שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה רייטינג ואיך מודדים אותו?
מהו הפרסום הסמוי?
במשך שנים רבות הופיע על שולחנו של גרי סיינפלד, מהסיטקום האגדי "סיינפלד", מחשב מקינטוש מאובזר ונחשק. סיינפלד מעולם לא צולם בסדרה כשהוא משתמש בו, מה שמדגים היטב את רעיון "הפרסום הסמוי".
ואכן, בפרסום סמוי (Product Placement) מעבירים בתקשורת (במיוחד בקולנוע ובטלוויזיה) מסרים פרסומיים, בדרך כלל עבור תשלום ובהסתרה מלאה או חלקית של הכוונה הפרסומית הזו. אם מישהו מזכיר בראיון טלוויזיה או רדיו, מוצר או שירות, כבדרך אגב, במרבית המקרים מדובר בפרסום סמוי או "יחסי ציבור", "קידום מכירות", "ניהול מותג" ושאר מונחים מקבילים או קרובים. המקרים הברורים יותר הם קידום אלבום חדש, שמביים את האמן לראיון העוסק בחייו, אהבותיו וכדומה. סרט חדש שעומד לצאת מביא איתו כמעט תמיד ראיונות של השחקנים הראשיים וכוכבי הסרט, שנועדו לקדם את הסרט.
בסרטים רבים משתמשים בפרסומות סמויות - מהמשקאות ששותים הגיבורים ומוצרי המזון, דרך המכוניות, מוצרי הפנאי ועד לחברות התעופה והמלונות המופיעים בסרט - הרבה מהמרכיבים המסחריים שמוצגים על המסך הם כאלה. העובדה שהמכונית המהירה יותר במרדף קולנועי תהיה זו של יצרן מסוים ולעיתים קרובות מדגם ספציפי של המפעל, שווה המון כסף.
בטלוויזיה וברדיו נחשבות הפרסומות הסמויות לבעייתיות מבחינת האתיקה, מה עוד שיש מקרים שבהם מדובר בפרסומת תת-הכרתית או בלתי מודעת מבחינת הצופה או המאזין ברדיו. יש רבים שרואים בפרסום סמוי פרקטיקה נלוזה, שמפרה את החוזה הבלתי כתוב בין כלי התקשורת לצרכניהם, פרקטיקה שראוי שתעבור מן העולם. הסיכוי לכך הוא נמוך, בעיקר משום התחרות ההולכת ומתגברת בתחום הפרסום, שמקטינה כל הזמן את התקציבים המופנים לכלי התקשורת הללו, לטובת הפרסום באינטרנט שהולך ומתחזק. מה שאגב מזכיר לנו שפרסום סמוי נהוג גם במשחקי מחשב והוא הולך ומתגבר שם...
באופן אירוני, לא פעם נעלמות חברות מסחריות שהשקיעו הון עתק בפרסום סמוי וכך, שנים לאחר שחברות כמו אטארי, TWA ו-Pan Am ירדו מגדולתן או פשטו רגל, אנו ממשיכים לראות את מוצריהם מקודמים בסרט קולנוע וסדרות טלוויזיה.
לחברת Apple, אגב, היה הרבה יותר מזל. המקינטוש הראשון, זה שעל שולחנו של סיינפלד, הפך לאגדה. במקביל הוכרה גם סיינפלד כסיטקום הטוב בהיסטוריה והיא מוקרנת בקביעות בכל העולם, עד היום. כך יוצא שהמותג של Apple זוכה לכך שהפרסומת הסמויה שלו עובדת גם היום, עשרות שנים לאחר הופעתו של המק המיתולוגי ברקע של הפאנצ'ים של ג'ורג' והדחיפות של איליין, יש פרסומת סמויה שממשיכה לעבוד קשה...
