שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם האפקטים הקוליים בקולנוע?
אפקטים קוליים (Sound effects או SFX) הם צלילים שמוקלטים ומשולבים בסרט, כדי לחזק ולהדגיש את תוכנו של הסרט ואת המתרחש בו.
מטרת האפקטים הקוליים היא לחזק את ההשפעה של אירועי הסרט על הצופים. את האפקטים הקוליים עבור הסרטים מקליטים במיוחד באולפני פוליז (Foley studios) שבהם אמני פולי מומחים מקליטים צלילים שונים, בעזרת חומרים שיוצרים רעשים דומים לאלה שנדרשים בסרט.
בסרטים בעלי תקציב קטן יותר משתמשים בספריות אפקטים שבהן מוקלטים מאגרי ענק של קבצי סאונד למחשב. קבצים אלה כוללים צלילי יריות למשל, רעשי התנגשות מכוניות, מכות אגרוף וכדומה.
כיום משמשים האפקטים הקוליים גם בצילומי סדרות טלוויזיה, משחקי מחשב וכדומה.
המונח "אפקטים קוליים" נולד בתקופה של ימי הרדיו המוקדמים, עת הקליטו אפקטים כאלה בשביל פרסומות, תכניות ו"תסכיתים", שהיו מעין הצגות או סרטים ללא תמונה. בתכניות רדיו אלה נדרשו כל מיני רעשים שידגימו את הקולות והפעולות שמתרחשים בסיפור או יחזקו את המשמעות וההשפעה על המאזינים, של התכנים המסופרים ומקוריינים.
כך מכוניות צעצוע נעזרות בסאונד אפקטס כדי להיראות ולהשמע ממש אמיתיות:
https://youtu.be/DapPl0lD_9s
עריכת האפקטים הקוליים הכל כך חשובים בסרט "אווטאר":
https://youtu.be/dIvreFpxRUc
על הקלטת האפקטים הקוליים לסרט "אינדיאנה ג'ונס":
http://youtu.be/YWDSFihqyH8
והוספת אפקטים קוליים באמצעות אמנות הפולי:
https://youtu.be/UO3N_PRIgX0
מהם הרעשים המוזרים ששומעים לפעמים מהשמיים?
בשנים האחרונות מעידים רבים בעולם על רעשים מסתוריים שנשמעים באטמוספירה. הרעשים המוזרים הללו נותרו ללא הסבר מדעי או אחר. הם נשמעים כמו מעין חצוצרות חזקות המהדהדות ממרחקים. עדויות והקלטות שלהם מועלות ליוטיוב מכל רחבי העולם ואף על פי כן לא נמצא להם הסבר.
בין ההשערות שנזרקות לחלל יש הרואים בסערות סולאריות מהשמש, שמגיעות לשיאן בשנים האחרונות, את הסיבה לרעשים. אחרים תולים את מקור הרעש בליבת כדור הארץ ובשינויים בקוטב המגנטי הצפוני. בעלי האמונה מוצאים להן קשר לתנ"ך ולמיתולוגיה הנורדית.
הנה סרטון שמשמיע את הרעשים שנשמעים מהשמיים:
http://youtu.be/4JHAu5qDSgU
והנה הקלטות מקנדה:
http://youtu.be/FHi6LjKuNl4
מהי בעיית מסיבת הקוקטייל?
מכירים את זה שחבר מפעיל את הסירי שלו במסיבה, שהוא מדבר אליה והיא מצליחה או לא מצליחה להבין מה הוא אומר? - זה לא ברור מאליו.
"אפקט מסיבת הקוקטייל" (Cocktail party effect) ולפעמים "בעיית מסיבת הקוקטייל" (Cocktail Party Problem) הם השמות שניתנו לתופעת האבחנה בין בליל הקולות האנושיים המתערבבים זה בזה. מדובר באפקט ידוע מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית.
בעיית מסיבת הקוקטייל (Cocktail Party Problem) שואלת שאלה פשוטה לכאורה: כיצד המוח האנושי מצליח להתמקד בקול אחד בתוך ים של רעשים?
