ברית המועצות היה שמה של ברית גדולה שהוקמה ב-1922. זו הייתה ברית של רפובליקות סובייטיות (מועצות מהפכניות), שנשלטו על ידי רוסיה הסובייטית. ביניהן היו אוקראינה, בלארוס וארצות הקווקז. זו הייתה מעצמת-על ששלטה באחוזים ניכרים מיבשות אירופה ואסיה. כ-15% מכדור הארץ היבשתי נשלט על ידיה וכ-100 עמים שונים היו בשליטתה.

לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצות אחת משתי מעצמות-העל בעולם, לצד ארצות הברית. היא הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם. ברית המועצות הייתה מהמובילות בתחומים כמו צבא, תעשייה, מדע, טכנולוגיה, אמנות ותרבות.

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 התפרקה ברית המועצות. זה קרה כשהמשטר הקומוניסטי החל להיחלש והמדינות שבברית העדיפו לצאת ממנה.


הנה סרטון על ברית המועצות (עברית):

https://youtu.be/nLyuDxSDd08


תולדות ברית המועצות:

http://youtu.be/ZiC4y9XSHlU


ושיר שמספר את סיפורה של בריה"מ עם מנגינת המשחק טטריס, שנולד בה:

http://youtu.be/hWTFG3J1CP8

מהפכת התרבות (The Cultural Revolution) בסין הייתה אחת הזוועות הקשות שידעה האנושות של המאה ה-20. זה היה צירוף קטלני של טירוף אידאולוגי, עם כוח בלתי נשלט, רגשי נחיתות ותסכול ופולחן אישיות עיוור. במרכז המהפכה הזו עמד שליט סין הקומוניסטית, מאו טסה טונג.

הכל מתחיל כשהוחלט בסין על "מהפכת התרבות". זה היה לאחר כישלון תכנית "הקפיצה הגדולה קדימה", תכנית קודמת של מאו, שהביאה לרעב איום בסין והובילה למותם של 45 מיליון סינים.

כשהמהפכה יצאה לדרך, בניצוחו של מאו, לא ידע איש על תפקידה של אישתו, ג'יאנג צ'ינג. בעבר היא הייתה שחקנית קולנוע מתוסכלת וגרועה, שדרשה וקיבלה סמכויות, בעיקר בענייני אמנות, בזכות היותה אישתו של השליט. צ'ינג ניצלה את המהפכה לסגירת חשבונות.

וכך, בזמן שבמערב סגדו רבים למנהיג המהפכני שלכאורה העמיד את סין על הרגליים ושינה את פניה לטובה, בזמן שבכל סלון "מתקדם" באירופה ואמריקה קראו אז מספריו ושננו את פניני החוכמה של המנהיג הסיני, התרחשה בסין טרגדיה של ממש.

חלק משמעותי במהפכה היה קמפיין שמטרתו הייתה למחוק את "ארבעת הנושנים" של החברה הסינית: הרגלים, מנהגים, רעיונות ותרבות.

במטרה להבטיח את שלטון ערכי הקומוניזם החל שלטון מאו בטיהור המוני של בכירים, אנשי דת, אינטלקטואלים וכל מי שהיו לו קשרים עם המערב או עם הממשלה הלאומנית הקודמת, בקיצור - כל מי שנחשב ל"אויב העם", או סתם הטריד את מנוחתו של מאו, סולק ממשרתו, הושפל בציבור ולרוב אף הומת.

באותה תקופה צמח פולחן האישיות של מאו לממדים חסרי תקדים. אנשי המשמרות האדומים שהוא הקים כל כך התלהבו לשרת את רעיונותיו, עד שהם החריבו המוני אתרים היסטוריים, הרסו שרידים ארכיאולוגיים, העלו באש ספריות וספרים, השמידו אוספי אמנות פרטיים ובזזו מקדשים דתיים לצד אתרי ואוצרות תרבות.

המשמרות האדומים גם ערכו מעשי טבח המוניים בבייג'ין ובערים רבות והיו כה הרסניים ואלימים עד שהמשטר נאלץ לשלוח את צבא השחרור העממי, כדי להרגיעם.

"מהפכת התרבות" הסתיימה עם מותו של מאו, ב-9 בספטמבר 1976. חודש אחר כך נעצרה כנופיית הארבעה, קבוצת המנהיגים הפוליטיים, שניהלו בשם מאו את הטיהורים הרצחניים ביותר. אישתו של מאו הייתה הדמות המובילה מתוכם. בין השאר היא דאגה במהלך ה"מהפכה" לחיסולו של כל מי שמנע לדעתה את הקריירה הקולנועית שלה. היא ישבה בבית הסוהר, עד שהתאבדה בשנת 1991. שמה נודע לשמצה עד היום בסין.

במאו עצמו, אגב, לא דבק כמעט אשם בתוצאות האיומות של "מהפכת התרבות". הוא נערץ בסין גם כיום, מה שמוזר, במיוחד אם זוכרים שכיום ידוע שתקופתו של מאו בשלטון ובכללה "מהפכת התרבות", הייתה מסע טיהור רצחני, מהגדולים בהיסטוריה האנושית. המחמירים גורסים שמדובר בהיקפים שעברו אפילו את מסעות הרצח המטורפים של שני רודנים אחוזי טירוף אחרים - סטאלין והיטלר.


