בניין לוידס (Lloyd building) הוא נקודת ציון ותיקה יחסית בלונדון של ימינו, אייקון לונדוני שנפתח ב-1986 ועדיין מעורר מחלוקת. זהו בניין עתידני, עתיר זכוכית ומתכת, כסוף ברובו ובעל מראה קר ומטאלי, מבנה שחושף החוצה את הצינורות ואת גרמי המדרגות שלו ושומר בתוכו את הרכות ואת עמודי הבטון המעוגלים והיפים שבו.

תכנן את בניין לוידס ריצ'ארד רוג'רס, מהאדריכלים המפורסמים ומכוכבי הארכיטקטורה הגדולים של בריטניה. סגנונו בבניין הזה זכה לתואר "אדריכלות האינסייד אאוט", שכן הוא הוציא אל מחוץ לבניין את כל המערכות שלרוב נמצאות בתוכו - צינורות, תעלות איוורור, מערכות מיזוג, כבלי חשמל, מעליות ועוד.

המחלוקת על מה שהפך אותו לאחד הבניינים המודרניים החשובים בעולם, קשורה בכך שהבניין, שתוכנן עבור חברת הביטוח לוידס בשנות ה-80, הוא המקבילה הלונדונית והאולטרה מודרנית למרכז פומפידו שבפריז. האדריכל ריצ'ארד רוג'רס, מי שהיה שותף גם בעיצוב של מרכז פומפידו, יצירת מופת של סגנון ההייטק באדריכלות, המשיך גם כאן, בלוידס בילדינג, את הקו הסגנוני שבלט שם.

יש הרואים בבניין "שהקרביים שלו בחוץ" יצירת מופת של אדריכלות ההייטק, אחרים המבקרים אותו, טוענים שהוא מזכיר מזקקת נפט שנחתה על לונדון. הטענה היא שהאדריכל כפה על יושבי הבניין את רעיונותיו העיצוביים והחדשניים ולא התחשב מספיק בצרכים של "הדיירים". התומכים לעומתם מדגישים את ההיתרון בהוצאת הקרביים החוצה, למשל, מה שאיפשר יצירת חללים פנימיים גדולים ופתוחים, לאחר שהוצאו המערכות החוצה.

כך או כך, גרמי המדרגות החיצוניים המפורסמים והעיצוב חושף הקרביים שלו, על אף האפקט הוויזואלי המהמם שלהם, הופכים את בית לוידס למבנה שקשה ויקר לתחזק. הוא אכן עובר תחזוקה מתמדת ולא זולה.

מנגד, מדובר בבניין שהפך בקלות לאחד המבנים החשובים מבחינה אדריכלית, בלונדון. עד להופעתו של הגרקין, "בניין המלפפון החמוץ" ששוכן גם הוא בסיטי של לונדון, היה לוידס האייקון המבשר את הבנייה המודרנית ברובע העסקי והעשיר של לונדון. הוא עורר ויכוחים על יופי וכיעור, אבל איש לא התעלם ממנו...


הנה ייחודו של בניין לוידס:

https://youtu.be/Pzpd3oV_czg


על בניין לוידס המרשים:

https://youtu.be/BzFdjRKnR2Y


ומבט אל פנים בניין לוידס:

https://youtu.be/KVmbq8gTRlM

אדריכלות ההיי-טק היא סגנון אדריכלי שהתפתח בשנות ה-60. זה אינו זרם או תנועה רשמית באדריכלות אלא חלק מההפוסט-מודרניזם. הסגנון מאופיין בבנייה בטכנולוגיה מתקדמת, שימוש בחומרים קלים וחדשניים בדרך כלל והדגשה של הטכנולוגיה במראה הבניין.

האדריכלים הנחשבים לבולטים באדריכלות ההייטק הם סר נורמן פוסטר, רנצו פיאנו וריצ'רד רוג'רס. הסגנון מתבסס על הגישה של האדריכל המפורסם והחשוב, מיס ואן-דר-רוהה, שגרס שעל האדריכלות המודרנית לייצג את הטכנולוגיה של זמנה. גם השימוש במחשבים ותוכנות לתכנון מפורט ודקדקני איפשר לקלוע לגישתו של ואן-דר-רוהה, ש"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים".

באדריכלות ההיי טק יש שילוב בין חומרים מסורתיים לבין חומרים "טכנולוגיים" ופיתוח של שיטות בנייה ושילובים בין חומרים שונים ותכונות חומר שונות, לטובת בנייה שחייבת בסופו של דבר להיות יציבה ופונקציונלית.

דוגמאות מרכזיות באדריכלות ההיי-טק היא "מרכז פומפידו" בפריז, שמודגשת בו שיטת הבנייה של הבניין ויש הבלטה של מערכות הבניין והתשתית. החשיפה וההבלטה של מערכות החשמל, האיוורור והמים בבניין עוררו בזמנו הרבה התנגדות וטענות, מצד אדריכלים שמרנים ומתושבי פאריס עצמם.

היסטורית יש הרואים בבניינים כמו "מגדל אייפל" ו"ארמון הבדולח" את החלוצים האמיתיים של אדריכלות ההייטק וגם הם עוררו בזמנו טענות קשות, הן על היופי שלהם והן על החוצפה שבהשארתם "בלתי גמורים" או "לא עשויים עד הסוף"..


הנה סרטון שמציג בניין עם ארכיטקטורת הייטק:

http://youtu.be/MVE52heRXdA


ומרכז פומפידו בפאריס:

http://youtu.be/ItxD208TSDA