דמיינו שאתם עומדים במסיבה רועשת, עשרות שיחות מתנהלות סביבכם בו זמנית, מוסיקה מתנגנת ברקע, כוסות מתנפצות. ובכל זאת, אתם מסוגלים להקשיב בדיוק לאדם שעומד מולכם. יותר מזה: אם מישהו בצד השני של החדר מזכיר את שמכם, אתם מיד שומעים אותו. המוח שלנו עושה משהו שמחשבי-העל המתוחכמים ביותר עדיין מתקשים לשחזר.
הבעיה הוגדרה לראשונה ב-1953 על ידי המדען הבריטי קולין צ'רי (Colin Cherry), שחקר כיצד בני אדם מפרידים בין קולות מעורבבים. בניסוי מפורסם שלו, הוא ביקש מנבדקים להאזין לשתי הקלטות שונות בו זמנית, אחת לכל אוזן, ולעקוב אחרי רק אחת מהן. הנבדקים הצליחו לבצע זאת בקלות, אבל כמעט ולא זכרו דבר ממה שנאמר באוזן השנייה. האנקדוטה המשעשעת: כשצ'רי החליף את הדיבור באוזן השנייה לדיבור הפוך, כמעט אף אחד לא שם לב.
הוא גילה שבני אדם משתמשים ברמזים כמו מיקום מרחבי של הדובר, גובה הצליל, קצב הדיבור, אפילו היכרות עם הקול. המוח שלנו, כך מתברר, הוא מנגנון סינון מדהים שפועל ברובד לא מודע לחלוטין.
מחקרים מאוחרים יותר, כמו אלה של דונלד ברודבנט (Donald Broadbent) ב-1958, הציעו שהמוח פועל כמו "מסנן בקבוק" שמאפשר רק לערוץ מידע אחד לעבור בכל רגע. אחר כך הגיעה אן טריסמן (Anne Treisman) וסיבכה את התמונה: היא הראתה שהמוח לא פשוט חוסם מידע, אלא מחליש אותו, ולכן עדיין מסוגל "ללכוד" מילים משמעותיות כמו שמך גם מהשיחות שסוננו.
נמצא שליכולת הזו האחראית היא המערכת הרטיקולרית במוח, מערכת שאחראית למנגנון הקשב הסלקטיבי שיש לנו. תפקידה של המערכת הוא לעורר ולהסב את תשומת ליבנו לכל גירוי סביבתי שאנו תופסים כרלוונטי ובו בזמן לסנן אותו מבעד לגירויים אחרים.
בדיוק כמו כשאנו רוצים לשמוע שיחה של אדם או זוג ספציפי מבין אנשים רבים שמדברים, היום הבעיה רלוונטית מאוד בעולם הטכנולוגיה. מערכות זיהוי דיבור, מכשירי שמיעה, מערכות ועידת וידאו, כולן מתמודדות בדיוק עם אותו אתגר.
אחד האתגרים הגדולים ביותר בפיתוח עוזרות קוליות כמו סירי (Siri) ואלקסה (Alexa) היה ללמד אותן להתעלם מרעשי הרקע ולזהות רק את קולו של המשתמש, בדיוק כפי שמוחנו עושה זאת ללא מאמץ וכתוצר של אינספור שנות אבולוציה.
לפריצת הדרך אחראים שני חוקרים ישראלים שהצליחו להפריד בהצלחה קולות של מספר דוברים זה מזה ובהמשך גם לגרום למערכת להבין עצמאית וללא התערבות אנושית כמה דוברים היא "שומעת". כל זאת באמצעות דיפ לרנינג, בעברית "למידה עמוקה", הכלי החזק בלמידת מכונה (Machine Learning).
בעקבות פרסום מחקרם פורץ הדרך של ד"ר יוסי עדי ואליה נחמני מאותו מרכז מו"פ של פייסבוק בישראל, פיתחו חוקרים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של הלסינקי מערכת שבאמצעות בינה מלאכותית פתרה למעשה את "בעיית מסיבת הקוקטייל".
