שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן תכניות הריאליטי ומה מניע את הצלחתן?
תּוֹכְנִיות מְצִיאוּת, או תוכניות ריאליטי (Reality show), מככבות בעשורים האחרונים בלוח התכניות של ערוצי הטלוויזיה הפופולריים בעולם כולו. ספורט, זמרה, יופי, חיזור, התנהגות חברתית, כושר פיזי ומה לא - מרתק לחשוב שכמעט לכל היבט באישיות שלנו יש כבר סדרת ריאליטי או פורמט שממנו נגזרות סדרות מתחרות רבות ומגוונות, מתכניות מקומיות שנוצרו אצלנו בטלוויזיה ובעיקר פורמטים עולמיים מצליחים, ש"עושים עלייה" לארץ.
רוצים לדבר על כישרון? - אז יהיו אינספור ריאליטיז של שירה. תחרות בהישרדות? - קיבלתם את הישרדות או המבצר (זוכרים?) משימות לכיבוש העולם? - פעם הייתם צריכים להיות ג'ינגס חאן או אלכסנדר הגדול והיום רק תצטרכו להתקבל ל"המירוץ למיליון".
למצוא בן זוג? - "חתונה ממבט ראשון", או "הרווק" או אלף מקבילים בעולם. לרזות? - המהפך. כושר פיזי? - הנינג'ה.
בא לכם קריירה עסקית? - דונלד טראמפ כבר ישפוט אתכם ב"המתמחה". לרקוד עם כוכבים, או בלי כוכבים, או רק לרקוד? - במה שלא תבחרו, יש כבר כזה והוא רוקד את עצמו בחדווה בין הפרסומות.
הפורמט המצליח וכנראה הקיצוני ביותר בטלוויזיית המיינסטרים של פעם, כלומר בטלוויזיה הפופולרית, היה "האח הגדול". מאז קמו לו בעולם מתחרים רבים. כולם סגרו אנשים בתוך וילה, יכטה, אי בודד או בית כלא מפואר שנראה כמו וילה ומרושת במצלמות. הפורמט הטיל שלל משימות, מאינפנטיליות ועד אכזריות, שבוחנות את היכולת להביא אל הקצה את האישיות של המשתתפים ואת היכולת החברתית שלהם, איך היא עומדת או נכשלת במבחן בתנאי הלחץ שיוצרת ההפקה וכדומה.
אבל למה אנחנו כל כך נהנים מהתכניות הללו? הרי במרבית המקרים אלה לא כוכבי מסך או כוכבים בכלל, ששובים את ליבנו? - נראה שמאה שנים של קולנוע וטלוויזיה, עתירי כוכבים ודמויות פיקטיביות, עוררו בנו צורך ועניין בגיבורים אותנטיים ולא מזויפים. מסתבר שהצופים של סוף המאה ה-20 ערגו לדמויות של אנשים פשוטים, עם סיפורים אישיים מרגשים, שייאבקו ביניהם, ינצחו את האחרים ויהפכו למלכי המסך החדשים.
הקרקע שעליה משגשגות תכניות הריאליטי היא הכמיהה שהייתה לנו כצופים, לשמוע ולראות סיפורים אמיתיים יותר. סיפורים של בני אדם כמונו, שאינם יציר כפיהם של תסריטאים וכותבים מקצועיים. רצינו לראות בני אדם אמיתיות, שהופכים בזמן קצר מאנונימיים מוחלטים למנצחים גדולים, לעשירים, ידוענים ומצליחים.
דומה שאותן 15 דקות של תהילה שהבטיח אנדי וורהול בעתיד לכל אחד מאיתנו מתממשות כאן במדויק ובאופן קיצוני - אל מול עינינו. ואנחנו אוהבים את זה. מנצחי או מי ששבו את ליבנו בריאליטי הופכים בהמשך לסלבריטאים וגדלים אל מול עינינו. אנחנו מרגישים קצת שותפים לתהליך והפרסום, ההצלחה והכסף שהם מרוויחים הם איכשהו מוצדקים יותר ונגישים יותר מבחינתנו כצופים.
וכשיש ביקוש אז יהיה גם היצע. התוצאה היא שצופי הטלוויזיה נמצאים היום במתקפה מתואמת של יוצרי פורמטים קיצוניים, שמבינים שהפקה זולה יחסית, כמו תכנית ריאליטי, יכולה למלא את כיסיהם בממון. יצר המציצנות, שנמצא בכל אחד מאיתנו, יושיב אותנו לראות את כל מה שייראה על המסך - כל זמן שיהיה חושפני, יצרי ורצוי גם קיצוני. ואפרופו קיצוניות - סף הריגושים שלנו עולה ועולה וכל תכנית ריאליטי חדשה צריכה להיות יותר ויותר קיצונית ולחצות גבולות שלא נחצו בעבר.
איפה זה יעצור לדעתכם? או יותר נכון לשאול - האם זה יעצור בכלל?
הנה הסיפור של הריאליטי בישראל (עברית):
https://youtu.be/YYms9cRtHE4
תולדות הראליטי המוסיקלי בישראל (עברית):
https://youtu.be/Cqem-ZxhRnc
הסרט "המופע של טרומן" שמתאר ריאליטי קיצוני שיוצא משליטה:
https://youtu.be/cLJAXu5OD-c
דוגמה למגוון תכניות הריאליטי של עונה אקראית (עברית):
https://youtu.be/G4olNJ7VFX4
ריאליטי ילדים הוא עניין מוקצן ונושא לדיון חינוכי עמוק עוד יותר (עברית):
https://youtu.be/91QO676D_rQ
ושניה של חיוך על פליטי ריאליטי (עברית):
https://youtu.be/HYs_kzoIA2E
מי זינקה מאלמוניות מוחלטת לניצחון באירוויזיון?
באירוויזיון של 2018 כבשה נטע ברזילי את אירופה. הזינוק המטאורי של הבחורה המוכשרת כל כך והרוח המיוחדת שלה, הם סיפור השראה לכל אחד שרוצה להצליח בהגשמת החלומות שלו.
התחרות הזו, שמאז ומתמיד היוותה בשביל כל זמר זמרת, או להקה סוג של חלום למקפצה בקריירה, היא לא פשוטה. מצד אחד מגיעים בשלוש דקות לאוזני מיליארדים של בני אדם ביבשת. מצד שני, נפילה שם יכולה לפגוע קשות בקריירה של אמנים מצליחים.
מה שנקרא "בוז או דוז (פואה...)".
נטע, כשהיא הגיעה לתחרות, הגיעה אלמונית כמעט לחלוטין. את תחרות הריאליטי, בה נבחרה לייצג את ישראל, היא לקחה בהליכה.
עם יכולות ווקאליות מטורפות, מראה חיצוני נדיר ולא מתנצל שנתן השראה להמון בנים אבל בעיקר בנות שאימצו את הביטחון העצמי שלה לעצמם ומכשיר הלופר (Looper), שהמון צעירים מוכשרים יוצרים איתו ביוטיוב מוסיקה מגניבה אבל היא הביאה לטלוויזיה בגדול והפכה אותו ברגע לסמל המסחרי שלה בארץ - כל אלו הביאו אותה לבמה הגדולה באירופה.
השיר שכתבה, ביחד עם כמה מיוצרי הפופ הטובים בישראל, העיד על העזה ומקוריות מוחלטים. כבר כשנחשף הקליפ ברשתות החברתיות הוא חולל התרגשות נדירה בחו"ל. סרטוני ה"ריאקשן", בהם יוטיוברים ובלוגרים מגיבים לשירי האירווויזיון המתקרב, חשפו שמדובר בשוס נדיר. מהלם ותדהמה נרגשת ועד התאהבות והתמכרות ברגע ליצור הישראלי המיוחד שהיא - התגובות היו מטורפות.
ואז באה הופעת במה נדירה ומיומנת, שכל פרט בה עוצב בכישרון ומקצוענות נדירים. מערימת חתולי המזל היפניים ועד האיפור והלבוש שלבשה, דרך התנועה של להקת הליווי, הסאונדים וההפקה המוסיקלית המדויקת - הכל בשיר שלה הוכן והונדס ברמה הגבוהה ביותר. הייטק ישראלי שלא היכרנו לפני התחרות הזו.
וכך, מתייצבת בחורה שכמה חודשים לפני כמעט ולא הכירו אפילו בישראל, זמרת סופר מוכשרת אבל כזו שנאבקת על ההישרדות והקריירה, מתגוררת בדירת שותפים ומקבלת גרושים להופעה, על הבמה הכי יוקרתית ולוקחת את התחרות בלי למצמץ.
מדובר בעבודת צוות, עם מערך תומך מטורף שבלעדיו לא היה לה סיכוי. אבל לפני הכל מדובר בכישרון אמיתי, אישה צעירה ומיוחדת שפילסה את דרכה למקום ושמרה על מי שהיא עד בוא ההצלחה.
היום היא נאבקת לשמר ולהמשיך אותה, כשבמקביל היא מהווה השראה לפופ חדש שהולך ומתפתח ברוחה. כנראה ששום אלה לי או נונו לא היו באים לעולם ומככבים כל כך בישראל בלי הדרך שפילסה.
נטע ברזילאי, או Neta כפי שהיא נקראת היום, היא גאווה נשית ואחרי זה ישראלית, אבל היא קודם כל גאווה שלה, של עצמה ושל הדרך שהיא עושה - ממש לא דרך המלך...
עם הלופר, לפני ההצלחה:
https://youtu.be/zk4RVTYNQ8w
בריאליטי שבו התפרסמה:
https://youtu.be/I4h5AZDScq4
מבצעת את הלהיט הגדול מדרום קוריאה:
https://youtu.be/AYG1GngcLRY
הנה הרגעים האחרונים לפני האירוויזיון:
https://youtu.be/OlO_ZIYXCo0
אהבת הקהל:
https://youtu.be/_Se-rRt8hGU
הקליפ של TOY:
https://youtu.be/UFZ2F8V9qVk
סיפור הסינדרלה של נטע ברזילי:
https://youtu.be/4PWb9_YsWiE?long=yes
וסרט תיעודי שמספר את הסיפור המופלא של נטע:
https://youtu.be/SF9QWx2IoKQ?long=yes
מהן 15 דקות התהילה של אנדי וורהול?
