, אל גן עדן או לגיהנום, השאול.

תרבויות רבות מספרות על רוחות רפאים, כל אחת מתארת באופן שונה, אבל המהות דומה. בדרך כלל מתארים את רוחות הרפאים הללו כדמות שקופה, אנושית, או לפחות בעלת צורה של בן-אדם, מעורפלת ולא-ממשית.

יש הטוענים שרוחות קיימות וקיימים דיווחים רבים לאורך ההיסטוריה על רוחות שנראו בבתים ריקים, במקומות שבהן התרחשו מקרי מוות קשים וכדומה. פעמים רבות לא רואים את הרוח עצמה, אלא מזהים חפצים זזים או שומעים רעשים מוזרים שאין להם פשר והסבר מדעי.

על אף שהפולקלור, התרבות והאמנות משתמשים לא פעם ברוחות הרפאים, עד היום לא נמצאו עדויות של ממש לקיומן. מדענים רבים טוענים שאין כל בסיס של ממש לאגדות הללו ושכל העדויות לרוחות רפאים הן בדיות או זיהוי שגוי של תופעות ליליות אחרות.

מבחינת היהדות, ישנן נשמות תקועות שאינן מצליחות לעלות לעולמות העליונים והן יכולות להיחשב לרוחות רפאים. אבל הרבנים מרגיעים שאין רוחות רפאים כאלה בבית שיש בו מזוזות כשרות.


האם יש רוחות רפאים בעולם?

https://youtu.be/5fWmr0ji1lQ


שאלת קיומן של הרוחות:

https://youtu.be/_AP7GgtEWXU


סרטון על רוחות רפאים והאם יש כאלה בעולם:

https://youtu.be/m5UhpPcFSgo


למה אנחנו חושבים שיש רוחות, לכל הרוחות?

https://youtu.be/LFMuLqZ1zaU


החליטו אתם אם זה אמיתי - 30 תמונות של רוחות לכאורה:

https://youtu.be/6Rcw01IEQig


ובית שנמכר עם הרוחות שבו:

https://youtu.be/Av2L0F2j-JA

סיפור המכשפה בל הוא סיפור אגדה מהפולקלור של דרום אמריקה, על רוח רפאים שגרמה למותו של אדם. הסיפור היה לסיפור המיסטי המוכר ביותר באמריקה.

זה קרה בטנסי ארה"ב במאה ה-19, כשאשה זקנה שנושלה מאדמתה על ידי אבי משפחת בל ומתה, מתחילה להציק למשפחתו, לבתו המתבגרת ולבסוף לאב המשפחה, עד שמת.

האגדות שמספרות על הרוח המרושע שפקד את משפחת בל, הלכו וגדלו. אנשים סיפרו על אינספור הטרדות, חפצים עפים, קולות מוזרים בלילות ומבחר גדל והולך של סיפורים שסופרו על כך.

המכשפה הזו כיכבה גם בשירים ובסרטים, ביניהם הסרט המפורסם "פרויקט המכשפה מבלייר" וסרט שכולו על המכשפה של משפחת בל.

מותו של אב המשפחה משתיית חומר לא מזוהה היה כנראה שיא ההטרדות שידעה המשפחה. קרבתו של אבי המשפחה המת ג'ון בל, למי שיהיה נשיא ארצות הברית, אנדרו ג'קסון, הפכה את הסיפור למוכר בכל מקום.


הנה סרטון על המכשפה במשפחת בל:

http://youtu.be/InX-zc2HgA8?t=46s


עוד סרטון על המקרה:

http://youtu.be/rtmA_an-eiY


קדימון של סרט מפחיד שנעשה על המכשפה של משפחת בל:

http://youtu.be/FTQ9ENU97WU


וסרט ארוך על משפחת בל והמכשפה:

http://youtu.be/FxqYvxVX4Ms?long=yes

מה מפחיד בטירת לסלי שבאירלנד?
מה יש שם, שמי שמתארח בטירת לסלי כל כך מבוהל?