הנה סיפורה של "מהפכת התרבות" בסין:

https://youtu.be/LqJ9IpWOYQA


סיני שמתוודה על הבושה שהוא חש על חלקו בה:

https://youtu.be/sXAOTjNheVg


ותכנית חינוכית על מאו צה טונג ומהפכת התרבות (עברית):

https://youtu.be/a4YTlVgJ0Z8?long=yes

פידל קסטרו (Fidel Castro), שמת בגיל 90, היה מהפכן שפיקד על המהפכה הקובנית והנהיג את קובה מאז 1959 ועד לשנת 2006, בה פרש והשאיר את ההנהגה לאחיו ראול.

הוא נולד ב-1926 למשפחת איכרים ספרדיים שהיגרו לקובה. קסטרו עבד בילדותו במטעי קנה הסוכר של משפחתו. בגיל תיכון הוא עבר להוואנה, בירת קובה, זכה להשכלה תיכונית, וכשבגר הוא למד משפטים וכעורך דין צעיר וסוציאליסט הוא החל להגן על חסרי אמצעים בבתי המשפט של קובה.

כבר כסטודנט צעיר הוא היה מלא להט בהתנגדות לתפיסת השלטון בקובה ארצו על ידי פולחנסיו בטיסטה, שהדיח את הממשלה הנבחרת והפך לשליט המושחת של האי.

כעורך דין צעיר הגיש קסטרו תביעה משפטית נגד בטיסטה על התפיסה הבלתי-חוקית של השלטון אך נכשל בה. לאחר שמיצה את האפשרויות החוקיות פנה קסטרו לדרך המהפכה ולאחר נסיון כושל להתקיף בסיס צבאי של הצבא הוא ואחיו ראול נכלאו.

לאחר שזכו לחנינה כעבור שנתיים עקרו האחים קסטרו למקסיקו. שם הצטרף לקסטרו ואחיו ארנסטו "צ'ה" גווארה ובמאבק מהפכני תצליח הקבוצה, "קבוצת ה-26 ביולי", להשתלט על קובה.

קסטרו יהפוך למנהיג קובה, אך מי שנתפס כמשחרר קובה מהשלטון המושחת שלה והנהיג שלטון דמוקרטי באי, התגלה תוך זמן מה כשליט קומוניסטי נוקשה ולמעשה כדיקטטור. הוא דיכא את מתנגדיו והוציא רבים מהם להורג, הלאים את אדמות העשירים והפך את קובה לארץ עניה ומבודדת, מדינה שהפכה לאויבת המרה של ארצות הברית ושילמה על כך מחיר כלכלי כבד.

ארה"ב אף ניסתה להנהיג הפיכת נגד על ידי גולים קובניים ששלחה ל"מפרץ החזירים" בקובה. חיילי קסטרו הביסו אותם בקלות ומנהיג קובה השפיל את אמריקה.

קסטרו גם לא נשאר חייב וניסה לייצא את המהפכה לארצות אחרות באמריקה הלטינית. נסיונות אלה נכשלו, במיוחד לאחר מותו של צ'ה גווארה ב-1967, בעת שניסה להוביל את המחתרת למהפכה בבוליביה.

"משבר הטילים" בקובה כמעט והפך את העימות בין קובה לארצות הברית למלחמה גרעינית. הוא נוצר כשהנשיא האמריקאי קנדי גילה מנהיגות ועשה סגר על האי של קובה, בו הוצבו וכוונו אל אמריקה טילים גרעיניים של ברית המועצות.

ברגע האחרון ולאחר שהבין שקנדי נחוש, פינה מנהיג בריה"מ ניקיטה חרושצ'וב את הטילים מקובה, כשארה"ב, מצידה, התחייבה שלא לפעול יותר להפלת משטרו של קסטרו.

עם השנים נחלה כלכלת קובה כשלונות קשים. לשפל חסר תקדים היא הגיעה לאחר נפילת מסך הברזל והתפרקותה של הפטרונית העיקרית שלה, ברית המועצות.

בשנת 2008 העביר פידל קסטרו את הנהגת קובה לאחיו ושותפו למהפכה הקובנית, ראול קסטרו, שהיה לנשיא ובהדרגה החל לשפר את היחסים עם ארה"ב ונשיאה ברק אובמה.


הנה סיפורו של פידל קסטרו:

https://youtu.be/qQ24jmIHIUk


קסטרו מדבר על המהפכה שהנהיג להחלפת השלטון בקובה:

https://youtu.be/67ZWBl-66H8


סרטון שפרסם ה-BBC הבריטי לאחר מותו:

https://youtu.be/xYF2_aeTI10


תכנית חינוכית על קובה והמהפכה שהנהיג המהפכן קסטרו (עברית):

https://youtu.be/UpNoaKOTRko?long=yes


והתנאים בקובה שבה הוא שלט והפך אותה לקומוניסטית:

https://youtu.be/OH6z1uycUQs?long=yes