אנדי וורהול היה כנראה נביא מודרני. אמירתו בשנות ה-70, שבעתיד יוכל כל אחד לזכות ב-15 דקות של תהילה, הפכה לנבואה שהתממשה בדייקנות נדירה. איך? - בתכניות בריאליטי שבטלוויזיה.
ואכן, הנבואה הוורהולית הוגשמה במלואה בעידן תכניות הריאליטי של הטלוויזיה. כשהוא אמר את זה, לא זכו אנשים רגילים להגיע אל מסך הטלוויזיה, אלא אם היו פושעים או עבריינים. כיום, יכול כל אדם להפוך לכוכב או סלבריטאי, רק על ידי הופעה בתכנית ריאליטי בטלוויזיה.
למעשה, תוכניות ריאליטי היו לשינוי התרבותי הגדול של תקשורת ההמונים במילניום החדש. היום, כשהריאליטי הפך לאחד מעמודי התווך של התרבות הפופולרית, עצוב ככל שזה יהיה, אפשר רק להתפלא איך ניבא וורהול בדייקנות כה מופלאה את המיינסטרים העתידי של הז'אנר הטלוויזיוני.
אגב, רעיון התהילה העסיק את וורהול לא מעט. המשפט הידוע היה רק חלק מתפיסתו, שעיצבה רבות מעבודותיו. וורהול עצמו הרי התבסס על תמונות וצילומים של מפורסמים להכנת ההדפסים הכי ידועים שלו. אבל התהליך המעניין באמת הוא שההדפסים הללו עצמם הם חלק מהעבודות שהביאו לפרסומו שלו.
אבל מה הקשר לאותן חמש עשרה דקות תהילה? - עיתונאים רבים נוהגים לכתוב על 15 דקות התהילה של פלוני או אלמוני שהודחו מתכניות ריאליטי - פרק הזמן שעוד זוכרים אותם, מזמינים אותם להשקות של מוצרים ולמסיבות של ידוענים ומדווחים עליהם בטורי הרכילות כסלבריטאים לכל דבר.
כשנגמרים 15 הרגעים הסמליים הללו, במציאות כמובן שהם נמשכים ימים, שבועות וחודשים אחדים, נשכח פליט הריאליטי וחוזר לאלמוניות. נגמרו 15 דקות התהילה שהוקצבו לו על ידי המדיה והחברה האנושית. התחילה עולה חדשה של הריאליטי והמשתתפים החדשים הרבה יותר מעניינים אותן עכשיו.
הנה חמש עשרה הדקות של תהילה:
http://youtu.be/Al6Q0TFqpoU
והרצון להתפרסם ולזכות בתהילה:
http://youtu.be/7CjmvmufdLA
מהו אוכל מנחם ואת מי הוא מנחם?
אוכל מנחם (Comfort food) הוא אחד הביטויים הכי מרתקים בעולם. טוב, לא ממש, אבל שומעים אותו בשנים האחרונות כל כך הרבה בטלוויזיה, עד שנדמה לרגע ש"כולנו זקוקים לנחמה"... ורצוי עם צלחת מלאה מולנו.
פלא שעוד לא כתבו על זה שיר.
כי בינינו ובלי קורט של ציניות, איך מזון יכול לנחם? האם מדובר באנשים שגם קרה להם אסון והם גם רעבים? - הרי עד הטלוויזיה רובנו לא שמענו את הביטוי הזה.
אבל אוכל מנחם מוגדר כמאכל שמאפשר לאדם להרגיש טוב יותר. האוכל הזה, כשמו כן הוא - מנחם אדם הזקוק לנחמה. אדם כזה, מבואס, אתם יודעים, אדם כזה מתנחם באוכל. אם זה בזכות ערכו הנוסטלגי של המאכל (ערך נוסטלגי ליחיד או לתרבות שלימה) או בזכות הערך הסנטימנטלי שלו, שזה די דומה אבל לא נורא.
בטלוויזיה משתמשים כל כך הרבה בצירוף הזה ובצירופים קשורים, כמו "מנה מנחמת" או "מזון מנחם", או "ביס מנחם" ו"מרק מנחם", אבל בחיים עצמם אין ביטוי לקיומו של העניין הזה, של הנחמה הקולינרית הזו. נתערב שאף אחד לא שמע את סבתא שלו מכריזה ש"המנה הבאה תהיה מנה מנחמת..."
דומה שהרעיון של אוכל כזה הומצא במוחו של שף או בשלן בתכנית בישול כלשהי, ברגע של התפייטות טלוויזיונית חביבה ומשם זה כבר קיבל חיים משלו. אבל זה לא המקרה. הבטוי הזה, שהיום כל שופט ריאליטי או סו-שף משתמשים בו בנסיבות כאלה ואחרות, נולד כבר בשנת 1966. זה היה במאמר בעיתון "פאלם ביץ' פוסט" שצוין אז ש"מבוגרים המצויים בלחץ נפשי גדול נוטים לאכול אוכל שנהוג לכנות "אוכל מנחם".
לפי המאמר, מדובר במזון שקשור בביטחון של הילדות. דוגמאות נותנים שם בדמות הביצה הקלה של אימא או מרק העוף הביתי שנהגה אימא להכין."
במקומות שונים בעולם קושרים את הביטוי למזונות ביתיים ונוסטלגיים כמו מרק צח, פירה ופאי תפוחים. אצלנו בישראל אלה חמין, או קוסקוס וכמובן מרק עוף אמיתי.
אלו סוגי מזון שנחשבים למרגיעים של רגשות שליליים ומגבירים את הרגשות החיוביים. הם עושים זאת בקסם הזה של החזרה, לכמה דקות, לחמימות של אימא'לה ולבית הילדות שלנו. אח, הנחמה יכולה להיות כה טעימה...
ולא, גלידה היא לא אוכל מנחם, גם אם אוכלים אותה ובוכים מול הטלוויזיה. וזה מתחזק כשלומדים שכיום יש מגמה מדעית לקשור אוכל מנחם להשמנת יתר חולנית ואף להתמכרות לזלילה. אז תתנחמו, אבל אל תאכלו אכילה רגשית. פרטים בערך אחר בנושא.
הנה הסיפור הזה של אוכל מנחם (עברית):
https://youtu.be/Zwv_kpcYf4k
אוכל מנחם ביפן שבשבילו מוכנים היפנים לעמוד בתור של שעתיים!
https://youtu.be/Q2QCvORjBYk
ומה קורה כשהאוכל מנאכס דווקא? - הסצנה המפורסמת מצ'ארלי וחצי (עברית):
https://youtu.be/i0Sduu9TT74
מהו כשרון?
הכישרון הוא היכולת טבעית שלנו לעשות דבר מסוים בהצלחה. לאנשים שונים יש מצבים נתונים, שנולדו איתם, של תכונות שמאפשרות להם את היכולת להצליח בתחום מסוים.
דוגמאות מוכרות לכישרון הן למשל: כישרון מוסיקלי, כישרון ללמידה של שפות, כישרון חיקוי, כישרון כתיבה וכדומה.
דוגמה לכישרון גדול היא סוזאן בויל הסקוטית, זמרת שזכתה לתשומת לב בינלאומית לאחר שהתגלתה בתכנית ריאליטי באנגליה כאחד הכשרונות הגדולים בעולם הזמרה, על אף שהמראה שלה והנסיון הקודם שהיה לה לא רמזו על זה.
האינטרנט יכול לפרסם כיום, בתוך שעות אחדות, אנשים מוכשרים ולהפוך אותם למפורסמים בכל העולם. מספיק שסרטון שלהם באתרי וידאו כמו יוטיוב יהפוך למם או לסרטון ויראלי, כלומר יופץ במהירות בין הצופים באתר, כדי שהאלמוני של אתמול יהפוך לכוכב עולמי.
זה קרה פעם לסוזאן בויל וזה קרה לג'סטין ביבר, הנער שהפך לכוכב-על, לאחר שאמו העלתה לרשת שירים שהוא ביצע. זה גם קרה לזמר הקוריאני PSY, ששירו "גנגנם סטייל" הפך ללהיט עולמי דרך הרשת (ראו בתגית "גנגנם סטייל").
הנה סוזאן בויל באותו אודישן שחשף אותה לעולם (עברית):
http://youtu.be/EgoPlaam24Y
סרטון שמציג אנשים מוכשרים שעושים דברים מופלאים עם הכשרון שלהם:
https://youtu.be/nQeN5UcJ7MI
מולטי טאלנטית ומוסיקאית שוודית מדהימה בשם גונהילד קרלינג מנגנת על 20 כלי נגינה, רוקדת כמו רקדנית מקצועית ושרה בשלל שפות, כולל ביידיש (עברית):
https://youtu.be/8XsN9WYeRyw
וכישרון בשפע יש למי שיצר את הסרט הזה לרגל החלפתו של טראמפ בנשיאות:
https://youtu.be/DZqu8ojifhU
ממה מתפרנסים המשפיענים?
קייסי נייסטאט (Casey Neistat) הוא יוטיובר יהודי אמריקאי מפורסם, במאי ויוצר סרטים, וולוגר ומייסד ערוץ מולטימדיה שנמכר לענקית הטלוויזיה CNN וכללית איש מגניב, לא צעיר ולא יפה, אבל נחוש, חרוץ ועקבי, שחי את החלום של המשפיען והמתקשר האולטימטיבי. כל פוסט או סרטןן שלו מגיע למיליונים של בני אדם.
משפיענים (Influencers) הוא כינוי לסוג חדש של אנשים שפועלים באינטרנט, בעיקר ברשתות החברתיות. המשפיענים הם סוג של מעצבי דעה מודרניים, המקבילים הפופולריים, שלא לומר הפופוליסטיים, של הוגי הדעות מהעבר.
העוקבים של המשפיען הם קהל היעד שלו. אליהם המשפיענים מדברים וכותבים. חלק גדול מהמשפיענים והמשפיעניות מעלים כמה פוסטים ביום ומשתפים את העוקבות בהתרחשויות רבות בחייהם, בתחומי המומחיות או בתחביבים שלהם.
את המשפיענות אפשר כבר להגדיר כמקצוע, אחד מסוגי המקצועות החדשים של המאה ה-21, מקצוע שבעבר לא היה סיכוי שיוולד.