זהו הפרסום הסמוי (עברית):
https://youtu.be/KxE5gPvoU-E
ההיסטוריה של הפרסום הסמוי:
https://youtu.be/wACBAu9coUU
מהמשקפיים ועד למזון שאוכלות הדמויות -165 מיליון דולר הכניס "איש הפלדה" רק מפרסום סמוי של 100 מותגים!
https://youtu.be/iY56r2qj8f8
הסבר של עולם מיקום המוצרים:
https://youtu.be/pqf-WVgoq9E
דוגמאות של פרסום סמוי במשחקי מחשב:
https://youtu.be/jyo-y3xorAc
וכמה דוגמאות טובות לפרסום סמוי בקולנוע:
https://youtu.be/_3FLKuQa62c?long=yes
מי המציא את הטלוויזיה שהפכה לבת בית בביתנו?
הטלוויזיה (Television) היא ללא ספק אחת הטכנולוגיות המשפיעות ביותר על חיינו בעידן המודרני. יש הרואים בה, ביחד עם פצצת האטום, את ההמצאה המרכזית של המאה ה-20. אבל גם אם לא עד כדי כך, ניכר שזו טכנולוגיה מהפכנית, שהשפעתה על כל תחומי החיים והתודעה היא משמעותית וארוכת טווח.
מעצם תחושת האינטימיות שהוא משרה על הצופים בו, מקנה מכשיר הטלוויזיה למדיום הטלוויזיוני כוח רב והשפעה עצומה על ההמונים, על טעמם ועל דעותיהם בתחומים רבים. הטלוויזיה משלה את הצופה שהיא מציעה גישה מיידית לאמת ולמציאות ובכך היא זכתה לכוח רב במשך שנים רבות, יותר מכל מדיום אחר בתרבות הפופולרית.
האמת היא שאת הטלוויזיה לא המציא אדם בודד, אלא מספר ממציאים שכל אחד קידם אותה בעוד צעד לכיוון של המכשיר המוצלח שאנו מכירים כיום.
על אף נסיון מוקדם, כבר בשנת 1884, של מודל ראשון ופרימיטיבי של טלוויזיה לא ממש מוצלחת, נבנתה בין השנים 1907-1910 הטלוויזיה האלקטרו-מכנית הראשונה, על ידי הרוסי בוריס רוזינג וולדימיר זוורקין.
בשנת 1925 הוצגה בפעם הראשונה תמונת טלוויזיה בציבור. זה עדיין לא היה שידור מתחנת טלוויזיה, אבל המהנדס הסקוטי ג'ון לוגי ביירד הצליח להציג תמונה בשחור-לבן של צילום מציאותי, גם אם מהבהב ולא ממש ברור. הוא נחשב לחלוץ הטלוויזיה האמיתי.
אבל בשנת 1927 ימציא צעיר אמריקאי בשם פיילו פארנסוורת' טלוויזיה אלקטרונית שהייתה מוצלחת יותר וברורה מהטלוויזיה המכנית של ג'ון לוגי ביירד. פרסנוורת' חיפש הרבה זמן את הדרך להגיע לשידור תמונה איכותית. את הפתרון הוא מצא כשהביט מחלונו אל השדות הנטועים ושם לב לשורות שורות ואז עלה לו הרעיון לפרק את התמונה לשורות של נקודות אור, שיורכבו מחדש על מכשיר הטלוויזיה הקולט. הגאוניות הזו הפכה את מכשיר הטלוויזיה שהוא בנה למצוין בהשוואה לכל קודמיו, כולל זה של בירד. הוא רשם פטנט והחל את המהפכה של הטלוויזיה שאנו מכירים. הוא ממציא הטלוויזיה.
בשנים הקרובות יתחילו לייצר ולמכור טלוויזיות באמריקה. אחרי ארצות הברית יתחילו לשדר לטלוויזיה במדינות נוספות. בשנת 1936 החל לראשונה בשידורי הטלוויזיה שירות השידור הבריטי ה-BBC, שמאז ועד היום נחשב לאחת מרשתות הטלוויזיה הטובות בעולם.
במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20, הפכה תעשיית הטלוויזיה לחזקה מאוד. גם כלכלית וגם בהשפעתה על החיים ועל העולם, תעשיית הטלוויזיה הפכה מאז לאחת החזקות והמשפיעות בתרבות הפופולרית.