בטירת לסלי מאמינים רבים שיש רוחות, כנראה של בעלי הטירה שמתו כבר מזמן. לא מעט מהאורחים ששהו בה, סיפרו באימה שראו רוחות בטירה. אחרים התלוננו על אסלות שהמים בהן יורדים בעצמם ומקלחות שמתחילות לפעול בלי שמישהו נגע בהן.

האימה מלווה את הטירה הזו, שהיא מלון, אבל העסקים פורחים... היתכן שהכל מתוכנן על ידי הנהלת המקום ושמדובר בטריק שיווקי מבריק שעושה טוב לעסקים? - לא... אנחנו לא מאמינים שמישהו יעשה דבר כזה!... ואולי בעצם כן?!?


הנה סרטון על חוויות מפחידות מטירת לסלי (לא לילדים ובאנגלית):

http://youtu.be/ZcxCSScYKM4


וסרט תיעודי על הרוחות של הטירה:

https://youtu.be/ykaJXyKIBnk?long=yes

מושבת העונשין ההיסטורית של פורט ארתור באוסטרליה הייתה בעבר מקום שאליו הגלו פושעים מרחבי האימפריה הבריטית שאוסטרליה הייתה חלק ממנה. האסירים שהוחזקו במושבת העונשין הזו, בחצי האי טסמן שבדרום-מזרח אוסטרליה, עבדו בעבודות פרך ובעבודות שונות של מלאכה, תיקונים, וייצור של חומרי בניה.

בית הכלא שבמקום נסגר ב-1877, אבל עד אז היו חיי הפושעים לשעבר קשים. יש המספרים שרוחות האסירים שמתו כאן ממשיכות לפקוד את המקום ולעשות "בווו" לתיירים האומללים. אבל אנחנו כמובן לא מאמינים כי אנחנו יודעים בפירוש ששמועות על רוחות רפאים מכניסות כסף רב למנהלי אתר התיירות שבמקום והרוח היחידה שמסתובבת במקום היא רוח המזגן שבמשרדי ההנהלה.


הנה מושבת העונשין השלווה פורט ארתור:

http://youtu.be/7VQry7AAKao


הקלטה שבשניות ה-13 וה-19 גילו בה צעקת "לא!" ושאלה "אתה בא?"

https://youtu.be/AIGgSrw1SSo


רודפים אחרי רוחות:

https://youtu.be/kR2PdVY8Xfo


וסרטון תיעודי על רוחות הרפאים של פורט ארתור:

https://youtu.be/W-HX660cFnQ?long=yes

ב"ביצת מנצ'אק" (Manchac Bayou Swamp) שבלואיזיאנה בארצות הברית יש אווירה מסתורית ומאיימת.


זו אולי הסיבה שבמימי הביצות הללו שטים לא מעט תיירים שהגיעו מניו אורלינס, בסירות המפלסות את דרכן דרך הביצות.

לאור לפידים, כשהן מוקפות בעצים דמויי אדם, ברושים עתיקים המכוסים באזוב ונראים כרוחות מאיימות ומפחידות בלילה והרבה תנינים מפחידים במרחק נגיעה, מה שעושה את העניין מאיים הרבה יותר, חווים התיירים ריגוש והתרגשות, מעט פחד וכמות יפה של מסתורין.

המדריכים מספרים על התרבות הקייג'ונית המקומית וקושרים אגדות על הביצה הזו שכחלק מביצות לואיזיאנה נקראת גם "ביצות מנצ'אק".

השילוב בין המסתורי והמפחיד, הוא זה שעושה כאן את החוויה. כמו רכבת הרים בלונה פארק או קפיצות באנג'י מפחידות, רבים מוכנים לשלם לא מעט כסף כדי לחוות את הפחד המבוקר הזה בביצות לואיזיאנה, שמתלווה לחוויות ואגדות מפחידות שמספרים להם, אבל כשהם יודעים שלא יאונה להם כל רע.