והפרנסה? - מהכנסות הפרסומות בבלוג או בווידאו שלהם, דרך המלצות משולמות על מוצרים, קמפיינים מסחריים מסווים או גלויים ועד הפיכה לפרזנטורים של מותגים ועסקים או אפילו מניות ועד שותפות בחברות הזנק, סטארטאפים, שהם הופכים לזרוע השיווקית שלהם.
לרוב, המוטיבציה של משפיענים רבים מתחילה מקידום עצמי. לעתים הסיבה היא שיווק של כלי תקשורת שממנו הם משתכרים, כמו אלו שמגישים תוכנית רדיו או טלוויזיה, או כותבים טור בעיתון. היו מהם ששיווקו את ההרצאות שלהם, או סתם החלו את הדרך ברצון לזכות באהדה ותשומת לב מהציבור.
בהמשך החלו להגיע התגמולים העסקיים של חברות, שהחלו לשלם להם כדי שינסו וימליצו על מוצריהן. משלמדו אותם עסקים שאותם משפיענים אכן הגדילו משמעותית את המכירות שלהם, התופעה הלכה וגברה. משפיענים רבים מכניסים כיום סכומי כסף יפים באופן זה.
המשפיענים הם חלק מ"כלכלת תשומת הלב", מה שזכה לכינוי "כלכלת הצומי". יש בישראל מיליוני צעירים ולא מעט מבוגרים שניזונים לצורך קבלת החדשות והמידע שלהם רק מהרשתות החברתיות. רדיו, עיתונים וטלוויזיה הם לא חלק מהיום יום שלהם. איך הם יקבלו תמונת עולם שמשקפת את המציאות בעולם האמיתי?
הנה קייסי נייסטט שמעיד על עצמו שככל שהורידו לו הוא העלה לעצמו:
https://youtu.be/jG7dSXcfVqE
משפיענית בעבודה (עברית):
https://youtu.be/mwXimQBsHo0
כשמרכזים אותם וזורקים אותם ממטוס (עברית):
https://youtu.be/2qI5_oUehwo
נסיונות ללמד את הטכניקות של המשפיענים (עברית):
https://youtu.be/DOWrJDQx4pY
מפורסמים יכולים להפיץ אפילו רעיונות שקשה להפיץ, במיוחד כשמגייסים רבים מהם להעביר מסר אחד (מתורגם):
https://youtu.be/2-yuhhrKuTs
הבלוגרים המטיילים:
https://youtu.be/R0WmkoOZ6ZE
המצחיקים שביניהם (עברית):
https://youtu.be/qFHrYUvi2ks
וכתבת טלוויזיה על סבתא ימימה - אושיית רשת לא צפויה (עברית):
https://youtu.be/G3gH8RkSvI4?long=yes
מיהו הפרזנטור ולמה הוא דרוש לחברות מסחריות?
פרזנטורים (Presentors), כולנו רואים ושומעים, הם מרכיב מאוד משמעותי בעולם הפרסום והשיווק של ימינו. אבל מה הבסיס לעניין בעצם?
פרזנטור הוא אדם מוכר בציבור או מפורסם שמייצג מותג או חברה בפרסומות ובקמפיינים שיווקיים. לרוב משמשים בתפקיד שחקנים, זמרים, מגישי טלוויזיה, ספורטאים או אנשים ידועים ובעלי אישיות ציבורית שיש לה השפעה על קהל גדול.
הפרזנטור עוזר למותג מסחרי לבלוט בשוק התחרותי בו הוא פועל ולהעביר את המסרים באופן אמין ומשכנע יותר.
חברות מסחריות משתמשות בפרזנטורים, לאורך זמן. זה מסייע להן ליצור קשר חזק יותר עם הצרכנים ואל קהל היעד בשוק הפוטנציאלי שלהם, כלומר עם מי שעשויים לצרוך את המוצר או השירות בשוק שאליו היא פונה (צעירים, בני הגיל השלישי, ילדים וכך הלאה).
האתגר של איתור הפנים הנכונות שייצגו את המותג ויתרמו לתדמיתו בציבור הוא גדול. בחירה לא נכונה עלולה לפגוע במותג במקום לעזור לו. ככל שהשוק בו הם פועלים הוא תחרותי, אנשי השיווק והפרסום יעשו מחקר רציני ומוקפד, כדי לדייק את האדם המתאים למותג.
הפרזנטורית שתיבחר למותג בשמים, למשל, חייבת להתאים לתדמיתו של המותג ולערכיו. אם לא תתאים היא עלולה אף לפגוע בו. כך גם כל פרסום שלילי עליה, שיפגע משמעותית במותג ולא פעם יוביל להשעייה זמנית או אף לפרידה ופיטורים.
דוגמה? - הפרזנטור שנחשב לאקס פקטור של השווקים התחרותיים, הפרזנטור המוערך והמוכר בעולם הוא ג'ורג' קלוני. השחקן הנחשב והיפה להפליא נבחר ב-2006 להיות הפנים של מותג קפה שמשווק מוצר מעולה, המבוסס על תחכום וירידה לפרטים ובראש ובראשונה - מוצר שייצר ללקוח חוויית אירוח מעולה.
הבחירה בקלוני שתכונותיו האישיות התאימו למותג Nespresso עשתה פלאים ותרמה לו רבות. השפעתו כפרזנטור הפכה למרכיב מרכזי בתפיסת מותג הקפה, הפכה את נספרסו לסמל סטטוס וסייעה לה להשתלט על ענף הקפסולות ולהוביל את כל התחום. מנגד, גם קלוני נהנה בזכותה משדרוג של תדמיתו ובזכות היותו הפרזנטור של החברה הוא כיום מהפנים המוכרות בעולם ומהאישים הנחשקים בתבל.
#יתרונות הפרזנטור
מוכרות - הפרזנטור כבר מוכר לקהל, מה שעוזר למשוך תשומת לב מיידית לפרסומות בכיכובו.
אמינות - הציבור נוטה לתת באישיות מוכרת יותר אמון מאשר בשחקן אנונימי.
רגש - פרזנטור מוצלח יכול ליצור חיבור רגשי בין המותג לצרכנים.
ערך מוסף - הפרזנטור מוסיף ערך למותג על ידי העברת התכונות החיוביות שלו למוצר.
בניגוד לשחקן רגיל בפרסומת, פרזנטור מזוהה עם המותג לאורך זמן ולא רק בפרסומת בודדת. המשווק משתמש בתדמיתו האישית כדי לחזק את המותג ולהשפיע על דעת הקהל גם בעולם הרדיו והטלוויזיה וגם ברשתות החברתיות.
בעולם של ימינו הפרזנטורים, יחד עם "אבק הכוכבים" שלהם, הם כלי שיווקי חזק שעוזר לחברות ליצור קשר אישי יותר עם הצרכנים ולבצר תדמית חזקה יותר למותג שלהן.
הפרזנטורים מביאים איתם מוכרות, אמינות וערך מוסף שחברות מסחריות יתקשו להשיג בדרכים אחרות וזה מה שהופך אותם לנכסים כה משמעותיים בעולם הפרסום והשיווק המודרני.
הנה פרזנטורית שהופכת לפנים של מותג:
https://youtu.be/B-GpYkUE0es
סלבריטאים ואנשים מפורסמים הם מועמדים ברורים (עברית):
https://youtu.be/HqHpci4aPWc
כך הופך איש ספורט ידוע לפרזנטור (עברית):
https://youtu.be/Oi13GCrrnL0
לעתים מגייסים הרבה מהם לשינוי מסיבי (מתורגם):
https://youtu.be/2-yuhhrKuTs
ויש את המצחיקים שביניהם (עברית):
https://youtu.be/qFHrYUvi2ks
מיהי הסינדרלה של עולם הזמר?
כשהיא עלתה לבמה, אישה לא צעירה, בעלת מראה של דודה סקוטית כעורה ושמנמנה, עם תסרוקת מיושנת והליכה כבדה, היא נראתה כמו הדבר האחרון שיקסום למישהו. אבל כשסוזאן בויל הסקוטית, פתחה את פיה כדי לשיר, היא הפכה ברגע אחד לסנסציה עולמית, שהייתה לאחת מאגדות הסינדרלה הגדולות של עידן הריאליטי.
בויל זכתה לתשומת לב בינלאומית לאחר שהתגלתה בתכנית ריאליטי באנגליה כאחד הכשרונות הגדולים בעולם הזמרה. על אף שהמראה שלה והנסיון הקודם שהיה לה לא רמזו על זה, זיהו אותה שופטי וצופי "הכישרון של בריטניה" כזמרת מדהימה. האינטרנט עשה את השאר.. הרשת יכולה לפרסם כיום אנשים מוכשרים בתוך שעות אחדות ולהפוך אותם למפורסמים בכל העולם. מספיק שסרטון שלהם באתרי וידאו כמו יוטיוב יהפוך למם או לסרטון ויראלי, כלומר יופץ במהירות בין הצופים באתר, כדי שהאלמוני של האתמול יהפוך לכוכב העולמי של מחר.
זה בדיוק מה שקרה לסוזאן בויל. מברווזון מכוער שאיש לא הביט לעברו היא הפכה ללהיט עולמי. האודישן שלה בתכנית הריאליטי הפך לאחד הקליפים הנצפים בהיסטוריה של אתר הוידאו יוטיוב והיא עצמה זכתה לסיפור סינדרלה מודרני ועתיר צופים. בויל גם זכתה לבסוף בתחרות הריאליטי הבריטית והפכה לזמרת עסוקה ומצליחה. כיום היא מופיעה בכל העולם וזוכה לאהבה וכבוד שמעולם לא חלמה על שכמותם.
היא גם ההוכחה שבעידן דוגמניות-העל, בתרבות הסלבס, היפים והצעירים, ועם קידוש הרזון והניתוחים הפלסטיים, גם היום יש עוד מי שמצליחים בזכות מה שיש בקנקן ולא במה שמצטלם ממנו.
הנה סוזאן בויל באותו אודישן שחשף אותה לעולם (מתורגם):
http://youtu.be/EgoPlaam24Y
וסיפורה של בויל ברשת (מתורגם):
https://youtu.be/eyKSdUfz3Ls?t=5m03s&end=7m35s?long=yes
מה היה הפריק שואו?
היו זמנים, בטרם היות הטלוויזיה והאינטרנט, שבידור היה עניין יקר. היום אנו רואים בלחיצת כפתור כל תופעה מוזרה, מכל פינה בעולם ומכל סוג שהוא. אבל פעם היינו צריכים לחפש את הדברים המופלאים, האקזוטיים, המוזרים והמפחידים ולשלם עליהם בכסף טוב.
