בנסיבות מסוימות יכול צמח "עיני הבובה" (Doll's eyes או Actaea pachypoda) להזכיר אוסף של גלגלי עיניים עקורים, המביטים בנו בעת שאנו מביטים בהם. כמובן שמבטן המקפיא של עיני הבובה הללו הוא רק בראש שלנו. אין בפרח החיובי הזה שום אלמנט מזיק לאדם.

אלא אם בודקים מה מכילות אותם עיניים לבנות. אז מגלים שהגרגרים הלבנים שלו, אלו המזכירים את עיני הבובה ובעצם הם סוג של פירות יער, מכילים מרכיב קטלני מאוד, שיכול לגרום להפסקת פעילות הלב, גם האנושי, בתוך שניות.

את שמו חייב 'עיני הבובה' לאותם גרגרים לבנים שלו, המזכירים עיני בובות חרסינה ישנות ומפחידות.


הנה צמח "עיני הבובה":

https://youtu.be/y1P7ZoHSUMk


כך הוא בטבע:

https://youtu.be/S68_cG0h8CY?t=1m2s

למה יש בעלי חיים ססגוניים ובולטים?
איך בעלי חיים שונים דווקא מבליטים את עצמם ולא מסווים את עצמם?
האם בעלי חיים שיש להם צבעים בולטים לא חוששים מטורפים?


בעלי חיים משתמשים לא פעם בצבעי אזהרה. בעלי חיים צבעוניים מזהירים באמצעות צבעיהם את בעלי החיים האחרים, שהם ארסיים. טורפים שנתקלים בבעל חיים צבעוני שכזה מבינים שאכילתו תהיה מסוכנת והם מתרחקים ונמנעים מטריפתו.

יש גם בעלי חיים שמתחזים לבעלי חיים ארסיים. הם צבעוניים ולכן טורפים נמנעים מלטרוף אותם, אבל הם אינם ארסיים כלל. ראו באאוריקה בתגית "התחזות, בעלי חיים".

הזעמן האלמוגי, למשל, מתחזה בצבעיו כמעט לחלוטין לנחש פתן אלמוגי, אבל הוא אינו קטלני כמוהו.


הנה סרטון על צבעי אזהרה:

http://youtu.be/mmtxNQNZ1V0


ובעלי חיים עם צבעי אזהרה:

http://youtu.be/Od4OSWA1f-c

נחשים מכישים, מדוזות צורבות, צפרדעים ארסיות, עכבישי רעל, דבורים עוקצות כמו גם עקרבים, יונקים ארסיים, חיפושיות מפציצות ועוד המון יצורים מופלאים אבל מאוד מסוכנים - יש בטבע אלפי בעלי חיים ארסיים (Poisonous animals), המשתמשים בארס ורעל בכדי להגן על עצמם מטורפים, או כדי להמם וללכוד את הטרף שלהם.

שיטה אחת היא אחסון בטוח של חומרי הרעל הללו. אצל הנחש, למשל, זה קורה באמצעות תא בגוף המכיל את הארס והוא בעל יציאה אחת בלבד (לכיוון התוקף). אצל יצורים רבים מדובר באחסון מפוצל בגוף בעל החיים, של מרכיבי הרעל או ההגנה הזו. רק כשהוא מאוים, נפתח מעין שסתום בין שני חללי האחסון הללו. ברגע המפגש ביניהם, תגובה כימית מהירה יוצרת את האפקט המסוכן.

גאוני? - חכו, יש עוד...

השיטה השנייה להגנה היא פיתוח של "תנגודת" לחומרים הללו. התנגודת הזו היא מעין חיסון המאפשר לבעלי החיים להתמודד עם חומרים כה מסוכנים בגופם, מבלי להיפגע מהם. כך תמצאו בגופם של נחשי צפע חלבון המנטרל את הארס. שיטה אחרת הקנתה האבולוציה ליצורים כמו צפרדעים ארסיות. השיטה הזו מתבססת על סוג של שינוי הקוד הגנטי של החומרים המסוכנים, עד לעת השימוש בהם להגנה או תקיפה.

נהדר, נכון? - תקראו לזה אבולוציה או אלוהים אבל תהיו חייבים להודות שנפלאות דרכי ההגנה וההתקפה בטבע שמסביבנו.


כך שומרים על עצמם בעלי חיים ארסיים מהרעל שבגופם (מתורגם):

https://youtu.be/-sEpBGF106k


הנחשים המסוכנים בישראל (עברית):

https://youtu.be/8J3F0zgjlqs


ועבודה של תלמיד שמציג את הארסיים של אוסטרליה (עברית):

https://youtu.be/Ki8CmIAqVsI

הרקדנית הספרדיה היא חיננית גדולה, באורך שיכול להגיע ל-45 סנטימטרים, שנודעה בריקודיה בים ומזכירה את רקדניות הפלמנקו הספרדיות. זוהי חשופית ימית, חלזון חסר קונכייה ויפה להפליא, שחי בשוניות האלמוגים של האוקינוס ההודי והשקט והימים המסועפים ממנו, כולל ים סוף. כשהיא איננה רוקדת, היא משוטטת על השונית וטורפת יצורים קטנים ממנה ולעתים צורבים.