המדיום הטלוויזיוני הצטיין בשתי יכולות כמעט מנוגדות. מצד אחד הטלוויזיה היטיבה להציג תיעוד חי של המציאות, בעיקר בשידורי חדשות וסיקור "חי" ממקומות ההתרחשות ומצד שני - ביכולת שלה לבדר ולהציע בריחה מסוימת מהמציאות, בעזרת תכנים מהנים לשעות הפנאי. שעשועונים, דיווחים, תוכניות אירוח, אירועי מדיה ותוכניות ריאליטי - הטלוויזיה לימדה אותנו שכל עוד יש רייטינג, אין לה שום בעיה לערבב בין הגבוה לנמוך, בין המשמעותי לסתמי ובין הטוב לרע.
בשנים האחרונות הטלוויזיות הפכו לשטוחות והטכנולוגיות מתפתחות במהירות עצומה. מכשירי טלוויזיית פלזמה, LCD וטלוויזיה המבוססת על נורות לד - כל טכנולוגיה כזו מספיקה לכמה שנים ואז מגיעה טכנולוגיה חדשה והופכת לפופולרית יותר.
הנה סיפורו של ג'ון לוגי ביירד, ממציא הטלוויזיה:
https://youtu.be/YdfhcHZEkFU
דוגמה של הטלוויזיה המיכנית שלו עם הצגה של סרט אנימציה של פליקס החתול:
http://youtu.be/llP-uy2rzKE
כאן ממציא הטלוויזיה המיכנית ג'ון לוגי ביירד, מציג את מצלמת הטלוויזיה שפיתח:
https://youtu.be/MuXhV78z0ck
בירד מציג את ההמצאה:
https://youtu.be/PmjXwU0pYao
סרטים אותנטיים שבהם הוא נראה עובד על ההמצאה:
https://youtu.be/nwJ2bMATIAM
על ממשיכו בפיתוח הטלוויזיה, פיילו פרסנוורת' האמריקאי:
https://youtu.be/i9g3KQOEsa0
פרסנוורת' ממציא את הטלוויזיה האמיתית:
https://youtu.be/Vl1FysmcyJw?long=yes
ותולדות הטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/p8zKhNKVidw?long=yes
רייטינג

#מהו רייטינג?
סדרות ריאליטי, פרק הדחה, שופטים, משימות, אחוזי צפייה, נינג'ות, מדידה, המנה הזוכה, פילוחים, כסף, נילסן, נדידת צופים, עונה נוספת ועוד שלל מושגים שמככבים בחיינו ללא הפסקה ולא מפסיקים לפמפם לנו בראש... כל זה מבוסס על ומתקיים בזכות מושג אחד, שדומה שעליו סובבות תעשיות ענק ובראשן הטלוויזיה.
רֵיְיטִינְג (Rating), בעברית "מִדְרוּג".
זהו מונח שמציין את הערכת אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה או רדיו כלשהי. המונח באופן כללי מתייחס למידת החשיפה לה זוכה משדר כלשהו באמצעי תקשורת אלקטרונית בקרב קהל הצופים או המאזינים.
נהוג להציג את הרייטינג בטבלאות השוואה בהן מוצגות תכניות טלוויזיה למשל, כשלצידן אחוזי הצפייה לה זוכה כל תכנית. בתצוגה כזו מוצגת התכנית הנצפית ביותר בראש הרשימה, כשאחריה מוצגות שאר התכניות, בסדר פופולריות יורד.
כמובן שבמעבר למדיה דיגיטלית, כמו אינטרנט, אפליקציות, טלוויזיות חכמות וכדומה, כל נושא הרייטינג עבר שדרוג מרשים. כי בדיגיטל, כלומר ברשת המקוונת, יש מערכות מדידה או אנליטיקה וניתוח המאפשרות מדידה של כל דבר שהמפרסמים יחלמו עליו.
#למה הרייטינג חשוב?