ולכך נועד ה"פריק שאו" (Freak show), יריד המוזרים שהוצג בעבר במקומות שונים בעולם ובמסגרות שונות. בקרקסים, בקרנבלים ובירידים הציגו בעבר את יריד המוזרויות הזה.
מופעי מוזרויות הוצגו בדרך כלל בתור סוג של מופע משני או מופע שוליים (Sideshow) להתרחשות העיקרית - של הקרנבל, מופע הקרקס, מתקני הלונה הפארק או היריד העממי המקומי.
בפריק שאו נהגו להציג מגוון אנשים משונים ושלל תופעות מוזרות. היו בהם למשל "חריגים שלא מלידה" - נערות גומי, בולעי אש וחרבות, אנשים ששוכבים על מיטת מסמרים, משליכי סכינים ומי שמטפסים על סולם עשוי חרבות. אלה הוצגו לצד "מוזרויות אנוש", כמו אנשים מקועקעים, ענקים, גמדים או אנשים בעלי לקויות, מומים ועיוותים גופניים שונים, כדוגמת התאומים הסיאמיים או האנשים עם האיברים המיותרים או החסרים - בקיצור, אנשים שהוגדרו כ"חריגים מלידה".
היו שם אנשים בעלי חזות קיצונית. החל ממי שהשלט כינה אז "שלדים אנושיים", גברים רזים במיוחד, שלא פעם, אגב, היו "נשואים" לנשים בעלות שומן קיצוני, או כביכול נשואים להן, לאחר שזוג אמיתי זכה להצלחה ולשלל חיקויים...
אותם אמנים חריגים נהגו לבצע שלל הופעות ראווה ולהטוטים, שלא פעם הגחיכו אותם. כדי להשלים הכנסות נמכרו ב"פריק שואו" גם קלפים עם תמונות החריגים וסיפור חייהם, לצד מזכרות בנוסח "טבעות לענקים" או כובע של ננס.
לא פעם הציגו בסוף מופעי השוליים הללו גם מחזות קיצוניים למעוניינים ששילמו עוד יותר, כמו עוברים בתוך צנצנת (pickled punks), פוחלצי חיות מעוותות וכלי נשק ורכב שהוצגו ככאלה ששימשו רוצחים מפורסמים וסיקרנו אז מאוד את קהל המבקרים.
היסטורית, בין ה"פריקים" שהשתתפו בהופעות ראווה הללו בקרקס היו אנשים בעלי מומים וחריגויות גופניות שונות, שזכו לפרסום רב והפכו במאה ה-19 ל"כוכבי פריק שואו".
ביניהם מוזכרים מירטל קורבין בת ה-13, שהוגדרה כ"ילדה בעלת ארבע הרגליים מטקסס", פיט רובינסון, שעבד כאמן קרקס תחת שם הבמה "השלד האנושי" וג'וזף מריק, שסבל מעיוות גופני קשה ונודע בכינויו "איש הפיל".
הנה עולם הפריק שואוז:
https://youtu.be/26uiMJAC0ec
פריק שואו בלונה פארק בקוני איילנד:
https://youtu.be/-K9STCgY4sY
מגברת פני החזיר ועד איש הפיל - הנה כמה מפורסמים מהפריק פיפל של העבר:
https://youtu.be/A0Xqsf6-KEI
ועשרת כוכבי הפריק שיאו המוכרים ביותר:
https://youtu.be/JVqygcDH-Bw?long=yes
תּוֹכְנִיות מְצִיאוּת, או תוכניות ריאליטי (Reality show), מככבות בעשורים האחרונים בלוח התכניות של ערוצי הטלוויזיה הפופולריים בעולם כולו. ספורט, זמרה, יופי, חיזור, התנהגות חברתית, כושר פיזי ומה לא - מרתק לחשוב שכמעט לכל היבט באישיות שלנו יש כבר סדרת ריאליטי או פורמט שממנו נגזרות סדרות מתחרות רבות ומגוונות, מתכניות מקומיות שנוצרו אצלנו בטלוויזיה ובעיקר פורמטים עולמיים מצליחים, ש"עושים עלייה" לארץ.
רוצים לדבר על כישרון? - אז יהיו אינספור ריאליטיז של שירה. תחרות בהישרדות? - קיבלתם את הישרדות או המבצר (זוכרים?) משימות לכיבוש העולם? - פעם הייתם צריכים להיות ג'ינגס חאן או אלכסנדר הגדול והיום רק תצטרכו להתקבל ל"המירוץ למיליון".
למצוא בן זוג? - "חתונה ממבט ראשון", או "הרווק" או אלף מקבילים בעולם. לרזות? - המהפך. כושר פיזי? - הנינג'ה.
בא לכם קריירה עסקית? - דונלד טראמפ כבר ישפוט אתכם ב"המתמחה". לרקוד עם כוכבים, או בלי כוכבים, או רק לרקוד? - במה שלא תבחרו, יש כבר כזה והוא רוקד את עצמו בחדווה בין הפרסומות.
הפורמט המצליח וכנראה הקיצוני ביותר בטלוויזיית המיינסטרים של פעם, כלומר בטלוויזיה הפופולרית, היה "האח הגדול". מאז קמו לו בעולם מתחרים רבים. כולם סגרו אנשים בתוך וילה, יכטה, אי בודד או בית כלא מפואר שנראה כמו וילה ומרושת במצלמות. הפורמט הטיל שלל משימות, מאינפנטיליות ועד אכזריות, שבוחנות את היכולת להביא אל הקצה את האישיות של המשתתפים ואת היכולת החברתית שלהם, איך היא עומדת או נכשלת במבחן בתנאי הלחץ שיוצרת ההפקה וכדומה.
אבל למה אנחנו כל כך נהנים מהתכניות הללו? הרי במרבית המקרים אלה לא כוכבי מסך או כוכבים בכלל, ששובים את ליבנו? - נראה שמאה שנים של קולנוע וטלוויזיה, עתירי כוכבים ודמויות פיקטיביות, עוררו בנו צורך ועניין בגיבורים אותנטיים ולא מזויפים. מסתבר שהצופים של סוף המאה ה-20 ערגו לדמויות של אנשים פשוטים, עם סיפורים אישיים מרגשים, שייאבקו ביניהם, ינצחו את האחרים ויהפכו למלכי המסך החדשים.
הקרקע שעליה משגשגות תכניות הריאליטי היא הכמיהה שהייתה לנו כצופים, לשמוע ולראות סיפורים אמיתיים יותר. סיפורים של בני אדם כמונו, שאינם יציר כפיהם של תסריטאים וכותבים מקצועיים. רצינו לראות בני אדם אמיתיות, שהופכים בזמן קצר מאנונימיים מוחלטים למנצחים גדולים, לעשירים, ידוענים ומצליחים.
דומה שאותן 15 דקות של תהילה שהבטיח אנדי וורהול בעתיד לכל אחד מאיתנו מתממשות כאן במדויק ובאופן קיצוני - אל מול עינינו. ואנחנו אוהבים את זה. מנצחי או מי ששבו את ליבנו בריאליטי הופכים בהמשך לסלבריטאים וגדלים אל מול עינינו. אנחנו מרגישים קצת שותפים לתהליך והפרסום, ההצלחה והכסף שהם מרוויחים הם איכשהו מוצדקים יותר ונגישים יותר מבחינתנו כצופים.
וכשיש ביקוש אז יהיה גם היצע. התוצאה היא שצופי הטלוויזיה נמצאים היום במתקפה מתואמת של יוצרי פורמטים קיצוניים, שמבינים שהפקה זולה יחסית, כמו תכנית ריאליטי, יכולה למלא את כיסיהם בממון. יצר המציצנות, שנמצא בכל אחד מאיתנו, יושיב אותנו לראות את כל מה שייראה על המסך - כל זמן שיהיה חושפני, יצרי ורצוי גם קיצוני. ואפרופו קיצוניות - סף הריגושים שלנו עולה ועולה וכל תכנית ריאליטי חדשה צריכה להיות יותר ויותר קיצונית ולחצות גבולות שלא נחצו בעבר.
איפה זה יעצור לדעתכם? או יותר נכון לשאול - האם זה יעצור בכלל?
הנה הסיפור של הריאליטי בישראל (עברית):
https://youtu.be/YYms9cRtHE4
תולדות הראליטי המוסיקלי בישראל (עברית):
https://youtu.be/Cqem-ZxhRnc
הסרט "המופע של טרומן" שמתאר ריאליטי קיצוני שיוצא משליטה:
https://youtu.be/cLJAXu5OD-c
דוגמה למגוון תכניות הריאליטי של עונה אקראית (עברית):
https://youtu.be/G4olNJ7VFX4
ריאליטי ילדים הוא עניין מוקצן ונושא לדיון חינוכי עמוק עוד יותר (עברית):
https://youtu.be/91QO676D_rQ
ושניה של חיוך על פליטי ריאליטי (עברית):
https://youtu.be/HYs_kzoIA2E
באירוויזיון של 2018 כבשה נטע ברזילי את אירופה. הזינוק המטאורי של הבחורה המוכשרת כל כך והרוח המיוחדת שלה, הם סיפור השראה לכל אחד שרוצה להצליח בהגשמת החלומות שלו.
התחרות הזו, שמאז ומתמיד היוותה בשביל כל זמר זמרת, או להקה סוג של חלום למקפצה בקריירה, היא לא פשוטה. מצד אחד מגיעים בשלוש דקות לאוזני מיליארדים של בני אדם ביבשת. מצד שני, נפילה שם יכולה לפגוע קשות בקריירה של אמנים מצליחים.
מה שנקרא "בוז או דוז (פואה...)".
נטע, כשהיא הגיעה לתחרות, הגיעה אלמונית כמעט לחלוטין. את תחרות הריאליטי, בה נבחרה לייצג את ישראל, היא לקחה בהליכה.
עם יכולות ווקאליות מטורפות, מראה חיצוני נדיר ולא מתנצל שנתן השראה להמון בנים אבל בעיקר בנות שאימצו את הביטחון העצמי שלה לעצמם ומכשיר הלופר (Looper), שהמון צעירים מוכשרים יוצרים איתו ביוטיוב מוסיקה מגניבה אבל היא הביאה לטלוויזיה בגדול והפכה אותו ברגע לסמל המסחרי שלה בארץ - כל אלו הביאו אותה לבמה הגדולה באירופה.
