שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה אנשים רבים?
כששני צדדים לא מסכימים אחד עם השני, רוצים דברים שונים או את אותו הדבר אבל כל אחד לעצמו וללא התחשבות זה בזה, אז נוצר ריב.
כשאנו רבים הקול שלנו מתחזק, אנו מרימים קול ומתפרצים זה לדבריו של זה. באופן כללי זה לא נעים, נכון?
ריב הוא דבר נורמלי שיכול לקרות גם בין אנשים קרובים ואוהבים. אבל תמיד חשוב מאד לכבד אחד את השני, לשמור בריב על גבולות ולא לנהוג באלימות או להעליב בצורה פוגעת מדי.
אנשים לפעמים מפסידים חברים טובים בגלל ריב שעבר את הגבול או בגלל שבריב הם פגעו במישהו אחר בצורה שלא מאפשרת לו לסלוח. בואו נריב יפה.
אחד מסוגי הריב הקשים - ניתוק יחסים בלי הסבר (עברית):
https://youtu.be/6rSeXn_GMrM
ריב מצחיק:
http://youtu.be/solO8qMK4fw
ריב קולנועי ב"סצנת המאבק במסדרון" מהסרט הקוריאני "שבעה צעדים" שנכתב ובוים על ידי פארק צ'אן-ווק:
https://youtu.be/VwIIDzrVVdc
וקטע מדהים בגוף ראשון על ריב זוגי (עברית):
https://youtu.be/iLo8wAsOIp8
מהו גישור?
דמיינו שרבתם עם חבר או חברה. האם תרוצו ישר לספר למורה או להנהלת בית הספר ותצפו שהם ישפטו ביניכם?
כשאנשים או גופים מסוכסכים ויש ביניהם ריב גדול, רבים מקווים שאולי מישהו שלישי יוכל לסייע לשני הצדדים להגיע להסכם ביניהם ולהתפשר. זה בדיוק מה שעושה המגשר בהליך הגישור, שמיועד להביא את הצדדים להסכמה ופשרה. המגשרים מקשיבים לשני הצדדים ומסייעים להם להגיע לפשרה, שתאפשר פתרון של המחלוקת שביניהם.
בעולם המבוגרים מהווה הגישור (Mediation) דרך לפתור מחלוקות קשות, שאינה כרוכה בשיפוט של מי צודק בויכוח. מטרת הגישור להביא את הצדדים להסכם ולפשרה, כך ששניהם יוותרו קצת ויזכו לשלום ביניהם ולפתרון. במקום שבית משפט או בורר יכריע ביניהם וישאיר את שניהם מתוסכלים, המגשר מסייע לצדדים למצוא פתרונות למחלוקות ולהתפשר ביניהם.
הנה ההסבר של נושא הגישור (עברית):
http://youtu.be/fJUNUXXU0co
גישור אצל ילדים (עברית):
http://youtu.be/4eDKccbKsxA
יש אפילו גוף חינמי שנקרא "עמק השווה" ומסייע גם בגישור בין הניצים (עברית):
http://youtu.be/M4hOU0B03yU
ומחקר שגילה כיצד ניתן לשנות עמדות ולקרב אנשים לפשרה (עברית):
https://youtu.be/QVWvXU_gzKc
למה יש מלחמות בעולם?
מלחמה (War) היא בעצם ריב קבוצתי. בין מדינות, בין שבטים או בין תרבויות - המלחמה מתרחשת בעולם בין קבוצות שונות.
מדינות, עמים או שבטים, המלחמה מתחילה כשקבוצה כזו רוצה לגרום לאחרת לקבל את דרישותיה. מלחמות בעולם הן פעמים רבות על שטח ששתי מדינות או שבטים רוצים, כל אחת לעצמה. מלחמות אחרות הן בגלל שעמים רוצים עצמאות, כלומר להשתחרר משליטתו של עם אחר.
לרוב גורמת המלחמה למותם של אנשים ולפגיעה ברכוש רב. מלחמות הן דרך עצובה למצוא פתרון שלרוב מצליח הרבה יותר ליד שולחן המשא ומתן, כלומר בדיבור ופשרה שמובילים להסכמה בין הצדדים. הכי עצוב הוא שפעמים רבות לאחר מלחמות קשות נאלצו הצדדים להתיישב לשולחן המשא ומתן ולהגיע לפשרה שהיו יכולים לקבל מבלי לאבד אנשים ורכוש רב ולגרום לסבל קשה.