חשיבותו הגדולה של המידרוג בטלוויזיה המסחרית נובעת מכך שהוא משמש כבסיס לתמחור כל דקה של שידור הפרסומות, בהפסקות של תוכנית טלוויזיה.
כלומר, באמצעות הרייטינג ניתן לקבוע כמה עולה זמן השידור של פרסומות. בתכנית שאחוז הרייטינג שלה גבוה, כלומר צופים בה רבים, יעלה משמעותית המחיר שישלם המפרסם על כל דקת שידור של פרסומת - לעומת תכנית שמדד הרייטינג מראה שהיא נצפית פחות ובה דקת שידור תהיה זולה יותר.
עם השנים הלכה והתבררה השפעתו האדירה של הרייטינג על תוכן ורמת תכניות הטלוויזיה השונות. כשהבעלים של ערוץ טלוויזיה מסחרי מחליט אילו תכניות יוצגו בו הוא יעדיף במקרים רבים תכנית שמכניסה כסף רב מפרסומות.
ומכאן המשמעות התרבותית שקיבל הרייטינג. כי בחירה בתכניות פופולריות היא במרבית המקרים בחירה במכנה המשותף הנמוך יותר של הצופים. מכאן שרייטינג הפך לכינוי של תפיסת עולם מסחרית בתקשורת ההמונים. "תרבות הרייטינג" היא כינוי או שם קוד להעדפה של תכניות פופולריות על פני תכניות תרבות מעמיקות, למשל, אך דלות במספר הצופים שלהן.
מכאן הקשר או ההקבלה שנוצרה בתרבות זמננו בין "פופולרי" ל"נמוך" ובין "איכותי" ל"גבוה".
#מדד נילסן
בטלוויזיה שימש למדידת הרייטינג מדד נילסן, מדד שבחן את מספר האנשים שצפו בכל תכנית, מתי הם צפו בה ואיזה חלק מקהל הצופים היא הצליחה למשוך.
כך הצליחה החברה לספק למפרסמים נתונים על גופי שידור וחברות מדיה שונות, לצורך קביעת הפרסום מול התוכן ובעצם מול לוח התכניות.
עם השנים חברת נילסן פיתחה את יכולת המדידה של רייטינג וצפייה בטלוויזיה, באמצעות מדגם צופים שבבתיהם הוצבו מכשירי מדידה של הצפייה בערוצים השונים.
כך הפך מדד נילסן למעין סטנדרט, תקן להצגת שיעור הנחשפים למשדר כלשהו מבין כלל האוכלוסייה הנחקרת המחזיקה במקלט רדיו או טלוויזיה.
עם כניסת רשת האינטרנט לחיינו נילסן הרחיבה את המדידה גם לעולם האונליין המודרני. היא מודדת גם שילובים של טלוויזיה עם פעילות אינטרנט וגם מדידה של רייטינג בסטרימינג (ראו בתגית "סטרימינג").
באמצעות האנליטיקות שמוצגות אונליין, יכולים פרסומאים, מנהלי שיווק בחברות עסקיות או אנשי תקשורת לקבל החלטות ולהשקיע את תקציבי הפרסום בצורה תבונית וחכמה מבעבר, תוך חלוקה חכמה יותר בין פרסומות בטלוויזיה ופרסומות אונליין.
כך עובד מדד נילסן למדידת רייטינג:
https://youtu.be/N56WtlHf0EA
סיפורו של מדד נילסן:
https://youtu.be/fX187HJDAxk
בעולם המודרני הכל מדיד ויש רייטינג בכל תחום (עברית):
https://youtu.be/pL7qTSTBafg
המאבק על הרייטינג מוביל את הטלוויזיה למחוזות שלא ייאמנו (עברית):
https://youtu.be/0ouVYqdLeTI
שיר על רייטינג (עברית):
https://youtu.be/7yDdw2UEB60
פודקסט על רייטינג, טלוויזיה וכסף (עברית):
https://youtu.be/-IAXf4rtfTg?long=yes
וסרט תיעודי על מי שהיה מלך הרייטינג וסיפורו מעיד יותר מכל על ההתמכרות לרייטינג (עברית):
https://youtu.be/aHZUj_Ug_8A?long=yes
סדרות ריאליטי, פרק הדחה, שופטים, משימות, אחוזי צפייה, נינג'ות, מדידה, המנה הזוכה, פילוחים, כסף, נילסן, נדידת צופים, עונה נוספת ועוד שלל מושגים שמככבים בחיינו ללא הפסקה ולא מפסיקים לפמפם לנו בראש... כל זה מבוסס על ומתקיים בזכות מושג אחד, שדומה שעליו סובבות תעשיות ענק ובראשן הטלוויזיה.