השיר שכתבה, ביחד עם כמה מיוצרי הפופ הטובים בישראל, העיד על העזה ומקוריות מוחלטים. כבר כשנחשף הקליפ ברשתות החברתיות הוא חולל התרגשות נדירה בחו"ל. סרטוני ה"ריאקשן", בהם יוטיוברים ובלוגרים מגיבים לשירי האירווויזיון המתקרב, חשפו שמדובר בשוס נדיר. מהלם ותדהמה נרגשת ועד התאהבות והתמכרות ברגע ליצור הישראלי המיוחד שהיא - התגובות היו מטורפות.
ואז באה הופעת במה נדירה ומיומנת, שכל פרט בה עוצב בכישרון ומקצוענות נדירים. מערימת חתולי המזל היפניים ועד האיפור והלבוש שלבשה, דרך התנועה של להקת הליווי, הסאונדים וההפקה המוסיקלית המדויקת - הכל בשיר שלה הוכן והונדס ברמה הגבוהה ביותר. הייטק ישראלי שלא היכרנו לפני התחרות הזו.
וכך, מתייצבת בחורה שכמה חודשים לפני כמעט ולא הכירו אפילו בישראל, זמרת סופר מוכשרת אבל כזו שנאבקת על ההישרדות והקריירה, מתגוררת בדירת שותפים ומקבלת גרושים להופעה, על הבמה הכי יוקרתית ולוקחת את התחרות בלי למצמץ.
מדובר בעבודת צוות, עם מערך תומך מטורף שבלעדיו לא היה לה סיכוי. אבל לפני הכל מדובר בכישרון אמיתי, אישה צעירה ומיוחדת שפילסה את דרכה למקום ושמרה על מי שהיא עד בוא ההצלחה.
היום היא נאבקת לשמר ולהמשיך אותה, כשבמקביל היא מהווה השראה לפופ חדש שהולך ומתפתח ברוחה. כנראה ששום אלה לי או נונו לא היו באים לעולם ומככבים כל כך בישראל בלי הדרך שפילסה.
נטע ברזילאי, או Neta כפי שהיא נקראת היום, היא גאווה נשית ואחרי זה ישראלית, אבל היא קודם כל גאווה שלה, של עצמה ושל הדרך שהיא עושה - ממש לא דרך המלך...
עם הלופר, לפני ההצלחה:
https://youtu.be/zk4RVTYNQ8w
בריאליטי שבו התפרסמה:
https://youtu.be/I4h5AZDScq4
מבצעת את הלהיט הגדול מדרום קוריאה:
https://youtu.be/AYG1GngcLRY
הנה הרגעים האחרונים לפני האירוויזיון:
https://youtu.be/OlO_ZIYXCo0
אהבת הקהל:
https://youtu.be/_Se-rRt8hGU
הקליפ של TOY:
https://youtu.be/UFZ2F8V9qVk
סיפור הסינדרלה של נטע ברזילי:
https://youtu.be/4PWb9_YsWiE?long=yes
וסרט תיעודי שמספר את הסיפור המופלא של נטע:
https://youtu.be/SF9QWx2IoKQ?long=yes
אנדי וורהול היה כנראה נביא מודרני. אמירתו בשנות ה-70, שבעתיד יוכל כל אחד לזכות ב-15 דקות של תהילה, הפכה לנבואה שהתממשה בדייקנות נדירה. איך? - בתכניות בריאליטי שבטלוויזיה.
ואכן, הנבואה הוורהולית הוגשמה במלואה בעידן תכניות הריאליטי של הטלוויזיה. כשהוא אמר את זה, לא זכו אנשים רגילים להגיע אל מסך הטלוויזיה, אלא אם היו פושעים או עבריינים. כיום, יכול כל אדם להפוך לכוכב או סלבריטאי, רק על ידי הופעה בתכנית ריאליטי בטלוויזיה.
למעשה, תוכניות ריאליטי היו לשינוי התרבותי הגדול של תקשורת ההמונים במילניום החדש. היום, כשהריאליטי הפך לאחד מעמודי התווך של התרבות הפופולרית, עצוב ככל שזה יהיה, אפשר רק להתפלא איך ניבא וורהול בדייקנות כה מופלאה את המיינסטרים העתידי של הז'אנר הטלוויזיוני.
אגב, רעיון התהילה העסיק את וורהול לא מעט. המשפט הידוע היה רק חלק מתפיסתו, שעיצבה רבות מעבודותיו. וורהול עצמו הרי התבסס על תמונות וצילומים של מפורסמים להכנת ההדפסים הכי ידועים שלו. אבל התהליך המעניין באמת הוא שההדפסים הללו עצמם הם חלק מהעבודות שהביאו לפרסומו שלו.
אבל מה הקשר לאותן חמש עשרה דקות תהילה? - עיתונאים רבים נוהגים לכתוב על 15 דקות התהילה של פלוני או אלמוני שהודחו מתכניות ריאליטי - פרק הזמן שעוד זוכרים אותם, מזמינים אותם להשקות של מוצרים ולמסיבות של ידוענים ומדווחים עליהם בטורי הרכילות כסלבריטאים לכל דבר.
כשנגמרים 15 הרגעים הסמליים הללו, במציאות כמובן שהם נמשכים ימים, שבועות וחודשים אחדים, נשכח פליט הריאליטי וחוזר לאלמוניות. נגמרו 15 דקות התהילה שהוקצבו לו על ידי המדיה והחברה האנושית. התחילה עולה חדשה של הריאליטי והמשתתפים החדשים הרבה יותר מעניינים אותן עכשיו.
הנה חמש עשרה הדקות של תהילה:
http://youtu.be/Al6Q0TFqpoU
והרצון להתפרסם ולזכות בתהילה:
http://youtu.be/7CjmvmufdLA
אוכל מנחם (Comfort food) הוא אחד הביטויים הכי מרתקים בעולם. טוב, לא ממש, אבל שומעים אותו בשנים האחרונות כל כך הרבה בטלוויזיה, עד שנדמה לרגע ש"כולנו זקוקים לנחמה"... ורצוי עם צלחת מלאה מולנו.
פלא שעוד לא כתבו על זה שיר.
כי בינינו ובלי קורט של ציניות, איך מזון יכול לנחם? האם מדובר באנשים שגם קרה להם אסון והם גם רעבים? - הרי עד הטלוויזיה רובנו לא שמענו את הביטוי הזה.
אבל אוכל מנחם מוגדר כמאכל שמאפשר לאדם להרגיש טוב יותר. האוכל הזה, כשמו כן הוא - מנחם אדם הזקוק לנחמה. אדם כזה, מבואס, אתם יודעים, אדם כזה מתנחם באוכל. אם זה בזכות ערכו הנוסטלגי של המאכל (ערך נוסטלגי ליחיד או לתרבות שלימה) או בזכות הערך הסנטימנטלי שלו, שזה די דומה אבל לא נורא.
בטלוויזיה משתמשים כל כך הרבה בצירוף הזה ובצירופים קשורים, כמו "מנה מנחמת" או "מזון מנחם", או "ביס מנחם" ו"מרק מנחם", אבל בחיים עצמם אין ביטוי לקיומו של העניין הזה, של הנחמה הקולינרית הזו. נתערב שאף אחד לא שמע את סבתא שלו מכריזה ש"המנה הבאה תהיה מנה מנחמת..."
דומה שהרעיון של אוכל כזה הומצא במוחו של שף או בשלן בתכנית בישול כלשהי, ברגע של התפייטות טלוויזיונית חביבה ומשם זה כבר קיבל חיים משלו. אבל זה לא המקרה. הבטוי הזה, שהיום כל שופט ריאליטי או סו-שף משתמשים בו בנסיבות כאלה ואחרות, נולד כבר בשנת 1966. זה היה במאמר בעיתון "פאלם ביץ' פוסט" שצוין אז ש"מבוגרים המצויים בלחץ נפשי גדול נוטים לאכול אוכל שנהוג לכנות "אוכל מנחם".
לפי המאמר, מדובר במזון שקשור בביטחון של הילדות. דוגמאות נותנים שם בדמות הביצה הקלה של אימא או מרק העוף הביתי שנהגה אימא להכין."
במקומות שונים בעולם קושרים את הביטוי למזונות ביתיים ונוסטלגיים כמו מרק צח, פירה ופאי תפוחים. אצלנו בישראל אלה חמין, או קוסקוס וכמובן מרק עוף אמיתי.
אלו סוגי מזון שנחשבים למרגיעים של רגשות שליליים ומגבירים את הרגשות החיוביים. הם עושים זאת בקסם הזה של החזרה, לכמה דקות, לחמימות של אימא'לה ולבית הילדות שלנו. אח, הנחמה יכולה להיות כה טעימה...
ולא, גלידה היא לא אוכל מנחם, גם אם אוכלים אותה ובוכים מול הטלוויזיה. וזה מתחזק כשלומדים שכיום יש מגמה מדעית לקשור אוכל מנחם להשמנת יתר חולנית ואף להתמכרות לזלילה. אז תתנחמו, אבל אל תאכלו אכילה רגשית. פרטים בערך אחר בנושא.
הנה הסיפור הזה של אוכל מנחם (עברית):
https://youtu.be/Zwv_kpcYf4k
אוכל מנחם ביפן שבשבילו מוכנים היפנים לעמוד בתור של שעתיים!
https://youtu.be/Q2QCvORjBYk
ומה קורה כשהאוכל מנאכס דווקא? - הסצנה המפורסמת מצ'ארלי וחצי (עברית):
https://youtu.be/i0Sduu9TT74
ריאליטי
הכישרון הוא היכולת טבעית שלנו לעשות דבר מסוים בהצלחה. לאנשים שונים יש מצבים נתונים, שנולדו איתם, של תכונות שמאפשרות להם את היכולת להצליח בתחום מסוים.
דוגמאות מוכרות לכישרון הן למשל: כישרון מוסיקלי, כישרון ללמידה של שפות, כישרון חיקוי, כישרון כתיבה וכדומה.