בעונת הרבייה לא נדיר למצוא את הסרטים הסליליים העשויים מריר מקפתי שבתוכו שרויים הביצים המופרות, המתפתחות לאיטן עד לבקיעתן. אוסף הביצים הסלילי והאדום מושך אמנם תשומת לב, אך בזכות רעילותו הוא מוגן מטריפה. בתוכו מתפתחים העוברים בדרגת "המפרשן" – הווליגר.


קבלו את המשחה הצבעוני וה"שמלות" הגולשות בקצב ספרדי של הרקדנית הספרדית:

http://youtu.be/SBlB1-EabgI


עוד ריקוד של הרקדנית הימית הספרדיה:

http://youtu.be/HHbO_g5p5wo


ריקוד פלמנקו ימי נוסף של הרקדנית הספרדית:

http://youtu.be/V6H01cUSpfQ


ומטר הביצים הסלילי והאדום של "הרקדנית הספרדיה":

http://youtu.be/wWP9R7YqFrY

חלזונות רבים עברו שינוי חשוב במהלך האבולוציה ואיבדו לחלוטין את אביזר ההגנה החשוב ביותר - את הקונכייה. את שוכני היבשה שביניהם אנו מכירים בתור החשופית (). אלו שחיים בים נקראים חינניות ().

החינניות חיות במים והחיים די נוחים להם. אך הם לא מוגנים ובעל החיים הקטן והאיטי הזה הוא טרף קל. בהיעדר הקונכייה, המשמשת כמגן בפני טורפים, היה עליהם לפתח אמצעי הגנה חדש.

מה יכול לשמש להגנת חשופית כזו בים?

הפתרון הוא רעל וכך הם הפכו להיות רעילים. החינניות מפרישות חומרי רעל חומצי על גופם ולכן אינם טעימים למאכל ודוחים את הטורף.

כדי להכריז על תכונתם זו יש להם צבעי אזהרה שמתריעים "לא כדאי לנסות לאכול אותנו".

אז אם לא לאכול, לפחות להתבונן. צירוף הצבעים והקשר שבינו לבין השונית הצבעונית שמתחת לפני הים, הפכו אותם לחביבי הקהל – ולא פלא שבעברית הם קרויים "חינניות".


הנה החינניות:

http://youtu.be/5WkkJUDD4ao?t=1m34s

איך שזמנים משתנים... האגדה מספרת שבשנת 1820 זכה הקולונל האמריקני רוברט ג'ונסון לשם של גיבור, רק משום שהעיז לאכול עגבניות ללא חשד ובפומבי. אם היום אנו נותנים את הקטשופ מבוסס העגבניות לכל דרדק והעגבניה היא מהבולטות בתזונת הילדים והמבוגרים כאחד, העגבניות נחשבו באותה תקופה לרעילות.

אבל הקולונל האמיץ החליט להוכיח שהעגבניות אינן מסוכנות לבני אדם. הוא התייצב למול ציבור אקראי שנאסף מולו, על מדרגות בית המשפט של העיר סיילם בניו-ג'רזי, והחל לאכול את העגבניה שבידו. הקהל ההמום הביט בו במבט ששילב הערצה, עם רחמים על מותו המתקרב. למותר לשער שמלבד כמה כתמים על חולצתו, הקולונל יצא מהסיפור עם בטן מלאה ובריאות מצוינת...

ואכן, כשהגיעה העגבניה לאירופה, הישר מיבשת אמריקה שבה היא בוייתה לראשונה, היא לא התקבלה יפה. ממש כמו את החציל, שהגיע מהודו, האירופאים קיבלו אותה בחשד. גם צבעם של השניים וגם משהו במרקם המשונה שלהם, גרמו לנוצרים של אירופה ואמריקה לחשוד שהם רעילים.

אבל העגבניה היא חלק ממשפחת הסולניים. בני משפחה נוספים מהמשפחה הזו אנו אוכלים, ביניהם החציל, הפלפל ותפוח האדמה.

אבל זה לא היה העניין היחידי שנקשר בירק הכל כך משמעותי במטבח המודרני שלנו. הן הנוצרים והן יהודים אדוקים בדתם, החרימו את העגבנייה במשך מאות שנים, משום שהאמינו גם שאכילתה מעוררת פריצוּת והתנהגות לא מוסרית. הצבע האדום, אנחנו כבר יודעים, מגרה אנשים. היו רבים שאף האמינו שהיא מכילה דם. בכל מקרה, העגבניה באדום לוהט נראתה לרבים מדי דבר מוגזם. מעניין מה היו אומרים אבותינו על הקטשופ שאנו צורכים היום בכמויות מוגזמות...