רֵיְיטִינְג (Rating), בעברית "מִדְרוּג".
זהו מונח שמציין את הערכת אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה או רדיו כלשהי. המונח באופן כללי מתייחס למידת החשיפה לה זוכה משדר כלשהו באמצעי תקשורת אלקטרונית בקרב קהל הצופים או המאזינים.
נהוג להציג את הרייטינג בטבלאות השוואה בהן מוצגות תכניות טלוויזיה למשל, כשלצידן אחוזי הצפייה לה זוכה כל תכנית. בתצוגה כזו מוצגת התכנית הנצפית ביותר בראש הרשימה, כשאחריה מוצגות שאר התכניות, בסדר פופולריות יורד.
כמובן שבמעבר למדיה דיגיטלית, כמו אינטרנט, אפליקציות, טלוויזיות חכמות וכדומה, כל נושא הרייטינג עבר שדרוג מרשים. כי בדיגיטל, כלומר ברשת המקוונת, יש מערכות מדידה או אנליטיקה וניתוח המאפשרות מדידה של כל דבר שהמפרסמים יחלמו עליו.
#למה הרייטינג חשוב?
חשיבותו הגדולה של המידרוג בטלוויזיה המסחרית נובעת מכך שהוא משמש כבסיס לתמחור כל דקה של שידור הפרסומות, בהפסקות של תוכנית טלוויזיה.
כלומר, באמצעות הרייטינג ניתן לקבוע כמה עולה זמן השידור של פרסומות. בתכנית שאחוז הרייטינג שלה גבוה, כלומר צופים בה רבים, יעלה משמעותית המחיר שישלם המפרסם על כל דקת שידור של פרסומת - לעומת תכנית שמדד הרייטינג מראה שהיא נצפית פחות ובה דקת שידור תהיה זולה יותר.
עם השנים הלכה והתבררה השפעתו האדירה של הרייטינג על תוכן ורמת תכניות הטלוויזיה השונות. כשהבעלים של ערוץ טלוויזיה מסחרי מחליט אילו תכניות יוצגו בו הוא יעדיף במקרים רבים תכנית שמכניסה כסף רב מפרסומות.
ומכאן המשמעות התרבותית שקיבל הרייטינג. כי בחירה בתכניות פופולריות היא במרבית המקרים בחירה במכנה המשותף הנמוך יותר של הצופים. מכאן שרייטינג הפך לכינוי של תפיסת עולם מסחרית בתקשורת ההמונים. "תרבות הרייטינג" היא כינוי או שם קוד להעדפה של תכניות פופולריות על פני תכניות תרבות מעמיקות, למשל, אך דלות במספר הצופים שלהן.
מכאן הקשר או ההקבלה שנוצרה בתרבות זמננו בין "פופולרי" ל"נמוך" ובין "איכותי" ל"גבוה".
#מדד נילסן
בטלוויזיה שימש למדידת הרייטינג מדד נילסן, מדד שבחן את מספר האנשים שצפו בכל תכנית, מתי הם צפו בה ואיזה חלק מקהל הצופים היא הצליחה למשוך.
כך הצליחה החברה לספק למפרסמים נתונים על גופי שידור וחברות מדיה שונות, לצורך קביעת הפרסום מול התוכן ובעצם מול לוח התכניות.
עם השנים חברת נילסן פיתחה את יכולת המדידה של רייטינג וצפייה בטלוויזיה, באמצעות מדגם צופים שבבתיהם הוצבו מכשירי מדידה של הצפייה בערוצים השונים.
