האבעבועות השחורות הייתה אחת המחלות האיומות של העת העתיקה ואולי הקשה שבהן. במאה ה-18 מתו כמעט חצי מיליון איש בכל שנה ממנה ועוד מיליונים שרדו אותה עם נזקים, נכויות קשות ופנים מצולקות באופן איום.

את החיסון הראשון לאבעבועות השחורות גילתה במאה ה-11 נזירה בסין העתיקה. היא טחנה לאבקה מעט מוגלה מיובשת ששמרה מהשלפוחיות הנגועות ויצרה אבקה נגועה בוירוס מוחלש. הוירוס המוחלש הדביק את כל מי ששאף את האבקה לנחיריו, אבל המחלה שבה נדבקו השואפים אותו, לא גרמה להם לנזק. הם זכו בזכותה לחיסון מהידבקות באבעבועות השחורות המטרידות והיו הראשונים להתחסן כנגד אחת המחלות האיומות והקשות של ימי קדם.

זה לקח עוד 800 שנה עד שבאירופה היו מוכנים לנסות את החיסון הזה. במאות השנים הללו התייסרה אירופה הנוצרית מהמחלה האיומה, רק משום שהנוצרים של אירופה לא היו מוכנים לבחון את התרופה של "הכופרים" מהמזרח והכנסייה ראתה במחלה עונש אלוהי, שאין ברירה אלא להשלים איתו ולהפסיק לחטוא.


על מחלת האבעבועות (עברית):

https://youtu.be/hTGdetPBhho


וסיפור הנצחון על המחלה (מתורגם):

http://youtu.be/yqUFy-t4MlQ?t=6s