הנה בעיית מסיבת הקוקטייל (עברית):
https://youtu.be/nmxeVf9KimE
את העניין הזה לומדים בלימודי הפסיכולוגיה:
https://youtu.be/9yRm7iWwFws
והסבר התופעה:
https://youtu.be/iO3jTl0WuS4
רעשים
אפקטים קוליים (Sound effects או SFX) הם צלילים שמוקלטים ומשולבים בסרט, כדי לחזק ולהדגיש את תוכנו של הסרט ואת המתרחש בו.
מטרת האפקטים הקוליים היא לחזק את ההשפעה של אירועי הסרט על הצופים. את האפקטים הקוליים עבור הסרטים מקליטים במיוחד באולפני פוליז (Foley studios) שבהם אמני פולי מומחים מקליטים צלילים שונים, בעזרת חומרים שיוצרים רעשים דומים לאלה שנדרשים בסרט.
בסרטים בעלי תקציב קטן יותר משתמשים בספריות אפקטים שבהן מוקלטים מאגרי ענק של קבצי סאונד למחשב. קבצים אלה כוללים צלילי יריות למשל, רעשי התנגשות מכוניות, מכות אגרוף וכדומה.
כיום משמשים האפקטים הקוליים גם בצילומי סדרות טלוויזיה, משחקי מחשב וכדומה.
המונח "אפקטים קוליים" נולד בתקופה של ימי הרדיו המוקדמים, עת הקליטו אפקטים כאלה בשביל פרסומות, תכניות ו"תסכיתים", שהיו מעין הצגות או סרטים ללא תמונה. בתכניות רדיו אלה נדרשו כל מיני רעשים שידגימו את הקולות והפעולות שמתרחשים בסיפור או יחזקו את המשמעות וההשפעה על המאזינים, של התכנים המסופרים ומקוריינים.
כך מכוניות צעצוע נעזרות בסאונד אפקטס כדי להיראות ולהשמע ממש אמיתיות:
https://youtu.be/DapPl0lD_9s
עריכת האפקטים הקוליים הכל כך חשובים בסרט "אווטאר":
https://youtu.be/dIvreFpxRUc
על הקלטת האפקטים הקוליים לסרט "אינדיאנה ג'ונס":
http://youtu.be/YWDSFihqyH8
והוספת אפקטים קוליים באמצעות אמנות הפולי:
https://youtu.be/UO3N_PRIgX0
בשנים האחרונות מעידים רבים בעולם על רעשים מסתוריים שנשמעים באטמוספירה. הרעשים המוזרים הללו נותרו ללא הסבר מדעי או אחר. הם נשמעים כמו מעין חצוצרות חזקות המהדהדות ממרחקים. עדויות והקלטות שלהם מועלות ליוטיוב מכל רחבי העולם ואף על פי כן לא נמצא להם הסבר.
בין ההשערות שנזרקות לחלל יש הרואים בסערות סולאריות מהשמש, שמגיעות לשיאן בשנים האחרונות, את הסיבה לרעשים. אחרים תולים את מקור הרעש בליבת כדור הארץ ובשינויים בקוטב המגנטי הצפוני. בעלי האמונה מוצאים להן קשר לתנ"ך ולמיתולוגיה הנורדית.
הנה סרטון שמשמיע את הרעשים שנשמעים מהשמיים:
http://youtu.be/4JHAu5qDSgU
והנה הקלטות מקנדה:
http://youtu.be/FHi6LjKuNl4
מכירים את זה שחבר מפעיל את הסירי שלו במסיבה, שהוא מדבר אליה והיא מצליחה או לא מצליחה להבין מה הוא אומר? - זה לא ברור מאליו.
"אפקט מסיבת הקוקטייל" (Cocktail party effect) ולפעמים "בעיית מסיבת הקוקטייל" (Cocktail Party Problem) הם השמות שניתנו לתופעת האבחנה בין בליל הקולות האנושיים המתערבבים זה בזה. מדובר באפקט ידוע מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית.
בעיית מסיבת הקוקטייל (Cocktail Party Problem) שואלת שאלה פשוטה לכאורה: כיצד המוח האנושי מצליח להתמקד בקול אחד בתוך ים של רעשים?