ואולי המילים של מהטמה גאנדי מסבירות היטב את דעתנו על המלחמה: "עין תחת עין ובסוף יהיה כל העולם עיוור".
הנה סרטון אנימציה נפלא וקצר על תולדות המלחמה ומה בסופן (ללא מילים):
https://youtu.be/9x7FGbW3IVc
למה ומתי מלחמות פורצות (עברית):
https://youtu.be/vYmR7d94ho0
עשר המלחמות הגדולות בהיסטוריה וכמה אנשים שילמו בהן בחייהם:
http://youtu.be/7sZHSwCmniI
בעולם הטבע לא חסרות מלחמות או לפחות קרבות, כמו הקרב בין מושבות של נמלים למשל:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
ושיר של ג'ון לנון שבו הוא מדמיין עולם של שלום:
https://youtu.be/YkgkThdzX-8
למה אנשים נלחמו פעם בדו-קרב חרבות?
כשנולדו האקדחים והרובים שינה דו קרב החרבות פנים. אם עד המצאת הנשק החם הוא היה חלק מהלוחמה בשדה הקרב ובימי הביניים הפך גם בידור להמונים, בתור אחד מענפי הספורט בהם התחרו האבירים בטורנירים הספורטיביים שלהם, העולם של אבק שריפה ונשק חם, כבר לא היה בו הרבה טעם.
דו-קרב החרבות (Sword duel) נולד בשדה הקרב עם המצאת החרב. הוא התפתח בטורנירי ימי הביניים, בתור אחד הענפים בהם הפגינו האבירים את יכולות הלחימה שלהם בדרך ספורטיבית, המשיך כדרך מדממת ליישב סכסוכים והסתיים נכון להיום בספורט הסיף האולימפי.
עם השנים הפך דו קרב החרבות לדרך בה יישבו האצילים באירופה סכסוכים אישיים ביניהם. היו שהחזירו את כבודם בחרב, כנגד מישהו שפגע בהם, השמיץ או העליב בפומבי וכדומה.
כי הדו קרב הציע דרך מכובדת ובאופן מוזר גם חצי חוקי, באמצעותה יכול היה אדם שכבודו נרמס ונפגע להחזיר לעצמו את הכבוד.
היו גם דו-קרבות רומנטיים. שני גברים שהתאהבו באישה באותה תקופה נהגו ליישב ביניהם את המאבק על ליבה בדו קרב חרבות. החרב, בתור הנשק העיקרי בדו-קרב, הייתה למעשה השופט שקבע מי יזכה במאבק על ליבה של הגברת.
זה התנהל כך: כששני בחורים בעלי מעמד גבוה התאהבו וחיזרו אחרי אותה נערה, הם נהגו לקבוע ביניהם את המועד לדו-קרב, בדרך כלל עם עלות השחר.
את הצעירה, מיותר לומר, איש לא מיהר לשאול.
ואכן, כשהשמש עלתה היו נפגשים שני בני האצולה לדו קרב. בסרטים זה מתרחש כמעט תמיד ביער כלשהו, אבל הסיבה היא לא רומנטית אלא במטרה לעשות את העניין הרחק מאוכפי החוק ומהשוטרים ולנהל דו קרב בחרבותיהם, עד מוות.
בסופו של הקרב, משהתגלה המנצח, הוא זה שזכה בנערה. המחזר המובס, לעתים חי ולצערו גם לא פעם מת, יישאר בזכרונה של הצעירה רק בתור זיכרון של מישהו שחיזר אחריה פעם.
רק עם המצאת האקדחים בעלי בריח צור (Flintlock), הוחלפה החרב סופית באקדח. באקדחים מנהג הדו-קרב נמשך שנים רבות, אבל לרוב היה קצר כזמן של ירייה אחת.
כיום, דו קרב החרבות מתקיים רק בסרטים, כשהגיבור והנבל אוחזים בחרבות ונלחמים עד זוב דם. במציאות, החרב נתלתה כבר מזמן על הקיר והצעירה פשוט בוחרת: "שמעון, אותך אני רוצה!"
דו-קרב חרבות בימי הביניים:
https://youtu.be/8uJM5LXvkMM?t=14s
השורשים הוויקינגיים:
https://youtu.be/xFiIDl_mt2c
דו קרב רומנטי בסרטים - לא לילדים צעירים!!
https://youtu.be/JOBTFfHJjV8
דו קרב קולנועי, עם טוני קרטיס:
https://youtu.be/QY3PpSx31Uw
והדו קרב שהורישו הסמוראים לתרבות היפנית:
https://youtu.be/ICDUWdfcUDg
על מה רבו הממציאים אדיסון וטסלה?