הנה השיט בביצות הרוחות של מנצ'אק. לנו הוא נראה בעיקר משעמם:

http://youtu.be/CJ9VFWJAAgg


וחלק מסרטון שמנסה להסביר את סיפורה של ג'ולי בראון, רוח שמקומה בביצות האלה:

http://youtu.be/tEnhGu3l4dQ

טירת דובר (Dover Castle) שבאנגליה ניצבת מעל לצוקים הלבנים של דובר, המפורסמים כל כך. היא מתנשאת מעל הצוק, נחשבת לאחת הטירות היפות של מזרח אנגליה ומהמעניינות שבהן, מבצר עתיק שיש לו עבר היסטורי מרשים ורב שנים.

אבל הטירה הזו, שזכתה בשם "המפתח לאנגליה", שכן היא בנויה בנקודה הגאוגרפית הקרובה ביותר ליבשת אירופה ולצרפת, גם נחשבת לאחד המבצרים החזקים בעולם.

כמבצר כזה היא נבנתה בימי הביניים במחוז דובר שבמחוז קנט באנגליה, במרחק של 34 קילומטרים מנמל קאלה שבצרפת. מיקומה הפך אותה לבעלת חשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה.

בכל ההר שעליו בנויה טירת דובר יצרו מעין מבוך אינסופי של בונקרים ומנהרות, עם מרפסות נסתרות בסלע, שאיפשרו ללוחמים המגינים על אנגליה לצפות אל הים ולהתכונן למתקפות מכיוון אירופה.

כיום טירת דובר היא פנינת תיירות, ששמועות, "לא-מזיקות לתיירות", על רוחות רפאים המהלכות בין כתליה, מייצרות לה גם את המסתורין המסקרן והמושך אליו רבים מתיירי הטירות באירופה ובאי הבריטי.


#תולדות טירת דובר
עוד בתקופה הרומית שימשה דובר כמוצב רומי "פורטוס דובריס" (Portus Dubris), של האימפריה הרומית, בעברית "שער דובר". בתור עיר הנמל העיקרית של הצי הבריטי הרומאי (Classis britannica) הרומאים בנו בה מגדלור, שקיים ונשמר עד היום בטירה.

בתום הקרב בהייסטינגס, ראו בתגית "קרב הייסטינגס", נכבשה הטירה בידי הנורמנים, בפיקודו של ויליאם הכובש. כך עברה הטירה משליטתו של חיל המצב האנגלי-סקסוני והנורמנים העלו את המבנים שבה באש. זמן מה אחר כך, בנו הנורמנים באותו מקום טירה חדשה, בסגנון המזוהה איתם, של התל והחצר ("motte and bailey"). הם גם בנו בטירה מגדל עוז מרשים וגדול, אחד האחרונים מסוגו שנבנה, כשסביבו נבנתה חומה כפולה כמערכת הגנה, בסגנון המצודה הקונצנטרית, שהועתקה ממבצרי הצלבנים. חומה כזו אפשר להכיר למשל במבצר הצלבני המפורסם שבתגית "קרק דה שבלייה".

במלחמת הברונים הראשונה, ב-1216, צר על הטירה הצבא הצרפתי בראשות מלך צרפת לואי השמיני. הצרפתים הצליחו בהרבה מאמץ לפרוץ את חומות הטירה ולחדור אל מגדל העוז. אך מגיני הטירה, בפיקודו של יוברט דה בורג, הדפו את החיילים הצרפתים. באמצעות גזעי עצים גדולים הם הצליחו לחסום את הפרצה שבחומה. למלך צרפת לא נותרה ברירה ולאחר 3 חודשי מצור, מבלי לכבוש את הטירה, הוא נסוג עם כוחותיו והכריז על הפסקת אש.

בשנת 1642, במהלך מלחמת האזרחים האנגלית, תפסו תומכי הפרלמנט הארוך את הטירה, מה שבדיעבד מנע את הרס הטירה. כדי להתאימה לאתגרים הצבאיים של תקופת המלחמות הנפוליאוניות, שופצו בסוף המאה ה-18, המצודה וביצוריה וחלקם אף נבנה מחדש. את מגדל העוז, למשל, הפכו בסיס לתותחים, תוך הסרת הגג ובנייה של קמרונות במקומו, שעליהם הוצבו עמדות התותחים הכבדים. נבנו אז גם מחנות צבא ומגורים, בכרייה של מנהרות, בעומק של 15 מטרים מקצה המצוק. בשנת 1803 עברו החיילים הראשונים למגורים הללו. בשיאם לנו במגורים התת-קרקעיים הללו כ-2,000 חיילים.