כך פחדו באירופה מהעגבניה שכשהובאה מדרום אמריקה חשבו שהיא "מרעילה":

https://youtu.be/YG3nFcN6IW8


האגדה על הקולונל האמיץ:

https://youtu.be/LGH414fye5Q


בארץ המילה העברית עגבניה עוררה מחלוקות קשות (עברית):

https://youtu.be/vRg5EVlLtZk


היום צריך להגן על העגבניות מפני וירוס שפוגע בהן קשות (עברית):

https://youtu.be/Hjdj577mzAY


הפחד ההיסטורי מהעגבנייה:

https://youtu.be/AG9Oc6TxDXU?long=yes


וכך מגדלים אותן בסרט תיעודי קצר:

https://youtu.be/VFfqgAeD5p4?long=yes

צפרדע החץ המורעל חיה ביערות הגשם של דרום אמריקה. ביערות אלה יש הרבה בעלי חיים שניזונים מצפרדעים, אבל עורה של צפרדע החץ המורעל הוא ארסי ביותר. טיפה אחת מהארס הזה יכולה להרוג בקלות.. כך הוא מסייע לה לשמור על עצמה מתוקפים ואויבים. אגב, לא פחות מדהים שעורה של הצפרדע אינו ארסי מלידה אלא התזונה שלה היא שהופכת אותה למסוכנת וארסית לטורפים.

הצפרדע הזעירה הזו, גודלה פחות מסנטימטר, היא בעצם ממשפחה גדולה של צפרדעים ארסיות שנקראות דנדרובטיים. המסוכנת ביותר במשפחה הזו ואחד היצורים המסוכנים בעולם היא צפרדע החץ המורעל הזהובה.

ואגב, צבעיה של צפרדע החץ מהווים אזהרה לבעלי חיים, לבל ינסו לטרוף אותה.


הנה צפרדע החץ המורעל שניתן למצוא במגוון צבעים באיים שונים והן תמיד מסוכנות ובולטות בצבעיהן החזקים:

http://youtu.be/sfENSyycPQ4


והתכונות הארסיות של צפרדע החץ הרעיל:

http://youtu.be/bqBc80FiJB4

על עור הפרפר (Butterfly) פזורות מיליוני גבשושיות זעירות הבנויות כך שישברו את אלומות האור הפוגעות בהן ויחזירו רק אורכי גל מסוימים.

כל אורך גל כזה הוא צבע מסוים. כך גם לא דוהה הצבע של הפרפר, כמו שדוהים צבעים שאנו מייצרים. צבעיו של הפרפר לא דוהים בשמש ולא נשחקים מהאבק שבאוויר, שכן הגבשושיות הזעירות הללו נשמרות טוב יותר מסתם צבע.


#צבעיהם המגוונים של הכנפיים מיועדים לכמה צרכים:

הסוואה - הפרפר דומה לרקע הפרחים ובכך מעלים את עצמו מטורפים.

אזהרה - פרפרים מסוימים מזהירים בצבעיהם טורפים ומעבירים להם מידע שהפרפר המזהיר מכיל חומרים רעילים. יש בטבע גם פרפרים חקיינים שצבועים בצבעי האזהרה הללו, מבלי שהם רעילים..

משיכת בן זוג - לצבעים יש תפקיד חשוב בחיזור בין פרפרים. בריבוי צבעים יש משיכה של בן זוג וגם שימוש ב"עיקרון ההכבדה" - הפרפר מבליט את עצמו ובכך מדגים לבת הזוג את יכולתו לשרוד ואת היכולת לשמור עליה ובמיוחד על הוולדות שלה.


הנה צבעי הפרפרים המגוונים כל כך:

http://youtu.be/Mp8oOHzTPE8


פרפרי האמזונס היפים:

http://youtu.be/BeryOvBs6n0


וכמה מהפרפרים היפים ביותר בעולם:

https://youtu.be/Q0Ygp2UfEW4

בין חלזונות הים יש מיני חלזונות צמחוניים וגם מינים טורפים. אחד המשוכללים שבטורפי הים הוא חרוט-הים. זהו חלזון בצורת קונוס (חרוט), שיכול להגיע לגודל של 15 ס"מ, אם כי רוב המינים קטנים ממנו. ראשו ופיו מצוידים בחדק המתארך מאד, שבו אשפת חיצים דקיקים. חיצים אלו הם שכלול של שיניים שבמינים הצמחוניים משמשים לגירוד צמחים, המחוברים לאשפת החיצים בחוט שקוף. כאן הם נאגרים ובעת הצורך החילזון יורה אותם לכיוון הדג או החיה שאותם ירצה לטרוף.

המדהים הוא שבארס החרוט, שנפלט מבלוטת הרוק, ישנם לפחות 50 מרכיבים ארסיים ורעילים. חומרי רעל וארס אלה מרדימים, משתקים ומרעילים בתוך דקות את הטרף, והוא נבלע מיד.

חרוט הים עלול גם להכיש בני אדם שאינם נזהרים. בהיעדר נסיוב נגד הארס, הדבר עלול לגרום למוות, כתוצאה משטפי דם ותופעות קשות אחרות.


הנה חרוט-הים הגיאוגרפי, המסוכן מבין חרוטי הים:

http://youtu.be/zcBmMPJrrKk