דוגמה לכישרון גדול היא סוזאן בויל הסקוטית, זמרת שזכתה לתשומת לב בינלאומית לאחר שהתגלתה בתכנית ריאליטי באנגליה כאחד הכשרונות הגדולים בעולם הזמרה, על אף שהמראה שלה והנסיון הקודם שהיה לה לא רמזו על זה.
האינטרנט יכול לפרסם כיום, בתוך שעות אחדות, אנשים מוכשרים ולהפוך אותם למפורסמים בכל העולם. מספיק שסרטון שלהם באתרי וידאו כמו יוטיוב יהפוך למם או לסרטון ויראלי, כלומר יופץ במהירות בין הצופים באתר, כדי שהאלמוני של אתמול יהפוך לכוכב עולמי.
זה קרה פעם לסוזאן בויל וזה קרה לג'סטין ביבר, הנער שהפך לכוכב-על, לאחר שאמו העלתה לרשת שירים שהוא ביצע. זה גם קרה לזמר הקוריאני PSY, ששירו "גנגנם סטייל" הפך ללהיט עולמי דרך הרשת (ראו בתגית "גנגנם סטייל").
הנה סוזאן בויל באותו אודישן שחשף אותה לעולם (עברית):
http://youtu.be/EgoPlaam24Y
סרטון שמציג אנשים מוכשרים שעושים דברים מופלאים עם הכשרון שלהם:
https://youtu.be/nQeN5UcJ7MI
מולטי טאלנטית ומוסיקאית שוודית מדהימה בשם גונהילד קרלינג מנגנת על 20 כלי נגינה, רוקדת כמו רקדנית מקצועית ושרה בשלל שפות, כולל ביידיש (עברית):
https://youtu.be/8XsN9WYeRyw
וכישרון בשפע יש למי שיצר את הסרט הזה לרגל החלפתו של טראמפ בנשיאות:
https://youtu.be/DZqu8ojifhU
קייסי נייסטאט (Casey Neistat) הוא יוטיובר יהודי אמריקאי מפורסם, במאי ויוצר סרטים, וולוגר ומייסד ערוץ מולטימדיה שנמכר לענקית הטלוויזיה CNN וכללית איש מגניב, לא צעיר ולא יפה, אבל נחוש, חרוץ ועקבי, שחי את החלום של המשפיען והמתקשר האולטימטיבי. כל פוסט או סרטןן שלו מגיע למיליונים של בני אדם.
משפיענים (Influencers) הוא כינוי לסוג חדש של אנשים שפועלים באינטרנט, בעיקר ברשתות החברתיות. המשפיענים הם סוג של מעצבי דעה מודרניים, המקבילים הפופולריים, שלא לומר הפופוליסטיים, של הוגי הדעות מהעבר.
העוקבים של המשפיען הם קהל היעד שלו. אליהם המשפיענים מדברים וכותבים. חלק גדול מהמשפיענים והמשפיעניות מעלים כמה פוסטים ביום ומשתפים את העוקבות בהתרחשויות רבות בחייהם, בתחומי המומחיות או בתחביבים שלהם.
את המשפיענות אפשר כבר להגדיר כמקצוע, אחד מסוגי המקצועות החדשים של המאה ה-21, מקצוע שבעבר לא היה סיכוי שיוולד.
והפרנסה? - מהכנסות הפרסומות בבלוג או בווידאו שלהם, דרך המלצות משולמות על מוצרים, קמפיינים מסחריים מסווים או גלויים ועד הפיכה לפרזנטורים של מותגים ועסקים או אפילו מניות ועד שותפות בחברות הזנק, סטארטאפים, שהם הופכים לזרוע השיווקית שלהם.
לרוב, המוטיבציה של משפיענים רבים מתחילה מקידום עצמי. לעתים הסיבה היא שיווק של כלי תקשורת שממנו הם משתכרים, כמו אלו שמגישים תוכנית רדיו או טלוויזיה, או כותבים טור בעיתון. היו מהם ששיווקו את ההרצאות שלהם, או סתם החלו את הדרך ברצון לזכות באהדה ותשומת לב מהציבור.
בהמשך החלו להגיע התגמולים העסקיים של חברות, שהחלו לשלם להם כדי שינסו וימליצו על מוצריהן. משלמדו אותם עסקים שאותם משפיענים אכן הגדילו משמעותית את המכירות שלהם, התופעה הלכה וגברה. משפיענים רבים מכניסים כיום סכומי כסף יפים באופן זה.
המשפיענים הם חלק מ"כלכלת תשומת הלב", מה שזכה לכינוי "כלכלת הצומי". יש בישראל מיליוני צעירים ולא מעט מבוגרים שניזונים לצורך קבלת החדשות והמידע שלהם רק מהרשתות החברתיות. רדיו, עיתונים וטלוויזיה הם לא חלק מהיום יום שלהם. איך הם יקבלו תמונת עולם שמשקפת את המציאות בעולם האמיתי?
הנה קייסי נייסטט שמעיד על עצמו שככל שהורידו לו הוא העלה לעצמו:
https://youtu.be/jG7dSXcfVqE
משפיענית בעבודה (עברית):
https://youtu.be/mwXimQBsHo0
כשמרכזים אותם וזורקים אותם ממטוס (עברית):
https://youtu.be/2qI5_oUehwo
נסיונות ללמד את הטכניקות של המשפיענים (עברית):
https://youtu.be/DOWrJDQx4pY
מפורסמים יכולים להפיץ אפילו רעיונות שקשה להפיץ, במיוחד כשמגייסים רבים מהם להעביר מסר אחד (מתורגם):
https://youtu.be/2-yuhhrKuTs
הבלוגרים המטיילים:
https://youtu.be/R0WmkoOZ6ZE
המצחיקים שביניהם (עברית):
https://youtu.be/qFHrYUvi2ks
וכתבת טלוויזיה על סבתא ימימה - אושיית רשת לא צפויה (עברית):
https://youtu.be/G3gH8RkSvI4?long=yes
פרזנטורים (Presentors), כולנו רואים ושומעים, הם מרכיב מאוד משמעותי בעולם הפרסום והשיווק של ימינו. אבל מה הבסיס לעניין בעצם?
פרזנטור הוא אדם מוכר בציבור או מפורסם שמייצג מותג או חברה בפרסומות ובקמפיינים שיווקיים. לרוב משמשים בתפקיד שחקנים, זמרים, מגישי טלוויזיה, ספורטאים או אנשים ידועים ובעלי אישיות ציבורית שיש לה השפעה על קהל גדול.
הפרזנטור עוזר למותג מסחרי לבלוט בשוק התחרותי בו הוא פועל ולהעביר את המסרים באופן אמין ומשכנע יותר.
חברות מסחריות משתמשות בפרזנטורים, לאורך זמן. זה מסייע להן ליצור קשר חזק יותר עם הצרכנים ואל קהל היעד בשוק הפוטנציאלי שלהם, כלומר עם מי שעשויים לצרוך את המוצר או השירות בשוק שאליו היא פונה (צעירים, בני הגיל השלישי, ילדים וכך הלאה).
האתגר של איתור הפנים הנכונות שייצגו את המותג ויתרמו לתדמיתו בציבור הוא גדול. בחירה לא נכונה עלולה לפגוע במותג במקום לעזור לו. ככל שהשוק בו הם פועלים הוא תחרותי, אנשי השיווק והפרסום יעשו מחקר רציני ומוקפד, כדי לדייק את האדם המתאים למותג.
הפרזנטורית שתיבחר למותג בשמים, למשל, חייבת להתאים לתדמיתו של המותג ולערכיו. אם לא תתאים היא עלולה אף לפגוע בו. כך גם כל פרסום שלילי עליה, שיפגע משמעותית במותג ולא פעם יוביל להשעייה זמנית או אף לפרידה ופיטורים.
דוגמה? - הפרזנטור שנחשב לאקס פקטור של השווקים התחרותיים, הפרזנטור המוערך והמוכר בעולם הוא ג'ורג' קלוני. השחקן הנחשב והיפה להפליא נבחר ב-2006 להיות הפנים של מותג קפה שמשווק מוצר מעולה, המבוסס על תחכום וירידה לפרטים ובראש ובראשונה - מוצר שייצר ללקוח חוויית אירוח מעולה.
הבחירה בקלוני שתכונותיו האישיות התאימו למותג Nespresso עשתה פלאים ותרמה לו רבות. השפעתו כפרזנטור הפכה למרכיב מרכזי בתפיסת מותג הקפה, הפכה את נספרסו לסמל סטטוס וסייעה לה להשתלט על ענף הקפסולות ולהוביל את כל התחום. מנגד, גם קלוני נהנה בזכותה משדרוג של תדמיתו ובזכות היותו הפרזנטור של החברה הוא כיום מהפנים המוכרות בעולם ומהאישים הנחשקים בתבל.
#יתרונות הפרזנטור
מוכרות - הפרזנטור כבר מוכר לקהל, מה שעוזר למשוך תשומת לב מיידית לפרסומות בכיכובו.
אמינות - הציבור נוטה לתת באישיות מוכרת יותר אמון מאשר בשחקן אנונימי.
רגש - פרזנטור מוצלח יכול ליצור חיבור רגשי בין המותג לצרכנים.
ערך מוסף - הפרזנטור מוסיף ערך למותג על ידי העברת התכונות החיוביות שלו למוצר.
בניגוד לשחקן רגיל בפרסומת, פרזנטור מזוהה עם המותג לאורך זמן ולא רק בפרסומת בודדת. המשווק משתמש בתדמיתו האישית כדי לחזק את המותג ולהשפיע על דעת הקהל גם בעולם הרדיו והטלוויזיה וגם ברשתות החברתיות.
בעולם של ימינו הפרזנטורים, יחד עם "אבק הכוכבים" שלהם, הם כלי שיווקי חזק שעוזר לחברות ליצור קשר אישי יותר עם הצרכנים ולבצר תדמית חזקה יותר למותג שלהן.
הפרזנטורים מביאים איתם מוכרות, אמינות וערך מוסף שחברות מסחריות יתקשו להשיג בדרכים אחרות וזה מה שהופך אותם לנכסים כה משמעותיים בעולם הפרסום והשיווק המודרני.