בתום המלחמות עם נפוליאון המנהרות ננטשו, אך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939, הן חזרו לשימוש. בתחילה השתמשו בהן כמקלטים נגד הפצצות, אך בהמשך הן הפכו למפקדה התת-קרקעית שב-1940 פיקחו ממנה על פינוי הצבא הבריטי מדנקרק.


הנה הסיפורים של טירת דובר:

https://youtu.be/rlg7E1bpp6M


מדריכה בטירת דובר:

https://youtu.be/EYCBw1k-b6Y


חלק מסרט תיעודי על טירת דובר:

https://youtu.be/pWCcXqMBO6o?long=yes

"הלואין" (Halloween) או "ליל כל הקדושים" הוא חג עממי שמקורו באמונות האלילים של הקלטים באירלנד. החג נחגג ב־31 באוקטובר. הוא נובע מ"ליל הרוחות" הקלטי, שהמסורת סיפרה שבו היו הרוחות מהלכות על הארץ.

בחג זה הילדים מהלכים בתחפושות מפחידות כשהם נושאים בידיהם לפידי חג שעשויים מדלעת מנוקבת לצורה מפחידה של פרצוף, מואר בנר דולק מבפנים, שנקרא "ג'ק-או-לנטרן". המקור הוא מהקלטים שהתחפשו לרוחות ושדים כדי לבלבל את הרוחות, שלא ייכנסו לגופם.

לפי מסורת החג שמקורה באנגליה וכיום היא פופולארית מאד בארה"ב, הילדים יוצאים בתחפושות מפחידות לרחובות, עוברים מבית לבית, דופקים על הדלת ואומרים "תעלול או ממתק!" אם הם לא מקבלים ממתק מהנוכחים בבית, הילדים נוהגים לעולל לו תעלול, כמו זריקת ביצה לבית או מעשה קונדס אחר.


הנה חג ההלואין (עברית):

https://youtu.be/xyR--N8vUcI


הסיפור של ליל כל הקדושים (עברית):

https://youtu.be/K9P2_yRKBak


באנגלית - על חג ההלואין הזה:

http://youtu.be/dHQZErtwA3E


התלבושות בחג ההלואין הולכות ומשתנות ויותר ויותר ילדים מתחפשים פחות מפחיד ויותר דיסני:

https://youtu.be/1D_oygUfCu4


חג ההלואין:

http://youtu.be/Xt8KqQOyk7k


הסבר על מקור החג של 'ליל כל הקדושים':

http://youtu.be/EBRwNll4Gbo


קליפ מצויר לקראת ליל כל הקדושים:

http://youtu.be/wUp2SGVoCHQ


סרטון עם תחפושות לילדים לקראת ליל כל הקדושים:

http://youtu.be/y-5ISHAtSZ4


היסטוריית ההלואין:

https://youtu.be/R-VRAemIvbI


וסיפורו המלא של החג:

https://youtu.be/WuWpyOS4lPA?long=yes

בכל "הלואין" (Halloween) חג "ליל כל הקדושים", אפשר לראות דלועים כתומים שמנקדים את המדשאות הירוקות שלפני בתיהם. כבר בשבועות שקודמים לחג מציעים בחוות למכירה דלועי ענק לקישוט ואכילה.

עוד יותר בולט אפילו המנהג האמריקאי לגלף ולחתוך דלעת לצורה מפחידה של פרצוף, שמואר מבפנים בנר דולק. הדלעת המוארת הזו נקראת "ג'ק-או-לנטרן", בתרגום לעברית "ג'ק הפָּנָס".