המחלוקת בין אדיסון המפורסם, שרצה להשליט את השימוש בזרם הישר ברשתות העירוניות והתעשייתיות, לבין טסלה, שהגיע מאירופה להצטרף אליו, אך צידד בזרם חילופין, היתה חריפה.
שורשי הריב בין שני הממציאים הגאונים היו נעוצים בריב אישי בין שניהם. הוא נולד כאשר אדיסון ניצל את טסלה, שעבד אצלו לאחר שהגיע מסרביה לאמריקה, כדי לפתור בעיה שהוא עצמו לא הצליח לפתור. אך אדיסון סרב לשלם לו על כך, כפי שהתחייב לפני כן. טסלה מחה על אי הצדק והניצול ופוטר. הוא הקים את החברה שלו ופיתח את הפתרון שלו, זה של זרם החליפין.
כמובן שהנימוק שהכריע בויכוח בין שתי השיטות שהציעו השניים למערכת החשמל של אמריקה היה טכנולוגי. אם במעגל חשמלי יש מתח בגודל מסוים, נניח 10 וולט, שבא להאיר נורת חשמל אחת שצריכתו 10 ואט אחד (נוסחת חוק אום), עצמת הזרם החולף בו היא אמפר אחד. אם נוסיף נורה נוספת במקביל לקודמת תוכפל הצריכה ל-20 וואט ויזרום זרם בעצמה של 2 אמפר.
ככל שנוסיף צרכנים יגדל הזרם והחוט המוליך את החשמל ברשת יצטרך להיות עבה (ויקר יותר). על פי תכנית אדיסון ידרשו תחנות כוח בכל רחוב ורובע בעיר. לעומתה אפשרה היכולת שהציע טסלה, להגביר את המתח של זרם חילופין, להעלות את המתח.
בכך ניתן היה להקטין מאד את עובי החוטים המוליכים ולהעביר חשמל ממפלי מים לאזורים מיושבים. לאדיסון לא הייתה תשובה לאתגר הזה, והויכוח הוכרע לטובת טסלה.
הנה סיפור מאבקם של שני גאוני החשמל וההמצאה, אדיסון וטסלה:
https://www.youtube.com/watch?v=ZInLPe_bezQ
וראפ מחוייך על המאבק הזה:
https://youtu.be/gJ1Mz7kGVf0
כששני צדדים לא מסכימים אחד עם השני, רוצים דברים שונים או את אותו הדבר אבל כל אחד לעצמו וללא התחשבות זה בזה, אז נוצר ריב.
כשאנו רבים הקול שלנו מתחזק, אנו מרימים קול ומתפרצים זה לדבריו של זה. באופן כללי זה לא נעים, נכון?
ריב הוא דבר נורמלי שיכול לקרות גם בין אנשים קרובים ואוהבים. אבל תמיד חשוב מאד לכבד אחד את השני, לשמור בריב על גבולות ולא לנהוג באלימות או להעליב בצורה פוגעת מדי.
אנשים לפעמים מפסידים חברים טובים בגלל ריב שעבר את הגבול או בגלל שבריב הם פגעו במישהו אחר בצורה שלא מאפשרת לו לסלוח. בואו נריב יפה.
אחד מסוגי הריב הקשים - ניתוק יחסים בלי הסבר (עברית):
https://youtu.be/6rSeXn_GMrM
ריב מצחיק:
http://youtu.be/solO8qMK4fw
ריב קולנועי ב"סצנת המאבק במסדרון" מהסרט הקוריאני "שבעה צעדים" שנכתב ובוים על ידי פארק צ'אן-ווק:
https://youtu.be/VwIIDzrVVdc
וקטע מדהים בגוף ראשון על ריב זוגי (עברית):
https://youtu.be/iLo8wAsOIp8
דמיינו שרבתם עם חבר או חברה. האם תרוצו ישר לספר למורה או להנהלת בית הספר ותצפו שהם ישפטו ביניכם?
כשאנשים או גופים מסוכסכים ויש ביניהם ריב גדול, רבים מקווים שאולי מישהו שלישי יוכל לסייע לשני הצדדים להגיע להסכם ביניהם ולהתפשר. זה בדיוק מה שעושה המגשר בהליך הגישור, שמיועד להביא את הצדדים להסכמה ופשרה. המגשרים מקשיבים לשני הצדדים ומסייעים להם להגיע לפשרה, שתאפשר פתרון של המחלוקת שביניהם.