הנה פרזנטורית שהופכת לפנים של מותג:
https://youtu.be/B-GpYkUE0es
סלבריטאים ואנשים מפורסמים הם מועמדים ברורים (עברית):
https://youtu.be/HqHpci4aPWc
כך הופך איש ספורט ידוע לפרזנטור (עברית):
https://youtu.be/Oi13GCrrnL0
לעתים מגייסים הרבה מהם לשינוי מסיבי (מתורגם):
https://youtu.be/2-yuhhrKuTs
ויש את המצחיקים שביניהם (עברית):
https://youtu.be/qFHrYUvi2ks
כשהיא עלתה לבמה, אישה לא צעירה, בעלת מראה של דודה סקוטית כעורה ושמנמנה, עם תסרוקת מיושנת והליכה כבדה, היא נראתה כמו הדבר האחרון שיקסום למישהו. אבל כשסוזאן בויל הסקוטית, פתחה את פיה כדי לשיר, היא הפכה ברגע אחד לסנסציה עולמית, שהייתה לאחת מאגדות הסינדרלה הגדולות של עידן הריאליטי.
בויל זכתה לתשומת לב בינלאומית לאחר שהתגלתה בתכנית ריאליטי באנגליה כאחד הכשרונות הגדולים בעולם הזמרה. על אף שהמראה שלה והנסיון הקודם שהיה לה לא רמזו על זה, זיהו אותה שופטי וצופי "הכישרון של בריטניה" כזמרת מדהימה. האינטרנט עשה את השאר.. הרשת יכולה לפרסם כיום אנשים מוכשרים בתוך שעות אחדות ולהפוך אותם למפורסמים בכל העולם. מספיק שסרטון שלהם באתרי וידאו כמו יוטיוב יהפוך למם או לסרטון ויראלי, כלומר יופץ במהירות בין הצופים באתר, כדי שהאלמוני של האתמול יהפוך לכוכב העולמי של מחר.
זה בדיוק מה שקרה לסוזאן בויל. מברווזון מכוער שאיש לא הביט לעברו היא הפכה ללהיט עולמי. האודישן שלה בתכנית הריאליטי הפך לאחד הקליפים הנצפים בהיסטוריה של אתר הוידאו יוטיוב והיא עצמה זכתה לסיפור סינדרלה מודרני ועתיר צופים. בויל גם זכתה לבסוף בתחרות הריאליטי הבריטית והפכה לזמרת עסוקה ומצליחה. כיום היא מופיעה בכל העולם וזוכה לאהבה וכבוד שמעולם לא חלמה על שכמותם.
היא גם ההוכחה שבעידן דוגמניות-העל, בתרבות הסלבס, היפים והצעירים, ועם קידוש הרזון והניתוחים הפלסטיים, גם היום יש עוד מי שמצליחים בזכות מה שיש בקנקן ולא במה שמצטלם ממנו.
הנה סוזאן בויל באותו אודישן שחשף אותה לעולם (מתורגם):
http://youtu.be/EgoPlaam24Y
וסיפורה של בויל ברשת (מתורגם):
https://youtu.be/eyKSdUfz3Ls?t=5m03s&end=7m35s?long=yes
היו זמנים, בטרם היות הטלוויזיה והאינטרנט, שבידור היה עניין יקר. היום אנו רואים בלחיצת כפתור כל תופעה מוזרה, מכל פינה בעולם ומכל סוג שהוא. אבל פעם היינו צריכים לחפש את הדברים המופלאים, האקזוטיים, המוזרים והמפחידים ולשלם עליהם בכסף טוב.
ולכך נועד ה"פריק שאו" (Freak show), יריד המוזרים שהוצג בעבר במקומות שונים בעולם ובמסגרות שונות. בקרקסים, בקרנבלים ובירידים הציגו בעבר את יריד המוזרויות הזה.
מופעי מוזרויות הוצגו בדרך כלל בתור סוג של מופע משני או מופע שוליים (Sideshow) להתרחשות העיקרית - של הקרנבל, מופע הקרקס, מתקני הלונה הפארק או היריד העממי המקומי.
בפריק שאו נהגו להציג מגוון אנשים משונים ושלל תופעות מוזרות. היו בהם למשל "חריגים שלא מלידה" - נערות גומי, בולעי אש וחרבות, אנשים ששוכבים על מיטת מסמרים, משליכי סכינים ומי שמטפסים על סולם עשוי חרבות. אלה הוצגו לצד "מוזרויות אנוש", כמו אנשים מקועקעים, ענקים, גמדים או אנשים בעלי לקויות, מומים ועיוותים גופניים שונים, כדוגמת התאומים הסיאמיים או האנשים עם האיברים המיותרים או החסרים - בקיצור, אנשים שהוגדרו כ"חריגים מלידה".
היו שם אנשים בעלי חזות קיצונית. החל ממי שהשלט כינה אז "שלדים אנושיים", גברים רזים במיוחד, שלא פעם, אגב, היו "נשואים" לנשים בעלות שומן קיצוני, או כביכול נשואים להן, לאחר שזוג אמיתי זכה להצלחה ולשלל חיקויים...
אותם אמנים חריגים נהגו לבצע שלל הופעות ראווה ולהטוטים, שלא פעם הגחיכו אותם. כדי להשלים הכנסות נמכרו ב"פריק שואו" גם קלפים עם תמונות החריגים וסיפור חייהם, לצד מזכרות בנוסח "טבעות לענקים" או כובע של ננס.
לא פעם הציגו בסוף מופעי השוליים הללו גם מחזות קיצוניים למעוניינים ששילמו עוד יותר, כמו עוברים בתוך צנצנת (pickled punks), פוחלצי חיות מעוותות וכלי נשק ורכב שהוצגו ככאלה ששימשו רוצחים מפורסמים וסיקרנו אז מאוד את קהל המבקרים.
היסטורית, בין ה"פריקים" שהשתתפו בהופעות ראווה הללו בקרקס היו אנשים בעלי מומים וחריגויות גופניות שונות, שזכו לפרסום רב והפכו במאה ה-19 ל"כוכבי פריק שואו".
ביניהם מוזכרים מירטל קורבין בת ה-13, שהוגדרה כ"ילדה בעלת ארבע הרגליים מטקסס", פיט רובינסון, שעבד כאמן קרקס תחת שם הבמה "השלד האנושי" וג'וזף מריק, שסבל מעיוות גופני קשה ונודע בכינויו "איש הפיל".
הנה עולם הפריק שואוז:
https://youtu.be/26uiMJAC0ec
פריק שואו בלונה פארק בקוני איילנד:
https://youtu.be/-K9STCgY4sY
מגברת פני החזיר ועד איש הפיל - הנה כמה מפורסמים מהפריק פיפל של העבר:
https://youtu.be/A0Xqsf6-KEI
ועשרת כוכבי הפריק שיאו המוכרים ביותר:
https://youtu.be/JVqygcDH-Bw?long=yes
מי הילדה ששרה בגיל 9 אריה מתוך אופרה כמו זמרת מקצועית?
כולם שמעו על סוזן בויל שהדהימה את העולם בשירה מושלמת, עם מראה של סבתא זקנה שכולם ציפו שתזייף ותחרוק בקולה, אבל מי שמע על הילדה בת ה-9 מהולנד, שהדהימה את כל צופי תכנית הריאליטי בשירה נקיה ומושלמת של אריה מתוך אופרה של פוצ'יני?
אבל הכי מדהים שילדת הפלא הזו לא למדה מעולם שירה אצל מורה לפיתוח קול. את היכולת לשיר כך היא למדה מ.. צפיה בסרטוני יוטיוב של אריות מאופרות מפורסמות.. את האריה "הו, אבי היקר" היא למדה מצפיה ברשת!
ועל שום זה קוראים לתכנית הזו "להולנד יש כישרון!".. כישרון ענק!
הנה אמירה וויליגאחן ההולנדית ושירת האופרה המדהימה שלה:
http://youtu.be/qDqTBlKU4CE?t=8s
כאן היא שרה את ה"אווה מריה" של גונו:
https://youtu.be/FUnrLMvpQLk?t=37s
ולחן אחר שמוקדש למריה בשיר לקראת חג המולד:
https://youtu.be/f71JqZvzN2Y
כולם שמעו על סוזן בויל שהדהימה את העולם בשירה מושלמת, עם מראה של סבתא זקנה שכולם ציפו שתזייף ותחרוק בקולה, אבל מי שמע על הילדה בת ה-9 מהולנד, שהדהימה את כל צופי תכנית הריאליטי בשירה נקיה ומושלמת של אריה מתוך אופרה של פוצ'יני?
אבל הכי מדהים שילדת הפלא הזו לא למדה מעולם שירה אצל מורה לפיתוח קול. את היכולת לשיר כך היא למדה מ.. צפיה בסרטוני יוטיוב של אריות מאופרות מפורסמות.. את האריה "הו, אבי היקר" היא למדה מצפיה ברשת!
ועל שום זה קוראים לתכנית הזו "להולנד יש כישרון!".. כישרון ענק!
הנה אמירה וויליגאחן ההולנדית ושירת האופרה המדהימה שלה:
http://youtu.be/qDqTBlKU4CE?t=8s
כאן היא שרה את ה"אווה מריה" של גונו:
https://youtu.be/FUnrLMvpQLk?t=37s
ולחן אחר שמוקדש למריה בשיר לקראת חג המולד:
https://youtu.be/f71JqZvzN2Y
מהו חדר בריחה?
חדר בריחה (Escape room), חדר מילוט, או "אסקייפ רום", הוא משחק חברה שבו אנשים ננעלים בחדר בקבוצה וצריכים להשתמש בחפצים שנמצאים בחדר וברמזים שהם מוצאים, כדי להעלות רעיונות, לפתור חידות ולמצוא פתרונות לצפנים - כל אלה כדי להימלט מהחדר בתוך זמן מוגבל, בדרך כלל בן שעה אחת, או לפחות סביב ה-60 דקות.
למעשה, לוקחים חדרי משחק האלה את הקוואסטים של פעם אל העולם האמיתי. בדרך כלל מאורגן כל חדר בריחה מסביב לנושא מוגדר. יש לנושא סיפור מסגרת שמכיל את העלילה של החדר. משתתפי המשחק, הכלואים בחדר, מקבלים בתחילתו הדרכה שנועדה לספר להם את סיפור המסגרת ועל פיו הם מתנהלים בניסיונות ההיחלצות שלהם ממנו. בחיבור מתעתע בין עולם המשחקים ועולם הריאליטי, של משימות בסגנון "האח הגדול", מחייב הקווסט "האמיתי" הזה לעמוד במשימה אחת בלבד ומאד מדידה - לצאת מחדר ההיחלצות מהר ולעשות זאת בתוך פחות מ-60 דקות.