את אותה דלעת של ג'ק-או-לנטרן הם מניחים על המרפסת או על אדן החלון. זה מנהג קלטי עתיק שנועד למנוע את הכניסה של רוחות רעות, בעת שמקבלים בברכה את רוחות האבות הקדמונים.

במיוחד מסמלת הדלעת המפוסלת את הנשמה חסרת המנוחה של "ג'ק הקמצן" ומכאן (ג'ק-או-לנטרן). אגב, נושא הקמצנות בולט בחג הזה, בו הילדים עוברים מבית לבית, מחופשים בתחפושות מפחידות, דופקים על הדלת ואומרים "תעלול או ממתק!" - מי שלא נותן ממתק, זוכה למעשה קונדס, כמו זריקת ביצה על ביתו.

חגיגות "ליל כל הקדושים" לא נולדו בארצות הברית, אלא הגיעו מאירלנד וסקוטלנד, ארצות מהם הגיעו קלטים רבים לאמריקה. החג הזה, שחוגגים ב-31 באוקטובר נובע מ"ליל הרוחות" הקלטי, שלפי המסורת הרוחות היו מהלכות בו בארץ. החג סימן במקור את סופה של השנה הקלטית העתיקה. הקלטים, אגב, היו מציבים בלילה את הנרות בתוך ירקות אחרים, כמו כרוב מרוקן, לפת או סלק.


הנה הג'ק המגולף לקראת חג ההלואין:

https://youtu.be/bJPqBF6NptA


הסיפור של Jack or Lantern:

https://youtu.be/StBd35QCq4A


כך חותכים את הדלעות לקראת ההלואין:

https://youtu.be/RUVNHh2hkGU


שיר מנורות הדלעת:

https://youtu.be/Gq_TLbOwS5M


הסיפור של דלעות חג ההלואין:

https://youtu.be/GA-9nPLcnTE


והסיפור המלא של ג'ק-או-לנטרן:

https://youtu.be/v69vZMbTEH8?long=yes

רבים בלוס אנג'לס שבקליפורניה מכירים את ההאגדה האורבנית על שולחן הפיקניק המקולל מספר 29. כמו כל אגדה אורבנית, כל אחד יכול להשבע שהיא נכונה ושחבר של חבר שלו ראה, שמע או מכיר את מי שמעורב. לגבי האמת, מי באמת יודע?

אז בפארק גריפית' שבעיר לוס אנג'לס, על שביל מאונט הוליווד דרייב הסלול היטב, ניצב שולחן פיקניק שהפך לאחד המוקדים המסתוריים ביותר בפארק. מול נופי גלנדייל וברבנק המרהיבים, עומד שולחן הפיקניק מספר 29, עם עץ ענקי שנפל עליו ושסביבו נרקמה אחת האגדות האורבניות המפורסמות של דרום קליפורניה.

הסיפור מתחיל בליל כל הקדושים של שנת 1976. זוג צעיר החליט לנצל את המקום המבודד לרגעים אינטימיים על השולחן. באופן טרגי, עץ גדול שעמד בסמוך קרס עליהם והרג את שניהם במקום. על השולחן עצמו ניתן לראות עד היום חריטה המנציחה את התאריך: "RIP October 1976".

האירוע המטריד האמיתי התרחש כשהנהלת הפארק שלחה פקח לכרות את העץ שקרס. הפקח מגיע למקום, מצויד במסור שרשרת. כשהוא מתחיל לעבוד, הוא חווה סדרת אירועים מטרידה שהפכה אותו ממי שלא האמין ברוחות רפאים למאמין גדול.

לטענת הפקח, בזמן שהוא ניסה לכרות אותו, העץ החל לנוע באלימות מעלה ומטה והמסור נתקע לו שוב ושוב ללא הסבר. הוא דיווח גם שהוא חש גלי קור פתאומיים ותחושת בחילה עזה.

המיקום של שולחן הפיקניק המקולל הפך לנקודת עניין בפארק, לא רחוק מבריכה נטושה של מחנה נוער שננטשה בשנות ה-70. האזור כולו מספק נוף מרהיב של העמק, ובסמוך אליו נמצאת גם הנקודה המפורסמת שבה צולמה סצנת הריקוד המפורסמת מהסרט "לה לה לנד".