כך הפך מדד נילסן למעין סטנדרט, תקן להצגת שיעור הנחשפים למשדר כלשהו מבין כלל האוכלוסייה הנחקרת המחזיקה במקלט רדיו או טלוויזיה.
עם כניסת רשת האינטרנט לחיינו נילסן הרחיבה את המדידה גם לעולם האונליין המודרני. היא מודדת גם שילובים של טלוויזיה עם פעילות אינטרנט וגם מדידה של רייטינג בסטרימינג (ראו בתגית "סטרימינג").
באמצעות האנליטיקות שמוצגות אונליין, יכולים פרסומאים, מנהלי שיווק בחברות עסקיות או אנשי תקשורת לקבל החלטות ולהשקיע את תקציבי הפרסום בצורה תבונית וחכמה מבעבר, תוך חלוקה חכמה יותר בין פרסומות בטלוויזיה ופרסומות אונליין.
כך עובד מדד נילסן למדידת רייטינג:
https://youtu.be/N56WtlHf0EA
סיפורו של מדד נילסן:
https://youtu.be/fX187HJDAxk
בעולם המודרני הכל מדיד ויש רייטינג בכל תחום (עברית):
https://youtu.be/pL7qTSTBafg
המאבק על הרייטינג מוביל את הטלוויזיה למחוזות שלא ייאמנו (עברית):
https://youtu.be/0ouVYqdLeTI
שיר על רייטינג (עברית):
https://youtu.be/7yDdw2UEB60
פודקסט על רייטינג, טלוויזיה וכסף (עברית):
https://youtu.be/-IAXf4rtfTg?long=yes
וסרט תיעודי על מי שהיה מלך הרייטינג וסיפורו מעיד יותר מכל על ההתמכרות לרייטינג (עברית):
https://youtu.be/aHZUj_Ug_8A?long=yes

במשך שנים רבות הופיע על שולחנו של גרי סיינפלד, מהסיטקום האגדי "סיינפלד", מחשב מקינטוש מאובזר ונחשק. סיינפלד מעולם לא צולם בסדרה כשהוא משתמש בו, מה שמדגים היטב את רעיון "הפרסום הסמוי".
ואכן, בפרסום סמוי (Product Placement) מעבירים בתקשורת (במיוחד בקולנוע ובטלוויזיה) מסרים פרסומיים, בדרך כלל עבור תשלום ובהסתרה מלאה או חלקית של הכוונה הפרסומית הזו. אם מישהו מזכיר בראיון טלוויזיה או רדיו, מוצר או שירות, כבדרך אגב, במרבית המקרים מדובר בפרסום סמוי או "יחסי ציבור", "קידום מכירות", "ניהול מותג" ושאר מונחים מקבילים או קרובים. המקרים הברורים יותר הם קידום אלבום חדש, שמביים את האמן לראיון העוסק בחייו, אהבותיו וכדומה. סרט חדש שעומד לצאת מביא איתו כמעט תמיד ראיונות של השחקנים הראשיים וכוכבי הסרט, שנועדו לקדם את הסרט.
בסרטים רבים משתמשים בפרסומות סמויות - מהמשקאות ששותים הגיבורים ומוצרי המזון, דרך המכוניות, מוצרי הפנאי ועד לחברות התעופה והמלונות המופיעים בסרט - הרבה מהמרכיבים המסחריים שמוצגים על המסך הם כאלה. העובדה שהמכונית המהירה יותר במרדף קולנועי תהיה זו של יצרן מסוים ולעיתים קרובות מדגם ספציפי של המפעל, שווה המון כסף.