דמיינו שאתם עומדים במסיבה רועשת, עשרות שיחות מתנהלות סביבכם בו זמנית, מוסיקה מתנגנת ברקע, כוסות מתנפצות. ובכל זאת, אתם מסוגלים להקשיב בדיוק לאדם שעומד מולכם. יותר מזה: אם מישהו בצד השני של החדר מזכיר את שמכם, אתם מיד שומעים אותו. המוח שלנו עושה משהו שמחשבי-העל המתוחכמים ביותר עדיין מתקשים לשחזר.
הבעיה הוגדרה לראשונה ב-1953 על ידי המדען הבריטי קולין צ'רי (Colin Cherry), שחקר כיצד בני אדם מפרידים בין קולות מעורבבים. בניסוי מפורסם שלו, הוא ביקש מנבדקים להאזין לשתי הקלטות שונות בו זמנית, אחת לכל אוזן, ולעקוב אחרי רק אחת מהן. הנבדקים הצליחו לבצע זאת בקלות, אבל כמעט ולא זכרו דבר ממה שנאמר באוזן השנייה. האנקדוטה המשעשעת: כשצ'רי החליף את הדיבור באוזן השנייה לדיבור הפוך, כמעט אף אחד לא שם לב.
הוא גילה שבני אדם משתמשים ברמזים כמו מיקום מרחבי של הדובר, גובה הצליל, קצב הדיבור, אפילו היכרות עם הקול. המוח שלנו, כך מתברר, הוא מנגנון סינון מדהים שפועל ברובד לא מודע לחלוטין.
מחקרים מאוחרים יותר, כמו אלה של דונלד ברודבנט (Donald Broadbent) ב-1958, הציעו שהמוח פועל כמו "מסנן בקבוק" שמאפשר רק לערוץ מידע אחד לעבור בכל רגע. אחר כך הגיעה אן טריסמן (Anne Treisman) וסיבכה את התמונה: היא הראתה שהמוח לא פשוט חוסם מידע, אלא מחליש אותו, ולכן עדיין מסוגל "ללכוד" מילים משמעותיות כמו שמך גם מהשיחות שסוננו.
נמצא שליכולת הזו האחראית היא המערכת הרטיקולרית במוח, מערכת שאחראית למנגנון הקשב הסלקטיבי שיש לנו. תפקידה של המערכת הוא לעורר ולהסב את תשומת ליבנו לכל גירוי סביבתי שאנו תופסים כרלוונטי ובו בזמן לסנן אותו מבעד לגירויים אחרים.
בדיוק כמו כשאנו רוצים לשמוע שיחה של אדם או זוג ספציפי מבין אנשים רבים שמדברים, היום הבעיה רלוונטית מאוד בעולם הטכנולוגיה. מערכות זיהוי דיבור, מכשירי שמיעה, מערכות ועידת וידאו, כולן מתמודדות בדיוק עם אותו אתגר.
אחד האתגרים הגדולים ביותר בפיתוח עוזרות קוליות כמו סירי (Siri) ואלקסה (Alexa) היה ללמד אותן להתעלם מרעשי הרקע ולזהות רק את קולו של המשתמש, בדיוק כפי שמוחנו עושה זאת ללא מאמץ וכתוצר של אינספור שנות אבולוציה.
לפריצת הדרך אחראים שני חוקרים ישראלים שהצליחו להפריד בהצלחה קולות של מספר דוברים זה מזה ובהמשך גם לגרום למערכת להבין עצמאית וללא התערבות אנושית כמה דוברים היא "שומעת". כל זאת באמצעות דיפ לרנינג, בעברית "למידה עמוקה", הכלי החזק בלמידת מכונה (Machine Learning).
בעקבות פרסום מחקרם פורץ הדרך של ד"ר יוסי עדי ואליה נחמני מאותו מרכז מו"פ של פייסבוק בישראל, פיתחו חוקרים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של הלסינקי מערכת שבאמצעות בינה מלאכותית פתרה למעשה את "בעיית מסיבת הקוקטייל".
הנה בעיית מסיבת הקוקטייל (עברית):
https://youtu.be/nmxeVf9KimE
את העניין הזה לומדים בלימודי הפסיכולוגיה:
https://youtu.be/9yRm7iWwFws
והסבר התופעה:
https://youtu.be/iO3jTl0WuS4