כיום, שולחן מספר 29 ממשיך למשוך מבקרים סקרנים. הם עולים במעלה הגבעה כדי לראות במו עיניהם את המקום שבו התרחש האירוע הטרגי, שמבחינתם התרחש גם התרחש. למרות שהשביל סלול היטב והנוף מרהיב, רבים חשים שיש משהו מטריד באווירה שמסביב לשולחן הבודד, עם העץ שעד היום שוכב עליו. משהו כאן מטריד, במיוחד כשהשמש שוקעת והספקות הולכים לישון...


הנה שולחן הפיקניק מספר 29 עם רוחות שני האוהבים:

https://youtu.be/wh6BoWo2Bm8


החיפוש אחריו:

https://youtu.be/CxEkVCQ2g9I?t=2m05s


מצגת וידאו:

https://youtu.be/f5XT7DAuB6s


ושולחן הפיקניק רדוף הרוחות מספר 29 בפארק גריפית':

https://youtu.be/UcGVdUXNQwM?long=yes

האם יש דרך לתקשר עם המתים? האם ניתן לשוחח עם נשמות מהעולם הבא? - רבים מאמינים שכן.

סיאנס (בצרפתית séance) הוא טקס שבו המשתתפים מנסים להעלות נשמה של אדם שמת ולתקשר איתו. הטקס הוא עניין מיסטי ומערב בני אדם עם כוחות על-טבעיים.

בעברית נקרא הסיאנס "העלאה באוב". יוצרים בו קשר עם נשמות של אנשים מתים, בדרך כלל מי שאחד הנוכחים הכיר, תוך ניסיון לקבל מהם מסר או הכוונה. לעתים הכוונה היא סתם ליצור קשר עם רוחות, מתוך סקרנות או שעשוע.

הדעות על הסיאנס מתחלקות בין מי שרואים בו הפרעה למנוחתן של הרוחות והנשמות והכנסת רוע ואנרגיות שליליות אל הבית של הסיאנס. אחרים רואים בטקס דרך לגיטימית לתקשר עם אנשים יקרים, כשמה שחשוב הוא רק לנהוג ברוחות בכבוד.

במרכז הסיאנס, בחדר חשוך, מתכנסים הנוכחים סביב שולחן. עליו מונח לוח עם אותיות האלפבית ומספרים, מ-1 עד 10. כוס הפוכה משמשת לסמן, אות אחרי אות, את המסרים מהרוחות. אלה הם בדרך כלל אבא, סבא, או חבר של מישהו מהנוכחים.

היהדות, בכדי לא להפריע את מנוחת המתים, אוסרת על קיום של סיאנס. שהרי בתורה כתוב "לא תדרוש את המתים". גם לילדים ובני נוער לא מומלץ לעשות זאת. אבל בכל מקרה, מומחים טוענים שבכדי להימנע ממצבים "מסוכנים" או להגיע לעימות עם הרוחות, את הטקס צריך לנהל רק איש מקצוע.

מקור המונח בא מצרפתית ופירושו "מושב", או "ישיבה".


הנה סיפורו של ה"סיאנס" (עברית):

https://youtu.be/g6YDICaPuA4


גם בטלוויזיה ניסו פעם לעשות סיאנס (עברית):

https://youtu.be/jjcchQwhoDM


ובחיוך - הנה הסיאנס של ברקוני (עברית):

https://youtu.be/lVIZ4tSmIfk

בפולחן של הדת הנקראת ווּדוּ (Voodou), במערב אפריקה, אנשים מתחברים לסקפטה, בלשון המקומיים, היא רוח האדמה ואותה הרוח משתלטת על הגוף כשהאנשים בהכרה.

שלושה ימים שלמים לוקח לרוח לעזוב את גוף "המארח", בטקס המשונה והמעט מעיק הזה.