בטלוויזיה וברדיו נחשבות הפרסומות הסמויות לבעייתיות מבחינת האתיקה, מה עוד שיש מקרים שבהם מדובר בפרסומת תת-הכרתית או בלתי מודעת מבחינת הצופה או המאזין ברדיו. יש רבים שרואים בפרסום סמוי פרקטיקה נלוזה, שמפרה את החוזה הבלתי כתוב בין כלי התקשורת לצרכניהם, פרקטיקה שראוי שתעבור מן העולם. הסיכוי לכך הוא נמוך, בעיקר משום התחרות ההולכת ומתגברת בתחום הפרסום, שמקטינה כל הזמן את התקציבים המופנים לכלי התקשורת הללו, לטובת הפרסום באינטרנט שהולך ומתחזק. מה שאגב מזכיר לנו שפרסום סמוי נהוג גם במשחקי מחשב והוא הולך ומתגבר שם...
באופן אירוני, לא פעם נעלמות חברות מסחריות שהשקיעו הון עתק בפרסום סמוי וכך, שנים לאחר שחברות כמו אטארי, TWA ו-Pan Am ירדו מגדולתן או פשטו רגל, אנו ממשיכים לראות את מוצריהם מקודמים בסרט קולנוע וסדרות טלוויזיה.
לחברת Apple, אגב, היה הרבה יותר מזל. המקינטוש הראשון, זה שעל שולחנו של סיינפלד, הפך לאגדה. במקביל הוכרה גם סיינפלד כסיטקום הטוב בהיסטוריה והיא מוקרנת בקביעות בכל העולם, עד היום. כך יוצא שהמותג של Apple זוכה לכך שהפרסומת הסמויה שלו עובדת גם היום, עשרות שנים לאחר הופעתו של המק המיתולוגי ברקע של הפאנצ'ים של ג'ורג' והדחיפות של איליין, יש פרסומת סמויה שממשיכה לעבוד קשה...
זהו הפרסום הסמוי (עברית):
https://youtu.be/KxE5gPvoU-E
ההיסטוריה של הפרסום הסמוי:
https://youtu.be/wACBAu9coUU
מהמשקפיים ועד למזון שאוכלות הדמויות -165 מיליון דולר הכניס "איש הפלדה" רק מפרסום סמוי של 100 מותגים!
https://youtu.be/iY56r2qj8f8
הסבר של עולם מיקום המוצרים:
https://youtu.be/pqf-WVgoq9E
דוגמאות של פרסום סמוי במשחקי מחשב:
https://youtu.be/jyo-y3xorAc
וכמה דוגמאות טובות לפרסום סמוי בקולנוע:
https://youtu.be/_3FLKuQa62c?long=yes

הטלוויזיה (Television) היא ללא ספק אחת הטכנולוגיות המשפיעות ביותר על חיינו בעידן המודרני. יש הרואים בה, ביחד עם פצצת האטום, את ההמצאה המרכזית של המאה ה-20. אבל גם אם לא עד כדי כך, ניכר שזו טכנולוגיה מהפכנית, שהשפעתה על כל תחומי החיים והתודעה היא משמעותית וארוכת טווח.
מעצם תחושת האינטימיות שהוא משרה על הצופים בו, מקנה מכשיר הטלוויזיה למדיום הטלוויזיוני כוח רב והשפעה עצומה על ההמונים, על טעמם ועל דעותיהם בתחומים רבים. הטלוויזיה משלה את הצופה שהיא מציעה גישה מיידית לאמת ולמציאות ובכך היא זכתה לכוח רב במשך שנים רבות, יותר מכל מדיום אחר בתרבות הפופולרית.
האמת היא שאת הטלוויזיה לא המציא אדם בודד, אלא מספר ממציאים שכל אחד קידם אותה בעוד צעד לכיוון של המכשיר המוצלח שאנו מכירים כיום.
על אף נסיון מוקדם, כבר בשנת 1884, של מודל ראשון ופרימיטיבי של טלוויזיה לא ממש מוצלחת, נבנתה בין השנים 1907-1910 הטלוויזיה האלקטרו-מכנית הראשונה, על ידי הרוסי בוריס רוזינג וולדימיר זוורקין.