בעולם המבוגרים מהווה הגישור (Mediation) דרך לפתור מחלוקות קשות, שאינה כרוכה בשיפוט של מי צודק בויכוח. מטרת הגישור להביא את הצדדים להסכם ולפשרה, כך ששניהם יוותרו קצת ויזכו לשלום ביניהם ולפתרון. במקום שבית משפט או בורר יכריע ביניהם וישאיר את שניהם מתוסכלים, המגשר מסייע לצדדים למצוא פתרונות למחלוקות ולהתפשר ביניהם.
הנה ההסבר של נושא הגישור (עברית):
http://youtu.be/fJUNUXXU0co
גישור אצל ילדים (עברית):
http://youtu.be/4eDKccbKsxA
יש אפילו גוף חינמי שנקרא "עמק השווה" ומסייע גם בגישור בין הניצים (עברית):
http://youtu.be/M4hOU0B03yU
ומחקר שגילה כיצד ניתן לשנות עמדות ולקרב אנשים לפשרה (עברית):
https://youtu.be/QVWvXU_gzKc
מלחמה (War) היא בעצם ריב קבוצתי. בין מדינות, בין שבטים או בין תרבויות - המלחמה מתרחשת בעולם בין קבוצות שונות.
מדינות, עמים או שבטים, המלחמה מתחילה כשקבוצה כזו רוצה לגרום לאחרת לקבל את דרישותיה. מלחמות בעולם הן פעמים רבות על שטח ששתי מדינות או שבטים רוצים, כל אחת לעצמה. מלחמות אחרות הן בגלל שעמים רוצים עצמאות, כלומר להשתחרר משליטתו של עם אחר.
לרוב גורמת המלחמה למותם של אנשים ולפגיעה ברכוש רב. מלחמות הן דרך עצובה למצוא פתרון שלרוב מצליח הרבה יותר ליד שולחן המשא ומתן, כלומר בדיבור ופשרה שמובילים להסכמה בין הצדדים. הכי עצוב הוא שפעמים רבות לאחר מלחמות קשות נאלצו הצדדים להתיישב לשולחן המשא ומתן ולהגיע לפשרה שהיו יכולים לקבל מבלי לאבד אנשים ורכוש רב ולגרום לסבל קשה.
ואולי המילים של מהטמה גאנדי מסבירות היטב את דעתנו על המלחמה: "עין תחת עין ובסוף יהיה כל העולם עיוור".
הנה סרטון אנימציה נפלא וקצר על תולדות המלחמה ומה בסופן (ללא מילים):
https://youtu.be/9x7FGbW3IVc
למה ומתי מלחמות פורצות (עברית):
https://youtu.be/vYmR7d94ho0
עשר המלחמות הגדולות בהיסטוריה וכמה אנשים שילמו בהן בחייהם:
http://youtu.be/7sZHSwCmniI
בעולם הטבע לא חסרות מלחמות או לפחות קרבות, כמו הקרב בין מושבות של נמלים למשל:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
ושיר של ג'ון לנון שבו הוא מדמיין עולם של שלום:
https://youtu.be/YkgkThdzX-8
כשנולדו האקדחים והרובים שינה דו קרב החרבות פנים. אם עד המצאת הנשק החם הוא היה חלק מהלוחמה בשדה הקרב ובימי הביניים הפך גם בידור להמונים, בתור אחד מענפי הספורט בהם התחרו האבירים בטורנירים הספורטיביים שלהם, העולם של אבק שריפה ונשק חם, כבר לא היה בו הרבה טעם.
דו-קרב החרבות (Sword duel) נולד בשדה הקרב עם המצאת החרב. הוא התפתח בטורנירי ימי הביניים, בתור אחד הענפים בהם הפגינו האבירים את יכולות הלחימה שלהם בדרך ספורטיבית, המשיך כדרך מדממת ליישב סכסוכים והסתיים נכון להיום בספורט הסיף האולימפי.
עם השנים הפך דו קרב החרבות לדרך בה יישבו האצילים באירופה סכסוכים אישיים ביניהם. היו שהחזירו את כבודם בחרב, כנגד מישהו שפגע בהם, השמיץ או העליב בפומבי וכדומה.
כי הדו קרב הציע דרך מכובדת ובאופן מוזר גם חצי חוקי, באמצעותה יכול היה אדם שכבודו נרמס ונפגע להחזיר לעצמו את הכבוד.
היו גם דו-קרבות רומנטיים. שני גברים שהתאהבו באישה באותה תקופה נהגו ליישב ביניהם את המאבק על ליבה בדו קרב חרבות. החרב, בתור הנשק העיקרי בדו-קרב, הייתה למעשה השופט שקבע מי יזכה במאבק על ליבה של הגברת.