פתרון חידות ופזאלים, פענוח צפנים, הדלקת פנסים, איתור חפצים נעלמים ופתיחה של מנעולים - אלה רק חלק מהמשימות שבהם תצטרכו לעמוד אם תרצו לנצח את המשחק הזה. גם האווירות והסיפורים של כל חדר הם קולנועיים ומעוגני קווסטים: ממקדשים מצריים שבהם ננעלים, דרך מרתפים של רוצחים סדרתיים, חמיקה מבתי מרגלים, משימות חיפוש ואיתור של מטילי זהב או אוצר שהוטמן ואוטוטו השודדים ישובו לקחתו, עליכם לנצח פושעים אימתניים, לברוח מהכלא או להמלט ממתחם שפצצת זמן עומדת להרוס - מכל האפשרויות האלה ועד למשימה של לנצח מדען מטורף שעומד להשתלט על העולם ורק אתם תוכלו למנוע זאת ממנו. הכל על השולחן, או נכון יותר בחדר...
בשנים האחרונות חדרי הבריחה האלה זכו למיתוג מגוון ולשמות שונים, ביניהם אסקייפ רומז, חדרי מילוט, חדרי קווסט וחדרי היחלצות או חדרים למשחקי היחלצות. כולם עונים על צורך אנושי וקיומי לדור המילניאלס, דור ה-Y הממוחשב והאורבני - להצליח לנצח לפחות במשימה אחת, לפני שיודה בכישלון של המשימה האמיתית שלו, זו שלא תלויה רק בו, שהיא... אהמממ, אולי לקנות דירה?
הנה חדרי הבריחה שהוציאו את משחקי המחשב לחיים האמיתיים (עברית):
https://youtu.be/tj65NH7qIBA?t=1s
פרסומת לחדרי בריחה:
https://youtu.be/n0_2I8qhfBc
ויש מי שלעולם לא ייצאו משם... (עברית)
https://youtu.be/cHQ-DOe0ido
חדר בריחה (Escape room), חדר מילוט, או "אסקייפ רום", הוא משחק חברה שבו אנשים ננעלים בחדר בקבוצה וצריכים להשתמש בחפצים שנמצאים בחדר וברמזים שהם מוצאים, כדי להעלות רעיונות, לפתור חידות ולמצוא פתרונות לצפנים - כל אלה כדי להימלט מהחדר בתוך זמן מוגבל, בדרך כלל בן שעה אחת, או לפחות סביב ה-60 דקות.
למעשה, לוקחים חדרי משחק האלה את הקוואסטים של פעם אל העולם האמיתי. בדרך כלל מאורגן כל חדר בריחה מסביב לנושא מוגדר. יש לנושא סיפור מסגרת שמכיל את העלילה של החדר. משתתפי המשחק, הכלואים בחדר, מקבלים בתחילתו הדרכה שנועדה לספר להם את סיפור המסגרת ועל פיו הם מתנהלים בניסיונות ההיחלצות שלהם ממנו. בחיבור מתעתע בין עולם המשחקים ועולם הריאליטי, של משימות בסגנון "האח הגדול", מחייב הקווסט "האמיתי" הזה לעמוד במשימה אחת בלבד ומאד מדידה - לצאת מחדר ההיחלצות מהר ולעשות זאת בתוך פחות מ-60 דקות.
פתרון חידות ופזאלים, פענוח צפנים, הדלקת פנסים, איתור חפצים נעלמים ופתיחה של מנעולים - אלה רק חלק מהמשימות שבהם תצטרכו לעמוד אם תרצו לנצח את המשחק הזה. גם האווירות והסיפורים של כל חדר הם קולנועיים ומעוגני קווסטים: ממקדשים מצריים שבהם ננעלים, דרך מרתפים של רוצחים סדרתיים, חמיקה מבתי מרגלים, משימות חיפוש ואיתור של מטילי זהב או אוצר שהוטמן ואוטוטו השודדים ישובו לקחתו, עליכם לנצח פושעים אימתניים, לברוח מהכלא או להמלט ממתחם שפצצת זמן עומדת להרוס - מכל האפשרויות האלה ועד למשימה של לנצח מדען מטורף שעומד להשתלט על העולם ורק אתם תוכלו למנוע זאת ממנו. הכל על השולחן, או נכון יותר בחדר...
בשנים האחרונות חדרי הבריחה האלה זכו למיתוג מגוון ולשמות שונים, ביניהם אסקייפ רומז, חדרי מילוט, חדרי קווסט וחדרי היחלצות או חדרים למשחקי היחלצות. כולם עונים על צורך אנושי וקיומי לדור המילניאלס, דור ה-Y הממוחשב והאורבני - להצליח לנצח לפחות במשימה אחת, לפני שיודה בכישלון של המשימה האמיתית שלו, זו שלא תלויה רק בו, שהיא... אהמממ, אולי לקנות דירה?
הנה חדרי הבריחה שהוציאו את משחקי המחשב לחיים האמיתיים (עברית):
https://youtu.be/tj65NH7qIBA?t=1s
פרסומת לחדרי בריחה:
https://youtu.be/n0_2I8qhfBc
ויש מי שלעולם לא ייצאו משם... (עברית)
https://youtu.be/cHQ-DOe0ido
מי המציא את האסקייפ רום?
חדר המילוט או חדר הבריחה (Escape room), אותו מתקן אופנתי וטרנדי בשנים האחרונות, הוא המצאה צעירה, שנולדה מעולם משחקי המחשב בסגנון הקווסט ויצאה אל העולם האמיתי.
משחקי מחשב כמו Planet Mephius שפיתח אייג'י יוקויאמה (Eiji Yokoyama) בשנת 1983 והמשחק Behind Closed Doors של ג'ון וילסון (John Wilson) מ-1988 היו הראשונים שחייבו את השחקן להימלט מחללים סגורים.
היה זה טאקאו קאטו (Takao Kato) מהעיר קיוטו ביפן שהמציא ב-2006 את חדרי הבריחה הפיזיים. מאז היה ילד חלם האיש לייצר הרפתקאות משחקיות על סיפורים נרטיביים ועתירי פרטים, כך שהם יגרו את המשחקים, יציתו את דמיונם ויניעו את מוחם להצליח ולברוח.
לאחר כמה משחקים חד-פעמיים שערכו קאטו וחבריו בפאבים ובאולמות שכורים, הם הבינו שהביקוש הולך ועולה ויש כאן פוטנציאל עסקי של ממש. כמה מהם החלו להקים מתקנים קבועים של חדרי בריחה וההצלחה לא איחרה לבוא.
הרעיון הוא פשוט אבל עובד נהדר - בחדר המילוט שממנו עליהם להיחלץ, מתמודדים המבקרים עם תעלומות. אם וכשימצאו את פתרונן הם יוכלו להמשיך את המסע. בסיום המסע ועם פתרון כל החידות, הם יצליחו להיחלץ מחדר הבריחה.
מבוכים, חידות, רמזים וסכנות - הכל כאן יצא מהמחשב אל העולם הפיזי והפך את החיים למשחק כזה. אבל מה שהפך אותו להיט הוא שאת חדר הבריחה עושים בקבוצה במקום לבד כבמחשב. מכאן שבחדרי הבריחה הממד החברתי מאוד משמעותי. זה משחק חברתי ומאוד מאתגר, המעודד עבודת צוות, כי מעט מאוד אנשים יוכלו לו לבדם.
הנה תופעת חדרי הבריחה:
https://youtu.be/I19R8y8wEEY
זו החוויה כיום:
https://youtu.be/tj65NH7qIBA
חדר בריחה או חדר מילוט לדוגמה (עברית):
https://youtu.be/bRqF27NM4Mo
ובאנגלית:
https://youtu.be/wXX2J_yDxFw
חדר המילוט או חדר הבריחה (Escape room), אותו מתקן אופנתי וטרנדי בשנים האחרונות, הוא המצאה צעירה, שנולדה מעולם משחקי המחשב בסגנון הקווסט ויצאה אל העולם האמיתי.
משחקי מחשב כמו Planet Mephius שפיתח אייג'י יוקויאמה (Eiji Yokoyama) בשנת 1983 והמשחק Behind Closed Doors של ג'ון וילסון (John Wilson) מ-1988 היו הראשונים שחייבו את השחקן להימלט מחללים סגורים.
היה זה טאקאו קאטו (Takao Kato) מהעיר קיוטו ביפן שהמציא ב-2006 את חדרי הבריחה הפיזיים. מאז היה ילד חלם האיש לייצר הרפתקאות משחקיות על סיפורים נרטיביים ועתירי פרטים, כך שהם יגרו את המשחקים, יציתו את דמיונם ויניעו את מוחם להצליח ולברוח.
לאחר כמה משחקים חד-פעמיים שערכו קאטו וחבריו בפאבים ובאולמות שכורים, הם הבינו שהביקוש הולך ועולה ויש כאן פוטנציאל עסקי של ממש. כמה מהם החלו להקים מתקנים קבועים של חדרי בריחה וההצלחה לא איחרה לבוא.
הרעיון הוא פשוט אבל עובד נהדר - בחדר המילוט שממנו עליהם להיחלץ, מתמודדים המבקרים עם תעלומות. אם וכשימצאו את פתרונן הם יוכלו להמשיך את המסע. בסיום המסע ועם פתרון כל החידות, הם יצליחו להיחלץ מחדר הבריחה.
מבוכים, חידות, רמזים וסכנות - הכל כאן יצא מהמחשב אל העולם הפיזי והפך את החיים למשחק כזה. אבל מה שהפך אותו להיט הוא שאת חדר הבריחה עושים בקבוצה במקום לבד כבמחשב. מכאן שבחדרי הבריחה הממד החברתי מאוד משמעותי. זה משחק חברתי ומאוד מאתגר, המעודד עבודת צוות, כי מעט מאוד אנשים יוכלו לו לבדם.
הנה תופעת חדרי הבריחה:
https://youtu.be/I19R8y8wEEY
זו החוויה כיום:
https://youtu.be/tj65NH7qIBA
חדר בריחה או חדר מילוט לדוגמה (עברית):
https://youtu.be/bRqF27NM4Mo
ובאנגלית:
https://youtu.be/wXX2J_yDxFw