בשנת 1925 הוצגה בפעם הראשונה תמונת טלוויזיה בציבור. זה עדיין לא היה שידור מתחנת טלוויזיה, אבל המהנדס הסקוטי ג'ון לוגי ביירד הצליח להציג תמונה בשחור-לבן של צילום מציאותי, גם אם מהבהב ולא ממש ברור. הוא נחשב לחלוץ הטלוויזיה האמיתי.
אבל בשנת 1927 ימציא צעיר אמריקאי בשם פיילו פארנסוורת' טלוויזיה אלקטרונית שהייתה מוצלחת יותר וברורה מהטלוויזיה המכנית של ג'ון לוגי ביירד. פרסנוורת' חיפש הרבה זמן את הדרך להגיע לשידור תמונה איכותית. את הפתרון הוא מצא כשהביט מחלונו אל השדות הנטועים ושם לב לשורות שורות ואז עלה לו הרעיון לפרק את התמונה לשורות של נקודות אור, שיורכבו מחדש על מכשיר הטלוויזיה הקולט. הגאוניות הזו הפכה את מכשיר הטלוויזיה שהוא בנה למצוין בהשוואה לכל קודמיו, כולל זה של בירד. הוא רשם פטנט והחל את המהפכה של הטלוויזיה שאנו מכירים. הוא ממציא הטלוויזיה.
בשנים הקרובות יתחילו לייצר ולמכור טלוויזיות באמריקה. אחרי ארצות הברית יתחילו לשדר לטלוויזיה במדינות נוספות. בשנת 1936 החל לראשונה בשידורי הטלוויזיה שירות השידור הבריטי ה-BBC, שמאז ועד היום נחשב לאחת מרשתות הטלוויזיה הטובות בעולם.
במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20, הפכה תעשיית הטלוויזיה לחזקה מאוד. גם כלכלית וגם בהשפעתה על החיים ועל העולם, תעשיית הטלוויזיה הפכה מאז לאחת החזקות והמשפיעות בתרבות הפופולרית.
המדיום הטלוויזיוני הצטיין בשתי יכולות כמעט מנוגדות. מצד אחד הטלוויזיה היטיבה להציג תיעוד חי של המציאות, בעיקר בשידורי חדשות וסיקור "חי" ממקומות ההתרחשות ומצד שני - ביכולת שלה לבדר ולהציע בריחה מסוימת מהמציאות, בעזרת תכנים מהנים לשעות הפנאי. שעשועונים, דיווחים, תוכניות אירוח, אירועי מדיה ותוכניות ריאליטי - הטלוויזיה לימדה אותנו שכל עוד יש רייטינג, אין לה שום בעיה לערבב בין הגבוה לנמוך, בין המשמעותי לסתמי ובין הטוב לרע.
בשנים האחרונות הטלוויזיות הפכו לשטוחות והטכנולוגיות מתפתחות במהירות עצומה. מכשירי טלוויזיית פלזמה, LCD וטלוויזיה המבוססת על נורות לד - כל טכנולוגיה כזו מספיקה לכמה שנים ואז מגיעה טכנולוגיה חדשה והופכת לפופולרית יותר.
הנה סיפורו של ג'ון לוגי ביירד, ממציא הטלוויזיה:
https://youtu.be/YdfhcHZEkFU
דוגמה של הטלוויזיה המיכנית שלו עם הצגה של סרט אנימציה של פליקס החתול:
http://youtu.be/llP-uy2rzKE
כאן ממציא הטלוויזיה המיכנית ג'ון לוגי ביירד, מציג את מצלמת הטלוויזיה שפיתח:
https://youtu.be/MuXhV78z0ck
בירד מציג את ההמצאה:
https://youtu.be/PmjXwU0pYao
סרטים אותנטיים שבהם הוא נראה עובד על ההמצאה:
https://youtu.be/nwJ2bMATIAM
על ממשיכו בפיתוח הטלוויזיה, פיילו פרסנוורת' האמריקאי:
https://youtu.be/i9g3KQOEsa0
פרסנוורת' ממציא את הטלוויזיה האמיתית:
https://youtu.be/Vl1FysmcyJw?long=yes
ותולדות הטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/p8zKhNKVidw?long=yes