האי טוגו נחשב למקום שממנו בא הוודו, אותו קסם שחור, שנועד לעשות דברים בלתי נתפסים, כמו לרפא ממחלות, להביא ילדים לנשים עקרות ולנקום במי שפגע בכם.

כיום תיירים מכל העולם מגיעים לאי טוגו כדי לצפות בטקס המאגיה השחורה ולהביא מזור לבעיותיהם, דרך העל-טבעי והטקסי הזה.


הנה וודו באי טוגו, המקום שבו הוא התפתח לראשונה:

https://youtu.be/e9ofSOSH7No


ובחורה שרוח השתלטה עליה בטקס הוודו האפריקאי באי טוגו, מולדת הוודו:

http://youtu.be/c8BQgzmDypU?t=3m55s

אנחנו בפתחו של עידן חדש. שום אמן לא ימות יותר והם ימשיכו לחיות לנצח...

טוב, ברור שהם כן ימותו, אבל רוחם והופעתם תמשיך להתקיים עוד שנים רבות. באמצעות הולוגרמות מתוחכמות, יצירות ממוחשבות וחיות יותר מאי-פעם, רוחות רפאים מודרניות, אם תרצו, שאיש לא בורח מהן.

אנחנו בתקופה שבה דומה שהשעון מתחיל לצלצל בפתחו של יום חדש. יום שבו לא מעט הופעות חיות יכללו אמנים מתים. זה יהיה עידן שבו החלק החי של ההופעה לא יהיה בהכרח אמיתי. הוא יהיה הולוגרמה.

כבר שנים רבות שמדברים על ההולוגרמה כאמצעי "להשיב לחיים" אמנים שהלכו לעולמם. מרוחו המלהיבה של הראפר טופאק שאקור ועד לאלביס פרסלי, הליכת הירח והקול החד פעמי של מייקל ג'קסון ועוד אמנים שהחזירו ציוד לבורא ושבים להופיע בגרסאות מדומות - ההולוגרמות עובדות יפה.

איך זה עובד? - מסך שקוף יורד על הבמה ומאפשר להקרין עליו את הדמות המופיעה מול עיני הקהל, בצורה שמזכירה את הכוכב עצמו, בהופעה חיה.

מדובר בפיתוח של טכניקה מהמאה ה-19 שנקראת Pepper's ghost, על שמו של ג'ון הנרי פפר הבריטי. הוא היה איש תאטרון שפיתח אותה לצרכים אלו בדיוק. בשנת 1862 הוא הציג בלונדון לראשונה רוח רפאים על הבמה, במסגרת הצגת תאטרון. תוך שימוש בזכוכית וזוויות תאורה, הוא הצליח לגרום לקהל לראות דמות שקופה שנראתה ממש כמו רוח רפאים.

הקהל הנדהם ראה את הקסם הזה והתרשם מאוד. הטריק עבד מצוין ומאז, כבר שנים רבות, משתמשים בהולוגרמת רוח הרפאים של פפר כדי להציג רוחות רפאים תיאטרליות. בימינו הן משמשות כדי להחזיר אמנים מעולם המוסיקה לחיים ולבמה.

ואכן, הרוחות הטכנולוגיות של ההולוגרמה שבות ושבים שוב ושוב. בשנים האחרונות החלו להשתמש בטכנולוגיית ההולוגרמה בתחום הבידור. אחד השימושים הראשונים של הולוגרמות היה החזרה לחיים של מוסיקאים מתים, כשבשנים האחרונות ניתן לראות הופעות חיות של אמנים כמו מייקל ג'קסון, אלביס ואחרים - כולם בגרסת הולוגרמה.

בטקס פרסי הגראמי ב-2006 הופיעה גם מלכת הפופ מדונה, כשהיא מלווה בלהקת הגורילז - להקה שמורכבת מדמויות מצוירות בכל תקליטיה, כמובן שהלהקה שליוותה את "מלכת הפופ" הייתה הולוגרמות, אבל בגודל אמיתי ובתלת ממד. הקהל היה משוכנע שהוא רואה את מדונה עצמה מופיעה באמת, אבל לאחר ההופעה התברר שגם היא הופיעה באמצעות הקרנה תלת ממדית.