זה התנהל כך: כששני בחורים בעלי מעמד גבוה התאהבו וחיזרו אחרי אותה נערה, הם נהגו לקבוע ביניהם את המועד לדו-קרב, בדרך כלל עם עלות השחר.
את הצעירה, מיותר לומר, איש לא מיהר לשאול.
ואכן, כשהשמש עלתה היו נפגשים שני בני האצולה לדו קרב. בסרטים זה מתרחש כמעט תמיד ביער כלשהו, אבל הסיבה היא לא רומנטית אלא במטרה לעשות את העניין הרחק מאוכפי החוק ומהשוטרים ולנהל דו קרב בחרבותיהם, עד מוות.
בסופו של הקרב, משהתגלה המנצח, הוא זה שזכה בנערה. המחזר המובס, לעתים חי ולצערו גם לא פעם מת, יישאר בזכרונה של הצעירה רק בתור זיכרון של מישהו שחיזר אחריה פעם.
רק עם המצאת האקדחים בעלי בריח צור (Flintlock), הוחלפה החרב סופית באקדח. באקדחים מנהג הדו-קרב נמשך שנים רבות, אבל לרוב היה קצר כזמן של ירייה אחת.
כיום, דו קרב החרבות מתקיים רק בסרטים, כשהגיבור והנבל אוחזים בחרבות ונלחמים עד זוב דם. במציאות, החרב נתלתה כבר מזמן על הקיר והצעירה פשוט בוחרת: "שמעון, אותך אני רוצה!"
דו-קרב חרבות בימי הביניים:
https://youtu.be/8uJM5LXvkMM?t=14s
השורשים הוויקינגיים:
https://youtu.be/xFiIDl_mt2c
דו קרב רומנטי בסרטים - לא לילדים צעירים!!
https://youtu.be/JOBTFfHJjV8
דו קרב קולנועי, עם טוני קרטיס:
https://youtu.be/QY3PpSx31Uw
והדו קרב שהורישו הסמוראים לתרבות היפנית:
https://youtu.be/ICDUWdfcUDg
ריבים
המחלוקת בין אדיסון המפורסם, שרצה להשליט את השימוש בזרם הישר ברשתות העירוניות והתעשייתיות, לבין טסלה, שהגיע מאירופה להצטרף אליו, אך צידד בזרם חילופין, היתה חריפה.
שורשי הריב בין שני הממציאים הגאונים היו נעוצים בריב אישי בין שניהם. הוא נולד כאשר אדיסון ניצל את טסלה, שעבד אצלו לאחר שהגיע מסרביה לאמריקה, כדי לפתור בעיה שהוא עצמו לא הצליח לפתור. אך אדיסון סרב לשלם לו על כך, כפי שהתחייב לפני כן. טסלה מחה על אי הצדק והניצול ופוטר. הוא הקים את החברה שלו ופיתח את הפתרון שלו, זה של זרם החליפין.
כמובן שהנימוק שהכריע בויכוח בין שתי השיטות שהציעו השניים למערכת החשמל של אמריקה היה טכנולוגי. אם במעגל חשמלי יש מתח בגודל מסוים, נניח 10 וולט, שבא להאיר נורת חשמל אחת שצריכתו 10 ואט אחד (נוסחת חוק אום), עצמת הזרם החולף בו היא אמפר אחד. אם נוסיף נורה נוספת במקביל לקודמת תוכפל הצריכה ל-20 וואט ויזרום זרם בעצמה של 2 אמפר.
ככל שנוסיף צרכנים יגדל הזרם והחוט המוליך את החשמל ברשת יצטרך להיות עבה (ויקר יותר). על פי תכנית אדיסון ידרשו תחנות כוח בכל רחוב ורובע בעיר. לעומתה אפשרה היכולת שהציע טסלה, להגביר את המתח של זרם חילופין, להעלות את המתח.
בכך ניתן היה להקטין מאד את עובי החוטים המוליכים ולהעביר חשמל ממפלי מים לאזורים מיושבים. לאדיסון לא הייתה תשובה לאתגר הזה, והויכוח הוכרע לטובת טסלה.
הנה סיפור מאבקם של שני גאוני החשמל וההמצאה, אדיסון וטסלה:
https://www.youtube.com/watch?v=ZInLPe_bezQ
וראפ מחוייך על המאבק הזה:
https://youtu.be/gJ1Mz7kGVf0