קחו שנייה לדמיין - מה יהיה כשייצא להופעות הולוגרמיות הפרפורמר הטוב בהיסטוריה, פרדי מרקורי, סולן להקת קווין ומי שהגעגוע אליו רק גדל בזכות הסרט "רפסודיה בוהמית" שהכיר אותו לדורות הצעירים שלא זכו לשמוע אותו בזמן אמת?

ובואו נתקדם עוד צעד קטן, אבל ענק, עם הדמיון - האם יש סיכוי שנצליח בחיינו לחוות הופעה חיה של "הביטלס" באמצעות הולוגרמות? האם יופיעו ארבעת המופלאים על במה, לאחר שבחייהם הפסיקו את ההופעות בשל צעקות הביטלמניה? - אם כן הרי שזה יהיה ללא ספק אחד מסיבובי ההופעות המצליחים בהיסטוריה.


כך עושים את זה, בהופעה של כוכב ההיפ-הופ המת טופאק:

https://youtu.be/TGbrFmPBV0Y


השיטה הוותיקה של "רוחות פפר" להקרנת הולוגרמות על במה:

http://youtu.be/r27wrQOgawo



הסבר על הטכניקה בה שב הראפר המת טופאק להופיע בתור הולוגרמה, שנים לאחר מותו (עברית):

http://youtu.be/kf-cEFnSQAs?t=21s


הסבר של זה באנגלית:

http://youtu.be/ZXjDZMYPPmk


מייקל ג'קסון המת מופיע בטכנולוגיה הזו:

https://youtu.be/jDRTghGZ7XU


להקת הפופ אַבְּבָּא (ABBA) שממש לא מתה, אבל הזדקנה ומתכוונת להופיע בקרוב בהולוגרמות:

https://youtu.be/fewl1C2IhmY


אולי השלב הבא הוא שההולוגרמות יהיו גם צופים וירטואליים שייהנו מההופעה כהולוגרמות:

https://youtu.be/kKPqNd9zfnk


ואין ספק שהשיא יהיה כשישוב הפרפורמר הטוב בהיסטוריה, פרדי מרקורי בהולוגרמה - לא כמו הטריק שעשתה תחנת טלוויזיה בגרמניה:

https://youtu.be/OVtjXMq2sTw

העיר קולמנסקופ (Kolmanskop) שבמדבר נמיב בנמיביה נבנתה על ידי כורי היהלומים שבמחנה היהלומים קולמנסקופ, ליד חוף השלדים בנמיביה. פעם היא הייתה עיירת מכרה משגשגת, שבה עבדו ושגשגו כורי יהלומים שליד מכרות עשירים שהרוויחו הון תועפות. אבל קצת אחרי מלחמת העולם הראשונה, כשפחות ופחות יהלומים התגלו באזור, החלו האנשים לנטוש את המקום. ב-1954 ננטש המקום סופית.

כיום נחשבת קולמנסקופ הנטושה ליעד תיירות פופולארי. בין הבתים הנטושים ומלאי החול האדום של המדבר, אפשר לראות גם את בית מנהל מכרה היהלומים הנטוש. הרבה לאחר נטישת העיר, נמצאו בו לפי הסיפורים, גולגולות מנוקבות של כורים שנעלמו פעם. יש כאלה שמוכנים להעיד שרוחות הכורים משוטטות להן עדיין שם וממשיכות לחפש את המנהל האכזרי. או שככה לפחות מספרים לתיירים שבאים לראות את קולמנסקופ...


הנה סיפורה של עיר הכורים הרדופה של נמיביה:

https://youtu.be/W2Uv4Ud5b4g


בעיר הרפאים קולמנסקופ:

http://youtu.be/SbZ8XvL6woA


מצגת וידאו של ביקור בקולמנסקופ:

https://youtu.be/9otf0xtqY0g


ומצגת וידאו עם תמונות מקולמנסקופ:

https://youtu.be/uhmAumoEhQc